בבית המשפט העליון
בש"פ 7185/08
בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
העורר: רביע מזעל
נ ג ד
המשיבים: 1. מדינת ישראל
- עלאא עלי
- סאמי עלי
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בב"ש 2469/07 מיום 1.6.08 שניתנה על-ידי כבוד השופט ר' שפירא
בשם העורר: עו"ד דניאל כפיר
בשם המשיבה 1: עו"ד ירין שגב
החלטה
- נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות רצח, נסיון רצח, עבירות בנשק וקשירת קשר לביצוע פשע. האישום נסב על כך שהעורר ואחרים קשרו קשר לגרום למותו של אחד מבני משפחת סוידאן, על רקע סכסוך משפחות בכפר עראמשה. על-פי האישום, העורר היה מעורב בנסיעה עם שותפיו לעבירה אחר רכב המנוח, וביחד עם אחר פתח לעבר הרכב בירי, אשר פגע במנוח. כתוצאה מהירי, נגרם מותו של המנוח.
העורר נעצר עד תום ההליכים, ומעצר זה אושר בבית המשפט העליון (בש"פ 511/08 (השופטת ארבל)).
- העורר מבקש בהליך זה לקבל לידיו את יומן הצח"מ של המשטרה, המתעד את השתלשלות החקירה בפרשה זו.
טוען בא-כוח העורר כי מרשו לא היה מעורב ברצח, אלא אחרים מבני משפחת סעיד עלי היו מעורבים בו, וכי העורר אויים על-ידי האחראים לרצח להודות במעורבות בעבירה שלא ביצע. לאור זאת, כנטען, קיימת חשיבות רבה בהעברת יומן צח"מ במלואו לידי ההגנה, כדי שיוכל העורר להתבסס עליו לצורך הגנתו. לטענתו, קו החקירה שהמשטרה היתה צריכה לנקוט בו צריך היה להיות מכוון לחיזוק עדויות עדי הראייה, ביצוע שחזור מצולם של העדויות, ונקיטה בפעולות חקירה חיוניות נוספות כדי לבסס את הראיות כנגד אלה שזוהו כיורים מהרכב, שפעולתם הובילה למותו של המנוח, ואלה לא נעשו. לטענת בא-כוח העורר, פעולות החקירה המפורטות ביומן, פעולות חקירה מתוכננות, והנחיות לביצוע בדיקות שונות – כל אלה מהוות חומר גלם חקירתי שלהגנה זכות לקבלו.
- המדינה טוענת, בעיקרם של דברים, כי יומן הצח"מ מורכב ממספר סוגי נתונים: האחד – חומר חקירה גלמי, אשר הועבר בצורתו הנרחבת לידי ההגנה; השני – סיכום ועיבוד של החומר הגלמי, אשר אותו אין חובה להעביר להגנה, שכן אין רואים בו חומר חקירה, אלא עיבוד החומר הגלמי בידי המשטרה; והשלישי – פעולות חקירה שתוכננו ולא בוצעו, אשר אין לראותן כחומר חקירה רלבנטי לאישום, אלא כנתונים הקשורים בהתנהלות המערכתית של המשטרה והפרקליטות. מהלכי חקירה מתוכננים שלא בוצעו אינם חלק מחומר החקירה, והעברתם לידי ההגנה עלולה לפגוע בעבודתן התקינה של מערכות אכיפת החוק מצד אחד, ואין בהם כדי לסייע להגנה, מצד שני. ורביעית, רישומים ביומן המתייחסים להתייעצויות פנימיות ותרשומות על שיחות במערכת החקירה המשטרתית, גם הם אינם חומר חקירה שיש להעבירו לידי ההגנה.
- בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' שפירא) בחן את טענות העורר על רקע תוכנו של יומן הצח"מ בו עיין לפרטיו, ובא לכלל מסקנה כי אין מקום למוסרו לעיון הנאשם. הוא קובע כדלקמן:
"עיינתי ביומן הצח"מ המבוקש על ידי הנאשמים. המדובר בעיקר בהתכתבויות פנימיות של המשטרה, ובין המשטרה לבין הפרקליטות בענין התקדמות התיק, סיכומי ישיבות שהתקיימו, פעולות מתוכננות, הנחיות לביצוע בדיקות שונות, ופעולות שונות".
בית המשפט המחוזי קובע כי אין מדובר בחומר חקירה החייב בהעברה, וזאת מן הטעם שכל מה שמהווה, על-פי טיבו, "חומר חקירה", הועבר במתכונת נרחבת לידי ההגנה. כל היתר, הינו תכתובות פנימיות או תרשומות שהן עיבוד של חומר חקירה גלמי, ובכלל זה, תיעוד דיונים, התכתבויות בין המשטרה לגורמים אחרים ביחס לחקירה, סיכומים וסיכומי ביניים על מהלך החקירה, והתרשמות מחומר הראיות. רשימת פעולות מתוכננות גם היא אינה בגדר חומר חקירה, ואין לה ערך ראייתי. לאור כל האמור, החליט בית המשפט קמא כי אין לעורר זכות עיון ביומן הצח"מ.
- המיתווה הנורמטיבי שביסוד הסוגיה העולה לדיון מעוגן בחוק, וגובש בהלכה הפסוקה.
סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע את זכות הנאשם לעיין בחומר חקירה המצוי בידי התביעה, והנוגע לאישום. זכות העיון נגזרת מזכות היסוד של הנאשם לחירות, ממנה נגזרת הזכות למשפט הוגן. מימוש הזכות למשפט הוגן מותנה בכך שמלוא החומר הנוגע לנאשם, והעשוי לשמש אותו להגנתו, יוצג בפניו ויהיה ידוע לו.
"חומר חקירה" הינו מושג שנוטים לפרשו בהרחבה (בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל, פד"י נד(1) 376 (2000)). "חומר חקירה" הוא חומר רלבנטי לאישום, כאשר הרלבנטיות נבחנת, הן ביחס לאישום עצמו, והן ביחס לפריפריה של האישום. אין לכלול בגדר "חומר חקירה" ראיות שהרלבנטיות שלהן לאישום אינה קיימת, או שהיא שולית בלבד. במיוחד יש להיזהר מהצגת חומר שהרלבנטיות שלו לאישום הינה זניחה, מקום שהצגתו עלולה לגרום פגיעה בלתי ראויה בצד שלישי, או לכרוך נזק לאינטרס ציבורי כללי (בש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' זאבי (לא פורסם, 15.9.05)). קיימת קורלציה בין מידת חשיבות החומר לבירור השאלות העולות במשפט, לבין משקל הפגיעה הצפויה מהצגת החומר לזכויות או לערכים אחרים בעלי חשיבות (פרשת זאבי, שם; בג"ץ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית הדין הצבאי לערעורים, פד"י נז(4) 625 (2003)).
לעומת זאת, מקום שיש לחומר רלבנטיות לאישום, וחשיבות להגנת הנאשם, יש לחושפו כחומר חקירה, גם אם הוא עלול לפגוע בזכויות ובערכים כלליים, בכפוף להטלת חיסיון על-פי דין (בש"פ 91/08 מדינת ישראל נ' שיבלי (לא פורסם, 13.2.08); בש"פ 10787/06 אבו שחאדה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 17.1.07) (השופטת חיות)).
הכלל הדיוני לגבי יומן חקירות, שהוא נושא הבקשה בענייננו, נגזר מהמבחן הכללי המוחל לענין סיווג חומר כחומר חקירה. המבחן הוא – האם נכלל ביומן חומר רלבנטי המצוי בגרעין הקשה של תשתית ראיות התביעה הנוגעות לאישום, או לפריפריה של האישום, והאם עשויה להיות לחומר הנדון חשיבות להגנת הנאשם.
בענין זה, הבחינה הפסיקה בין "חומר הגלם" הנאסף כתוצאה מפעולות חקירה משטרתיות שיש להעבירו לידי הנאשם, לבין עיבוד וריכוז חומר גולמי זה. אם בוצעו פעולות חקירה שלא תועדו, על המשטרה לשחזרן ולהעביר את נתוניהן לידי הנאשם (בש"פ 4357/05 אבו חטאב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.7.05)).
אין למצוא פסול בהצגת חומר חקירה בדבר פעולות חקירה שבוצעו על דרך הצגת חומר הגלם עצמו הנוגע למהלכי חקירה שנערכו, המייתר הצגת רישומי היומן עצמו (ענין אבו שחאדה, שם, בפסקה 8).
שונה הדבר ביחס לפעולות עיבוד וריכוז של נתוני החקירה, או התכתבויות פנימיות שאינן מהוות חומר חקירה (בש"פ 2270/06 אל עילווי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 7.9.06), פסקה 17; ענין אבו שחאדה, שם, בפסקה 8). הוא הדין בפעולות חקירה שתוכננו ולא יצאו אל הפועל, אשר אינן מהוות חומר חקירה (בג"צ 1885/91 צוברי נ' פרקליטות מחוז תל אביב, פד"י מה(3) 630 (1991); ענין אבו שחאדה, שם, בפסקה 8). חומר זה בדרך כלל אינו בעל רלבנטיות לאישום, ואינו דרוש להגנת הנאשם. מנגד, הצגתו עלולה לפגוע פגיעה משמעותית במערכות החקירה המשטרתית, ולפגום ביעילות שיטות הפעולה לגילוי עבריינים.
- לאור האמור, הגישה הגורפת, המסווגת מראש יומן חקירות משטרתי כחומר העונה להגדרת "חומר חקירה", כעמדת ההגנה, אינה נכונה. אך גם היפוכה של הטענה אינו נכון. אין לומר כי יומן חקירות לעולם אינו יכול להוות "חומר חקירה". נדרש לצורך הענין לבחון את תוכנו של היומן, ולסווג את הנתונים הכלולים בו על-פי מהותם; נתונים המהווים תרשומות פנימיות, עיבוד של חומר חקירה גלמי, ופעולות חקירה מתוכננות שלא הוגשמו, בדרך כלל לא ייחשבו "חומר חקירה". נתונים המתייחסים לתוצאות של פעולות חקירה שהתבצעו מהווים חומר חקירה החייב בהעברה לנאשם. אלא שחומר זה ניתן למסירה בצורתו הגולמית הנרחבת – קרי: הודעות עדים ונאשמים, מזכרי פעולה, חוות דעת מקצועיות וכיו"ב. אין הכרח להעבירו על דרך רישומו ביומן הצח"מ, שהוא, מטבע הדברים, מוגבל בהיקפו, ואינו מועיל באותה מידה להגנת הנאשם.
- בענייננו, הגישה המדינה לעיוני את יומן הצח"מ המקורי, ולצידו צילום של היומן ובו התייחסות פרטנית של ב"כ המדינה לכל סוגי הנתונים המצויים ביומן, תוך ציון כיצד נהגה המדינה לגבי כל נתון ונתון. בחנתי בפירוט את תוכנו של היומן, תוך התייחסות להערות המדינה בצד הנתונים השונים. חלק מהנתונים הם תרשומות על שיחות והתייעצויות פנימיות בתוך גופי החקירה, שאינם מהווים חומר חקירה. חלק מהנתונים מתייחס לפעולות חקירה שבוצעו, אשר החומר הגולמי שנצבר בעקבותיהן נמסר בצורתו הנרחבת לידי ההגנה – כגון הודעות, דו"חות ביצוע ועימות, זכרונות דברים, דוחו"ת פעולה, ומסמכים נוספים. סוג שלישי של נתונים מתייחס לפעולות חקירה מתוכננות שלא יצאו לפועל, שאינם מהווים חומר חקירה, ואשר לא נמסרו לידי ההגנה. כן כולל היומן סיכום תמציתי של הודעות שנגבו, המהווה עיבוד חומר גולמי שהועבר בצורתו הגולמית לידי ההגנה. בטבלה נוספת שהוגשה לבית המשפט על-ידי המדינה צויין בפירוט מהם מרכיבי חומר החקירה שהועברו להגנה, תוך הצלבתם עם רישומי היומן.
בחנתי, תוך הצלבה, את הנתונים ביומן, תוך התייחסות, בין השאר, גם לטבלה המפרטת את חומר החקירה שהועבר, ולא מצאתי עילה להתערב בסיווג שנעשה בידי המדינה לענין זה. בסופו של יום, אותם נתונים מתוך היומן המהווים "חומר חקירה", המתייחסים לתוצאות פעולות חקירה שבוצעו, הועברו בצורתם המלאה והרחבה לידי ההגנה. יתר הנתונים כוללים התכתבויות פנימיות שאינן רלבנטיות להגנת הנאשם, פעולות חקירה מתוכננות שלא יצאו אל הפועל שאינן מועילות להגנה, וכן עיבוד של חומר גלם חקירתי שגם הוא אינו דרוש להגנה. יוצא, אפוא, כי הצגת יומן הצח"מ בפני ההגנה לא יתרום להגנה תרומה מהותית כלשהי. מנגד, יש בהצגת היומן שלא לצורך ממשי של ההגנה כדי לפגוע בפעילותן התקינה של מערכות החקירה המשטרתיות, וכדי לגרום נזק לאינטרס ציבורי כללי, השואף להגביר את יעילותה של המשטרה בחשיפת עבירות ובגילוי עבריינים.
- בנסיבות אלה, נראה לי כי צדק בית המשפט קמא כאשר קבע כי אין חובה על המדינה להעביר לידי ההגנה את יומן הצח"מ, משהנתונים המהווים "חומר חקירה" הגלומים בו, הועברו בצורה נרחבת לעיון ההגנה, ואילו יתר הנתונים אינם בבחינת "חומר חקירה" החייב בהעברה.
הערר נדחה.
ניתנה היום, ח' באלול תשס"ח (8.9.08).
ש ו פ ט ת