חקירה במשטרה אינה טבעית ומוכרת למרבית הציבור הרחב. ההתמודדות עם חקירת משטרה הינה מסובכת וללא הכנה נכונה והתייעצות עם עו"ד פלילי, ייתכן ויהיו השלכות אקוטיות על המשך ההליך הפלילי, גם מבלי לשים לב לכך בשלב החקירה. לאדם מן היישוב, שאינו מורגל ומנוסה בהליכים מסוג זה אין את הכלים והיכולת הנדרשת בכדי לדעת לעמוד בחקירה ובסיטואציה המורכבת, מבלי ליפול בתרגילי חקירה כאלה ואחרים. המעמד כאדם החשוד בביצוע עבירה הספסל הנחקרים, ייתכן אף במצב שכפות באזיקים, יוצרת תחושת חוסר אונים וודאות. בעוד שחוקרי המשטרה מנוסים ובעלי הכשרה מיוחדת "להפיל" את הנחקר בפח, האדם הפשוט מצוי בבהלה ובחוסר מודעות לגבי מה הולך לעלות בגורלו.
זהו השלב החשוב ביותר להיוועץ עם עו"ד פלילי, שכן טעות ומעידת לשון בשלב זה יהיו בעלי משמעות ויכולות להוות את ההבדל בין סגירת התיק לבין הגשת כתב אישום. החיים והמוות בידי הלשון! לכן אין לגשת לחקירה פלילית לפני שקיבלת ייעוץ מעו"ד פלילי מנוסה.
חוקרי משטרה שזו עבודתם , יודעים את מלאכת קיום החקירה בצורה מקצועית ויעילה, הרי זהו מקצועם, ויודעים, באמצעות טכניקות חקירה, להוציא הודאות ופליטות פה בלתי רצויות מהנחקר.
עמד על כך בית המשפט העליון ב
רבות נאמר בפסיקתו של בית משפט זה אודות חשיבותה של זכות ההיוועצות בעורך דין. יפים לענייננו דבריו של השופט לוי בעניין אלזם, ע"פ 1301/06 עזבון המנוח אלזם נ' מדינת ישראל:
"זכות ההיוועצות בעורך דין היא אחת הזכויות החשובות הנתונות לנאשם במהלך החקירה המשטרתית. רציונאל אחד המונח בבסיסה של זכות זו, הוא הרצון לאפשר לעורך הדין ליידע את הנחקר בדבר מכלול הזכויות המוקנות לו במהלך החקירה, לרבות זכותו לחקירה הוגנת וזכותו שלא להפליל את עצמו (פרשת יששכרוב בפסקה 14 והאסמכתאות המופיעות שם). ברם, לצד הרציונאל הזה מתקיים רציונאל מרכזי נוסף 'והוא יכולתו של עורך הדין לפקח על הליך החקירה ולהוות גורם מפקח על תקינות החקירה ועל אמינות הראיות המושגות בה, ובמיוחד במניעת הודאות שווא' (ע"פ 7758/04 אלקאדר נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 19.7.2007, ההדגשה הוספה). כן ראו: פרשת יששכרוב בפסקה 14; דן ביין "זכותו של חשוד הנתון במעצר לסנגור בהליכי חקירה – לקראת פתרונות של 'פשרה'" הפרקליט לט(1) 108, 112-109 (תש"ן); יאיר תירוש "הזכות לייצוג משפטי בחקירה – כללי הצייד במבחן המשפט המשווה" משפט וצבא יד 91, 95 (תש"ס)). אכן, מטרתה של החקירה המשטרתית אינה לחלץ, בכל מחיר, הודאה מפיו של החשוד אלא לתור אחר ראיות לחשיפת האמת (ע"פ 721/80 תורג'מן נ' מדינת ישראל, פ"ד לה (2) 466, 472 (1981); ע"פ 4223/07 פלוני נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 29.11.2007) פסקה 20 לפסק דינו של השופט ג'ובראן), והשמירה על זכות ההיוועצות עם עורך דין מסייעת בקידומה של מטרה זו" (ההדגשה במקור – י.ד.) (שם, פסקה 25 לחוות דעתו של השופט לוי).
בהקשר זה הטעימה לרנאו כי:
"ספק רב אם אדם מן הישוב, ללא ידע במשפט הפלילי, יכול להבין את נוסח האזהרה ואת המשמעויות המשפטיות של שתיקתו. ההבנה קשה בייחוד כאשר האזהרה נקראת באוזניו של חשוד בשעה שהוא נסער מהחשדות נגדו, מצוי במצב רגשי של לחץ וחוסר ודאות וחושש מפני מעצר אפשרי והשלכותיו. מכאן החשיבות הרבה שיש למפגש בין החשוד לעורך-דין, אשר יבהיר לו את זכויותיו החוקיות ואת המשמעות המשפטית שלהן, יעזור לחשוד להבין את המצב שבו הוא מצוי וייעץ לו בדבר הדרך שבה כדאי לו לנהוג" (שם, בעמ' 128).
לסיכום:
עו"ד פלילי מקצועי יהיה תפקידו ליידע את הנחקר ולהגיד לו מהן זכויותיו, לוודא כי גורמי אכיפת החוק אינם פוגעים בזכויות יסוד שלו, להכינו לחקירה בצורה הטובה ביותר, על מנת שלא ייפול בתרגילי החקירה המתוחכמים של גורמי אכיפת החוק. עצה נכונה והכנה ראויה הינם בגדר משני חוקי משחק בהליך הפלילי.
מניסיון רב שנים ניתן לראות כי סטטיסטית לרוב ההרשעות בבית המשפט מתקיימות בעקבות הודאות בחקירה ובשלבי הראשונים של ההליך הפלילי. לא סתם ההודאה זכתה לכינוי "מלכת הראיות". ההודאה הינה גם "קיסרית הרשעות השווא". ייעוץ לפני חקירה על ידי עו"ד פלילי מנוסה, בשלבים הראשונים של ההליך הפלילי, לפני החקירה הראשונה וכבר בשלב ההודעה על האזרח להגיע לחקירה או בהילקחו לשם בעקבות מעצר, לעיתים יהוו את ההבדל בין הרשעה בפלילים לבין סגירת התיק בעודו במשטרה.
פנייה למשרד עורכי דין פליליים, עו"ד דניאל כפיר ועו"ד מורן לוי, עורך דין פלילי בתל אביב ובשאר חלקי הארץ, בעלי ניסיון רב בהובלת הליכים פליליים בכלל ובייעוץ לפני חקירה בפרט. למשרד הצלחות רבות בתחום. המשרד מייצג מספר רב של תיקים מורכבים בהצלחה יתרה.
הוזמנתם לחקירה, נעצרתם – ממשו והתעקשו לממש את זכותכם להיפגש עם עורך דין פלילי בטרם תגיבו לחשדות והאשמות המועלות כנגדכם!