מעצר עד תום ההליכים | שחרור למעצר בית

לאחר סיום החקירה המשטרתית ובמידה והוחלט להגיש כתב אישום כנגד החשוד שבעת הגשת כתב האישום ישנה את הסטטוס מחשוד לנאשם, ניתן להגיש במקביל על ידי הפרקליטות או יחידת התביעות גם בקשת מעצר עד תום ההליכים המשפטיים. המשמעות היא, שבמידה ובקשת המעצר תתקבל יכול והנאשם יהיה עצור עד לסיום ההליכים המשפטים נגדו.

 

עילות המעצר- העילות לפיהן ניתן להורות על מעצר עד תום ההליכים

 

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, קובע מהן עילות המעצר הן בשלב החקירה המשטרתית והן בשלב של בקשה למעצר עד תום ההליכים.

 

21. (א) הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום לצוות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים, ובכלל זה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני, אם נתקיים אחד מאלה:

 

(1)   בית המשפט סבור, על סמך חומר שהוגש לו, כי נתקיים אחד מאלה:

 

(א)   קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;

 

(ב)   קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה;

 

(ג)    הואשם הנאשם באחד מאלה:

(1)   עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם;

(2)   עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב);

(3)   עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973, למעט עבירה הנוגעת  לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי;

(4)   עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם;

(5)   עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991,

 

חזקה כי מתקיימת העילה האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת.

 

(2)   בית משפט ציווה על מתן ערובה והערובה לא ניתנה להנחת דעתו של בית המשפט או שהופר תנאי מתנאי הערובה, או שנתקיימה עילה לביטול השחרור בערובה.

 

(ב)  בית המשפט לא יתן צו מעצר לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן נוכח, לאחר ששמע את הצדדים, שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה, ולעניין סעיף קטן (א)(1), לא יצווה בית המשפט כאמור, אלא אם כן נתקיימו גם אלה:

 

(1)   לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה;

 

(2)   לנאשם יש סניגור, או שהנאשם הודיע שברצונו שלא להיות מיוצג בידי סניגור.

 

 

מהן ראיות לכאורה

כאמור לעיל,  בית המשפט רשאי להורות על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, אם נמצאו ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לו ובשלב זה אין בית המשפט נדרש להשתכנע כי בכוחן של הראיות להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר, וכל שעליו לבחון הוא את הפוטנציאל ההוכחתי של הראיות, קרי: אם לאחר שיעברו את מבחני הקבילות והמשקל, ואת כור ההיתוך של החקירות, קיים סיכוי סביר להרשעת הנאשם במיוחס לו (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 133, 147-146 (1996)).

 

שחרור למעצר בית

בעת הגשת בקשת למעצר עד תום ההליכים על הסנגור הפלילי להוכיח בין היתר כי לא מתקיימות ראיות לכאורה המצדיקות קבלת הבקשה או להוכיח כי ניתן לאיין את המסוכנות של הנאשם באמצעות מעצר שפגיעתו בחירותו פחותה- היינו מעצר בית, או מעצר בבית בפיקוח אלקטרוני. בדרך כל ניתן לבחון חלופה למעצר בית על ידי שליחת הנאשם לתסקיר מטעם שירות המבחן שייבחן האם ניתן לאיין את המסוכנות ולבחון חלופת מעצר שאינה בדמות סורג ובריח.

 

שחרור למעצר בית בעבירות חמורות וגם בעבירות רצח

 

יודגש כי גם נאשם בעבירת רצח יכול להשתחרר למעצר בית בעזרת סנגור מוכשר שיצליח לשכנע את בית המשפט כי חרף חשדות חמורים שמיוחסים ללקוח שלו-הוא אינו מסוכן ולכן ניתן להסתפק בחלופת מעצר.

בעניין בשפ 640/20  ויקטור קטן נ' מדינת ישראל, שוחרר הלקוח למצר בית ובית המשפט העליון החליט, כי "לאחר שקילת טענות הצדדים ועיון בתסקיר שירות המבחן, מצאתי לקבל את הערר באופן חלקי. מן הנימוקים שיפורטו להלן, אני סבור כי מעצר במתכונת של פיקוח אלקטרוני יכול לתת מענה הולם למסוכנות הנשקפת מהעורר בנסיבות העניין, בכפוף לאמור מטה. למותר הוא להרחיב את הדיבור על חומרתו של האירוע, אשר תוצאותיו – קשות מנשוא. בשל המיוחס לו הועמד העורר לדין בעבירה שהיא מן החמורות בספר החוקים, ובהמשך תתברר אשמתו בה. אלא שכפי שפסק בית משפט זה לא אחת, הישיבה במעצר אינה מקדמה על חשבון העונש, וחומרתן של העבירות המיוחסות לנאשם אינה כשלעצמה שיקול בשאלת המעצר. נפקותה של חומרת המעשים המיוחסים לנאשם בשלב המעצר מתמקדת אפוא בשאלה אם מסוכנותו – הנלמדת מהמעשים המיוחסים לו – מעידה גם על מסוכנות עתידית, שאותה ניתן לאיין רק באמצעות מעצר מאחורי סורג ובריח"

 

לא הכל אבוד– גם אם הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים, ניתן להילחם במערכת ולהביא לשחרור הנאשם למעצר בית- משרד עורכי דין פלילי דניאל כפיר ועורך דין פלילי מורן לוי  מעניק ללקוחותיו מגוון שירותים משפטיים לרבות ייצוג ושחרור בהליכי המעצר, הן בשלב החקירה והן בשלב הבקשה למעצר עד תום ההליכים וכלה יביצוג וליווי משפטי הוליסטי בכתבי אישום שהוגשו נגד נאשמים.

 

עורך דין פלילי דניאל כפיר מומחה בפליליים, בעל וותק של 20 שנות ניסיון של הצלחות והישגים משפטיים, בוגר תואר במשפטים LL.B מאוניברסיטת תל אביב, מכהן גם כשופט צבאי, בדרגת רב סרן בבתי המשפט הצבאיים בשטחים, במסגרת שרות המילואים.

 

עורך דין פלילי לעבירות אלימות ותקיפה מורן לוי, צבר לזכותו הצלחות רבות בייצוג נאשמים, חשודים ואזרחים רבים, עורך דין פלילי מורן לוי בוגר תואר ראשון במשפטיים  (.LL.B) ותואר שני במשפט פלילי (.LL.M) מאוניברסיטת בר אילן.

 

(חיפושים קשורים- ראיות לכאורה, מעצר עד תום ההליכים, מה ההבדל בין מעצר ימים ומעצר עד תום ההליכים, מעצר עד תום ההליכים נבו, שחרור ממעצר עד תום ההליכים, מעצר ביניים, מעצר עד תום ההליכים פסיקה)