עבירות נשק
עבירות נשק יוצרות סיכון לשלום הציבור ובטחונו. עבירות אלו הינן בעלות פוטנציאל קטלני לגרימת הרס ומוות של בני אדם, לרבות של אנשים חפים מפשע.
החוק בישראל אוסר על נשיאת נשק, מכירתו או ייצורו. למעשה, ניתן לומר כי כל פעולה הקשורה בנשק מכל סוג שהוא, וללא קבלת אישור מהגורמים הרלוונטיים, מוגדרת בחוק כעבירה פלילית ובצידה עונשי מאסר כבדים. אם כן, נראה כי מטרת החוק הינה מניעת החזקת נשק על ידי אנשים שאינם מיומנים או שאינם מורשים לכך, וזאת כדי להימנע מפגיעה בציבור וכדי להרתיע עבריינים.
כשאדם מבצע עבירה באמצעות נשק, לדוגמה עבירת השוד, הרי שבמקרים רבים הוא מואשם בשתי עבירות שונות: האחת היא השוד, והשנייה היא עבירת נשיאת הנשק שהיא כמובן עבירה עצמאית.
אדם המחזיק בנשק
עבירת החזקת הנשק היא עבירה שכדי להאשים בה אדם די בכך שהנשק ימצא ברשותו, כלומר במקום המוחזק על ידו. במקרה כזה, קיימת חזקה סטטוטורית לפיה הנשק שייך לו, ובהתאם עליו מוטל הנטל להוכיח אחרת. משמעות הדבר היא שעל הנאשם להוכיח למעשה שני דברים: האחד, כי לא הייתה לו השליטה הבלעדית במקום בו החוזק הנשק, והשני כי כלל לא ידע על קיומו של הנשק במקום.
כמו כן, בעבירת החזקת נשק יכולים להיות מואשמים מספר אנשים גם אם ענייננו בנשק בודד, וגם אם לא החזיקו בו בפועל, וזאת המידה שבנקודת זמן מסוימת הייתה להם שליטה לגביו או אפילו אם נתנו הסכמתם לכך שאחר יחזיק בו בקרבתם.