חוק העונשין, התשל"ז – 1977

חוק העונשין, תשל"ז-1977

 

 

עונשין ומשפט פלילי – עבירות

תוכן ענינים

	פרק א': הוראות יסוד	Go	22
סעיף 1	אין ענישה אלא לפי חוק	Go	22
סעיף 2	ענישה לפי חקיקת משנה	Go	22
סעיף 3	אין עונשין למפרע	Go	22
	פרק ב': תחולת דיני העונשין לפי זמן עשיית העבירה	Go	22
סעיף 4	ביטול העבירה לאחר עשייתה	Go	22
סעיף 5	שינוי חיקוק לאחר עשיית העבירה	Go	22
סעיף 6	עבירות שהזמן גרמן	Go	22
	פרק ג': תחולת דיני העונשין לפי מקום עשיית העבירה	Go	23
	סימן א': הוראות כלליות	Go	23
סעיף 7	העבירות לפי מקומן	Go	23
סעיף 8	מיקומו של מחדל	Go	23
סעיף 9	תנאי התחולה	Go	23
סעיף 10	עונש שהוטל בחוץ לארץ	Go	23
סעיף 11	ניכוי עונש או מעצר	Go	23
	סימן ב': התחולה על עבירות-פנים	Go	23
סעיף 12	עבירת פנים	Go	23
	סימן ג': התחולה על עבירות-חוץ	Go	23
סעיף 13	עבירות נגד המדינה או העם היהודי	Go	24
סעיף 14	עבירות נגד אזרח ישראלי או תושב ישראל	Go	24
סעיף 15	עבירה שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל	Go	24
סעיף 16	עבירות נגד משפט העמים	Go	25
סעיף 17	תחולה שילוחית	Go	25
	חלק א': כללי	Go	25
	פרק ד': העבירה הפלילית ואחריות לה	Go	25
	סימן א': היסוד העובדתי שבעבירה	Go	25
סעיף 18	מבנה היסוד העובדתי	Go	25
	סימן ב': היסוד הנפשי שבעבירה	Go	25
סעיף 19	דרישת מחשבה פלילית	Go	25
סעיף 20	מחשבה פלילית	Go	25
סעיף 21	רשלנות	Go	26
	סימן ג': אחריות קפידה	Go	26
סעיף 22	אחריות קפידה והיקפה	Go	26
	סימן ד': אחריות פלילית של תאגיד	Go	26
סעיף 23	היקף אחריותו הפלילית של תאגיד	Go	26
	סימן ה': העבירות לפי חומרתן	Go	26
סעיף 24	סיווג עבירות	Go	26
	פרק ה': עבירות נגזרות	Go	26
	סימן א': הנסיון	Go	26
סעיף 25	נסיון מהו	Go	26
סעיף 26	חוסר אפשרות לעשיית העבירה	Go	27
סעיף 27	עונש מיוחד על נסיון	Go	27
סעיף 28	פטור עקב חרטה	Go	27
	סימן ב': צדדים לעבירה	Go	27
סעיף 29	מבצע	Go	27
סעיף 30	משדל	Go	27
סעיף 31	מסייע	Go	27
סעיף 32	עונש על סיוע	Go	27
סעיף 33	נסיון לשידול	Go	27
סעיף 34	פטור עקב חרטה	Go	27
סעיף 34א	עבירה שונה או נוספת	Go	28
סעיף 34ב	נתונים עניניים ואישיים	Go	28
	סימן ג': הוראות משותפות	Go	28
סעיף 34ג	סייג לנסיון, לשידול ולסיוע	Go	28
סעיף 34ד	תחולת דין העבירה	Go	28
	פרק ה'1: סייגים לאחריות פלילית	Go	28
	סימן א': הוראות כלליות	Go	28
סעיף 34ה	נטל ההוכחה	Go	28
	סימן ב': סייגים לפליליות המעשה	Go	28
סעיף 34ו	קטינות	Go	28
סעיף 34ז	העדר שליטה	Go	28
סעיף 34ח	אי שפיות הדעת	Go	28
סעיף 34ט	שכרות	Go	28
סעיף 34י	הגנה עצמית	Go	29
סעיף 34י1	הגנת בית מגורים, בית עסק ומשק חקלאי מגודר	Go	29
סעיף 34יא	צורך	Go	29
סעיף 34יב	כורח	Go	29
סעיף 34יג	צידוק	Go	29
סעיף 34יד	כניסה למצב בהתנהגות פסולה	Go	29
סעיף 34טו	חובה לעמוד בסכנה או באיום	Go	30
סעיף 34טז	חריגה מן הסביר	Go	30
סעיף 34יז	זוטי דברים	Go	30
סעיף 34יח	טעות במצב דברים	Go	30
סעיף 34יט	טעות במצב משפטי	Go	30
סעיף 34כ	הגנה על רשות שופטת	Go	30
	פרק ה'2: הוראות שונות	Go	30
סעיף 34כא	פרשנות	Go	30
סעיף 34כב	נפקותו של ספק	Go	30
סעיף 34כג	כלליות החלק המקדמי והחלק הכללי	Go	30
סעיף 34כד	הגדרות [א/5]	Go	30
	פרק ו': דרכי ענישה	Go	32
	סימן א': כללי	Go	32
סעיף 35	הענשים ענשי מקסימום [יא/1]	Go	32
סעיף 35א	עונש חובה ונסיבות מקלות	Go	32
סעיף 36	מאסר וקנס	Go	32
סעיף 37	חקירה	Go	32
סעיף 38	תסקיר חובה	Go	33
סעיף 39	עבירות אחרות שהודה בהן הנאשם	Go	33
סעיף 40	עבירות שלא נקבע להן עונש [יא/6]	Go	33
	סימן א'1: הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה	Go	33
סעיף 40א	מטרה   סימן א'1	Go	33
סעיף 40ב	העיקרון המנחה בענישה   הלימה	Go	33
סעיף 40ג	קביעת מתחם העונש ההולם וגזירת עונשו של הנאשם	Go	33
סעיף 40ד	שיקום	Go	33
סעיף 40ה	הגנה על שלום הציבור	Go	34
סעיף 40ו	הרתעה אישית	Go	34
סעיף 40ז	הרתעת הרבים	Go	34
סעיף 40ח	קנס	Go	34
סעיף 40ט	נסיבות הקשורות בביצוע העבירה	Go	34
סעיף 40י	הוכחת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה	Go	34
סעיף 40יא	נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה	Go	35
סעיף 40יב	נסיבות נוספות	Go	35
סעיף 40יג	ריבוי עבירות	Go	35
סעיף 40יד	חובת הנמקה	Go	35
סעיף 40טו	ענישת קטין	Go	36
	סימן ב': מאסר	Go	36
סעיף 41	מאסר עולם	Go	36
סעיף 42	מאסר סתם	Go	36
סעיף 43	חישוב תקופת מאסר	Go	36
סעיף 44	מאסר נדחה	Go	36
סעיף 45	מאסר חופף [יא/11]	Go	36
סעיף 46	סדר נשיאת מאסר פלילי [יא/12]	Go	36
סעיף 47	סדר נשיאת מאסר אזרחי	Go	36
סעיף 48	עבודה במאסר	Go	37
	סימן ב'1: נשיאת מאסר בעבודת שירות	Go	37
סעיף 51א	הגדרות	Go	37
סעיף 51ב	נשיאת מאסר בעבודת שירות	Go	37
סעיף 51ג	עבודת השירות	Go	39
סעיף 51ה	התנאים בעבודת שירות	Go	39
סעיף 51ו	תקופת עבודת השירות	Go	39
סעיף 51ז	הפסקה בעבודת שירות	Go	39
סעיף 51ח	חובותיו של עובד שירות	Go	40
סעיף 51ח1	איסור יציאה מהארץ לעובד שירות	Go	40
סעיף 51ט	הפסקה מינהלית של עבודת שירות	Go	40
סעיף 51י	הפסקה שיפוטית של עבודת שירות	Go	41
סעיף 51י1	קיצור תקופת עבודת השירות	Go	41
סעיף 51יא	ממונה על עבודת שירות	Go	42
סעיף 51יב	תקנות	Go	42
	סימן ג': מאסר על תנאי	Go	42
סעיף 52	מאסר על תנאי	Go	42
סעיף 54	מאסר בשל עבירה נוספת	Go	43
סעיף 55	הפעלתו של מאסר על תנאי	Go	43
סעיף 56	הארכת תקופת התנאי [יא/22]	Go	43
סעיף 57	מאסר על תנאי שהטיל בית דין צבאי	Go	43
סעיף 58	תקופות מאסר בזו אחר זו	Go	43
סעיף 59	תחילת המאסר שהופעל	Go	43
סעיף 60	ערעור	Go	43
	סימן ד': קנס	Go	43
סעיף 61	שיעור הקנסות	Go	43
סעיף 63	קנס לפי שווי הנזק או טובות ההנאה  [יא/29]	Go	44
סעיף 64	עדכון קנסות	Go	44
סעיף 66	מועד לתשלום קנס [יא/32]	Go	44
סעיף 67	תוספת פיגור על אי תשלום קנס	Go	44
סעיף 68	גביית התוספת	Go	45
סעיף 69	פטור מתשלום התוספת	Go	45
סעיף 70	גביית קנסות [יא/33]	Go	45
סעיף 71	מאסר במקום קנס [יא/34] [תשל"ג]	Go	45
	סימן ד'1: שירות לתועלת הציבור	Go	45
סעיף 71א	שירות לציבור	Go	45
סעיף 71ב	תקופת צו שירות ושינויו	Go	46
סעיף 71ג	חיוביו של החייב בשירות	Go	46
סעיף 71ד	הפרת צו שירות	Go	46
סעיף 71ה	תקנות	Go	46
סעיף 71ו	מעמד עושה השירות	Go	46
	סימן ה': התחייבות להימנע מעבירה	Go	46
סעיף 72	התחייבות להימנע מעבירה	Go	46
סעיף 74	מאסר על אי מתן התחייבות [יא/37]	Go	46
סעיף 75	ערעור [יא/38]	Go	46
סעיף 76	גביית סכומי התחייבויות	Go	47
	סימן ו': פיצויים והוצאות	Go	47
סעיף 77	פיצוי [יא/40]	Go	47
סעיף 78	חיוב בפיצוי דינו כפסק דין [יא/41]	Go	47
סעיף 79	הוצאות המשפט	Go	47
סעיף 80	הוצאות ההגנה מאוצר המדינה  [יא/43] [תשל"א, תשל"ה] חוק סדר	Go	47
סעיף 81	הוצאות ההגנה על המתלונן	Go	47
	סימן ז': טיפול בקהילה	Go	47
סעיף 82	טיפול במשתמשים בסמים	Go	47
סעיף 83	תנאים לצו מבחן עם טיפול	Go	48
סעיף 84	תקנות	Go	48
סעיף 85	הארכה נוספת של תקופת התנאי	Go	48
סעיף 86	טיפול באלימות במשפחה	Go	48
סעיף 86א	תחולת הוראות פקודת המבחן	Go	48
	סימן ח': שונות	Go	48
סעיף 87	דחיית מועדים	Go	48
סעיף 88	האחריות האזרחית שמורה	Go	49
סעיף 89	תחולה	Go	49
סעיף 90	ביצוע ותקנות	Go	49
	פרק ו'1: הוראות להתאמת דיני העונשין	Go	49
סעיף 90א	פרשנות הדין בדבר היסוד הנפשי שבעבירה	Go	49
סעיף 90ב	עונש על עבירת רשלנות	Go	49
	חלק ב': עבירות	Go	49
	פרק ז': בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים	Go	49
	סימן א': הוראות כלליות	Go	49
סעיף 91	הגדרות ופירוש	Go	49
סעיף 92	קשר ונסיון	Go	49
סעיף 93	כורח וצורך	Go	49
סעיף 94	הגנה נוספת	Go	50
סעיף 95	חיפוי על עבירה	Go	50
סעיף 96	עונש מוות	Go	50
	סימן ב': בגידה	Go	50
סעיף 97	פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה	Go	50
סעיף 98	גרם למלחמה	Go	50
סעיף 99	סיוע לאויב במלחמה	Go	50
סעיף 100	גילוי החלטה לבגוד	Go	50
סעיף 101	שירות בכוחות האויב	Go	50
סעיף 102	סיוע לשבוי מלחמה	Go	50
סעיף 103	תעמולה תבוסנית	Go	50
	סימן ג': פגיעה בכוחות מזויינים	Go	50
סעיף 104	כוחות מזויינים	Go	50
סעיף 105	מרידה בכוחות מזויינים	Go	50
סעיף 106	מרידה	Go	51
סעיף 107	מרידה בכוונת פגיעה בבטחון המדינה	Go	51
סעיף 108	פגיעה ברכוש	Go	51
סעיף 109	הסתה להשתמטות	Go	51
סעיף 110	הסתה לאי ציות	Go	51
	סימן ד': ריגול	Go	51
סעיף 111	מסירת ידיעה לאויב	Go	51
סעיף 112	ריגול	Go	51
סעיף 113	ריגול חמור [ד/23]	Go	51
סעיף 113א	ידיעה סודית	Go	52
סעיף 114	מגע עם סוכן חוץ	Go	52
סעיף 115	כניסה למקום צבאי	Go	52
סעיף 116	מעשה הכנה	Go	52
	סימן ה': סודות רשמיים	Go	52
סעיף 117	גילוי בהפרת חובה	Go	52
סעיף 117א	הסתרת מידע בידי עובד ציבור	Go	53
סעיף 118	גילוי בהפרת חוזה	Go	53
סעיף 119	גילוי בהפרת אמון	Go	53
סעיף 120	מעשי התחזות	Go	53
	סימן ו': פגיעה ביחסי חוץ	Go	53
סעיף 121	פגיעה ביחסי חוץ	Go	53
סעיף 122	גיוס לכוחות חוץ	Go	53
	סימן ז': סדרי דין	Go	54
סעיף 123	אישום	Go	54
סעיף 124	מעצר לפי בקשת היועץ המשפטי	Go	54
סעיף 125	מעצר רגיל [ד/35]	Go	54
סעיף 126	חיפוש משטרתי בשעת הדחק	Go	54
סעיף 127	חיפוש צבאי בשעת הדחק	Go	54
סעיף 128	סודיות הדיון	Go	54
סעיף 129	מכשירי עבירה	Go	54
	סימן ח': שונות	Go	55
סעיף 130	שמירת דינים	Go	55
סעיף 131	עבירות חוץ	Go	55
סעיף 132	ביצוע	Go	55
	פרק ח': פגיעות בסדרי המשטר והחברה	Go	55
	סימן א': המרדה	Go	55
סעיף 133	מעשי המרדה	Go	55
סעיף 134	פרסומי המרדה [א/59	Go	55
סעיף 135	סייגים לאישום ולהרשעה [א/59	Go	55
סעיף 136	המרדה   מהי	Go	55
סעיף 137	טענת אמת אינה הגנה [א/60	Go	55
סעיף 138	בקורת ותעמולה חוקיות	Go	55
סעיף 139	הגנה בפרסומיו של שלוח [א/61]	Go	56
סעיף 140	שבועה לעבור עבירה חמורה	Go	56
סעיף 141	שבועה לעבור עבירה אחרת	Go	56
סעיף 142	טענת כפיה	Go	56
סעיף 143	אימונים צבאיים אסורים	Go	56
סעיף 144	עבירות בנשק [א/66א	Go	56
	סימן א'1: הסתה לגזענות או לאלימות	Go	57
סעיף 144א	הגדרות	Go	57
סעיף 144ב	איסור פרסום הסתה לגזענות	Go	57
סעיף 144ג	פרסום מותר	Go	57
סעיף 144ד	החזקת פרסום גזעני	Go	58
סעיף 144ד2	הסתה לאלימות	Go	58
סעיף 144ד3	החזקת פרסום המסית לאלימות	Go	58
סעיף 144ה	הגשת אישום	Go	58
	סימן א'2: עבירות שנאה	Go	58
סעיף 144ו	עבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור   נסיבה מחמירה	Go	58
	סימן ב': התאגדויות והתקהלויות	Go	58
סעיף 145	התאגדות אסורה	Go	58
סעיף 146	מטיף להתאגדות אסורה	Go	59
סעיף 147	חבר להתאגדות אסורה	Go	59
סעיף 148	תרומות להתאגדות אסורה	Go	59
סעיף 149	פרסומי התאגדות אסורה [א/73]	Go	59
סעיף 150	הגשת אישום	Go	59
סעיף 151	התקהלות אסורה	Go	59
סעיף 152	התפרעות	Go	59
סעיף 153	הוראת התפזרות	Go	59
סעיף 154	פיזור מתפרעים	Go	59
סעיף 155	המשך התפרעות לאחר הוראת התפזרות	Go	59
סעיף 156	מניעת הוראת התפזרות	Go	59
סעיף 157	התפרעות שסופה נזק	Go	59
סעיף 158	מתפרעים הפוגעים בכלי שיט	Go	59
	סימן ג': הפרעות לשלום הציבור	Go	60
סעיף 159	פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה	Go	60
סעיף 159א	שימוש בחומר הנחזה כמסוכן	Go	60
סעיף 160	הפרעות ביחסי עבודה	Go	60
סעיף 161	עבירות כלפי קיום שירותים ציבוריים	Go	60
סעיף 162	הגשת אישום	Go	60
	סימן ד': סכסוכי עבודה	Go	60
סעיף 163	הפרעה שלא כדין למימוש זכות	Go	60
סעיף 164	היתר משמרות	Go	60
	סימן ה': פגיעה במדינת חוץ	Go	61
סעיף 165	אלימות נגד מדינת חוץ	Go	61
סעיף 166	הסתה לאיבה כלפי מדינה ידידותית [א/67	Go	61
סעיף 167	פגיעה בדגל או בסמל של מדינה ידידותית	Go	61
סעיף 168	חילול כבודם של גדולי מדינת חוץ	Go	61
	סימן ו': שוד ים	Go	61
סעיף 169	שוד ים	Go	61
	סימן ז': פגיעות ברגשי דת ומסורת	Go	61
סעיף 170	עלבון דת	Go	61
סעיף 171	הפרעה לפולחן [א/147] [תשכ"ו]	Go	61
סעיף 172	כניסה ללא רשות למקום פולחן או קבורה	Go	61
סעיף 173	פגיעה ברגשי דת [א/149]	Go	61
סעיף 174א	מתן הטבות כפיתוי להמרת דת	Go	61
סעיף 174ב	קבלת הטבות תמורת המרת דת	Go	61
	סימן ח': ריבוי נישואין	Go	62
סעיף 175	הגדרות	Go	62
סעיף 176	ריבוי נישואין	Go	62
סעיף 177	חזקת נישואין	Go	62
סעיף 178	תקפם של נישואין	Go	62
סעיף 179	היתר נישואין לפי דין תורה [ה/5]	Go	62
סעיף 180	נישואין שהותרו לפי דין אחר	Go	62
סעיף 181	התרת קשר נישואין על כרחה של האשה	Go	62
סעיף 182	עריכת נישואין וגירושין אסורים	Go	62
סעיף 183	עדותו של בן זוג	Go	62
	סימן ט': בריונות ותקלות לציבור	Go	62
סעיף 184	הגדרות	Go	62
סעיף 185	סחר, ייצור ויבוא סכין	Go	62
סעיף 185א	איסור מכירת אגרופן או סכין לקטין	Go	63
סעיף 186	החזקת אגרופן או סכין שלא כדין	Go	63
סעיף 189	כניסה בכוח	Go	63
סעיף 190	אחיזת מקרקעין בכוח	Go	63
סעיף 191	תגרה	Go	63
סעיף 192	איומים	Go	63
סעיף 193	שכרות	Go	63
סעיף 193א	איסור מכירת משקאות משכרים לקטין	Go	63
סעיף 194	מהומה ועלבון במקום ציבורי	Go	64
סעיף 194א	איסור ספסרות  בכרטיסי מופעים	Go	64
סעיף 195	השחתת מודעות	Go	64
סעיף 196	השחתת פני מקרקעין [א/103א] [תשי"ז]	Go	64
סעיף 196א	חזקת אחריות	Go	64
סעיף 196ב	התיישנות	Go	64
סעיף 197	הפרעה לבחירות	Go	64
	סימן י': זנות ותועבה	Go	65
סעיף 199	סרסרות למעשי זנות	Go	65
סעיף 200	חזקת סרסרות	Go	65
סעיף 201	הבאת אדם לידי מעשה זנות	Go	65
סעיף 202	הבאת אדם לידי עיסוק בזנות	Go	65
סעיף 203	נסיבות מחמירות	Go	65
סעיף 203ב	ניצול קטינים לזנות	Go	65
סעיף 203ג	איסור צריכת מעשה זנות מקטין	Go	66
סעיף 203ד	נטל ההוכחה	Go	66
סעיף 204	החזקת מקום לשם זנות	Go	66
סעיף 205	השכרת מקום לשם זנות [ז/6, 7]	Go	66
סעיף 205א	איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין	Go	66
סעיף 205ג	איסור פרסום בדבר שירותי זנות של בגיר	Go	66
סעיף 205ד	איסור פרסום של הצעה לעיסוק בזנות	Go	66
סעיף 208	המניח לקטין לדור בבית זנות	Go	66
סעיף 214	פרסום והצגת תועבה	Go	66
סעיף 214א	פרסום פוגע על שלטי חוצות	Go	67
סעיף 214ב	הגנות	Go	67
	סימן י"א: מטרדים	Go	67
סעיף 215	מטרד לציבור	Go	67
סעיף 216	התנהגות פסולה במקום ציבורי	Go	68
סעיף 217	ביזוי מדים	Go	68
סעיף 218	מעשה העלול להפיץ מחלה [א/195] [1944]	Go	68
סעיף 219	מכירת מזון מפוגל	Go	68
סעיף 220	החזקת מזון לא נקי	Go	68
סעיף 221	זיהום מים	Go	68
סעיף 222	זיהום אויר	Go	68
סעיף 223	מלאכות פוגעות	Go	68
	סימן י"ב: משחקים אסורים, הגרלות והימורים	Go	68
סעיף 224	הגדרות	Go	68
סעיף 225	איסור הגרלות והימורים [ט/2] [תשל"ה]	Go	69
סעיף 226	איסור משחקים [ט/3] [תשל"ה]	Go	69
סעיף 227	השתתפות בעריכת הגרלות והימורים [ט/4]	Go	69
סעיף 228	איסור החזקה או הנהלה [ט/5] [תשל"ה]	Go	69
סעיף 230	נסיבות מיוחדות	Go	69
סעיף 231	היתר [ט/7] [תשכ"ז]	Go	69
סעיף 231א	איסור מכירת כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים	Go	69
סעיף 232	ראיות	Go	69
סעיף 233	חזקות	Go	70
סעיף 234	חילוט מכשירי משחק	Go	70
סעיף 235	חילוט מכשירי עבירה	Go	70
	פרק ט': פגיעות בסדרי השלטון והמשפט	Go	70
	סימן א': שיבוש עשיית משפט	Go	70
סעיף 236	הגדרות	Go	70
סעיף 237	עדות שקר	Go	70
סעיף 238	בידוי ראיות	Go	70
סעיף 239	שבועת שקר	Go	71
סעיף 240	עדויות סותרות  [א/120א] [תשכ"ה, תשכ"ט, תשל"ב]	Go	71
סעיף 241	סירוב להעיד	Go	71
סעיף 242	השמדת ראיה	Go	71
סעיף 243	ידיעות כוזבות	Go	71
סעיף 244	שיבוש מהלכי משפט	Go	71
סעיף 245	הדחה בחקירה	Go	71
סעיף 246	הדחה בעדות	Go	71
סעיף 247	סייגים לתחולה	Go	71
סעיף 248	הגנה	Go	71
סעיף 249	הטרדת עד	Go	71
סעיף 249א	נסיבות מחמירות	Go	71
סעיף 250	השפעה לא הוגנת	Go	72
סעיף 251	פרסום מסולף של דיון משפטי	Go	72
סעיף 252	התרמה למען תשלום קנס	Go	72
סעיף 252א	תשלום קנס שהוטל על הזולת	Go	72
סעיף 253	חיפוי	Go	72
סעיף 254	פרסומים על נכס גנוב	Go	72
סעיף 255	זילות בית המשפט	Go	72
סעיף 256	נשיאת נשק בבית המשפט	Go	72
סעיף 257	בריחה	Go	72
סעיף 258	סיוע לבריחה	Go	73
סעיף 259	הברחת אדם [א/132]	Go	73
סעיף 260	מסייע לאחר מעשה	Go	73
סעיף 261	דין מסייע לאחר מעשה	Go	73
סעיף 262	אי מניעת פשע	Go	73
סעיף 263	סירוב לעזור במניעת עבירות	Go	73
סעיף 264	הכשלת עיקול	Go	73
סעיף 265	שבירת חותם	Go	73
סעיף 266	הזנחת השמירה על חותם	Go	73
סעיף 267	הוצאת מסמך ממשמורת	Go	73
	סימן ב': העלמת עבירות	Go	73
סעיף 268	הגדרות	Go	73
סעיף 269	חובת מתן הודעה	Go	74
סעיף 270	הפסקת השפיטה	Go	74
סעיף 271	עונשין	Go	74
סעיף 272	הגנה	Go	74
	סימן ג': תקיפת שוטרים	Go	74
סעיף 273	תקיפת שוטר [ג/1]	Go	74
סעיף 274	תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות [ג/2]	Go	74
סעיף 275	הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו	Go	74
סעיף 275א	הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות	Go	74
סעיף 276	פירוש	Go	74
	סימן ד': עבירות בשירות הציבור וכלפיו	Go	74
סעיף 277	לחץ של עובד ציבור	Go	74
סעיף 278	עובד הציבור שיש לו זיקה פרטית	Go	74
סעיף 279	דרישות כוזבות של עובד הציבור	Go	75
סעיף 280	שימוש לרעה בכוח המשרה	Go	75
סעיף 281	תעודה כוזבת	Go	75
סעיף 282	התיימרות כבעל סמכות	Go	75
סעיף 283	התחזות כעובד הציבור	Go	75
סעיף 284	מרמה והפרת אמונים	Go	75
סעיף 285	אי מילוי חובה רשמית	Go	75
סעיף 286	הפרת חובה חקוקה	Go	75
סעיף 287	הפרת הוראה חוקית [א/143]	Go	75
סעיף 288	העלבת עובד הציבור	Go	75
סעיף 288א	הפרעה לעובד הציבור	Go	75
סעיף 289	הסתה להימנע מתשלומי חובה	Go	76
	סימן ה': עבירות שוחד	Go	76
סעיף 290	לקיחת שוחד [ב/1] [תשכ"ד, תש"ל]	Go	76
סעיף 291	מתן שוחד	Go	76
סעיף 291א	מתן שוחד לעובד ציבור זר	Go	76
סעיף 292	שוחד בתחרויות	Go	76
סעיף 293	דרכי שוחד	Go	76
סעיף 294	הוראות נוספות	Go	77
סעיף 295	תיווך בשוחד ותמורה אסורה לבעל השפעה ניכרת [ב/6] [תשכ"ג, תשכ"ד, תשל"א]	Go	77
סעיף 296	ראיות	Go	78
סעיף 297	חילוט ושילום	Go	78
	פרק י': פגיעות בגוף	Go	78
	סימן א': גרימת מוות	Go	78
סעיף 300	רצח [א/214, 215]	Go	78
סעיף 301א	רצח בנסיבות מחמירות	Go	78
סעיף 301ב	המתה בנסיבות של אחריות מופחתת	Go	79
סעיף 301ג	המתה בקלות דעת	Go	79
סעיף 302	שידול או סיוע להתאבדות	Go	79
סעיף 303	המתת תינוק	Go	79
סעיף 304	גרימת מוות ברשלנות	Go	79
סעיף 305	נסיון לרצח	Go	79
סעיף 308	אדם   מאימתי [א/220]	Go	80
סעיף 309	גרימת מוות   מהי	Go	80
סעיף 311	העלמת לידה	Go	80
סעיף 311א	מאסר עולם שאינו עונש חובה	Go	80
	סימן ב': הפסקת הריון	Go	80
סעיף 312	הגדרות	Go	80
סעיף 313	איסור הפסקת הריון	Go	80
סעיף 314	הפסקת הריון באישור	Go	80
סעיף 315	ועדה	Go	80
סעיף 316	אישור	Go	81
סעיף 317	הפסקת הריון במקרים מיוחדים	Go	81
סעיף 318	הסתייגות מטעמי מצפון או שיקול דעת רפואי	Go	81
סעיף 319	אי תחולה	Go	81
סעיף 320	סייג לאחריות	Go	81
סעיף 321	ביצוע ותקנות	Go	81
	סימן ג': אחריות לשלום אדם	Go	81
סעיף 322	אחריות לחסרי ישע [א/228]	Go	81
סעיף 323	חובת הורה או אחראי לקטין	Go	82
סעיף 325	חובת הממונה על מעשה שיש בו סכנה	Go	82
סעיף 326	חובת הממונה על דבר שיש בו סכנה	Go	82
	סימן ד': סיכון החיים והבריאות	Go	82
סעיף 327	שלילת כושר ההתנגדות לשם ביצוע עבירה [א/233] [תשכ"ו]	Go	82
סעיף 329	חבלה בכוונה מחמירה	Go	82
סעיף 330	נסיון לחבול בחומר נפיץ	Go	82
סעיף 331	מניעת הצלה מכלי שיט שבמצוקה	Go	82
סעיף 332	סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה [א/237] [תשכ"ו]	Go	82
סעיף 332א	יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה	Go	83
סעיף 333	חבלה חמורה	Go	83
סעיף 334	פציעה	Go	83
סעיף 335	חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות  [א/251א] [תשל"ג]	Go	83
סעיף 336	שימוש ברעל מסוכן	Go	83
סעיף 337	הפרת חובה של הורה או אחראי [א/242]	Go	83
סעיף 338	מעשי פזיזות ורשלנות [א/243]	Go	83
סעיף 339	הזנחת השמירה של כלי יריה וחמרים מסוכנים	Go	84
סעיף 340	סכנה לילדים	Go	84
סעיף 340א	ירי מנשק חם	Go	84
סעיף 341	חבלה ברשלנות	Go	84
סעיף 342	הטעיית תחבורה [א/245]	Go	84
סעיף 343	הסעה בכלי תחבורה מסוכן [א/246]	Go	84
סעיף 344	סיכון דרכים ונתיבי שיט	Go	84
	סימן ה': עבירות מין	Go	84
סעיף 345	אינוס	Go	84
סעיף 346	בעילה אסורה בהסכמה	Go	85
סעיף 347	מעשה סדום	Go	85
סעיף 347א	יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל	Go	85
סעיף 347ב	יחסי מין בין כהן דת לאדם שקיבל ממנו ייעוץ או הדרכה	Go	86
סעיף 348	מעשה מגונה	Go	86
סעיף 349	מעשה מגונה בפומבי	Go	86
סעיף 350	גרם מעשה	Go	86
סעיף 351	עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע	Go	87
סעיף 352	איסור פרסום	Go	87
סעיף 353	סייג לאחריות פלילית	Go	88
סעיף 354	סייג להתיישנות עבירות מין בקטין	Go	88
סעיף 355	עונש מזערי	Go	89
	סימן ו': עבירות כלפי קטינים ונכים	Go	89
סעיף 361	השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנטשו	Go	89
סעיף 362	הזנחת ילדים ומושגחים אחרים [א/185] [תשכ"ה]	Go	89
סעיף 363	נטישת מושגחים [א/186] [תשכ"ה]	Go	89
סעיף 364	מסירת קטין להחזקה בתמורה	Go	89
סעיף 365	מסירת הקטין בהתנערות מזכויות וחובות	Go	89
סעיף 367	גניבת קטין [א/188]	Go	90
סעיף 368	המרת דתו של קטין	Go	90
	סימן ו'1: פגיעה בקטינים ובחסרי ישע	Go	90
סעיף 368א	הגדרות	Go	90
סעיף 368ב	תקיפת קטין או חסר ישע	Go	91
סעיף 368ג	התעללות בקטין או בחסר ישע	Go	91
סעיף 368ד	חובת דיווח	Go	91
סעיף 368ה	תקנות	Go	92
	סימן ו'2: תקיפת זקנים	Go	92
סעיף 368ו	תקיפת זקן	Go	92
	סימן ז': פגיעה בחירות	Go	92
סעיף 369	חטיפה	Go	92
סעיף 370	הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה	Go	92
סעיף 371	חטיפה לשם כליאה	Go	92
סעיף 372	חטיפה לשם רצח או סחיטה	Go	92
סעיף 373	חטיפה ממשמורת	Go	92
סעיף 374	חטיפה לשם חבלה חמורה [א/258]  [1944]	Go	92
סעיף 374א	חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם	Go	92
סעיף 375	הסתרת חטוף	Go	92
סעיף 375א	החזקה בתנאי עבדות	Go	93
סעיף 376	עבודת כפיה	Go	93
סעיף 376א	עיכוב דרכון	Go	93
סעיף 376ב	גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות	Go	93
סעיף 377	כליאת שוא [א/262]	Go	93
סעיף 377א	סחר בבני אדם	Go	93
סעיף 377ב	עונש מזערי לעבירת החזקה בתנאי עבדות ועבירת סחר בבני אדם	Go	93
סעיף 377ג	אי פסיקת פיצוי   חובת הנמקה	Go	93
סעיף 377ד	חילוט	Go	93
סעיף 377ה	קרן ייעודית	Go	94
	סימן ח': תקיפה	Go	94
סעיף 378	תקיפה   מהי	Go	94
סעיף 379	דין תקיפה סתם	Go	94
סעיף 380	תקיפה הגורמת חבלה ממשית	Go	94
סעיף 381	תקיפות שונות  [א/251, 289] [תשי"ב] [תשל"ג]	Go	94
סעיף 382	תקיפות בנסיבות מחמירות [א/251א] [תשל"ג]	Go	95
סעיף 382א	תקיפת עובד ציבור	Go	95
	פרק י"א: פגיעות ברכוש	Go	95
	סימן א': גניבה	Go	95
סעיף 383	גניבה   מהי	Go	95
סעיף 384	דין הגונב	Go	96
סעיף 384א	גניבה בנסיבות מיוחדות	Go	96
סעיף 385	נטילה שאינה גניבה	Go	96
סעיף 386	כספים המוחזקים לפי הוראה	Go	96
סעיף 387	קבלת כסף בשביל אחר	Go	96
סעיף 388	כספים שקיבל מורשה	Go	96
סעיף 390	גניבה בידי עובד הציבור [א/274] [תשכ"ד]	Go	96
סעיף 391	גניבה בידי עובד [א/275 רישה] [תשכ"ד]	Go	96
סעיף 392	גניבה בידי המנהל	Go	97
סעיף 393	גניבה בידי מורשה	Go	97
	סימן ב': עבירות מעין גניבה	Go	97
סעיף 394	הסתרת פנקס	Go	97
סעיף 395	הסתרת צוואה	Go	97
סעיף 396	הסתרת שטר קנין	Go	97
סעיף 397	הריגת חיה כדי לגנבה	Go	97
סעיף 398	ניתוק בכוונה לגנוב	Go	97
סעיף 399	הונאה במחצבים	Go	97
סעיף 400	נטילת חשמל או מים או גז	Go	97
סעיף 401	גניבת כלי שיט או כלי טיס	Go	97
	סימן ג': שוד	Go	97
סעיף 402	שוד	Go	97
סעיף 403	נסיון שוד	Go	98
סעיף 404	דרישת נכס באיומים	Go	98
	סימן ד': פריצה והתפרצות	Go	98
סעיף 405	פריצה, כניסה והתפרצות	Go	98
סעיף 406	כניסה והתפרצות למקום מגורים או תפילה או ממנו	Go	98
סעיף 407	התפרצות לבנין או מבנין, שאינו מקום מגורים או תפילה	Go	98
סעיף 408	כניסה והתפרצות בנסיבות מחמירות	Go	98
סעיף 409	החזקת מכשירי פריצה [א/299	Go	98
סעיף 410	נסיבות מחשידות בכוונת פריצה	Go	98
	סימן ה': נכסים גנובים	Go	98
סעיף 411	קבלת נכסים שהושגו בפשע	Go	98
סעיף 412	קבלת נכסים שהושגו בעוון	Go	98
סעיף 413	החזקת נכס חשוד	Go	99
	סימן ה'1: עבירות בקשר לרכב	Go	99
סעיף 413א	הגדרות	Go	99
סעיף 413ב	גניבת רכב	Go	99
סעיף 413ג	שימוש ברכב ללא רשות	Go	99
סעיף 413ד	גניבה מרכב או פירוק רכב	Go	99
סעיף 413ה	חבלה במזיד	Go	99
סעיף 413ו	פריצה לרכב	Go	99
סעיף 413ז	החזקת מכשירי פריצה	Go	99
סעיף 413ח	גניבה או זיוף של מסמך	Go	99
סעיף 413ט	שינוי זהות של רכב או של חלק של רכב	Go	99
סעיף 413י	קבלת רכב או חלק גנובים	Go	99
סעיף 413יא	מסחר ברכב או בחלק גנובים	Go	100
סעיף 413יב	פסילה מהחזקת רשיון	Go	100
סעיף 413יג	שמירת דינים	Go	100
	סימן ו': עבירות מרמה, סחיטה ועושק	Go	100
סעיף 414	הגדרות	Go	100
סעיף 415	קבלת דבר במרמה	Go	100
סעיף 416	תחבולה	Go	100
סעיף 417	כישוף	Go	100
סעיף 418	זיוף	Go	100
סעיף 419	זיוף המשפיע על עסקאות	Go	100
סעיף 420	שימוש במסמך מזוייף	Go	100
סעיף 421	זיוף בידי עובד הציבור	Go	101
סעיף 422	שידולי מרמה	Go	101
סעיף 423	רישום כוזב במסמכי תאגיד	Go	101
סעיף 424	עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד	Go	101
סעיף 424א	אי גילוי מידע ופרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד	Go	101
סעיף 425	מרמה והפרת אמונים בתאגיד	Go	102
סעיף 426	העלמה במרמה	Go	102
סעיף 427	סחיטה בכוח	Go	102
סעיף 428	סחיטה באיומים  [ח/12] [תשל"ג]	Go	102
סעיף 430	נטילת נכסים לשם סחיטה	Go	102
סעיף 431	עושק [ח/13]	Go	102
סעיף 432	הוצאת שיק ללא כיסוי	Go	102
סעיף 435	שמירת אחריות פלילית לפי חוקים אחרים	Go	103
סעיף 436	הגבלה במשיכת שיקים	Go	103
סעיף 437	מקרים מיוחדים	Go	103
סעיף 438	קבלה ונתינה	Go	103
	סימן ז': הונאה	Go	103
סעיף 439	הונאת נושים	Go	103
סעיף 440	קשר להונות	Go	103
סעיף 441	התחזות כאדם אחר	Go	103
סעיף 442	הודיה כוזבת בהתחייבות	Go	103
סעיף 443	התחזות כבעל תעודה	Go	103
סעיף 444	העברת תעודה לשם התחזות	Go	103
סעיף 445	התחזות כבעל תעודת אופי לא שלו	Go	103
סעיף 446	העברת תעודת אופי	Go	103
	סימן ח': הסגת גבול	Go	103
סעיף 447	הסגת גבול כדי לעבור עבירה	Go	103
	סימן ט': היזק	Go	104
סעיף 448	הצתה	Go	104
סעיף 449	גרימת שריפה ברשלנות	Go	104
סעיף 450	האבדת כלי שיט או כלי טיס [323, 324] [תשכ"ו]	Go	104
סעיף 451	היזק לבעל חיים	Go	104
סעיף 452	היזק בזדון	Go	104
סעיף 453	היזקים מיוחדים [א/326	Go	104
סעיף 454	היזק בחומר נפץ [א/326	Go	104
סעיף 455	היזק לצוואה או לפנקס	Go	104
סעיף 456	נסיון להרוס נכס בחומר נפיץ	Go	104
סעיף 457	הדבקת בעל חיים במחלה מידבקת	Go	105
סעיף 458	פגיעה בסימן גבול בכוונה להונות	Go	105
סעיף 459	פגיעה בסימנים מסויימים	Go	105
סעיף 460	איום לשרוף או  הרוס	Go	105
	פרק י"ב: זיוף כספים ובולים	Go	105
	סימן א': שטרי כסף	Go	105
סעיף 461	הגדרה	Go	105
סעיף 462	זיוף שטר כסף	Go	105
סעיף 463	חיקוי שטר כסף	Go	105
סעיף 464	החזקת חומר לזיוף שטרי כסף	Go	105
סעיף 465	הנפקת שטרי כסף שלא כדין	Go	106
סעיף 466	קלקול שטר מטבע	Go	106
סעיף 467	חיקוי שטר מטבע	Go	106
סעיף 468	חילוט שטרי כסף מזוייפים	Go	106
סעיף 469	חיפוש וחילוט של ציוד לזיוף	Go	106
	סימן ב': מטבעות	Go	106
סעיף 470	הגדרות	Go	106
סעיף 471	זיוף מטבע מעולה	Go	107
סעיף 472	הכנת מתכת לזיוף מטבע מעולה	Go	107
סעיף 473	הכנת מכשירים לזיוף מטבע מעולה	Go	107
סעיף 474	קיצוץ מטבע מעולה	Go	107
סעיף 475	מסחר במטבע מעולה מזוייפת	Go	107
סעיף 476	הבאת מטבע מעולה מזוייפת	Go	107
סעיף 477	זיוף מטבע פשוטה	Go	107
סעיף 478	הוצאת מכשירים וחמרים ממטבעה של המדינה	Go	107
סעיף 479	ניפוק מטבע מזוייפת	Go	107
סעיף 480	השחתת מטבע  [א/364]	Go	107
סעיף 481	ניפוק תחליפי מטבע	Go	107
סעיף 482	ייצוא מטבע מזוייפת	Go	107
סעיף 483	חיפוש וחילוט של מטבע מזוייפת	Go	108
סעיף 484	סמכות לתפוס שטר מטבע ומטבע מזוייף	Go	108
	סימן ג': בולים	Go	108
סעיף 485	הגדרות	Go	108
סעיף 486	התקנת מכשיר לעשיית בולים	Go	108
סעיף 487	עשייה והכנה בזיוף בולי דואר	Go	108
סעיף 488	מכשיר לעשיית חותמים	Go	108
	פרק י"ג: עבירות קלות	Go	109
סעיף 489	סירוב לקבל מטבע בשווי הנקוב	Go	109
סעיף 490	עבירות רחוב	Go	109
סעיף 491	סירוב להגיש עזרה	Go	109
סעיף 492	עבירות בעלי מלונות	Go	109
סעיף 493	עיבוד אדמה בסמוך לדרך ציבורית	Go	109
סעיף 494	כניסה לשטח חקלאי [א/385, 385א] [1944, תשכ"ח]	Go	109
סעיף 496	גילוי סוד מקצועי	Go	110
	פרק י"ד: עבירות הכנה וקשר	Go	110
סעיף 497	הכנת עבירה בחמרים מסוכנים	Go	110
סעיף 498	מתן אמצעים לביצוע פשע	Go	110
סעיף 499	קשר לפשע או לעוון	Go	110
סעיף 500	קשר למעשים אחרים	Go	110
	פרק ט"ו: הוראות שונות	Go	110
סעיף 502	צו בדבר החזקת מקרקעין	Go	110
סעיף 503	השגחה על ילד שאפוטרופסו הורשע או הואשם	Go	111
סעיף 504	תחילה	Go	111
סעיף 505	הוראה מיוחדת	Go	111
	תוספת ראשונה	Go	111
	תוספת שניה	Go	111
סעיף 5	ת"ט תשל"ז 1977	Go	119

 

חוק העונשין, תשל"ז-1977*

* רבדים לפרקים א'-ה' כפי שהיו לפני תיקון מס' 39

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

חלק מקדמי

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 348 (ה"ח 2098)

הוספת חלק מקדמי

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

פרק א': הוראות יסוד

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 348 (ה"ח 2098)

הוספת פרק א'

אין ענישה אלא לפי חוק (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

1. אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על-פיו.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 348 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 1

 

ענישה לפי חקיקת משנה (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

2. (א) הסמכות להתקין תקנות לביצוע חוק, כוללת אף את הסמכות לקבוע עבירות על התקנות ועונשים על עשייתן; ואולם, עונש מאסר שנקבע בתקנה, תקופתו לא תעלה על ששה חודשים, ואם נקבע עונש קנס – לא יעלה שיעורו על הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום.

(ב)  תקנות שבהן נקבעו עבירות ועונשים טעונות אישור ועדה של הכנסת.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 348 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 2

אין עונשין למפרע (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

3. (א) חיקוק היוצר עבירה לא יחול על מעשה שנעשה לפני יום פרסומו כדין או יום תחילתו, לפי המאוחר.

(ב)  חיקוק הקובע לעבירה עונש חמור מזה שנקבע לה בשעת ביצוע העבירה, לא יחול על מעשה שנעשה לפני פרסומו כדין או לפני תחילתו, לפי המאוחר; אך אין רואים בעדכון שיעורו של קנס החמרה בעונש.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 348 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 3

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

פרק ב': תחולת דיני העונשין לפי זמן עשיית העבירה

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 348 (ה"ח 2098)

הוספת פרק ב'

ביטול העבירה לאחר עשייתה (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

4[1].      נעברה עבירה ובוטל בחיקוק האיסור עליה – תתבטל האחריות הפלילית לעשייתה; ההליכים שהוחל בהם – יופסקו; ניתן גזר-דין – יופסק ביצועו; ולא יהיו בעתיד עוד תוצאות נובעות מן ההרשעה.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 348 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 4

שינוי חיקוק לאחר עשיית העבירה (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

5. (א) נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק-דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על הענין החיקוק המקל עם העושה; "אחריות לה" – לרבות תחולת סייגים לאחריות הפלילית למעשה.

(ב)  הורשע אדם בעבירה בפסק דין חלוט ולאחר מכן נקבע לאותה עבירה בחיקוק עונש, שלפי מידתו או סוגו הוא קל מזה שהוטל עליו – יהיה עונשו העונש המרבי שנקבע בחיקוק, כאילו הוטל מלכתחילה.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 348 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 5

עבירות שהזמן גרמן (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

6. הוראות סעיפים 4 ו-5 לא יחולו על עבירה לפי חיקוק שנקבע בו או לגביו שיעמוד בתוקפו לתקופה מסוימת, או שנובע מטיבו שהוא נתון לשינויים מזמן לזמן.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 348 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 6

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

פרק ג': תחולת דיני העונשין לפי מקום עשיית העבירה

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 349 (ה"ח 2098)

הוספת פרק ג'

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

סימן א': הוראות כלליות

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 349 (ה"ח 2098)

הוספת סימן א'

העבירות לפי מקומן (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

7. (א) "עבירת-פנים" –

(1)   עבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל;

(2)   מעשה הכנה לעבור עבירה, נסיון, נסיון לשדל אחר, או קשירת קשר לעבור עבירה, שנעשו מחוץ לשטח ישראל, ובלבד שהעבירה, כולה או מקצתה, היתה אמורה להיעשות בתוך שטח ישראל.

(ב)  "עבירת-חוץ" – עבירה שאיננה עבירת-פנים.

(ג)   "שטח ישראל", לענין סעיף זה – שטח הריבונות של מדינת ישראל כולל רצועת מימי-החופין שלה, וכן כלי-השיט וכלי-הטיס הרשומים בישראל.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 349 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 7

מיקומו של מחדל (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

8. נעברה עבירה במחדל, מקום ביצוע העבירה הוא המקום שבו היתה חובת העשייה טעונה קיום.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 349 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 8

תנאי התחולה (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

9. (א) תחולת דיני העונשין של ישראל, לרבות לענין עבירת-חוץ, אינה מסויגת על ידי דין זר או מעשה בית דין זר, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק.

(תיקון מס' 130) תשע"ח-2018

(ב)  לא תהיה העמדה לדין על עבירת-חוץ אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.

(ג)   דיני העונשין של ישראל לא יחולו עוד על עבירה, אם האדם נשפט עליה בחוץ לארץ לפי בקשת מדינת ישראל, ואם הורשע שם – גם נשא את עונשו עליה.

(ד)  מקום שדיני העונשין של ישראל עשויים לחול מכוח מספר דרכי תחולה, תהיה תחולתם על פי התחולה הפחות מסויגת.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 349 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 9

 

מיום 22.2.2018

תיקון מס' 130

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 193 (ה"ח 748)

(ב) לא תהיה העמדה לדין על עבירת-חוץ אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב, אם ראה כי יש בכך ענין לציבור.

עונש שהוטל בחוץ לארץ (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 60) תשס"א-2001

10. (א) נמצא בישראל אדם שנידון בחוץ לארץ בפסק דין חלוט, על עבירה שחלים לגביה דיני העונשין של ישראל ולא נשא שם את העונש כולו, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, במקום להעמידו לדין, לבקש מבית המשפט שיורה שהעונש שהוטל בחוץ לארץ או החלק ממנו שטרם בוצע שם, יבוצע בישראל, כאילו הוטל העונש בישראל בפסק דין חלוט; בצו כאמור בסעיף זה רשאי בית המשפט לקצר את תקופת המאסר שעל הנידון לשאת בישראל, ולהעמידה על תקופת המאסר המרבית שנקבעה בדיני העונשין של ישראל לעבירה שבשלה הוטל העונש, ובלבד שניתן לעשות כן לפי הסכם שבין מדינת ישראל לבין המדינה שבה הוטל העונש.

(תיקון מס' 60) תשס"א-2001

(ב)  הוטל במדינה המבקשת על נידון כאמור בסעיף קטן (א) קנס או שהוא חויב בפיצוי לאדם אחר, נוסף על עונש המאסר, והודיעה המדינה המבקשת שהנידון טרם שילם את הקנס או את הפיצוי, או חלק מהם, יצווה בית משפט בישראל, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, לחייבו בתשלום הקנס או הפיצוי, או חלקם, שטרם שולמו על ידיו במדינה המבקשת, כאילו הוטלו בישראל, והדין החל בישראל על אי תשלום קנס או פיצוי ועל גבייתם של אלה יחול לפי הענין; לענין סעיף זה, "פיצוי לאדם אחר" – פיצוי לאדם שניזוק מעבירת ההסגרה שבשלה הורשע הנידון במדינה המבקשת.

(תיקון מס' 60) תשס"א-2001

(ג)   גבתה מדינת ישראל קנס או פיצוי כאמור בסעיף קטן (ב), תעביר אותו למדינה המבקשת בהתאם להסדר שייקבע בין מדינת ישראל למדינה המבקשת לענין זה, לרבות לענין ניכוי הוצאות לגביית הקנס או הפיצוי.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 349 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 10

 

מיום 24.5.2001

תיקון מס' 60

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001  עמ' 388 (ה"ח 2940)

10. (א) נמצא בישראל אדם שנידון בחוץ לארץ בפסק דין חלוט, על עבירה שחלים לגביה דיני העונשין של ישראל ולא נשא שם את העונש כולו, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, במקום להעמידו לדין, לבקש מבית המשפט שיורה שהעונש שהוטל בחוץ לארץ או החלק ממנו שטרם בוצע שם, יבוצע בישראל, כאילו הוטל העונש בישראל בפסק דין חלוט; ובלבד שהעונש הכולל לא יהיה חמור מהעונש המירבי שניתן היה להטיל בשל אותה עבירה לפי דיני העונשין של ישראל בצו כאמור בסעיף זה רשאי בית המשפט לקצר את תקופת ה מאסר שעל הנידון לשאת בישראל, ולהעמידה על תקופת המאסר המירבית שנקבעה בדיני העונשין של ישראל לעבירה שבשלה הוטל העונש, ובלבג שניתן לעשות כן לפי הסכם שביןי מדינת ישראל לבין המדינה שבה הוטל העונש.

(ב) הוטל במדינה המבקשת על נידון כאמור בסעיף קטן (א) קנס או שהוא חויב בפיצוי לאדם אחר, נוסף על עונש המאסר, והודיעה המדינה המבקשת שהנידון טרם שילם את הקנס או את הפיצוי, או חלק מהם, יצווה בית משפט בישראל, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, לחייבו בתשלום הקנס או הפיצוי, או חלקם, שטרם שולמו על ידיו במדינה המבקשת, כאילו הוטלו בישראל, והדין החל בישראל על אי תשלום קנס או פיצוי ועל גבייתם של אלה יחול לפי הענין; לענין סעיף זה, "פיצוי לאדם אחר" – פיצוי לאדם שניזוק מעבירת ההסגרה שבשלה הורשע הנידון במדינה המבקשת.

(ג) גבתה מדינת ישראל קנס או פיצוי כאמור בסעיף קטן (ב), תעביר אותו למדינה המבקשת בהתאם להסדר שיקבע בין מדינת ישראל למדינה המבקשת לעניין זה, לרבות לעניין ניכוי הוצאות לגביית הקנס או הפיצוי.

ניכוי עונש או מעצר (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

11. נשא אדם עונש בחוץ לארץ על עבירה, או היה נתון שם במעצר בגללה, ינוכה העונש או תקופת המעצר מן העונש שעליו לשאת בישראל בשל אותה עבירה.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 349 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 11

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

סימן ב': התחולה על עבירות-פנים

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 349 (ה"ח 2098)

הוספת סימן ב'

עבירת פנים (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

12. דיני העונשין של ישראל יחולו על כל עבירת-פנים.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 349 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 12

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

סימן ג': התחולה על עבירות-חוץ

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 349 (ה"ח 2098)

הוספת סימן ג'

עבירות נגד המדינה או העם היהודי (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

13. (א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות-חוץ נגד –

(1)   בטחון המדינה, יחסי החוץ שלה או סודותיה;

(2)   סדרי המשטר שבמדינה;

(3)   הפעילות התקינה של רשויות המדינה;

(4)   רכוש המדינה, כלכלתה או קשרי התחבורה והתקשורת שלה עם ארצות אחרות;

(5)   רכוש, זכויות או פעילות תקינה של איגוד או גוף שפורטו בסעיף קטן (ג).

(ב)  דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירות-חוץ נגד –

(1)   חיי אזרח ישראלי, תושב ישראל או עובד הציבור, גופו, בריאותו, חירותו או רכושו, באשר הוא כזה;

(2)   חיי יהודי, גופו, בריאותו, חירותו או רכושו, באשר הוא יהודי, או רכוש מוסד יהודי, באשר הוא כזה.

(תיקון מס' 83) תשס"ה-2004

(ב1) דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירת חוץ שהיא עבירה על חוק איסור הכחשת השואה, התשמ"ו-1986.

(ג)   "איגוד או גוף" לענין סעיף קטן (א)(5) –

(1)   ההסתדרות הציונית העולמית;

(2)   הסוכנות היהודית לארץ ישראל;

(3)   קרן קיימת לישראל;

(4)   קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל;

(5)   גוף מבוקר, כמשמעותו בחוק מבקר המדינה [נוסח משולב], תשי"ח-1958.

שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות איגודים או גופים נוספים לענין סעיף זה.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 349 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 13

 

מיום 13.12.2004

תיקון מס' 83

ס"ח תשס"ה מס' 1964 מיום 13.12.2004 עמ' 34 (ה"ח 50)

הוספת סעיף קטן 13(ב1)

עבירות נגד אזרח ישראלי או תושב ישראל (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

14. (א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות-חוץ נגד חיי אזרח ישראלי או תושב ישראל, גופו, בריאותו או חירותו, שהעונש המרבי עליהן הוא מאסר שנה או יותר.

(ב)  נעברה העבירה בשטח הנתון לשיפוטה של מדינה אחרת, יחולו עליה דיני העונשין של ישראל רק בהתקיים כל אלה:

(1)   היא עבירה גם לפי דיני אותה מדינה;

(2)   אין חל לגבי העבירה סייג לאחריות פלילית לפי דיני אותה מדינה;

(3)   האדם לא זוכה כבר ממנה באותה מדינה או, אם הורשע בה, לא נשא את העונש שהוטל עליו בגללה.

(ג)   לא יוטל בשל העבירה עונש חמור מזה שניתן היה להטיל, לפי דיני המדינה בה נעברה העבירה.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 350 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 14

עבירה שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

15. (א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירת-חוץ מסוג פשע או עוון, שנעברה בידי אדם שהיה, בשעת עשיית העבירה או לאחר מכן, אזרח ישראלי או תושב ישראל; הוסגר אדם מישראל למדינה אחרת בשל אותה עבירה ונתן שם את הדין עליה, לא יחולו עוד עליה דיני העונשין של ישראל.

(תיקון מס' 52) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 75) תשס"ג-2003 (תיקון מס' 91) תשס"ז-2006

(ב)  הסייגים האמורים בסעיף 14(ב) ו-(ג), יחולו לגבי תחולת דיני העונשין של ישראל גם לפי סעיף זה; ואולם, הסייג האמור בסעיף 14(ב)(1) לא יחול אם העבירה היא אחת מאלה, והיא נעברה על ידי מי שהיה בזמן עשיית העבירה אזרח ישראלי:

(1)   ריבוי נישואין לפי סעיף 176;

(2)   עבירה לפי סימן י' לפרק ח' שנעברה בקטין או בקשר לקטין;

(תיקון מס' 106) תש"ע-2010

(2א) מתן שוחד לעובד ציבור זר לפי סעיף 291א;

(3)   הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה לפי סעיף 370;

(4)   גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות לפי סעיף 376ב;

(5)   סחר בבני אדם לפי סעיף 377א.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 350 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 15

 

מיום 5.8.1998

תיקון מס' 52

ס"ח תשנ"ח מס' 1683 מיום 5.8.1998 עמ' 316 (ה"ח 2639)

(ב) הסייגים האמורים בסעיף 14(ב) ו-(ג) יחולו לגבי תחולת דיני העונשין של ישראל גם לפי סעיף זה; ואולם הסייג האמור בסעיף 14(ב)(1) לא יחול אם העבירה היא ריבוי נישואין, או עבירה לפי סימן י' לפרק ח' שעבר בקטין או בקשר לקטין, מי שהיה בזמן עשיית העבירה אזרח ישראלי.

 

מיום 6.8.2003

תיקון מס' 75

ס"ח תשס"ג מס' 1900 מיום 6.8.2003 עמ' 536 (ה"ח 3147)

(ב) הסייגים האמורים בסעיף 14(ב) ו-(ג) יחולו לגבי תחולת דיני העונשין של ישראל גם לפי סעיף זה; ואולם הסייג האמור בסעיף 14(ב)(1) לא יחול אם העבירה היא ריבוי נישואין, או עבירה לפי סימן י' לפרק ח' שעבר בקטין או בקשר לקטין, או עבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, לפי סעיף 203א, מי שהיה בזמן עשיית העבירה אזרח ישראלי.

 

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 91

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 2 (ה"ח 231)

(ב) הסייגים האמורים בסעיף 14(ב) ו-(ג) יחולו לגבי תחולת דיני העונשין של ישראל גם לפי סעיף זה; ואולם הסייג האמור בסעיף 14(ב)(1) לא יחול אם העבירה היא ריבוי נישואין, או עבירה לפי סימן י' לפרק ח' שעבר בקטין או בקשר לקטין, או עבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, לפי סעיף 203א, מי שהיה בזמן עשיית העבירה אזרח ישראלי. אחת מאלה, והיא נעברה על ידי מי שהיה בזמן עשיית העבירה אזרח ישראלי:

(1) ריבוי נישואין לפי סעיף 176;

(2) עבירה לפי סימן י' לפרק ח' שנעברה בקטין או בקשר לקטין;

(3) הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה לפי סעיף 370;

(4) גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות לפי סעיף 376ב;

(5) סחר בבני אדם לפי סעיף 377א.

 

מיום 25.2.2010

תיקון מס' 106

ס"ח תש"ע מס' 2231 מיום 25.2.2010 עמ' 403 (ה"ח 473)

הוספת פסקה 15(ב)(2א)

עבירות נגד משפט העמים (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

16. (א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות-חוץ אשר מדינת ישראל התחייבה, באמנות בינלאומיות רב צדדיות ופתוחות להצטרפות, להעניש עליהן; והוא, אף אם נעברו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, ויהא מקום עשיית העבירה אשר יהא.

(ב)  הסייגים האמורים בסעיף 14(ב)(2) ו-(3), ו-(ג) יחולו לגבי תחולת דיני העונשין של ישראל גם לפי סעיף זה.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 351 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 16

תחולה שילוחית (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

17. (א) מדינת ישראל רשאית להתחייב באמנה בינלאומית להחיל את דיני העונשין שלה על עבירת-חוץ או להחיל את הוראות סעיף 10, לבקשת מדינה זרה ועל בסיס של הדדיות, גם במקרים אחרים מאלה האמורים בסעיפים 13 עד 16, ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1)   על העבירה חלים דיני העונשין של המדינה המבקשת;

(2)   העבירה נעברה בידי אדם הנמצא בתוך שטח ישראל והוא תושב ישראל, בין אם הוא אזרח ישראלי ובין אם לאו;

(3)   בכפוף למיצוי הדין בישראל כלפי האדם, תוותר המדינה המבקשת, בבקשתה, על תחולת דיניה היא בענין הנדון.

(ב)  לא יוטל בישראל בשל העבירה עונש חמור מזה שניתן היה להטיל לפי דיני המדינה המבקשת.

(ג)   כל שאר התנאים ייקבעו באמנה.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 351 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 17

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 39) (תיקון מס' 1) תשנ"ה-1995

חלק א': כללי

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 351 (ה"ח 2098)

הוספת חלק כללי

 

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39 (תיקון מס' 1)

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 390 (ה"ח 2421)

החלפת כותרת

הנוסח הקודם:

חלק כללי

 

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

פרק ד': העבירה הפלילית ואחריות לה

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 351 (ה"ח 2098)

הוספת פרק ד'

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

סימן א': היסוד העובדתי שבעבירה

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 351 (ה"ח 2098)

הוספת סימן א'

מבנה היסוד העובדתי (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

18. (א) "פרט", לענין עבירה – המעשה בהתאם להגדרתה, וכן נסיבה או תוצאה שנגרמה על ידי המעשה, מקום שהן נמנות עם הגדרת אותה עבירה.

(ב)  "מעשה" – לרבות מחדל, אם לא נאמר אחרת.

(ג)   "מחדל" – הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 351 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 20

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

סימן ב': היסוד הנפשי שבעבירה

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 351 (ה"ח 2098)

הוספת סימן ב'

דרישת מחשבה פלילית (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

19. אדם מבצע עבירה רק אם עשאה במחשבה פלילית, זולת אם –

(1)   נקבע בהגדרת העבירה כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה; או

(2)   העבירה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 351 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 19

מחשבה פלילית (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

20. (א) מחשבה פלילית – מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולענין התוצאות גם אחת מאלה:

(1)   כוונה – במטרה לגרום לאותן תוצאות;

(2)   פזיזות שבאחת מאלה:

(א)   אדישות – בשוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאות האמורות;

(ב)   קלות דעת – בנטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען.

(ב)  לענין כוונה, ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן.

(ג)   לענין סעיף זה –

(1)   רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם;

(2)   אין נפקה מינה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר, מזה שלגביו אמור היה המעשה להיעשות.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 351 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 20

רשלנות (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

21. (א) רשלנות – אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד –

(1)   שלענין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור;

(תיקון מס' 126) תשע"ו-2016

(2)   שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו – העושה נטל סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או לגרימת הסכנה כאמור.

(ב)  רשלנות יכול שתיקבע כיסוד נפשי מספיק רק לעבירה שאיננה מסוג פשע.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 352 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 21

 

מיום 4.8.2016

תיקון מס' 126

ס"ח תשע"ו מס' 2571 מיום 4.8.2016 עמ' 1140 (ה"ח 972)

החלפת פסקה 21(א)(2)

הנוסח הקודם:

(2) שאפשרות גרימת התוצאות לא היתה בגדר הסיכון הסביר.

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

סימן ג': אחריות קפידה

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 352 (ה"ח 2098)

הוספת סימן ג'

אחריות קפידה והיקפה (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 39) (תיקון מס' 1) תשנ"ה-1995

22. (א) אדם נושא באחריות קפידה בשל עבירה, אם נקבע בחיקוק שהעבירה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות; ואולם, אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לבטל את האחריות בשל עבירות שחוקקו טרם כניסתו לתוקף של חוק זה ונקבע בדין שאינן טעונות הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות. לענין סעיף קטן זה, "בדין" – לרבות בהלכה פסוקה.

(ב)  לא יישא אדם באחריות לפי סעיף זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה; הטוען טענה כאמור – עליו הראיה.

(ג)   לענין אחריות לפי סעיף זה, לא יידון אדם למאסר, אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 352 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 22

 

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39 (תיקון מס' 1)

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 390 (ה"ח 2421)

(א) אדם נושא באחריות קפידה בשל עבירה, אם נקבע בחיקוק שהעבירה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות; ואולם, אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לבטל את האחריות בשל עבירות שחוקקו טרם כניסתו לתוקף של חוק זה ונקבע בדין שאינן טעונות הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות. לענין סעיף קטן זה, "בדין" – לרבות בהלכה פסוקה.

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

סימן ד': אחריות פלילית של תאגיד

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 352 (ה"ח 2098)

הוספת סימן ד'

היקף אחריותו הפלילית של תאגיד (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

23. (א) תאגיד יישא באחריות פלילית –

(1)   לפי סעיף 22, כשהעבירה נעברה על-ידי אדם במהלך מילוי תפקידו בתאגיד;

(2)   לעבירה המצריכה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות, אם, בנסיבות הענין ולאור תפקידו של האדם, סמכותו ואחריותו בניהול עניני התאגיד, יש לראות במעשה שבו עבר את העבירה, ובמחשבתו הפלילית או ברשלנותו, את מעשהו, ומחשבתו או רשלנותו, של התאגיד.

(ב)  בעבירה שנעברה במחדל, כאשר חובת העשיה מוטלת במישרין על התאגיד, אין נפקה מינה אם ניתן לייחס את העבירה גם לבעל תפקיד פלוני בתאגיד, אם לאו.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 352 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 23

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

סימן ה': העבירות לפי חומרתן

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 353 (ה"ח 2098)

הוספת סימן ה'

סיווג עבירות (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

24. אלה סוגי העבירות לפי חומרתן:

(1)   "פשע" – עבירה שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים;

(2)  "עוון" – עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים; ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס העולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום;

(3)   "חטא" – עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס שאינו עולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 353 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 24

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

פרק ה': עבירות נגזרות

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 353 (ה"ח 2098)

הוספת פרק ה'

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

סימן א': הנסיון

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 353 (ה"ח 2098)

הוספת סימן א'

נסיון מהו (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

25. אדם מנסה לעבור עבירה אם, במטרה לבצעה, עשה מעשה שאין בו הכנה בלבד והעבירה לא הושלמה.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 353 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 25

חוסר אפשרות לעשיית העבירה (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

26. לענין נסיון, אין נפקה מינה אם עשיית העבירה לא היתה אפשרית מחמת מצב דברים שהמנסה לא היה מודע לו או טעה לגביו.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 353 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 26

עונש מיוחד על נסיון (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

27. הוראה שבה נקבע לעבירה עונש חובה או שנקבע לה עונש מזערי, לא תחול על נסיון לעבור אותה.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 353 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 27

פטור עקב חרטה (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

28. מי שניסה לעבור עבירה, לא יישא באחריות פלילית לנסיון, אם הוכיח שמחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה, חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות שבהן מותנית השלמת העבירה; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריותו הפלילית בשל עבירה מושלמת אחרת שבמעשה.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 353 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 28

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

סימן ב': צדדים לעבירה

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 353 (ה"ח 2098)

הוספת סימן ב'

מבצע (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

29. (א) מבצע עבירה – לרבות מבצעה בצוותא או באמצעות אחר.

(ב)  המשתתפים בביצוע עבירה תוך עשיית מעשים לביצועה, הם מבצעים בצוותא, ואין נפקה מינה אם כל המעשים נעשו ביחד, או אם נעשו מקצתם בידי אחד ומקצתם בידי אחר.

(ג)   מבצע באמצעות אחר הוא אדם שתרם לעשיית המעשה על-ידי אדם אחר שעשאו ככלי בידיו, כשהאחר היה נתון במצב כגון אחד המצבים הבאים, כמשמעותם בחוק זה:

(1)   קטינות או אי שפיות הדעת;

(2)   העדר שליטה;

(3)   ללא מחשבה פלילית;

(4)   טעות במצב דברים;

(5)   כורח או צידוק.

(ד)  לענין סעיף קטן (ג), אם העבירה מותנית בעושה מיוחד, יהיה אדם מבצע אותה עבירה גם כאשר הייחוד מתקיים באדם האחר בלבד.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 353 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 29

משדל (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

30. המביא אחר לידי עשיית עבירה בשכנוע, בעידוד, בדרישה, בהפצרה או בכל דרך שיש בה משום הפעלת לחץ, הוא משדל לדבר עבירה.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 354 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 30

מסייע (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994 ת"ט תשנ"ה-1995

31. מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 354 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 31

 

מיום 7.8.1995

ת"ט תשנ"ה-1995

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 400

31. מי אשר, לפי לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע.

עונש על סיוע (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

32. הסיוע לעבור עבירה, עונשו – מחצית העונש שנקבע בחיקוק בשל ביצועה העיקרי; ואולם אם נקבע לה –

(1)   עונש מיתה או מאסר עולם חובה – עונשו מאסר עשרים שנה;

(2)   מאסר עולם – עונשו מאסר עשר שנים;

(3)   עונש מזערי – עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי;

(4)   עונש חובה כלשהו – הוא יהיה עונש מרבי, ומחציתו תהא עונש מזערי.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 354 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 32

נסיון לשידול (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

33. הנסיון לשדל אדם לבצע עבירה, עונשו – מחצית העונש שנקבע לביצועה העיקרי; ואולם אם נקבע לה –

(1)   עונש מיתה או מאסר עולם חובה – עונשו מאסר עשרים שנים;

(2)  מאסר עולם – עונשו מאסר עשר שנים;

(3)   עונש מזערי – עונשו לא יפחת ממחצית העונש המזערי;

(4)   עונש חובה כלשהו – הוא יהיה עונש מרבי, ומחציתו תהא עונש מזערי.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 354 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 33

פטור עקב חרטה (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34. (א) משדל או מסייע לא יישא באחריות פלילית לשידול או לסיוע, או לנסיון לשידול, אם מנע את עשיית העבירה או את השלמתה, או אם הודיע בעוד מועד לרשויות על העבירה לשם מניעת עשייתה או השלמתה ועשה למטרה זו כמיטב יכולתו בדרך אחרת; ואולם, אין באמור כדי לגרוע מאחריות פלילית לעבירה מושלמת אחרת שבמעשה.

(ב)  "רשויות", לענין סעיף זה – משטרת ישראל, או גוף אחר המוסמך על פי דין למנוע את עשיית העבירה או את השלמתה.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 354 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34

עבירה שונה או נוספת (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34א.   (א)  עבר מבצע, אגב עשיית העבירה, עבירה שונה ממנה או נוספת לה, כאשר בנסיבות הענין, אדם מן היישוב יכול היה להיות מודע לאפשרות עשייתה –

(1)   יישאו באחריות לה גם המבצעים בצוותא הנותרים; ואולם, נעברה העבירה השונה או הנוספת בכוונה, ישאו המבצעים הנותרים באחריות לה כעל עבירה של אדישות בלבד;

(2)   יישא באחריות לה גם המשדל או המסייע, כעבירה של רשלנות, אם קיימת עבירה כזאת באותו יסוד עובדתי.

(ב)  הרשיע בית המשפט נאשם על פי סעיף קטן (א)(1) בעבירה שנקבע לה עונש חובה, רשאי הוא להטיל עליו עונש קל ממנו.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 355 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34א

נתונים עניניים ואישיים (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34ב.   נתון שהוא תנאי להתהוות עבירה, תהיה לו נפקות לגבי כל צד לאותה עבירה, אף אם אינו מתקיים בו; ואולם נתון אישי שנפקותו מכוח חיקוק להחמיר בעונש, להקל בו, לשנותו בדרך אחרת, או למנעו, תהיה הנפקות לגבי אותו צד בלבד שבו הוא מתקיים.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 355 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34ב

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

סימן ג': הוראות משותפות

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 355 (ה"ח 2098)

הוספת סימן ג'

סייג לנסיון, לשידול ולסיוע (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34ג.   הנסיון, השידול, הנסיון לשידול או הסיוע, לעבירה שהיא חטא אינם בני עונש.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 355 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34ג

 

תחולת דין העבירה (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994 ת"ט תשנ"ה-1995

34ד.   מלבד אם נאמר בחיקוק או משתמע ממנו אחרת, כל דין החל על הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת חל גם על נסיון, שידול, נסיון לשידול או סיוע, לאותה עבירה.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 355 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34ד

 

מיום 7.8.1995

ת"ט תשנ"ה-1995

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 400

החלפת כותרת השוליים

הנוסח הקודם:

סייג לנסיון, לשידול ולסיוע

 

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 39) (תיקון מס' 1) תשנ"ה-1995

פרק ה'1: סייגים לאחריות פלילית

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 355 (ה"ח 2098)

הוספת פרק ה'1

 

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39 (תיקון מס' 1)

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 390 (ה"ח 2421)

פרק ו' פרק ה' 1: סייגים לאחריות פלילית

 

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

סימן א': הוראות כלליות

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 355 (ה"ח 2098)

הוספת סימן א'

נטל ההוכחה (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34ה.   מלבד אם נאמר בחיקוק אחרת, חזקה על מעשה שנעשה בתנאים שאין בהם סייג לאחריות פלילית.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 355 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34ה

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

סימן ב': סייגים לפליליות המעשה

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 355 (ה"ח 2098)

הוספת סימן ב'

קטינות (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34ו.   לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 355 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34ו

 

העדר שליטה (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34ז.   לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לענין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 355 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34ז

אי שפיות הדעת (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34ח.   לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש –

(1)   להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או

(2)   להימנע מעשיית המעשה.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 355 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34ח

שכרות (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34ט.   (א)  לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.

(ב)  עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.

(ג)   גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.

(ד)  בסעיף זה, "מצב של שכרות" – מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה.

(ה)  סעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן (ד), אך עקב שכרות חלקית לא היה מודע, בשעת מעשה, לפרט מפרטי העבירה.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 356 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34ט

הגנה עצמית (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34י.    לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 356 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34י

הגנת בית מגורים, בית עסק ומשק חקלאי מגודר (תיקון מס' 98) תשס"ח-2008

34י1.  (א)  לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה, או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור.

(ב)  הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם –

(1)   המעשה לא היה סביר בעליל, בנסיבות העניין, לשם הדיפת המתפרץ או הנכנס;

(2)   האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים.

(ג)   לעניין סעיף זה, "משק חקלאי" – לרבות שטח מרעה ושטח המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי.

מיום 3.7.2008

תיקון מס' 98

ס"ח תשס"ח מס' 2161 מיום 3.7.2008 עמ' 608 (ה"ח 208)

הוספת סעיף 34י1

צורך (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34יא.  לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא היתה לו דרך אחרת אלא לעשותו.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 356 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34יא

כורח (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34יב.  לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שנצטווה לעשותו תוך איום שנשקפה ממנו סכנה מוחשית של פגיעה חמורה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו, ושאנוס היה לעשותו עקב כך.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 356 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34יב

צידוק (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34יג.  לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה באחד מאלה:

(1)   הוא היה חייב או מוסמך, לפי דין, לעשותו;

(2)   עשהו על-פי צו של רשות מוסמכת שהיה חייב לפי דין לציית לה, זולת אם הצו הוא בעליל שלא כדין;

(3)   במעשה הטעון לפי דין הסכמה, כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם, שלמות גופו, או למניעת נזק חמור לבריאותו, ואם בנסיבות הענין לא היה בידו להשיג את ההסכמה;

(4)   עשהו באדם בהסכמה כדין, תוך פעולה או טיפול רפואיים, שתכליתם טובתו או טובת הזולת;

(5)   עשהו תוך פעילות ספורטיבית או משחק ספורטיבי, שאינם אסורים לפי דין ואינם נוגדים את תקנת הציבור, ובהתאם לכללים הנהוגים בהם.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 356 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34יג

כניסה למצב בהתנהגות פסולה (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34יד.  (א)  הוראות סעיפים 34ז, 34יא ו-34יב לא יחולו אם העושה היה מודע או אם אדם מן הישוב במקומו יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע, לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו, כי הוא עלול לעשותו במצב זה, ואם העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב; ובלבד שענינו של המעשה שנעשה במצבים האמורים בסעיף 34יא או בסעיף 34יב, לא היה הצלת אינטרס הזולת.

(ב)  במקרה כאמור בסעיף קטן (א), רואים את האדם כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה; נכנס אדם למצב כדי לעבור את העבירה, והיא מותנית גם בתוצאה, רואים אותו כמי שעבר את העבירה בכוונה.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 357 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34יד

חובה לעמוד בסכנה או באיום (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994 ת"ט תשנ"ה-1995

34טו. הוראות סעיפים 34יא ו-34יב לא יחולו כאשר היתה מוטלת על האדם חובה על-פי דין או מכוח תפקידו לעמוד בסכנה או באיום.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 357 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34טו

 

מיום 7.8.1995

ת"ט תשנ"ה-1995

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 400

יבה חובה לעמוד בסכנה או באיום

 

חריגה מן הסביר (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34טז. הוראות סעיפים 34י, 34יא ו-34יב לא יחולו כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 357 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34טז

זוטי דברים (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34יז.  לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 357 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34יז

טעות במצב דברים (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34יח.  (א)  העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו.

(ב)  סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה, ועל עבירה של אחריות קפידה בכפוף לאמור בסעיף 22(ב).

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 357 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34יח

טעות במצב משפטי (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34יט.  לענין האחריות הפלילית אין נפקה מינה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו של האיסור, זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 357 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34יט

הגנה על רשות שופטת (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34כ.   נושא משרה שיפוטית לא יישא באחריות פלילית למעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, אף אם חרג בכך מתחום סמכותו.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 357 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34כ

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 39) (תיקון מס' 1) תשנ"ה-1995

פרק ה'2: הוראות שונות

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 357 (ה"ח 2098)

הוספת פרק ה'2

 

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39 (תיקון מס' 1)

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 391 (ה"ח 2421)

פרק ז' פרק ה'2: הוראות שונות

 

פרשנות (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34כא. ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 357 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34כא

נפקותו של ספק (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34כב. (א)  לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן היא הוכחה מעבר לספק סביר.

(ב)  התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית, והספק לא הוסר, יחול הסייג.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 357 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34כב

כלליות החלק המקדמי והחלק הכללי (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34כג. באין בחוק הוראה לסתור, יחולו הוראות החלק המקדמי והחלק הכללי גם על עבירות שלא לפי חוק זה.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 357 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 34כג

 

הגדרות [א/5] (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

34כד. לענין עבירה –

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 358 (ה"ח 2098)

החלפת מספר הסעיף

2. 2. 34כד. לענין עבירה –

"בית מגורים" – בנין או מבנה או חלק מהם, שבידי בעלו או תופשו לשם מגורים, לעצמו או למשפחתו או לעובדו, גם אם לעתים אין גרים בו; ולענין זה יראו כחלק מבית המגורים גם בנין או מבנה הסמוך לו, או תפוש עמו או משמש לצורך מסויים שלו, ובלבד שיש קשר ביניהם, בין צמוד ובין דרך מעבר גדור ומכוסה המוליך מן האחד למשנהו;

"בעל" ומונחים כיוצא בו, לענין נכסים – לרבות תאגיד, חבר בני-אדם הכשיר להיות בעל נכסים, והמדינה;

"דרך ציבורית" – כביש, שוק, ככר, רחוב, גשר וכל דרך שעוברים בה הרבים כדין;

"החזקה" – שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם לאו; ודבר המצוי בידם או בהחזקתם של אחד או כמה מבני חבורה בידיעתם ובהסכמתם של השאר יראו כמצוי בידם ובהחזקתם של כל אחד מהם ושל כולם כאחד;

"הליך שיפוטי" – כל הליך לפני בית משפט, בית דין, רשות שיפוטית, ועדת חקירה או אדם המוסמכים להשביע עדים;

"חבלה" – מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין קבועים ובין עוברים;

"חבלה חמורה" – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;

"חבלה מסוכנת" – חבלה שיש בה סכנת נפשות;

(תיקון מס' 52) תשנ"ח-1998

"חומר מחשב", "מחשב" – כהגדרתם בחוק המחשבים, תשנ"ה-1995;

מיום 5.8.1998

תיקון מס' 52

ס"ח תשנ"ח מס' 1683 מיום 5.8.1998 עמ' 316 (ה"ח 2639)

הוספת הגדרת "חומר מחשב", "מחשב"

(תיקון מס' 39) (תיקון מס' 2) תשנ"ה-1995

"חוק" – לרבות אקט של הפרלמנט הבריטי או דבר המלך במועצתו או חלק מהם, או תקנות לפיהם, כפי תוקפם במדינה;

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 358 (ה"ח 2098)

תיקון מס' 39 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 392 (ה"ח 2403)

ת"ט תשנ"ו-1996

ס"ח תשנ"ו מס' 1600 מיום 10.9.1996עמ' 384

הוספת הגדרת "חוק"

"ידיעה", לענין כל ביטוי המציין ניפוק או שימוש – ידיעת טיבו של הדבר המנופק או המשמש;

"כסף" – לרבות שטר מטבע, ממשך בנקאי, שיק וכל אסמכתה אחרת לתשלום כסף;

"לילה" – משעה 18.30 עד שעה 6.30;

"מקום ציבורי" – דרך, בנין, מקום או אמצעי תעבורה שיש אותה שעה לציבור זכות או רשות של גישה אליהם, בלא תנאי או בתנאי של תשלום, וכל בנין או מקום המשמש אותה שעה להתקהלות ציבורית או דתית או לבית משפט היושב בפומבי;

"ניפוק", של דבר – לרבות שימוש או עשיה בו, נסיון של שימוש או עשיה בו, או נסיון להניע אדם להשתמש או לעשות בו או לפעול על פיו;

"נייר ערך" – לרבות תעודה המעידה על זכות או זכות תביעה לנכס;

"נכס" – חי או דומם היכול לשמש נושא לבעלות;

"עובד הציבור" –

[תשי"ז]

(1)   עובד המדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955;

(2)   עובד רשות מקומית או רשות חינוך מקומית;

(3)   עובד מועצה דתית;

(4)   עובד המוסד לביטוח לאומי;

(5)   עובד בנק ישראל;

(6)   עובד ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, לרבות חבר מועצה או הנהלה במוסדות אלה;

(7)   עובד לשכת שירות התעסוקה;

(8)   עובד מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם, לרבות חבר מועצה או הנהלה בגופים אלה;

(9)   בורר;

(10)  נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, בין במינוי, בין בבחירה ובין בהסכם, אף אם איננו אחד מעובדי הציבור המנויים בפסקאות (1) עד (9);

[תשל"ה]

(11)  דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברה בת ממשלתית או בחברה מעורבת, כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה–1975, וכן עובד של חברה כאמור או אדם המועסק בשירותה;

"פומבי", לענין מעשה –

(1)   מקום ציבורי, כשאדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא;

(2)   מקום שאינו ציבורי, ובלבד שאדם המצוי במקום ציבורי יכול לראות את המעשה;

"פצע" – חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף, ולענין זה קרום חיצוני הוא כל קרום שאפשר לנגוע בו בלי לבתר או לבקוע כל קרום;

(תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 52) תשנ"ח-1998

"פרסום" – כתב, דבר דפוס, חומר מחשב, או כל מוצג חזותי אחר וכן כל אמצעי שמיעתי העשוים להעלות מלים או רעיונות, בין לבדם ובין בעזרת אמצעי כלשהו;

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 64 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

החלפת הגדרת "פרסום"

הנוסח הקודם:

"פרסום" – כתב או דבר דפוס וכל מוצג חזותי שלפי צורתו, תבניתו או כל בחינה אחרת הוא עשוי להעלות מילים או רעיונות, בין שבמהותו הוא דומה לכתב או לדבר דפוס ובין שאינו דומה, ולרבות העתק או שעתוק של פרסום;

 

מיום 5.8.1998

תיקון מס' 52

ס"ח תשנ"ח מס' 1683 מיום 5.8.1998 עמ' 316 (ה"ח 2639)

"פרסום" – כתב, דבר דפוס, חומר מחשב, או כל מוצג חזותי אחר וכן כל אמצעי שמיעתי העשויים להעלות מלים או רעיונות, בין לבדם ובין בעזרת אמצעי כלשהו;

 

(תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 52) תשנ"ח-1998

"פרסם" –

(1)   בדברים שבעל פה – להשמיע מלים בפה או באמצעים אחרים, בהתקהלות ציבורית או במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לשמוע אותם, או להשמיען בשידורי רדיו או טלויזיה הניתנים לציבור, או להפיצן באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציען לציבור באמצעות מחשב;

(תיקון מס' 52) תשנ"ח-1998

(2)   בפרסום שאינו דברים שבעל פה – להפיצו בקרב אנשים או להציגו באופן שאנשים במקום ציבורי יכולים לראותו, או למכרו או להציעו למכירה בכל מקום שהוא, או להפיצו  בשידורי טלויזיה הניתנים לציבור, או להפיצו לציבור באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציעו לציבור באמצעות מחשב;

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 64 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

החלפת הגדרת "פרסם"

הנוסח הקודם:

"פרסם" –

(1) בדברים שבעל פה – להשמיע מלים בפה או באמצעים מיכניים, בהתקהלות ציבורית או במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לשמוע אותן;

(2) בדברים שבכתב, בציור, בתמונה, בצילום או בדמות – להפיצם בין כמה אנשים, או להציגם באופן שאנשים במקום ציבורי יכולים לראותם, או למכור את הדברים או להציעם למכירה בכל מקום שהוא;

 

מיום 5.8.1998

תיקון מס' 52

ס"ח תשנ"ח מס' 1683 מיום 5.8.1998 עמ' 316 (ה"ח 2639)

"פרסם" –

(1) בדברים שבעל פה – להשמיע מלים בפה או באמצעים אחרים, בהתקהלות ציבורית או במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לשמוע אותם, או להשמיען בשידורי רדיו או טלויזיה הניתנים לציבור, או להפיצן באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציען לציבור באמצעות מחשב;

(2) בפרסום שאינו דברים שבעל פה – להפיצו בקרס אנשים או להציגו באופן שאנשים במקום ציבורי יכולים לראותו, או למכרו או להציעו למכירה בכל מקום שהוא, או להפיצו בשידורי טלויזיה הניתנים לציבור, או להפיצו בציבור באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציעו לציבור באמצעות מחשב.

"ציבור" – לרבות כל חלק ממנו העלול להיפגע מהתנהגות שעליה מדובר בהקשרו של מונח זה;

(תיקון מס' 52) תשנ"ח-1998

"'קטין" – אדם שטרם מלאו לו 18 שנים.

מיום 5.8.1998

תיקון מס' 52

ס"ח תשנ"ח מס' 1683 מיום 5.8.1998 עמ' 316 (ה"ח 2639)

הוספת הגדרת "קטין"

פרק ו': דרכי ענישה

סימן א': כללי

הענשים ענשי מקסימום [יא/1] (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988

35. (א) בית המשפט שהרשיע אדם בשל עבירה, רשאי להטיל עליו כל עונש אשר אינו עולה על העונש שנקבע בדין לאותה עבירה.

(ב)  היה העונש קנס או פיצוי לפי סעיף 77, יהיה בית המשפט רשאי לקבעו בשיעור שאינו עולה על שיעורו המעודכן ביום החלטת בית המשפט, ואם הוגש ערעור – קנס או פיצוי אשר אינו עולה על שיעורו המעודכן ביום ההחלטה בערעור; לענין זה, "שיעור מעודכן" – שיעור הקנס שהיה קבוע בחוק לעבירה ביום ביצועה כפי ששונה בצו מכוח סעיף 64, ובפיצוי לפי סעיף 77, שיעור הפיצוי שהיה קבוע בחוק ביום ביצוע העבירה כפי ששונה בצו כאמור.

(ג)   שונה שיעור הקנס או הפיצוי שלא כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה בית המשפט רשאי להטיל קנס או פיצוי בשיעור שאינו עולה על שיעורו ביום ביצוע העבירה בצירוף הפרשי הצמדה למדד לפי שינויים במדד שפורסמו עד יום החלטת בית המשפט; בסעיף זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 64 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

35. (א) בית המשפט שהרשיע אדם בשל עבירה, רשאי להטיל עליו כל עונש אשר אינו עולה על העונש שנקבע בדין לאותה עבירה.

(ב) היה העונש קנס או פיצוי לפי סעיף 77, יהיה בית המשפט רשאי לקבעו בשיעור שאינו עולה על שיעורו המעודכן ביום החלטת בית המשפט, ואם הוגש ערעור- קנס או פיצוי אשר אינו עולה על שיעורו המעודכן ביום ההחלטה בערעור; לענין זה, "שיעור מעודכן" – שיעור הקנס שהיה קבוע בחוק לעבירה ביום ביצועה כפי ששונה בצו מכוח סעיף 64, ובפיצוי לפי סעיף 77, שיעור הפיצוי שהיה קבוע בחוק ביום ביצוע העבירה כפי ששונה בצו כאמור.

(ג) שונה שיעור הקנס או הפיצוי שלא כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה בית המשפט רשאי להטיל קנס או פיצוי בשיעור שאינו עולה על שיעורו ביום ביצוע העבירה בצירוף הפרשי הצמדה למדד לפי שינויים במדד שפורסמו עד יום החלטת בית המשפט; בסעיף זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לססטיסטיקה.

עונש חובה ונסיבות מקלות (תיקון מס' 44) תשנ"ה-1995

35א.   (א)  הורשע אדם בעבירה שדינה עונש חובה, ניתן להטיל עליו עונש קל מעונש החובה הקבוע לעבירה, אם העבירה נעברה בנסיבות מקלות מיוחדות שיפורשו בגזר הדין.

(ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על אלה:

(תיקון מס' 137) תשע"ט-2019

(1)   עבירת רצח בנסיבות מחמירות לפי סעיף 301א;

(2)   עבירה לפי –

(א)   חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950;

(ב)   חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950;

(ג)    חוק הטיס (עבירות ושיפוט), תשל"א-1971.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 358 (ה"ח 2098)

הוספת סעיף 35א

 

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 44

תיקון מס' 39 (תיקון מס' 2)

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 392 (ה"ח 2403)

הוספת סעיף 35א

ביטול סעיף 35א שנוסף בתיקון מס' 39

הנוסח שלא נכנס לתוקף:

35א. עבר אדם עבירה ונקבע לה עונשה חובה, רשאי בית המשפט להטיל עונש קל ממנו, אם שוכנע כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

 

מיום 10.7.2019

תיקון מס' 137

ס"ח תשע"ט מס' 2779 מיום 10.1.2019 עמ' 230 (ה"ח 972)

החלפת פסקה 35א(ב)(1)

הנוסח הקודם:

(1) עבירת רצח לפי סעיף 300, למעט במקרים המפורטים בסעיף 300א;

מאסר וקנס (תיקון מס' 33) תשנ"א-1991

36. נקבע בחוק מאסר בלבד או נקבע מאסר או קנס לחלופין, רשאי בית המשפט להטיל מאסר או קנס או שניהם כאחד; אולם מקום שנקבע בחוק מאסר חובה לא יטיל בית המשפט קנס בלבד.

מיום 26.6.1991

תיקון מס' 33

ס"ח תשנ"א מס' 1361 מיום 26.6.1991 עמ' 176 (ה"ח 2050)

החלפת סעיף 36

הנוסח הקודם:

מאסר או קנס

36. נקבע בחוק מאסר או קנס לחלופין, רשאי בית המשפט להטיל אחד מהם או שניהם כאחד.

חקירה [יא/3]

37. (א) הורשע אדם, רשאי בית המשפט, לפני שיגזור את דינו, לדרוש תסקיר בכתב של קצין מבחן על כל אלה:

(1)   עברו של הנאשם;

(2)   מצבו המשפחתי של הנאשם עם פרטים מלאים ככל האפשר על הוריו, בן זוגו, ילדיו, אחיו ואחיותיו;

(3)   מצבו הכלכלי של הנאשם;

(4)   מצב בריאותם של הנאשם ובני משפחתו;

(5)   נסיבות פרטיות מיוחדות – אם ישנן – שהביאוהו לידי עבירה.

(ב)  בתסקיר כאמור רשאי קצין המבחן להמליץ לפני בית המשפט על טיב העונש שיש בו, לדעתו, סיכוי להחזיר את הנאשם למוטב.

(ג)   הטיל בית המשפט על הנאשם עונש מאסר לאחר קבלת התסקיר, יישלח העתק ממנו לנציב בתי הסוהר להיות בידו חומר להתוויית דרך הטיפול באסיר.

(ד)  הטענה כי התסקיר שהוגש לבית המשפט לא נערך לפי הוראות סעיף זה אינה עילה לערעור.

תסקיר חובה [יא/4]

38. (א) לא יטיל בית המשפט עונש מאסר, שלא על תנאי, אלא לאחר קבלת תסקיר לפי סעיף 37.

(ב)  שר המשפטים רשאי, באכרזה שתפורסם ברשומות, לסייג, מדי פעם, תחולתו של סעיף קטן (א) לפי סוגי בתי משפט, לפי עבירות, לפי גיל הנאשמים או לפי כל סיווג אחר.

עבירות אחרות שהודה בהן הנאשם [יא/5]

39. (א) מי שהורשע בשל עבירה פלונית וביקש שבית המשפט ידון אותו גם בשל עבירות אחרות שהוא מודה שעבר אותן, רשאי בית המשפט – לאחר שנתן לתובע הזדמנות להשמיע טענותיו לענין זה – להרשיעו ולגזור את דינו, או להעמידו במבחן, בשל כל אחת מן העבירות האחרות.

(ב)  לא ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף זה אלא לגבי עבירות שהן בסמכותו הענינית ושהוא מוסמך לדון בהן בהרכב שבו הוא יושב, אולם בית משפט מחוזי רשאי לעשות כן גם לגבי עוונות וחטאים.

(ג)   הורשע אדם לפי סעיף זה על אף התנגדותו של התובע, רשאי התובע לערער על הרשעה זו.

(ד)  השתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף זה ובערעור על פסק דינו בוטלה ההרשעה בשל העבירה שהנאשם הואשם בה, אין בכך כדי לפגוע בהרשעה ובגזר הדין בשל העבירות האחרות.

(ה)  בסעיף זה, "עבירות אחרות" – בין שהוגש עליהן כתב אישום ובין שטרם הוגש, ובלבד שפרטי העבירות צויינו במידה הדרושה כדי לזהותן.

עבירות שלא נקבע להן עונש [יא/6] (תיקון מס' 9) תש"ם-1980 (תיקון מס' 14) תשמ"ב-1982

40. עבירה שנקבעה בחוק לפני י"ט באלול תשי"ד (17 בספטמבר 1954) ולא נקבע לה עונש, רשאי בית המשפט להטיל –

 

צו תש"ע-2010

(1)   מקום שהעבירה היא עוון – מאסר עד שלוש שנים או קנס עד 75,300 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד;

צו תש"ע-2010

(2)   מקום שלא נאמר שהעבירה היא עוון – מאסר עד שבעה ימים או קנס עד 2,800 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד.

מיום 8.2.1980

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ם מס' 959 מיום 8.2.1980 עמ' 60 (ה"ח 1414)

(1) מקום שהעבירה היא עוון – מאסר עד שלוש שנים או קנס עד 5000 לירות 250,000 לירות או שני הענשים כאחד;

(2) מקום שלא נאמר שהעבירה היא עוון – מאסר עד שבעה ימים או קנס עד מאה לירות 10,000 לירות או שני הענשים כאחד.

 

מיום 21.6.1982

תיקון מס' 14

ס"ח תשמ"ב מס' 1053 מיום 21.6.1982 עמ' 172 (ה"ח 1580)

(1) מקום שהעבירה היא עוון – מאסר עד שלוש שנים או קנס עד 250,000 לירות שקלים או שני הענשים כאחד;

(2) מקום שלא נאמר שהעבירה היא עוון – מאסר עד שבעה ימים או קנס עד 10,000 לירות שקלים או שני הענשים כאחד.

 

מיום 6.7.1983

צו תשמ"ג-1983

ק"ת תשמ"ג מס' 4501 מיום 7.6.1983 עמ' 1502

(1) מקום שהעבירה היא עוון – מאסר עד שלוש שנים או קנס עד 250,000 שקלים 500,000 שקלים או שני הענשים כאחד;

(2) מקום שלא נאמר שהעבירה היא עוון – מאסר עד שבעה ימים או קנס עד 10,000 שקלים 20,000 שקלים או שני הענשים כאחד.

 

מיום 12.3.1984

צו תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4594 מיום 12.2.1984 עמ' 948

(1) מקום שהעבירה היא עוון – מאסר עד שלוש שנים או קנס עד 500,000 שקלים 1,000,000 שקלים או שני הענשים כאחד;

(2) מקום שלא נאמר שהעבירה היא עוון – מאסר עד שבעה ימים או קנס עד 20,000 שקלים  40,000 שקלים או שני הענשים כאחד.

 

מיום 27.8.1984

צו (מס' 2) תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4674 מיום 29.7.1984 עמ' 2065

(1) מקום שהעבירה היא עוון – מאסר עד שלוש שנים או קנס עד 1,000,000 שקלים 2,000,000 שקלים או שני הענשים כאחד;

(2) מקום שלא נאמר שהעבירה היא עוון – מאסר עד שבעה ימים או קנס עד 40,000 שקלים 80,000 שקלים או שני הענשים כאחד.

 

מיום 29.4.1985

צו תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4786 מיום 31.3.1985 עמ' 999

(1) מקום שהעבירה היא עוון – מאסר עד שלוש שנים או קנס עד 2,000,000 שקלים 5,000,000 שקלים או שני הענשים כאחד;

(2) מקום שלא נאמר שהעבירה היא עוון – מאסר עד שבעה ימים או קנס עד 80,000 שקלים 200,000 שקלים או שני הענשים כאחד.

 

מיום 1.1.1986

צו תשמ"ו-1985

ק"ת תשמ"ו מס' 4885 מיום 20.12.1985 עמ' 299

(1) מקום שהעבירה היא עוון – מאסר עד שלוש שנים או קנס עד 5,000,000 שקלים 12,500 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד;

(2) מקום שלא נאמר שהעבירה היא עוון – מאסר עד שבעה ימים או קנס עד 200,000 שקלים 500 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד.

 

מיום 1.2.1987

צו תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 5001 מיום 29.1.1987 עמ' 358

(1) מקום שהעבירה היא עוון – מאסר עד שלוש שנים או קנס עד 12,500 15,000 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד;

(2) מקום שלא נאמר שהעבירה היא עוון – מאסר עד שבעה ימים או קנס עד 500 600 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד.

 

מיום 1.9.1989

צו תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5209 מיום 8.8.1989 עמ' 1234

(1) מקום שהעבירה היא עוון – מאסר עד שלוש שנים או קנס עד 15,000 22,500 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד;

(2) מקום שלא נאמר שהעבירה היא עוון – מאסר עד שבעה ימים או קנס עד 600 900 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד.

 

מיום 15.4.1993

צו תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5506 מיום 4.3.1993 עמ' 486

(1) מקום שהעבירה היא עוון – מאסר עד שלוש שנים או קנס עד 22,500 36,000 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד;

(2) מקום שלא נאמר שהעבירה היא עוון – מאסר עד שבעה ימים או קנס עד 900 1,400 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד.

 

מיום 10.7.1996

צו תשנ"ו-1996

ק"ת תשנ"ו מס' 5760 מיום 11.6.1996 עמ' 993

(1) מקום שהעבירה היא עוון – מאסר עד שלוש שנים או קנס עד 36,000 49,800 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד;

(2) מקום שלא נאמר שהעבירה היא עוון – מאסר עד שבעה ימים או קנס עד 1,400 1,900 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד.

 

מיום 1.12.2002

צו תשס"ג-2002

ק"ת תשס"ג מס' 6205 מיום 31.10.2002 עמ' 123

(1) מקום שהעבירה היא עוון – מאסר עד שלוש שנים או קנס עד 49,800 67,300 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד;

(2) מקום שלא נאמר שהעבירה היא עוון – מאסר עד שבעה ימים או קנס עד 1,900 2,500 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד.

 

מיום 13.4.2010

צו תש"ע-2010

ק"ת תש"ע מס' 6877 מיום 14.3.2010 עמ' 948

(1) מקום שהעבירה היא עוון – מאסר עד שלוש שנים או קנס עד 67,300 75,300 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד;

(2) מקום שלא נאמר שהעבירה היא עוון – מאסר עד שבעה ימים או קנס עד 2,500 2,800 שקלים חדשים או שני הענשים כאחד.

(תיקון מס' 113) תשע"ב-2012

סימן א'1: הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה

מיום 10.7.2012

תיקון מס' 113

ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 102 (ה"ח 241)

הוספת סימן א'1

מטרה – סימן א'1 (תיקון מס' 113) תשע"ב-2012

40א.   מטרתו של סימן זה לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה.

מיום 10.7.2012

תיקון מס' 113

ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 102 (ה"ח 241)

הוספת סעיף 40א

העיקרון המנחה בענישה – הלימה (תיקון מס' 113) תשע"ב-2012

40ב.   העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (בסימן זה – העיקרון המנחה).

מיום 10.7.2012

תיקון מס' 113

ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 102 (ה"ח 241)

הוספת סעיף 40ב

קביעת מתחם העונש ההולם וגזירת עונשו של הנאשם (תיקון מס' 113) תשע"ב-2012

40ג.   (א)  בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40ט.

(ב)  בתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40יא, ואולם בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי הוראות סעיפים 40ד ו-40ה.

מיום 10.7.2012

תיקון מס' 113

ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 102 (ה"ח 241)

הוספת סעיף 40ג

שיקום (תיקון מס' 113) תשע"ב-2012

40ד.   (א)  קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, וכן להורות על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם, לרבות העמדתו במבחן לפי סעיפים 82 או 86 או לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.

(ב)  היו מעשה העבירה ומידת אשמו של הנאשם בעלי חומרה יתרה, לא יחרוג בית המשפט ממתחם העונש ההולם, כאמור בסעיף קטן (א), אף אם הנאשם השתקם או אם יש סיכוי של ממש שישתקם, אלא בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, לאחר שבית המשפט שוכנע שהן גוברות על הצורך לקבוע את העונש במתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה, ופירט זאת בגזר הדין.

מיום 10.7.2012

תיקון מס' 113

ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 102 (ה"ח 241)

הוספת סעיף 40ד

הגנה על שלום הציבור (תיקון מס' 113) תשע"ב-2012

40ה.   קבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה ומצא כי יש חשש ממשי שהנאשם יחזור ויבצע עבירות, וכי החמרה בעונשו והרחקתו מהציבור נדרשות כדי להגן על שלום הציבור, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם, ובלבד שלא יהיה בעונש שיקבע משום החמרה ניכרת מעבר למתחם העונש ההולם; בית המשפט לא יקבע כאמור אלא אם כן מצא שלנאשם עבר פלילי משמעותי או אם הוצגה לו חוות דעת מקצועית.

מיום 10.7.2012

תיקון מס' 113

ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 102 (ה"ח 241)

הוספת סעיף 40ה

הרתעה אישית (תיקון מס' 113) תשע"ב-2012

40ו.   מצא בית המשפט כי יש צורך בהרתעת הנאשם מפני ביצוע עבירה נוספת, וכי יש סיכוי של ממש שהטלת עונש מסוים תביא להרתעתו, רשאי הוא להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.

מיום 10.7.2012

תיקון מס' 113

ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 103 (ה"ח 241)

הוספת סעיף 40ו

הרתעת הרבים (תיקון מס' 113) תשע"ב-2012

40ז.   מצא בית המשפט כי יש צורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירה מסוג העבירה שביצע הנאשם, וכי יש סיכוי של ממש שהחמרה בעונשו של הנאשם תביא להרתעת הרבים, רשאי הוא להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.

מיום 10.7.2012

תיקון מס' 113

ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 103 (ה"ח 241)

הוספת סעיף 40ז

קנס (תיקון מס' 113) תשע"ב-2012

40ח.   קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם כולל עונש קנס, יתחשב, נוסף על האמור בסעיף 40ג(א), במצבו הכלכלי של הנאשם, לצורך קביעת מתחם עונש הקנס ההולם.

מיום 10.7.2012

תיקון מס' 113

ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 103 (ה"ח 241)

הוספת סעיף 40ח

נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (תיקון מס' 113) תשע"ב-2012

40ט.   (א)  בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם כאמור בסעיף 40ג(א), יתחשב בית המשפט בהתקיימותן של נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר שהן משפיעות על חומרת מעשה העבירה ועל אשמו של הנאשם:

(1)   התכנון שקדם לביצוע העבירה;

(2)   חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע העבירה;

(3)   הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה;

(4)   הנזק שנגרם מביצוע העבירה;

(5)   הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה;

(6)   יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה, את הפסול שבמעשהו או את משמעות מעשהו, לרבות בשל גילו;

(7)   יכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה ומידת השליטה שלו על מעשהו, לרבות עקב התגרות של נפגע העבירה;

(8)   מצוקתו הנפשית של הנאשם עקב התעללות בו על ידי נפגע העבירה;

(9)   הקרבה לסייג לאחריות פלילית כאמור בסימן ב' לפרק ה'1;

(10)  האכזריות, האלימות וההתעללות של הנאשם בנפגע העבירה או ניצולו;

(11)  הניצול לרעה של כוחו או מעמדו של הנאשם או של יחסיו עם נפגע העבירה.

(ב)  לעניין נסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(6) עד (9), בית המשפט יתחשב בהן ככל שסבר שהן מפחיתות את חומרת מעשה העבירה ואת אשמו של הנאשם, ולעניין נסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(10) ו-(11) – ככל שסבר שהן מגבירות את חומרת מעשה העבירה ואת אשמו של הנאשם.

מיום 10.7.2012

תיקון מס' 113

ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 103 (ה"ח 241)

הוספת סעיף 40ט

הוכחת נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (תיקון מס' 113) תשע"ב-2012

40י.    (א)  בית המשפט יקבע כי התקיימו נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, על בסיס ראיות שהובאו בשלב בירור האשמה.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)   בשלב הטיעונים לעונש, הנאשם רשאי להביא ראיות מטעמו, ובלבד שאינן סותרות את הנטען על ידו בשלב בירור האשמה, והצדדים רשאים להביא ראיות שנקבע בחיקוק כי יובאו בשלב זה;

(2)   בית המשפט רשאי, לבקשת אחד מהצדדים, להתיר להביא ראיות בעניין נסיבות הקשורות בביצוע העבירה בשלב הטיעונים לעונש, אם שוכנע כי לא היתה אפשרות לטעון לגביהן בשלב בירור האשמה או אם הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

(ג)   בית המשפט יקבע כי התקיימה נסיבה מחמירה הקשורה בביצוע העבירה אם היא הוכחה מעבר לספק סביר; בית המשפט יקבע כי התקיימה נסיבה מקילה הקשורה בביצוע העבירה אם היא הוכחה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי.

(ד)  בלי לגרוע מהורואת סעיף קטן (ב)(2), הודה הנאשם בעובדות כתב האישום, בין לאחר שמיעת הראיות ובין לפני כן, יכלול כתב האישום שבו הודה את כל העובדות והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

מיום 10.7.2012

תיקון מס' 113

ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 104 (ה"ח 241)

הוספת סעיף 40י

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (תיקון מס' 113) תשע"ב-2012

40יא.  בגזירת העונש המתאים לנאשם כאמור בסעיף 40ג(ב), רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, המפורטות להלן, ובמידה שבה התקיימו, ככל שסבר כי ראוי לתת להן משקל בנסיבות המקרה, ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם:

(1)  הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו;

(2)  הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם;

(3)  הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו;

(4)  נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב;

(5)  מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה;

(6)  שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק; ואולם כפירה באשמה וניהול משפט על ידי הנאשם לא ייזקפו לחובתו;

(7)  התנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה;

(8)  נסיבות חיים קשות של הנאשם שהיתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה;

(9)  התנהגות רשויות אכיפת החוק;

(10) חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה;

(11) עברו הפלילי של הנאשם או העדרו.

מיום 10.7.2012

תיקון מס' 113

ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 104 (ה"ח 241)

הוספת סעיף 40יא

נסיבות נוספות (תיקון מס' 113) תשע"ב-2012

40יב.  אין בהוראות סעיפים 40ט ו-40יא כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לשקול נסיבות נוספות הקשורות בביצוע העבירה לשם קביעת מתחם העונש ההולם, וכן נסיבות נוספות שאינן קשורות בביצוע העבירה לשם גזירת העונש המתאים לנאשם.

מיום 10.7.2012

תיקון מס' 113

ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 105 (ה"ח 241)

הוספת סעיף 40יב

ריבוי עבירות (תיקון מס' 113) תשע"ב-2012

40יג.  (א)  הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות אירוע אחד, יקבע מתחם עונש הולם כאמור בסעיף 40ג(א) לאירוע כולו, ויגזור עונש כולל לכל העבירות בשל אותו אירוע.

(ב)  הרשיע בית המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות כמה אירועים, יקבע מתחם עונש הולם כאמור בסעיף 40ג(א) לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן רשאי הוא לגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים; גזר בית המשפט עונש נפרד לכל אירוע, יקבע את מידת החפיפה בין העונשים או הצטברותם.

(ג)   בגזירת העונש לפי סעיף זה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, במספר העבירות, בתדירותן ובזיקה ביניהן, וישמור על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש, ואם גזר עונש מאסר – לבין תקופת המאסר שעל הנאשם לשאת.

מיום 10.7.2012

תיקון מס' 113

ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 105 (ה"ח 241)

הוספת סעיף 40יג

חובת הנמקה (תיקון מס' 113) תשע"ב-2012

40יד.  בית המשפט יפרט וינמק בגזר הדין, בין השאר, את אלה:

(1)  קביעת מתחם העונש ההולם בהתאם לעיקרון המנחה והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה שבהן התחשב לצורך קביעת מתחם העונש ההולם;

(2)  גזירת העונש המתאים לנאשם והנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה שבהן התחשב לצורך גזירת העונש;

(3)  חריגה ממתחם העונש ההולם לשם שיקומו של הנאשם או לשם הגנה על שלום הציבור, ככל שהיתה, והטעמים לחריגה;

(4)  הדרך שבה גזר את דינו של הנאשם לאחר הרשעה בכמה עבירות המהוות כמה אירועים.

מיום 10.7.2012

תיקון מס' 113

ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 105 (ה"ח 241)

הוספת סעיף 40יד

ענישת קטין (תיקון מס' 113) תשע"ב-2012

40טו. (א)  על ענישת קטין יחולו הוראות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971.

(ב)  בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי להתחשב בעקרונות ובשיקולים המנחים בענישה המנויים בסימן זה, תוך התאמתם לענישת הקטין, ככל שסבר שראוי לתת להם משקל בנסיבות המקרה.

מיום 10.7.2012

תיקון מס' 113

ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 106 (ה"ח 241)

הוספת סעיף 40טו

סימן ב': מאסר

מאסר עולם [יא/7]

41. עבירה שדינה מאסר עולם ולא נקבע שהוא עונש חובה, תקופת המאסר שיטיל בית המשפט לא תעלה על עשרים שנה.

מאסר סתם [יא/8]

42. עבירה שדינה מאסר ולא נקצבה לה תקופה, תקופת המאסר שיטיל בית המשפט לא תעלה על שנה אחת.

חישוב תקופת מאסר [יא/9]

43. מי שנידון למאסר תיחשב תקופת מאסרו מיום גזר הדין, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; היה הנידון משוחרר בערובה אחרי גזר הדין, לא יבואו ימי שחרורו במנין תקופת העונש.

מאסר נדחה [יא/10]

44. הטיל בית המשפט עונש מאסר, רשאי הוא לצוות שהעונש יתחיל מן התאריך שקבע.

מאסר חופף [יא/11] (תיקון מס' 113) תשע"ב-2012

45. (א) (בוטל).

(ב)  מי שנידון למאסר ולפני שנשא כל ענשו חזר ונידון למאסר, ובית המשפט שדן אותו באחרונה לא הורה שישא את ענשי המאסר, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא עונש מאסר אחד והוא של התקופה הארוכה ביותר.

(ג)   מי שנידון לשתי תקופות מאסר או יותר שאחת מהן חופפת בחלקה את האחרת, אין עליו, לאחר שנשא תקופת המאסר האחת, אלא שארית תקופת המאסר האחרת שאינה חופפת.

מיום 10.7.2012

תיקון מס' 113

ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.7.2012 עמ' 106 (ה"ח 241)

ביטול סעיף קטן 45(א)

הנוסח הקודם:

(א) מי שנידון במשפט אחד לענשי מאסר בשל עבירות שונות, ולא הורה בית המשפט שישאם, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא את עונש המאסר של התקופה הארוכה ביותר.

סדר נשיאת מאסר פלילי [יא/12] (תיקון מס' 9) תש"ם-1980

46. מי שנידון לתקופות מאסר שונות שעליו לשאת בזו אחר זו, ישא תחילה את התקופה הקצרה יותר, להוציא המאסר שכבר התחיל לשאת בשעה שנידון למאסר נוסף, ובכפוף להוראות סעיף 58. היה בין תקופות המאסר מאסר בשל אי תשלום קנס, ישא אותו תחילה לפני כל מאסר פלילי אחר, ואם היה במאסר פלילי בעת שהוטל עליו מאסר בשל אי תשלום קנס, יופסק אותו מאסר לשם נשיאת המאסר בשל אי תשלום הקנס וישוב ויימשך משתם המאסר האמור.

מיום 8.2.1980

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ם מס' 959 מיום 8.2.1980 עמ' 60 (ה"ח 1414)

46. מי שנידון לתקופות מאסר שונות שעליו לשאת בזו אחר זו, ישא תחילה את התקופה הקצרה יותר, להוציא המאסר שכבר התחיל לשאת בשעה שנידון למאסר נוסף, ובכפוף להוראות סעיף 58. היה בין תקופות המאסר מאסר בשל אי תשלום קנס, ישא אותו תחילה לפני כל מאסר פלילי אחר, ואם היה במאסר פלילי בעת שהוטל עליו מאסר בשל אי תשלום קנס, יופסק אותו מאסר לשם נשיאת המאסר בשל אי תשלום הקנס וישוב ויימשך משתם המאסר האמור.

סדר נשיאת מאסר אזרחי [יא/13]

47. (א) מי שהוטל עליו מאסר אזרחי, ישאנו נוסף לכל תקופת מאסר אחרת שעליו לשאת, בין שהמאסר האחר הוא מאסר פלילי ובין שהוא מאסר אזרחי.

(ב)  מי שהוטלו עליו מאסר אזרחי ומאסר פלילי, ישא את המאסר האזרחי תחילה; ואם היה נושא מאסר פלילי בעת שהוטל עליו המאסר האזרחי, יופסק המאסר הפלילי לשם נשיאת המאסר האזרחי וישוב ויימשך מתום המאסר האזרחי.

(ג)   מי שהוטלו עליו יותר ממאסר אזרחי אחד בשל עילה אחת ישאם בזה אחר זה לפי סדר הטלתם; היו המאסרים בשל עילות שונות, ישאם בזה אחר זה לפי סדר זה:

(1)   מאסר לכפיית ציות לצו של בית משפט או לכפיית התנהגות ראויה בבית משפט;

(2)   מאסר לכפיית תשלום חוב של מזונות;

(3)   מאסר לכפיית תשלום חוב אזרחי אחר;

(4)   מאסר לכפיית מתן גט או מתן חליצה;

(5)   מאסר בשל כל עילה אחרת.

(ד)  בסעיף זה –

"מאסר פלילי" – מאסר שהוטל במשפט פלילי כעונש בשל עבירה, לרבות מאסר בשל אי תשלום קנס שהוטל כאמור;

(תיקון מס' 92) תשס"ז-2007

"מאסר אזרחי" – מאסר שאינו מאסר פלילי ולענין סעיף קטן (ב) – למעט מאסר שהוטל בצו לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;

"בית משפט" – לרבות בית דין וועדת חקירה.

מיום 1.1.2007

תיקון מס' 92

ס"ח תשס"ז מס' 2075 מיום 1.1.2007 עמ' 38 (ה"ח 246)

(ד) בסעיף זה –

"מאסר פלילי" – מאסר שהוטל במשפט פלילי כעונש בשל עבירה, לרבות מאסר בשל אי תשלום קנס שהוטל כאמור;

"מאסר אזרחי" – מאסר שאינו מאסר פלילי ולענין סעיף קטן (ב) – למעט מאסר שהוטל בצו לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;

"בית משפט" – לרבות בית דין וועדת חקירה.

עבודה במאסר [יא/4]

48. (א) אסיר יהא חייב בעבודה לפי פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, והתקנות על פיה; תקנות אלה יכילו הוראות בענין שכר ובענין תנאי עבודתו של האסיר מחוץ לשטח בית הסוהר.

(ב)  ועדת שחרורים רשאית לשחרר אסיר מחובת עבודה או להגבילה אם ראתה אחת מאלה:

(1)   מצב בריאותו מצריך לעשות זאת;

(2)   השחרור או ההגבלה יועילו, לדעתה, להחזירו למוטב;

(3)   סיבה סבירה אחרת.

(ג)   לא יועסק אסיר בעבודה מחוץ למוסדות המדינה אלא בהסכמתו ובתנאי עבודה מקובלים.

(תיקון מס' 62) תשס"א-2001

49. (בוטל).

מיום 28.2.2001

תיקון מס' 58

ס"ח תשס"א מס' 1775 מיום 15.2.2001 עמ' 138 (ה"ח 2734)

49. (א) מי שנידון למאסר לתקופה העולה על שלושה חדשים ואינה עולה על ששה חדשים ונשא ענשו שני שלישים מאותה תקופה ונשא ענשו מחצית מאותה התקופה, רשאי שר המשטרה לשחררו אם ראה שהאסיר ראוי לשחרור, ואם החליט שלא לעשות כן, רשאי הוא לשחררו כאמור, בכל עת לאחר מכן.

(ב) מי שנידון למאסר לתקופה העולה על ששה חדשים ונשא ענשו שני שלישים מאותה תקופה, ישחררו שר המשטרה אם באה על כך המלצה של ועדת שחרורים.

(ב) מי שנידון למאסר לתקופה העולה על שישה חדשים, למעט למאסר עולם שהוטל כעונש חובה כל עוד לא נקצבה לו תקופה, ונשא מחצית מאותה התקופה, רשאית ועדת שחרורים לשחררו ברישיון, לפי הוראות סימן ה' לפרק ב' בפקודת בתי הסוהר ,[נוסח חדש], התשל"ב-1971, ואם החליטה שלא לעשות כן, רשאית היא לשחררו כאמור בכל עת לאחר מכן.

(ג) מי שנידון לתקופות מאסר אחדות שעליו לשאת בזו אחר זו, בין שהוטלו עליו לפני שהתחיל בנשיאת ענשו ובין לאחר מכן, רואים אותו לענין סעיף זה כמי שנידון לתקופת מאסר אחת שהיא סך כל התקופות של אותם ענשי מאסר.

(ד) שר המשטרה רשאי, על פי המלצת ועדת שחרורים, לצוות על שחרור אסיר בכל עת בשל טעמים מיוחדים כגון חולניותו המתמדת.

(ה) "מאסר", לענין סעיף זה – למעט מאסר אזרחי.

(ו) (1) על אך הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), מי שנידון למאסר בשל עבירה מהעבירות המפורטות בתוספת הראשונה, יישא לפחות שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת, בטרם ניתן יהיה לשחררו לפי אותם סעיפים.

(2) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להוסיף לתוספת הראשונה עבירות שעונשן מאסר עשר שנים ומעלה או עבירות כלפי בן משפחה כהגדרתו בסעיף 86(ב).

 

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 62

ס"ח תשס"א מס' 1795 מיום 20.6.2001 עמ' 420 (ה"ח 2979)

ביטול סעיף 49

הנוסח הקודם:

שחרור אסירים לפני זמנם

49. (א) מי שנידון למאסר לתקופה העולה על שלושה חדשים ואינה עולה על ששה חדשים ונשא ענשו מחצית מאותה התקופה, רשאי שר המשטרה לשחררו אם ראה שהאסיר רשאי לשחרור, ואם החליט שלא לעשות כן, רשאי הוא לשחררו כאמור, בכל עת לאחר מכן.

(ב) מי שנידון למאסר לתקופה העולה על שישה חדשים, למעט למאסר עולם שהוטל כעונש חובה כל עוד לא נקצבה לו תקופה, ונשא מחצית מאותה התקופה, רשאית ועדת שחרורים לשחררו ברישיון, לפי הוראות סימן ה' לפרק ב' בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, ואם החליטה שלא לעשות כן, רשאית היא לשחררו כאמור בכל עת לאחר מכן.

(ג) מי שנידון לתקופות מאסר אחדות שעליו לשאת בזו אחר זו, בין שהוטלו עליו לפני שהתחיל בנשיאת ענשו ובין לאחר מכן, רואים אותו לענין סעיף זה כמי שנידון לתקופת מאסר אחת שהיא סך כל התקופות של אותם ענשי מאסר.

(ד) שר המשטרה רשאי, על פי המלצת ועדת שחרורים, לצוות על שחרור אסיר בכל עת בשל טעמים מיוחדים כגון חולניותו המתמדת.

(ה) "מאסר", לענין סעיף זה – למעט מאסר אזרחי.

(ו) (1) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), מי שנידון למאסר בשל עבירה מהעבירות המפורטות בתוספת הראשונה, יישא לפחות שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת, בטרם ניתן יהיה לשחררו לפי אותם סעיפים.

(2) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להוסיף לתוספת הראשונה עבירות שעונשן מאסר עשר שנים ומעלה או עבירות כלפי בן משפחה כהגדרתו בסעיף86(ב).

(תיקון מס' 62) תשס"א-2001

50. (בוטל).

מיום 21.3.1996

תיקון מס' 48

ס"ח תשנ"ו מס' 1583 מיום 21.3.1996 עמ' 241 (ה"ח 2505)

(א) ועדת שחרורים תהיה של שלושה, והם –

(1) שופט בית משפט מחוזי שופט המכהן בבית משפט מחוזי או שופט המכהן בבית משפט שלום, שמינה שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הועדה. שר המשפטים רשאי למנות לועדה שופט בדימוס לתקופה של שנתיים, ורשאי הוא לשוב ולמנותו לתקופות נוספות של עד שנתיים כל אחת;

(2) נציב בתי הסוהר או בא כוחו;

(3) רופא או מחנך שמינה שר המשפטים.

 

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 62

ס"ח תשס"א מס' 1795 מיום 20.6.2001 עמ' 420 (ה"ח 2979)

ביטול סעיף 50

הנוסח הקודם:

ועדת שחרורים

50. (א) ועדת שחרורים תהיה של שלושה, והם –

(1) שופט המכהן בבית משפט מחוזי או שופט המכהן בבית משפט שלום, שמינה שר המשפטים והוא יהיה יושב ראש הועדה. שר המשפטים רשאי למנות לועדה שופט בדימוס לתקופה של שנתיים, ורשאי הוא לשוב ולמנותו לתקופות נוספות של עד שנתיים כל אחת;

(2) נציב בתי הסוהר או בא כוחו;

(3) רופא או מחנך שמינה שר המשפטים

(ב) הודעה על מינויים לועדות שחרורים תפורסם ברשומות.

(תיקון מס' 62) תשס"א-2001

51. (בוטל).

מיום 28.2.2001

תיקון מס' 58

ס"ח תשס"א מס' 1775 מיום 15.2.2001עמ' 138 (ה"ח 2734)

הוספת סעיפים קטנים 51(ו), 51(ז)

 

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 62

ס"ח תשס"א מס' 1795 מיום 20.6.2001 עמ' 420 (ה"ח 2979)

ביטול סעיף 51

הנוסח הקודם:

סדרי הדיון בועדות שחרורים

51. (א) ועדת שחרורים שאין בה רופא תקבל חוות דעת רפואית לפני שתחליט.

(ב) לא תמליץ ועדת שחרורים על שחרור אסיר לפי סעיף 49(ב) אלא לאחר שנתנה הזדמנות ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו ולבא כוח שירות המבחן להגיש טענותיהם או להשמיע דברם.

(ג) לא תמליץ ועדת שחרורים שאסיר אשר חלה עליו הוראת סעיף 49(ב) לא ישוחרר ממאסרו, אלא לאחר שנתנה הזדמנות לאסיר, ואם רצה בכך – גם לבא כוחו, להשמיע דברם.

(ד) המלצה לפי סעיף 49(ד) יכולה, במקרים דחופים, להינתן מאת יושב ראש הועדה; ומשניתנה כך, אין כוחה יפה לשחרר את האסיר אלא לתקופה של חמישה עשר יום בלבד, אם לא אושרה ההמלצה בידי ועדת שחרורים לפני עבור תקופה זו.

(ה) שר המשטרה יקבע בתקנות יתר סדרי הדיון בועדת שחרורים וסדרי הפניה אליה.

(ו) השר לבטחון פנים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע נתונים שעל ועדת השחרורים להביאם בחשבון בבואה להחליט בענין שחרורו המוקדם של אסיר; תקנות  לפי סעיף קטן זה ייקבעו לאחר שהשר נתן הזדמנות לרשות לשיקום האסיר, כמשמעותה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג – 1982, להמליץ את המלצותיה.

(ז) לענין התנאים הנגזרים מתקופת המאסר, תילקח בחשבון תקופת המאסר בפועל של כל אסיר העונה על הנתונים שעל ועדת השחרורים להביאם בחשבון בבואה להחליט בענין שחרורו המוקדם של אסיר.

(תיקון מס' 21) תשמ"ז-1987

סימן ב'1: נשיאת מאסר בעבודת שירות

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 21

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 80 (ה"ח 1766)

ת"ט תשמ"ח-1987

ס"ח תשמ"ח מס' 1229 מיום 26.11.1987 עמ' 10

הוספת סימן ב'1

הגדרות (תיקון מס' 21) תשמ"ז-1987

51א.   בסימן זה –

"הממונה" – הממונה על עבודת שירות שמונה לפי סעיף 51יא;

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

"עבודת משק" – (נמחקה);

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

"עבודה ציבורית" – (נמחקה);

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

"עבודת שירות" – עבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר, שהיא למטרות של תועלת הציבור, במוסד ממוסדות המדינה, או בגוף אחר או בסוגי גופים, שקבע השר לביטחון הפנים;

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

"עובד שירות" – מי שנידון לעונש מאסר בעבודת שירות מהמועד שנקבע לתחילת ביצוע עבודת השירות.

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 21

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 80 (ה"ח 1766)

ת"ט תשמ"ח-1987

ס"ח תשמ"ח מס' 1229 מיום 26.11.1987 עמ' 10

הוספת סעיף 51א

 

מיום 11.11.2009

תיקון מס' 102

ס"ח תש"ע מס' 2214 מיום 11.11.2009 עמ' 240 (ה"ח 384)

51א. בסימן זה –

"הממונה" – הממונה על עבודת שירות שמונה לפי סעיף 51יא;

"עבודת משק" – עבודה מחוץ לכתלי בית הסוהר, לרבות במוסד ממוסדות המדינה, אשר את סוגה, מקומה ותנאיה קבע המנהל הכללי של שירות התעסוקה בהתאם לצרכי המשק; קביעה כאמור אינה טעונה פרסום ברשומות;

"עבודה ציבורית" – עבודה מחוץ לכתלי בית הסוהר, במוסד ממוסדות המדינה או בגוף ציבורי אחר, שאינה עבודת משק, והיא למטרות של תועלת לציבור, אשר את סוגה, מקומה ותנאיה קבע המנהל הכללי של שירות התעסוקה; קביעה כאמור אינה טעונה פרסום ברשומות;

"עבודת שירות" – עבודת משק או עבודה ציבורית;

"עובד שירות" – מי שנושא עונש מאסר בעבודת שירות.

"עבודת שירות" – עבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר, שהיא למטרות של תועלת הציבור, במוסד ממוסדות המדינה, או בגוף אחר או בסוגי גופים, שקבע השר לביטחון הפנים;

"עובד שירות" – מי שנידון לעונש מאסר בעבודת שירות מהמועד שנקבע לתחילת ביצוע עבודת השירות.

נשיאת מאסר בעבודת שירות (תיקון מס' 21) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 102) תש"ע-2009 (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

51ב.   (א)  בית משפט שגזר על נאשם מאסר בפועל לתקופה שאינה עולה על תשעה חדשים, רשאי להחליט, בגזר הדין, שהנידון ישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודת שירות; קבע בית המשפט כי חלק מעונש המאסר יהיה בעבודת שירות, יישא הנידון את חלק העונש האמור בתום תקופת המאסר בפועל, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.

 

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(ב)  בית המשפט לא יחליט כאמור בסעיף קטן (א) כי נאשם יישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודת שירות, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:

(1)   בית המשפט קיבל, לפני מתן גזר הדין, חוות דעת מטעם הממונה (בסימן זה – חוות דעת הממונה) בדבר התאמתו של הנאשם לעבודת שירות, וכן בדבר האפשרות להשמתו בה ובדבר עבודת השירות שהנאשם יכול לעבוד בה והתנאים שבהם תבוצע;

(2)   הנאשם הסכים לשאת את עונש המאסר בעבודת שירות, בהתאם לתנאים שנקבעו בחוות דעת הממונה.

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(ב1) בחוות דעת הממונה יפורטו אלה:

(1)   התאמתו, אי-התאמתו או מגבלות על התאמתו של הנאשם לביצוע עונשו בעבודת שירות, נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם עצמו, אם יישא הנאשם את עונש המאסר בעבודת שירות; קביעת אי-התאמתו או מגבלות על התאמתו של הנאשם תתבסס על חוות דעת שקיבל הממונה, אם ניתנה כזו, מקצין משטרה שהסמיך לכך ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, עובד שירות הביטחון הכללי שהסמיך לכך ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי או קצין בשירות בתי הסוהר שהסמיך לכך ראש חטיבת המודיעין בשירות בתי הסוהר, לפי העניין;

(2)   אפשרות השמתו או אי-השמתו של הנאשם בעבודת שירות מתאימה למצבו הבריאותי ולמוגבלויותיו, אם ישנן, יכולתו להיות מועסק בסוגי מקומות העבודה שניתן להעסיק בהם עובד שירות ויכולתו לעמוד בשעות העבודה הנדרשות ובנוהלי עבודה הנהוגים בסוגי מקומות עבודה כאמור; לעניין זה, רשאי הממונה להתבסס על אלה:

(א)   העבירה שבה הורשע הנאשם;

(ב)   הרשעות קודמות של הנאשם;

(תיקון מס' 112) תשע"א-2011

(ג)    חוות דעת מטעם גורם טיפולי בעניינו של הנאשם, אם ניתנה, ובכלל זה – אם נערך תסקיר של קצין מבחן בקשר להליך שבו התבקשה חוות דעת הממונה – סיכום והמלצות של התסקיר, ואם הוכנה הערכת מסוכנות לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 – תמצית הערכה עדכנית;

(תיקון מס' 112) תשע"א-2011

(ד)    צו פיקוח לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006, וצו על פי חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004, אם הוצאו בעניינו של הנאשם;

(ה)   הערכות שניתנו בעבר לעניין אופן הביצוע של עבודות שירות קודמות על ידי הנאשם;

(ו)    מצבו הבריאותי של הנאשם ומוגבלויותיו, אם ישנן, לרבות חוות דעת מטעם גורם טיפולי לעניין זה.

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(ב2) לצורך השמת הנאשם בסוג מסוים של עבודת שירות, נוכח קיומן של מגבלות השמה, רשאי הממונה להתבסס על המידע המנוי בסעיף קטן (ב1)(2)(א) עד (ו), ועל מידע בדבר עברו של הנאשם; ואולם מידע שאינו מנוי בסעיף קטן (ב1)(2), לא יובא לפני בית המשפט, ולא ישמש עילה לאי-השמת הנאשם בעבודת שירות.

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(ב3) לא מצא הממונה מקום מתאים להשמת הנאשם בעבודת שירות, נוכח המידע המנוי בסעיף קטן (ב1)(2)(א) עד (ו), יודיע על כך לבית המשפט, ויפרט את הפעולות שביצע לצורך איתור מקום מתאים, ומתי עתיד להתפנות מקום מתאים להשמת הנאשם, בשים לב למידע כאמור.

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(ב4) (1)   בית המשפט רשאי להורות לממונה להציג לפניו מידע כאמור בסעיף קטן (ב1)(1), שעליו מבוססת חוות דעת הממונה, שהוא חסוי על פי דין או שגילויו לנאשם או לבא כוחו עלול, לדעת גורם כאמור בסעיף קטן (ב1)(1), לפגוע בביטחון המדינה או בעניין ציבורי חשוב אחר (בסימן זה – מידע חסוי);

(2)   לבקשת הנאשם או בא כוחו, יורה בית המשפט לממונה להתיר לנאשם לעיין במידע שעליו מבוססת חוות דעת הממונה לגביו; היה המידע שעליו מבוססת חוות הדעת כאמור מידע חסוי ומצא בית המשפט כי העניין שיש באי-גילויו עדיף מהצורך לגלותו לשם עשיית צדק, לא יורה על עיון הנאשם במידע האמור, ויורה לממונה להעביר לנאשם תמצית או פרטים של המידע החסוי, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה או בעניין הציבורי החשוב האחר;

(3)   בית המשפט רשאי לעיין במידע חסוי אף שלא בנוכחות הנאשם ובא כוחו ובלי לגלות להם את תוכנו, אלא אם כן התנגד הנאשם לעיון בית המשפט במידע החסוי; התנגדות כאמור תיחשב כחזרה מהסכמת הנאשם לנשיאת עונשו בעבודת שירות;

(4)   הורה בית המשפט לממונה לתת לנאשם לעיין במידע חסוי שעליו מבוססת חוות הדעת, רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש עתירה נגד גילוי המידע; עד למתן החלטה בעתירה לא יגולה החומר;

(5)   לצורך החלטתו בעניין התאמתו בלבד של הנאשם לעבודת שירות, רשאי בית המשפט להביא בחשבון גם מידע חסוי שהובא לפניו לפי סעיף קטן זה.

(ג)   בית המשפט רשאי לקבוע תנאים לעבודת שירות.

(ד)  לענין סעיף זה, תקופת מאסר בפועל תחושב כך:

(1)   תקופות מאסר חופפות – לפי התקופה הארוכה יותר;

(2)   תקופות מאסר מצטברות – לפי סך כל התקופות.

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 21

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 80 (ה"ח 1766)

ת"ט תשמ"ח-1987

ס"ח תשמ"ח מס' 1229 מיום 26.11.1987 עמ' 10

הוספת סעיף 51ב

 

מיום 11.11.2009

תיקון מס' 102

ס"ח תש"ע מס' 2214 מיום 11.11.2009 עמ' 240 (ה"ח 384)

(א) בית משפט שגזר על אדם נאשם מאסר בפועל לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים, רשאי להחליט שהנידון רשאי להחליט, בגזר הדין, שהנידון ישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודת שירות; קבע בית המשפט כי חלק מעונש המאסר יהיה בעבודת שירות, יקבע את סדר נשיאת העונש יישא הנידון את חלק העונש האמור בתום תקופת המאסר בפועל, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.

(ב) בית המשפט לא יחליט כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהנידון הביע הסכמתו לשאת את עונש המאסר בעבודת שירות ולאחר שהממונה הודיע לבית המשפט מהי עבודת השירות שהנידון יכול לעבוד בה; בית המשפט רשאי לבקש מהממונה חוות דעת כאמור לפני שגזר את דינו של הנאשם למאסר או לאחר מכן.

(ב) בית המשפט לא יחליט כאמור בסעיף קטן (א) כי נאשם יישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודת שירות, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:

(1) בית המשפט קיבל, לפני מתן גזר הדין, חוות דעת מטעם הממונה (בסימן זה – חוות דעת הממונה) בדבר התאמתו של הנאשם לעבודת שירות, וכן בדבר האפשרות להשמתו בה ובדבר עבודת השירות שהנאשם יכול לעבוד בה והתנאים שבהם תבוצע;

(2) הנאשם הסכים לשאת את עונש המאסר בעבודת שירות, בהתאם לתנאים שנקבעו בחוות דעת הממונה.

(ב1) בחוות דעת הממונה יפורטו אלה:

(1) התאמתו, אי-התאמתו או מגבלות על התאמתו של הנאשם לביצוע עונשו בעבודת שירות, נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם עצמו, אם יישא הנאשם את עונש המאסר בעבודת שירות; קביעת אי-התאמתו או מגבלות על התאמתו של הנאשם תתבסס על חוות דעת שקיבל הממונה, אם ניתנה כזו, מקצין משטרה שהסמיך לכך ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, עובד שירות הביטחון הכללי שהסמיך לכך ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי או קצין בשירות בתי הסוהר שהסמיך לכך ראש חטיבת המודיעין בשירות בתי הסוהר, לפי העניין;

(2) אפשרות השמתו או אי-השמתו של הנאשם בעבודת שירות מתאימה למצבו הבריאותי ולמוגבלויותיו, אם ישנן, יכולתו להיות מועסק בסוגי מקומות העבודה שניתן להעסיק בהם עובד שירות ויכולתו לעמוד בשעות העבודה הנדרשות ובנוהלי עבודה הנהוגים בסוגי מקומות עבודה כאמור; לעניין זה, רשאי הממונה להתבסס על אלה:

(א) העבירה שבה הורשע הנאשם;

(ב) הרשעות קודמות של הנאשם;

(ג) חוות דעת מטעם גורם טיפולי בעניינו של הנאשם, אם ניתנה, ובכלל זה – אם נערך תסקיר של קצין מבחן בקשר להליך שבו התבקשה חוות דעת הממונה – סיכום והמלצות של התסקיר, ואם הוכנה הערכת מסוכנות לפי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006 – תמצית הערכה עדכנית;

(ד) צו פיקוח לפי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006, וצו על פי חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004, אם הוצאו בעניינו של הנאשם;

(ה) הערכות שניתנו בעבר לעניין אופן הביצוע של עבודות שירות קודמות על ידי הנאשם;

(ו) מצבו הבריאותי של הנאשם ומוגבלויותיו, אם ישנן, לרבות חוות דעת מטעם גורם טיפולי לעניין זה.

(ב2) לצורך השמת הנאשם בסוג מסוים של עבודת שירות, נוכח קיומן של מגבלות השמה, רשאי הממונה להתבסס על המידע המנוי בסעיף קטן (ב1)(2)(א) עד (ו), ועל מידע בדבר עברו של הנאשם; ואולם מידע שאינו מנוי בסעיף קטן (ב1)(2), לא יובא לפני בית המשפט, ולא ישמש עילה לאי-השמת הנאשם בעבודת שירות.

(ב3) לא מצא הממונה מקום מתאים להשמת הנאשם בעבודת שירות, נוכח המידע המנוי בסעיף קטן (ב1)(2)(א) עד (ו), יודיע על כך לבית המשפט, ויפרט את הפעולות שביצע לצורך איתור מקום מתאים, ומתי עתיד להתפנות מקום מתאים להשמת הנאשם, בשים לב למידע כאמור.

(ב4) (1) בית המשפט רשאי להורות לממונה להציג לפניו מידע כאמור בסעיף קטן (ב1)(1), שעליו מבוססת חוות דעת הממונה, שהוא חסוי על פי דין או שגילויו לנאשם או לבא כוחו עלול, לדעת גורם כאמור בסעיף קטן (ב1)(1), לפגוע בביטחון המדינה או בעניין ציבורי חשוב אחר (בסימן זה – מידע חסוי);

(2) לבקשת הנאשם או בא כוחו, יורה בית המשפט לממונה להתיר לנאשם לעיין במידע שעליו מבוססת חוות דעת הממונה לגביו; היה המידע שעליו מבוססת חוות הדעת כאמור מידע חסוי ומצא בית המשפט כי העניין שיש באי-גילויו עדיף מהצורך לגלותו לשם עשיית צדק, לא יורה על עיון הנאשם במידע האמור, ויורה לממונה להעביר לנאשם תמצית או פרטים של המידע החסוי, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה או בעניין הציבורי החשוב האחר;

(3) בית המשפט רשאי לעיין במידע חסוי אף שלא בנוכחות הנאשם ובא כוחו ובלי לגלות להם את תוכנו, אלא אם כן התנגד הנאשם לעיון בית המשפט במידע החסוי; התנגדות כאמור תיחשב כחזרה מהסכמת הנאשם לנשיאת עונשו בעבודת שירות;

(4) הורה בית המשפט לממונה לתת לנאשם לעיין במידע חסוי שעליו מבוססת חוות הדעת, רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש עתירה נגד גילוי המידע; עד למתן החלטה בעתירה לא יגולה החומר;

(5) לצורך החלטתו בעניין התאמתו בלבד של הנאשם לעבודת שירות, רשאי בית המשפט להביא בחשבון גם מידע חסוי שהובא לפניו לפי סעיף קטן זה.

 

מיום 17.8.2011

תיקון מס' 112

ס"ח תשע"א מס' 2317 מיום 17.8.2011 עמ' 1169 (ה"ח 475)

(ב1) בחוות דעת הממונה יפורטו אלה:

(1) התאמתו, אי-התאמתו או מגבלות על התאמתו של הנאשם לביצוע עונשו בעבודת שירות, נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם עצמו, אם יישא הנאשם את עונש המאסר בעבודת שירות; קביעת אי-התאמתו או מגבלות על התאמתו של הנאשם תתבסס על חוות דעת שקיבל הממונה, אם ניתנה כזו, מקצין משטרה שהסמיך לכך ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, עובד שירות הביטחון הכללי שהסמיך לכך ראש אגף החקירות בשירות הביטחון הכללי או קצין בשירות בתי הסוהר שהסמיך לכך ראש חטיבת המודיעין בשירות בתי הסוהר, לפי העניין;

(2) אפשרות השמתו או אי-השמתו של הנאשם בעבודת שירות מתאימה למצבו הבריאותי ולמוגבלויותיו, אם ישנן, יכולתו להיות מועסק בסוגי מקומות העבודה שניתן להעסיק בהם עובד שירות ויכולתו לעמוד בשעות העבודה הנדרשות ובנוהלי עבודה הנהוגים בסוגי מקומות עבודה כאמור; לעניין זה, רשאי הממונה להתבסס על אלה:

(א) העבירה שבה הורשע הנאשם;

(ב) הרשעות קודמות של הנאשם;

(ג) חוות דעת מטעם גורם טיפולי בעניינו של הנאשם, אם ניתנה, ובכלל זה – אם נערך תסקיר של קצין מבחן בקשר להליך שבו התבקשה חוות דעת הממונה – סיכום והמלצות של התסקיר, ואם הוכנה הערכת מסוכנות לפי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 – תמצית הערכה עדכנית;

(ד) צו פיקוח לפי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006, וצו על פי חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004, אם הוצאו בעניינו של הנאשם;

(ה) הערכות שניתנו בעבר לעניין אופן הביצוע של עבודות שירות קודמות על ידי הנאשם;

(ו) מצבו הבריאותי של הנאשם ומוגבלויותיו, אם ישנן, לרבות חוות דעת מטעם גורם טיפולי לעניין זה.

 

מיום 1.4.2019 עד יום 2.4.2023

תיקון מס' 133 – הוראת שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2742 מיום 26.7.2018 עמ' 886 (ה"ח 1091)

תיקון מס' 133 – הוראת שעה (תיקון)

ס"ח תשפ"א מס' 2912 מיום 6.7.2021 עמ' 364 (ה"ח 1409)

(א) בית משפט שגזר על נאשם מאסר בפועל לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים שאינה עולה על תשעה חודשים, רשאי להחליט, בגזר הדין, שהנידון ישא את עונש המאסר, כולו או חלקו, בעבודת שירות; קבע בית המשפט כי חלק מעונש המאסר יהיה בעבודת שירות, יישא הנידון את חלק העונש האמור בתום תקופת המאסר בפועל, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.

עבודת השירות (תיקון מס' 21) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 102) תש"ע-2009

51ג.   (א)  הטיל בית המשפט עונש מאסר בעבודת שירות, תחל עבודת השירות ביום שקבע בית המשפט, בהתחשב בהמלצת הממונה ולא יאוחר מחודש מיום מתן גזר הדין, אלא אם כן הורה בית המשפט על התחלת עבודת השירות במועד מאוחר יותר; קבע בית המשפט כי הנידון יישא רק חלק מתקופת המאסר בעבודת שירות, תחל עבודת השירות ביום שלאחר תום תקופת המאסר בפועל; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפי סעיף 87.

(תיקון מס' 62) תשס"א-2000 (תיקון מס' 92) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

(ב)  סעיפים 2 ו-3 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (בסעיף קטן זה – חוק שחרור על תנאי) לא יחולו על מי שבית המשפט החליט לגביו כי ישא את עונש המאסר בעבודת שירות, ואולם אם ההחלטה כאמור חלה רק על חלק מתקופת המאסר שנגזרה עליו ויתרת תקופת המאסר בהתאם להחלטה עולה על שלושה חודשים או אם הופסקה עבודת השירות בהתאם להוראות סעיפים 51ט או 51י ויתרת תקופת המאסר שעל האסיר לשאת בעקבות הפסקה זו עולה על שלושה חודשים, יחולו סעיפים 2 ו-3 לחוק שחרור על-תנאי על יתרת תקופות המאסר האמורות.

(תיקון מס' 133 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

(ג)   עבודת שירות תהיה בפיקוחו של מפקח שהממונה מינה לכך (להלן – מפקח) והמפקח רשאי להיעזר באחרים לצורך זה; לכל עובד שירות שנגזרו עליו עבודות שירות לתקופה העולה על שישה חודשים תיקבע תכנית ליווי ושיקום על ידי קצין מבחן, אלא אם כן מצא קצין המבחן כי לא נדרשת תכנית כאמור.

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(ד)  הממונה או סוהר בכיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן – פקודת בתי הסוהר), המשמש רכז עבודת שירות מחוזי שהממונה הסמיך לכך (בסימן זה – רכב עבודת שירות מחוזי), רשאי להעביר עובד שירות למקום עבודה אחר מטעמים סבירים.

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 21

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 80 (ה"ח 1766)

ת"ט תשמ"ח-1987

ס"ח תשמ"ח מס' 1229 מיום 26.11.1987 עמ' 10

הוספת סעיף 51ג

 

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 62

ס"ח תשס"א מס' 1795 מיום 20.6.2001 עמ' 420 (ה"ח 2979)

(ב) סעיף 49(א) סעיף 2 לחור שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 לא יחול על מי שבית המשפט החליט לגביו כי ישא את עונש המאסר בעבודת שירות, בין אם ההחלטה חלה על כל תקופת המאסר שנגזרה עליו ובין אם על חלק ממנה, אלא אם כן הופסקה עבודת השירות בהתאם להוראות סעיפים 51ט או 51י ויתרת תקופת המאסר שעל האסיר לשאת בעקבות הפסקה זו עולה על שלושה חודשים.

 

מיום 1.1.2007

תיקון מס' 92

ס"ח תשס"ז מס' 2075 מיום 1.1.2007 עמ' 38 (ה"ח 246)

(ב) סעיף 2 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001 (בסעיף קטן זה – חוק שחרור על-תנאי) לא יחול על מי שבית המשפט החליט לגביו כי ישא את עונש המאסר בעבודת שירות, בין אם ההחלטה חלה על כל תקופת המאסר שנגזרה עליו ובין אם על חלק ממנה, אלא אם כן ואולם אם ההחלטה כאמור חלה רק על חלק מתקופת המאסר שנגזרה עליו ויתרת תקופת המאסר בהתאם להחלטה עולה על שלושה חודשים או אם הופסקה עבודת השירות בהתאם להוראות סעיפים 51ט או 51י ויתרת תקופת המאסר שעל האסיר לשאת בעקבות הפסקה זו עולה על שלושה חודשים, יחול סעיף 2 לחוק שחרור על-תנאי על יתרת תקופות המאסר האמורות.

 

מיום 11.11.2009

תיקון מס' 102

ס"ח תש"ע מס' 2214 מיום 11.11.2009 עמ' 242 (ה"ח 384)

51ג. (א) מי שבית המשפט החליט לגביו על עבודת שירות ולא קבע שהעבודה תחל לאחר נשיאת עונש מאסר, לא יאסר ויחל בעבודת השירות ביום שאחרי יום גזר הדין או במועד מאוחר יותר, כפי שקבע בית המשפט; קבע בית המשפט כי עבודת השירות תהיה לאחר נשיאת חלק מן המאסר – יקבע את המועד לתחילת עבודת השירות.

(א) הטיל בית המשפט עונש מאסר בעבודת שירות, תחל עבודת השירות ביום שקבע בית המשפט, בהתחשב בהמלצת הממונה ולא יאוחר מחודש מיום מתן גזר הדין, אלא אם כן הורה בית המשפט על התחלת עבודת השירות במועד מאוחר יותר; קבע בית המשפט כי הנידון יישא רק חלק מתקופת המאסר בעבודת שירות, תחל עבודת השירות ביום שלאחר תום תקופת המאסר בפועל; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לפי סעיף 87.

(ב) סעיף 2 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001 (בסעיף קטן זה – חוק שחרור על-תנאי) לא יחול על מי שבית המשפט החליט לגביו כי ישא את עונש המאסר בעבודת שירות, ואולם אם ההחלטה כאמור חלה רק על חלק מתקופת המאסר שנגזרה עליו ויתרת תקופת המאסר בהתאם להחלטה עולה על שלושה חודשים או אם הופסקה עבודת השירות בהתאם להוראות סעיפים 51ט או 51י ויתרת תקופת המאסר שעל האסיר לשאת בעקבות הפסקה זו עולה על שלושה חודשים, יחול סעיף 2 לחוק שחרור על-תנאי על יתרת תקופות המאסר האמורות.

(ג) עבודת שירות תהיה בפיקוחו של מפקח שהממונה מינה לכך (להלן – מפקח) והמפקח רשאי להיעזר באחרים לצורך זה.

(ד) הממונה רשאי להעביר עובד שירות למקום עבודה אחר, מטעמים שבעבודת השירות ובהתאם לכללים שיקבע שר המשטרה בתקנות.

(ד) הממונה או סוהר בכיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן – פקודת בתי הסוהר), המשמש רכז עבודת שירות מחוזי שהממונה הסמיך לכך (בסימן זה – רכב עבודת שירות מחוזי), רשאי להעביר עובד שירות למקום עבודה אחר מטעמים סבירים.

 

מיום 1.4.2019 עד יום 2.4.2023

תיקון מס' 133 – הוראת שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2742 מיום 26.7.2018 עמ' 886 (ה"ח 1091)

תיקון מס' 133 – הוראת שעה (תיקון)

ס"ח תשפ"א מס' 2912 מיום 6.7.2021 עמ' 364 (ה"ח 1409)

(ב) סעיף 2 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001 (בסעיף קטן זה – חוק שחרור על-תנאי) לא יחול סעיפים 2 ו-3 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (בסעיף קטן זה – חוק שחרור על תנאי) לא יחולו על מי שבית המשפט החליט לגביו כי ישא את עונש המאסר בעבודת שירות, ואולם אם ההחלטה כאמור חלה רק על חלק מתקופת המאסר שנגזרה עליו ויתרת תקופת המאסר בהתאם להחלטה עולה על שלושה חודשים או אם הופסקה עבודת השירות בהתאם להוראות סעיפים 51ט או 51י ויתרת תקופת המאסר שעל האסיר לשאת בעקבות הפסקה זו עולה על שלושה חודשים, יחול סעיף 2 יחולו סעיפים 2 ו-3 לחוק שחרור על-תנאי על יתרת תקופות המאסר האמורות.

(ג) עבודת שירות תהיה בפיקוחו של מפקח שהממונה מינה לכך (להלן – מפקח) והמפקח רשאי להיעזר באחרים לצורך זה; לכל עובד שירות שנגזרו עליו עבודות שירות לתקופה העולה על שישה חודשים תיקבע תכנית ליווי ושיקום על ידי קצין מבחן, אלא אם כן מצא קצין המבחן כי לא נדרשת תכנית כאמור.

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

51ד.   (בוטל).

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 21

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 81 (ה"ח 1766)

ת"ט תשמ"ח-1987

ס"ח תשמ"ח מס' 1229 מיום 26.11.1987 עמ' 10

הוספת סעיף 51ד

 

מיום 11.11.2009

תיקון מס' 102

ס"ח תש"ע מס' 2214 מיום 11.11.2009 עמ' 242 (ה"ח 384)

ביטול סעיף 51ד

הנוסח הקודם:

התנאים בעבודת משק

51ד. (א) עובד שירות בעבודת משק ייחשב עובדו של המעביד במקום העבודה שבו הוא מועסק (להלן – המעביד) ויחולו עליו תנאי העבודה החלים באותו מקום עבודה, בתנאים ובתיאומים ששר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(ב) המעביד יעביר את שכר העבודה של עובד השירות לשירות בתי הסוהר; נציב בתי הסוהר רשאי, בהסכמת שירות התעסוקה, להורות למעביד כי שכר העבודה יועבר לשירות התעסוקה; העברת שכר העבודה תהיה בדרך שתיקבע בתקנות.

(ג) שירות בתי הסוהר או שירות התעסוקה, לפי הענין, ישלם את שכר העבודה לעובד השירות בניכויים המפורטים בסעיף קטן (ד), הכל כפי שייקבע בתקנות, ובלבד ששכר העבודה שיוותר בידי עובד השירות בכל חודש לא יפחת מתשעים אחוזים משכר המינימום כמשמעותו בחוק שכר מינימום, תשמ"ז–1987.

(ד) ואלה הניכויים:

(1) הוצאות הכרוכות בארגון עבודת השירות ובפיקוח על עובדי השירות, ובלבד שהניכוי לא יעלה על עשרה אחוזים משכרו של עובד השירות;

(2) פיצויים או הוצאות שחייב בהם עובד השירות לפי סימן ו';

(3) קנס שהוטל על עובד השירות לפי סימן ד'.

התנאים בעבודת שירות (תיקון מס' 21) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 102) תש"ע-2009

51ה.   עובד שירות לא יקבל שכר ולא ייחשב כעובדו של מי שבשבילו או באמצעותו הוא מבצע את השירות, למעט לענין דיני העונשין, דיני הבטיחות בעבודה ואחריות בנזיקין כלפי אותו עובד שירות.

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 21

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 81 (ה"ח 1766)

ת"ט תשמ"ח-1987

ס"ח תשמ"ח מס' 1229 מיום 26.11.1987 עמ' 10

הוספת סעיף 51ה

 

מיום 11.11.2009

תיקון מס' 102

ס"ח תש"ע מס' 2214 מיום 11.11.2009 עמ' 242 (ה"ח 384)

התנאים בעבודה ציבורית בעבודת שירות

51ה. עובד שירות בעבודה ציבורית לא יקבל שכר ולא ייחשב כעובדו של מי שבשבילו או באמצעותו הוא מבצע את השירות, למעט לענין דיני העונשין, דיני הבטיחות בעבודה ואחריות בנזיקין כלפי אותו עובד שירות.

 

תקופת עבודת השירות (תיקון מס' 102) תש"ע-2009

51ו.   (א)  תקופת עבודת השירות תהיה כפי שקבע בית המשפט בגזר הדין (בסימן זה – תקופת עבודת השירות), והנידון יבצע את עבודת השירות במהלך התקופה האמורה ברציפות, בכפוף להוראות סעיף זה.

(ב)  שבוע עבודה של עובד שירות יהיה בן חמישה ימי עבודה; מספר שעות העבודה ביום עבודה של עובד שירות יהיה שמונה שעות וחצי רצופות, ואולם רשאי בית המשפט או הממונה, במקרים חריגים בשל נסיבות מיוחדות של הנאשם או בהתאם לנהוג במקום עבודת השירות, לאשר ביצוע עבודת שירות בהיקף שעות יומי נמוך יותר, ובלבד שלא יפחת משש שעות עבודה ביום.

(ג)   עובד שירות לא יעבוד ביום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, בימי שבתון שנקבעו בחיקוק, וכן ביום נוסף במהלך השבוע שיקבע הממונה על פי הנהוג במקום עבודת השירות ולפי צרכיו של מקום העבודה האמור; הימים המנויים בסעיף קטן זה יבואו במניין תקופת עבודת השירות.

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 21

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 81 (ה"ח 1766)

ת"ט תשמ"ח-1987

ס"ח תשמ"ח מס' 1229 מיום 26.11.1987 עמ' 10

הוספת סעיף 51ו

 

מיום 11.11.2009

תיקון מס' 102

ס"ח תש"ע מס' 2214 מיום 11.11.2009 עמ' 242 (ה"ח 384)

החלפת סעיף 51ו

הנוסח הקודם:

משך עבודת שירות

51ו. מספר הימים בעבודת שירות יהיה כמספר ימי המאסר בתקופת המאסר שגזר בית המשפט על הנידון או כמספר ימי מאסר בתקופת המאסר שלגביה קבע בית המשפט כי תהיה בעבודת שירות, לפי הענין, בהפחתת ימי המנוחה של הנידון וימי שבתון על פי חוק.

הפסקה בעבודת שירות (תיקון מס' 21) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 102) תש"ע-2009

51ז.   (א)  נסתיימה העבודה במקום עבודת השירות, יעביר הממונה או רכז עבודת שירות מחוזי את עובד השירות ללא שיהוי לעבודת שירות במקום עבודה אחר.

 

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(ב)  עובד השירות יודיע לממונה, ללא שיהוי, על כל הפסקה בעבודה או העדרות ממנה.

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(ג)   עובד שירות לא יעדר מעבודתו אלא באישור הממונה, רכז עבודת השירות או מפקח, ואם נעדר מסיבות רפואיות – גם באישור רופא; האישור יהיה לפי כללים שיקבע השר לביטחון הפנים בתקנות.

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(ד)  תקופת הפסקת עבודת שירות וימי העדרותו של עובד שירות לפי סעיף זה, לא יבואו במנין ימי עבודת השירות, למעט היעדרות מסיבות רפואיות בשל תאונת עבודה שאירעה במסגרת עבודת השירות ובמקום עבודת השירות.

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 21

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 81 (ה"ח 1766)

ת"ט תשמ"ח-1987

ס"ח תשמ"ח מס' 1229 מיום 26.11.1987 עמ' 10

הוספת סעיף 51ז

 

מיום 11.11.2009

תיקון מס' 102

ס"ח תש"ע מס' 2214 מיום 11.11.2009 עמ' 243 (ה"ח 384)

51ז. (א) נסתיימה העבודה במקום עבודת השירות, יעביר הממונה או רכז עבודת שירות מחוזי את עובד השירות ללא שיהוי לעבודת שירות במקום עבודה אחר.

(ב) עובד השירות יודיע לממונה, ללא שיהוי, על כל הפסקה בעבודה או העדרות ממנה; ההודעה תהיה בדרך שתיקבע בתקנות.

(ג) עובד שירות לא יעדר מעבודתו אלא באישור הממונה או מפקח הממונה, רכז עבודת השירות או מפקח, ואם נעדר מסיבות רפואיות – גם באישור רופא; האישור יהיה לפי כללים שיקבע שר המשטרה השר לביטחון הפנים בתקנות.

(ד) ימי הפסקת תקופת הפסקת עבודת שירות וימי העדרותו של עובד שירות לפי סעיף זה, לא יבואו במנין ימי עבודת השירות, למעט היעדרות מסיבות רפואיות בשל תאונת עבודה שאירעה במסגרת עבודת השירות ובמקום עבודת השירות.

חובותיו של עובד שירות (תיקון מס' 102) תש"ע-2009

51ח.   (א)  עובד שירות יבצע את עבודת השירות שהוטלה עליו ויציית לכללים ולהוראות שקבעו הממונה, רכז עבודת שירות ומפקח, לפי העניין, בכל הקשור לעבודת השירות.

(ב)  עובד השירות יודיע לממונה על כתובת מגוריו הקבועה, וכן יודיע לממונה על כל שינוי בכתובת המגורים האמורה, בתוך 48 שעות ממועד השינוי.

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 21

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 82 (ה"ח 1766)

ת"ט תשמ"ח-1987

ס"ח תשמ"ח מס' 1229 מיום 26.11.1987 עמ' 10

הוספת סעיף 51ח

 

מיום 11.11.2009

תיקון מס' 102

ס"ח תש"ע מס' 2214 מיום 11.11.2009 עמ' 243 (ה"ח 384)

החלפת סעיף 51ח

הנוסח הקודם:

חובותיו של עובד שירות

51ח. עובד שירות יבצע את עבודת השירות שהוטלה עליו ויציית להוראות מפקח בכל הקשור לעבודת השירות.

איסור יציאה מהארץ לעובד שירות (תיקון מס' 116) תשע"ב-2012

51ח1. עובד שירות לא יצא מהארץ במהלך תקופת עבודת השירות, אלא באישור הממונה.

מיום 17.7.2012

תיקון מס' 116

ס"ח תשע"ב מס' 2369 מיום 17.7.2012 עמ' 510 (ה"ח 677)

הוספת סעיף 51ח1

 

הפסקה מינהלית של עבודת שירות (תיקון מס' 21) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 102) תש"ע-2009

51ט.   (א)  נציב בתי הסוהר או קצין בדרגת גונדר שהוסמך לכך על ידו, רשאי, לאחר שנתן לעובד השירות הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני סוהר בכיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר שהוסמך לכך על ידי הנציב, להחליט כי עבודתו של עובד השירות לא תחל או תופסק וכי הוא יישא את עונשו או את יתרת עונשו בבית סוהר, לפי העניין, אם ראה כי מתקיים בעובד השירות אחד מאלה לפי העניין:

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(1)   הוא לא התייצב לתחילת ריצוי עבודת השירות או נעדר מהעבודה ללא אישור הממונה, רכז עבודת השירות, המפקח או רופא;

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(2)   הוא אינו מבצע כראוי את המשימות שהוטלו עליו או שהתנהגותו בעבודה אינה מניחה את הדעת;

(3)   הוא הפר תנאי מתנאי עבודת השירות שקבע בית המשפט לפי סעיף 51ב(ג);

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(4)   הוא לא ציית להוראה של הממונה, של רכז עבודת השירות או של המפקח או לא קיים חובה המוטלת עליו לפי סימן זה;

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(5)   הוא נתון במעצר או משוחרר בערובה בתנאים שאינם מאפשרים את התייצבותו להמשך ביצוע עבודת השירות;

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(6)   הוא הסתיר פרט או מסר פרט כוזב שהם מהותיים לצורך קביעת התאמתו לעבודת השירות או השמתו בה.

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(א1) שימוש לפי סעיף קטן (א) ייערך בעל פה ויתועד בכתב; הוזמן עובד השירות לשימוע כאמור ימשיך עובד השירות בעבודתו עד למתן החלטה בעניינו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הורה הממונה אחרת; הורה הממונה אחרת, לא תבוא התקופה שמיום הזמנתו של עובד השירות לשימוע ועד להחלטה בעניינו במניין ימי עבודת השירות, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(ב)  (1)   הודעה על החלטה כאמור בסעיף קטן (א), תימסר, בלא שיהוי, לעובד השירות, במקום עבודת השירות או במשרדי הממונה, ואם העובד לא החל בביצוע עבודת השירות או נעדר ממקום עבודתו, תישלח לו ההודעה בדואר רשום לכתובת המגורים שהודיע עליה לממונה לפי סעיף 51ח(ב); נשלחה ההודעה בדואר רשום לפי פסקה זו, יראו אותה כאילו נמסרה לידי עובד השירות בתוך 14 ימים מיום משלוח ההודעה, אלא אם כן הוכיח העובד כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו;

(2)   החל עובד השירות בביצוע עבודת השירות והתקבלה החלטה כאמור בסעיף קטן (א), תוספק עבודתו למחרת היום שבו נמסרה לו ההודעה.

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(ג)   על החלטה לפי סעיף קטן (א) רשאי עובד השירות להגיש עתירה לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971 (להלן – עתירה) לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של עובד השירות, תוך 14 ימים מהיום שבו נמסרה לו ההחלטה, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת עובד השירות, להאריך את התקופה האמוה מטעמים מיוחדים שיירשמו; על עתירה כאמור יחולו הוראות סימן ח'ו של פרק ב' לפקודה האמורה, במידה שאינן סותרות הוראות סעיף זה.

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(ד)  הגיש עובד השירות עתירה – תעוכב תחילתה של עבודת השירות או תימשך הפסקתה, לפי העניין, עד למחרת היום שבו תינתן החלטת בית המשפט; לא הגיש עתירה – ישא עובד השירות את עונשו או את יתרת עונשו בבית סוהר החל במחרת היום שבו תם המועד להגשת העתירה.

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(ד1) החלטה לפי סעיף קטן (א) דינה כדין צו למאסרו של עובד השירות; הגיש עובד השירות עתירה והחליט בית המשפט לדחותה – ייכנס הצו לתוקפו למחרת היום שבו ניתנה ההחלטה כאמור; לא הגיש עובד השירות עתירה – ייכנס הצו לתוקפו למחרת היום שבו תמה התקופה להגשת העתירה.

(ה)  החלטתו של בית משפט בעתירה תבוצע החל ביום שלמחרת נתינתה אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר.

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(ו)   ימי הפסקת עבודת השירות לפי סעיף זה לא יבואו במנין תקופת עבודת השירות.

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 21

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 82 (ה"ח 1766)

ת"ט תשמ"ח-1987

ס"ח תשמ"ח מס' 1229 מיום 26.11.1987 עמ' 10

הוספת סעיף 51ט

 

מיום 11.11.2009

תיקון מס' 102

ס"ח תש"ע מס' 2214 מיום 11.11.2009 עמ' 243 (ה"ח 384)

51ט. (א) נציב בתי הסוהר רשאי להחליט כי עבודתו של עובד שירות תופסק וכי הוא ישא את יתרת עונשו בבית סוהר, אם ראה הנציב כי נתקיים בעובד השירות אחד מאלה נציב בתי הסוהר או קצין בדרגת גונדר שהוסמך לכך על ידו, רשאי, לאחר שנתן לעובד השירות הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני סוהר בכיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר שהוסמך לכך על ידי הנציב, להחליט כי עבודתו של עובד השירות לא תחל או תופסק וכי הוא יישא את עונשו או את יתרת עונשו בבית סוהר, לפי העניין, אם ראה כי מתקיים בעובד השירות אחד מאלה לפי העניין:

(1) הוא לא התייצב לתחילת ריצוי עבודת השירות או נעדר מהעבודה ללא אישור הממונה או המפקח הממונה, רכז עבודת השירות, המפקח או רופא;

(2) הוא התרשל בביצוע עבודתו או שמבחינה אחרת אין התנהגותו בעבודה מניחה את הדעת;

(2) הוא אינו מבצע כראוי את המשימות שהוטלו עליו או שהתנהגותו בעבודה אינה מניחה את הדעת;

(3) הוא הפר תנאי מתנאי עבודת השירות שקבע בית המשפט לפי סעיף 51ב(ג);

(4) הוא לא ציית להוראה של הממונה או של המפקח הממונה, של רכז עבודת השירות או של המפקח או לא קיים חובה המוטלת עליו לפי סימן זה;

(5) נפתחה נגדו חקירה בחשד שעבר עבירה.

(5) הוא נתון במעצר או משוחרר בערובה בתנאים שאינם מאפשרים את התייצבותו להמשך ביצוע עבודת השירות;

(6) הוא הסתיר פרט או מסר פרט כוזב שהם מהותיים לצורך קביעת התאמתו לעבודת השירות או השמתו בה.

(ב) החליט נציב בתי הסוהר כאמור בסעיף קטן (א), תימסר, ללא שיהוי, הודעה על כך לעובד השירות ועבודתו תופסק למחרת היום שבו נמסרה לו ההודעה.

(א1) שימוש לפי סעיף קטן (א) ייערך בעל פה ויתועד בכתב; הוזמן עובד השירות לשימוע כאמור ימשיך עובד השירות בעבודתו עד למתן החלטה בעניינו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן הורה הממונה אחרת; הורה הממונה אחרת, לא תבוא התקופה שמיום הזמנתו של עובד השירות לשימוע ועד להחלטה בעניינו במניין ימי עבודת השירות, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

(ב) (1) הודעה על החלטה כאמור בסעיף קטן (א), תימסר, בלא שיהוי, לעובד השירות, במקום עבודת השירות או במשרדי הממונה, ואם העובד לא החל בביצוע עבודת השירות או נעדר ממקום עבודתו, תישלח לו ההודעה בדואר רשום לכתובת המגורים שהודיע עליה לממונה לפי סעיף 51ח(ב); נשלחה ההודעה בדואר רשום לפי פסקה זו, יראו אותה כאילו נמסרה לידי עובד השירות בתוך 14 ימים מיום משלוח ההודעה, אלא אם כן הוכיח העובד כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו;

(2) החל עובד השירות בביצוע עבודת השירות והתקבלה החלטה כאמור בסעיף קטן (א), תוספק עבודתו למחרת היום שבו נמסרה לו ההודעה.

(ג) על החלטת נציב בתי הסוהר החלטה לפי סעיף קטן (א) רשאי עובד השירות להגיש עתירה לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971 (להלן – עתירה) לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של עובד השירות, תוך שבעה תוך 14 ימים מהיום שבו נמסרה לו ההחלטה, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת עובד השירות, להאריך את התקופה האמוה מטעמים מיוחדים שיירשמו; על עתירה כאמור יחולו הוראות סימן ח'ו של פרק ב' לפקודה האמורה, במידה שאינן סותרות הוראות סעיף זה.

(ד) הגיש עובד השירות עתירה – תימשך ההפסקה בעבודת השירות תעוכב תחילתה של עבודת השירות או תימשך הפסקתה, לפי העניין, עד למחרת היום שבו תינתן החלטת בית המשפט; לא הגיש עתירה – ישא עובד השירות את עונשו או את יתרת עונשו בבית סוהר החל במחרת היום שבו תם המועד להגשת העתירה.

(ד1) החלטה לפי סעיף קטן (א) דינה כדין צו למאסרו של עובד השירות; הגיש עובד השירות עתירה והחליט בית המשפט לדחותה – ייכנס הצו לתוקפו למחרת היום שבו ניתנה ההחלטה כאמור; לא הגיש עובד השירות עתירה – ייכנס הצו לתוקפו למחרת היום שבו תמה התקופה להגשת העתירה.

(ה) החלטתו של בית משפט בעתירה תבוצע החל ביום שלמחרת נתינתה אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר.

(ו) ימי הפסקת עבודת השירות לפי סעיף זה לא יבואו במנין ימי עבודת השירות תקופת עבודת השירות.

הפסקה שיפוטית של עבודת שירות (תיקון מס' 21) תשמ"ז-1987

51י.    (א)  הרשיע בית משפט עובד שירות בתקופת עבודתו בשל עבירה אחרת, יחולו הוראות אלה:

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(1)   גזר בית המשפט עונש מאסר בשל העבירה האחרת – וקבע שהנאשם לא ישא אותו בעבודת שירות – לא תחל עבודת השירות או תופסק ביום מתן גזר הדין, לפי העניין, ועובד השירות יישא את עונשו או את יתרת עונשו, לפי העניין, בבית הסוהר מהיום האמור או מיום אחר שקבע בית המשפט; עובד השירות ישא את תקופות המאסר בזו אחר זו, זולת אם בית המשפט, שהרשיעו בשל העבירה האחרת, ציווה ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות;

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(2)   החליט בית המשפט לגזור בשל העבירה האחרת עונש אחר מזה המנוי בפסקה (1) – רשאי הוא לקבוע שעבודת השירות לא תחל או תופסק, לפי העניין, ושעובד השירות ישא את עונשו או את יתרת עונשו, לפי העניין, בבית הסוהר מהיום שיקבע בית המשפט.

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(א1) השופט או המותב שגזר את הדין, ובהעדרו – שופט או מותב אחד באותו בית משפט, לפי העניין, רשאי, לאחר שנתן לנאשם אפשרות לטעון את טענותיו, לגזור על הנאשם עונש אחר אם התקיים אחד מאלה, ורשאי בית המשפט להורות כי עבודת השירות תופסק עד למתן החלטתו:

(1)   הממונה הביא לפניו חוות דעת של רופא שירות בתי הסוהר, ולפיה עובד השירות איבד את כושר העבודה שלו ונקבעה לו אי-כשירות קבועה או ממושכת בשל פגיעה שאירעה לו לאחר שנגזר דינו;

(2)   הממונה הביא לפניו חוות דעת המובססת על חוות דעת של גורם מוסמך המנוי בסעיף 51ב(ב1)(1), שלא היתה לפני בית המשפט בעת קבלת החלטתו לפי סעיף 51ב(א), או שלא היתה בידיעת הממונה בעת הדיון לפי סעיף 51ב(א), ועל פי חוות הדעת האמורות הנידון אינו מתאים לנשיאת המאסר בעבודת שירות, נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם עצמו, אם יישא הנאשם את עונש המאסר בעבודת שירות או ימשיך לשאת את עונשו בעבודת שירות; הבאת חוות הדעת לפני בית המשפט תהיה בדרך הקבועה בסעיף 51ב(ב4).

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(א2) הוגש נגד עובד השירות כתב אישום בשל עבירה אחרת לאחר שנגזר דינו לנשיאת המאסר בעבודת שירות, רשאי השופט או המותב שגזר את הדין, ובהעדרו – שופט או מותב אחר באותו בית משפט, לבקשת הממונה, ולאחר שנתן לנאשם אפשרות לטעון את טענותיו, להורות שעבודת השירות לא תחל או תופסק, והנידון יישא את עונשו או את יתרת העונש בבית הסוהר, אם סבר בית המשפט על פי העובדות הנטענות בכתב האישום כי התחלת או המשך ביצוע עבודת השירות על ידי הנאשם אינם הולמים עוד נשיאה של עונש המאסר בעבודת שירות, לנוכח העיתוי של ביצוע העבירה, מהותה, חומרתה ונסיבות ביצועה.

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(ב)  על החלטת בית משפט לפי סעיף קטן (א)(2) או סעיף קטן (א2) ניתן לערער תוך 14 ימים מיום שנמסרה ההחלטה למערער; בית המשפט ידון בערעור בשופט אחד והחלטתו תהיה סופית; על החלטת בית משפט לגזור עונש אחר לפי סעיף קטן (א1) יחולו הוראות חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לעניין ערעור.

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 21

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 82 (ה"ח 1766)

ת"ט תשמ"ח-1987

ס"ח תשמ"ח מס' 1229 מיום 26.11.1987 עמ' 10

הוספת סעיף 51י

 

מיום 11.11.2009

תיקון מס' 102

ס"ח תש"ע מס' 2214 מיום 11.11.2009 עמ' 244 (ה"ח 384)

51י. (א) הרשיע בית משפט עובד שירות בתקופת עבודתו בשל עבירה אחרת, יחולו הוראות אלה:

(1) גזר בית המשפט עונש מאסר בשל העבירה האחרת – תופסק עבודת השירות מיום מתן גזר הדין ועובד השירות ישא את יתרת עונשו וקבע שהנאשם לא ישא אותו בעבודת שירות – לא תחל עבודת השירות או תופסק ביום מתן גזר הדין, לפי העניין, ועובד השירות יישא את עונשו או את יתרת עונשו, לפי העניין, בבית הסוהר מהיום האמור או מיום אחר שקבע בית המשפט; עובד השירות ישא את תקופות המאסר בזו אחר זו, זולת אם בית המשפט, שהרשיעו בשל העבירה האחרת, ציווה ששתי התקופות, כולן או מקצתן, יהיו חופפות;

(2) החליט בית המשפט לגזור בשל העבירה האחרת עונש שאיננו עונש מאסר אחר מזה המנוי בפסקה (1) – רשאי הוא לקבוע שעבודת השירות תופסק לא תחל או תופסק, לפי העניין, ושעובד השירות ישא את יתרת עונשו את עונשו או את יתרת עונשו, לפי העניין, בבית הסוהר מהיום שיקבע בית המשפט.

(א1) השופט או המותב שגזר את הדין, ובהעדרו – שופט או מותב אחד באותו בית משפט, לפי העניין, רשאי, לאחר שנתן לנאשם אפשרות לטעון את טענותיו, לגזור על הנאשם עונש אחר אם התקיים אחד מאלה, ורשאי בית המשפט להורות כי עבודת השירות תופסק עד למתן החלטתו:

(1) הממונה הביא לפניו חוות דעת של רופא שירות בתי הסוהר, ולפיה עובד השירות איבד את כושר העבודה שלו ונקבעה לו אי-כשירות קבועה או ממושכת בשל פגיעה שאירעה לו לאחר שנגזר דינו;

(2) הממונה הביא לפניו חוות דעת המובססת על חוות דעת של גורם מוסמך המנוי בסעיף 51ב(ב1)(1), שלא היתה לפני בית המשפט בעת קבלת החלטתו לפי סעיף 51ב(א), או שלא היתה בידיעת הממונה בעת הדיון לפי סעיף 51ב(א), ועל פי חוות הדעת האמורות הנידון אינו מתאים לנשיאת המאסר בעבודת שירות, נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם עצמו, אם יישא הנאשם את עונש המאסר בעבודת שירות או ימשיך לשאת את עונשו בעבודת שירות; הבאת חוות הדעת לפני בית המשפט תהיה בדרך הקבועה בסעיף 51ב(ב4).

(א2) הוגש נגד עובד השירות כתב אישום בשל עבירה אחרת לאחר שנגזר דינו לנשיאת המאסר בעבודת שירות, רשאי השופט או המותב שגזר את הדין, ובהעדרו – שופט או מותב אחר באותו בית משפט, לבקשת הממונה, ולאחר שנתן לנאשם אפשרות לטעון את טענותיו, להורות שעבודת השירות לא תחל או תופסק, והנידון יישא את עונשו או את יתרת העונש בבית הסוהר, אם סבר בית המשפט על פי העובדות הנטענות בכתב האישום כי התחלת או המשך ביצוע עבודת השירות על ידי הנאשם אינם הולמים עוד נשיאה של עונש המאסר בעבודת שירות, לנוכח העיתוי של ביצוע העבירה, מהותה, חומרתה ונסיבות ביצועה.

(ב) על החלטת בית משפט לפי סעיף קטן (א)(2) או סעיף קטן (א2) ניתן לערער תוך שבעה ימים 14 ימים מיום שנמסרה ההחלטה למערער; בית המשפט ידון בערעור בשופט אחד והחלטתו תהיה סופית; על החלטת בית משפט לגזור עונש אחר לפי סעיף קטן (א1) יחולו הוראות חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לעניין ערעור.

קיצור תקופת עבודת השירות (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

51י1.  (א)  תקופת עבודת השירות של עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבודת שירות לתקופה העולה על שישה חודשים, תקוצר לתקופה כמפורט בסעיף קטן (ג), ובלבד שקיבל הממונה את כל אלה:

(1)   אישור מפקח על כך שעובד השירות ביצע את עבודת השירות כנדרש וברציפות בהתאם להוראות סעיף 51ו, ובלבד שלא החל בעניינו של עובד השירות הליך של הפסקה מינהלית של עבודת השירות לפי הוראות סעיף 51ט;

(2)   אישורו של קצין מבחן בדבר עמידתו של עובד השירות בתכנית שנקבעה לו על ידי קצין המבחן לפי הוראות סעיף 51ג(ג), אלא אם כן מצא קצין המבחן שלא נדרשת תכנית כאמור, ואם נתן בית המשפט לגבי עובד השירות צו מבחן לפי סעיף 1 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 – אישור של קצין מבחן בדבר עמידתו של עובד השירות בתנאי הצו, כנדרש על ידי קצין המבחן.

(ב)  קוצרה תקופת עבודת השירות של עובד שירות לפי הוראות סעיף קטן (א), יראו אותו כמי שסיים לרצות את עונשו בתום אותה תקופה.

(ג)   קיצור תקופת עבודת השירות לפי סעיף זה יהיה לתקופות כמפורט להלן, ובלבד שתקופת עבודת השירות לא תפחת משישה חודשים:

(1)   לעניין עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבודת שירות לתקופה העולה על שישה חודשים ואינה עולה על שבעה חודשים – ארבעה שבועות;

(2)   לעניין עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבודת שירות לתקופה העולה על שבעה חודשים – שישה שבועות.

מיום 1.4.2019 עד יום 2.4.2023

תיקון מס' 133 – הוראת שעה

ס"ח תשע"ח מס' 2742 מיום 26.7.2018 עמ' 886 (ה"ח 1091)

תיקון מס' 133 – הוראת שעה (תיקון)

ס"ח תשפ"א מס' 2912 מיום 6.7.2021 עמ' 364 (ה"ח 1409)

הוספת סעיף 51י1

הנוסח:

קיצור תקופת עבודת השירות

51י1. (א) תקופת עבודת השירות של עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבודת שירות לתקופה העולה על שישה חודשים, תקוצר לתקופה כמפורט בסעיף קטן (ג), ובלבד שקיבל הממונה את כל אלה:

(1) אישור מפקח על כך שעובד השירות ביצע את עבודת השירות כנדרש וברציפות בהתאם להוראות סעיף 51ו, ובלבד שלא החל בעניינו של עובד השירות הליך של הפסקה מינהלית של עבודת השירות לפי הוראות סעיף 51ט;

(2) אישורו של קצין מבחן בדבר עמידתו של עובד השירות בתכנית שנקבעה לו על ידי קצין המבחן לפי הוראות סעיף 51ג(ג), אלא אם כן מצא קצין המבחן שלא נדרשת תכנית כאמור, ואם נתן בית המשפט לגבי עובד השירות צו מבחן לפי סעיף 1 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 – אישור של קצין מבחן בדבר עמידתו של עובד השירות בתנאי הצו, כנדרש על ידי קצין המבחן.

(ב) קוצרה תקופת עבודת השירות של עובד שירות לפי הוראות סעיף קטן (א), יראו אותו כמי שסיים לרצות את עונשו בתום אותה תקופה.

(ג) קיצור תקופת עבודת השירות לפי סעיף זה יהיה לתקופות כמפורט להלן, ובלבד שתקופת עבודת השירות לא תפחת משישה חודשים:

(1) לעניין עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבודת שירות לתקופה העולה על שישה חודשים ואינה עולה על שבעה חודשים – ארבעה שבועות;

(2) לעניין עובד שירות הנושא עונש מאסר בעבודת שירות לתקופה העולה על שבעה חודשים – שישה שבועות.

ממונה על עבודת שירות (תיקון מס' 21) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 102) תש"ע-2009

51יא.  (א)  השר לביטחון הפנים ימנה קצין שירות בתי הסוהר לממונה על עבודת שירות.

 

 

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(ב)  הממונה יפעל בשקידה ראויה לארגון עבודת השירות, למציאת מקומות לעבודת שירות למגוון סוגי אוכלוסייה, לרבות לאנשים עם מוגבלות, להצבתם של נידונים לעבודה בהם, למינוי מפקחים מקרב עובדי המדינה ולפיקוח על עבודת שירות.

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 21

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 83 (ה"ח 1766)

ת"ט תשמ"ח-1987

ס"ח תשמ"ח מס' 1229 מיום 26.11.1987 עמ' 10

הוספת סעיף 51יא

 

מיום 11.11.2009

תיקון מס' 102

ס"ח תש"ע מס' 2214 מיום 11.11.2009 עמ' 245 (ה"ח 384)

51יא. (א) שר המשטרה השר לביטחון הפנים ימנה קצין שירות בתי הסוהר לממונה על עבודת שירות.

(ב) הממונה יפעל בתיאום עם שירות התעסוקה בשקידה ראויה לארגון עבודת השירות, למציאת מקומות לעבודת שירות למגוון סוגי אוכלוסייה, לרבות לאנשים עם מוגבלות, להצבתם של נידונים לעבודה בהם, למינוי מפקחים מקרב עובדי המדינה ולפיקוח על עבודת שירות.

תקנות (תיקון מס' 21) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 102) תש"ע-2009

51יב.  (א)  השר לביטחון הפנים רשאי להתקין תקנות לביצוע סימן זה.

 

 

(תיקון מס' 102) תש"ע-2009

(ב)  תקנות שיתקין השר לביטחון הפנים לפי סימן זה יהיו בהתייעצות עם שר המשפטים ושר העבודה והרווחה[2] ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, למעט תקנות שיתקין לעניין גופים כאמור בהגדרה "עבודת שירות" בסעיף 51א.

מיום 1.7.1987

תיקון מס' 21

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 83 (ה"ח 1766)

ת"ט תשמ"ח-1987

ס"ח תשמ"ח מס' 1229 מיום 26.11.1987 עמ' 10

הוספת סעיף 51יב

 

מיום 11.11.2009

תיקון מס' 102

ס"ח תש"ע מס' 2214 מיום 11.11.2009 עמ' 245 (ה"ח 384)

51יב. (א) שר המשטרה השר לביטחון הפנים רשאי להתקין תקנות לביצוע סימן זה.

(ב) תקנות שיתקין שר המשטרה השר לביטחון הפנים לפי סימן זה יהיו בהתייעצות עם שר המשפטים ושר העבודה והרווחה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, למעט תקנות שיתקין לעניין גופים כאמור בהגדרה "עבודת שירות" בסעיף 51א.

סימן ג': מאסר על תנאי

מאסר על תנאי [יא/18]

52. (א) הטיל בית המשפט עונש מאסר, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי.

(ב)  (1)   מי שנידון למאסר על תנאי לא ישא את ענשו אלא אם עבר – תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן – תקופת התנאי) – אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין והורשע בשל עבירה כזאת (להלן – עבירה נוספת) תוך תקופת התנאי או לאחריה.

(תיקון מס' 57) תשס"א-2000

(2)   הורשע אדם בעבירת בחירות, יכול שתעלה תקופת התנאי בשל עבירה נוספת שהיא עבירת בחירות על שלוש שנים ובלבד שלא תעלה על חמש שנים; לענין פסקה זו, "עבירת בחירות" –

(1)    עבירה לפי חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב] תשכ"ט-1969;

(2)    עבירה לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965;

(3)    עבירה לפי חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט-1959.

(תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988

(ג)   תקופת התנאי תתחיל ביום מתן גזר הדין ואם הנידון נושא אותו זמן עונש מאסר – ביום שחרורו מן המאסר; אולם תקופה שאסיר נמצא בה מחוץ לבית הסוהר בשל שחרור בערובה מכח סימן ב' בפרק ג' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב–1982, בשל חופשה מיוחדת או מכח סימן ב1 לפרק ו', יראו אותה כתקופת תנאי מצטברת לתקופת התנאי שקבע בית המשפט; והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.

(ד)  קביעת העבירות לפי סעיף קטן (ב) יכול שתהיה בציון סוג של עבירות או בפירוט עבירות מסויימות, אם דרך תיאורן ואם דרך אזכור הוראות חוק; אוזכרה הוראת חוק והיא בוטלה לאחר מכן והוראה אחרת באה במקומה, יראו את גזר הדין כמאזכר את ההוראה האחרת.

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 64 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

החלפת סעיף קטן 52(ג)

הנוסח הקודם:

(ג) תקופת התנאי תתחיל מיום גזר הדין, ואם הנידון נושא אותו זמן עונש מאסר – מיום שחרורו מן המאסר; והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.

 

מיום 27.12.2000

תיקון מס' 57

ס"ח תשס"א מס' 1769 מיום 27.12.2000 עמ' 98 (ה"ח 2948)

(ב) (1) מי שנידון למאסר על תנאי לא יישא את עונשו אלא אם עבר – תוך תקופה שנקבעה בגזר דינו ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן – תקופת התנאי) – אחת העבירות שנקבעו בגזר הדין והורשע בשל עבירה כזאת (להלן – עבירה נוספת) תוך תקופת התנאי או אחריה.

(2) הורשע אדם בעבירת בחירות, יכול שתעלה תקופת התנאי בשל עבירה נוספת שהיא עבירת בחירות על שלוש שנים ובלבד שלא תעלה על חמש שנים; לענין פסקה זו, "עבירת בחירות" –

(1) עבירה לפי חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב] התשכ"ט-1969;

(2) עבירה לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965;

(3) עבירה לפי חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959.

(תיקון מס' 81) תשס"ד-2004

53. (בוטל).

מיום 12.8.2004

תיקון מס' 81

ס"ח תשס"ד מס' 1957 מיום 12.8.2004 עמ' 532 (ה"ח 44)

ביטול סעיף 53

הנוסח הקודם:

העמדה במבחן בתקופת התנאי

53. הטיל בית המשפט מאסר על תנאי, רשאי הוא לתת צו מבחן כמשמעותו בפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, לתקופת התנאי, כולה או מקצתה, והוראות הפקודה יחולו על צו המבחן בכפוף להוראות פרק זה ובשינויים המחוייבים לפי הענין.

מאסר בשל עבירה נוספת [יא/20]

54. הטיל בית המשפט עונש מאסר בשל עבירה נוספת, לא יורה שעונש זה יהיה כולו על תנאי.

הפעלתו של מאסר על תנאי [יא/21] ת"ט תשל"ז-1977

55. (א) מי שנידון למאסר על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת, יצווה בית המשפט על הפעלת המאסר על תנאי.

(ב)  בצו לפי סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט להורות שהפעלת המאסר על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת.

(ג)   צו לפי סעיף זה יינתן מאת בית המשפט שהרשיע את הנידון בשל העבירה הנוספת, והוא יכול להינתן מאת כל שופט של אותו בית משפט.

מיום 2.4.1978

ת"ט תשל"ז-1977

ס"ח תשל"ז עמ' XVI

הפעלתו של מאסר על תנאי [יא/21]

הארכת תקופת התנאי [יא/22] (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988

56. (א) בית המשפט שהרשיע נאשם בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מאסר רשאי, על אף האמור בסעיף 55 ובמקום לצוות על הפעלת המאסר על תנאי, לצוות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי, או חידושה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות הענין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי.

(ב)  לא ישתמש בית המשפט בסמכות לפי סעיף זה אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.

(תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988

(ג)   האריך בית המשפט את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי; חידש בית המשפט את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן פסק הדין, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 64 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

56. (א) בית המשפט שהרשיע נאשם בשל עבירה נוספת ולא הטיל עליו בשל אותה עבירה עונש מאסר רשאי, על אף האמור בסעיף 55 ובמקום לצוות על הפעלת המאסר על תנאי, לצוות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי לתקופה הארכת תקופת התנאי, או חידושה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע בית המשפט שבנסיבות העניין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר על תנאי.

(ב) לא ישתמש בית המשפט בסמכות לפי סעיף זה אלא לגבי ההרשעה הראשונה של הנאשם בשל עבירה נוספת.

(ג) האריך בית המשפט את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי; חידש בית המשפט את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן פסק הדין, והכל כשבית המשפט לא הורה אחרת.

מאסר על תנאי שהטיל בית דין צבאי [יא/23]

57. לענין סעיפים 54 עד 56 דינו של עונש מאסר על תנאי שהטיל בית דין צבאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו–1955, כדין עונש מאסר על תנאי שהטיל בית משפט, זולת אם סבר בית המשפט שהרשיע בשל העבירה הנוספת, שהעבירה שעליה הטיל בית הדין הצבאי את עונש המאסר על תנאי היתה עבירה צבאית כמשמעותה באותו חוק.

תקופות מאסר בזו אחר זו [יא/24]

58. מי שהוטל עליו עונש מאסר בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש המאסר על תנאי, ישא, על אף האמור בסעיף 45, את שתי תקופות המאסר בזו אחר זו, זולת אם בית המשפט שהרשיעו בשל העבירה הנוספת ציווה, מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות כולן או מקצתן יהיו חופפות.

תחילת המאסר שהופעל [יא/25]

59. מי שהופעל נגדו מאסר על תנאי יתחיל לשאתו ביום מתן הצו המפעיל את המאסר, זולת אם ציווה בית המשפט שיתחיל ביום אחר.

ערעור [יא/26]

60. (א) צו לפי סעיפים 55 עד 59 ניתן לערעור.

(ב)  בערעור על ההרשעה בשל העבירה הנוספת מותר לכלול ערעור גם על צו כאמור אם לא הוגש עליו ערעור לפי סעיף זה.

סימן ד': קנס

שיעור הקנסות (תיקון מס' 9) תש"ם-1980 (תיקון מס' 14) תשמ"ב-1982 צו תש"ע-2010

61. (א) על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל –

(1)   אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום – קנס עד 14,400 שקלים חדשים;

(2)   אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה מששה חדשים ולא יותר משנה – קנס עד 29,200 שקלים חדשים;

(3)   אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים – קנס עד 75,300 שקלים חדשים;

(4)   אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים – קנס עד 226,000 שקלים חדשים.

(ב)  סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) או בהוראות סעיף 63.

(תיקון מס' 14) תשמ"ב-1982 צו תש"ע-2010

(ג)   מקום שקבוע בחוק לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס – קנס עד 1,400 שקלים חדשים.

(ד)  סעיף זה אינו בא לשנות מסכומים שבית המשפט מוסמך להטיל כקנס בשל אי-ציות לצו בענין עדות או המצאת מסמכים או בשל בזיון בית משפט.

מיום 8.2.1980

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ם מס' 959 מיום 8.2.1980 עמ' 60 (ה"ח 1414)

החלפת סעיף 61

הנוסח הקודם:

קנס סתם

61. עבירה שדינה קנס ולא נקצב לו סכום, הקנס שיטיל בית המשפט לא יעלה על 5000 לירות.

 

מיום 21.6.1982

תיקון מס' 14

ס"ח תשמ"ב מס' 1053 מיום 21.6.1982 עמ' 172 (ה"ח 1580)

(א) על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל –

(1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום – קנס עד 50,000 לירות שקלים;

(2) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה מששה חדשים ולא יותר משנה – קנס עד 100,000 לירות שקלים;

(3) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים – קנס עד 250,000 לירות שקלים;

(4) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים – קנס עד 750,000 לירות שקלים.

(ב) סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) או בהוראות סעיף 63.

(ג) מקום שקבוע בחוק לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס – קנס עד 5,000 לירות שקלים.

 

מיום 6.7.1983

צו תשמ"ג-1983

ק"ת תשמ"ג מס' 4501 מיום 7.6.1983 עמ' 1503

(א) על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל –

(1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום – קנס עד 50,000 שקלים 100,000 שקלים;

(2) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה מששה חדשים ולא יותר משנה – קנס עד 100,000 שקלים 200,000 שקלים;

(3) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים – קנס עד 250,000 שקלים 500,000 שקלים;

(4) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים – קנס עד 750,000 שקלים 1,500,000 שקלים.

(ב) סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) או בהוראות סעיף 63.

(ג) מקום שקבוע בחוק לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס – קנס עד 5,000 שקלים 10,000 שקלים.

 

מיום 12.3.1984

צו תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4594 מיום 12.2.1984 עמ' 948

(א) על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל –

(1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום – קנס עד 100,000 שקלים 200,000 שקלים;

(2) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה מששה חדשים ולא יותר משנה – קנס עד 200,000 שקלים 400,000 שקלים;

(3) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים – קנס עד 500,000 שקלים 1,000,000 שקלים;

(4) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים – קנס עד 1,500,000 שקלים 3,000,000 שקלים.

(ב) סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) או בהוראות סעיף 63.

(ג) מקום שקבוע בחוק לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס – קנס עד 10,000 שקלים 20,000 שקלים.

 

מיום 27.8.1984

צו (מס' 2) תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4674 מיום 29.7.1984 עמ' 2065

(א) על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל –

(1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום – קנס עד 200,000 שקלים 400,000 שקלים;

(2) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה מששה חדשים ולא יותר משנה – קנס עד 400,000 שקלים 800,000 שקלים;

(3) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים – קנס עד 1,000,000 שקלים 2,000,000 שקלים;

(4) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים – קנס עד 3,000,000 שקלים 6,000,000 שקלים.

(ב) סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) או בהוראות סעיף 63.

(ג) מקום שקבוע בחוק לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס – קנס עד 20,000 שקלים 40,000 שקלים.

 

מיום 29.4.1985

צו תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4786 מיום 31.3.1985 עמ' 999

(א) על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל –

(1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום – קנס עד 400,000 שקלים 1,000,000 שקלים;

(2) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה מששה חדשים ולא יותר משנה – קנס עד 800,000 שקלים 2,000,000 שקלים;

(3) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים – קנס עד 2,000,000 שקלים 5,000,000 שקלים;

(4) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים – קנס עד 6,000,000 שקלים 15,000,000 שקלים.

(ב) סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) או בהוראות סעיף 63.

(ג) מקום שקבוע בחוק לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס – קנס עד 40,000 שקלים 100,000 שקלים.

 

מיום 1.1.1986

צו תשמ"ו-1985

ק"ת תשמ"ו מס' 4885 מיום 20.12.1985 עמ' 299

(א) על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל –

(1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום – קנס עד 1,00,000 שקלים 2,500 שקלים חדשים;

(2) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה מששה חדשים ולא יותר משנה – קנס עד 2,000,000 שקלים 5,000 שקלים חדשים;

(3) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים – קנס עד 5,000,000 שקלים 12,500 שקלים חדשים;

(4) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים – קנס עד 15,000,000 שקלים 37,500 שקלים חדשים.

(ב) סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) או בהוראות סעיף 63.

(ג) מקום שקבוע בחוק לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס – קנס עד 100,000 שקלים 250 שקלים חדשים.

 

מיום 1.2.1987

צו תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 5001 מיום 29.1.1987 עמ' 358

(א) על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל –

(1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום – קנס עד 2,500 3,000 שקלים חדשים;

(2) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה מששה חדשים ולא יותר משנה – קנס עד 5,000 6,000 שקלים חדשים;

(3) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים – קנס עד 12,500 15,000 שקלים חדשים;

(4) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים – קנס עד 37,500 45,000 שקלים חדשים.

(ב) סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) או בהוראות סעיף 63.

(ג) מקום שקבוע בחוק לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס – קנס עד 250 300 שקלים חדשים.

 

מיום 1.9.1989

צו תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5209 מיום 8.8.1989 עמ' 1234

(א) על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל –

(1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום – קנס עד 3,000 4,500 שקלים חדשים;

(2) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה מששה חדשים ולא יותר משנה – קנס עד 6,000 9,000 שקלים חדשים;

(3) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים – קנס עד 15,000 22,500 שקלים חדשים;

(4) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים – קנס עד 45,000 67,500 שקלים חדשים.

(ב) סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) או בהוראות סעיף 63.

(ג) מקום שקבוע בחוק לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס – קנס עד 300 450 שקלים חדשים.

 

מיום 15.4.1993

צו תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5506 מיום 4.3.1993 עמ' 486

(א) על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל –

(1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום – קנס עד 4,500 7,000 שקלים חדשים;

(2) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה מששה חדשים ולא יותר משנה – קנס עד 9,000 14,000 שקלים חדשים;

(3) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים – קנס עד 22,500 36,000 שקלים חדשים;

(4) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים – קנס עד 67,500 109,000 שקלים חדשים.

(ב) סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) או בהוראות סעיף 63.

(ג) מקום שקבוע בחוק לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס – קנס עד 450 700 שקלים חדשים.

 

מיום 10.7.1996

צו תשנ"ו-1996

ק"ת תשנ"ו מס' 5760 מיום 11.6.1996 עמ' 994

(א) על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל –

(1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום – קנס עד 7,000 9,600 שקלים חדשים;

(2) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה מששה חדשים ולא יותר משנה – קנס עד 14,000 19,300 שקלים חדשים;

(3) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים – קנס עד 36,000 49,800 שקלים חדשים;

(4) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים – קנס עד 109,000 150,000 שקלים חדשים.

(ב) סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) או בהוראות סעיף 63.

(ג) מקום שקבוע בחוק לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס – קנס עד 700 970 שקלים חדשים.

 

מיום 1.12.2002

צו תשס"ג-2002

ק"ת תשס"ג מס' 6205 מיום 31.10.2002 עמ' 123

(א) על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל –

(1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום – קנס עד 9,600 12,900 שקלים חדשים;

(2) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה מששה חדשים ולא יותר משנה – קנס עד 19,300 26,100 שקלים חדשים;

(3) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים – קנס עד 49,800 67,300 שקלים חדשים;

(4) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים – קנס עד 150,000 202,000 שקלים חדשים.

(ב) סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) או בהוראות סעיף 63.

(ג) מקום שקבוע בחוק לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס – קנס עד 970 1,300 שקלים חדשים.

 

מיום 13.4.2010

צו תש"ע-2010

ק"ת תש"ע מס' 6877 מיום 14.3.2010 עמ' 948

(א) על אף האמור בכל חוק, מקום שהוסמך בית המשפט בחוק להטיל קנס, רשאי הוא להטיל –

(1) אם קבוע לעבירה עונש מאסר עד ששה חדשים או קנס בלבד, או קנס שלא נקבע לו סכום – קנס עד 12,900 14,400 שקלים חדשים;

(2) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה מששה חדשים ולא יותר משנה – קנס עד 26,100 29,200 שקלים חדשים;

(3) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים – קנס עד 67,300 75,300 שקלים חדשים;

(4) אם קבוע לעבירה עונש מאסר למעלה משלוש שנים – קנס עד 202,000 226,000 שקלים חדשים.

(ב) סעיף זה לא יפגע בהוראה המסמיכה את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) או בהוראות סעיף 63.

(ג) מקום שקבוע בחוק לעבירה נמשכת קנס או קנס נוסף לכל יום של עבירה רשאי בית המשפט להטיל, במקום אותו קנס – קנס עד 1,300 1,400 שקלים חדשים.

(תיקון מס' 33) תשנ"א-1991

62. (בוטל).

מיום 8.2.1980

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ם מס' 959 מיום 8.2.1980 עמ' 60 (ה"ח 1414)

החלפת סעיף 62

הנוסח הקודם:

62. נקבע בחוק מאסר ולא נקבע קנס, רשאי בית המשפט להטיל –

(1) מקום שהמאסר הוא עד שבעה ימים – מאסר עד שבעה ימים או קנס 100 לירות או שני הענשים כאחד;

(2) מקום שהמאסר הוא עד שנה אחת – מאסר כפי שנקבע או קנס 2000 לירות או שני הענשים כאחד;

(3) בכל מקום אחר – מאסר כפי שנקבע או קנס עד 5000 לירות או שני הענשים כאחד.

אולם מקום שנקבע בחוק מאסר חובה או מאסר מינימום, לא יומר המאסר בקנס.

 

מיום 26.6.1991

תיקון מס' 33

ס"ח תשנ"א מס' 1361 מיום 26.6.1991 עמ' 176 (ה"ח 2050)

ביטול סעיף 62

הנוסח הקודם:

מאסר שאין כנגדו קנס

62. נקבע בחוק מאסר ולא נקבע קנס, רשאי בית המשפט להטיל מאסר או קנס כאמור בסעיף 61, אולם מקום שנקבע בחוק מאסר חובה לא יטיל בית המשפט קנס בלבד.

קנס לפי שווי הנזק או טובות ההנאה [יא/29] (תיקון מס' 9) תש"ם-1980

63. (א) בשל עבירה שנתכוון בה הנאשם לגרום נזק ממון לאחר או להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל על הנאשם קנס פי ארבעה משוויים של הנזק שנגרם או של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה, או את הקנס שנקבע בחיקוק, הכל לפי הגדול שבהם.

(תיקון מס' 9) תש"ם-1980

(ב)  הורשע אדם בעבירה, וקיבל דבר כשכר בעד ביצועה או כאמצעי לביצועה, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס פי ארבעה משוויו של הדבר, או את הקנס שנקבע בחיקוק, הכל לפי הגדול שבהם.

(ג)   בקביעת סכום הקנס לפי סעיף זה רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, בהשפעה שתהיה לסילוק הקנס על יכולתו של הנאשם לפצות את הניזוק בשל הנזק שנגרם לו על ידי העבירה.

(תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988

(ד)  קביעת הקנס לפי ערך הנזק שנגרם או טובת ההנאה שהופקה תהא כערכם ביום ביצוע העבירה או ביום מתן החלטת בית המשפט, לפי הגדול שבהם.

מיום 8.2.1980

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ם מס' 959 מיום 8.2.1980 עמ' 60 (ה"ח 1414)

(א) בשל עבירה שנתכוון בה הנאשם לגרום נזק ממון לאחר או להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר, רשאית בית המשפט להטיל על הנאשם קנס פי שלושה פי ארבעה משוויים של הנזק שנגרם או של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה, או את הקנס שנקבע בחיקוק, הכל לפי הגדול שבהם.

(ב) הורשע אדם בעבירה, וקיבל דבר כשכר בעד ביצועה או כאמצעי לביצועה, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס פי שלושה פי ארבעה משוויו של הדבר, או את הקנס שנקבע בחיקוק, הכל לפי הגדול שבהם.

 

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 65 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

הוספת סעיף קטן 63(ד)

עדכון קנסות (תיקון מס' 14) תשמ"ב-1982

64. (א) שר המשפטים רשאי לשנות בצו את שיעורי הקנסות הקבועים בכל חוק, על פי השינויים שחלו במדד מן המדד שפורסם בחודש שבו הם נקבעו לאחרונה.

(ב)  לא יוגדלו שיעורי קנסות לפי סעיף זה לפני שחלפו ששה חדשים מיום ההגדלה הקודמת.

(ג)   בסעיף זה –

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"קנסות" – לרבות תקרות לקנסות שהחוק מסמיך לקבוע ולרבות תקרת הפיצויים האמורה בסעיף 77.

מיום 8.2.1980

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ם מס' 959 מיום 8.2.1980 עמ' 60 (ה"ח 1414)

ביטול סעיף 64

הנוסח הקודם:

קנס קצוב בחיקוקים ישנים

64. (א) עבירה שנקבע לה קנס קצוב בחוק שניתן לאחר קום המדינה ולפני י"ד בטבת תשי"ג (1 בינואר
    1953), רשאי בית המשפט לקנוס בסכום שהוא פי חמישה מן הקצוב, ובלבד שלא יעלה בכך על 5000 לירות.

(ב) עבירה שנקבע לה קנס קצוב בחוק שהיה קיים בארץ ישראל ערב הקמת המדינה וההוראה בדבר הקנס עודנה בת תוקף, רשאי בית המשפט לקנוס בסכום שהוא פי חמישה עשר מן הקצוב, ובלבד שלא יעלה בכך על 5000 לירות.

(ג) תאגיד שעבר עבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס כאמור בהם אף אם יעלה בכך על 5000 לירות, ובלבד שלא יעלה בכך על 10,000 לירות.

 

מיום 21.6.1982

תיקון מס' 14

ס"ח תשמ"ב מס' 1053 מיום 21.6.1982 עמ' 172 (ה"ח 1580)

הוספת סעיף 64

(תיקון מס' 9) תש"ם-1980

65. (בוטל).

מיום 8.2.1980

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ם מס' 959 מיום 8.2.1980 עמ' 60 (ה"ח 1414)

ביטול סעיף 65

הנוסח הקודם:

שמירת הוראות מיוחדות

65. הוראות סעיפים 61 ו-64 אינן באות לפגוע בהוראות כל חיקוק המסמיך את בית המשפט לקנוס בסכומים העולים על 5000 לירות או 10,000 לירות, הכל לפי הענין.

מועד לתשלום קנס [יא/32] (תיקון מס' 9) תש"ם-1980

66. (א) קנס שהוטל ישולם מיד, אך רשאי בית המשפט לצוות שהקנס ישולם תוך תקופה שקבע ובתנאים שקבע ורשאי הוא לקבוע שעל סכום הקנס שתשלומו נדחה או על חלק ממנו תשולם תוספת כאמור בסעיף 67 לגבי תקופת הדחיה.

(ב)  קבע בית המשפט כי הקנס ישולם לשיעורין, יחולו הוראות סעיף 71 לגבי כל שיעור ושיעור.

מיום 8.2.1980

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ם מס' 959 מיום 8.2.1980 עמ' 61 (ה"ח 1414)

66. (א) קנס שהוטל ישולם מיד, אך רשאי בית המשפט לצוות שהקנס ישולם תוך תקופה שקבע ובתנאים שקבע ורשאי הוא לקבוע שעל סכום הקנס שתשלומו נדחה או על חלק ממנו תשולם תוספת כאמור בסעיף 67 לגבי תקופת הדחיה.

(ב) קבע בית המשפט כי הקנס ישולם לשיעורין, יחולו הוראות סעיף 71 לגבי כל שיעור ושיעור.

תוספת פיגור על אי תשלום קנס [יא/32א] [תשל"ג]

67. (א) קנס שלא שולם, כולו או מקצתו, במועד הקבוע, תיווסף עליו תוספת פיגור (להלן – התוספת).

(תיקון מס' 14) תשמ"ב-1982 (תיקון מס' 29) תש"ן-1990 (תיקון מס' 63) תשס"א-2001

(ב)  שיעור התוספת יהיה חמישים אחוזים מן הקנס או מחלקו שלא שולם, לפי הענין; בתום כל תקופה של ששה חדשים שעברו מן המועד הקבוע – חמישה אחוזים נוספים מן הקנס או מחלקו כאמור.

(ג)   המועד הקבוע לענין סעיף זה הוא כאמור בסעיף 66, ואם הוטל הקנס שלא במעמד הנאשם או סניגורו – שלושים יום מיום שנשלחה בדואר לנאשם הודעה על גזר הדין או שהומצאה לו בדרך שבה ניתן להמציא מסמכים על פי דין.

מיום 8.5.1980

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ם מס' 959 מיום 8.2.1980 עמ' 61 (ה"ח 1414)

ת"ט תש"ם-1980

ס"ח תש"ם מס' 972 מיום 5.6.1980 עמ' 136

(ב) שיעור התוספת יהיה עשרה עשרים אחוזים מן הקנס או מחלקו שלא שולם, לפי הענין, ולא פחות מעשר מחמישים לירות, ובתום כל תקופה של ששה חדשים שעברו מן המועד הקבוע – עשרה עשרים אחוזים נוספים מן הקנס או מחלקו כאמור, ולא פחות מעשר מחמישים לירות. היה הקנס בשל עבירה שנקבעה כעבירת קנס, יהיה שיעור התוספות האלה מאה אחוזים ובלבד שלא יעלה צירופם על 500 אחוזים.

 

מיום 1.9.1982

תיקון מס' 14

ס"ח תשמ"ב מס' 1053 מיום 21.6.1982 עמ' 172 (ה"ח 1580)

החלפת סעיף קטן 67(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) שיעור התוספת יהיה עשרים אחוזים מן הקנס או מחלקו שלא שולם, לפי הענין, ולא פחות מחמישים לירות, ובתום כל תקופה של ששה חדשים שעברו מן המועד הקבוע – עשרים אחוזים נוספים מן הקנס או מחלקו כאמור, ולא פחות מחמישים לירות. היה הקנס בשל עבירה שנקבעה כעבירת קנס, יהיה שיעור התוספות האלה מאה אחוזים ובלבד שלא יעלה צירופם על 500 אחוזים.

 

מיום 19.6.1990

תיקון מס' 29

ס"ח תש"ן מס' 1311 מיום 22.3.1990 עמ' 112 (ה"ח 1937)

(ב) שיעור התוספת יהיה מאה אחוזים חמישים אחוזים מן הקנס או מחלקו שלא שולם, לפי הענין; בתום כל תקופה של ששה חדשים שעברו מן המועד הקבוע – מאה אחוזים חמישים אחוזים נוספים מן הקנס או מחלקו כאמור.

 

מיום 26.11.2001

תיקון מס' 63

ס"ח תש"ן מס' 1800 מיום 26.7.2001 עמ' 449 (ה"ח 2997)

(ב) שיעור התוספת יהיה חמישים אחוזים מן הקנס או מחלקו שלא שולם, לפי הענין; בתום כל תקופה של ששה חדשים שעברו מן המועד הקבוע – חמישים אחוזים חמישה אחוזים נוספים מן הקנס או מחלקו כאמור.

גביית התוספת [יא/32ב] [תשל"ג]

68. (א) לענין גביה, דין התוספת כדין הקנס, אולם סעיף 71 לא יחול על התוספת.

(ב)  סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שנתווספה עליו תוספת, ייזקף תחילה על חשבון התוספת.

פטור מתשלום התוספת [יא/32ג] [תשל"ג]

69. (א) בית המשפט או הרשם רשאים לפטור אדם, על פי בקשתו, מתשלום התוספת, כולה או מקצתה, אם שוכנעו שהיו סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או חלק ממנו במועד הקבוע.

(ב)  הבקשה לפטור תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה; בית המשפט או הרשם רשאים להחליט בבקשה על יסוד התצהיר בלבד או במעמד המבקש בלבד.

(ג)   החלטת בית המשפט או הרשם ניתנת לערעור כהחלטה אחרת של אותו בית משפט בענין אזרחי, אם ניתנה רשות על כך מאת נותן ההחלטה.

גביית קנסות [יא/33] (תיקון מס' 9) תש"ם-1980

70. קנס שלא שולם במועדו, יחולו על גבייתו הוראות פקודת המסים (גביה) כאילו היה מס כמשמעותו באותה פקודה.

מיום 8.2.1980

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ם מס' 959 מיום 8.2.1980 עמ' 61 (ה"ח 1414)

70. קנס שלא שולם במועדו, יחולו על גבייתו הוראות פקודת המיסים (גביה) -פרט לסעיף 12 שבה- כאילו היה מס כמשמעותו באותה פקודה.

מאסר במקום קנס [יא/34] [תשל"ג] (תיקון מס' 9) תש"ם-1980 (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994 (הוראת שעה) תש"ס-2000 (תיקון מס' 87) תשס"ו-2005

71. (א) בית המשפט הדן אדם לקנס, רשאי להטיל עליו מאסר עד שלוש שנים למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו ובלבד שתקופת המאסר במקום קנס לא תעלה על תקופת המאסר הקבועה לעבירה שבשלה הוטל הקנס; נקבע לעבירה עונש קנס בלבד, או היתה העבירה של אחריות קפידה כאמור בסעיף 22(א) סיפה, לא תעלה תקופת המאסר במקום הקנס על שנה.

 

 

 

(תיקון מס' 87) תשס"ו-2005

(ב)  (בוטל).

(תיקון מס' 9) תש"ם-1980

(ג)   נשא אדם מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יחוייב בתשלום הקנס והתוספת; נשא חלק מתקופת המאסר, לא יחוייב בתשלום חלק הקנס היחסי לתקופה שנשא עליו מאסר, והתוספת שיהיה חייב בה תחושב לפי אותו חלק מן הקנס שלא נשא עליו מאסר.

(תיקון מס' 92) תשס"ז-2007

(ד)  הוטל מאסר לפי סעיף קטן (א) ולפני שנסתיימה תקופת המאסר שולם חלק מן הקנס תקוצר התקופה לפי היחס שבין הסכום ששולם לבין הקנס כולו.

(ה)  מי שהוטל עליו מאסר בשל אי תשלום קנס ישא אותו בנוסף לכל מאסר אחר, לרבות מאסר בשל אי-תשלום קנס אחר, בין שהמאסר האחר הוטל באותו משפט ובין שהוטל במשפט אחר, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.

מיום 8.2.1980

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ם מס' 959 מיום 8.2.1980 עמ' 61 (ה"ח 1414)

(א) בית המשפט הדן אדם לקנס, רשאי להטיל עליו מאסר עד שנה מאסר עד שלוש שנים למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו ובלבד שתקופת המאסר במקום קנס לא תעלה על תקופת המאסר הקבועה לעבירה שבשלה הוטל הקנס; לא הוטל מאסר כאמור, רשאי בית המשפט להטילו בצו מיוחד על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו שהוגשה לאחר שהקנס לא שולם במועדו; הוראות סימן ג' לא יחולו על מאסר לפי סעיף זה.

(ב) לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר שהוטל על פי סעיף קטן (א) אלא אם גזר הדין שבו הוטל הקנס ניתן במעמד הנאשם או סניגורו, ואם ניתן שלא במעמדם – נשלחה בדואר לנאשם הודעה על גזר הדין או הומצאה לו בדרך שבה ניתן להמציא מסמכים על פי דין.

(ג) נשא אדם מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יחוייב בתשלום הקנס והתוספת; נשא חלק מתקופת המאסר, תחושב התוספת שיהא חייב בה לא יחוייב בתשלום חלק הקנס היחסי לתקופה שנשא עליו מאסר, והתוספת שיהיה חייב בה תחושב לפי אותו חלק מן הקנס שלא נשא עליו מאסר.

 

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 65 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

(א) בית המשפט הדן אדם לקנס, רשאי להטיל עליו מאסר עד שלוש שנים למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו ובלבד שתקופת המאסר במקום קנס לא תעלה על תקופת המאסר הקבועה לעבירה שבשלה הוטל הקנס; נקבע לעבירה עונש קנס בלבד, לא תעלה תקופת המאסר במקום הקנס על שנה; לא הוטל מאסר כאמור, רשאי בית המשפט להטילו בצו מיוחד על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו שהוגשה לאחר שהקנס לא שולם במועדו; הוראות סימן ג' לא יחולו על מאסר לפי סעיף זה.

 

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 358 (ה"ח 2098)

(א) בית המשפט הדן אדם לקנס, רשאי להטיל עליו מאסר עד שלוש שנים למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו ובלבד שתקופת המאסר במקום קנס לא תעלה על תקופת המאסר הקבועה לעבירה שבשלה הוטל הקנס; נקבע לעבירה עונש קנס בלבד או היתה העבירה עבירה של אחריות קפידה כאמור בסעיף 22(א), לא תעלה תקופת המאסר במקום הקנס על שנה; לא הוטל מאסר כאמור, רשאי בית המשפט להטילו בצו מיוחד על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו שהוגשה לאחר שהקנס לא שולם במועדו; הוראות סימן ג' לא יחולו על מאסר לפי סעיף זה.

 

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 41

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 168 (ה"ח 2194)

(ב) לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר שהוטל על פי סעיף קטן (א) אלא אם גזר הדין שבו הוטל הקנס ניתן במעמד הנאשם או סניגורו, ואם ניתן שלא במעמדם נשלחה בדואר לנאשם הודעה על גזר הדין או הומצאה לו בדרך שבה ניתן להמציא מסמכים על פי דין או אם הנידון או סניגורו נכחו במעמד מתן הצו המיוחד שנתבקש לפי סעיף קטן (א).

 

מיום 25.9.2000  עד יום 1.9.2003

הוראת שעה תש"ס-2000

ס"ח תש"ס מס' 1742 מיום 25.6.2000 עמ' 215 (ה"ח 2674)

(א) בית המשפט הדן אדם לקנס, רשאי להטיל עליו מאסר עד שלוש שנים למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו ובלבד שתקופת המאסר במקום קנס לא תעלה על תקופת המאסר הקבועה לעבירה שבשלה הוטל הקנס; נקבע לעבירה עונש קנס בלבד או היתה העבירה עבירה של אחריות קפידה כאמור בסעיף 22(א), לא תעלה תקופת המאסר במקום הקנס על שנה; לא הוטל מאסר כאמור, רשאי בית המשפט להטילו בצו מיוחד על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו שהוגשה לאחר שהקנס לא שולם במועדו; הוראות סימן ג' לא יחולו על מאסר לפי סעיף זה.

(ב) לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר שהוטל על פי סעיף קטן (א) אלא אם גזר הדין שבו הוטל הקנס ניתן במעמד הנאשם או סניגורו, או אם הנידון או סניגורו נכחו במעמד מתן הצו המיוחד שנתבקש לפי סעיף קטן (א).

 

מיום 22.11.2005

תיקון מס' 87

ס"ח תשס"ו מס' 2035 מיום 22.11.2005 עמ' 11 (ה"ח 189)

71. (א) בית המשפט הדן אדם לקנס, רשאי להטיל עליו מאסר עד שלוש שנים למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו ובלבד שתקופת המאסר במקום קנס לא תעלה על תקופת המאסר הקבועה לעבירה שבשלה הוטל הקנס; נקבע לעבירה עונש קנס בלבד, או היתה העבירה של אחריות קפידה כאמור בסעיף 22(א) סיפה, לא תעלה תקופת המאסר במקום הקנס על שנה; לא הוטל מאסר כאמור, רשאי בית המשפט להטיל בצו מיוחד על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו שהוגשה לאחר שהקנס לא שולם במועדו; הוראות סימן ג' לא יחולו על מאסר לפי סעיף זה.

(ב) לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר שהוטל על פי סעיף קטן (א) אלא אם גזר הדין שבו הוטל הקנס ניתן במעמד הנאשם או סניגורו, או אם הנידון או סניגורו נכחו במעמד מתן הצו המיוחד שנתבקש לפי סעיף קטן (א).

 

מיום 1.1.2007

תיקון מס' 92

ס"ח תשס"ז מס' 2075 מיום 1.1.2007 עמ' 38 (ה"ח 246)

(ד) הוטל מאסר לפי סעיף קטן (א) ולפני שנסתיימה תקופת המאסר שולם חלק מן הקנס תקוצר התקופה לפי היחס שבין הסכום ששולם לבין הקנס כולו, ולענין סעיף 49 תובא במנין רק תקופת המאסר שעל הנידון לשאת בפועל.

(תיקון מס' 6) תשל"ט-1979 צו תשנ"ד-1994

סימן ד'1: שירות לתועלת הציבור[3]

מיום תחילת הצווים

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ט מס' 924 מיום 1.2.1979 עמ' 43 (ה"ח 1357)

הוספת סימן ד'1

שירות לציבור (תיקון מס' 6) תשל"ט-1979 צו תשנ"ד-1994

71א.   (א) בית משפט שהרשיע אדם ולא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, רשאי, במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו, לחייבו בצו שיעשה, בשעות הפנאי שלו וללא שכר, פעולה או שירות לתועלת הציבור או הזולת (להלן, בסימן זה – שירות לציבור), למשך תקופה, למספר שעות ובהתאם לתכנית, הכל כפי שיקבע בית המשפט בצו; לצו כאמור ייקרא להלן "צו שירות".

(ב)  מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות, לענין סעיף 9 לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט–1969, כדין צו מבחן.

(ג)   בית המשפט לא יתן צו שירות אלא לאחר ששוכנע על פי תסקיר של קצין מבחן שנעשו סידורים על פי תכנית מפורטת שיאפשרו לנידון לעשות את השירות.

(ד)  בית המשפט רשאי לקבוע בצו שירות הוראות ותנאים שיראה אותם נחוצים כדי להבטיח את ביצוע השירות ואת הפיקוח על ביצוע השירות בידי הנידון.

(ה)  בית המשפט יסביר לנידון בלשון פשוטה את משמעות הצו, את מטרת השירות ואת פרטיו, ויזהירו שאם לא ימלא אחר הצו יהיה צפוי לתוצאות האמורות בסעיף 71ד; בית המשפט לא יתן צו שירות אלא אם הביע הנידון את נכונותו למלא אחר הוראות הצו.

(ו)   שירות לציבור יהיה בפיקוחו של קצין מבחן, והוא רשאי להיעזר באחרים לצורך זה.

מיום תחילת הצווים

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ט מס' 924 מיום 1.2.1979 עמ' 43 (ה"ח 1357)

הוספת סעיף 71א

תקופת צו שירות ושינויו (תיקון מס' 6) תשל"ט-1979 צו תשנ"ד-1994

71ב.   (א)  תקופת תקפו של צו שירות לא תעלה על שנה אחת, אולם רשאי בית המשפט להאריכה מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שמכסת שעות העבודה לא תעלה על מכסת השעות שנתחייב בה הנידון מלכתחילה.

(ב)  בית המשפט שנתן צו שירות רשאי – על פי בקשת קצין מבחן או על פי בקשת הנידון – לעיין מחדש בצו, לשנותו, לקבוע בו הוראות חדשות או לבטל הוראה מהוראותיו, הכל כפי שיראה לצודק בנסיבות הענין.

מיום תחילת הצווים

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ט מס' 924 מיום 1.2.1979 עמ' 43 (ה"ח 1357)

הוספת סעיף 71ב

חיוביו של החייב בשירות (תיקון מס' 6) תשל"ט-1979 צו תשנ"ד-1994

71ג.   מי שחוייב בשירות לציבור לפי סימן זה יבצע את השירות שהוטל עליו בצו, בהתאם לאמור בו, ויציית להוראות קצין המבחן שקבע בית המשפט או של מי שהוא מינה לכך, בכל הקשור לשירות.

מיום תחילת הצווים

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ט מס' 924 מיום 1.2.1979 עמ' 43 (ה"ח 1357)

הוספת סעיף 71ג

הפרת צו שירות (תיקון מס' 6) תשל"ט-1979 צו תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 80) תשס"ד-2004

71ד.   הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שנתן את צו השירות שהנידון לא מילא אחר צו השירות, רשאי הוא –

(1)  אם ניתן צו השירות בלא הרשעה – לבטל את צו השירות, להרשיעו ולגזור עליו עונש על העבירה שבגללה ניתן צו השירות (בסעיף זה – העבירה המקורית);

(2)  אם ניתן צו השירות לאחר הרשעה בלא כל עונש נוסף – לבטל את צו השירות ולהטיל עליו עונש על העבירה המקורית במקום צו השירות;

(3)  אם ניתן צו השירות לאחר הרשעה נוסף על עונש אחר – לבטל את צו השירות ולהטיל עליו עונש נוסף על העבירה המקורית במקום צו השירות, בהתחשב, בין השאר, בכל עונש שהוטל עליו על העבירה המקורית.

מיום תחילת הצווים

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ט מס' 924 מיום 1.2.1979 עמ' 44 (ה"ח 1357)

הוספת סעיף 71ד

 

מיום 11.8.2004

תיקון מס' 80

ס"ח תשס"ד מס' 1956 מיום 11.8.2004 עמ' 521 (ה"ח 44)

החלפת סעיף 71ד

הנוסח הקודם:

71ד. לא מילא הנידון אחר צו שירות, רשאי בית המשפט לבטל את הצו ולגזור עליו עונש אחר על העבירה המקורית, ואם לא הרשיעו – רשאי הוא להרשיעו ולגזור עליו עונש על אותה עבירה.

תקנות (תיקון מס' 6) תשל"ט-1979 צו תשנ"ד-1994

71ה.   שר העבודה והרווחה רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע פרק זה, ובין השאר בענין החזר הוצאות הקשורות בביצוע השירות לציבור.

מיום תחילת הצווים

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ט מס' 924 מיום 1.2.1979 עמ' 44 (ה"ח 1357)

הוספת סעיף 71ה

מעמד עושה השירות (תיקון מס' 6) תשל"ט-1979 צו תשנ"ד-1994

71ו.   מי שחוייב בשירות לציבור לפי סימן זה לא ייחשב כעובדו של מי שבשבילו או באמצעותו הוא מבצע את השירות.

מיום תחילת הצווים

תיקון מס' 6

ס"ח תשל"ט מס' 924 מיום 1.2.1979 עמ' 44 (ה"ח 1357)

הוספת סעיף 71ו

 

סימן ה': התחייבות להימנע מעבירה

התחייבות להימנע מעבירה (תיקון מס' 104) תש"ע-2010

72. (א) בית משפט שהרשיע אדם רשאי, נוסף על העונש שהטיל, לצוות שהנידון ייתן התחייבות להימנע מעבירה בתוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלוש שנים.

(ב)  קבע בית המשפט שנאשם ביצע עבירה אך לא הרשיעו, רשאי הוא לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה בתוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שנה אחת.

(ג)   התחייבות כאמור בסעיף זה תהיה בסכום שלא יעלה על סכום הקנס שמותר להטיל בשל העבירה שבה הורשע הנידון או שנקבע שביצע אותה, לפי העניין, ותהיה בערבים או בלי ערבים, הכל כפי שיצווה בית המשפט.

מיום 16.2.2010

תיקון מס' 104

ס"ח תש"ע מס' 2229 מיום 16.2.2010 עמ' 384 (ה"ח 463)

החלפת סעיף 72

הנוסח הקודם:

התחייבות נידון להימנע מעבירה

72. בית המשפט שהרשיע אדם רשאי, נוסף על העונש שהטיל, לצוות שהנידון יתן התחייבות להימנע מעבירה תוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלוש שנים; ההתחייבות תהיה בסכום שלא יעלה על סכום הקנס שמותר להטיל בשל העבירה שבה הורשע הנידון, ותהיה בערבים או בלי ערבים, הכל לפי שיצווה בית המשפט.

(תיקון מס' 104) תש"ע-2010

73. (בוטל).

מיום 16.2.2010

תיקון מס' 104

ס"ח תש"ע מס' 2229 מיום 16.2.2010 עמ' 384 (ה"ח 463)

ביטול סעיף 73

הנוסח הקודם:

התחייבות אחרים להימנע מעבירה

73. חשש בית המשפט להפרת השלום מצד נאשם שלא הורשע או מצד מתלונן שטען או העיד במשפט, רשאי בית המשפט לצוות שאותו נאשם או מתלונן יתן התחייבות להימנע מעבירה שיש בה אלימות תוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שנה אחת; ההתחייבות תהיה בסכום שקבע בית המשפט, ובלבד שלא תעלה על סכום הקנס שמותר להטיל בשל העבירה שממנה מתחייבים להימנע.

מאסר על אי מתן התחייבות [יא/37] (תיקון מס' 104) תש"ע-2010

74. ציווה בית המשפט על אדם לפי סעיף 72 ליתן התחייבות להימנע מעבירה, רשאי בית המשפט לכפותו לציית לצו וליתן את ההתחייבות על ידי שיטיל עליו מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.

מיום 16.2.2010

תיקון מס' 104

ס"ח תש"ע מס' 2229 מיום 16.2.2010 עמ' 384 (ה"ח 463)

74. ציווה בית המשפט על אדם לפי סעיפים 72 או 73 לפי סעיף 72 ליתן התחייבות להימנע מעבירה, רשאי בית המשפט לכפותו לציית לצו וליתן את ההתחייבות על ידי שיטיל עליו מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.

ערעור [יא/38] (תיקון מס' 104) תש"ע-2010

75. צו לפי סעיפים 72 או 74 ניתן לערעור כאילו היה גזר דין של מאסר לשלושה חדשים.

מיום 16.2.2010

תיקון מס' 104

ס"ח תש"ע מס' 2229 מיום 16.2.2010 עמ' 384 (ה"ח 463)

75. צו לפי סעיפים 72, 73 או 74 לפי סעיפים 72 או 74 ניתן לערעור כאילו היה גזר דין של מאסר לשלושה חדשים.

 

גביית סכומי התחייבויות (תיקון מס' 104) תש"ע-2010

76. התחייב אדם לפי סעיף 72 להימנע מעבירה, ולאחר מכן בית משפט הרשיעו בעבירה שתהחייב להימנע ממנה או קבע כי הוא ביצע את העבירה כאמור אך לא הרשיעו, יצווה בית המשפט שהרשיע או שקבע כאמור, על תשלום סכום ההתחייבות; לא שולם סרום ההתחייבות, יהא דינו של סכום זה כדין קנס ויחולו עליו הוראות סעיפים 66 עד 70, ולעניין התחייבות שהוטלה על אדם לפי סעיף 72(א) – גם הוראות סעיף 71.

מיום 19.8.2003

תיקון מס' 76

ס"ח תשס"ג מס' 1903 מיום 19.8.2003 עמ' 570 (ה"ח 28)

(א) הורשע אדם בעבירה שהתחייב לפי סעיף 72 להימנע ממנה, ולא שילם סכום ההתחייבות, יהא דינו של סכום זה, לענין גבייתו מן המורשע ולענין מאסר במקום תשלום, כאילו היה קנס שהטיל בית המשפט שציווה על מתן ההתחייבות; היתה ההתחייבות בערבים, ייגבה מן הערבים כל סכום שלא שילם המורשע, כאילו היה חוב המגיע למדינה לפי פסק דין של בית משפט אזרחי.

 

מיום 16.2.2010

תיקון מס' 104

ס"ח תש"ע מס' 2229 מיום 16.2.2010 עמ' 384 (ה"ח 463)

החלפת סעיף 76

הנוסח הקודם:

גביית סכומי התחייבויות

76. (א) הורשע אדם בעבירה שהתחייב לפי סעיף 72 להימנע ממנה, ולא שילם סכום ההתחייבות, יהא דינו של סכום זה, לענין גבייתו מן המורשע ולענין מאסר במקום תשלום, כאילו היה קנס שהטיל בית המשפט שציווה על מתן ההתחייבות; היתה ההתחייבות בערבים, ייגבה מן הערבים כל סכום שלא שילם המורשע, כאילו היה חוב המגיע למדינה.

(ב) הורשע אדם בעבירה שהתחייב לפי סעיף 73 להימנע ממנה, רשאי בית המשפט, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, לחייבו בתשלום סכום ההתחייבות או חלק ממנו, והוראות סעיפים 66 ו-70 יחולו על אותו סכום.

סימן ו': פיצויים והוצאות

פיצוי [יא/40] (תיקון מס' 14) תשמ"ב-1982 (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 78) תשס"ד-2004 צו תש"ע-2010

77. (א) הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 258,000 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.

(ב)  קביעת הפיצויים לפי סעיף זה תהא לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו, ביום ביצוע העבירה או ביום מתן ההחלטה על הפיצויים, הכל לפי הגדול יותר.

(ג)   לענין גביה, דין פיצויים לפי סעיף זה כדין קנס; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים.

(תיקון מס' 114) תשע"ב-2012

(ד)  הורה בית משפט כי פיצוי שהנאשם חויב בו לפי סעיף זה ישולם לשיעורין, והנאשם לא שילם את אחד התשלומים במועדו, תעמוד יתרת החוב לפירעון מיידי.

מיום 8.2.1980

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ם מס' 959 מיום 8.2.1980 עמ' 61 (ה"ח 1414)

77. הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 1500 לירות 50,000 לירות לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.

 

מיום 21.6.1982

תיקון מס' 14

ס"ח תשמ"ב מס' 1053 מיום 21.6.1982 עמ' 172 (ה"ח 1580)

77. הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 50,000 לירות שקלים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.

 

מיום 6.7.1983

צו תשמ"ג-1983

ק"ת תשמ"ג מס' 4501 מיום 7.6.1983 עמ' 1503

77. הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 50,000 שקלים 106,000 שקלים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.

 

מיום 12.3.1984

צו תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4594 מיום 12.2.1984 עמ' 948

77. הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 106,000 שקלים 212,000 שקלים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.

 

מיום 27.8.1984

צו (מס' 2) תשמ"ד-1984

ק"ת תשמ"ד מס' 4674 מיום 29.7.1984 עמ' 2065

77. הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 212,000 שקלים 415,520 שקלים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.

 

מיום 29.4.1985

צו תשמ"ה-1985

ק"ת תשמ"ה מס' 4786 מיום 31.3.1985 עמ' 999

77. הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 415,520 שקלים 1,038,800 שקלים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.

 

מיום 1.1.1986

צו תשמ"ו-1985

ק"ת תשמ"ו מס' 4885 מיום 20.12.1985 עמ' 299

77. הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 1,038,800 שקלים 2,600 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.

 

מיום 1.2.1987

צו תשמ"ז-1987

ק"ת תשמ"ז מס' 5001 מיום 29.1.1987 עמ' 358

77. הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 2,600 3,120 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.

 

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 65 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

77. (א) הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 50,000 שקלים שלושים אלף שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.

(ב) קביעת הפיצויים לפי סעיף זה תהא לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו, ביום ביצוע העבירה או ביום מתן ההחלטה על הפיצויים, הכל לפי הגדול יותר.

(ג) לענין גביה, דין פיצויים לפי סעיף זה כדין קנס; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים.

 

מיום 1.9.1989

צו תשמ"ט-1989

ק"ת תשמ"ט מס' 5209 מיום 8.8.1989 עמ' 1234

(א) הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 30,000 37,500 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.

 

מיום 15.4.1993

צו תשנ"ג-1993

ק"ת תשנ"ג מס' 5506 מיום 4.3.1993 עמ' 486

(א) הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 37,500 61,000 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.

 

מיום 10.7.1996

צו תשנ"ו-1996

ק"ת תשנ"ו מס' 5760 מיום 11.6.1996 עמ' 994

(א) הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 61,000 84,400 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.

 

מיום 1.12.2002

צו תשס"ג-2002

ק"ת תשס"ג מס' 6205 מיום 31.10.2002 עמ' 123

(א) הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 84,400 114,000 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.

 

מיום 9.6.2004

תיקון מס' 78

ס"ח תשס"ד מס' 1941 מיום 9.6.2004 עמ' 390 (ה"ח 32)

(א) הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 114,000 228,000 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.

 

מיום 13.4.2010

צו תש"ע-2010

ק"ת תש"ע מס' 6877 מיום 14.3.2010 עמ' 948

(א) הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 228,000 258,000 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו.

 

מיום 1.1.2013

תיקון מס' 114

ס"ח תשע"ב מס' 2337 מיום 16.2.2012 עמ' 170 (ה"ח 400)

הוספת סעיף קטן 77(ד)

חיוב בפיצוי דינו כפסק דין [יא/41] (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988

78. חיוב בפיצוי לפי סעיף 77 הוא, לענין ערעור הנאשם עליו, כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו; בערעור על פסק הדין שהביא לידי החיוב בפיצוי מותר לכלול גם ערעור על החיוב.

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 65 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

78. חיוב בפיצוי לפי סעיף 77 הוא, לענין ערעור הנאשם עליו ולענין גביית הסכום שנפסק בו, כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית של הזכאי נגד החייב בו; בערעור על ההרשעה שהביאה בערעור על פסק הדין שהביא לידי החיוב בפיצוי מותר לכלול גם ערעור על החיוב.

הוצאות המשפט [יא/42]

79. הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום הוצאות המשפט, לרבות הוצאות העדים, בסכום שקבע בית המשפט; לענין ערעור ולענין סעיפים 66 עד 71 רואים הוצאות המשפט שחוייב בהן אדם לפי סעיף זה כאילו היו קנס.

הוצאות ההגנה מאוצר המדינה [יא/43] [תשל"א, תשל"ה] חוק סדר (תיקון מס' 41) תשנ"ה-1995

80. (א) משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה, או בשל אישום שבוטל לפי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב–1982 בסכום שייראה לבית המשפט; במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט להטיל על הקובל תשלום כאמור.

(ב)  שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, סכומי מקסימום להוצאות ולפיצויים האמורים.

(תיקון מס' 9) תש"ם-1980

(ג)   החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור כפסק דין בפלילים.

מיום 8.2.1980

תיקון מס' 9

ס"ח תש"ם מס' 959 מיום 8.2.1980 עמ' 61 (ה"ח 1414)

הוספת סעיף קטן 80(ג)

 

מיום 31.3.1995

תיקון מס' 41

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 168 (ה"ח 2194)

(א) משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה או בשל אישום שבוטל לפי ס' 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982, בסכום שייראה לבית המשפט; במשפט שמנהל קובל רשאי בית המשפט להטיל על הקובל תשלום כאמור.

 

המסמכים באתר מוגנים בזכות יוצרים. ייתכן כי הוטמנו סימנים מזהים להגנה על הזכויות

הוצאות ההגנה על המתלונן [יא/44]

81. (א) זיכה בית המשפט את הנאשם לאחר שראה כי התלונה שגרמה למשפט הוגשה בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד, רשאי הוא לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות סבירה לטעון טענותיו לענין זה, בתשלום הוצאות הגנתו של הנאשם והוצאות התביעה, כפי שיקבע בית המשפט.

(ב)  לענין ערעור על חיוב לפי סעיף קטן (א), דין המתלונן כדין נאשם שהורשע, ולענין גביית ההוצאות רואים את החיוב בהן כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית לטובת הזכאי נגד המתלונן.

(תיקון מס' 25) תשמ"ט-1989 (תיקון מס' 49) תשנ"ו-1996

סימן ז': טיפול בקהילה

רבדים לסימן ז'

 

מיום 3.2.1990

תיקון מס' 25

ס"ח תשמ"ט מס' 1283 מיום 3.8.1989 עמ' 87 (ה"ח 1893)

החלפת סימן ז'

הנוסח הקודם:

החזקת במוסד סגור

 

מיום 21.3.1996

תיקון מס' 49

ס"ח תשנ"ו מס' 1583 מיום 21.3.1996 עמ' 241 (ה"ח 2496)

סימן ז': טיפול במשתמשים בסמים טיפול בקהילה

טיפול במשתמשים בסמים (תיקון מס' 25) תשמ"ט-1989 (תיקון מס' 42) תשנ"ה-1995

82. הורשע אדם ונוכח בית המשפט כי הוא משתמש בסמים מסוכנים, כמשמעותם בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, רשאי בית המשפט להטיל עליו בצו – מבחן שבמסגרתו יעבור הנידון טיפול בקהילה, בתקופה ובהתאם לתכנית שיורה בית המשפט; ורשאי בית המשפט לתת צו כאמור בלא להרשיע את הנאשם, אף אם תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי שניתן לצוות על הפעלתו.

מיום 3.2.1990

תיקון מס' 25

ס"ח תשמ"ט מס' 1283 מיום 3.8.1989 עמ' 87 (ה"ח 1893)

הוספת סעיף 82

 

מיום 3.8.1995

תיקון מס' 42

ס"ח תשנ"ה מס' 1535 מיום 3.8.1995 עמ' 374 (ה"ח 2339)

82. הורשע אדם ונוכח בית המשפט כי הוא משתמש בסמים מסוכנים, כמשמעותם בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, רשאי בית המשפט להטיל עליו בצו – מבחן שבמסגרתו יעבור הנידון טיפול בקהילה, בתקופה ובהתאם לתכנית שיורה בית המשפט; ורשאי בית המשפט לתת צו כאמור גם אם לא הרשיע את הנידון ורשאי בית המשפט לתת צו כאמור בלא להרשיע את הנאשם, אף אם תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי שניתן לצוות על הפעלתו.

תנאים לצו מבחן עם טיפול (תיקון מס' 25) תשמ"ט-1989 (תיקון מס' 49) תשנ"ו-1996

83. בית משפט לא יתן צו מבחן כאמור בסעיפים 82 או 86 אלא אם כן –

(1)  הנידון הסכים לעבור טיפול והבין את תנאי הטיפול ומהותו;

(2)  מצבו של הנידון מצדיק טיפול והנידון מתאים לטיפול;

(3)  נעשו סידורים שיאפשרו לנידון לקבל את הטיפול על פי תכנית מפורטת בתסקיר קצין מבחן לענין סוג הטיפול, מהותו ומשכו.

מיום 3.2.1990

תיקון מס' 25

ס"ח תשמ"ט מס' 1283 מיום 3.8.1989 עמ' 87 (ה"ח 1893)

הוספת סעיף 83

 

מיום 21.3.1996

תיקון מס' 49

ס"ח תשנ"ו מס' 1583 מיום 21.3.1996 עמ' 241 (ה"ח 2496)

בית משפט לא יתן צו מבחן כאמור בסעיף 82 בסעיפים 82 או 86 אלא אם כן –

תקנות (תיקון מס' 25) תשמ"ט-1989

84. (א) שר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם שר המשפטים, שר המשטרה ושר הבריאות, רשאי להתקין תקנות לביצוע סימן זה.

(ב)  שר הבריאות, בהתייעצות עם שר המשפטים ושר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לענין מקומות טיפול רפואיים ודרכי טיפול רפואי.

(ג)   תקנות לפי סעיף זה יהיו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

מיום 3.2.1990

תיקון מס' 25

ס"ח תשמ"ט מס' 1283 מיום 3.8.1989 עמ' 87 (ה"ח 1893)

הוספת סעיף 84

הארכה נוספת של תקופת התנאי (תיקון מס' 42) תשנ"ה-1995

85. (א) על אף הוראות סעיף 56(ב), רשאי בית המשפט שהרשיע אדם העובר טיפול למשתמשים בסמים, או שסיים טיפול כאמור, להשתמש בסמכותו לפי סעיף 56 יותר מפעם אחת, אם שוכנע כי לא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר על תנאי משום שיש סיכוי לשיקומו של האדם, כי הפעלת המאסר על תנאי תסב לו נזק חמור, וכי אין סיכון לשלום הציבור בשל הארכת התנאי.

(ב)  בטרם יחליט על הארכה נוספת של תקופת התנאי, יבקש בית המשפט תסקיר של קצין מבחן על הנאשם, על מצב התקדמותו בטיפול, וכן, אם הוא מקבל טיפול במוסד, על המוסד שבו הוא מטופל.

(ג)   הארכה נוספת של תקופת התנאי, לפי סעיף זה, תלווה בצו מבחן כאמור בסימן זה ובתנאים האמורים בו; על ההארכה הנוספת יחולו הוראות סעיף 56(ג).

(ד)  לענין סעיף זה –

"טיפול למשתמשים בסמים" – "טיפול סוציאלי", "טיפול רפואי" או "טיפול משולב", כהגדרתם בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, תשנ"ג-1993, הניתן למשתמשים בסמים;

"מוסד" – כהגדרתו בחוק האמור.

מיום 3.8.1995

תיקון מס' 42

ס"ח תשנ"ה מס' 1535 מיום 3.8.1995 עמ' 374 (ה"ח 2339)

הוספת סעיף 85

טיפול באלימות במשפחה (תיקון מס' 49) תשנ"ו-1996

86. (א) הורשע נאשם ונוכח בית המשפט כי הוא נוהג באלימות כלפי בן משפחתו, רשאי בית המשפט להטיל עליו בצו, מבחן שבמסגרתו יעבור הנידון טיפול בקהילה, על פי תכנית שיורה בית המשפט, ורשאי בית המשפט לתת צו כאמור, אם קבע שהנאשם עבר את העבירה אך לא הרשיעו.

(ב)  לענין סעיף זה –

"בן משפחתו" – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

(1)   בן זוג, הורה או בן זוג של הורה, הורה של בן זוג או בן זוגו של ההורה, סב או סבתא, צאצא או צאצא של בן זוג, אח או אחות, גיס או גיסה, דוד או דודה, אחיין או אחיינית;

(2)   קטין או חסר ישע, שעובר העבירה אחראי עליו, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א;

"בן זוג" – לרבות הידוע בציבור כבן זוגו.

מיום 21.3.1996

תיקון מס' 49

ס"ח תשנ"ו מס' 1583 מיום 21.3.1996 עמ' 241 (ה"ח 2496)

הוספת סעיף 86

תחולת הוראות פקודת המבחן (תיקון מס' 81) תשס"ד-2004

86א.   הוראות פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, יחולו על צו מבחן שניתן לפי סימן זה בכפוף להוראותיו ובשינויים המחויבים.

מיום 12.8.2004

תיקון מס' 81

ס"ח תשס"ד מס' 1957 מיום 12.8.2004 עמ' 532 (ה"ח 44)

הוספת סעיף 86א

סימן ח': שונות

דחיית מועדים [יא/50]

87. (א) נקבע מועד לביצועו של עונש, באחת מהוראות פרק זה או בבית המשפט לפיה, רשאי בית המשפט לדחות את הביצוע למועד אחר.

(ב)  נדחה ביצועו של עונש לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדחות פעם נוספת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ג)   בית המשפט הדוחה ביצועו של עונש לפי סעיף זה רשאי להתנות את הדחיה במתן ערובה ובתנאים אחרים שימצא לנכון; על ערובה הניתנת לפי הוראה זו יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים 38 עד 40 ו-44 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965.

(ד)  החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור.

האחריות האזרחית שמורה [יא/51]

88. זיכוי בפלילים או הטלת עונש או חיוב בפיצוי לפי סעיף 77 אינם משחררים מאחריות לנזק לפי כל דין אחר.

תחולה [יא/53]

89. הוראות פרק זה חלות על עבירות לפי כל דין.

ביצוע ותקנות [יא/54]

90. שר המשפטים ממונה על ביצוע פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

(תיקון מס' 43) תשנ"ה-1995

פרק ו'1: הוראות להתאמת דיני העונשין

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 43

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 390 (ה"ח 2421)

הוספת פרק ו'1

פרשנות הדין בדבר היסוד הנפשי שבעבירה (תיקון מס' 43) תשנ"ה-1995

90א.   בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של חוק העונשין (תיקון מס' 39) (חלק מקדמי וחלק כללי), תשנ"ד–1994 (בפרק זה – חוק העונשין תיקון מס' 39), ושבו היסוד הנפשי שבעבירה בא לידי ביטוי במונח –

(1)  "זדון" או "מזיד" – יהיה היסוד הנפשי הדרוש להתהוות העבירה – מודעות כאמור בסעיף 20(א) רישה, ולענין תוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה – גם פזיזות;

(2)  "בכוונה" – מקום שהמונח אינו מתייחס לתוצאת המעשה הנמנית עם פרטי העבירה, יתפרש המונח כמניע שמתוכו נעשה המעשה או כמטרה להשיג יעד כפי שנקבע בעבירה, לפי ההקשר;

(3)  "ביודעין" או מונח בעל משמעות דומה – יתפרש המונח כמחשבה פלילית כאמור בסעיף 20(א);

(4)  "יש לו יסוד להניח" או ביטוי בעל משמעות דומה – יתפרש הביטוי כאדם שחשד, כאמור בסעיף 20(ג)(1);

(5)  "התרשלות" – יתפרש המונח כרשלנות כאמור בסעיף 21.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 43

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 390 (ה"ח 2421)

הוספת סעיף 90א

עונש על עבירת רשלנות (תיקון מס' 43) תשנ"ה-1995

90ב.   בכל מקום בחיקוק שנחקק לפני תחילתו של חוק העונשין תיקון מס' 39, ושבו היסוד הנפשי הנדרש להתהוות העבירה הוא רשלנות, ולאותה עבירה נקבע עונש מאסר העולה על שלוש שנים – יהיה העונש בשל אותה עבירה, מאסר שלוש שנים.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 43

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 390 (ה"ח 2421)

הוספת סעיף 90ב

חלק ב': עבירות

פרק ז': בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים

סימן א': הוראות כלליות

הגדרות ופירוש [ד/1]

91. בפרק זה –

(תיקון מס' 5) תשל"ט-1979

"אויב" – מי שהוא צד לוחם או מקיים מצב מלחמה נגד ישראל או מכריז על עצמו כאחד מאלה, בין שהוכרזה מלחמה ובין שלא הוכרזה, בין שיש פעולות איבה צבאיות ובין שאינן וכן ארגון מחבלים;

מיום 18.1.1979

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ט מס' 923 מיום 18.1.1979 עמ' 38 (ה"ח 1352)

"אויב" – מי שהוא צד לוחם או מקיים מצב מלחמה נגד ישראל או מכריז על עצמו כאחד מאלה, בין שהוכרזה מלחמה ובין שלא הוכרזה, בין שיש פעולות איבה צבאיות ובין שאינן וכן ארגון מחבלים;

(תיקון מס' 5) תשל"ט-1979

"ארגון מחבלים" – ארגון שמטרותיו או פעולותיו מכוונות למיגור המדינה או לפגיעה בבטחונה של המדינה או בבטחון תושביה או ביהודים במדינות אחרות;

מיום 18.1.1979

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ט מס' 923 מיום 18.1.1979 עמ' 38 (ה"ח 1352)

"ארגון מחבלים" – ארגון שמטרותיו או פעולותיו מכוונות למיגור המדינה או לפגיעה בבטחונה של המדינה או בבטחון תושביה או ביהודים במדינות אחרות;

"ידיעה" – לרבות ידיעה שאינה נכונה, וכל תיאור, תכנית, סיסמה, סמל, נוסחה, חפץ או חלק מהם המכילים ידיעה או העשויים לשמש מקור לידיעה;

"מסירה" – לרבות מסירה על ידי סימון ואיתות ולרבות גרם מסירה;

מקום שמדובר על עשיית מעשה בכוונה מסויימת, פירושו עשיה או מחדל באותה כוונה ללא סמכות כדין.

קשר ונסיון [ד/2]

92. קשר או נסיון לעבור עבירה לפי פרק זה, דינם כדין מעשה העבירה.

כורח וצורך [ד/3] ת"ט תשל"ז-1977

93. ההגנה לפי סעיפים 21 או 22 לא תשמש עילה לפטור מאחריות פלילית בשל עבירה לפי סעיפים 97, 98, 99, 107, 112, או 113(ב); אך היא תשמש עילה להמתקת הדין.

מיום 2.4.1978

ת"ט תשל"ז-1977

ס"ח תשל"ז עמ' XVI

כורח וצורך [ב/3] [ד/3]

הגנה נוספת [ד/4]

94. אין רואים מעשה כעבירה לפי פרק זה, אם משתמעת מתוכו כוונה בתום לב, או אם נעשה בתום לב מתוך כוונה להביא, בדרכים שאינן פסולות לפי דין, לידי שינוי בסדרי המדינה או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מדינת חוץ או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מוסד או ארגון של מדינות או בפעולותיהם.

חיפוי על עבירה [ד/5]

95. (א) מי שיודע כי אדם פלוני זומם לעבור עבירה או עבר עבירה לפי פרק זה שענשה מאסר חמש-עשרה שנה או עונש חמור מזה, ולא פעל באופן סביר כדי למנוע עשייתה, השלמתה או תוצאותיה, הכל לפי הענין, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב)  הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות סעיף 262 ולא לגרוע מהן.

(ג)   הוראות סעיף זה לא יחולו על בן זוג, הורה, צאצא, אח או אחות של אדם שזמם או עבר עבירה כאמור.

עונש מוות [ד/6]

96. על אף האמור בפרק זה, לא יטיל בית משפט עונש מוות אלא אם העבירה נעברה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה.

סימן ב': בגידה

פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה [ד/7]

97. (א) מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו – מיתה או מאסר עולם.

(ב)  מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם.

גרם למלחמה [ד/8]

98. מי שעשה, בכוונה להביא לידי פעולה צבאית נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו – מאסר חמש-עשרה שנה; התכוון לסייע לאויב, דינו – מיתה או מאסר עולם.

סיוע לאויב במלחמה [ד/9]

99. (א) מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם.

(ב)  לענין סעיף זה, "סיוע" – לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה.

גילוי החלטה לבגוד [ד/10]

100. מי שעשה מעשה המגלה אחת הכוונות האמורות בסעיפים 97, 98 או 99, דינו מאסר עשר שנים.

שירות בכוחות האויב [ד/11]

101. אזרח ישראלי וכל אדם אחר החייב בנאמנות למדינת ישראל, בין באשר הוא חייב בשירות בטחון לפי חוק שירות בטחון, תשי"ט–1959 [נוסח משולב], ובין באשר שירת בשירות המדינה, והוא שירת בכוחות המזויינים של האויב, דינו – מאסר חמש-עשרה שנה.

סיוע לשבוי מלחמה [ד/12]

102. (א) מי שסייע בידי שבוי מלחמה להימלט או לנסות להימלט ממקום כליאתו או מישראל, דינו – מאסר עשר שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש-עשרה שנה.

(ב)  מי שהתרשל בתפקידו למנוע בריחת שבוי מלחמה, דינו – מאסר שלוש שנים.

תעמולה תבוסנית [ד/13]

103. מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, דינו – מאסר חמש שנים; התכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים.

סימן ג': פגיעה בכוחות מזויינים

כוחות מזויינים [ד/14]

104. אלה הם הכוחות המזויינים לענין סימן זה:

(1)   צבא-הגנה לישראל;

(2)   משטרת ישראל;

(3)   כוחות מזויינים אחרים הפועלים נגד האויב בשיתוף עם צבא-הגנה לישראל.

מרידה בכוחות מזויינים [ד/15]

105. (א) שלושה או יותר מחברי כוח מזויין העושים אחת מאלה, הרי זו מרידה לענין סימן זה:

(1)   בצוותא ותוך אי ציות לפקודה, הם תופסים בנשק או משתמשים בנשק שברשותם או משתמשים באמצעי כפיה כלפי מפקד;

(2)   מסרבים בצוותא למלא פקודה בשעת פעולה צבאית או למלא פקודה הנוגעת לפעולה כזאת.

(ב)  בסעיף זה, "מפקד" – הגבוה ממנו בדרגה, לרבות מי שלפי פקודות הצבא או לפי הנוהג בצבא רשאי לתת לו פקודה.

מרידה [ד/16]

106. המעורר מרידה או משתתף בה, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים.

מרידה בכוונת פגיעה בבטחון המדינה [ד/17]

107. מי שעשה אחד המעשים האמורים בסעיף 106 בכוונה לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עולם.

פגיעה ברכוש [ד/18]

108. (א) מי שגרם בזדון נזק לרכוש שהוא בשימוש כוח מזויין או סיכן בזדון את האספקה לכוחות המזויינים, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב)  מי שגרם ברשלנות נזק לרכוש שהוא בשימוש כוח מזויין או סיכן ברשלנות את האספקה לכוחות המזויינים, דינו – מאסר שלוש שנים.

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

(ג)   מי שעבר עבירה לפי סעיף קטן (א) והיה במעשה העבירה כדי לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים.

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

(ד)  מי שעבר עבירה לפי סעיף קטן (א) בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 358 (ה"ח 2098)

(ג) מי שעבר עבירה לפי סעיף זה לפי סעיף קטן (א) והיה במעשה העבירה כדי לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר עשר שנים;

(ד) מי שעבר עבירה לפי סעיף זה לפי סעיף קטן (א) בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו  מאסר חמש עשרה שנים.

הסתה להשתמטות [ד/19]

109. (א) מי שהסית או שידל אדם החייב בשירות בכוח מזויין שלא ישרת בו או שלא יתייצב לפעולה צבאית, דינו – מאסר חמש שנים.

(תיקון מס' 125) תשע"ו-2016

(ב)  מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לערוק משירותו או מפעולה צבאית, או סייע לו בעריקה, דינו – מאסר שבע שנים; לעניין זה, "משרת בכוח מזוין" – לרבות מי שמשרת לאחר שהתנדב לצבא הגנה לישראל לפי הוראות סעיף 17 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986.

(ג)   מי שנתן לאדם החייב בשירות כאמור בסעיף קטן (א) מקלט או סייע להחביאו, כשהיה לו יסוד להניח שהוא עריק, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ד)  מי שעבר עבירה לפי סעיף זה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים.

(ה)  בסעיף זה, "עריקה" – העדר מן השירות בכוח מזויין מתוך כוונה שלא לחזור.

מיום 14.7.2016

תיקון מס' 125

ס"ח תשע"ו מס' 2561 מיום 14.7.2016 עמ' 966 (ה"ח 642)

(ב) מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לערוק משירותו או מפעולה צבאית, או סייע לו בעריקה, דינו – מאסר שבע שנים; לעניין זה, "משרת בכוח מזוין" – לרבות מי שמשרת לאחר שהתנדב לצבא הגנה לישראל לפי הוראות סעיף 17 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986.

הסתה לאי ציות [ד/20]

110. מי שהסית או שידל אדם המשרת בכוח מזויין לאי ציות לפקודה חוקית, דינו – מאסר שנה; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש שנים; נעברה העבירה בתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה, דינו – מאסר שבע שנים.

סימן ד': ריגול

מסירת ידיעה לאויב [ד/21]

111. מי שביודעין מסר ידיעה לאויב או בשבילו, דינו – מאסר עשר שנים; היתה הידיעה עלולה להיות לתועלת האויב, דינו – מאסר חמש-עשרה שנה; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו –  מאסר עולם; גרם ברשלנות שתימסר לאויב או בשבילו ידיעה העלולה להיות לתועלתו, דינו –  מאסר שלוש שנים.

ריגול [ד/22]

112. (א) מי שמסר ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים.

(ב)  מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו –  מאסר עשר שנים.

ריגול חמור [ד/23] (תיקון מס' 65) תשס"ב-2001

113. (א) (בוטל).

(ב)  מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו –  מאסר עולם.

(ג)   מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו –  מאסר שבע שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו –  מאסר חמש-עשרה שנים.

(תיקון מס' 65) תשס"ב-2001

(ד)  (1)   בסעיף זה, "ידיעה סודית" –  ידיעה אשר ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, או ידיעה הנוגעת לסוג ענינים שהממשלה, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, הכריזה, בצו שפורסם ברשומות, כי הם ענינים סודיים;

(תיקון מס' 65) תשס"ב-2001

(2)   ידיעה אשר תוכנה, צורתה, סדרי החזקתה, מקורה או נסיבות קבלתה, מעידים על החובה לשמרה בסוד, חזקה היא, כי ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, אלא אם כן הוכח אחרת;

(תיקון מס' 65) תשס"ב-2001

(3)   הוראות פסקאות (1) ו-(2) יחולו גם לענין סעיף 113א.

(ה)  תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה על פי סעיף קטן (ג) שלא עשה דבר שלא כדין להשיג ידיעה באשר היא ידיעה סודית, ושהשיגה, אספה, הכינה, רשמה או החזיקה בתום לב ולמטרה סבירה.

מיום 18.12.2001

תיקון מס' 65

ס"ח תשס"ב מס' 1814 מיום 18.12.2001 עמ' 32 (ה"ח 3031)

(א) מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.

(ב) מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך והתכוון לפגוע בבטחון המדינה, דינו –  מאסר עולם.

(ג) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו –  מאסר שבע שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו –  מאסר חמש-עשרה שנים.

(ד) (1) בסעיף זה, "ידיעה סודית" –  ידיעה אשר תכנה, צורתה או סדרי החזקתה מעידים עליה כי ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד ידיעה אשר ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, או ידיעה הנוגעת לסוג ענינים שהממשלה, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, הכריזה, בצו שפורסם ברשומות, כי הם ענינים סודיים;

(2) ידיעה אשר תוכנה, צורתה, סדרי החזקתה, מקורה או נסיבות קבלתה, מעידים על החובה לשמרה בסוד, חזקה היא, כי ביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, אלא אם כן הוכח אחרת;

(3) הוראות פסקאות (1) ו-(2) יחולו גם לענין סעיף 113א.

ידיעה סודית (תיקון מס' 65) תשס"ב-2001

113א. מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך, דינו –  מאסר חמש עשרה שנים.

מיום 18.12.2001

תיקון מס' 65

ס"ח תשס"ב מס' 1814 מיום 18.12.2001 עמ' 33 (ה"ח 3031)

הוספת סעיף 113א

 

מגע עם סוכן חוץ [תשכ"ז] [ד/24]

114. (א) מי שקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ ואין לו הסבר לכך, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים.

(ב)  ניסה אדם ליצור מגע עם סוכן חוץ, או שביקר במקום מגוריו או במקום עבודתו של סוכן חוץ או נמצא בחברתו, או שנמצא ברשותו שמו או מענו של סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו כדין המקיים מגע עם סוכן חוץ.

(תיקון מס' 5) תשל"ט-1979

(ג)   בסעיף זה, "סוכן חוץ" –  לרבות מי שיש יסוד סביר לחשוד בו כי עסק, או נשלח לעסוק, מטעם מדינת חוץ או ארגון מחבלים או למענם, באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בבטחון מדינת ישראל וכן מי שיש יסוד סביר לחשוד בו שהוא חבר בארגון מחבלים או קשור בו או פועל בשליחותו.

(ד)  לא יורשע אדם לפי סעיף זה אם הוכח לבית המשפט שלא עשה ולא התכוון לעשות דבר שיש בו כדי להביא לידי פגיעה בבטחון  המדינה.

מיום 18.1.1979

תיקון מס' 5

ס"ח תשל"ט מס' 923 מיום 18.1.1979 עמ' 38 (ה"ח 1352)

(ג) בסעיף זה, "סוכן חוץ" – לרבות מי שיש יסוד סביר לחשוד בו כי עסק, או נשלח לעסוק, מטעם מדינת חוץ או למענה מטעם מדינת חוץ או ארגון מחבלים או למענם, באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בבטחון מדינת ישראל וכן מי שיש יסוד סביר לחשוד בו שהוא חבר בארגון מחבלים או קשור בו או פועל בשליחותו.

כניסה למקום צבאי [ד/25]

115. (א) מי שנכנס למקום מוגבל, ניסה לחדור לתוכו, שהה בו, ניסה להתחקות על מבנהו או על הנעשה בו, או ללא הסבר סביר שוטט בקרבתו – כשאינו מוסמך לכך –  וכן מי שניסה להפריע או להטעות זקיף או שומר המופקד על מקום מוגבל, דינו –  מאסר שלוש שנים; התכוון בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו –  מאסר חמש-עשרה שנים.

(ב)  בסעיף זה, "מקום מוגבל" –  מקום המוחזק בידי-צבא הגנה לישראל או המשמש למטרה בטחונית, ועל הכניסה אליו הופקדה שמירה או שהיא מוגבלת לפי הודעה שהוצגה באופן בולט מחוצה לו.

מעשה הכנה [ד/26]

116. העושה אחת מאלה בכוונה להכין מעשה עבירה לפי סימן זה שענשה מאסר שבע שנים או עונש חמור מזה, או לסייע לאדם אחר להכין מעשה עבירה כאמור, דינו – מאסר חמש שנים:

(1)   מזייף מסמך או מחזיק מסמך מזוייף;

(2)   מחזיק מסמך רשמי או משתמש בו כשאינו מוסמך לכך;

(3)   משתמש בטענות שוא או מוסר ביודעין הודעה כוזבת;

(4)   משתמש ללא סמכות כדין במדים של צבא-הגנה לישראל או של משטרת ישראל או במדים רשמיים אחרים;

(5)   מחזיק ללא סמכות כדין חותם או חותמת או נייר רשמיים או סיסמה סודית.

סימן ה': סודות רשמיים

גילוי בהפרת חובה [תשכ"ז] [ד/27]

117. (א) עובד הציבור שמסר, ללא סמכות כדין, ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, וכן מי שהגיעה אליו ידיעה בתוקף תפקידו כעובד הציבור, ולאחר שחדל מהיות עובד הציבור מסרה, ללא סמכות כדין, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב)  עובד הציבור שהתרשל בשמירת ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, או שעשה מעשה שיש בו כדי לסכן בטיחותה של ידיעה כאמור, דינו –  מאסר שנה אחת.

(ג)   הגיעה לאדם ידיעה בתוקף תפקידו כעובד הציבור, והוא החזיקה, ללא סמכות כדין, בניגוד להוראות שניתנו לו בדבר החזקתה, או לאחר שחדל מהיות עובד הציבור, דינו –  מאסר שנה אחת.

(ד)  (1)   לנאשם לפי סעיף קטן (א) תהא זו הגנה טובה שהידיעה כבר פורסמה לרבים על פי סמכות כדין או הועמדה לעיון הרבים על פי סמכות כדין;

(תיקון מס' 65) תשס"ב-2001

(2)   לנאשם לפי סעיף קטן (א) בשל מסירת ידיעה לאחר שחדל מהיות עובד הציבור תהא גם זו הגנה טובה, שמסירת הידיעה היתה כעבור חמש שנים מהיום שחדל מהיות עובד הציבור ושבמסירת הידיעה לא היה משום פגיעה בדבר שיש לציבור זיקה בו או פגיעה בזכותו של יחיד;

(תיקון מס' 65) תשס"ב-2001

(3)   הוראות פסקה (2) לא יחולו על ידיעה הנוגעת לביטחון המדינה או ליחסי חוץ שלה אלא אם כן אישר הגורם המוסמך, קודם למסירתה, כי מסירת הידיעה לא תפגע בביטחון המדינה או ביחסי חוץ שלה; לענין זה, "הגורם המוסמך" –  הצנזור הצבאי הראשי או בעל תפקיד אחר, הכל כפי שתקבע הממשלה בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, דרך כלל או לפי סוגי ענינים;

(תיקון מס' 65) תשס"ב-2001

(4)   אישר הצנזור הצבאי הראשי פרסום ידיעה כגורם המוסמך לפי הוראות פסקה
(3), יראו את האישור גם כאישור מטעמו לפרסום הידיעה לפי חלק ח' לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, אלא אם כן קבע הצנזור הצבאי הראשי אחרת.

מיום 18.12.2001

תיקון מס' 65

ס"ח תשס"ב מס' 1814 מיום 18.12.2001 עמ' 33 (ה"ח 3031)

(ד) (1) לנאשם לפי סעיף קטן (א) תהא זו הגנה טובה שהידיעה כבר פורסמה לרבים על פי סמכות כדין או הועמדה לעיון הרבים על פי סמכות כדין;

(2) לנאשם לפי סעיף קטן (א) בשל מסירת ידיעה לאחר שחדל מהיות עובד הציבור תהא גם זו הגנה טובה, שמסירת הידיעה היתה כעבור חמש שנים מהיום שחדל מהיות עובד הציבור ושהידיעה לא נגעה לבטחון המדינה או ליחסי חוץ שלה ושבמסירת הידיעה לא היה משום פגיעה בדבר שיש לציבור זיקה בו או פגיעה בזכותו של יחיד;

(3) הוראות פסקה (2) לא יחולו על ידיעה הנוגעת לביטחון המדינה או ליחסי חוץ שלה אלא אם כן אישר הגורם המוסמך, קודם למסירתה, כי מסירת הידיעה לא תפגע בביטחון המדינה או ביחסי חוץ שלה; לענין זה, "הגורם המוסמך" –  הצנזור הצבאי הראשי או בעל תפקיד אחר, הכל כפי שתקבע הממשלה בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, דרך כלל או לפי סוגי ענינים;

(4) אישר הצנזור הצבאי הראשי פרסום ידיעה כגורם המוסמך לפי הוראות פסקה (3), יראו את האישור גם כאישור מטעמו לפרסום הידיעה לפי חלק ח' לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, אלא אם כן קבע הצנזור הצבאי הראשי אחרת.

הסתרת מידע בידי עובד ציבור (תיקון מס' 65) תשס"ב-2001

117א. עובד הציבור שנתן לידיעה שאינה סודית, צורה של ידיעה סודית, במטרה למנוע את פרסומה, דינו –  מאסר שנה; לענין זה, "ידיעה סודית" – כהגדרתה בסעיף 113.

מיום 18.12.2001

תיקון מס' 65

ס"ח תשס"ב מס' 1814 מיום 18.12.2001 עמ' 33 (ה"ח 3031)

הוספת סעיף 117א

גילוי בהפרת חוזה [ד/28]

118. (א) היה אדם בעל חוזה עם המדינה או עם גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, תשי"ח- 1958 [נוסח משולב], ובחוזה יש התחייבות לשמור בסוד ידיעות שיגיעו אליו עקב ביצוע החוזה, והוא מסר, ללא סמכות כדין, ידיעה כאמור לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, דינו – מאסר שנה אחת.

(ב)  בסעיף זה, "בעל חוזה" –  לרבות מי שהועסק, כעובד או כקבלן, לשם ביצוע החוזה; ואולם תהא זו הגנה טובה לנאשם לפי סעיף זה שלא ידע על ההתחייבות לשמור ידיעות כאמור בסוד ושהוא מסר את הידיעה בתום לב.

גילוי בהפרת אמון [ד/29]

119. מי שנמסר לו מסמך רשמי בתנאי מפורש שעליו לשמרו בסוד, והוא מסרו לאדם שאינו מוסמך לקבלו, דינו – מאסר שנה אחת; התרשל בשמירתו או עשה מעשה שיש בו כדי לסכן בטיחותו של המסמך, דינו – מאסר ששה חדשים.

מעשי התחזות [ד/30]

120. מי שעשה, מכר או מסר חותם או חותמת או נייר המתחזים כרשמיים, וכן מי שעשה, מכר או מסר מדים של צבא הגנה לישראל או של משטרת ישראל או מדים רשמיים אחרים, ללא סמכות כדין, דינו – מאסר שנה אחת; התכוון להכין מעשה עבירה לפי פרק זה שענשה מאסר שבע שנים או עונש חמור מזה, דינו – מאסר חמש שנים.

סימן ו': פגיעה ביחסי חוץ

פגיעה ביחסי חוץ [ד/31]

121. (א) הקושר קשר לעשות מעשה נגד מדינה ידידותית או נציגיה או נגד ארגון או מוסד של מדינות או נציגיהם, ובמעשה היה כדי לפגוע בענין שיש לישראל בקיום יחסים בינה לבין מדינה, ארגון או מוסד כאמור, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב)  על אף האמור בכל דין, העושה מעשה עבירה בכוונה להזיק ליחסים בין ישראל לבין מדינה, ארגון או מוסד כאמור בסעיף קטן (א) או לענין שיש בהם לישראל, דינו –  מאסר עשר שנים; ואם ענשו על עבירה כאמור, אף בלי שהוכחה הכוונה האמורה בסעיף קטן זה, הוא מאסר שבע שנים או יותר, דינו –  מאסר עולם.

(ג)   בסעיף זה, "מדינה ידידותית" –  מדינה המקיימת קשרים דיפלומטיים או מסחריים עם ישראל או המרשה לאזרחי ישראל לבקר בארצה.

גיוס לכוחות חוץ [ד/32]

122. (א) אזרח ישראלי שהתנדב לשרת בכוחות המזויינים של מדינת חוץ, דינו – מאסר שלוש שנים; ואזרח ישראל ששירת בכוח מזויין של מדינת חוץ, רואים אותו כאילו התנדב לשרת, כל עוד לא הוכיח ההפך.

(ב)  מי שגייס בישראל תושב ישראל לכוח מזויין של מדינת חוץ, והמגייס אינו נציגה הרשמי של אותה מדינה והמגוייס אינו אזרחה, דינו –  מאסר חמש שנים.

(ג)   לא ישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף זה על מעשה שעשה בהיתר על פי דין או על פי הסכם בין ישראל לבין מדינה אחרת או מוסד או ארגון בינלאומי, או בהיתר שניתן מטעם הממשלה, אם לאותו אדם ואם לאותו מעשה ואם בדרך כלל.

סימן ז': סדרי דין

אישום [ד/33]

123. לא יוגש כתב אישום לפי פרק זה אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.

מעצר לפי בקשת היועץ המשפטי [ד/34]

124. (א) שופט בית המשפט העליון רשאי, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לצוות על מעצר אדם החשוד בעבירה לפי סימנים ב' או ד' לתקופה שיקבע או שיאריך ושלא תעלה בכל פעם על שלושים יום ובכללה על ארבעה חדשים.

(תיקון מס' 50) תשנ"ו-1996

(ב)  (בוטל).

(תיקון מס' 50) תשנ"ו-1996

(ג)   לגבי מעצר לפי סעיף זה נתונות הסמכויות האמורות בסימן ב' לפרק ג' של חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, לנשיא בית המשפט העליון או לשופט בית המשפט העליון שקבע לכך.

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 50

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 351 (ה"ח 2366)

(ב) פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן בסימן זה – הפקודה), לא תחול על מעצר לפי סעיף זה.

(ג) לגבי מעצר לפי סעיף זה נתונות הסמכויות האמורות בסימן ב' לפרק ג' של חוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965 חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לנשיא בית המשפט העליון או לשופט בית המשפט העליון שקבע לכך.

מעצר רגיל [ד/35] (תיקון מס' 50) תשנ"ו-1996

125. (א) על אף הוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, קצין משטרה בכיר רשאי לצוות על מעצרו של אדם החשוד בעבירה לפי סימנים ב' או ד' לתקופה של חמישה-עשר ימים, בטרם יובא לפני שופט; לפני מתן צו המעצר או תוך ארבעים ושמונה שעות לאחר נתינתו ישמע הקצין את החשוד.

(תיקון מס' 17) תשמ"ג-1983

(ב)  מי שנעצר כאמור בסעיף קטן (א) ניתן להחזיקו גם במקום מעצר שקבע שר הבטחון והודעה עליו נמסרה לשר המשפטים; ההחזקה תהיה בתנאים שנקבעו בתקנות לפי סעיף 3 לחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), תשל"ט-1979.

מיום 30.3.1983

תיקון מס' 17

ס"ח תשמ"ג מס' 1079 מיום 30.3.1983 עמ' 58 (ה"ח 1554)

125. (א) הפקודה תחול על מעצר של חשוד בעבירה לפי פרק זה, אם המעצר לא נתבקש לפי סעיף 124, ואולם קצין משטרה בכיר רשאי לצוות על מעצרו של אדם החשוד בעבירה לפי סימנים ב' או ד' לתקופה של חמישה עשר ימים, בטרם יובא לפני שופט; לפני מתן צו המעצר או תוך ארבעים ושמונה שעות לאחר נתינתו ישמע הקצין את החשוד.

(ב) מי שנעצר כאמור בסעיף קטן (א) ניתן להחזיקו גם במקום מעצר שקבע שר הבטחון והודעה עליו נמסרה לשר המשפטים; ההחזקה תהיה בתנאים שנקבעו בתקנות לפי סעיף 3 לחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), התשל"ט-1979.

 

מיום 12.5.1997

תיקון מס' 50

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 351 (ה"ח 2366)

(א) הפקודה תחול על מעצר של חשוד בעבירה לפי פרק זה, אם המעצר לא נתבקש לפי סעיף 124 על אף הוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ואולם קצין משטרה בכיר רשאי לצוות על מעצרו של אדם החשוד בעבירה לפי סימנים ב' או ד' לתקופה של חמישה עשר ימים, בטרם יובא לפני שופט; לפני מתן צו המעצר או תוך ארבעים ושמונה שעות לאחר נתינתו ישמע הקצין את החשוד.

חיפוש משטרתי בשעת הדחק [ד/36]

126. היה המפקח הכללי של המשטרה, או קצין משטרה בכיר שהוא הסמיך לכך, משוכנע כי יש יסוד מספיק להניח שנעברה עבירה לפי סעיפים 111 או 112 או שעומדים לעבור עבירה לפי אחד הסעיפים האלה, והוא סביר כי הענין אינו סובל דיחוי וכי בטחון המדינה דורש פעולה מיד, רשאי הוא לתת לשוטר הוראה בכתב חתומה בידו, לערוך חיפוש בקשר לאותה עבירה, ודין אותה הוראה יהיה, לכל דבר, כדין צו חיפוש שנתן שופט בית משפט שלום על פי הפקודה, ובלבד שהוראה כאמור תאושר בידי שופט תוך שלושה ימים אחרי נתינתה.

חיפוש צבאי בשעת הדחק [ד/37]

127. היה מפקד יחידה צבאית בדרגת רב סרן ומעלה משוכנע כי יש יסוד מספיק להניח שנעברה עבירה לפי סעיפים 111, 112 או 115, והוא סבור כי הענין אינו סובל דיחוי וכי בטחון המדינה דורש פעולה מיד, ואין אפשרות לפעול לפי סעיף 126, רשאי הוא לתת לחייל הוראה בכתב חתומה בידו לערוך חיפוש על גופו ובכליו של אדם בקשר לאותה עבירה, ודין אותה הוראה יהיה, לכל דבר, כדין צו חיפוש שנתן שופט בית משפט שלום לפי הפקודה, ובלבד שלא ייערך חיפוש לפי סעיף זה בבית מגורים; הוראה כאמור תאושר בידי שופט בית משפט שלום או בידי נשיא בית דין צבאי מחוזי תוך שלושה ימים אחרי נתינתה.

סודיות הדיון [ד/38]

128. היה בית המשפט השומע משפט בעבירה לפי סימנים ב' או ד' סבור כי בטחון המדינה מחייב שמירת סודיות במידה שאין להשיגה באמצעים על פי כל דין אחר, רשאי הוא לצוות —

(1)   כי הנאשם או סניגורו לא יהיו נוכחים בהליך מסויים או לא יעיינו בראיה מסויימת;

(2)   כי בית המשפט ישב, בהליך מסויים, במקום שמחוץ לבנין בית המשפט;

(3)   כי דבר שנאמר או ראיה שהוגשה בהליך מסויים, יישמרו בסוד, באופן ובמידה שבית המשפט יקבע;

ובלבד שבית המשפט לא ישתמש בסמכותו לפי פסקה (1), אם לא הובטח להנחת דעתו שתהא לנאשם הגנה מלאה, לרבות סניגור שמינה בית המשפט או שבחר הנאשם במקום הסניגור שייעדר או שלא יעיין בראיה כאמור.

מכשירי עבירה [ד/39]

129. (א) הורשע אדם בעבירה לפי פרק זה, רשאי בית המשפט לצוות כי כל נכס שבו השתמש או הסתייע העבריין כדי לעבור את העבירה יחולט לאוצר המדינה, אף אם לא הוכחה בעלותו של העבריין בנכס.

(ב)  הטוען לזכות בנכס שחולט לפי סעיף קטן (א) והוא לא היה שותף לעבירה רשאי, תוך שנה מיום מתן צו החילוט או תוך מועד נוסף שנקבע בו לכך, לבקש מבית המשפט אשר ציווה על החילוט, שיבטל את החילוט ויצווה על מסירת הנכס לבעלו; לא נמצא הנכס עוד בעין, רשאי בית המשפט, אם הוא שוכנע שהיתה פשיעה או רשלנות בשמירתו, לחייב את אוצר המדינה בנזקים, בסכום שיקבע; נמכר הנכס, יבואו דמי מכרו במקומו.

(ג)   סדרי הדין בהליכים לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו בתקנות.

סימן ח': שונות

שמירת דינים [ד/40]

130. הוראות פרק זה באות להוסיף על האמור בכל דין אחר ולא לגרוע ממנו.

עבירות חוץ [ד/41] ת"ט תשל"ט-1979

131. מי שעבר עבירה לפי פרק זה בחוץ לארץ, יתן עליה את הדין בישראל; ואולם לא ישא אדם באחריות פלילית בשל עבירה לפי סעיפים 97, 98, 100, 103 או 121 שעבר בחוץ לארץ, אם בשעת העבירה לא היה אזרח ישראלי, תושב ישראל או חייב בנאמנות למדינת ישראל בין משום ששירת בשירות המדינה ובין מסיבה אחרת.

מיום 10.8.1979

ת"ט תשל"ט-1979

ס"ח תשל"ט מס' 943 מיום 10.8.1979 עמ' 150

131. מי שעבר עבירה לפי פרק זה בחוץ לארץ, יתן עליה את הדין בישראל; ואולם לא ישא אדם באחריות פלילית בשל עבירה לפי סעיפים 97, 98, 100, 104 103 או 121 שעבר בחוץ לארץ, אם בשעת העבירה לא היה אזרח ישראלי, תושב ישראל או חייב בנאמנות למדינת ישראל בין משום ששירת בשירות המדינה ובין מסיבה אחרת.

ביצוע [ד/43]

132. שר המשפטים ממונה על ביצוע פרק זה.

פרק ח': פגיעות בסדרי המשטר והחברה

סימן א': המרדה

מעשי המרדה [א/59(1)(א)]

133. העושה מעשה לשם המרדה, או מנסה, מכין עצמו או קושר קשר עם חברו לעשות מעשה כאמור, דינו – מאסר חמש שנים.

פרסומי המרדה [א/59(1)(ב), (ג), (2)] (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988

134. (א) המפרסם, מדפיס או משעתק פרסום ויש בו כדי להמריד, דינו – מאסר חמש שנים והפרסום יחולט.

(ב)  המייבא פרסום שיש בו כדי להמריד, דינו – מאסר חמש שנים והפרסום יחולט, זולת אם לא היה לו יסוד להניח שיש בפרסום כדי להמריד.

(ג)   המחזיק, ללא הצדק כדין, פרסום שיש בו כדי להמריד, דינו – מאסר שנה אחת והפרסום יחולט.

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 65 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

(א) המפרסם מילים, או מדפיס פרסום, מפרסמו או משעתקו, ויש בהם המפרסם, מדפיס או משעתק פרסום ויש בו כדי להמריד, דינו – מאסר חמש שנים והפרסום יחולט.

סייגים לאישום ולהרשעה [א/59(3)-(5)] (תיקון מס' 74) תשס"ג-2003

135. (א) לא תוגש תביעה פלילית על עבירה לפי סעיפים 133 או 134 אלא בתוך שנה מיום שנעברה, ולא ייתבע אדם לדין על עבירה כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה בכתב.

(ב)  לא יורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 133 או 134 על פי עד אחד באין סיוע לעדותו.

מיום 16.7.2003

תיקון מס' 74

ס"ח תשס"ג מס' 1896 מיום 16.7.2003 עמ' 514 (ה"ח 3169)

(א) לא תוגש תביעה פלילית על עבירה לפי סעיפים 133 או 134 אלא תוך ששה חדשים בתוך שנה מיום שנעברה, ולא ייתבע אדם לדין על עבירה כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה בכתב.

המרדה – מהי [א/60(1)]

136. לענין סימן זה, "להמריד" הוא אחת מאלה:

(1)   להביא לידי שנאה, בוז או אי-נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין;

(2)   להסית או לגרות את יושבי הארץ שינסו להשיג, בדרכים לא כשרות, שינויו של דבר שיסודו בדין;

(3)   לעורר אי רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ;

(4)   לעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין.

טענת אמת אינה הגנה [א/60(4)] (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988

137. באישום לפי סעיפים 133 או 134 לא תהא הגנה שהפרסום שיש בו לפי הטענה כדי להמריד הוא אמת.

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 65 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

137. באישום לפי סעיפים 133 או 134 לא תהא הגנה שהמלים שיש בהן לפי הטענה כדי להמריד הן אמת שהפרסום שיש בו לפי הטענה כדי להמריד הוא אמת.

 

בקורת ותעמולה חוקיות [א/60(5)]

138. אין רואים מעשה, נאום או פרסום כהמרדה, אם מגמתם אינה אלא אחת מאלה:

(1)   להוכיח שהממשלה הוטעתה או טעתה במעשה שעשתה;

(2)   להוקיע טעויות או פגמים בדיני המדינה או בסדריה, או במוסד ממוסדותיהם שהוקמו כדין, או בסדרי השלטון והמשפט, והכל כדי להביא לידי תיקון הטעויות או הפגמים;

(3)   לשכנע את אזרחי המדינה או יושביה שינסו להביא בדרכים כשרות לשינוי דבר שיסודו בדין;

(4)   להוקיע, מתוך מגמה לסלק, דברים המעוררים או העלולים לעורר מדנים או רגשי עוינות בין חלקים שונים של האוכלוסין.

הגנה בפרסומיו של שלוח [א/61] (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988

139. באישום על פרסום שפרסם שלוח שיש בו לפי הטענה כדי להמריד, תהא זו הגנה טובה לשולח שהפרסום נעשה בלא רשותו, הסכמתו או ידיעתו ולא מהעדר תשומת לב ראויה או זהירות שלו, וכי עשה כל שביכלתו לעזור בגילוי זהותם של האחראים לעשייתו ולפרסומו.

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 65 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

139. באישום על פרסום שעשה שלוח למלים שיש בהן שפרסם שלוח שיש בו לפי הטענה כדי להמריד, תהא זו הגנה טובה לשולח שהפרסום נעשה בלא רשותו, הסכמתו או ידיעתו ולא מהעדר תשומת לב ראויה או זהירות שלו, וכי עשה כל שביכלתו לעזור בגילוי זהותם של האחראים לכתיבתן ולפרסומן לעשייתו ולפרסומו.

שבועה לעבור עבירה חמורה [א/63]

140. העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:

(1)   משביע את חברו בשבועה או בהתחייבות שכמוה כשבועה (לשתיהן ייקרא בסימן זה – שבועה), או נוכח בהשבעה כאמור ומביע הסכמתו לה, והיא באה לחייב את הנשבע לעבור עבירה שענשה מוות או מאסר עולם או מאסר עשרים שנים, או לחייבו להשתתף במעשה התקוממות או מרד;

(2)   נשבע את השבועה האמורה בפסקה (1) בלא שכפו אותו לעשות כן.

שבועה לעבור עבירה אחרת [א/64] [תשכ"ו]

141. העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:

(1)   משביע את חברו שבועה, או נוכח בהשבעה ומביע הסכמתו לה, והיא באה לחייב את הנשבע לאחת מאלה:

(א)   לעבור עבירה שאין ענשה מוות, מאסר עולם או מאסר עשרים שנים;

(ב)   להפריע את שלום הציבור;

(ג)    להימנות עם התאגדות שהוקמה לעשיית מעשה כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב);

(ד)    לציית להוראותיו של ועד או של חבר אנשים שהוקמו שלא כדין, או של מנהיג או מפקד או אדם אחר שאין לו סמכות כדין ליתן את ההוראות;

(ה)   לא להלשין על חברו להתאגדות או על אדם פלוני או לא להעיד נגדם;

(ו)    לא לגלות קיומה של התאגדות אסורה, או מעשה אסור שנעשה או עומד להיעשות, או שבועה אסורה שהציע, שנשבע או שהשביע, הוא או אדם אחר, או לא לגלות את המשמעות של שבועה כאמור;

(2)   נשבע את השבועה האמורה בפסקה (1) בלא שכפו אותו לעשות כן.

טענת כפיה [א/65]

142. מי שנשבע שבועה כאמור בסימן זה לא יוכל לטעון להגנתו שכפו אותו לעשות כן, אלא אם תוך ארבעה-עשר יום לאחר השבועה, ואם היה מנוע מחמת אונס או מחלה – תוך ארבעה-עשר יום לאחר שחדלה המניעה, מסר בתצהיר לפני שוטר את כל אשר ידוע לו בענין זה, לרבות שם האדם שהשביעו או שבנוכחותו נשבע ואת מקומה וזמנה של השבועה; חייל בשירות פעיל או שוטר רשאי להצהיר כאמור לפני מפקדו.

אימונים צבאיים אסורים [א/66]

143. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:

(1)   מאמן או מדריך להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים, ללא רשות הממשלה;

(2)   נוכח באסיפה או בהתקהלות שאינן ברשות הממשלה, כדי לאמן או להדריך אנשים להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים.

(ב)  המתאמן או מיתרגל להשתמש בנשק או לבצע תרגילים, תנועות או פעולות צבאיים, בתוך אסיפה או התקהלות שנתכנסה ללא רשות הממשלה, או שהוא נוכח בהן כדי להתאמן או להיתרגל, דינו – מאסר שלוש שנים.

עבירות בנשק [א/66א(א)-(ה), (ז)] [תשל"ב] (תיקון מס' 12) תש"ם-1980 (תיקון מס' 33) תשנ"א-1991

144. (א) הרוכש או המחזיק נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו, דינו – מאסר שבע שנים. אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב)  הנושא או מוביל נשק בלא רשות על פי דין לנשיאתו או להובלתו, דינו – מאסר עשר שנים. אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), דינו – מאסר שלוש שנים.

(תיקון מס' 33) תשנ"א-1991

(ב1) סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על מי שעבר את העבירות בשל כך בלבד שלא שילם את האגרה לחידוש רשיונו או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא היתה מניעה לחידושה, הכל בהתאם לחוק כלי היריה, תש"ט-1949, או התקנות על פיו.

(תיקון מס' 33) תשנ"א-1991

(ב2) המייצר, מייבא או מייצא נשק או הסוחר בו או עושה בו כל עסקה אחרת שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בלא רשות על פי דין לעשות פעולה כאמור, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.

(תיקון מס' 33) תשנ"א-1991

(ב3) הרשאי על פי דין למכור או למסור נשק והוא מוכרו או מוסרו לאדם שאינו רשאי על פי דין להחזיק בו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים; סבר המוכר או המוסר, כתוצאה מבדיקה רשלנית, שהוא מוכר או מוסר נשק למי שרשאי על פי דין להחזיק בו – דינו מאסר שלוש שנים.

(תיקון מס' 12) תש"ם-1980 (תיקון מס' 33) תשנ"א-1991

(ג)   בסעיף זה, "נשק" –

(1)   כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;

(2)   כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו בחוק כלי היריה, תש"ט-1949;

(3)   תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה.

(תיקון מס' 12) תש"ם-1980

(ג1) לענין סעיף זה –

(1)   אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה הנשק תקין לשימוש או לא;

(2)   הטוען לרשות על פי דין – עליו הראיה.

(ד)  מקום שנמצא בו נשק, רואים את מחזיק המקום כמחזיק הנשק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

(ה)  תעודה החתומה בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה והיא מאשרת שחפץ פלוני הוא נשק, תשמש ראיה לדבר, כל עוד לא הוכח היפוכו; אולם הנאשם זכאי להזמין את חותם התעודה לחקירה, ואם עשה כן, לא תשמש התעודה ראיה אלא אם חותם התעודה נענה להזמנה; בית המשפט חייב להודיע לנאשם על זכותו להזמין את חותם התעודה לחקירה.

(ו)   סעיף זה אינו בא לגרוע מהוראת כל דין.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 112 (ה"ח 1400)

(א) המחזיק נשק ואין בידו להוכיח רשות על פי דין להחזקתו, דינו – מאסר שבע שנים. אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) הנושא או מוביל נשק ואין בידו להוכיח רשות על פי דין לנשיאתו או להובלתו, דינו – מאסר עשר שנים. אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), דינו – מאסר שלוש שנים.

(ג) בסעיף זה, "נשק" –

(1) כלי העשוי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;

(2) כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור;

(3) תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה.

(ג1) לענין סעיף זה אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה הנשק תקין לשימוש או לא.

 

מיום 26.6.1991

תיקון מס' 33

ס"ח תשנ"א מס' 1361 מיום 26.6.1991 עמ' 176 (ה"ח 2050)

החזקת נשק שלא כדין עבירות בנשק

144. (א) המחזיק נשק ואין בידו להוכיח רשות על פי דין להחזקתו הרוכש או המחזיק נשק בלא רשות על פי דין להחזקתו, דינו – מאסר שבע שנים. אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) הנושא או מוביל נשק ואין בידו להוכיח רשות בלא רשות על פי דין לנשיאתו או להובלתו, דינו – מאסר עשר שנים. אולם אם היה הנשק חלק, אבזר או תחמושת כאמור בסעיף קטן (ג)(1) או (2), דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב1) סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על מי שעבר את העבירות בשל כך בלבד שלא שילם את האגרה לחידוש רשיוני או שלא חודשה תעודת הרשאתו אף שלא היתה מניעה לחידושה, הכל בהתאם לחוק כלי היריה, התש"ט – 1949, או התקנות על פיו

(ב2) המייצר, מייבא או מייצא נשק או הסוחר בו או עושה בו כל עסקה אחרת שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו בין בתמורה ובין שלא בתמורה, בלא רשות על פי דין לעשות פעולה כאמורה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.

(ב3) הרשאי על פי דין ל מכור או למסור נשק והוא מוכרו או מוסרו לאדם שאינו רשאי על פי דין להחזיק בו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים; סבר המוכר או המוסר, כתוצאה מבדיקה רשלנית, שהוא מוכר או מוסר נשק למי שרשאי על פי דין להחזיק בו – דינו מאסר שלוש שנים.

(ג) בסעיף זה, "נשק" –

(1) כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;

(2) כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו בחוק כלי היריה, התש"ט – 1949;

(3) תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה.

(ג1) לענין סעיף זה אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה הנשק תקין לשימוש או לא.

(ג1) לענין סעיף זה –

(1) אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה הנשק תקין לשימוש או לא;

(2) הטוען לרשות על פי דין – עליו הראיה.

(ד) מקום שנמצא בו נשק, רואים את מחזיק המקום כמחזיק הנשק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

(ה) תעודה החתומה בידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה והיא מאשרת שחפץ פלוני הוא נשק, תשמש ראיה לדבר, כל עוד לא הוכח היפוכו; אולם הנאשם זכאי להזמין את חותם התעודה לחקירה, ואם עשה כן, לא תשמש התעודה ראיה אלא אם חותם התעודה נענה להזמנה; בית המשפט חייב להודיע לנאשם על זכותו להזמין את חותם התעודה לחקירה.

(ו) סעיף זה אינו בא לגרוע מהוראת כל דין.

(תיקון מס' 20) תשמ"ו-1986 (תיקון מס' 40) תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 66) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 123) תשע"ו-2016

סימן א'1: הסתה לגזענות או לאלימות

מיום 13.8.1986

תיקון מס' 20

ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986 עמ' 219 (ה"ח 1728)

הוספת סימן א'1

 

מיום 4.8.1994

תיקון מס' 40

ס"ח תשנ"ד מס' 1476 מיום 4.8.1994 עמ' 264 (ה"ח 2267, ה"ח 2270)

סימן א'1: הסתה לגזענות גזענות

 

מיום 22.5.2002

תיקון מס' 66

ס"ח תשס"ב מס' 1845 מיום 22.5.2002 עמ' 411 (ה"ח 3082)

החלפת כותרת סימן א'1

הנוסח הקודם:

סימן א'1: גזענות

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס' 123

ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 925 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)

סימן א'1: הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור הסתה לגזענות או לאלימות

 

 

 

הגדרות (תיקון מס' 20) תשמ"ו-1986

144א.       בסימן זה –

"גזענות" – רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסיה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני;

(תיקון מס' 52) תשנ"ח-1998

"פרסם" – (נמחקה).

מיום 13.8.1986

תיקון מס' 20

ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986 עמ' 219 (ה"ח 1728)

הוספת סעיף 144א

 

מיום 5.8.1998

תיקון מס' 52

ס"ח תשנ"ח מס' 1683 מיום 5.8.1998 עמ' 316 (ה"ח 2639)

מחיקת הגדרת "פרסם"

הנוסח הקודם:

"פרסם" – כהגדרתו בסעיף 2, לרבות בשידורי רדיו או טלוויזיה.

איסור פרסום הסתה לגזענות (תיקון מס' 20) תשמ"ו-1986

144ב. (א) המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)  לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הפרסום הביא לגזענות או לא ואם היה בו אמת או לא.

מיום 13.8.1986

תיקון מס' 20

ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986 עמ' 220 (ה"ח 1728)

הוספת סעיף 144ב

פרסום מותר (תיקון מס' 20) תשמ"ו-1986

144ג. (א)  פרסום דין וחשבון נכון והוגן על מעשה כאמור בסעיף 144ב, לא יראוהו כעבירה על אותו סעיף, ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להביא לגזענות.

(ב)  פרסום ציטוט מתוך כתבי דת וספרי תפילה, או שמירה על פולחן של דת, לא יראו אותם כעבירה לפי סעיף 144ב, ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות.

מיום 13.8.1986

תיקון מס' 20

ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986 עמ' 220 (ה"ח 1728)

הוספת סעיף 144ג

החזקת פרסום גזעני (תיקון מס' 20) תשמ"ו-1986

144ד. המחזיק לשם הפצה פרסום האסור לפי סעיף 144ב כדי להביא לגזענות, דינו – מאסר שנה, והפרסום יחולט.

מיום 13.8.1986

תיקון מס' 20

ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986עמ' 220 (ה"ח 1728)

הוספת סעיף 144ד

(תיקון מס' 82) תשס"ה-2004

144ד1. (בוטל).

מיום 4.8.1994

תיקון מס' 40

ס"ח תשנ"ד מס' 1476 מיום 4.8.1994 עמ' 264 (ה"ח 2267, ה"ח 2270)

הוספת סעיף 144ד1

 

מיום 17.11.2004

תיקון מס' 82

ס"ח תשס"ה מס' 1961 מיום 17.11.2004 עמ' 14 (ה"ח 52)

ביטול סעיף 144ד1

הנוסח הקודם:

מעשה גזענות

144ד1. (א) העובר עבירה מתוך מניע של גזענות, דינו – כפל העונש שנקבע לאותה עבירה או מאסר עשר שנים, הכל לפי העונש הקל יותר.

(ב) בסעיף זה, "עבירה" – עבירה נגד הגוף, החירות, או הרכוש, עבירה של איומים או סחיטה; עבירות של בריונות ותקלות לציבור ושל מטרדים הכלולות בסימנים ט' וי"א בפרק זה, ועבירה בשירות הציבור וכלפיו הכלולה בפרק ט' סימן ד', הכל למעט עבירה שהעונש שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים ומעלה.

הסתה לאלימות (תיקון מס' 66) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 123) תשע"ו-2016

144ד2. (א) המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה – פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות, דינו – מאסר חמש שנים.

(תיקון מס' 123) תשע"ו-2016

(ב)  בסעיף זה, "מעשה אלימות" – עבירה הפוגעת בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה.

(ג)   פרסום דין וחשבון נכון והוגן על פרסום האסור על פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), אינו עבירה לפי סעיף זה.

מיום 22.5.2002

תיקון מס' 66

ס"ח תשס"ב מס' 1845 מיום 22.5.2002 עמ' 411 (ה"ח 3082)

הוספת סעיף 144ד2

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס' 123

ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 925 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)

הסתה לאלימות או לטרור

144ד2. (א) המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה – פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב) בסעיף זה, "מעשה אלימות או טרור" – עבירה הפוגעת בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה.

(ג) פרסום דין וחשבון נכון והוגן על פרסום האסור על פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), אינו עבירה לפי סעיף זה.

החזקת פרסום המסית לאלימות (תיקון מס' 66) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 123) תשע"ו-2016

144ד3. המחזיק, לשם הפצה, פרסום האסור לפי סעיף 144ד2, דינו – מאסר שנה, והפרסום יחולט.

מיום 22.5.2002

תיקון מס' 66

ס"ח תשס"ב מס' 1845 מיום 22.5.2002 עמ' 411 (ה"ח 3082)

הוספת סעיף 144ד3

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס' 123

ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 925 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)

החזקת פרסום המסית לאלימות או לטרור

 

הגשת אישום (תיקון מס' 20) תשמ"ו-1986 (תיקון מס' 40) תשנ"ד-1994

144ה. לא יוגש כתב אישום לפי סימן זה אלא בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.

מיום 13.8.1986

תיקון מס' 20

ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986עמ' 220 (ה"ח 1728)

הוספת סעיף 144ה

 

מיום 4.8.1994

תיקון מס' 40

ס"ח תשנ"ד מס' 1476 מיום 4.8.1994 עמ' 264 (ה"ח 2267, ה"ח 2270)

144ה. לא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סימן זה אלא בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.

סימן א'2: עבירות שנאה

 

מיום 17.11.2004

תיקון מס' 82

ס"ח תשס"ה מס' 1961 מיום 17.11.2004 עמ' 14 (ה"ח 52)

הוספת סימן א'2

עבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור – נסיבה מחמירה (תיקון מס' 82) תשס"ה-2004

144ו. (א)  העובר עבירה מתוך מניע של גזענות כהגדרתה בסימן א'1 או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטיה מינית או היותם עובדים זרים, דינו – כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או מאסר עשר שנים, הכל לפי העונש הקל יותר.

(ב)  בסעיף זה, "עבירה" – עבירה נגד הגוף, החירות או הרכוש, עבירה של איומים או סחיטה; עבירות של בריונות ותקלות לציבור ושל מטרדים הכלולים בסימנים ט' וי"א בפרק זה, ועבירה בשירות הציבור וכלפיו הכלולה בפרט ט' סימן ד', הכל למעט עבירה שהעונש שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים ומעלה.

מיום 17.11.2004

תיקון מס' 82

ס"ח תשס"ה מס' 1961 מיום 17.11.2004 עמ' 14 (ה"ח 52)

הוספת סעיף 144ו

סימן ב': התאגדויות והתקהלויות

התאגדות אסורה [א/69]

145. התאגדות אסורה, לענין סימן זה, היא –

(1)   חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף, מסית או מעודד לאחת מפעולות אסורות אלה:

(א)   למוטט את סדרי השלטון בישראל במהפכה או במעשי חבלה;

(ב)   להפיל בכוח או באלימות את הממשלה החוקית של ישראל או של מדינה אחרת, או כל ממשל מאורגן;

(ג)    להרוס נכס של המדינה או נכס המשמש למסחר בפנים המדינה או עם ארצות אחרות, או לפגוע בנכסים כאמור;

(2)   חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף או מעודד לעשות מעשה שמטרתו המפורשת או המשתמעת היא המרדה כמשמעותה בסימן א';

(תיקון מס' 96) תשס"ח-2008

(2א) חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, שבאופן מאורגן, בחוקתו או בתעמולתו או בדרך אחרת הוא מטיף, מסית או מעודד לגזענות כהגדרתה בסימן א'1, לרבות הטפה, הסתה או עידוד כאמור, לעקרונותיהם של הנאצים או של התנועה הנאצית;

(3)   חבר בני אדם שלא הודיע את תקנותיו כפי שהוא מחוייב על פי הדין או שהוא מוסיף להתכנס לאחר שפורק לפי הדין;

(4)   חבר בני אדם, מואגד או לא מואגד, המסונף, או נחזה כמסונף, לארגון המטיף או מעודד לאחת התורות או המעשים האמורים בסעיף זה;

(5)   סניף, מרכז, ועד, קבוצה או סיעה של התאגדות אסורה וכל מוסד או בית ספר שבהנהלתה או שבפיקוחה.

מיום 27.2.2008

תיקון מס' 96

ס"ח תשס"ח מס' 2135 מיום 27.2.2008 עמ' 216 (ה"ח 174)

הוספת פסקה 145(2א)

מטיף להתאגדות אסורה [א/71]

146. המטיף או מעודד, בדיבור, בכתב או בדרך אחרת, לעשיית אחת הפעולות האסורות לפי סעיף 145, דינו – מאסר שלוש שנים.

חבר להתאגדות אסורה [א/70]

147. מי שמלאו לו שש-עשרה שנים והוא חבר להתאגדות אסורה, ומי שתופש או פועל במשרה או בעמדה בה, או פועל כנציג שלה, או משמש מורה במוסד או בבית ספר המתנהלים או נחזים כמתנהלים בהנהלתה או בפיקוחה של התאגדות אסורה, דינו – מאסר שנה אחת.

תרומות להתאגדות אסורה [א/72]

148. המשלם דמי חבר או תורם להתאגדות אסורה, או לחשבונה, והמשדל לאחת מאלה, דינם – מאסר ששה חדשים.

פרסומי התאגדות אסורה [א/73] (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988

149. העושה, המדפיס, המפרסם או המעביר בדואר פרסום של התאגדות אסורה, או בשבילה או לטובתה, דינו – מאסר ששה חדשים.

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 65 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

פרסום כתבי התאגדות אסורה פרסומי התאגדות אסורה

149. המדפיס, מפרסם או מעביר בדואר כל ספר, כתב עת, חוברת, עלון, מודעה או עתון העושה, המדפיס, המפרסם או המעביר בדואר פרסום של התאגדות אסורה, או בשבילה או לטובתה, דינו – מאסר ששה חדשים.

הגשת אישום [א/76]

150. כתב אישום על עבירות לפי סעיפים 145 עד 149 לא יוגש אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.

התקהלות אסורה [א/79, 80]

151. שלושה אנשים לפחות שנתקהלו לשם עבירה, או שנתקהלו למטרה משותפת, ואפילו כשרה, ומתנהגים באופן הנותן לאנשים שבסביבה יסוד סביר לחשוש שהמתקהלים יעשו מעשה שיפר את השלום, או שבעצם התקהלותם יעוררו אנשים אחרים, ללא צורך וללא עילה מספקת, להפר את השלום, הרי זו התקהלות אסורה, והמשתתף בהתקהלות אסורה, דינו – מאסר שנה אחת.

התפרעות [א/79, 80]

152. התקהלות אסורה, שהתחילו לבצע בה את מטרתה בהפרת השלום שיש בה כדי להטיל אימה על הציבור, הרי זו התפרעות, והמשתתף בהתפרעות, דינו – מאסר שנתיים.

הוראת התפזרות [א/82]

153. ממונה על מחוז או קצין מחוז או שופט בית משפט שלום, ובהעדרם – שוטר בדרגת מפקח משנה ומעלה, הרואה שלושה אנשים לפחות מתפרעים, או חושש שהם עומדים להתפרע, רשאי, לאחר שהודיע על נוכחותו בתקיעת חצוצרה, בשריקת משרוקית או בכל אמצעי כיוצא באלה או ביריית אור "וירי" מאקדח – להורות להם שיתפזרו בשקט.

פיזור מתפרעים [א/83]

154. אם כעבור זמן סביר לאחר ההודעה וההוראה לפי סעיף 153, או לאחר שמתן ההודעה או ההוראה נמנע בכוח, מוסיפים אנשים במספר כאמור להתפרע, רשאי כל המוסמך ליתן הודעה והוראה כאמור, או שוטר, או כל אדם המסייע בידם, לעשות כל הדרוש כדי לפזר את המוסיפים להתפרע או לתפסם, ואם מישהו התנגד לתפיסה יכול המוסמך להשתמש בכוח הדרוש בדרך סבירה כדי להתגבר על ההתנגדות, ובכל משפט פלילי או אזרחי לא ישא באחריות אם גרם פגיעה או מוות לאדם או נזק לרכוש.

המשך התפרעות לאחר הוראת התפזרות [א/84] [תשכ"ו]

155. ניתנו הודעה והוראת התפזרות למתפרעים או למתקהלים כדי להתפרע ועבר זמן סביר לאחר מתן ההודעה וההוראה – כל המשתתף או ממשיך להשתתף באותה התקהלות או התפרעות, דינו – מאסר חמש שנים.

מניעת הוראת התפזרות [א/85] [תשכ"ו]

156. המונע או מפריע, בכוח, מתן ההודעה או הוראת ההתפזרות, דינו – מאסר חמש שנים, וכל היודע שמתן ההודעה או ההוראה נמנעו בכוח והוא משתתף בהתקהלות או בהתפרעות, דינו – מאסר שלוש שנים.

התפרעות שסופה נזק [א/86, 87]

157. מתפרעים שגרמו, שלא כדין, נזק לבנין, לאניה, למסילת ברזל, למכונות, למבנה, לקו טלגרף, לקו חשמל, לקו צינורות או לצינור להספקת מים, דינו של כל אחד מהם – מאסר שבע שנים, ואם הרסו או השמידו, או התחילו להרוס או להשמיד, אחד הדברים האמורים, דינו – מאסר עשר שנים.

מתפרעים הפוגעים בכלי שיט [א/88]

158. מתפרעים המונעים או מפריעים, שלא כדין ובכוח, טעינה או פריקה או הפלגה או שיוט של כלי שיט, או שהם עולים אל כלי שיט שלא כדין ובכוח בכוונה לעשות אחד המעשים האמורים, דינם – מאסר שלוש שנים.

סימן ג': הפרעות לשלום הציבור

פרסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה [א/62]

159. (א) המפרסם או משעתק אמרה, שמועה או ידיעה העלולות לעורר פחד ובהלה בציבור או להפריע את שלומו, והוא יודע, או יש לו יסוד להניח, שהן כוזבות, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב)  באישום לפי סעיף קטן (א) תהא לנאשם הגנה טובה בטענה שלא ידע, או שלא היה לו יסוד להניח, שהאמרה, השמועה או הידיעה הן כוזבות, ובלבד שהוכיח שנקט אמצעים סבירים כדי לאמת את דיוקן לפני פרסומן.

שימוש בחומר הנחזה כמסוכן (תיקון מס' 69) תשס"ב-2002

159א. השולח, המניח או המוסר לאחר, חומר או חפץ הנחזה כמסכן את חייו של אדם או את גופו, בנסיבות שיש בהן כדי לגרום לבהלה בציבור או להפרת הסדר הציבורי, דינו – מאסר שישה חודשים או הקנס האמור בסעיף 61(א)(4).

מיום 19.6.2002

תיקון מס' 69

ס"ח תשס"ב מס' 1851 מיום 19.6.2002 עמ' 448 (ה"ח 3107)

הוספת סעיף 159א

הפרעות ביחסי עבודה [א/74]

160. ראתה הממשלה שיש ביחסי העבודה הפרעות חמורות המסכנות את הכלכלה בארץ או את המסחר עם מדינות חוץ או פוגעות בהם, רשאית היא להכריז על מצב חירום לענין סעיף זה, וכל עוד לא בוטלה האכרזה יהא דינם של המשתתף בהשבתה או בשביתה בעבודה הנוגעת להובלת משא או להסעת נוסעים דרך עסק או מסחר בישראל או בינה לבין מדינות חוץ או למתן שירות ציבורי בישראל, ושל המסית, מסייע או מעודד להשבתה או לשביתה כאמור או להמשכתן – מאסר שנה אחת.

עבירות כלפי קיום שירותים ציבוריים [א/75] [תשכ"ו]

161. העושה אחד המעשים להלן תוך פגיעה בגופו או בנכסיו של חברו או איום או הפחדה או בכוח חרם או איום בחרם עליו או על נכסיו וללא כל סיבה או הצדק סבירים לחרם, דינו – מאסר שלוש שנים; ואלה המעשים:

(1)   מפריע לקיום שירות ציבורי או מחבל בו;

(2)   מכריח או מפתה עובד ציבורי או עובד בעבודה הנוגעת לשירות ציבורי להתפטר או לנטוש עבודתו, או מונע אדם מלהציע או לקבל עבודה כאמור;

(3)   מחבל או מפריע הובלת משא או הסעת נוסעים דרך עסק או מסחר בישראל או בינה לבין מדינת חוץ;

(4)   מכריח או מפתה עובד בהובלה או בהסעה כאמור בפסקה (3) או בעבודה הנוגעת להן להתפטר או לנטוש עבודתו, או מונע אדם מלהציע או לקבל עבודה כאמור.

הגשת אישום [א/76]

162. כתב אישום על עבירות לפי סעיפים 160 או 161 לא יוגש אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו.

סימן ד': סכסוכי עבודה

הפרעה שלא כדין למימוש זכות [א/211]

163. העושה שלא כדין אחד המעשים המנויים להלן, כדי להכריח את חברו לעשות מה שאינו חייב לעשות לפי הדין או להימנע מעשות מה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שנה אחת:

(1)   משתמש באלימות או באיומים נגדו או נגד אשתו או ילדיו, או פוגע בנכסיו;

(2)   מהלך אחריו בלי הרף ממקום למקום;

(3)   מסתיר מכשיר, מלבוש או כל נכס אחר השייך לחברו או נתון לשימושו, או שולל ממנו או מפריע את השימוש בו;

(4)   עומד על המשמר ליד ביתו או ליד מקום מגוריו, עבודתו או עסקו או מקום שנזדמן בו, או ליד הגישה אליהם, או מונע את הגישה אליהם;

(5)   הולך אחריו בצורה פרועה ברחוב או בדרך.

היתר משמרות [א/210, 211 תנאי]

164. (א) על אף האמור בסעיף 163 רשאי אדם, למען עצמו או למען תאגיד, או למען מעביד יחיד או חבר בני אדם, לעמוד במקום שעובדים או עוסקים בו, או על ידו, כדי לסייע בסכסוך עבודה, אם כל מטרתו היא להשיג, או למסור, בדרכי שלום ידיעות, או לשכנע בדרכי שלום לעבוד או להימנע מעבודה.

(ב)  בסעיף זה –

"סכסוך עבודה" – סכסוך בין מעבידים לעובדים או בין עובדים לעובדים, בנוגע למתן עבודה או אי מתן עבודה או להסכם עבודה או לתנאי עבודתו של עובד, למעט סכסוך שאחת מסיבותיו היא התנגדותם של עובדים למתן עבודה לעובדים אחרים מטעמי גזע, דת או לשון;

"עובד" – כל העובד במלאכה או בתעשיה אצל המעביד שעמו סכסוך העבודה או אצל מעביד אחר;

"תאגיד" – כל אגודה שנרשמה לפי חוק האגודות העותמאני או לפי פקודת האגודות השיתופיות או לפי פקודת החברות, ואחת ממטרותיה היא הסדר היחסים בין עובדים למעבידים, בין עובדים לעובדים או בין מעבידים למעבידים.

סימן ה': פגיעה במדינת חוץ

אלימות נגד מדינת חוץ [א/67(1)]

165. העושה בתחומי המדינה נסיון לארגן, להכין, לסייע או להקל כל נסיון הנעשה במדינת חוץ להרוס במעשי אלימות את סדרי השלטון של אותה מדינה, דינו – מאסר עשר שנים.

הסתה לאיבה כלפי מדינה ידידותית [א/67(2)] (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988

166. המבקש להסית למעשי איבה נגד ממשלתה של מדינה ידידותית, על ידי נאום במקום ציבורי או התקהלות פומבית או על ידי פרסום, דינו – מאסר שלוש שנים.

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 65 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

166. המבקש להסית למעשי איבה נגד ממשלתה של מדינה ידידותית, על ידי נאום במקום ציבורי או התקהלות פומבית או על ידי פרסום כתב, דינו – מאסר שלוש שנים.

 

פגיעה בדגל או בסמל של מדינה ידידותית [א/68]

167. המוריד או הורס, בפומבי, דגל או סמל של מדינה ידידותית, או עושה מעשה אחר לפגוע בהם, והכל בכוונה להביע איבה או בוז לאותה מדינה, דינו – מאסר שלוש שנים.

חילול כבודם של גדולי מדינת חוץ (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988

168. המפרסם ללא צידוק או הצדק שהיו מתקבלים במשפט בשל לשון הרע על אדם פרטי, פרסום העלול להשפיל, לחרף או לחשוף לשנאה או לבוז מלך, נשיא, שליט, שגריר או אחד מרמי המעלה האחרים של מדינת חוץ, דינו – קנס; ואם הפרסום עלול או מכוון להפריע את השלום והידידות בין ישראל למדינה אחרת – דינו מאסר שלוש שנים.

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 66 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

החלפת סעיף 168

הנוסח הקודם:

166. המפרסם, ללא צידוק או הצדק שהיו מתקבלים בבית משפט בשל לשון הרע על אדם פרטי, דבר המכוון לשמש חומר קריאה, או סימן או מצג חזותי, העלולים להשפיל, לחרף או לחשוף לשנאה או לבוז, מלך, נשיא, שליט, שגריר או אחד מרמי המעלה האחרים של מדינת חוץ, דינו – קנס 1500 לירות; ואם הדבר עלול או מכוון להפריע את השלום והידידות בין ישראל למדינה אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים.

סימן ו': שוד ים

שוד ים [א/78]

169. העושה מעשה של שוד ים או הקשור לשוד ים או כיוצא בו, דינו – מאסר עשרים שנים.

סימן ז': פגיעות ברגשי דת ומסורת

עלבון דת [א/146]

170. ההורס, מזיק או מחלל מקום פולחן, או כל עצם המוחזק מקודש לקהל אנשים, בכוונה לבזות דתם, או ביודעין שהם עשויים לראות במעשה זה עלבון לדתם, דינו – מאסר שלוש שנים.

הפרעה לפולחן [א/147] [תשכ"ו] (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

171. המפריע במזיד אסיפת אנשים שנתאספו כדין לשם פולחן דתי, או תוקף במזיד אדם הממלא תפקיד באסיפה כאמור או את אחד מבאיה, ואין בידו להוכיח צידוק או הצדק כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 112 (ה"ח 1400)

171. המפריע במזיד אסיפת אנשים שנתאספו כדין לשם פולחן דתי, או תוקף במזיד אדם הממלא תפקיד באסיפה כאמור או את אחד מבאיה, ואין בידו להוכיח צידוק או הצדק כדין, דינו – מאסר שנה אחת שלוש שנים.

כניסה ללא רשות למקום פולחן או קבורה [א/148]

172. הנכנס שלא ברשות למקום פולחן או קבורה או למקום שיוחד לצרכי לוויית המת או לשמירת עצמותיו של מת, או נוהג במת שלא בכבוד, או גורם הפרעה לאנשים שנתקהלו ללוויית המת, והכל בכוונה לפגוע ברגשותיו של אדם או לבזות דתו, או כשהוא יודע שהדבר עשוי לפגוע ברגשותיו של אדם או לבזות דתו, דינו – מאסר שלוש שנים.

פגיעה ברגשי דת [א/149] (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988

173. העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה אחת;

(1)   מפרסם פרסום שיש בו כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתם או ברגשותיהם הדתיים של אחרים;

(2)   משמיע במקום ציבורי ובתחום שמיעתו של פלוני מלה או קול שיש בהם כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתו או ברגשותיו הדתיים.

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 66 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

173. העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה אחת:

(1) מפרסם דבר דפוס, כתב יד, תמונה או דמות שיש בהם פרסום שיש בו כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתם או ברגשותיהם הדתיים של אחרים;

(2) מביע משמיע במקום ציבורי ובתחום שמיעתו של פלוני מלה או קול שיש בהם כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתו או ברגשותיו הדתיים.

(תיקון מס' 101) תש"ע-2009

174. (בוטל).

מיום 1.12.2009

תיקון מס' 101

ס"ח תש"ע מס' 2213 מיום 3.11.2009 עמ' 236 (ה"ח 372, ה"ח 188)

ביטול סעיף 174

הנוסח הקודם:

פגיעה בבניני ציבור ובמצבות

174. ההורס, משמיד או מפיל בנין או מצבה שיוחדו לשימוש הציבור או לנוי או גורם להם נזק, דינו – מאסר שלוש שנים.

מתן הטבות כפיתוי להמרת דת (תיקון מס' 1) תשל"ח-1977

174א. הנותן או מבטיח לאדם כסף, שווה כסף או טובת הנאה חמרית אחרת כדי לפתות אותו להמיר דתו או כדי שיפתה אדם אחר להמיר דתו, דינו – מאסר חמש שנים או קנס 50,000 לירות.

מיום 2.4.1978

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ח מס' 880 מיום 5.1.1978 עמ' 50 (ה"ח 1313)

הוספת סעיף 174א

קבלת הטבות תמורת המרת דת (תיקון מס' 1) תשל"ח-1977

174ב. המקבל או מסכים לקבל כסף, שווה כסף או טובת הנאה חמרית אחרת תמורת הבטחה להמיר דתו או לגרום לכך שאדם אחר ימיר דתו, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 30,000 לירות.

מיום 2.4.1978

תיקון מס' 1

ס"ח תשל"ח מס' 880 מיום 5.1.1978 עמ' 50 (ה"ח 1313)

הוספת סעיף 174ב

סימן ח': ריבוי נישואין

הגדרות [ה/1]

175. בסימן זה, "נישואין" – לרבות קידושין.

ריבוי נישואין [ה/2]

176. נשוי הנושא אשה אחרת, ונשואה הנישאת לאיש אחר, דינם – מאסר חמש שנים.

חזקת נישואין [ה/3]

177. מי שהיה נשוי הוא בחזקת נשוי, לענין סעיף 176, כל עוד לא הוכיח שנישואיו הקודמים בוטלו או הופקעו, בין על ידי מות בן הזוג ובין על פי פסק דין סופי של בית המשפט או של בית הדין המוסמך או על פי דין התורה בדרך שאישר בית הדין המוסמך, ואין רואים אותו כפנוי אלא משעת המוות או משעה שניתן פסק הדין או האישור כאמור.

תקפם של נישואין [ה/4]

178. לענין סעיף 176, אין נפקא מינה –

(1)   אם תקפם של הנישואין הקודמים הוא לפי דין המדינה שבה נערכו או לפי דין דתי שעל פיו נערכו;

(2)   אם הנישואין החדשים תקפים או בטלים;

(3)   אם הנישואין החדשים נערכו מחוץ לישראל, ובלבד שבשעת הנישואין היה הנושא אזרח ישראלי או תושב ישראל.

היתר נישואין לפי דין תורה [ה/5] (תיקון מס' 11) תש"ם-1980

179. היה הדין החל על הנישואין החדשים דין התורה, לא יורשע אדם על עבירה לפי סעיף 176 אם הנישואין החדשים נערכו לאחר שניתן לו היתר נישואין לפי פסק דין סופי של בית דין רבני ופסק הדין אושר בידי נשיא בית הדין הרבני הגדול.

מיום 28.3.1980

תיקון מס' 11

ס"ח תש"ם מס' 965 מיום 28.3.1980 עמ' 95 (ה"ח 1405)

179. היה הדין החל על הנישואין החדשים דין התורה, לא יורשע אדם על עבירה לפי סעיף 176 אם הנישואין החדשים נערכו לאחר שניתן לו היתר נישואין לפי פסק דין סופי של בית דין רבני ופסק הדין אושר בידי שני הרבנים הראשיים לישראל, ואם נבצרמאחד מהם למלא תפקידו – בידי מי שמינתה לכך מועצת הרבנות הראשית לישראל נשיא בית הדין הרבני הגדול.

נישואין שהותרו לפי דין אחר [ה/6]

180. לא היה הדין החל על הנישואין החדשים דין התורה, לא יורשע אדם על עבירה לפי סעיף 176 אם הנישואין החדשים נערכו לאחר שהותרו לפי פסק דין סופי של בית הדין המוסמך על סמך אחת מאלה:

(1)   בן זוגו מנישואיו הקודמים אינו מסוגל, מחמת מחלת נפש שלקה בה, להסכים להפקעת הנישואין או לביטולם או להשתתף בהליך או בפעולה להפקעתם או לביטולם;

(2)   בן זוגו מנישואיו הקודמים נעדר בנסיבות המעוררות חשש סביר לחייו ולא נודעו עקבותיו לפחות שבע שנים.

התרת קשר נישואין על כרחה של האשה [ה/7]

181. התיר איש את קשר הנישואין על כרחה של האשה, באין בשעת התרת הקשר פסק דין סופי של בית המשפט או של בית הדין המוסמך המחייב את האשה להתרה זו, דינו – מאסר חמש שנים.

עריכת נישואין וגירושין אסורים [ה/8]

182. (א) המסדר נישואין בידיעה שהם אסורים לפי דין או שאחד מבני הזוג עובר בהם עבירה, דינו – מאסר ששה חדשים.

(ב)  המסדר גירושין בידיעה שהם אסורים לפי דין או שהאיש המגרש עובר בהם עבירה, דינו – מאסר ששה חדשים.

עדותו של בן זוג [ה/9]

183. על אף האמור בפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, כשר בן הזוג להעיד נגד בן זוגו במשפט על עבירה לפי סימן זה, אך אין כופין להעיד לא בן זוג ולא מי שנישא לנאשם בנישואין שאינם תופסים.

סימן ט': בריונות ותקלות לציבור

הגדרות [א/93, 95]

184. לענין סימן זה –

(תיקון מס' 33) תשנ"א-1991

"סכין" – כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך;

(תיקון מס' 33) תשנ"א-1991

"אולר" – סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע;

(תיקון מס' 27) תש"ן-1990

"משקה משכר" – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968.

מיום 14.2.1990

תיקון מס' 27

ס"ח תש"ן מס' 1305 מיום 14.2.1990 עמ' 90 (ה"ח 1944)

הוספת הגדרת "משקה משכר"

 

מיום 26.6.1991

תיקון מס' 33

ס"ח תשנ"א מס' 1361 מיום 26.6.1991 עמ' 176 (ה"ח 2050)

"פגיון" – לרבות חרב, סכין או מכשיר אחר שיש להם להב שחודו שנון, אם בעיקרם –

(1) לא נועדו לשמש במקצוע, במלאכה, בעסק או לצרכי בית;

(2) נועדו לשמש במקצועו, במלאכתו או בעסקו של הנושא אותם או לצרכי בית, אך נישאים שלא לאותו שימוש;

"סכין" – לרבות כל מכשיר שאינו פגיון ויש לו להב, בין שחודו שנון ובין שאינו שנון, ולמעט סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ואי אפשר להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לפגיון או לסכין שלהבם קבוע.

"סכין" – כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך;

"אולר" – סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע.

סחר, ייצור ויבוא סכין (תיקון מס' 33) תשנ"א-1991

185. הסוחר, מייצר או מייבא סכין שלא נועדה לשמש במקצוע, במלאכה, בעסק, לצרכי בית או למטרה כשרה אחרת, דינו – מאסר שבע שנים.

מיום 26.6.1991

תיקון מס' 33

ס"ח תשנ"א מס' 1361 מיום 26.6.1991 עמ' 177 (ה"ח 2050)

החלפת סעיף 185

הנוסח הקודם:

פגיונות

185. המייצר פגיון, מוכרו, מציעו או מציגו למכירה, או נושאו, במקום שעליו החילה הממשלה הוראות סעיף זה בצו, והמייבא פגיון, דינם – מאסר שלוש שנים.

 

איסור מכירת אגרופן או סכין לקטין (תיקון מס' 53) תש"ס-2000

185א. (א) בעל עסק או מי שעובד בעסק לא ימכור אגרופן או סכין, למעט סכין לצורכי בית, לקטין; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שבע שנים.

(תיקון מס' 95) תשס"ח-2007

(ב)  לענין סעיף קטן (א), רשאי בעל עסק או מי שעובד בעסק לדרוש מאדם המבקש שימכרו לו אגרופן או סכין, למעט סכין לצורכי בית, תעודה שבה ניתן לוודא את גילו.

(ג)   בעל עסק המוכר אגרופנים או סכינים, יציג במקום בולט בעסקו הודעה, בצורה שיקבע השר לביטחון הפנים, המפרטת את הוראות סעיף זה; הוראה זו לא תחול על עסק המוכר סכינים לצורכי בית בלבד.

(ד)  מי שלא קיים את הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג), רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי הרשיון שניתן לו לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, והוראות החוק האמור יחולו עליו.

מיום 7.4.2000

תיקון מס' 53

ס"ח תש"ס מס' 1734 מיום 7.4.2000 עמ' 157 (ה"ח 2833)

הוספת סעיף 185א

 

מיום 15.10.2007

תיקון מס' 95

ס"ח תשס"ח מס' 2113 מיום 15.10.2007 עמ' 7 (ה"ח 164)

(ב) לענין סעיף קטן (א), רשאי בעל עסק או מי שעובד בעסק לדרוש מאדם המבקש שימכרו לו אגרופן או סכין, למעט סכין לצורכי בית, תעודה שבה ניתן לוודא את גילו; לא הציג האדם תעודה כאמור, לא יימכרו לו האגרופן או הסכין.

החזקת אגרופן או סכין שלא כדין (תיקון מס' 33) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 53) תש"ס-2000 (תיקון מס' 58) תשס"א-2001

186. (א) המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)  לענין סעיף זה, חזקה היא כי החזקת אולר הנה למטרה כשרה. החזקה לפי סעיף קטן זה לא תחול על החזקת אולר במוסדות חינוך או במקומות אחרים, הכל כמפורט בתוספת השניה, או בסמוך אליהם.

(תיקון מס' 53) תש"ס-2000 (תיקון מס' 58) תשס"א-2001

(ג)   השר לביטחון הפנים רשאי בצו, מטעמים של שמירה על ביטחון הציבור ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת השניה לענין סעיף קטן (ב).

מיום 26.6.1991

תיקון מס' 33

ס"ח תשנ"א מס' 1361 מיום 26.6.1991 עמ' 177 (ה"ח 2050)

החלפת סעיף 186

הנוסח הקודם:

סכינים

186. (א) הנושא סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו, במקום שעליו החילה הממשלה הוראות סעיף זה בצו, ולא הוכיח שהסכין היתה דרושה לו למטרה כשרה, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) מפקד משטרת המחוז שבו נמצא האדם נושא הסכין רשאי, לפי שיקול דעתו, בהתחשב בנסיבות הענין, להורות שלא יוגש כתב אישום לפי סעיף זה.

 

מיום 7.4.2000

תיקון מס' 53

ס"ח תש"ס מס' 1734 מיום 7.4.2000 עמ' 157 (ה"ח 2833)

החזקת סכין החזקת אגרופן או סכין שלא כדין

186. (א) המחזיק סכין המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקה החזיקם למטרה כשרה, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב) לענין סעיף זה, חזקה היא כי החזקת אולר הנה למטרה כשרה. החזקה לפי סעיף קטן זה לא תחול על החזקת אולר במוסדות חינוך או במקומות אחרים, הכל כמפורט בתוספת, או סמוך אליהם.

(ג) השר לביטחון הפנים רשאי בצו, מטעמים של שמירה על ביטחון הציבור ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת לענין סעיף קטן (ב).

 

מיום 28.2.2001

תיקון מס' 58

ס"ח תשס"א מס' 1775 מיום 15.2.2001עמ' 138 (ה"ח 2734)

(ב) לענין סעיף זה, חזקה היא כי החזקת אולר הנה למטרה כשרה. החזקה לפי סעיף קטן זה לא תחול על החזקת אולר במוסדות חינוך או במקומות אחרים, הכל כמפורט בתוספת בתוספת השניה, או סמוך אליהם.

(ג) השר לביטחון הפנים רשאי בצו, מטעמים של שמירה על ביטחון הציבור ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת התוספת השניה לענין סעיף קטן (ב).

(תיקון מס' 33) תשנ"א-1991

187. 187. (בוטל).

מיום 30.3.1978

ת"ט תשל"ח-1978

ס"ח תשל"ח מס' 891 מיום 30.3.1978 עמ' 113

187. הממונה על תחנת משטרה רשאי להורות על חיפוש אצל אדם החשוד בנשיאת פגיון או סכין בניגוד לפקודה זו לחוק זה, ורשאי הוא לתפסם.

 

מיום 26.6.1991

תיקון מס' 33

ס"ח תשנ"א מס' 1361 מיום 26.6.1991 עמ' 177 (ה"ח 2050)

ביטול סעיף 187

הנוסח הקודם:

סמכות לתפוס פגיון או סכין

187. הממונה על תחנת משטרה רשאי להורות על חיפוש אצל אדם החשוד בנשיאת פגיון או סכין בניגוד לחוק זה, ורשאי הוא לתפסם.

(תיקון מס' 33) תשנ"א-1991

188. 188. (בוטל).

מיום 26.6.1991

תיקון מס' 33

ס"ח תשנ"א מס' 1361 מיום 26.6.1991 עמ' 177 (ה"ח 2050)

ביטול סעיף 188

הנוסח הקודם:

חילוט

188. כל פגיון או סכין, שעליהם הורשע אדם לפי חוק זה – יחולט.

כניסה בכוח [א/96]

189. הנכנס למקרקעין בדרך אלימה כדי להחזיק בהם, בין שהאלימות היא בהפעלת כוח למעשה נגד אדם אחר ובין שהיא באיומים או בפריצה או בכינוס אנשים במספר בלתי רגיל, דינו – מאסר שלוש שנים, אף אם הוא זכאי להיכנס לאותם מקרקעין, זולת אם המקרקעין היו שלו אבל מוחזקים בידי עובד או שלוחו.

אחיזת מקרקעין בכוח [א/97]

190. האוחז, ללא אבק זכות, מקרקעין של אדם הזכאי להחזיק אותם על פי דין, ועלול בכך להביא לידי הפרת השלום או לחשש סביר של הפרת השלום, דינו – מאסר שלוש שנים.

תגרה [א/98]

191. המשתתף שלא כדין בתגרה במקום ציבורי, דינו – מאסר שנה אחת.

איומים [א/100] [תשל"ג] ת"ט תשל"ז-1977

192. המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים.

מיום 2.4.1978

ת"ט תשל"ז-1977

ס"ח תשל"ז עמ' XVI

איומים [א/100] [תשל"ג]

שכרות [א/101]

193. (א) המתפרע או המפר את הסדר במקום ציבורי בהיותו שיכור, דינו – מאסר שלושה חדשים.

(ב)  המחזיק כלי נשק טעון, סכין או כל כלי זין קטלני אחר כשהוא שיכור, מותר לעצרו בלי צו מעצר, ודינו – מאסר ששה חדשים.

(תיקון מס' 27) תש"ן-1990

(ג)   בעל עסק או עובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים, המספק משקה משכר לשיכור או מעודד אותו לשתות משקה משכר, דינו – מאסר ששה חדשים.

מיום 14.2.1990

תיקון מס' 27

ס"ח תש"ן מס' 1305 מיום 14.2.1990 עמ' 90 (ה"ח 1944)

(ג) המספק משקה משכר לשיכור, או לאדם הנראה שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים, או מעודד אותם לשתות משקה משכר, דינו – קנס 75 לירות.

(ג) בעל עסק או עובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים, המספק משקה לשכר לשיכור או מעודד אותו לשתות משקה משכר, דינו – מאסר ששה חדשים.

(ד) העושה מעשה כאמור בסעיף קטן (ג) והוא בעל עסק שנמכרים בו משקאות משכרים או עובד בעסק כזה, דינו – מאסר שלושה חדשים.

איסור מכירת משקאות משכרים לקטין (תיקון מס' 27) תש"ן-1990 (תיקון מס' 107) תש"ע-2010

193א. (א) המעודד או משדל קטין לשתות משקה משכר, דינו – מאסר שלושה חדשים.

 

 

 

(תיקון מס' 79) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 107) תש"ע-2010

(א1) המוכר משקה משכר לקטין, דינו – מאסר שישה חודשים.

 

(תיקון מס' 107) תש"ע-2010

(א2) המספק משקה משכר לקטין או הרוכש משקה משכר בעבור קטין, במקום ציבורי, שלא הנוכחות האחראי על הקטין ובהסכמתו או שלא בחוג משפחתו, דינו – מאסר שישה חודשים; בסעיף קטן זה, "אחראי על קטין" – הורה, הורה חורג, אפוטרופוס, או מי שהקטין נתון במשמורתו או בהשגחתו, לפי דין או לפי הסכמה של הורהו, הורהו החורג או אפוטרופסו.

(תיקון מס' 107) תש"ע-2010

(ב)  בעל עסק או מי שעובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים לשם שתיה במקום, לא ימכור ולא יגיש משקה משכר לקטין ולא יעודד אדם כאמור לשתות משקה משכר; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר ששה חדשים.

(תיקון מס' 79) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 95) תשס"ח-2007

(ג)   בעל עסק או מי שעובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים, רשאי לדרוש מאדם המבקש שיספקו לו משקה משכר, שיציג לו תעודה בה ניתן לוודא את גילו.

 

(תיקון מס' 107) תש"ע-2010

(ג1) בעל עסק או מי שעובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים, אשר מכר, הגיש או סיפק משקה משכר לקטין בניגוד להוראות סעיפים קטנים (א1) עד (ב), חזקה כי היה מודע לכך שמכר, הגיש או סיפק משקה משכר לקטין, אלא אם כן הוכיח, ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי, שהקטין הציג לו תעודה כאמור בסעיף קטן (ג), ולפיה הוא אינו קטין.

(תיקון מס' 79) תשס"ד-2004

(ד)  בעל עסק שבו נמכרים משקאות משכרים, יציג במקום בולט בעסקו, בצורה שיקבע שר המשטרה בתקנות, הודעה המפרטת את הוראות סעיף זה ואת הוראות סעיף 193(ג).

(ה)  מי שלא קיים הוראות סעיף קטן (ד) רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי רשיון שניתן לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח–1968, והוראות החוק האמור יחולו עליו.

מיום 14.2.1990

תיקון מס' 27

ס"ח תש"ן מס' 1305 מיום 14.2.1990 עמ' 90 (ה"ח 1944)

הוספת סעיף 193א

 

מיום 19.10.2004

תיקון מס' 79

ס"ח תשס"ד מס' 1950 מיום 19.7.2004 עמ' 452 (ה"ח 33)

(א1) המוכר משקה משכר לאדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים, דינו – מאסר ששה חדשים.

(ב) בעל עסק או מי שעובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים לשם שתיה במקום, לא ימכור ולא יגיש משקה משכר לאדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים ולא יעודד אדם כאמור לשתות משקה משכר; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר ששה חדשים.

(ג) בעל עסק או מי שעובד בעסק כאמור בסעיף קטן (ב) שבו נמכרים משקאות משכרים, רשאי לדרוש מאדם המבקש שיספקו לו משקה משכר, שיציג לו תעודה בה ניתן לוודא את גילו; לא הציג האדם תעודה כאמור, לא יסופק המשקה למבקש.

(ד) בעל עסק כאמור בסעיף קטן (ב) שבו נמכרים משקאות משכרים, יציג במקום בולט בעסקו, בצורה שיקבע שר המשטרה בתקנות, הודעה המפרטת את הוראות סעיף זה ואת הוראות סעיף 193(ג).

 

מיום 15.10.2007

תיקון מס' 95

ס"ח תשס"ח מס' 2113 מיום 15.10.2007 עמ' 7 (ה"ח 164)

(ג) בעל עסק או מי שעובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים, רשאי לדרוש מאדם המבקש שיספקו לו משקה משכר, שיציג לו תעודה בה ניתן לוודא את גילו; לא הציג האדם תעודה כאמור, לא יסופק המשקה למבקש.

 

מיום 7.4.2010

תיקון מס' 107

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 505 (ה"ח 469, ה"ח 311)

(א) המעודד או משדל אדם שלא מלאו לו שמונה-עשרה שנים קטין לשתות משקה משכר, דינו – מאסר שלושה חדשים.

(א1) המוכר משקה משכר לאדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים לקטין, דינו – מאסר שישה חודשים.

(א2) המספק משקה משכר לקטין או הרוכש משקה משכר בעבור קטין, במקום ציבורי, שלא הנוכחות האחראי על הקטין ובהסכמתו או שלא בחוג משפחתו, דינו – מאסר שישה חודשים; בסעיף קטן זה, "אחראי על קטין" – הורה, הורה חורג, אפוטרופוס, או מי שהקטין נתון במשמורתו או בהשגחתו, לפי דין או לפי הסכמה של הורהו, הורהו החורג או אפוטרופסו.

(ב) בעל עסק או מי שעובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים לשם שתיה במקום, לא ימכור ולא יגיש משקה משכר לאדם שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים לקטין ולא יעודד אדם כאמור לשתות משקה משכר; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר ששה חדשים.

(ג) בעל עסק או מי שעובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים, רשאי לדרוש מאדם המבקש שיספקו לו משקה משכר, שיציג לו תעודה בה ניתן לוודא את גילו.

(ג1) בעל עסק או מי שעובד בעסק שבו נמכרים משקאות משכרים, אשר מכר, הגיש או סיפק משקה משכר לקטין בניגוד להוראות סעיפים קטנים (א1) עד (ב), חזקה כי היה מודע לכך שמכר, הגיש או סיפק משקה משכר לקטין, אלא אם כן הוכיח, ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי, שהקטין הציג לו תעודה כאמור בסעיף קטן (ג), ולפיה הוא אינו קטין.

מהומה ועלבון במקום ציבורי [א/102] [תשכ"ו]

194. (א) המקים שאון או מהומה במקום ציבורי, בלי סיבה סבירה ובאופן העלול להפריע לתושבים או להביא להפרת השלום, דינו – מאסר שלושה חדשים.

(ב)  המעליב אדם במקום ציבורי באופן העלול לעורר אדם הנוכח אותה שעה להפר את השלום, דינו – מאסר שלושה חדשים.

איסור ספסרות בכרטיסי מופעים (תיקון מס' 67) תשס"ב-2002

194א. (א) העוסק במכירת כרטיסים למופע במחיר העולה על המחיר הנקוב בהם, דינו – הקנס האמור בסעיף 61(א)(4).

(ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שרשאי לפי חוק רישוי עסקים,
התשכ"ח-1968, למכור כרטיסים לעינוג ציבורי כמשמעותו באותו חוק.

(ג)   המוכר כרטיס למופע במחיר העולה על המחיר הנקוב בו, תוך שהוא עובר עבירה, דינו, נוסף על העונש הקבוע לעבירה – הקנס האמור בסעיף 61(א)(4).

(ד)  בסעיף זה –

"מופע" – מופע בתחום הספורט, הנגינה, השירה, המחול, הדרמה, הקולנוע או בתחום אחר של הבידור או האמנות;

"עבירה" – עבירה מסוג עוון לפי כל חוק.

מיום 13.6.2002

תיקון מס' 67

ס"ח תשס"ב מס' 1849 מיום 13.6.2002 עמ' 422 (ה"ח 3093)

הוספת סעיף 194א

השחתת מודעות [א/103] [תשכ"ו]

195. המוריד, משחית או משמיד, במזיד וללא רשות כראוי, הודעה, מודעה או תעודה שהודבקו, או נועדו להיות מודבקים, אל בנין או במקום ציבורי על פי דין או על פי הוראת עובד הציבור, דינו – מאסר שלושה חדשים.

השחתת פני מקרקעין [א/103א] [תשי"ז] צו תשמ"ד-1984

196. הכותב, מצייר, משרטט או חורת על מקרקעין של זולתו שלא כדין, או מדביק עליהם שלא כדין כל כתב או שלט, דינו – מאסר שנה אחת.

חזקת אחריות (תיקון מס' 18) תשמ"ג-1983

196א. יראו כמבצע עבירה לפי סעיף 196 גם מי שתוכנה של מודעה מודפסת שהודבקה שלא כדין, מצביע עליו כעל מי שהזמין את הכנתה או את הדבקתה או הורה על ביצוע המעשה, זולת אם הוכיח את אלה:

(1)   העבירה נעשתה שלא בידיעתו;

(2)   הוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.

מיום 28.7.1983

תיקון מס' 18

ס"ח תשמ"ג מס' 1088 מיום 28.7.1983 עמ' 130 (ה"ח 1606)

הוספת סעיף 196א

התיישנות (תיקון מס' 18) תשמ"ג-1983

196ב. תקופת ההתיישנות של עבירה לפי סעיף 196 תהיה שנה אחת.

מיום 28.7.1983

תיקון מס' 18

ס"ח תשמ"ג מס' 1088 מיום 28.7.1983 עמ' 130 (ה"ח 1606)

הוספת סעיף 196ב

 

הפרעה לבחירות [א/104]

197. המנסה למנוע, לחבל או להפריע בחירות ציבוריות – בכוח, באלימות, באיומים או בכל מעשה שהוא עבירה לפי חוק זה, דינו – מאסר שלוש שנים.

(תיקון מס' 100) תשס"ח-2008

198. (בוטל).

מיום 6.8.2008

תיקון מס' 100

ס"ח תשס"ח מס' 2176 מיום 6.8.2008 עמ' 812 (ה"ח 240)

ביטול סעיף 198

הנוסח הקודם:

תקלה ציבורית

198. העושה מעשה העלול להביא לתקלה ציבורית, דינו – מאסר שלוש שנים.

סימן י': זנות ותועבה

סרסרות למעשי זנות [ז/1(א), (ב)]

199. (א) אלה דינם מאסר חמש שנים:

(תיקון מס' 56) תש"ס-2000

(1)   מי שמחייתו, כולה או מקצתה, דרך קבע או בתקופה כלשהי, על רווחי אדם העוסק בזנות;

(תיקון מס' 56) תש"ס-2000

(2)   מי שמקבל ביודעין מה שניתן בעד מעשה זנות של אדם או חלק ממה שניתן כאמור.

(תיקון מס' 56) תש"ס-2000

(ב)  עבר אדם עבירה לפי סעיף זה בבן זוגו, בילדו או בילדו החורג, או שעבר את העבירה תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג)   לענין סעיף זה אין נפקא מינה –

(1)   אם הדבר שקיבל העבריין היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת;

(תיקון מס' 56) תש"ס-2000

(2)   אם קיבל את הדבר מאדם העוסק בזנות או מאדם אחר;

(3)   אם קיבל אתנן בעד מעשה זנות או חליפיו של אתנן.

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 226 (ה"ח 2639)

199. (א) אלה דינם מאסר חמש שנים:

(1) מי שמחייתו, כולה או מקצתה, דרך קבע או בתקופה כלשהי, על רווחיה של זונה על רווחי אדם העוסק בזנות;

(2) מי שמקבל ביודעין מה שניתן בעד מעשה זנות של אשה מעשה זנות של אדם או חלק ממה שניתן כאמור.

(ב) נעברה העבירה באשה למטה מגיל 18, או באשתו, בבתו או בבתו החורגת של העבריין, או כשהוא אפוטרופסה, מורה, מעבידה, ממונה עליה לפי דין או לפי הסכם, רופאה או עובד בית חולים שבו היא אושפזה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) עבר אדם עבירה לפי סעיף זה בבן זוגו, בילדו או בילדו החורג, או שעבר את העבירה תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג) לענין סעיף זה אין נפקא מינה –

(1) אם הדבר שקיבל העבריין היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת;

(2) אם קיבל את הדבר מהאשה או מאדם אחר;

(2) אם קיבל את הדבר מאדם העוסק בזנות או מאדם אחר;

(3) אם קיבל אתנן בעד מעשה זנות או חליפיו של אתנן.

חזקת סרסרות [ז/1(ג)]

200. גבר הגר עם זונה או שהוא רגיל להילוות אליה דרך קבע או משתמש בפיקוחו או בהשפעתו עליה בדרך שיש בה כדי לסייע בידה או להכריחה לזנות, חזקה עליו שהוא חי על רווחיה, זולת אם הוכח היפוכו של דבר.

הבאת אדם לידי מעשה זנות (תיקון מס' 56) תש"ס-2000

201. המביא אדם לידי מעשה זנות עם אדם אחר, דינו – מאסר חמש שנים.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 112 (ה"ח 1400)

הוספת פסקה 201(א)(4)

 

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 226 (ה"ח 2639)

החלפת סעיף 201

הנוסח הקודם:

שידול למעשה זנות

201. (א) ואלה דינם מאסר חמש שנים:

(1) מי שמשדל אשה למעשה זנות עם אדם אחר;

(2) מי שמשתמש בכוח, בכפיה, באמצעי הרדמה או השכרה, באיומים או במרמה, כדי להביא אשה למעשה זנות עם אדם אחר, בין שנתקיים מעשה הזנות ובין אם לאו;

(3) מי שמעכב אשה בכל דרך שהיא נגד רצונה בבית זנות או מעכב אותה במקום אחר כדי להביאה למעשה זנות;

(4) מי שמעכב בכל דרך שהיא קטינה שלא מלאו לה שש עשרה שנים בבית זנות או מעכב אותה במקום אחר כדי להביאה למעשה זנות.

(ב) נעברה העבירה באשה שלמטה מגיל 18 או באשתו, בבתו או בבתו החורגת של העבריין, או כשהוא אפוטרופסה, מורה, מעבידה, ממונה עליה לפי דין או לפי הסכם, רופאה, או עובד בית חולים שבו היא אושפזה, או נעברה העבירה לפי פסקאות (2) או (3) לסעיף קטן (א) כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג) לענין סעיף זה אין נפקא מינה אם העבריין התכוון למעשה זנות בארץ או בחוץ לארץ.

 

הבאת אדם לידי עיסוק בזנות (תיקון מס' 56) תש"ס-2000

202. המביא אדם לידי עיסוק בזנות, דינו – מאסר שבע שנים.

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 226 (ה"ח 2639)

החלפת סעיף 202

הנוסח הקודם:

שידול לעסוק בזנות

202. (א) המשדל אשה לעזוב את מקום מגוריה, והוא מתכוון בכך להביאה לידי עיסוק בזנות, דינו – מאסר חמש שנים, ואם היתה האשה למטה מגיל 18, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) המשדל אשה לעזוב את הארץ, והוא מתכוון בכך להביאה לידי עיסוק בזנות בחוץ לארץ, דינו – מאסר שבע שנים.

 

נסיבות מחמירות (תיקון מס' 56) תש"ס-2000

203. (א) נעברה עבירה לפי סעיפים 201 או 202 תוך ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או השגחה, או תוך ניצול מצוקה כלכלית או נפשית של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, דינו של עובר העבירה – מאסר עשר שנים.

(ב)  נעברה עבירה לפי סעיפים 201 או 202 באחת מנסיבות אלה, דינו של עובר העבירה – מאסר שש עשרה שנים:

(1)   תוך שימוש בכוח, או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, ואחת היא אם נעשו אלה כלפי האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או כלפי אדם אחר;

(2)   תוך ניצול מצב המונע את התנגדותו של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, או תוך ניצול היותו חולה נפש או לקוי בשכלו;

(3)   בהסכמה שהושגה במרמה, של האדם שהובא לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות.

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 226 (ה"ח 2639)

החלפת סעיף 203

הנוסח הקודם:

חזקת ידיעה

203. לענין סימן זה אין נפקא מינה אם העבריין ידע או לא ידע שהאשה היתה למטה מגיל 18.

(תיקון מס' 91) תשס"ז-2006

203א. (בוטל).

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 227 (ה"ח 2639)

הוספת סעיף 203א

 

מיום 6.8.2003

תיקון מס' 75

ס"ח תשס"ג מס' 1900 מיום 6.8.2003 עמ' 536 (ה"ח 3147)

הוספת סעיפים קטנים 203א(ג), 203א(ד)

 

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 91

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 2 (ה"ח 231)

ביטול סעיף 203א

הנוסח הקודם:

סחר בבני אדם לעיסוק בזנות

203א. (א) המוכר או הקונה אדם להעסקתו בזנות או המתווך למכירה או לקניה כאמור, דינו – מאסר שש עשרה שנים; לענין זה, "מוכר או קונה" – תמורת כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת.

(ב) הגורם לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר כדי שיעסוק בזנות, דינו – מאסר עשר שנים.

(ג) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.

(ד) עונש מאסר לפי סעיף קטן (ג) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי.

ניצול קטינים לזנות (תיקון מס' 56) תש"ס-2000 (תיקון מס' 91) תשס"ז-2006

203ב. (א) נעברה עבירה לפי סעיפים 199, 201, 202 או 203 בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים, דינו של עובר העבירה –

(1)   אם נקבע לעבירה מאסר חמש שנים – מאסר שבע שנים;

(2)   אם נקבע לעבירה מאסר שבע שנים – מאסר עשר שנים;

(3)   אם נקבע לעבירה מאסר עשר שנים – מאסר חמש עשרה שנים;

(4)   אם נקבע לעבירה מאסר שש עשרה שנים – מאסר עשרים שנה.

(תיקון מס' 91) תשס"ז-2006

(ב)  נעברה עבירה לפי סעיפים 199, 201, 202 או 203 בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, או שמלאו לו ארבע עשרה שנים ועובר העבירה אחראי על הקטין, דינו של עובר העבירה – כפל העונש שנקבע לעבירה אך לא יותר מעשרים שנים.

(ג)   בסעיף זה, "אחראי על קטין" – כהגדרתו בסעיף 368א.

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 227 (ה"ח 2639)

הוספת סעיף 203ב

 

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 91

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 2 (ה"ח 231)

(א) נעברה עבירה לפי סעיפים 199, 201, 202, 203 או 203א 202 או 203 בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים, דינו של עובר העבירה –

(1) אם נקבע לעבירה מאסר חמש שנים – מאסר שבע שנים;

(2) אם נקבע לעבירה מאסר שבע שנים – מאסר עשר שנים;

(3) אם נקבע לעבירה מאסר עשר שנים – מאסר חמש עשרה שנים;

(4) אם נקבע לעבירה מאסר שש עשרה שנים – מאסר עשרים שנה.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיפים 199, 201, 202, 203 או 203א 202 או 203 בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, או שמלאו לו ארבע עשרה שנים ועובר העבירה אחראי על הקטין, דינו של עובר העבירה – כפל העונש שנקבע לעבירה אך לא יותר מעשרים שנים.

איסור צריכת מעשה זנות מקטין (תיקון מס' 138) תשע"ט-2019

203ג. הצורך מעשה זנות מקטין, דינו – מאסר חמש שנים.

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 227 (ה"ח 2639)

הוספת סעיף 203ג

 

מיום 11.12.2016

תיקון מס' 127

ס"ח תשע"ז מס' 2586 מיום 11.12.2016 עמ' 29 (ה"ח 1079)

203ג. המקבל שירות של מעשה זנות של קטין, דינו – מאסר שלוש חמש שנים.

 

מיום 10.7.2020

תיקון מס' 138

ס"ח תשע"ט מס' 2779 מיום 10.1.2019 עמ' 235 (ה"ח 1258)

החלפת סעיף 203ג

הנוסח הקודם:

דין לקוחו של קטין

203ג. המקבל שירות של מעשה זנות של קטין, דינו – מאסר חמש שנים.

 

נטל ההוכחה (תיקון מס' 56) תש"ס-2000

203ד. הטוען שלא ידע את גילו של האדם שבו או שלגביו נעברה עבירה לפי סימן זה – עליו הראיה; הוראה זו לא תחול לענין עבירה לפי סעיף 214(ב3).

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 227 (ה"ח 2639)

הוספת סעיף 203ד

החזקת מקום לשם זנות [ז/5, 7]

204. מי שמחזיק או מנהל מקום, לרבות כלי רכב וכלי שיט, לשם עיסוק בזנות, דינו – מאסר חמש שנים.

השכרת מקום לשם זנות [ז/6, 7] (תיקון מס' 56) תש"ס-2000

205. מי שמשכיר או מחדש שכירות של מקום, לרבות כלי רכב וכלי שיט, בידעו שהוא משמש או ישמש לאדם מקום למעשי זנות, דינו – מאסר ששה חדשים; והוא הדין אם לא הפסיק השכרתו של מקום לאחר שנודע לו שהוא משמש כאמור, על אף שיש בידו זכות להפסיקה ולתבוע פינוי בשל כך.

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 227 (ה"ח 2639)

205. מי שמשכיר או מחדש שכירות של מקום, לרבות כלי רכב וכלי שיט, בידעו שהוא משמש או ישמש לאשה לאדם מקום למעשי זנות, דינו – מאסר ששה חדשים; והוא הדין אם לא הפסיק השכרתו של מקום לאחר שנודע לו שהוא משמש כאמור, על אף שיש בידו זכות להפסיקה ולתבוע פינוי בשל כך.

איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות של קטין (תיקון מס' 52) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 109) תשע"א-2011

205א. המוסר מידע או המפרסם פרסום על מתן שירות של מעשה זנות, כשנותן השירות הוא קטין, דינו – מאסר חמש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור; לענין עבירה לפי סעיף זה, אחת היא אם שירות הזנות ניתן בישראל או מחוץ לישראל, אם המידע מתייחס לקטין מסוים אם לאו, או אם הפרסום מציין שנותן השירות הוא קטין אם לאו.

מיום 5.8.1998

תיקון מס' 52

ס"ח תשנ"ח מס' 1683 מיום 5.8.1998 עמ' 317 (ה"ח 2639)

הוספת סעיף 205א

 

מיום 4.4.2011

תיקון מס' 109

ס"ח תשע"א מס' 2289 מיום 4.4.2011 עמ' 733 (ה"ח 366)

205א. המוסר מידע או המפרסם פרסום על מתן שירות של מעשה זנות, כשנותן השירות הוא קטין, דינו – מאסר חמש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור; לענין עבירה לפי סעיף זה, אחת היא אם שירות הזנות ניתן בישראל או מחוץ לישראל, אם המידע מתייחס לקטין מסוים אם לאו, או אם הפרסום מציין שנותן השירות הוא קטין אם לאו.

(תיקון מס' 109) תשע"א-2011

205ב. (בוטל).

מיום 5.8.1998

תיקון מס' 52

ס"ח תשנ"ח מס' 1683 מיום 5.8.1998 עמ' 317 (ה"ח 2639)

הוספת סעיף 205ב

 

מיום 4.4.2011

תיקון מס' 109

ס"ח תשע"א מס' 2289 מיום 4.4.2011 עמ' 733 (ה"ח 366)

ביטול סעיף 205ב

הנוסח הקודם:

איסור ציון קטינות בפרסום שירותי זנות

205ב. המפרסם פרסום המציין שנותן שירותי זנות הוא קטין, כשנותן השירות אינו קטין, דינו – מאסר שישה חודשים.

איסור פרסום בדבר שירותי זנות של בגיר (תיקון מס' 52) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 109) תשע"א-2011

205ג. (א)  המפרסם פרסום בדבר מתן שירותי זנות, כשנותן השירות אינו קטין, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור.

(תיקון מס' 109) תשע"א-2011

(ב)  (בוטל).

(תיקון מס' 109) תשע"א-2011

(ג)   (בוטל).

מיום 5.11.1998

תיקון מס' 52

ס"ח תשנ"ח מס' 1683 מיום 5.8.1998 עמ' 317 (ה"ח 2639)

הוספת סעיף 205ג

 

מיום 4.4.2011

תיקון מס' 109

ס"ח תשע"א מס' 2289 מיום 4.4.2011 עמ' 733 (ה"ח 366)

205ג. (א) המפרסם פרסום בדבר מתן שירותי זנות, כשנותן השירות אינו קטין, דינו – מאסר שישה חודשים שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על פרסום בדבר מתן שירותי זנות, אם התקיימו בו כל אלה:

(1) ענינו אך ורק מתן שירותי זנות;

(2) הוא התפרסם בנפרד מדברי פרסום אחרים;

(3) הוא נמסר לאדם רק לפי בקשתו;

(4) סומן בו, בצורה בולטת, כי מטרתו היא לפרסם שירותי זנות.

(ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה.

איסור פרסום של הצעה לעיסוק בזנות (תיקון מס' 132) תשע"ח-2018

205ד. המפרסם פרסום בדבר הצעה לעיסוק בזנות, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4), ואם ההצעה לעסוק בזנות היא לקטין – מאסר חמש שנים או קנס כאמור; נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור.

מיום 21.6.2018

תיקון מס' 132

ס"ח תשע"ח מס' 2725 מיום 21.6.2018 עמ' 698 (ה"ח 780)

הוספת סעיף 205ד

(תיקון מס' 56) תש"ס-2000

206. (בוטל).

מיום 4.8.1982

תיקון מס' 16

ס"ח תשמ"ב מס' 1057 מיום 4.8.1982 עמ' 197 (ה"ח 1477)

(2) אין רואים את האשה כשותפת לעבירה, אולם עדותה טעונה סיוע אולם לא ירשיע בית המשפט על סמך עדותה היחידה, אלא אם מצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה.

 

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 227 (ה"ח 2639)

ביטול סעיף 206

הנוסח הקודם:

דין האשה

206. במשפט בשל עבירה לפי סימן זה בקשר למעשה זנות של אשה –

(1) כשרה אותה אשה להעיד נגד בעלה ונגד הוריה;

(2) אין רואים את האשה כשותפת לעבירה, אולם לא ירשיע בית המשפט על סמך עדותה היחידה, אלא אם מצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה.

(תיקון מס' 56) תש"ס-2000

207. (בוטל).

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 227 (ה"ח 2639)

ביטול סעיף 207

הנוסח הקודם:

מאסר חובה

207. מי שהורשע בעבירה לפי סעיפים 199 עד 202 יוטל עליו עונש מאסר, אם כעונש יחיד ואם בצירוף עונש אחר, אך לא יוטל עליו מאסר על תנאי.

המניח לקטין לדור בבית זנות [א/165] [תשכ"ו]

208. המניח לקטין בן שתים עד שבע-עשרה שנים הנתון למשמורתו או להשגחתו, שידור בבית זנות או שיבקר בו תכופות, דינו – מאסר שלוש שנים.

(תיקון מס' 56) תש"ס-2000

209. 209. (בוטל).

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 228 (ה"ח 2639)

ביטול סעיף 209

הנוסח הקודם:

שידול וסיוע למעשה בלתי מוסרי

209. (א) המפתה אדם הנמצא במקום ציבורי, בדיבור או בתנועות, למעשה בלתי מוסרי, דינו – מאסר שלושה חדשים.

(ב) הורו או אפוטרופסו של קטין שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים, וכל אדם אחר שנמסרו לו האחריות או ההשגחה על קטין כאמור, המסייעים לקטין לעבור עבירה כאמור בסעיף זה, דינם – מאסר שלוש שנים.

(תיקון מס' 56) תש"ס-2000

210. 210. (בוטל).

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 228 (ה"ח 2639)

ביטול סעיף 210

הנוסח הקודם:

רמזים מגונים

210. הפונה לקטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים, או לאשה, ברמזים מגונים, דינו – מאסר שלושה חדשים.

(תיקון מס' 56) תש"ס-2000

211. 211. (בוטל).

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 228 (ה"ח 2639)

ביטול סעיף 211

הנוסח הקודם:

גבר בלבוש אשה

211. גבר הנכנס בלבוש אשה למקום המיוחד לנשים, דינו – מאסר שנה אחת.

(תיקון מס' 12) תש"ם-1980

212. 212. (בוטל).

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 112 (ה"ח 1400)

ביטול סעיף 212

הנוסח הקודם:

דין מניעת בגדים כדין עיכוב

212. אשה הנמצאת במקום כלשהו לשם מגע מיני אסור, או בבית זנות, יהא כל המונע ממנה לבוש או כל חפץ אחר השייך לה, בכוונה להכריחה או לפתותה שתישאר שם, נחשב כאילו עיכב אותה, והוא הדין כשהלבוש שעליה היה שאול או נתון לה ממנו או על פיו והוא מאיים עליה במשפט אם תקח אתה את הלבוש; לא יינקטו הליכים משפטיים כנגד אשה כאמור על שהיא לקחה או מחזיקה את הלבוש שהיה דרוש כדי לצאת משם.

(תיקון מס' 12) תש"ם-1980

213. 213. (בוטל).

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 112 (ה"ח 1400)

ביטול סעיף 213

הנוסח הקודם:

צו חיפוש בבית

213. (א) שופט בית משפט שלום רשאי ליתן צו חיפוש המסמיך את האדם הנקוב בצו לערוף חיפוש בכל חצרים, אם יש לו יסוד להניח שהם משמשים למטרה אסורה לפי סימן זה או לפי סימן ה' של פרק י' או שבהם מעוכב או חבוי או מצוי אדם שנעשתה או עומדת להיעשות לגביו עבירה לפי הסימנים האמורים; נמצא האדם באותם חצרים, רשאית המשטרה לעכבו במקום בטוח עד תום החקירה או, לפי הוראת השופט, למסרו להוריו או לאפטורופסו או לעשות בו בדרך אחרת לפי הנסיבות.

(ב) צו שניתן לפי סעיף זה יחולו עליו סעיפים 27 עד 31 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט – 1969; אולם סעיף 26 לפקודה לא יחול.

(ג) "חצרים", לענין סעיף זה – לרבות כלי שיט, רכבת וכל כלי רכב אחר.

(ד) יראו אשה כמעוכבת שלא כחוק למטרות בלתי מוסריות, אם נעצרה, לשם מגע מיני אסור בין בכלל ובין עם אדם פלוני, ונתקיימה בה אחת מאלה:

(1) טרם מלאו לה שש עשרה שנים;

(2) מלאו לה שש עשרה אך טרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, והיא מעוכבת נגד רצונה או נגד רצונם של אביה, אמה או האדם הממונה בחוק לדאוד לה או לפקח עליה;

(3) מלאו  לה שמונה עשרה שנים והיא מעוכבת נגד רצונה.

פרסום והצגת תועבה (תיקון מס' 35) תשנ"א-1991

214. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1)   מפרסם פרסום תועבה או מכינו לצורכי פרסום;

(2)   מציג, מארגן או מפיק הצגת תועבה –

(א)   במקום ציבורי;

(ב)   במקום שאינו ציבורי – אלא אם כן הוא מקום המשמש למגורים או המשמש חבר בני אדם שהחברות בו היא למי שמלאו לו שמונה עשרה שנים ולתקופה רצופה.

(תיקון מס' 52) תשנ"ח-1998

(ב)  המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו – מאסר חמש שנים.

(תיקון מס' 52) תשנ"ח-1998

(ב1) המשתמש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או המשתמש בקטין בהצגת תועבה, דינו – מאסר שבע שנים.

(תיקון מס' 52) תשנ"ח-1998

(ב2) נעברה העבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1) בידי האחראי על הקטין כהגדרתו בסעיף 368א, או בהסכמתו של אחראי כאמור, דינו של האחראי – מאסר עשר שנים.

(תיקון מס' 52) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 118) תשע"ה-2014

(ב3) המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין או הצורך פרסום כאמור אף בלי להחזיק בו, דינו – מאסר שנה; לענין סעיף קטן זה, "מחזיק" או "צורך" – למעט המחזיק או הצורך באקראי ובתום לב.

(ג)   בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף זה שנעברה בידי בעל עסק במהלך עסקיו, רשאי להפעיל גם את הסמכויות לפי סעיפים 16 ו-17 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, ובלבד שלא ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף 17 אלא אם כן השתכנע שיש ראיות לכאורה לביצוע העבירה ושהפעלת סמכותו דרושה לטובת הציבור.

(תיקון מס' 93) תשס"ז-2007

(ד)  לא יוגש כתב אישום –

(1)   לפי סעיף קטן (א) – אלא בתוך שנתיים מיום ביצוע העבירה, ובידי פרקליט מחוז או בהסכמתו בכתב;

(2)   לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ב3) – אלא בידי פרקליט מחוז או בהסכמתו בכתב.

מיום 31.7.1991

תיקון מס' 35

ס"ח תשנ"א מס' 1366 מיום 31.7.1991 עמ' 208 (ה"ח 2061)

החלפת סעיף 214

הנוסח הקודם:

פרסום חומר תועבה

214. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1) מוכר חומר תועבה, או מ חזיקו, מדפיסו או מעתיקו לשם מכירה, השכרה או הפצה;

(2) מציג חומר תועבה לראווה או מפיצו לשם הצגה במקום ציבורי;

(3) מנהל עסק למכירה, לפרסום או להצגה של חומר תועבה, או משתתף בו;

(4) מפרסם במודעה, או מודיע ברבים בכל דרך אחרת, שפלוני עוסק במכירה, בהדפסה, בהעתקה, בהצגה או בהפצה של חומר תועבה, או שניתן להשיג חומר תועבה אצל פלוני במישרין או בעקיפין.

(ב) אין הבדל, לענין סעיף זה, אם חומר התועבה הוא דבר שבדפוס או שבכתב, או תמונה, תצלום, שרטוט, דגם או כל חפץ אחר העשוי לגרום להשחתת המוסר.

 

מיום 5.8.1998

תיקון מס' 52

ס"ח תשנ"ח מס' 1683 מיום 5.8.1998 עמ' 317 (ה"ח 2639)

(ב) המשתמש בדמותו או בדופו של אדם שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים בפרסום תועבה או בהצגת תועבה, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב) המפרסם פרסום תועבה ובו דמות של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב1) המשתמש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או המשתמש בקטין בהצגת תועבה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב2) נעברה העבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1) בידי האחראי על הקטין כהגדרתו בסעיף 368א, או בהסכמתו של אחראי כאמור, דינו של האחראי – מאסר עשר שנים.

(ב3) המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, דינו – מאסר שנה; לענין סעיף זה, "מחזיק" – למעט המחזיק באקראי ובתום לב.

 

מיום 18.1.2007

תיקון מס' 93

ס"ח תשס"ז מס' 2078 מיום 18.1.2007 עמ' 84 (ה"ח 258)

החלפת סעיף קטן 214(ד)

הנוסח הקודם:

(ד) לא יוגש כתב אישום לפי סעיף זה אלא תוך שנתיים מיום ביצוע העבירה, ובידי פרקליט מחוז או בהסכמתו בכתב.

 

מיום 25.11.2014

תיקון מס' 118

ס"ח תשע"ה מס' 2476 מיום 25.11.2014 עמ' 32 (ה"ח 845)

(ב3) המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין או הצורך פרסום כאמור אף בלי להחזיק בו, דינו – מאסר שנה; לענין סעיף זה, "מחזיק" או "צורך" – למעט המחזיק באקראי המחזיק או הצורך באקראי ובתום לב.

פרסום פוגע על שלטי חוצות (תיקון מס' 31) תשנ"א-1990

214א. (א) המפרסם פרסום פוגע על שלטי חוצות, דינו – מאסר שישה חדשים או קנס פי שלושה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1).

(ב)  לענין סעיף זה –

"פרסום פוגע" – אחד מאלה:

(1)   תמונת עירום או תמונה של חלקי גוף אינטימיים של איש או אשה;

(2)   תמונה שיש בה קיום של יחסי מין או של אלימות מינית, או שיש בה ביזוי או השפלה מיניים, או שהיא מציגה אדם כחפץ זמין לשימוש מיני;

(3)   תמונה של חשיפה חלקית של גוף, של איש או אשה, שיש בה פגיעה ברגשותיו המוסריים של הציבור או חלק ממנו או השחתת המוסר הציבורי, או שיש בה פגיעה בקטינים או בחינוכם;

"שלטי חוצות" – שלטי פרסומת המוצבים לצידי דרכים, שלטי פרסומת בתוך אוטובוסים של התחבורה הציבורית או על דפנותיהם החיצוניים או בתחנות האיסוף של אוטובוסים כאמור וכן שלטי פרסומת על לוחות מודעות שבפיקוחה של רשות מקומית.

מיום 24.2.1991

תיקון מס' 31

ס"ח תשנ"א מס' 1336 מיום 26.12.1990 עמ' 34 (ה"ח 2019)

הוספת סעיף 214א

הגנות (תיקון מס' 52) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 109) תשע"א-2011 (תיקון מס' 118) תשע"ה-2014 (תיקון מס' 132) תשע"ח-2018

214ב. לא יראו אדם כעובר עבירה לפי סעיפים 205א, 205ג, 205ד ו-214, אם מסירת המידע, הפרסום, ההחזקה או הצריכה נעשו למטרה כשרה, לרבות לשם דיווח נכון והוגן בענין שסימן זה דן בו, ובלבד שמסירת המידע, הפרסום, ההחזקה או הצריכה אינם אסורים לפי דין אחר ולא נעשו כדי לעודד מעשים אסורים לפי סימן זה.

מיום 5.8.1998

תיקון מס' 52

ס"ח תשנ"ח מס' 1683 מיום 5.8.1998 עמ' 317 (ה"ח 2639)

הוספת סעיף 214ב

 

מיום 4.4.2011

תיקון מס' 109

ס"ח תשע"א מס' 2289 מיום 4.4.2011 עמ' 733 (ה"ח 366)

214ב. לא יראו אדם כעובר עבירה לפי סעיפים 205א עד 205ג 205א, 205ג ו-214, אם מסירת המידע, הפרסום או ההחזקה נעשו למטרה כשרה, לרבות לשם דיווח נכון והוגן בענין שסימן זה דן בו, ובלבד שמסירת המידע, הפרסום או ההחזקה אינם אסורים לפי דין אחר ולא נעשו כדי לעודד מעשים אסורים לפי סימן זה.

 

מיום 25.11.2014

תיקון מס' 118

ס"ח תשע"ה מס' 2476 מיום 25.11.2014 עמ' 32 (ה"ח 845)

214ב. לא יראו אדם כעובר עבירה לפי סעיפים 205א, 205ג ו-214, אם מסירת המידע, הפרסום או ההחזקה ההחזקה או הצריכה נעשו למטרה כשרה, לרבות לשם דיווח נכון והוגן בענין שסימן זה דן בו, ובלבד שמסירת המידע, הפרסום או ההחזקה ההחזקה או הצריכה אינם אסורים לפי דין אחר ולא נעשו כדי לעודד מעשים אסורים לפי סימן זה.

 

מיום 21.6.2018

תיקון מס' 132

ס"ח תשע"ח מס' 2725 מיום 21.6.2018 עמ' 698 (ה"ח 780)

214ב. לא יראו אדם כעובר עבירה לפי סעיפים 205א, 205ג 205ג, 205ד ו-214, אם מסירת המידע, הפרסום ההחזקה או הצריכה נעשו למטרה כשרה, לרבות לשם דיווח נכון והוגן בענין שסימן זה דן בו, ובלבד שמסירת המידע, הפרסום ההחזקה או הצריכה אינם אסורים לפי דין אחר ולא נעשו כדי לעודד מעשים אסורים לפי סימן זה.

 

סימן י"א: מטרדים

מטרד לציבור [א/189]

215. (א) העושה מעשה שלא הותר בדין או נמנע מעשות דבר שחובתו לעשות לפי הדין וגורם בכך לציבור פגיעה, סכנה או הטרדה, או מפריע לו, או גורם לו אי נוחות, בשימוש בזכות הרבים, הרי זה מטרד לציבור, ודינו – מאסר שנה אחת.

(ב)  לענין מטרד לציבור אין הבדל אם האנשים שהמעשה או המחדל נוח להם מרובים על אלה שהוא גורם להם אי נוחות; אולם אם הוא מקל על חלק מן הציבור את השימוש כדין בזכויותיו אפשר שיראוהו כאילו אינו מטרד לשום אדם.

[תשל"ה]

(ג)   הנמצא במקום כלשהו לשם עיסוק בזנות, בנסיבות שיש בהן משום מטרד לדרי הסביבה או הפרעה לתנועה בדרכים, דינו – מאסר שנה אחת.

התנהגות פסולה במקום ציבורי [א/193] [1946, תשכ"ו] ת"ט תשל"ח-1978

216. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים:

(1)   מתנהג באופן פרוע או מגונה במקום ציבורי;

(2)   גורם לקטין שלא מלאו לו שש-עשרה שנים לפשוט יד או לקבץ נדבות במקום ציבורי, או משדל או מניע לכך קטין כאמור;

(3)   מתהלך כפושט יד או כמקבץ נדבות, או משתדל להשיג תרומות מכל מין שהוא, והכל באמתלת כזב או מרמה;

(4)   מתנהג במקום ציבורי באופן העלול להביא להפרת השלום;

(5)   משוטט בחצרים או בקרבתם או בדרך או בכביש או בסביבתם, או במקום ציבורי, והכל בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהוא נמצא שם למטרה אסורה או פסולה.

(תיקון מס' 12) תש"ם-1980

(ב)  הפושט יד, או מקבץ נדבות, במקום ציבורי בחשיפת פצעים או מומים או בהטרדה, דינו – מאסר חודש ימים.

מיום 30.3.1978

ת"ט תשל"ח-1978

ס"ח תשל"ח מס' 891 מיום 30.3.1978 עמ' 114

(1) מתנהג מאופן באופן פרוע או מגונה במקום ציבורי;

 

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 112 (ה"ח 1400)

(ב) הפושט יד, או מקבץ נדבות, במקום ציבורי בחשיפת פצעים או מומים או באמצעים דומים או בהטרדה, דינו – מאסר חודש ימים.

ביזוי מדים [א/194]

217. מי שאינו חייל או שוטר והוא לובש את מדי הצבא או המשטרה, או לבוש הדומה להם, או לבוש הנושא סימן המיוחד לחייל או לשוטר, באופן ובנסיבות העלולים לגרום בזיון המדים האמורים, או מעסיק אדם אחר בעשיית אחד המעשים האלה, דינו – מאסר שלושה חדשים.

מעשה העלול להפיץ מחלה [א/195] [1944] (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

218. העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה את המעשה במזיד, דינו – מאסר שבע שנים.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 112 (ה"ח 1400)

החלפת סעיף 218

הנוסח הקודם:

218. העושה במזיד או בהתרשלות מעשה העלול להביא לידי התפשטותה של מחלה שיש בה סכנת נפשות או של מחלת מין והוא יודע, או שיש לו יסוד סביר להניח, אפשרות זאת, דינו – מאסר שלוש שנים.

מכירת מזון מפוגל [א/196]

219. (א) המוכר בחזקת מאכל או משקה מצרך שעשוהו, או שנעשה מאליו, מזיק או בלתי ראוי למאכל או למשקה, והוא יודע זאת או שיש לו יסוד להניח כך, והמחזיק למכירה מצרך כאמור, דינם – מאסר שנה אחת.

(ב)  המפגל מאכל או משקה ועושה אותו בכך מזיק, כשבדעתו למכרו למאכל או למשקה, או כשהוא יודע שהדבר עשוי להימכר לשם כך, דינו – מאסר שנה אחת.

החזקת מזון לא נקי [א/197] [תשכ"ו]

220. קמעונאי של מצרכי מאכל או משקה, או מנהל מלון, אכסניה, מסעדה או עסק אחר למכירת מאכלים ומשקאות לצריכה בו במקום, שאינו שומר על נקיונם של המצרכים שהוא מספק, או עובר על תקנה בענין בריאות הציבור, דינו – מאסר ששה חדשים; בית המשפט המרשיע את העבריין רשאי להורות על השמדת מצרכי מאכל או משקה שאינם ראויים לשמש מזון.

זיהום מים [א/198] [תשכ"ו]

221. המעכיר או מזהם מי מעין, מיכל או מאגר או מי מקום אחר, ועושה אותם בכך פחות מתאימים למטרה שהם משמשים לה כרגיל, דינו – מאסר שלוש שנים.

זיהום אויר [א/199]

222. המזהם לרצונו את האוויר ועושה אותו בכך מזיק, בדרך כלל, לבריאותם של בני אדם הגרים או מנהלים עסקים בסביבה, או של העוברים בדרך ציבורית, דינו – מאסר שלוש שנים.

מלאכות פוגעות [א/200]

223. המקים לצרכו רעש גדול או מפיץ לצרכו ריחות פוגעים או מזיקים, במקום ובנסיבות המטרידים בני אדם מן השימוש בזכות הרבים, דינו – מאסר שנה אחת.

סימן י"ב: משחקים אסורים, הגרלות והימורים

הגדרות [ט/1]

224. בסימן זה –

"משחק אסור" – משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;

 

"מקום משחקים אסורים" – חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים, בין שהם פתוחים לציבור ובין שהם פתוחים לבני אדם מסויימים בלבד, ואין נפקא מינה אם הם מוחזקים גם למטרה אחרת;

"הגרלה" – כל הסדר שלפיו ניתן, בהעלאת גורלות או באמצעי אחר, לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;

[תשכ"ז]

"הימור" – כל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בניחושו של דבר, לרבות הגרלה הקשורה בתוצאות משחקים ותחרויות בספורט.

איסור הגרלות והימורים [ט/2] [תשל"ה] (תיקון מס' 72) תשס"ג-2002

225. המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4).

מיום 20.11.2002

תיקון מס' 72

ס"ח תשס"ג מס' 1874 מיום 20.11.2002 עמ' 58 (ה"ח 3166)

225. המארגן או עורך משחק אסור, הגרלה או הימור, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס עשרים וחמישה אלפים לירות כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4).

 

איסור משחקים [ט/3] [תשל"ה] (תיקון מס' 72) תשס"ג-2002

226. המשחק משחק אסור, דינו – מאסר שנה אחת או הקנס האמור בסעיף 61(א)(2).

מיום 20.11.2002

תיקון מס' 72

ס"ח תשס"ג מס' 1874 מיום 20.11.2002 עמ' 58 (ה"ח 3166)

226. המשחק משחק אסור, דינו – מאסר שנה אחת או קנס חמשת אלפים לירות הקנס האמור בסעיף 61(א)(2).

 

השתתפות בעריכת הגרלות והימורים [ט/4] (תיקון מס' 72) תשס"ג-2002

227. המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו – מאסר שנה אחת או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3).

מיום 20.11.2002

תיקון מס' 72

ס"ח תשס"ג מס' 1874 מיום 20.11.2002 עמ' 59 (ה"ח 3166)

227. המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים, או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור, וכן המדפיס או המפרסם הודעה על הגרלה או על הימור, דינו – קנס אלפיים לירות מאסר שנה אחת או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3).

איסור החזקה או הנהלה [ט/5] [תשל"ה] (תיקון מס' 72) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 124) תשע"ו-2016

228. המחזיק או מנהל מקום משחקים אסורים, או מקום לעריכת הגרלות או הימורים, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4); המשכיר חצרים או מרשה את השימוש בהם בידיעה שישמשו מקום למשחקים אסורים או לעריכת הגרלות או הימורים, דינו – מאסר ששה חדשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3).

מיום 20.11.2002

תיקון מס' 72

ס"ח תשס"ג מס' 1874 מיום 20.11.2002 עמ' 59 (ה"ח 3166)

228. המחזיק או מנהל מקום משחקים אסורים, או מקום לעריכת הגרלות או הימורים, או משום שלא קויים לגביו צו לפי סעיף 229, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס עשרים וחמישה אלפים לירות כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4); המשכיר חצרים או מרשה את השימוש בהם בידיעה שישמשו מקום למשחקים אסורים או לעריכות הגרלות או הימורים, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס חמשת אלפים לירות כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3).

 

מיום 28.6.2016

תיקון מס' 124

ס"ח תשע"ו מס' 2559 מיום 28.6.2016 עמ' 946 (ה"ח 839)

228. המחזיק או מנהל מקום משחקים אסורים, או מקום לעריכת הגרלות או הימורים, או מקום שלא קויים לגביו צו לפי סעיף 229, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4); המשכיר חצרים או מרשה את השימוש בהם בידיעה שישמשו מקום למשחקים אסורים או לעריכת הגרלות או הימורים, דינו – מאסר ששה חדשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3).

(תיקון מס' 124) תשע"ו-2016

229. 229. (בוטל).

מיום 11.12.2000

תיקון מס' 54

ס"ח תש"ס מס' 1739 מיום 11.6.2000 עמ' 194 (ה"ח 2821)

החלפת סעיף קטן 229(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי סעיף קטן (א) רשאי לבקש את ביטולו בבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא המקום, ובית המשפט רשאי לבטל את הצו או לאשרו או לשנות בו.

 

מיום 8.8.2005

תיקון מס' 86

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 750 (ה"ח 77)

ביטול סעיפים קטנים 229(ב), 229(ג)

הנוסח הקודם:

(ב) הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי סעיף קטן (א) רשאי לעתור לביטולו לבית משפט לענינים מינהליים.

(ג) הגשת בקשה לפי סעיף קטן (ב) לא תעכב את ביצועו של הצו אלא על פי החלטת בית המשפט.

 

מיום 28.6.2016

תיקון מס' 124

ס"ח תשע"ו מס' 2559 מיום 28.6.2016 עמ' 946 (ה"ח 839)

ביטול סעיף 299

הנוסח הקודם:

סגירת מקומות

229. (א) מפקד משטרת מחוז במשטרת ישראל רשאי להורות על סגירתו –

(1) של מקום משחקים אסורים או מקום לעריכת הגרלות או הימורים;

(2) של מקום המשמש לעריכת משחקים בקלפים, במכונות משחק וכיוצא באלה, אף אם משחקים אלה אינם בגדר משחק אסור ואף אם ניתן למקום רשיון לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, אם הוא סבור שהמשך קיומו עלול לפגוע בשלום הציבור או בטובת תושבי הסביבה או להביא לעבריינות, לרבות לעריכת משחק אסור.

(ב) (בוטל).

(ג) (בוטל).

נסיבות מיוחדות [ט/6]

230. הוראות סעיפים 225 עד 228 לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שנתמלאו בהם שלוש אלה:

(1)   עריכתם מכוונת לחוג אנשים מסויים;

(2)   אינם חורגים מגדר שעשוע או בידור;

(3)   אינם נערכים במקום משחקים אסורים או במקום לעריכת הגרלות או הימורים.

היתר [ט/7] [תשכ"ז] (תיקון מס' 95) תשס"ח-2007

231. (א) הוראות סימן זה, למעט הוראות סעיף 231א, לא יחולו –

(1)   על סוגי הגרלות או על הגרלה מסויימת, אשר לעריכתם ניתן מראש היתר מאת שר האוצר או מאת מי שהשר הסמיכו לכך;

(2)   על הימורים או הימור מסויים, שעורך מפעל הפיס בהיתר מראש מאת שר האוצר או מאת מי שהשר הסמיכו לכך, ובלבד שההימורים שייערכו כאמור לא יהיו על תוצאות של משחקים ותחרויות בספורט.

(תיקון מס' 95) תשס"ח-2007

(א1) הוראות סעיף 231א לא יחולו על סוגי הגרלות, הגרלה מסוימת, הימורים או הימור מסוים, אשר שר האוצר, או מי שהשר הסמיכו לכך[4], התיר לערכם לקטינים; ואולם היתר כאמור בסעיף קטן זה לא יינתן להגרלות ולהימורים שהזכות להשתתף בהם מותנית בתשלום כסף.

(ב)  הודעה על מתן היתר לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

מיום 15.10.2007

תיקון מס' 95

ס"ח תשס"ח מס' 2113 מיום 15.10.2007 עמ' 7 (ה"ח 164)

(א) הוראות סימן זה, למעט הוראות סעיף 231א, לא יחולו –

(1) על סוגי הגרלות או על הגרלה מסויימת, אשר לעריכתם ניתן מראש היתר מאת שר האוצר או מאת מי שהשר הסמיכו לכך;

(2) על הימורים או הימור מסויים, שעורך מפעל הפיס בהיתר מראש מאת שר האוצר או מאת מי שהשר הסמיכו לכך, ובלבד שההימורים שייערכו כאמור לא יהיו על תוצאות של משחקים ותחרויות בספורט.

(א1) הוראות סעיף 231א לא יחולו על סוגי הגרלות, הגרלה מסוימת, הימורים או הימור מסוים, אשר שר האוצר, או מי שהשר הסמיכו לכך, התיר לערכם לקטינים; ואולם היתר כאמור בסעיף קטן זה לא יינתן להגרלות ולהימורים שהזכות להשתתף בהם מותנית בתשלום כסף.

איסור מכירת כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים (תיקון מס' 95) תשס"ח-2007

231א. (א) המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים או כל דבר אחר, הבאים להעיד על זכות להשתתף בהגרלה או בהימור שלעריכתם ניתן היתר לפי סעיף 231(א) (בסעיף זה – כרטיסים), לקטין, דינו – מאסר שישה חודשים.

(ב)  המציע, מוכר או מפיץ כרטיסים רשאי לדרוש מאדם המבקש לקנות או לקבל כרטיסים שיציג לו תעודה שבה ניתן לוודא את גילו.

מיום 15.4.2008

תיקון מס' 95

ס"ח תשס"ח מס' 2113 מיום 15.10.2007 עמ' 7 (ה"ח 164)

הוספת סעיף 231א

ראיות [ט/8]

232. במשפט על עבירה בשל משחק אסור לפי סימן זה –

(1)   רשאי בית המשפט להרשיע את הנאשם על יסוד עדות שותף לעבירה גם אם אין לה סיוע;

(2)   פסק דין במשפט פלילי שנקבע בו כי במקום פלוני נערך משחק אסור, מותר לקבלו כראיה על כך בכל משפט אחר לפי סימן זה ואין נפקא מינה מי היה הנאשם.

חזקות [ט/9]

233. לענין סימן זה – ובלי למעט מכל דרך הוכחה אחרת –

(1)   הנמצא במקום משחקים אסורים, והיה לקצין משטרה יסוד להניח שמשחקים בו משחקים אסורים אותה שעה, רואים אותו כאילו הוא משחק בו משחק אסור, כל עוד לא הוכיח שנמצא במקום למטרה אחרת בלבד;

(2)   רואים משחק בקלפים, בקוביות או במכונת משחק כמשחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, כל עוד לא הוכח ההיפך;

(3)   רואים חצרים כמקום שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים –

(א)   אם נערך בהם משחק אסור לפחות שתי פעמים תוך ששה חדשים שקדמו לביצוע העבירה בידי הנאשם, כל עוד לא הוכח ההיפך; ואין נפקא מינה, לגבי הנאשם בהחזקתם, אם החזיק בהם כל תקופה זו ואם מקצתה;

(ב)   אם שימשו מועדון למשחקים בקלפים, ונערך בהם משחק אסור לפחות פעם אחת תוך ששה חדשים שקדמו לביצוע העבירה בידי הנאשם.

חילוט מכשירי משחק [ט/10]

234. הורשע אדם בעבירה לפי סימן זה, רשאי בית המשפט לצוות שכלים או מכשירים או דבר אחר ששימשו לעריכת המשחק, ההגרלה או ההימור יחולטו לאוצר המדינה, ואין נפקא מינה אם הנאשם הוא בעלם או לאו.

חילוט מכשירי עבירה [ט/10א] [תשכ"ז]

235. (א) היה לשוטר יסוד סביר להניח כי כלים או מכשירים, כרטיסים או כל דבר אחר שימשו לארגונם או לעריכתם של משחק, הגרלה או הימור אסורים, רשאי הוא לתפסם, ורשאי הוא לתפוס כספים, או דבר אחר, שהיה לו יסוד סביר להניח שנתקבלו כתוצאה מארגון המשחק, ההגרלה או ההימור האסורים או מעריכתם.

(ב)  שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א).

(ג)   נוכח בית המשפט כי דברים שנתפסו כאמור בסעיף קטן (א), למעט כספים, שימשו לארגונם או לעריכתם של משחק, הגרלה או הימור אסורים, או שנתקבלו כתוצאה מארגונם או מעריכתם, רשאי הוא לצוות, על פי בקשת שוטר או תובע, כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה–1965, על חילוטם לאוצר המדינה, אף אם לא הורשע אדם בעבירה בשל המשחק, ההגרלה או ההימור האסורים.

פרק ט': פגיעות בסדרי השלטון והמשפט

סימן א': שיבוש עשיית משפט

הגדרות [א/116]

236. בסימן זה, "עדות" – אמרות בעל פה או בכתב שנאמרו לשם ראיה, למעט אמרות שלא בשבועה מפי נאשם בהליך פלילי, ולרבות חוות דעת שניתנו לשם ראיה ותרגומים מפי מתרגם בהליך שיפוטי.

עדות שקר [א/117, 118] [תשל"ג]

237. (א) המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו – מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו – מאסר תשע שנים.

(ב)  לענין עדות שקר אין נפקא מינה –

(1)   אם ניתנה העדות בשבועה או בלא שבועה או בעיצום אחר שהותר על פי דין;

(2)   באיזו צורה או טקס השתמשו להשבעת המעיד או לחיובו באמירת האמת, ובלבד שהיו בהסכמתו של המעיד;

[תשכ"ט]

(3)   אם בית המשפט, בית הדין או הרשות השיפוטית או ועדת החקירה היו מורכבים כראוי או יושבים במקום הראוי, ובלבד שפעלו, כל אחד בתפקידו, בהליך שבו ניתנה העדות;

(4)   אם המעיד הוא עד כשר ואם העדות היא קבילה בהליך השיפוטי.

בידוי ראיות [א/119] [תשכ"ט]

238. הבודה ראיה, שלא בדרך של עדות שקר או של הדחה לעדות שקר, או המשתמש ביודעין בראיה בדויה כאמור, והכל בכוונה להטעות רשות שיפוטית או ועדת חקירה בהליך שיפוטי, דינו – מאסר חמש שנים.

שבועת שקר [א/120]

239. מי שביודעין מוסר תצהיר שקר, בין בשבועה או בהן צדק ובין שלא בשבועה ושלא בהן צדק, לפני מי שהוסמך לקבל את התצהיר, דינו – מאסר שלוש שנים.

עדויות סותרות [א/120א] [תשכ"ה, תשכ"ט, תשל"ב] (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

240. (א) המוסר הודעות או עדויות, בענין אחד בפני רשויות שונות, והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי הענין, ועושה כן בכוונה להטעות, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)  "רשות", לענין סעיף זה – בית משפט הדן בפלילים, בית דין משמעתי, שוטר או רשות אחרת שערכו על פי דין חקירה קודם לאישום בבית המשפט או בבית הדין המשמעתי, ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, או מי שנתמנה לפי סעיף 13 לחוק האמור.

(ג)   פרוטוקול של המשפט והודעה או עדות שנרשמו כדין בחקירה כאמור, יהיו ראיה לכאורה לדברי העד שבהם.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 112 (ה"ח 1400)

(א) המוסר הודעות או עדויות בענין אחד בפני רשויות שונות, והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי הענין, ועושה כן בכוונה להטעות, דינו – מאסר שנתיים מאסר חמש שנים.

 

לעניין כניסת חיקוקים לתוקף ר' הערה במסך החיפוש

סירוב להעיד [א/120ב] [תשכ"ח]

241. (א) מי שחייב להעיד או למסור ראיה אחרת בהליך שיפוטי והוא מסרב לעשות כן, דינו – מאסר שנתיים.

(ב)  הטלת מאסר לפי סעיף 5 לפקודת בזיון בית המשפט על אדם שסירב כאמור, אין בה כדי למנוע שפיטתו לפי סעיף קטן (א), אולם מי שנדון למאסר לפי סעיף קטן (א), תנוכה מענשו התקופה שבה היה אסור לפי סעיף 5 האמור.

השמדת ראיה [א/122]

242. היודע כי ספר, תעודה או דבר פלוני דרושים, או עשויים להיות דרושים, לראיה בהליך שיפוטי, והוא, במזיד, משמידם או עושה אותם בלתי ניתנים לקריאה, לפענוח או לזיהוי, והכל בכוונה למנוע את השימוש בהם לראיה, דינו – מאסר חמש שנים.

ידיעות כוזבות [א/123] [תשל"ג]

243. המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע – מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו.

שיבוש מהלכי משפט [א/124] [תשל"ג]

244. העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין זה, "הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט.

הדחה בחקירה [א/124א,(א),(ב)] [תשל"ג] ת"ט תשל"ז-1977

245. (א) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)  המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר שבע שנים.

מיום 2.4.1978

ת"ט תשל"ז-1977

ס"ח תשל"ז עמ' XVI

הדחה בחקירה [א/124א, (א),(ב)] [תשל"ג]

הדחה בעדות [א/124א(ג), (ד)] [תשל"ג]

246. (א) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב)  המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א), בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר תשע שנים.

סייגים לתחולה [א/124א(ו) רישה] [תשל"ג]

247. סעיפים 245(א) ו-246(א) לא יחולו על מעשה הבא להעמיד אדם על זכותו לפי דין להימנע מעדות או ממסירת הודעה, או על מעשה הנעשה כדין במהלכם של משפט או חקירה.

הגנה [א/124א(ו) סיפה] [תשל"ג]

248. באישום על מניעת הודעה או עדות או על חזרה מהודעה או מעדות לפי סעיפים 245(א) או 246(א) תהיה לנאשם הגנה, אם יוכיח שעשה את המעשה למען גילוי האמת או מניעת שקר.

הטרדת עד [א/124א(ה)] [תשל"ג]

249. המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים.

נסיבות מחמירות (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

249א. נעברה עבירה לפי סעיפים 245, 246 או 249 כשהעבריין נושא נשק חם או קר או כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם –

(1)   בעבירה לפי סעיף 245(א) – מאסר שבע שנים;

(2)   בעבירה לפי סעיף 245(ב) – מאסר עשר שנים;

(3)   בעבירה לפי סעיף 246(א) – מאסר עשר שנים;

(4)   בעבירה לפי סעיף 246(ב) – מאסר ארבע עשרה שנים;

(5)   בעבירה לפי סעיף 249 – מאסר חמש שנים.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 112 (ה"ח 1400)

הוספת סעיף 249א

השפעה לא הוגנת [א/125]

250. המבקש להשפיע שלא כהוגן על תוצאותיו של הליך שיפוטי, בדברי שידול או בקשה הנשלחים אל שופט או אל פקיד בית המשפט, דינו – מאסר שנה אחת.

פרסום מסולף של דיון משפטי [א/127]

251. המפרסם שלא בתום לב, בכל דרך של פרסום, דין וחשבון לא מדוייק על דיון בבית משפט או בועדת חקירה על פי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, דינו – מאסר ששה חדשים.

התרמה למען תשלום קנס [א/128]

252. הפותח, בכל דרך של פרסום, פעולת התרמה למען תשלומם של קנס, הוצאות או פיצוי שפסק בית משפט בפלילים, או נותן פרסום להתרמה כזאת, דינו – מאסר ששה חדשים.

תשלום קנס שהוטל על הזולת (תיקון מס' 34) תשנ"א-1991

252א. (א) לא ישלם תאגיד, במישרין או בעקיפין, קנס שהוטל על זולתו, ולא ישלם מעביד קנס שהוטל על עובדו; העובר על הוראה מהוראות סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה אחת.

(ב)  נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד, יואשם בה גם כל אדם אשר בעת ביצוע העבירה היה בו מנהל פעיל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד מינהל בכיר האחראי לתשלום הקנס, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:

(1)   שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2)   שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.

(ג)   לענין סעיף זה, "תאגיד" – לרבות חבר בני אדם שאינו מואגד ולמעט תאגיד שחבריו חייבים להעמיד לרשותו את מלוא כוח עבודתם ולהעביר לו את נכסיהם.

מיום 25.7.1991

תיקון מס' 34

ס"ח תשנ"א מס' 1365 מיום 25.7.1991 עמ' 206 (ה"ח 1839)

הוספת סעיף 252א

חיפוי [א/129] [תשל"ג]

253. (א) המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו בעד אי גילוי או כיסוי של מעשה עוון או פשע או של כל ידיעה בנוגע למעשה כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב)  המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו על מנת שלא ימסור עדות בחקירה על פי דין או במשפט, דינו – מאסר חמש שנים.

פרסומים על נכס גנוב [א/130] [תשכ"ו]

254. העושה אחת מאלה, דינו מאסר ששה חדשים:

(1)   מציע בפומבי פרס בעד השבת נכס שנגנב או שאבד, ובהצעתו זו משתמש במלים הבאות לומר כי מביא הנכס לא יישאל שאלות, או כי לא ייעצר ולא יוטרד;

(2)   מציע בפומבי לכל מי שקנה נכס גנוב או אבוד או הלווה כסף עליו, להחזיר לו את הסכום ששילם או שהלווה או לתת סכום כסף או פרס אם יושב הנכס;

(3)   מדפיס או מפרסם הצעה כאמור בפסקאות (1) ו-(2).

זילות בית המשפט [א/131]

255. האומר או כותב דבר על שופט או דיין לענין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו, או מפרסם דברי גידוף נגד שופט או דיין כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה, דינו – מאסר שלוש שנים, אולם ביקורת כנה ואדיבה לטיב החלטתו של שופט או דיין בדבר שיש בו ענין לציבור לא תהא עבירה לפי סעיף זה.

נשיאת נשק בבית המשפט [א/131א] [תשל"ג]

256. (א) הנושא נשק, או נושא ללא הסבר סביר כלי או חומר פוגענים אחרים, בבנין של בית משפט או בית דין, או במקום אחר שבו מתקיימים הליכים שיפוטיים, דינו – מאסר שנתיים.

(ב)  סעיף זה לא יחול –

(1)   על שוטר, או על מי שקיבל מרשות מוסמכת לפי חוק כלי היריה, תש"ט-1949, או ממנהל בתי המשפט או מטעמו היתר לשאת את הנשק או הכלי או החומר באותו בנין או מקום;

(2)   בבית דין צבאי או בבית משפט צבאי כמשמעותם בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, או במקום אחר שבו מתקיים הליך שיפוטי לפי החוק האמור – על מי שהותר לו הדבר לפי פקודות הצבא כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.

בריחה [א/133]

257. הבורח ממשמורת חוקית שהוא נתון בה בשל עבירה פלילית, דינו –

(1)   אם הוא מואשם או מורשע בפשע – מאסר שבע שנים;

(2)   בכל מקרה אחר – מאסר שלוש שנים.

סיוע לבריחה [א/134]

258. העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:

(1)   מסייע אסיר או עצור לברוח או לנסות לברוח ממשמורת חוקית;

(2)   מכניס, או גורם שיוכנס, דבר לבית סוהר כדי להקל על בריחתו של אסיר או עצור.

הברחת אדם [א/132] (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

259. המבריח או מנסה להבריח אדם, ממשמורת חוקית, דינו –

(1)   אם המוברח הואשם או הורשע בעבירה שענשה מוות או מאסר עולם – מאסר עשרים שנים;

(תיקון מס' 12) תש"ם-1980

(2)   בכל מקרה אחר – מאסר שבע שנים.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 113 (ה"ח 1400)

259. המבריח או מנסה להבריח אדם, בכוח, ממשמורת חוקית, דינו –

(1) אם המוברח הואשם או הורשע בעבירה שענשה מוות או מאסר עולם – מאסר עשרים שנים;

(2) אם הואשם או הורשע בפשע אחר – מאסר שבע שנים;

(3)(2) בכל מקרה אחר – מאסר שלוש שבע שנים.

מסייע לאחר מעשה [א/26(1), 27]

260. (א) היודע שפלוני עבר עבירה ומקבל אותו או עוזר לו בכוונה שיימלט מעונש, הריהו מסייע לאחר מעשה, זולת אם היה בן זוגו, הורהו, בנו או בתו של העבריין; ואולם אשה שבנוכחותו ובמרותו של בעלה קיבלה עובר עבירה שבעלה השתתף בה או עזרה לו, כדי שיימלט מעונש – אינה בגדר מסייעת; לענין סעיף זה, "עבירה" – למעט חטא.

(ב)  מסייע לאחר מעשה אפשר להעמיד לדין ולהרשיע, אף אם מבצע מעשה העבירה לא הורשע תחילה או שאי אפשר לנקוט הליכים נגדו או לאכוף עליו ענישה בשל העבירה.

דין מסייע לאחר מעשה [א/26(2)]

261. מסייע לאחר מעשה, דינו –

(1)   אם העבירה היתה פשע – מאסר שלוש שנים;

(2)   אם העבירה היתה עוון – מאסר מחצית תקופת העונש שנקבע לאותה עבירה.

אי מניעת פשע [א/33] [1939]

262. מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו – מאסר שנתיים.

סירוב לעזור במניעת עבירות [א/135]

263. מי שנצטווה כדין מפי עובד ציבורי, שוטר או אדם אחר, לעזור במניעת עבירות או במעצרו של אדם או במניעת הברחתו או בריחתו של אדם, והוא מסרב או נמנע מהגיש עזרה לפי יכלתו, דינו – מאסר שלוש שנים.

הכשלת עיקול [א/136]

264. המקבל נכס, מסלקו, מעכבו, מסתירו או עושה בו מעשה אחר ביודעים כי הנכס עוקל או ניטל על פי הוראת בית משפט, בכוונה להפריע או להכשיל את ביצוע העיקול או ההוראה, דינו – מאסר שלוש שנים.

שבירת חותם [א/137]

265. השובר, מסלק או עושה ללא מועיל, במזיד, חותם שהוטבע על פי הוראת רשות רשמית, בית משפט או בית דין, דינו – מאסר שנתיים; ואם היה מופקד על שמירת החותם, דינו – מאסר שלוש שנים.

הזנחת השמירה על חותם [א/138]

266. המופקד על שמירת חותם שהוטבע על פי הוראה של רשות רשמית או של בית משפט או בית דין, והוא בהתרשלות מניח לחותם שישובר או יסולק או ייעשה ללא מועיל, דינו – מאסר ששה חדשים.

הוצאת מסמך ממשמורת (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988

267. (א) המוציא, ללא רשות, מסמך ממשמורת מוסד ממוסדות המדינה או מרשות מקומית, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב)  עובד הציבור המופקד על הטיפול במסמך או על שמירתו, המוסר אותו שלא כדין לאחר והמסמך מוצא מהמשמורת כאמור בסעיף קטן (א), דינו – מאסר חמש שנים.

(ג)   בסעיף זה, "מסמך" – בכתב או בכל אמצעי אחר שבו נרשם דבר.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 113 (ה"ח 1400)

ביטול סעיף 267

הנוסח הקודם:

הפרעה לשליח בי-דין

267. המפריע או מתנגד, במזיד, לאדם הממונה כדין על ביצוע הוראה או צו של בית משפט, בית דין או ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, או יושב ראש של ועדה כזו, דינו – מאסר שנה אחת.

 

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 66 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

הוספת סעיף 267

סימן ב': העלמת עבירות

הגדרות [ו/1, תוספת]

268. בסימן זה –

"עבירה פלילית" – אחת מאלה:

(1)   עבירה לפי פרק ז' או לפי סימן ה' לפרק ט';

(2)   עבירה נגד החיים, הגוף או המוסר שדינה מאסר שלוש שנים או יותר;

(תיקון מס' 12) תש"ם-1980

(3)   עבירה לפי אחד הסעיפים שבסימן ד' לפרק ט' ושבפרקים י"א (למעט סעיף
401) ו-י"ב, או לפי סעיף 489, הפוגעת בנכסים או בזכויות של המדינה או של גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב];

"הליך של שפיטה" – הליך המכוון להביא לידי אחת מאלה:

(1)   הוצאת אדם מגוף אשר הוא חבר בו;

(2)   שלילת זכות אדם מזכויותיו בגוף כאמור;

(3)   פרסום לגנאי ברבים על מעשיו של אדם;

(4)   עיצום אחר שיש עמו גינוי ושאינו בעל משמעות דתית בלבד.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 113 (ה"ח 1400)

(3) עבירה לפי אחד הסעיפים שבסימן ד' לפרק ט' ושבפרקים י"א (למעט סעיפים 401 ו-429 סעיף 401) ו-י"ב, או לפי סעיף 489, הפוגעת בנכסים או בזכויות של המדינה או של גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, תשי"ח – 1958 [נוסח משולב];

חובת מתן הודעה [ו/1]

269. לא ימלא אדם תפקיד בהליך של שפיטה משהתעורר, תוך כדי שפיטה, חשש עבירה פלילית, אלא אם ניתנה הודעה ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו.

הפסקת השפיטה [ו/2]

270. נמסרה הודעה כאמור בסעיף 269, או הואשם אדם בעבירה לפי סימן זה, והחליט היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו לנקוט הליכים בבית משפט, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לצוות על הפסקת השפיטה האמורה עד לגמר ההליכים בבית המשפט.

עונשין [ו/3]

271. העובר על הוראה מהוראות סימן זה, דינו – מאסר שנה אחת.

הגנה [ו/4]

272. באישום לפי סימן זה תהא הגנה טובה לנאשם אם יוכיח אחת מאלה:

(1)  כי הודעה על אותו מעשה כבר נמסרה ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו או למשטרה;

(2)  כי בשל אותו מעשה כבר התנהלה חקירה משטרתית או הואשם אדם.

סימן ג': תקיפת שוטרים

תקיפת שוטר [ג/1] (תיקון מס' 105) תש"ע-2010

273. התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים.

מיום 16.2.2010

תיקון מס' 105

ס"ח תש"ע מס' 2229 מיום 16.2.2010 עמ' 385 (ה"ח 265)

תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו

273. התוקף שוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים.

תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות [ג/2] (תיקון מס' 105) תש"ע-2010

274. התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:

(1)   התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;

(תיקון מס' 105) תש"ע-2010

(2)   היה מזויין בנשק חם או קר;

(תיקון מס' 105) תש"ע-2010

(3)   התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים.

מיום 16.2.2010

תיקון מס' 105

ס"ח תש"ע מס' 2229 מיום 16.2.2010 עמ' 385 (ה"ח 265)

274. התוקף שוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:

(1) התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או  להפריע אותו מלמלאו;

(2) היה מזויין בכלי יריה, אלה, מקל, אבן או כלי אחר בנשק חם או קר;

(3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משלושה משני אנשים.

הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו [ג/3]

275. 275. העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים.

הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות (תיקון מס' 119) תשע"ה-2015

275א. המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר שוטר או לעבר כלי רכב משטרתי, במטרה להפריע לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך, דינו – מאסר חמש שנים.

מיום 29.7.2015

תיקון מס' 119

ס"ח תשע"ה מס' 2496 מיום 29.7.2015 עמ' 200 (ה"ח 897)

הוספת סעיף 275א

פירוש [ג/4]

276. בסימן זה, "תקיפה" – כמשמעותו בסעיף 378.

סימן ד': עבירות בשירות הציבור וכלפיו

לחץ של עובד ציבור [א/109ב] [1944]

277. עובד הציבור העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1)   משתמש, או מורה להשתמש, בכוח או באלימות נגד אדם כדי לסחוט ממנו, או מאחר שהאדם יש לו ענין בו, הודיה בעבירה או מידע בדבר עבירה;

(2)   מאיים על אדם, או מורה שיאיימו עליו, בפגיעה בגופו או בנכסיו, שלו או של אחר שהאדם יש לו ענין בו, כדי לסחוט מן האדם הודיה בעבירה או מידע בדבר עבירה.

עובד הציבור שיש לו זיקה פרטית [א/110] [1946, תשכ"ו]

278. עובד הציבור שיש לו מכוח משרתו סמכות שיפוטית או מינהלית לגבי נכסים מסוג מסויים או לגבי עיסוק בחרושת, במסחר או בעסק מסוג מסויים, והוא משתמש בסמכותו לגביהם בין בעצמו ובין על ידי אחר כשיש לו, במישרין או בעקיפין, זיקה פרטית בהם, דינו – מאסר שלוש שנים.

דרישות כוזבות של עובד הציבור [א/111] [1946]

279. עובד הציבור החייב או הרשאי להגיש דו"ח או הודעה בדבר סכום שהוא או אחר דורש, או בענין אחר הטעון אישור לשם קבלת כסף או טובין, והוא מגיש אותם בידיעה שהם כוזבים בפרט מהותי, דינו – מאסר שלוש שנים.

שימוש לרעה בכוח המשרה [א/112] [1946, תשכ"ו]

280. עובד הציבור העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1)   תוך שימוש לרעה בסמכותו הוא עושה או מורה לעשות מעשה שרירותי הפוגע בזכותו של אחר;

(2)   נכנס למגוריו של אדם נגד רצונו, כשאין הדבר מותר לו על פי דין, או שלא לפי הסדרים שנקבעו לכך בדין.

תעודה כוזבת [א/113] [1944, תשכ"ו]

281. מי שמוסמך או נדרש על פי דין ליתן תעודה העשויה להשפיע על זכויותיו של אדם והוא נותן אותה בידעו שהיא כוזבת בפרט מהותי, דינו – מאסר חמש שנים.

התיימרות כבעל סמכות [א/114]

282. העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1)   מתיימר לפעול כבעל משרה שיפוטית, והוא איננו בעל משרה כזאת;

(2)   מתיימר לפעול כמי שמוסמך על פי דין להשביע או לקבל תצהיר או לעשות כל פעולה אחרת בעלת אופי רשמי שרק מי שמוסמך לכך על פי דין רשאי לעשותה, ואין לו הסמכה כאמור;

(3)   מתייצג כמי שמוסמך על פי דין לחתום על תעודה המעידה על תכנו של פנקס או רשומה המוחזקים בידי רשות חוקית או המעידה על עובדה או מאורע, והוא חותם על אותה תעודה כמי שמוסמך לכך ובידעו שאיננו מוסמך לכך.

התחזות כעובד הציבור [א/115]

283. העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1)   מתחזה כעובד הציבור, כשאותו עובד נדרש מכוח תפקידו לעשות פעולה או להיות נוכח;

(2)   מתייצג בכזב כעובד הציבור ומתיימר מכוח תפקידו זה לעשות פעולה או להיות נוכח במקום לשם עשיית פעולה.

מרמה והפרת אמונים [א/140]

284. עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים.

אי מילוי חובה רשמית [א/141]

285. עובד הציבור הנמנע במזיד למלא חובה המוטלת עליו על פי דין, דינו – מאסר שלוש שנים, זולת אם היה מילוי החובה כרוך בסכנה גדולה מזו שאדם בעל כוח ומרץ רגילים יכול לעמוד בה.

הפרת חובה חקוקה [א/142]

286. המפר הוראת חיקוק במזיד, במעשה האסור לפי אותו חיקוק או בהימנעות ממעשה שעשייתו נדרשת לפי אותו חיקוק, והדבר נוגע לציבור, דינו – מאסר שנתיים; והוא, אם אין נראית מאותו חיקוק כוונה לעונש אחר על הפרתו.

הפרת הוראה חוקית [א/143] (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 70) תשס"ב-2002

287. 287. (א) המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו – מאסר שנתיים.

(ב)  המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו – מאסר ארבע שנים.

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 66 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

287. המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו – מאסר שנתיים; והוא, אם לא נקבעו במפורש עונש אחר או הליך אחר לאותה הפרה.

 

מיום 24.7.2002

תיקון מס' 70

ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 487 (ה"ח 3140)

287. (א) המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו – מאסר שנתיים.

(ב) המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו – מאסר ארבע שנים.

העלבת עובד הציבור [א/144]

288. המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים.

הפרעה לעובד הציבור (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

288א. העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה:

(1)   מפריע ביודעין לעובד הציבור או למי שהוסמך למלא תפקיד של עובד הציבור במילוי תפקידו על פי דין;

(2)   אינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי חיקוק למסור ידיעה או מסמך.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 113 (ה"ח 1400)

הוספת סעיף 288א

הסתה להימנע מתשלומי חובה [א/145]

289. המסית אדם, או קבוצת בני אדם, שלא לשלם, או לעכב, תשלום חובה שהודיעה עליו הממשלה ברשומות, בין שההסתה היא מפורשת ובין שהיא משתמעת, בין במלים שבעל פה או שבכתב ובין בסימנים או במוצגים חזותיים, ובין בדרכים אחרות, דינו – מאסר ששה חדשים; והוא הדין במי שעושה מעשה, בכוונה להביא, או ביודעין שהוא עלול להביא, את אמצעי ההסתה האמורים, במישרין או בעקיפין בכל צורה שהיא, לידיעתם של אדם או של קבוצת בני אדם.

סימן ה': עבירות שוחד

לקיחת שוחד [ב/1] [תשכ"ד, תש"ל] (תיקון מס' 99) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 103) תש"ע-2010

290. (א) עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס שהוא אחד מאלה, הגבוה מביניהם:

(1)   פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4);

(2)   פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה.

(ב)  בסעיף זה, "עובד הציבור" – לרבות עובד של תאגיד המספק שירות לציבור.

מיום 21.7.2008

תיקון מס' 99

ס"ח תשס"ח מס' 2168 מיום 21.7.2008 עמ' 662 (ה"ח 389)

(א) עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר שבע שנים או מאסר שבע שנים עם קנס עשרת אלפים לירות.

 

מיום 4.2.2010

תיקון מס' 103

ס"ח תש"ע מס' 2225 מיום 4.2.2010 עמ' 325 (ה"ח 465)

(א) עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר שבע שנים מאסר עשר שנים או קנס שהוא אחד מאלה, הגבוה מביניהם:

(1) פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4);

(2) פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה.

מתן שוחד (תיקון מס' 103) תש"ע-2010

291. נותן שוחד לעובד הציבור כהגדרתו בסעיף 290(ב) בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 290(א).

מיום 4.2.2010

תיקון מס' 103

ס"ח תש"ע מס' 2225 מיום 4.2.2010 עמ' 325 (ה"ח 465)

החלפת סעיף 291

הנוסח הקודם:

מתן שוחד

291. נותן השוחד דינו כדין לוקח השוחד, אלא שהעונש שהנותן צפוי לו הוא מחצית העונש האמור בסעיף 290.

מתן שוחד לעובד ציבור זר (תיקון מס' 99) תשס"ח-2008

291א. (א) הנותן שוחד לעובד ציבור זר בעד פעולה הקשורה בתפקידו, כדי להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית, דינו כדין נותן שוחד לפי סעיף 291.

(ב)  לא יוגש כתב אישום בעבירה לפי סעיף זה אלא בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה.

(תיקון מס' 106) תש"ע-2010

(ג)   בסעיף זה –

"מדינה זרה" – לרבות כל יחידה שלטונית במדינה הזרה, ובכלל זה יחידה ארצית, מחוזית או מקומית, ולרבות ישות מדינית שאינה מדינה, לאבות המועצה הפלסטינית;

"עובד ציבור זר" – כל אחד מאלה:

(1)   עובד המדינה הזרה וכל מי שנושא משרה ציבורית או ממלא תפקיד ציבורי מטעם המדינה הזרה, ובכלל זה מי שנושא משרה או ממלא תפקיד ברשות המחוקקת, ברשות המבצעת או ברשות השופטת של המדינה הזרה, בין בבחירה, בין במינוי ובין בהסכם;

(2)   נושא משרה ציבורית או ממלא תפקיד ציבורי מטעם גוף ציבורי שהוקם לפי חיקוק של מדינה זרה, או מטעם גוף הנמצא בשליטה ישירה או עקיפה של מדינה זרה;

(3)   עובד של ארגון ציבורי בין-לאומי, וכל מי שנושא משרה ציבורית או ממלא תפקיד ציבורי מטעם ארגון כאמור; לעניין זה, "ארגון ציבורי בין-לאומי" – ארגון שנוסד בידי שתי מדינות או יותר, או בידי ארגונים שנוסדו בידי שתי מדינות או יותר.

מיום 21.7.2008

תיקון מס' 99

ס"ח תשס"ח מס' 2168 מיום 21.7.2008 עמ' 663 (ה"ח 389)

הוספת סעיף 291א

 

מיום 25.2.2010

תיקון מס' 106

ס"ח תש"ע מס' 2231 מיום 25.2.2010 עמ' 403 (ה"ח 473)

(ג) בסעיף זה –

"מדינה זרה" – לרבות כל יחידה שלטונית במדינה הזרה, ובכלל זה יחידה ארצית, מחוזית או מקומית, ולרבות ישות מדינית שאינה מדינה, לאבות המועצה הפלסטינית;

שוחד בתחרויות [ב/3א] [תשל"א]

292. (א) הנותן שוחד בכוונה להשפיע על קיומן, מהלכן או תוצאותיהן של תחרות ספורט או תחרות אחרת שיש לציבור ענין בקיומן או בתוצאותיהן, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב)  לוקח השוחד דינו כדין נותן השוחד.

דרכי שוחד [ב/4]

293. אין נפקא מינה בשוחד –

(1)   אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת;

(2)   אם היה בעד עשיה או בעד חדילה, השהיה, החשה, האטה, העדפה או הפליה לרעה;

(3)   אם היה בעד פעולה מסויימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל;

(4)   אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר;

(5)   אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או לידי אדם אחר בשביל הלוקח; אם לכתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר;

(6)   אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות; אם היה קבוע או זמני ואם כללי או לענין מסויים; אם מילויו היה בשכר או בלי שכר, אם בהתנדבות או תוך קיום חובה;

[תשכ"ד]

(7)   אם נלקח על מנת לסטות מן השורה במילוי תפקידו או בעד פעולה שעובד הציבור היה חייב לעשותה על פי תפקידו.

הוראות נוספות [ב/5]

294. (א) המבקש או המתנה שוחד, אף שלא נענה, כמוהו כלוקח שוחד.

(ב)  המציע או המבטיח שוחד, אף שנדחה, כמוהו כנותן שוחד.

(ג)   מי שמועמד לתפקיד אף שעדיין לא הוטל עליו, ומי שהוטל עליו תפקיד אף שעדיין לא התחיל במילויו, כמוהו כממלא את התפקיד.

(ד)  במשפט על שוחד לא ייזקק בית המשפט לטענה –

(1)   שהיה פגם או פסול בהטלת התפקיד על הלוקח, במינויו או בבחירתו;

(2)   שהלוקח לא עשה או אף לא התכוון או לא היה מוסמך או רשאי לעשות את הפעולה.

תיווך בשוחד ותמורה אסורה לבעל השפעה ניכרת [ב/6] [תשכ"ג, תשכ"ד, תשל"א] (תיקון מס' 90) תשס"ו-2006

295. (א) המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת לתת שוחד – דינו כאילו היה לוקח שוחד; ואין נפקא מינה אם ניתנה בעד תיווכו תמורה, לו או לאחר, ואם לאו, ואם התכוון לתת שוחד ואם לאו.

(תיקון מס' 99) תשס"ח-2008

(ב)  המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת שיניע, בעצמו או על ידי אחר, עובד הציבור כאמור בסעיף 290(ב) או עובד ציבור זר כאמור בסעיף 291א(ג) למשוא פנים או להפליה – דינו כאילו היה לוקח שוחד.

(ב1) (1)   בעל השפעה ניכרת על בחירתו של מועמד לתפקיד ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר כנסת או ראש רשות מקומית (בסעיף קטן זה – מועמד), המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת כדי שיניע, בעצמו או על ידי אחר, מועמד לעשות פעולה הקשורה לתפקידו, דינו – שלוש שנות מאסר; קיבל כאמור כדי להניע מועמד למשוא פנים או להפליה – דינו כאילו היה לוקח שוחד.

בסעיף קטן זה –

"בחירות מקדימות", "תרומה" – כהגדרתן בסעיף 28א לחוק המפלגות;

"בעל השפעה ניכרת" – מי שיש לו השפעה ניכרת על בחירת מועמד במפלגה או בסיעה, לרבות במסגרת בחירות מקדימות ולרבות בשל היותו אחד מאלה:

(1)    חבר הנהלה, מוסד ביקורת או בית דין של מפלגה, או נושא תפקיד מקביל או דומה לאחד מאלה במפלגה;

(2)    בעל זכות הצבעה בבחירות למועמד שבהן מספר בעלי זכות ההצבעה אינו עולה על חמשת אלפים;

(3)    מי שפעל להתפקדות של מספר משמעותי, בנסיבות הענין, של בעלי זכות בחירה בבחירות למועמד; פעל אדם להתפקדות של חמישים או יותר בעלי זכות בחירה בבחירות למועמד, חזקה כי מתקיים בו האמור בפסקה זו, אלא אם כן הוכיח אחרת;

(4)    אדם שתרם, גייס תרומות או הוציא כספים לשם קידום בחירתו של מועמד במפלגה או בסיעה, בשווי העולה על חמשת אלפים שקלים חדשים, או שתרם, גייס תרומות או הוציא כספים כאמור לטובת שני מועמדים לפחות באותה מערכת בחירות, בשווי העולה על חמישה עשר אלף שקלים חדשים.

"חוק המפלגות" – חוק המפלגות, התשנ"ב-1992;

"מפלגה" – כהגדרתה בחוק המפלגות;

"סיעה" – כהגדרתה בחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973.

(ג)   הנותן כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת למקבל כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) – דינו כדין נותן שוחד ולמקבל כאמור בסעיף קטן (ב1), דינו – מחצית העונש הקבוע באותו סעיף קטן.

(ד)  לענין סעיף זה, "קבלה" – לרבות קבלה בשביל אחר או על ידי אחר.

מיום 3.1.2006

תיקון מס' 90

ס"ח תשס"ו מס' 2049 מיום 3.1.2006 עמ' 230 (ה"ח 100)

תיווך בשוחד ותמורה אסורה לבעל השפעה ניכרת

295. (א) המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת לתת שוחד – דינו כאילו היה לוקח שוחד; ואין נפקא מינה אם ניתנה בעד תיווכו תמורה, לו או לאחר, ואם לאו, ואם התכוון לתת שוחד ואם לאו.

(ב) המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת שיניע, בעצמו או על ידי אחר, עובד הציבור כאמור בסעיף 290(ב) למשוא פנים או להפליה – דינו כאילו היה לוקח שוחד.

(ב1) (1) בעל השפעה ניכרת על בחירתו של מועמד לתפקיד ראש הממשלה, שר, סגן שר, חבר כנסת או ראש רשות מקומית (בסעיף קטן זה – מועמד), המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת כדי שיניע, בעצמו או על ידי אחר, מועמד לעשות פעולה הקשורה לתפקידו, דינו – שלוש שנות מאסר; קיבל כאמור כדי להניע מועמד למשוא פנים או להפליה – דינו כאילו היה לוקח שוחד.

בסעיף קטן זה –

"בחירות מקדימות", "תרומה" – כהגדרתן בסעיף 28א לחוק המפלגות;

"בעל השפעה ניכרת" – מי שיש לו השפעה ניכרת על בחירת מועמד במפלגה או בסיעה, לרבות במסגרת בחירות מקדימות ולרבות בשל היותו אחד מאלה:

(1) חבר הנהלה, מוסד ביקורת או בית דין של מפלגה, או נושא תפקיד מקביל או דומה לאחד מאלה במפלגה;

(2) בעל זכות הצבעה בבחירות למועמד שבהן מספר בעלי זכות ההצבעה אינו עולה על חמשת אלפים;

(3) מי שפעל להתפקדות של מספר משמעותי, בנסיבות הענין, של בעלי זכות בחירה בבחירות למועמד; פעל אדם להתפקדות של חמישים או יותר בעלי זכות בחירה בבחירות למועמד, חזקה כי מתקיים בו האמור בפסקה זו, אלא אם כן הוכיח אחרת;

(4) אדם שתרם, גייס תרומות או הוציא כספים לשם קידום בחירתו של מועמד במפלגה או בסיעה, בשווי העולה על חמשת אלפים שקלים חדשים, או שתרם, גייס תרומות או הוציא כספים כאמור לטובת שני מועמדים לפחות באותה מערכת בחירות, בשווי העולה על חמישה עשר אלף שקלים חדשים.

"חוק המפלגות" – חוק המפלגות, התשנ"ב-1992;

"מפלגה" – כהגדרתה בחוק המפלגות;

"סיעה" – כהגדרתה בחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973.

(ג) הנותן כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת למקבל כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) – דינו כדין נותן שוחד ולמקבל כאמור בסעיף קטן (ב1), דינו – מחצית העונש הקבוע באותו סעיף קטן.

(ד) לענין סעיף זה, "קבלה" – לרבות קבלה בשביל אחר או על ידי אחר.

 

מיום 21.7.2008

תיקון מס' 99

ס"ח תשס"ח מס' 2168 מיום 21.7.2008 עמ' 663 (ה"ח 389)

(ב) המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת שיניע, בעצמו או על ידי אחר, עובד הציבור כאמור בסעיף 290(ב) או עובד ציבור זר כאמור בסעיף 291א(ג) למשוא פנים או להפליה – דינו כאילו היה לוקח שוחד.

ראיות [ב/7]

296. במשפט על עבירה לפי סימן זה רשאי בית המשפט להרשיע על יסוד עדות אחת, אף אם זו עדות של שותף לעבירה.

חילוט ושילום [ב/8]

297. (א) הורשע אדם על עבירה לפי סימן זה, רשאי בית המשפט, נוסף על העונש שיטיל –

(1)   לצוות על חילוט מה שניתן כשוחד ומה שבא במקומו;

(2)   לחייב את נותן השוחד לשלם לאוצר המדינה את שוויה של התועלת שהפיק מן השוחד.

(ב)  סימן זה אינו מוציא תביעה אזרחית.

פרק י': פגיעות בגוף

סימן א': גרימת מוות

(תיקון מס' 137) תשע"ט-2019

298. (בוטל).

מיום 10.7.2019

תיקון מס' 137

ס"ח תשע"ט מס' 2779 מיום 10.1.2019 עמ' 230 (ה"ח 972)

ביטול סעיף 298

הנוסח הקודם:

הריגה [א/212, 213] [תשכ"ו]

298. הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה, ודינו – מאסר עשרים שנים.

(תיקון מס' 43) תשנ"ה-1995

299. (בוטל).

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 43

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 390 (ה"ח 2421)

ביטול סעיף 299

הנוסח הקודם:

מחדל אסור – מהו

299. מחדל אסור הוא מחדל העולה כדי התרשלות פושעת במילוי חובה, בין שיש עמו כוונה לגרום מוות או חבלת גוף ובין שאין עמו כוונה כזו.

רצח [א/214, 215] (תיקון מס' 137) תשע"ט-2019

300. (א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו – מאסר עולם.

 

[תשי"ד]

(ב)  מי שהורשע ברצח לפי סעיף 2(ו) לחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, תש"י-1950, דינו – מיתה.

מיום 10.7.2019

תיקון מס' 137

ס"ח תשע"ט מס' 2779 מיום 10.1.2019 עמ' 230 (ה"ח 972)

החלפת סעיף קטן 300(א)

הנוסח החדש:

(א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם, דינו – מאסר עולם.

הנוסח הקודם:

(א) העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד:

(1) גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו;

(2) גורם בכוונה תחילה למותו של אדם;

(3) גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה;

(4) גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש.

(תיקון מס' 137) תשע"ט-2019

300א. (בוטל).

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 44

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 391 (ה"ח 2403)

הוספת סעיף 300א

 

מיום 10.7.2019

תיקון מס' 137

ס"ח תשע"ט מס' 2779 מיום 10.1.2019 עמ' 230 (ה"ח 972)

ביטול סעיף 300א

הנוסח הקודם:

עונש מופחת

300א. על אף האמור בסעיף 300, ניתן להטיל עונש קל מהקבוע בו, אם נעברה העבירה באחד מאלה:

(א) במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח –

(1) להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או

(2) להימנע מעשיית המעשה.

(ב) במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה, בנסיבות הענין, מתחום הסבירות הנדרשת לפי סעיף 34טז לשם תחולת הסייג של הגנה עצמית, צורך או כורח, לפי סעיפים 34י, 34יא, 34יב.

(ג) כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו.

(תיקון מס' 137) תשע"ט-2019

301. (בוטל).

מיום 10.7.2019

תיקון מס' 137

ס"ח תשע"ט מס' 2779 מיום 10.1.2019 עמ' 230 (ה"ח 972)

ביטול סעיף 301

הנוסח הקודם:

כוונה תחילה [א/216]

301. (א) לענין סעיף 300, יראו ממית אדם כמי שהמית בכוונה תחילה אם החליט להמיתו, והמיתו בדם קר, בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכול לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו, ולאחר שהכין עצמו להמית אותו או שהכין מכשיר שבו המית אותו.

(ב) לענין ההחלטה וההכנה להמית, אין נפקא מינה אם החליט להמית את האדם או את מישהו, מסויים או בלתי מסויים, מבני משפחתו או מבני גזעו.

(ג) כדי להוכיח כוונה תחילה אין צורך להראות שהנאשם היה שרוי בהלך נפש מסויים במשך זמן פלוני או תוך תקופה פלונית שלפני ביצוע העבירה או שהמכשיר שבו בוצעה הוכן בזמן פלוני שלפני המעשה.

רצח בנסיבות מחמירות (תיקון מס' 137) תשע"ט-2019

301א. (א) הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד:

(1)   המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית;

(2)   המעשה נעשה במטרה לאפשר ביצוע עבירה אחרת או להקל את ביצועה, או במטרה להסתיר את ביצועה של עבירה אחרת, או לאפשר הימלטות מן הדין לאחר ביצוע העבירה האחרת; לעניין זה, "עבירה אחרת" – עבירה שעונשה שבע שנות מאסר או יותר;

(3)   הקורבן היה עד במשפט פלילי או היה צפוי למסור עדות במשפט פלילי או שופט במשפט פלילי והמעשה נעשה במטרה למנוע או להכשיל חקירה או הליך משפטי;

(4)   המעשה נעשה מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, כאמור בסעיף 144ו;

(5)   המעשה נעשה כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור;

(6)   הקורבן הוא בן זוגו והמעשה נעשה לאחר התעללות שיטתית או מתמשכת בו, גופנית או נפשית;

(7)   המעשה נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן;

(8)   הקורבן הוא חסר ישע, קטין שטרם מלאו לו 14 שנים או קטין שעובר העבירה אחראי עליו; בפסקה זו, "חסר ישע" – כהגדרתו בסעיף 368א, ו"אחראי" – אחראי על קטין או חסר ישע" כהגדרתו בסעיף האמור;

(9)   המעשה בוצע תוך יצירת סכנה ממשית לחייו של אדם אחר נוסף על הקורבן;

(10)  המעשה הוא מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016;

(11)  המעשה בוצע במסגרת פעילותו של ארגון פשיעה או ארגון טרור ולשם קידום מטרות אותו ארגון; בפסקה זו –

"ארגון פשיעה" – כהגדרתו בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;

"ארגון טרור" – ארגון טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, וכן ארגון טרור מוכרז כהגדרתו בחוק האמור.

(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א), התקיימה נסיבה מחמירה כאמור באותו סעיף קטן, אך מצא בית המשפט, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד, רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה לפי סעיף 300.

מיום 10.7.2019

תיקון מס' 137

ס"ח תשע"ט מס' 2779 מיום 10.1.2019 עמ' 230 (ה"ח 972)

הוספת סעיף 301א

המתה בנסיבות של אחריות מופחתת (תיקון מס' 137) תשע"ט-2019

301ב. (א) על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם והמעשה נעשה כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים.

(ב)  על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1)   המעשה בוצע בתכוף לאחר התגרות כלפי הנאשם ובתגובה לאותה התגרות, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:

(א)   בעקבות ההתגרות הנאשם התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו;

(ב)   יש בקושי האמור בפסקת משנה (א) כדי למתן את אשמתו של הנאשם, בשים לב למכלול נסיבות העניין;

(2)   המעשה נעשה במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח –

(א)   להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או

(ב)   להימנע מעשיית המעשה;

(3)   המעשה נעשה במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה מתחולת סייג לאחריות לפי סעיפים 34י, 34יא או 34יב, ויש בנסיבות העניין כדי למתן את אשמתו.

(ג)   על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, מי שגרם למותו של אדם ורואים אותו כמי שעשה את המעשה באדישות לפי סעיפים 34א(א)(1), 34ט(ב) או 34יד(ב) רישה, דינו – מאסר עשרים שנים.

מיום 10.7.2019

תיקון מס' 137

ס"ח תשע"ט מס' 2779 מיום 10.1.2019 עמ' 231 (ה"ח 972)

הוספת סעיף 301ב

המתה בקלות דעת (תיקון מס' 137) תשע"ט-2019

301ג. הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים.

מיום 10.7.2019

תיקון מס' 137

ס"ח תשע"ט מס' 2779 מיום 10.1.2019 עמ' 232 (ה"ח 972)

הוספת סעיף 301ג

 

 

שידול או סיוע להתאבדות [א/225] [תשכ"ו]

302. המביא אדם לידי התאבדות, בשידול או בעצה, או מסייע אדם להתאבד, דינו – מאסר עשרים שנים.

המתת תינוק [א/226(1), (2)] [1939 תשכ"ו]

303. (א) אשה שגרמה במזיד, במעשה או במחדל, למות ולדה שלא מלאו לו שנים-עשר חדשים, ובשעת המעשה או המחדל היתה במצב של ערעור שיקול הדעת, משום שעדיין לא החלימה לגמרי מתוצאות הלידה או משום תוצאות ההנקה לאחר הלידה, הרי על אף היות העבירה לפי הנסיבות בגדר רצח או הריגה, דינה – מאסר חמש שנים.

ת"ט תשל"ח-1978

(ב)  האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מסמכות בית המשפט להרשיע את מי שהואשם ברצח של ילד שלא מלאו לו שנים-עשר חדשים בעבירה של הריגה או של העלמת לידה, או לקבוע שאינו נושא באחריות פלילית מחמת אי-שפיותו או ליקוי בכשרו השכלי לפי סעיף 19.

מיום 30.3.1978

ת"ט תשל"ח-1978

ס"ח תשל"ח מס' 891 מיום 30.3.1978 עמ' 113

(ב) האמור בסעיף זה אינו בא לגרוע מסמכות בית המשפט להרשיע את מי שהואשמה בעבירה לפיו מי שהואשם ברצח של ילד שלא מלאו לו שנים עשר חדשים בעבירה של הריגה או של העלמת לידה, או לפטרה מעונש מחמת אי שפיות דעתה לקבוע שאינו נושא באחריות פלילית מחמת אי-שפיותו או ליקוי בכשרו השכלי לפי סעיף 19.

גרימת מוות ברשלנות (תיקון מס' 43) תשנ"ה-1995

304. הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 43

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 390 (ה"ח 2421)

החלפת סעיף 304

הנוסח הקודם:

גרימת מוות בהתרשלות

304. הגורם שלא בכוונה למותו של אדם מחוסר זהירות או במעשה פזיז או לא איכפתי, שאינם עולים כדי התרשלות פושעת, דינו – מאסר שלוש שנים.

 

נסיון לרצח [א/222] [תשכ"ו]

305. העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1)   מנסה שלא כדין לגרום למותו של אדם;

(2)   עושה שלא כדין מעשה, או נמנע שלא כדין מעשות מעשה שמחובתו לעשותו, בכוונה לגרום למותו של אדם, והמעשה או המחדל עלולים מטבעם לסכן חיי אדם.

(תיקון מס' 12) תש"ם-1980

306. (בוטל).

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 113 (ה"ח 1400)

ביטול סעיף 306

הנוסח הקודם:

נידון למאסר שניסה לרצוח

306. הנידון למאסר שניסה לבצע רצח, דינו – מאסר עשרים שנים.

(תיקון מס' 137) תשע"ט-2019

307. (בוטל).

מיום 10.7.2019

תיקון מס' 137

ס"ח תשע"ט מס' 2779 מיום 10.1.2019 עמ' 232 (ה"ח 972)

ביטול סעיף 307

הנוסח הקודם:

איום בכתב לרצוח [א/244]

307. הגורם, במישרין או בעקיפין, שאדם פלוני יקבל כתב איום ברצח, והגורם יודע תכנו של הכתב, דינו – מאסר שבע שנים.

אדם – מאימתי [א/220] (תיקון מס' 137) תשע"ט-2019

308. משעה שיצא הולד כולו חי מבטן אמו הריהו נחשב אדם לענין סימן זה.

מיום 10.7.2019

תיקון מס' 137

ס"ח תשע"ט מס' 2779 מיום 10.1.2019 עמ' 232 (ה"ח 972)

308. משעה שיצא הולד כולו חי מבטן אמו הריהו נחשב אדם לענין סימן זה, בין שנשם ובין שלא נשם, בין שיש לו מחזור דם ובין שאין לו, בין שנכרת חבל טבורו ובין שלא נכרת.

 

גרימת מוות – מהי [א/219]

309. בכל אחד מן המקרים המנויים להלן יראו אדם כאילו גרם למותו של אדם אחר, אף אם מעשהו או מחדלו לא היו הגורם התכוף ולא היו הגורם היחיד למותו של האחר:

(1)   הסב נזק גופני המצריך טיפול רפואי או כירורגי והטיפול גרם למותו של הניזוק, ואין נפקא מינה אם הטיפול היה מוטעה ובלבד שנעשה בתום לב ובידיעה ובמיומנות רגילות, שאם לא נעשה כן – לא יראו את מסב הנזק כמי שגרם למותו של הניזוק;

(2)   גרם חבלת גוף שלא היתה מביאה למות הנחבל אילו נזקק לטיפול רפואי או כירורגי נכון או אילו נהג זהירות מספקת באורח חייו;

(3)   באלימות או באיום באלימות הביא אדם לעשיית מעשה שגרם למותו, כשהמעשה נראה לנפגע כדרך טבעית בנסיבות המקרה להימלט מן האלימות או מן האיומים;

(4)   במעשהו או במחדלו החיש את מותו של אדם הסובל ממחלה או מפגיעה שהיו גורמות למותו גם אילולא מעשהו או מחדלו זה;

(5)   מעשהו או מחדלו לא היה גורם מוות, אילולא נצטרף עמו מעשה או מחדל של האדם שנהרג או של אדם אחר.

(תיקון מס' 43) תשנ"ה-1995

310. (בוטל).

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 43

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 390 (ה"ח 2421)

ביטול סעיף 310

הנוסח הקודם:

יום המוות

310. לא יראו אדם כמי שגרם למותו של אחר אם האחר מת כעבור שנה ויום אחד מיום שנגרם המוות ויום זה בכלל; מנין התקופה יתחיל מן היום שבו נעשה האחרון שבמעשים האסורים שגרמו למוות, או היום שבו חדל המחדל האסור שגרם למוות, הכל לפי הענין; נגרם המוות מקצתו במעשה אסור ומקצתו במחדל אסור, ימנו את התקופה מן היום המאוחר.

העלמת לידה [א/227] [תשכ"ו]

311. המשתדל להעלים דבר לידתו של ולד, בסלקו בחשאי את גוויית הולד, בין שמת לפני הלידה או בשעת הלידה ובין לאחריה, דינו – מאסר שנה.

מאסר עולם שאינו עונש חובה (תיקון מס' 137) תשע"ט-2019

311א. על אף הוראות סעיף 41, בעבירה לפי סימן זה שדינה מאסר עולם ולא נקבע שהוא עונש חובה, רשאי בית המשפט להטיל מאסר עולם לתקופה בלתי קצובה או מאסר לתקופה שלא תעלה על שלושים שנים.

מיום 10.7.2019

תיקון מס' 137

ס"ח תשע"ט מס' 2779 מיום 10.1.2019 עמ' 232 (ה"ח 972)

הוספת סעיף 311א

סימן ב': הפסקת הריון

הגדרות [יג/1]

312. בסימן זה –

"מוסד רפואי מוכר" – מוסד או מרפאה ששר הבריאות הכיר בהם כמוסד רפואי לענין סימן זה, והודעה על כך פורסמה ברשומות;

"רופא נשים" – רופא מוסמך שהוא בעל תואר מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה שניתן לו על פי פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז-1976 (להלן בסימן זה – הפקודה), או רופא מוסמך המתמחה, לשם קבלת אותו תואר, במוסד רפואי מוכר בפיקוחו של רופא בעל התואר האמור.

איסור הפסקת הריון [יג/2]

313. מי שהפסיק ביודעין הריונה של אשה, בין בטיפול רפואי ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר חמש שנים או קנס חמישים אלף לירות.

הפסקת הריון באישור [יג/3]

314. לא ישא רופא נשים באחריות פלילית בשל הפסקת הריונה של אשה אם נתקיימו כל אלה:

(1)   הפסקת ההריון נעשתה במוסד רפואי מוכר;

(2)   ניתן מראש אישור בהתאם לסעיף 316.

ועדה [יג/4]

315. אישור לענין סעיף 314 יהיה מאת ועדה של שלושה; את חבריה יקבע, במוסד רפואי מוכר שהוא בית חולים רשום כאמור בסעיף 25 לפקודת בריאות העם, 1940 – מנהל המוסד, ובמוסד רפואי מוכר אחר – שר הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך; וזה הרכב הועדה:

(1)   רופא מוסמך שהוא בעל תואר מומחה על פי הפקודה ביילוד ובגיניקולוגיה;

(2)   רופא מוסמך נוסף שעיסוקו הוא באחד המקצועות הבאים: יילוד וגיניקולוגיה, רפואה פנימית, פסיכיאטריה, רפואת משפחה, בריאות הציבור;

(3)   אדם הרשום כעובד סוציאלי על פי חוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958.

אחד מחברי הועדה לפחות יהיה אשה.

מיום 3.1.1980

תיקון מס' 8

ס"ח תש"ם מס' 954 מיום 3.1.1980 עמ' 40 (ה"ח 1426)

(3) אדם הרשום כעובד סוציאלי על פי חוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958.

אחד מחברי הועדה לפחות יהיה אשה.

אישור [יג/5]

316. (א) הועדה רשאית, לאחר שנתקבלה הסכמתה המודעת של האשה, לתת אישור להפסקת ההריון אם ראתה שיש הצדקה לכך מחמת אחת מאלה:

(1)   האשה היא למטה מגיל הנישואין, או מלאו לה ארבעים שנה;

(2)   ההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי או מיחסי עריות, או שהוא שלא מנישואין;

(3)   הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי;

(4)   המשך ההריון עלול לסכן את חיי האשה או לגרום לאשה נזק גופני או נפשי;

(5)   (בוטלה).

(ב)  לענין סעיף זה, "הסכמה מודעת" של אשה להפסקת הריונה – הסכמתה בכתב לאחר שהוסברו לה הסיכונים הגופניים והנפשיים הכרוכים בהפסקת ההריון; לענין זה הסכמתה של קטינה אינה טעונה אישור נציגה.

(ג)   לא תסרב הועדה לתת אישור בטרם נתנה לאשה הזדמנות להופיע בפניה ולמסור לועדה את נימוקיה.

(ד)  האישור יהיה בכתב ויפרש את הסיבה המצדיקה את הפסקת ההריון.

מיום 3.1.1980

תיקון מס' 8

ס"ח תש"ם מס' 954 מיום 3.1.1980 עמ' 40 (ה"ח 1426)

ביטול פסקה 316(א)(5)

הנוסח הקודם:

(5) המשך ההריון עלול לגרום נזק חמור לאשה או לילדיה, מחמת תנאיה המשפחתיים או החברתיים הקשים של האשה ושל סביבתה.

הפסקת הריון במקרים מיוחדים [יג/6]

317. לא ישא רופא מוסמך באחריות פלילית בשל הפסקת הריונה של אשה אם נתקיימה אחת מאלה, ובלבד שניתנה על כך למנהל הכללי של משרד הבריאות הודעה מנומקת בכתב תוך חמישה ימים לאחר המעשה:

(1)  היה צורך להפסיק את ההריון מיד, לשם הצלת חייה של האשה או כדי למנוע ממנה נזק חמור שאין לתקנו;

(2)  הפסקת ההריון היתה תוך טיפול רפואי אחר בגופה של האשה ודבר ההריון לא היה ידוע לרופא קודם לכן והפסקתו היתה דרושה לאותו טיפול רפואי.

הסתייגות מטעמי מצפון או שיקול דעת רפואי [יג/7] ת"ט תשל"ח-1978

318. אין במתן אישור לפי סימן זה כדי לחייב רופא נשים להפסיק הריונה של אשה אם הדבר הוא בניגוד למצפונו או לשיקול דעתו הרפואי.

מיום 30.3.1978

ת"ט תשל"ח-1978

ס"ח תשל"ח מס' 891 מיום 30.3.1978 עמ' 113

318. אין במתן אישור לפי חוק סימן זה כדי לחייב רופא נשים להפסיק הריונה של אשה אם הדבר הוא בניגוד למצפונו או לשיקול דעתו הרפואי.

אי תחולה [יג/8] ת"ט תשל"ח-1978

319. סעיף 22 לא יחול על עבירה לפי סימן זה.

מיום 30.3.1978

ת"ט תשל"ח-1978

ס"ח תשל"ח מס' 891 מיום 30.3.1978 עמ' 113

319. סעיף 14 22 לא יחול על עבירה לפי סימן זה.

סייג לאחריות [יג/9]

320. אשה שבוצעה בה עבירה בניגוד לסימן זה לא תשא באחריות פלילית בקשר לעבירה זו.

ביצוע ותקנות [יג/11]

321. שר הבריאות ממונה על ביצוע סימן זה והוא רשאי – בהתייעצות עם שר המשפטים ועם ועדת השירותים הציבוריים של הכנסת – להתקין תקנות לביצועו, ובין השאר בעניינים אלה:

(1)  תנאים לאישור מוסד רפואי כמוסד מוכר, הנוהל למתן אישור כזה, תקופת תקפו, חידושו וביטולו;

(2)  הנוהל למתן אישורים לפי סעיף 316.

סימן ג': אחריות לשלום אדם

אחריות לחסרי ישע [א/228] (תיקון מס' 17) תשמ"ג-1983

322. מי שעליו האחריות לאדם שמחמת גילו, מחלתו, ליקויו הרוחני, מעצרו או כל סיבה אחרת אינו יכול להפקיע עצמו מאותה אחריות ואינו יכול לספק לעצמו את צרכי חייו – בין שהאחריות מקורה בחוזה או בדין ובין שנוצרה מחמת מעשה כשר או אסור של האחראי – חובה עליו לספק לו את צרכי מחייתו ולדאוג לבריאותו, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או על בריאותו של האדם מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

מיום 30.3.1983

תיקון מס' 17

ס"ח תשמ"ג מס' 1079 מיום 30.3.1983 עמ' 58 (ה"ח 1554)

322. מי שעליו האחריות לאדם שמחמת גילו, מחלתו, ליקויו הרוחני, מעצרו או כל סיבה אחרת אינו יכול להפקיע עצמו מאותה אחריות ואינו יכול לספק לעצמו את צרכי חייו – בין שהאחריות מקורה בחוזה או בדין ובין שנוצרה מחמת מעשה כשר או אסור של האחראי – חובה עליו לספק לו את צרכי מחייתו ולדאוג לבריאותו, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או על בריאותו של האדם מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

חובת הורה או אחראי לקטין (תיקון מס' 26) תש"ן-1989 (תיקון מס' 56) תש"ס-2000 (תיקון מס' 59) תשס"א-2001

323. הורה או מי שעליו האחריות לקטין בן ביתו, חובה עליו לספק לו את צרכי מחייתו, לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו, חבלה בגופו או פגיעה אחרת בשלומו ובבריאותו, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או על בריאותו של הקטין מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

מיום 30.3.1983

תיקון מס' 17

ס"ח תשמ"ג מס' 1079 מיום 30.3.1983 עמ' 58 (ה"ח 1554)

323. מי שעליו כראש משפחה הורה או מי שעליו האחריות לילד בן ביתו שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים – חובה עליו לספק לו את צרכי-מחייתו ולדאוג לבריאותו, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או על בריאותו של הילד מחמת שלא קיים את חובתו האמורה, אף אם אין הילד חסר ישע.

 

מיום 7.12.1989

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ן מס' 1290 מיום 7.12.1989 עמ' 10 (ה"ח 1947)

החלפת סעיף 323

הנוסח הקודם:

אחריות לבן בית קטין

323. הורה או מי שעליו האחריות לילד בן ביתו שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים – חובה עליו לספק לו את צרכי מחייתו ולדאוג לבריאותו, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או על בריאותו של הילד מחמת שלא קיים את חובתו האמורה, אף אם אין הילד חסר ישע.

 

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 228 (ה"ח 2639)

323. הורה או מי שעליו האחריות לקטין בן ביתו שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים, חובה עליו לספק לו את צרכי מחייתו, לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו או חבלה בגופו, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או על בריאותו של הקטין מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

 

מיום 29.3.2001

תיקון מס' 59

ס"ח תשס"א מס' 1784 מיום 29.3.2001עמ' 206 (ה"ח 2969)

323. הורה או מי שעליו האחריות לקטין בן ביתו, חובה עליו לספק לו את צרכי מחייתו, לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו או חבלה בגופו התעללות בו, חבלה בגופו או פגיעה אחרת בשלומו ובבריאותו, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או על בריאותו של הקטין מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

 

(תיקון מס' 12) תש"ם-1980

324. (בוטל).

מיום 2.4.1978

ת"ט תשל"ז-1977

ס"ח תשל"ז עמ' XVI

חובת המעביר [א/330 230]

 

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 113 (ה"ח 1400)

ביטול סעיף 324

הנוסח הקודם:

חובת המעביד

324. מי שהתחייב כמעביד לספק לעובד או לחניך שלא מלאו להם שש עשרה שנים מזון, מלבוש או דירה – חובה עליו לספקם להם, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייהם או על בריאותם מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

חובת הממונה על מעשה שיש בו סכנה [א/231]

325. הנוטל על עצמו ומבצע, שלא בשעת כורח, טיפול רפואי או כירורגי או כל מעשה חוקי אחר שיש בו או שעלול להיות בו סכנה לחיי אדם או לבריאותו – חובה עליו שתהיה לו לשם כך מיומנות סבירה ושיפעל בזהירות סבירה, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חייו או על בריאותו של אדם מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

חובת הממונה על דבר שיש בו סכנה [א/232] [תשכ"ה]

326. מי שבאחריותו או בשליטתו נמצא דבר – בין חי ובין דומם, בין נייד ובין נייח – ממין או בתנאים שיש בהם כדי לסכן חיי אדם, בטיחותו או בריאותו אם לא ינהגו זהירות וקפידה בשימוש או בטיפול בו – חובה עליו לנקוט מידה סבירה של זהירות וקפידה למניעת הסכנה, ויראוהו כמי שגרם לתוצאות שבאו על חיי אדם או על בריאותו מחמת שלא קיים את חובתו האמורה.

סימן ד': סיכון החיים והבריאות

שלילת כושר ההתנגדות לשם ביצוע עבירה [א/233] [תשכ"ו] (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

327. השולל מאדם או מנסה לשלול ממנו את כושר התנגדותו, באמצעים שיש בהם סכנה לחיי אדם או לבריאותו, או שיש בהם כדי לפגוע בפכחונו, בכוונה לבצע פשע או עוון או להקל על ביצועם או להקל על בריחתו של עבריין לאחר ביצועם או לאחר נסיון לבצעם, דינו – מאסר עשרים שנים.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 113 (ה"ח 1400)

327. השולל מאדם או מנסה לשלול ממנו את כושר התנגדותו, באמצעי חניקה באמצעים שיש בהם סכנה לחיי אדם או לבריאותו, או שיש בהם כדי לפגוע בפכחונו, בכוונה לבצע פשע או עוון או להקל על ביצועם או להקל על בריחתו של עבריין לאחר ביצועם או לאחר נסיון לבצעם, דינו – מאסר עשרים שנים.

(תיקון מס' 12) תש"ם-1980

328. (בוטל).

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 113 (ה"ח 1400)

ביטול סעיף 328

הנוסח הקודם:

הדברה בסמים לשם ביצוע עבירה

328. הנותן או מנסה לתת לאדם סם או כל דבר מהמם או מדביר, בכוונה להשיג אחת המטרות האמורות בסעיף 327, דינו – מאסר עשרים שנים.

חבלה בכוונה מחמירה [א/235] [תשכ"ו]

329. (א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1)   פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;

(תיקון מס' 120) תשע"ו-2015

(2)   מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;

(3)   גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;

(4)   שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;

(5)   מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך;

(6)   זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.

(תיקון מס' 55) תש"ס-2000 (תיקון מס' 120 הוראת שעה) תשע"ו-2015

(ב)  העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן משפחתו, לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, "בן משפחתו" – כהגדרתו בסעיף 382(ב).

(תיקון מס' 68) תשס"ב-2002

(ג)   עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 55

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 226 (ה"ח 2839, ה"ח 2852)

329. (א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1) פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;

(2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;

(3) גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;

(4) שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;

(5) מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך;

(6) זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.

(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן-משפחתו, לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, "בן-משפחתו" – כהגדרתו בסעיף 382(ב).

 

מיום 13.6.2002

תיקון מס' 68

ס"ח תשס"ב מס' 1849 מיום 13.6.2002 עמ' 422 (ה"ח 3075)

הוספת סעיף קטן 329(ג)

 

מיום 5.11.2015

תיקון מס' 120

ס"ח תשע"ו מס' 2506 מיום 5.11.2015 עמ' 12 (ה"ח 958)

(2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;

 

מיום 5.11.2015 עד יום 4.11.2018

תיקון מס' 120 הוראת שעה

ס"ח תשע"ו מס' 2506 מיום 5.11.2015 עמ' 12 (ה"ח 958)

(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן-משפחתו או עבירה לפי סעיף קטן (א)(2), לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, "בן-משפחתו" – כהגדרתו בסעיף 382(ב).

נסיון לחבול בחומר נפיץ [א/239]

330. המניח בכל מקום שהוא חומר נפיץ שלא כדין, בכוונה לגרום חבלה לזולתו, דינו – מאסר ארבע-עשרה שנים.

מניעת הצלה מכלי שיט שבמצוקה [א/236] [תשכ"ו]

331. המונע או מפריע אדם שלא כדין במאמציו להציל את חייו או חיי אדם אחר כשהוא בכלי שיט הנתון במצוקה או בכלי שיט נטרף או כשהוא נמלט מכלי שיט כאמור, דינו – מאסר עשר שנים.

סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה [א/237] [תשכ"ו] (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

332. 332. העושה אחת מאלה, בכוונה לפגוע בנוסע בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1)  מניח דבר על נתיב התחבורה או כלי התחבורה;

(2)  מטפל בנתיב תחבורה או כלי תחבורה או בכל דבר שעליהם או בקרבתם בדרך שיש בה כדי לפגוע בשימוש החפשי והבטוח של נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בבטיחותו של נוסע כאמור או כדי לסכן את השימוש או הבטיחות האמורים;

(תיקון מס' 119) תשע"ה-2015

(3)  (נמחקה);

(4)  מראה אור או אות על נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בקרבתם או מטפל בכל דרך באור או באות הקיימים שם;

(5)  גורם לסיכון בטיחותו של נוסע כאמור בהימנעות מעשות מעשה שחובה עליו לעשותו.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 113 (ה"ח 1400)

סיכון נוסע רכבת סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה

332. העושה אחת מאלה, בכוונה לפגוע בנוסע במסילת ברזל (להלן – המסילה) נתיב תחבורה או כלי תחבורה או לסכן את בטיחותו, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1) מניח דבר על המסילה נתיב תחבורה או כלי תחבורה;

(2) מטפל במסילה בנתיב תחבורה או כלי תחבורה, או בכל דבר שעליה שעליהם או בקרבתה בקרבתם, בדרך שיש בה כדי לפגוע בשימוש החפשי והבטוח של המסילה נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בבטיחותו של נוסע כאמור או כדי לסכן את השימוש או הבטיחות האמורים;

(3) יורה או זורק דבר אל האדם שעל המסילה נתיב התחבורה או כלי התחבורה או אל חפץ שעליה שעליהם או גורם שהדבר יגע בהם;

(4) מראה אור או אות על המסילה נתיב התחבורה או כלי התחבורה או בקרבתה בקרבתם או מטפל בכל דרך באור או באות הקיימים שם;

(5) גורם לסיכון בטיחותו של נוסע כאמור בהימנעות מעשות מעשה שחובה עליו לעשותו.

 

מיום 29.7.2015

תיקון מס' 119

ס"ח תשע"ה מס' 2496 מיום 29.7.2015 עמ' 200 (ה"ח 897)

מחיקת פסקה 332(3)

הנוסח הקודם:

(3) יורה או זורק דבר אל אדם שעל נתיב התחבורה או כלי התחבורה או אל חפץ שעליהם או גורם שהדבר יגע בהם;

יידוי או ירי של אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה (תיקון מס' 119) תשע"ה-2015

332א. (א) המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, או שיש בו כדי לפגוע בכלי התחבורה בנסיבות שיש בהן כדי לעורר פחד או בהלה, דינו – מאסר עשר שנים.

(ב)  המיידה או יורה אבן או חפץ אחר לעבר כלי תחבורה בנסיעה, באופן שיש בו כדי לסכן את בטיחותו של הנוסע בכלי התחבורה או את מי שנמצא בקרבת כלי התחבורה, במטרה לפגוע בנוסע או במי שנמצא בקרבה כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים.

(תיקון מס' 120 הוראת שעה) תשע"ו-2015

(ג)   (פקע).

מיום 29.7.2015

תיקון מס' 119

ס"ח תשע"ה מס' 2496 מיום 29.7.2015 עמ' 200 (ה"ח 897)

הוספת סעיף 332א

 

מיום 5.11.2015 עד יום 4.11.2018

תיקון מס' 120 הוראת שעה

ס"ח תשע"ו מס' 2506 מיום 5.11.2015 עמ' 12 (ה"ח 958)

הוספת סעיף קטן 332א(ג)

הנוסח:

(ג) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; עונש מאסר לפי סעיף קטן זה לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

 

חבלה חמורה [א/238]

333. החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים.

פציעה [א/241(א)]

334. הפוצע חברו שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות [א/251א] [תשל"ג] (תיקון מס' 49) תשנ"ו-1996

335. (א) נעברה עבירה לפי סעיפים 333 או 334 –

(1)   כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה;

(2)   כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם – כפל העונש הקבוע לעבירה.

(תיקון מס' 64) תשס"ב-2001

(א1) העובר עבירה לפי סעיף 333 כלפי בן משפחתו, דינו – מאסר עשר שנים.

(תיקון מס' 49) תשנ"ו-1996

(ב)  העובר עבירה לפי סעיף 334 כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, "בן משפחתו" – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

(1)   בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;

(2)   קטין או חסר ישע, שעובר העבירה אחראי עליו, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א.

מיום 21.3.1996

תיקון מס' 49

ס"ח תשנ"ו מס' 1583 מיום 21.3.1996 עמ' 242 (ה"ח 2496)

335. (א) נעברה עבירה לפי סעיפים 333 או 334 –

(1) כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה;

(2) כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם – כפל העונש הקבוע לעבירה.

(ב) העובר עבירה לפי סעיף 334 כלפי בן משפחתו, דינו –  כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, "בן משפחתו" –  לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

(1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבו כבן זוגו;

(2) קטין או חסר ישע, שעובר העבירה אחראי עליו, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א.

 

מיום 14.11.2001

תיקון מס' 64

ס"ח תשס"ב מס' 1810 מיום 14.11.2001 עמ' 15 (ה"ח 3023)

הוספת סעיף קטן 335(א1)

שימוש ברעל מסוכן [א/240, 241(ב)]

336. הגורם שלא כדין שיפעילו על אדם או שאדם יקח רעל או דבר מזיק אחר, בכוונה לפגוע בו או בזולתו או להרגיזם, דינו – מאסר שלוש שנים; סיכן בכך את חיי האדם או גרם לו בכך חבלה חמורה, דינו – מאסר ארבע-עשרה שנים.

הפרת חובה של הורה או אחראי [א/242] (תיקון מס' 17) תשמ"ג-1983 (תיקון מס' 26) תש"ן-1989 (תיקון מס' 59) תשס"א-2001

337. המפר ללא הצדק כדין את חובתו לספק לפלוני צרכי מחיה או לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו, חבלה בגופו או פגיעה אחרת בשלומו ובבריאותו, ומסכן או עלול לסכן בכך את חייו, או פוגע או עלול לפגוע בכך בבריאותו פגיעת קבע, דינו – מאסר שלוש שנים.

מיום 30.3.1983

תיקון מס' 17

ס"ח תשמ"ג מס' 1079 מיום 30.3.1983 עמ' 58 (ה"ח 1554)

337. המפר ללא הצדק כדין את חובתו לספק לפלוני צרכי מחיה או לדאוג לבריאותו, ומסכן או עלול לסכן בכך את חייו, או פוגע או עלול לפגוע בכך בבריאותו פגיעת קבע, דינו – מאסר שלוש שנים.

 

מיום 7.12.1989

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ן מס' 1290 מיום 7.12.1989 עמ' 10 (ה"ח 1947)

אי סיפוק צרכי מחייה

הפרת חובה של הורה או אחראי

337. המפר ללא הצדק כדין את חובתו לספק לפלוני צרכי מחיה או לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו או חבלה בגופו, ומסכן או עלול לסכן בכך את חייו, או פוגע או עלול לפגוע בכך בבריאותו פגיעת קבע, דינו – מאסר שלוש שנים.

 

מיום 29.3.2001

תיקון מס' 59

ס"ח תשס"א מס' 1784 מיום 29.3.2001עמ' 206 (ה"ח 2969)

337. המפר ללא הצדק כדין את חובתו לספק לפלוני צרכי מחיה או לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו או חבלה בגופו התעללות בו, חבלה בגופו או פגיעה אחרת בשלומו ובבריאותו, ומסכן או עלול לסכן בכך את חייו, או פוגע או עלול לפגוע בכך בבריאותו פגיעת קבע, דינו – מאסר שלוש שנים.

 

מעשי פזיזות ורשלנות [א/243] (תיקון מס' 88) תשס"ו-2005

338. 338. (א) העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1)   נוהג רכב או רוכב בדרך ציבורית;

(תיקון מס' 12) תש"ם-1980

(2)   מפעיל כלי שיט או כלי טיס או משתתף בהפעלתם;

(תיקון מס' 12) תש"ם-1980

(3)   עושה מעשה באש או בחומר לקיח, נפיץ או רדיואקטיבי או אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה באש או בחומר כאמור שבהחזקתו;

(4)   עושה מעשה לגבי מכונות שבפיקוחו, שלו בלבד או עם אחרים, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהן;

(תיקון מס' 12) תש"ם-1980

(5)   עושה מעשה לגבי חומר נפץ או כלי יריה שבהחזקתו, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהם;

(6)   אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה שבהחזקתו;

(7)   נותן טיפול רפואי או כירורגי לאדם שהתחייב לטפל בו;

(8)   מוכר, מספק, נותן או מפעיל תרופה או חומר מרעיל או מסוכן;

(9)   משתמש בחומר מרעיל או מסוכן או מחזיק בו או מפקירו, או מפקיר מיכל שהוחזק בו חומר כאמור ויש בו כדי להרעיל או לסכן.

(תיקון מס' 134) תשע"ח-2018

(ב)  (בוטל).

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 113 (ה"ח 1400)

(2) משיט כלי שיט או משתתף בהשטתו או בהפעלתו;

(2) מפעיל כלי שיט או כלי טיס או משתתף בהפעלתם;

(3) עושה מעשה באש או בחומר לקיח נפיץ או רדיואקטיבי, או אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה באש או בחומר לקיח כאמור שבהחזקתו;

(4) עושה מעשה לגבי מכונות שבפיקוחו, שלו בלבד או עם אחרים, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהן;

(5) עושה מעשה לגבי חומר נפץ או כלי יריה שבהחזקתו, או שאינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בו בהם;

 

מיום 28.11.2005

תיקון מס' 88

ס"ח תשס"ו מס' 2036 מיום 28.11.2005 עמ' 22 (ה"ח 92)

338. 338. (א) העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1) נוהג רכב או רוכב בדרך ציבורית;

(2) מפעיל כלי שיט או כלי טיס או משתתף בהפעלתם;

(3) עושה מעשה באש או בחומר לקיח, נפיץ או רדיואקטיבי או אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה באש או בחומר כאמור שבהחזקתו;

(4) עושה מעשה לגבי מכונות שבפיקוחו, שלו בלבד או עם אחרים, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהן;

(5) עושה מעשה לגבי חומר נפץ או כלי יריה שבהחזקתו, או אינו נוקט אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהם;

(6) אינו נוקט אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה שבהחזקתו;

(7) נותן טיפול רפואי או כירורגי לאדם שהתחייב לטפל בו;

(8) מוכר, מספק, נותן או מפעיל תרופה או חומר מרעיל או מסוכן;

(9) משתמש בחומר מרעיל או מסוכן או מחזיק בו או מפקירו, או מפקיר מיכל שהוחזק בו חומר כאמור ויש בו כדי להרעיל או לסכן.

(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א)(5) בחגיגה או בטקס, דינו – מאסר ארבע שנים.

 

מיום 26.7.2018

תיקון מס' 134

ס"ח תשע"ח מס' 2742 מיום 26.7.2018 עמ' 887 (ה"ח 1223)

ביטול סעיף קטן 338(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א)(5) בחגיגה או בטקס, דינו – מאסר ארבע שנים.

הזנחת השמירה של כלי יריה וחמרים מסוכנים [א/243א] [תשכ"ה]

339. (א) המחזיק, משאיר או מפקיר כלי יריה, חומר נפץ או חומר אחר שבכוחם לגרום נזק לאדם או לסכן חייו, ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים למנוע אדם אחר מלגרום בהם נזק לעצמו או לאחר, בין בטיפול כלשהו בהם ובין בלא טיפול, דינו – מאסר שנה.

(ב)  סעיף זה לא יחול על מחזיק, משאיר או מפקיר הנתון לשיפוט צבאי לפי חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, במקום שהוא מחנה צבאי או שבו מתנהלות פעולות צבאיות, או תוך כדי אימונים במסגרת הצבא, אולם יחול על מדריך כאמור בסעיף 5ב(ב) לחוק כלי היריה, תש"ט–1949, ובסעיף 22(2)(ג) לחוק חמרי הנפץ, תשי"ד-1954.

סכנה לילדים [א/243ב] [תשכ"ה]

340. המשאיר או מפקיר דבר במקום שיש לילדים גישה אליו, ויש יסוד סביר להניח שילדים ישחקו בדבר או יטפלו בו בדרך אחרת, ושבעשותם כן הם עלולים להינזק בבריאותם או לסכן חייהם, ואינו נוקט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע תוצאות כאלה, דינו – מאסר שנה.

ירי מנשק חם (תיקון מס' 134) תשע"ח-2018

340א. (א) היורה מנשק חם שלא כדין, דינו – מאסר שנתיים.

(ב)  היורה מנשק חם שלא כדין, באחד מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:

(1)   באזור מגורים, או במקום אחר שיש בירי בו כדי לסכן חיי אדם;

(2)   באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 114 (ה"ח 1400)

הוספת סעיף 340א

 

מיום 26.7.2018

תיקון מס' 134

ס"ח תשע"ח מס' 2742 מיום 26.7.2018 עמ' 887 (ה"ח 1223)

החלפת סעיף 340א

הנוסח הקודם:

יריות באזור מגורים

340א. היורה מנשק חם באזור מגורים ללא הסבר סביר, דינו – מאסר שנה.

חבלה ברשלנות [א/244] [תשכ"ו]

341. העושה מעשה שלא כדין, או נמנע מעשות מעשה שחובתו לעשותו, והמעשה או המחדל אינם מן המפורטים בסעיפים 338 עד 340, ונגרמה בהם חבלה לאדם, דינו – מאסר שנה.

הטעיית תחבורה [א/245] (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

342. המעלה אור או מציג סימן או מצוף בכוונה להטעות אדם המפעיל כלי תחבורה או כשהוא יודע שהם עלולים להטעותו, דינו – מאסר שבע שנים.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 114 (ה"ח 1400)

החלפת סעיף 342

הנוסח הקודם:

הטעיית שיט

342. המעלה אור כוזב או מציג סימן או מצוף כוזבים בכוונה להטעות אדם המשיט כלי שיט או כשהוא יודע שהם עלולים להטעותו, דינו – מאסר שבע שנים.

הסעה בכלי תחבורה מסוכן [א/246] (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

343. מי שביודעין או מתוך התרשלות מסיע אדם או גורם להסעתו בכלי תחבורה כשיש חשש לבטיחותו של הנוסע מחמת המצב או המטען של כלי התחבורה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם היה כלי התחבורה מטוס, דינו – מאסר חמש שנים.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 114 (ה"ח 1400)

החלפת סעיף 343

הנוסח הקודם:

הסעה בכלי שיט בלי בטיחות

343. מי שביודעין או מתוך התרשלות מסיע אדם או גורם להסעתו, בשכר, בכלי שיט שאינו בטוח מפאת מצבו או מטענו, דינו – מאסר שלוש שנים.

סיכון דרכים ונתיבי שיט [א/247] [תשכ"ו]

344. העושה מעשה או אינו נוקט זהירות סבירה בנכס שבהחזקתו או בפיקוחו וגורם בכך סכנה, מכשול או נזק לאדם בדרך ציבורית או בנתיב שיט ציבורי, דינו – מאסר שלוש שנים.

(תיקון מס' 22) תשמ"ח-1988

סימן ה': עבירות מין

מיום 31.3.1988

תיקון מס' 22

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 62 (ה"ח 1797)

החלפת סימן ה'

לנוסח סימן ה' לפני החלפתו

אינוס (תיקון מס' 22) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 61) תשס"א-2001

345. (א) הבועל אשה –

(1)   שלא בהסכמתה החופשית;

(2)   בהסכמת האשה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה;

(3)   כשהאשה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתה; או

(תיקון מס' 56) תש"ס-2000 (תיקון מס' 61) תשס"א-2001

(4)   תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית;

 

(תיקון מס' 56) תש"ס-2000

(5)   תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא היתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית;

הרי הוא אונס ודינו – מאסר שש עשרה שנים.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), דין האונס – מאסר עשרים שנים אם האינוס נעשה באחת מנסיבות אלה:

(תיקון מס' 56) תש"ס-2000

(1)   בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים ובנסיבות האמורות בסעיף קטן
(א)(1), (2), (4) או (5);

(2)   באיום בנשק חם או קר;

(3)   תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או הריון;

(4)   תוך התעללות באשה, לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו;

(5)   בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עמו לביצוע האינוס בידי אחד או אחדים מהם.

(תיקון מס' 30) תש"ן-1990

(ג)   בסימן זה –

"בועל" – המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה;

(תיקון מס' 56) תש"ס-2000

"קטין" – (נמחקה).

מיום 31.3.1988

תיקון מס' 22

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 62 (ה"ח 1797)

הוספת סעיף 345

 

מיום 10.8.1990

תיקון מס' 30

ס"ח תש"ן מס' 1329 מיום 10.8.1990 עמ' 196 (ה"ח 2001)

הוספת סעיף קטן 345(ג)

 

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 228 (ה"ח 2639)

345. (א) הבועל אשה –

(1) שלא בהסכמתה החופשית עקב שימוש בכוח, גרימת סבל גופני, הפעלת אמצעי לחץ אחרים או איום באחד מאלה, ואחת היא אם נעשו אלה כלפי האשה או כלפי זולתה;

(2) בהסכמת האשה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מיהות המעשה;

(3) כשהאשה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתה; או

(4) תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה, מצב אחר המונע ממנה התנגדות או היותה חולת נפש או לקויה בשכלה או מצב אחר המונע ממנה התנגדות;

(5) תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא היתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית;

הרי הוא אונס ודינו – מאסר שש עשרה שנים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דין האונס – מאסר עשרים שנים אם האינוס נעשה באחת מנסיבות אלה:

(1) בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים ובנסיבות האמורות בסעיף קטן (א)(1), (2) או (4) בסעיף קטן (א)(1), (2), (4) או (5);

(2) באיום בנשק חם או קר;

(3) תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או הריון;

(4) תוך התעללות באשה, לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו;

(5) בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עמו לביצוע האינוס בידי אחד או אחדים מהם.

(ג) בסימן זה –

"בועל" – המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה;

"קטין" – כהגדרתו החוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.

 

מיום 20.6.2001

תיקון מס' 61

ס"ח תשס"א מס' 1794 מיום 20.6.2001 עמ' 408 (ה"ח 3007)

(א) הבועל אשה –

(1) שלא בהסכמתה החופשית עקב שימוש בכוח, גרימת סבל גופני, הפעלת אמצעי לחץ אחרים או איום באחד מאלה, ואחת היא אם נעשו אלה כלפי האשה או כלפי זולתה;

(2) בהסכמת האשה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מיהות המעשה;

(3) כשהאשה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבע עשרה שנים, אף בהסכמתה; או

(4) תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה, או מצב אחר המונע ממנה התנגדות מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית;

(5) תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא היתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית;

בעילה אסורה בהסכמה (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 77) תשס"ד-2003

346. (א) (1) הבועל קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים, והיא אינה נשואה לו, או הבועל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין, דינו – מאסר חמש שנים;

(תיקון מס' 77) תשס"ד-2003 (תיקון מס' 115) תשע"ב-2012

(2)   לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, שבעל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לקטינה טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה האמור תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.

(תיקון מס' 30) תש"ן-1990

(ב)  הבועל אשה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי למרות היותו נשוי, דינו – מאסר שלוש שנים.

מיום 31.3.1988

תיקון מס' 22

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 62 (ה"ח 1797)

הוספת סעיף 346

 

מיום 10.8.1990

תיקון מס' 30

ס"ח תש"ן מס' 1329 מיום 10.8.1990 עמ' 196 (ה"ח 2001)

(ב) הבועל אשה שטרם מלאו לה עשרים ואחד שנים והיא צאצאו או צאצא אשתו, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג) (ב) הבועל אשה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי למרות היותו נשוי, דינו – מאסר שלוש שנים.

 

מיום 23.11.2003

תיקון מס' 77

ס"ח תשס"ד מס' 1911 מיום 23.11.2003 עמ' 18 (ה"ח 3166)

(א) (1) הבועל קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטורם מלאו לה שש עשרה שנים, והיא אינה נשואה לו, או הבועל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין, דינו – מאסר חמש שנים.

(2) לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שבעל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתו לקטינה טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה האמור תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.

 

מיום 4.6.2012

תיקון מס' 115

ס"ח תשע"ב מס' 2362 מיום 4.6.2012 עמ' 446 (ה"ח 442)

(א) (1) הבועל קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטורם מלאו לה שש עשרה שנים, והיא אינה נשואה לו, או הבועל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין, דינו – מאסר חמש שנים;

(2) לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, שבעל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתו לקטינה טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה האמור תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.

מעשה סדום (תיקון מס' 22) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 56) תש"ס-2000 (תיקון מס' 77) תשס"ד-2003

347. (א) (1) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים, או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, דינו – מאסר חמש שנים;

(תיקון מס' 77) תשס"ד-2003 (תיקון מס' 115) תשע"ב-2012

(2)   לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, שעשה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.

(תיקון מס' 30) תש"ן-1990

(א1) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב)  העושה מעשה סדום באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345, בשינויים המחוייבים, דינו כדין אונס.

(תיקון מס' 56) תש"ס-2000

(ג)   לענין סימן זה, "מעשה סדום" – החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם, או החדרת איבר מין לפיו של אדם.

מיום 31.3.1988

תיקון מס' 22

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 62 (ה"ח 1797)

הוספת סעיף 347

 

מיום 10.8.1990

תיקון מס' 30

ס"ח תש"ן מס' 1329 מיום 10.8.1990 עמ' 196 (ה"ח 2001)

347. (א) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, דינו – מאסר חמש שנים.

(א1) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך נצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) העושה מעשה סדום באחת מהנסיבות המנויות בסעיף 345, בשינויים המחוייבים, דינו כדין אונס

(ג) לענין סעיף זה, "מעשה סדום" – החדרת איבר המין של גבר לנקב מנקבי גופו של אדם שלא דרך בעילה.

(ג) לענין סימן זה, "מעשה סדום" – החדרת איבר המין של הגבר לפי הטבעת או לפה של אדם, או החדרת חפץ לפי הטבעת של אדם.

 

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 228 (ה"ח 2639)

347. (א) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים, או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, דינו – מאסר חמש שנים.

(א1) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך נצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) העושה מעשה סדום באחת מהנסיבות המנויות בסעיף 345, בשינויים המחוייבים, דינו כדין אונס

(ג) לענין סימן זה, "מעשה סדום" – החדרת איבר המין של הגבר לפי הטבעת או לפה של אדם, או החדרת חפץ לפי הטבעת של אדם.

(ג) לענין סימן זה, "מעשה סדום" – החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם או החדרת איבר מין לפיו של אדם.

 

מיום 23.11.2003

תיקון מס' 77

ס"ח תשס"ד מס' 1911 מיום 23.11.2003 עמ' 18 (ה"ח 3166)

(א) (1) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים, או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, דינו – מאסר חמש שנים;

(2) לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שעשה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.

 

מיום 4.6.2012

תיקון מס' 115

ס"ח תשע"ב מס' 2362 מיום 4.6.2012 עמ' 446 (ה"ח 442)

(א) (1) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים, או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, דינו – מאסר חמש שנים;

(2) לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, שעשה מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.

יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל (תיקון מס' 77) תשס"ד-2003

347א. (א) בסימן זה –

"טיפול נפשי" – אבחון, הערכה, ייעוץ, טיפול, שיקום, או ניהול שיחות, שנעשו באופן מתמשך, בדרך של מפגש פנים אל פנים, כדי לסייע לאדם הסובל ממצוקה, הפרעה, מחלה או בעיה אחרת, שמקורן רגשי או נפשי;

(תיקון מס' 115) תשע"ב-2012

"מטפל נפשי" – מי שעוסק, או שמציג את עצמו כעוסק, במתן טיפול נפשי, כמשלח יד או מכוח תפקיד.

(תיקון מס' 115) תשע"ב-2012

(ב)  מטפל נפשי הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם טיפול נפשי על ידו ועד תום שלוש שנים מסיום הטיפול כאמור, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בטיפול הנפשי שניתן להם על ידו, דינו – מאסר ארבע שנים; לענין סעיף זה יראו מעשים כאמור שנעשו על ידי מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, במהלך התקופה שבה ניתן הטיפול הנפשי כאילו נעשו תוך ניצול תלות נפשית ממשית כאמור; חזקה זו לא תחול אם המעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי.

מיום 23.11.2003

תיקון מס' 77

ס"ח תשס"ד מס' 1911 מיום 23.11.2003 עמ' 18 (ה"ח 3166)

הוספת סעיף 347א

 

מיום 4.6.2012

תיקון מס' 115

ס"ח תשע"ב מס' 2362 מיום 4.6.2012 עמ' 446 (ה"ח 442)

347א. (א) בסימן זה –

"טיפול נפשי" – אבחון, הערכה, ייעוץ, טיפול, שיקום, או ניהול שיחות, שנעשו באופן מתמשך, בדרך של מפגש פנים אל פנים, כדי לסייע לאדם הסובל ממצוקה, הפרעה, מחלה או בעיה אחרת, שמקורן רגשי או נפשי;

"מטפל נפשי" – מי שעוסק, באופן מקצועי או שמציג את עצמו כעוסק, במתן טיפול נפשי, כמשלח יד או מכוח תפקיד, והוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה.

(ב) מטפל נפשי הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם טיפול נפשי על ידו ועד תום שלוש שנים מסיום הטיפול כאמור, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בטיפול הנפשי שניתן להם על ידו, דינו – מאסר ארבע שנים; לענין סעיף זה יראו מעשים כאמור שנעשו על ידי מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, במהלך התקופה שבה ניתן הטיפול הנפשי כאילו נעשו תוך ניצול תלות נפשית ממשית כאמור; חזקה זו לא תחול אם המעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי.

יחסי מין בין כהן דת לאדם שקיבל ממנו ייעוץ או הדרכה (תיקון מס' 122) תשע"ו-2016

347ב. (א) בסימן זה –

"כהן דת" – כהן דת, מי שמציג את עצמו ככזה או אדם הידוע או המציג את עצמו כבעל סגולות רוחניות מיוחדות;

"ייעוץ או הדרכה" – ייעוץ או הדרכה שניתנו באופן מתמשך, בדרך של מפגש פנים אל פנים.

(ב)  כהן דת הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם ייעוץ או הדרכה על ידו או סמוך לאחר מכן, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בייעוץ או בהדרכה שניתנו להם על ידו, דינו – מאסר ארבע שנים.

מיום 7.4.2016

תיקון מס' 122

ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 718 (ה"ח 628)

הוספת סעיף 347ב

מעשה מגונה (תיקון מס' 30) תש"ן-1990 (תיקון מס' 56) תש"ס-2000 (תיקון מס' 61) תשס"א-2001

348. (א) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(2) עד (5), בשינויים המחוייבים, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב)  העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345(ב)(1) עד (5), בשינויים המחוייבים, דינו – מאסר עשר שנים.

(תיקון מס' 61) תשס"א-2001

(ג)   העושה מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו, אך שלא בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג1), דינו – מאסר שלוש שנים.

(תיקון מס' 61) תשס"א-2001

(ג1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) תוך שימוש בכוח או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, כלפי האדם או כלפי זולתו, דינו של עובר העבירה – מאסר שבע שנים.

(תיקון מס' 77) תשס"ד-2003

(ד)  (1)   העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר ארבע שנים;

(תיקון מס' 115) תשע"ב-2012

(2)   לענין סעיף קטן זה יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, שעשה מעשה מגוהנ באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מלאו לאדם שש עשרה שנים, והמעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.

(תיקון מס' 77) תשס"ד-2003

(ד1) מטפל נפשי העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות בסעיף 347א(ב), דינו – מאסר שלוש שנים.

(תיקון מס' 122) תשע"ו-2016

(ד2) כהן דת העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות בסעיף 347ב(ב), דינו – מאסר שלוש שנים.

(ה)  העושה מעשה מגונה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו – מאסר שנתיים.

(ו)   בסימן זה, "מעשה מגונה" – מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.

מיום 31.3.1988

תיקון מס' 22

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 63 (ה"ח 1797)

הוספת סעיף 348

 

מיום 10.8.1990

תיקון מס' 30

ס"ח תש"ן מס' 1329 מיום 10.8.1990 עמ' 197 (ה"ח 2001)

החלפת סעיף 348

הנוסח הקודם:

348. (א) התוקף אדם או העושה תנועות מגונות המכוונות אליו, לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) העושה מעשה כאמור בסעיף קטן (א), באדם שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, דינו – מאסר חמש שנים.

(ג) המחדיר חפץ לאיבר מין של אשה או לפי הטבעת של אדם, באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345, דינו כדין אונס.

 

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 228 (ה"ח 2639)

(א) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(1) עד (4) בסעיף 345(א)(1) עד
(5) בשינויים המחוייבים, דינו – מאסר שבע שנים.

 

מיום 20.6.2001

תיקון מס' 61

ס"ח תשס"א מס' 1794 מיום 20.6.2001 עמ' 408 (ה"ח 3007)

(א) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(1) עד (5) באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(2) עד (5) בשינויים המחוייבים, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345(ב)(1) עד (5), בשינויים המחוייבים, דינו – מאסר עשר שנים.

(ג) העושה מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו אך שלא בנסיבות המנויות בסעיף 345 כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג1), דינו – מאסר שלוש שנים.

(ג1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) תוך שימוש בכוח או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, כלפי האדם או כלפי זולתו, דינו של עובר העבירה – מאסר שבע שנים.

 

מיום 23.11.2003

תיקון מס' 77

ס"ח תשס"ד מס' 1911 מיום 23.11.2003 עמ' 18 (ה"ח 3166)

(ד) (1) העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר ארבע שנים.

(2) לענין סעיף קטן זה יראו מטפל נפשי שעשה מעשה מגונה באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מלאו לאדם שש עשרה שנים, והמעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.

(ד1) מטפל נפשי העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות בסעיף 347א(ב), דינו – מאסר שלוש שנים.

 

מיום 4.6.2012

תיקון מס' 115

ס"ח תשע"ב מס' 2362 מיום 4.6.2012 עמ' 446 (ה"ח 442)

(ד) (1) העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר ארבע שנים;

(2) לענין סעיף קטן זה יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, שעשה מעשה מגונה באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מלאו לאדם שש עשרה שנים, והמעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.

 

מיום 7.4.2016

תיקון מס' 122

ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 719 (ה"ח 628)

הוספת סעיף קטן 348(ד2)

מעשה מגונה בפומבי (תיקון מס' 30) תש"ן-1990

349. (א) העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר שנה.

(ב)  העושה, בכל מקום שהוא, מעשה מגונה בפני אדם שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, דינו – מאסר שלוש שנים.

מיום 31.3.1988

תיקון מס' 22

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 63 (ה"ח 1797)

הוספת סעיף 349

 

מיום 10.8.1990

תיקון מס' 30

ס"ח תש"ן מס' 1329 מיום 10.8.1990 עמ' 197 (ה"ח 2001)

החלפת סעיף 349

הנוסח הקודם:

349. העושה מעשה מגונה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים, בפומבי, או בכל מקום אחר בםני אדם שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, והמעשה אינו עבירה מן המנויות בסעיפים 345 עד 348, דינו – מאסר שלוש שנים.

גרם מעשה (תיקון מס' 22) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 77) תשס"ד-2003

350. לענין עבירה לפי סימן זה, אחת היא אם העושה עשה את המעשה או גרם שהמעשה ייעשה בו או באדם אחר.

מיום 31.3.1988

תיקון מס' 22

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 63 (ה"ח 1797)

הוספת סעיף 350

 

מיום 23.11.2003

תיקון מס' 77

ס"ח תשס"ד מס' 1911 מיום 23.11.2003 עמ' 19 (ה"ח 3166)

350. לענין עבירה לפי סימן זה, אחת היא אם העושה עשה את המעשה או גרם שהמעשה ייעשה בו או באדם אחר.

 

עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (תיקון מס' 30) תש"ן-1990 (תיקון מס' 71) תשס"ג-2002

351. (א) העובר עבירה של אינוס לפי סעיף 345(א) או של מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) באדם שהוא קטין, והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו – מאסר עשרים שנים.

(ב)  הבועל אישה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה עשרים ואחת שנים או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו עשרים ואחת שנים, והוא בן משפחתם, דינו – מאסר שש עשרה שנים.

(תיקון מס' 71) תשס"ג-2002

(ג)   העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו –

(תיקון מס' 71) תשס"ג-2002

(1)   בעבירה לפי סעיף 348(א) או (ג1) – מאסר עשר שנים;

(2)   בעבירה לפי סעיף 348(ב) – מאסר חמש עשרה שנים;

(3)   בכל מקרה שאינו בין המנויים בפיסקאות (1) ו-(2) – מאסר חמש שנים.

(ד)  העושה מעשה מגונה בפני אדם שהוא קטין, בכל מקום שהוא, והוא בן משפחתו, דינו – מאסר ארבע שנים.

(תיקון מס' 71) תשס"ג-2002

(ד1) אחראי על חסר ישע העובר עבירה לפי סעיף 349(א) בחסר הישע, דינו – מאסר שנתיים;

(ה)  לענין סעיף זה –

(תיקון מס' 85) תשס"ה-2005

"אומן" – אחד מאלה:

(תיקון מס' 94) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 121) תשע"ו-2016

(1)   אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016;

 

(תיקון מס' 94) תשס"ז-2007

(2)   אחראי על קטין לפי פסקה (3) להגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א;

(תיקון מס' 85) תשס"ה-2005

"אח או אחות חורגים" – בן או בת של בן זוג של הורה;

(תיקון מס' 71) תשס"ג-2002

"אחראי על חסר ישע" – כהגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א;

"בן משפחה" –

(1)   הורה; בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו; סב או סבתא;

(2)   מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות; אח או אחות חורגים; דוד או דודה; גיס או גיסה. ואולם לענין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכללו דוד או דודה, גיס או גיסה בהגדרת "בן משפחה";

(תיקון מס' 85) תשס"ה-2005

(3)   אומן; בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו; אביו או אמו של אומן;

(תיקון מס' 85) תשס"ה-2005

(4)   מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; ואולם לענין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכלל בן זוג של בנו או בתו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה בהגדרה "בן משפחה";

(תיקון מס' 71) תשס"ג-2002

"חסר ישע" – כהגדרתו בסעיף 368א.

מיום 31.3.1988

תיקון מס' 22

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 63 (ה"ח 1797)

הוספת סעיף 351

 

מיום 31.3.1988

תיקון מס' 24

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 185 (ה"ח 1889)

ביטול סעיף 351

הנוסח הקודם:

קיצור תקופת מאסר מינימום

351. נקבע עונשה מינימום לעבירה לפי סימן זה, רשאי בית המשפט, בשל נסיבות מלות מיוחדות שיירשמו, לגזור תקופת מאסר קצרה מתקופת המינימום ובלבד שלא תפחת מרבע ממנה.

 

מיום 10.8.1990

תיקון מס' 30

ס"ח תש"ן מס' 1329 מיום 10.8.1990 עמ' 197 (ה"ח 2001)

הוספת סעיף 351

 

מיום 20.11.2002

תיקון מס' 71

ס"ח תשס"ג מס' 1874 מיום 20.11.2002 עמ' 58 (ה"ח 3141)

עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע

351. (א) העובר עבירה של אינוס לפי סעיף 345(א) או של מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) באדם שהוא קטין, והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו – מאסר עשרים שנים.

(ב) הבועל אישה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה עשרים ואחת שנים או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו עשרים ואחת שנים, והוא בן משפחתם, דינו – מאסר שש עשרה שנים.

(ג) העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו –

(1) בעבירה לפי סעיף 348(א) או (ג1) – מאסר עשרים שנים;

(2) בעבירה לפי סעיף 348(ב) – מאסר חמש עשרה שנים;

(3) בכל מקרה שאינו בן המנויים בפיסקאות (1) ו – (2) – מאסר חמש שנים.

(ד) העושה מעשה מגונה בפני אדם שהוא קטין, בכל מקום שהוא, והוא בן משפחתו, דינו – מאסר ארבע שנים.

(ד1) אחראי על חסר ישע העובר עבירה לפי סעיף 349(א) בחסר הישע, דינו – מאסר שנתיים.

(ה) לענין סעיף זה –

"אח או אחות חורגים" – צאצא בן זוג של הורה, המתגורר עם מי שנעברה בו עבירה לפי סימן זה;

"אחראי על חסר ישע" – כהגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע בסעיף 368א;

"בן משפחה" –

(1) הורה; בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו; סב או סבתא;

(2) מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות; אח או אחות חורגים; דוד או דודה; גיס או גיסה. ואולם לענין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכללו דוד או דודה, גיס או גיסה בהגדרת "בן משפחה".

"חסר ישע" – כהגדרתו בסעיף 368א.

 

מיום 1.8.2005

תיקון מס' 85

ס"ח תשס"ה מס' 2017 מיום 1.8.2005 עמ' 715 (ה"ח 82)

(ה) לענין סעיף זה –

"אח או אחות חורגים" – צאצא בן זוג של הורה, המתגורר עם מי שנעברה בו עבירה לפי סימן זה;

"אומן" – אחד מאלה:

(1) אב או אם במשפחת אומנה שאישר משרד הרווחה, למעט אומנה יומית;

(2) אחראי על קטין לפי פסקה (3) בסעיף 368א;

"אח או אחות חורגים" – בן או בת של בן זוג של הורה;

"אחראי על חסר ישע" – כהגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע בסעיף 368א;

"בן משפחה" –

(1) הורה; בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו; סב או סבתא;

(2) מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות; אח או אחות חורגים; דוד או דודה; גיס או גיסה. ואולם לענין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכללו דוד או דודה, גיס או גיסה בהגדרת "בן משפחה".

(3) אומן; בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו; אביו או אמו של אומן;

(4) מי שמלאו לו חמש עשרה שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה; ואולם לענין עבירה של בעילה אסורה לפי סעיף קטן (ב) או של מעשה מגונה לפי סעיף קטן (ג)(3) שנעשו במי שמלאו לו שש עשרה שנים, לא ייכלל בן זוג של בנו או בתו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה בהגדרה "בן משפחה".

"חסר ישע" – כהגדרתו בסעיף 368א.

 

מיום 30.5.2007

תיקון מס' 94

ס"ח תשס"ז מס' 2096 מיום 30.5.2007 עמ' 316 (ה"ח 141)

(ה) לענין סעיף זה –

"אומן" – אחד מאלה:

(1) אב או אם במשפחת אומנה שאישר משרד הרווחה, למעט אומנה יומית;

(2) אחראי על קטין לפי פסקה (3) להגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א;

 

מיום 6.12.2016

תיקון מס' 121

ס"ח תשע"ו מס' 2534 מיום 6.3.2016 עמ' 611 (ה"ח 586)

(ה) לענין סעיף זה –

"אומן" – אחד מאלה:

(1) אב או אם במשפחת אומנה שאישר משרד הרווחה במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016;

(2) אחראי על קטין לפי פסקה (3) להגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א;

איסור פרסום (תיקון מס' 22) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 89) תשס"ו-2005 (תיקון מס' 111) תשע"א-2011

352. (א) המפרסם ברבים שמו של אדם או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אדם כמי שנפגע בעבירה או כמי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי סימן זה, בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לו, ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שנה.

(תיקון מס' 89) תשס"ו-2005 (תיקון מס' 136) תשע"ט-2018

(ב)  לא ישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף קטן (א) אם האדם ששמו או זהותו פורסמו כאמור נתן את הסכמתו בכתב לפרסום, או אם בית משפט התיר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(תיקון מס' 111) תשע"א-2011

(ג)   המצלם אדם, בשל היותו מי שנפגע בעבירה או מי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי סימן זה, תוך כדי בילוש או התחקות אחריו, העלולים להטרידו, או תוך הטרדה אחרת, לרבות תוך המתנה לאותו אדם בבית המשפט או בתחנת משטרה, והכל בלא הסכמתו שניתנה מראש, דינו – מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס האמור בסעיף 61(א)(4); הסכמה כאמור תינתן לעניין בגיר – בכתב, ולעניין קטין – בפני בית המשפט.

(תיקון מס' 111) תשע"א-2011

(ד)  הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום או צילום שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות, חקירת מוות או איתור נעדרים, כשהפרסום או הצילום חיוני לצורך החקירה או האיתור כאמור.

מיום 31.3.1988

תיקון מס' 22

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 63 (ה"ח 1797)

הוספת סעיף 352

 

מיום 8.12.2005

תיקון מס' 89

ס"ח תשס"ו מס' 2038 מיום 8.12.2005 עמ' 54 (ה"ח 97)

352. (א) המפרסם ברבים שמו של אדם או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אדם כמי שנפגע בעבירה או כמי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי סימן זה, דינו – מאסר שנה.

(ב) לא ישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף קטן (א) אם האדם ששמו או זהותו פורסמו כאמור נתן את הסכמתו לפרסום, בפני בית משפט או אם בית משפט התיר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו.

 

מיום 11.8.2011

תיקון מס' 111

ס"ח תשע"א מס' 2310 מיום 11.8.2011 עמ' 1026 (ה"ח 377)

352. (א) המפרסם ברבים שמו של אדם או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אדם כמי שנפגע בעבירה או כמי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי סימן זה, בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לו, ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שנה.

(ב) לא ישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף קטן (א) אם האדם ששמו או זהותו פורסמו כאמור נתן את הסכמתו לפרסום, בפני בית משפט או אם בית משפט התיר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ג) המצלם אדם, בשל היותו מי שנפגע בעבירה או מי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי סימן זה, תוך כדי בילוש או התחקות אחריו, העלולים להטרידו, או תוך הטרדה אחרת, לרבות תוך המתנה לאותו אדם בבית המשפט או בתחנת משטרה, והכל בלא הסכמתו שניתנה מראש, דינו – מאסר שישה חודשים או מחצית הקנס האמור בסעיף 61(א)(4); הסכמה כאמור תינתן לעניין בגיר – בכתב, ולעניין קטין – בפני בית המשפט.

(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום או צילום שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת עבירות, חקירת מוות או איתור נעדרים, כשהפרסום או הצילום חיוני לצורך החקירה או האיתור כאמור.

 

מיום 12.12.2018

תיקון מס' 136

ס"ח תשע"ט מס' 2762 מיום 12.12.2018 עמ' 74 (ה"ח 1262)

(ב) לא ישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף קטן (א) אם האדם ששמו או זהותו פורסמו כאמור נתן את הסכמתו בכתב לפרסום, בפני בית משפט או אם בית משפט התיר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו.

סייג לאחריות פלילית (תיקון מס' 22) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 56) תש"ס-2000

353. באישום בשל עבירה לפי סעיפים 346(א) או 347(א), תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבין הקטין אינו עולה על שלוש שנים אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם.

מיום 31.3.1988

תיקון מס' 22

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 63 (ה"ח 1797)

הוספת סעיף 353

 

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 228 (ה"ח 2639)

353. באישום בשל עבירה לפי סעיף 346(א) לפי סעיפים 346(א) או 347(א) תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבין הקטינה בינו לבין הקטין אינו עולה על שנתיים שלוש שנים, אם הקטינה הסכימה אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם.

סייג להתיישנות עבירות מין בקטין (תיקון מס' 47) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 73) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 84) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 139) תשע"ט-2019

354. (א) בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לו עשרים ושמונה שנים; ואולם אם חלפה מיום ביצוע העבירה התקופה הנקובה לגביה כאמור בסעיף 9(א) או (א1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לפי העניין – לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה –

(1)   עבירה לפי סעיף 351;

(2)   עבירה שעבר האחראי על הקטין כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א והוא אינו בן משפחה כהגדרת "בן משפחה" בסעיף 351(ה) והיא אחת מן העבירות הבאות:

(א)   אינוס – לפי סעיף 345;

(ב)   בעילה אסורה בהסכמה – לפי סעיף 346(א);

(ג)    מעשה סדום – לפי סעיף 347(א) או (ב);

(תיקון מס' 61) תשס"א-2001

(ד)    מעשה מגונה – לפי סעיף 348(א), (ב), (ג1) או (ד);

(תיקון מס' 129) תשע"ז-2017

(3)   עבירה מן העבירות המנויות בפסקה (2) שנעברה בקטין בידי בנם או בתם של דודו או דודתו שמלאו להם 15 שנים.

(תיקון מס' 73) תשס"ג-2002

(א1) הוגש כתב אישום, לפי סעיף קטן (א), בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה לאחר שמלאו לנפגע העבירה עשרים ושמונה שנים, לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה של נפגע העבירה, אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה; כלל כתב האישום גם עבירה שלא כאמור בסעיף קטן (א), תחול הוראת סעיף קטן זה רק לענין עבירה כאמור בסעיף קטן (א).

(תיקון מס' 56) תש"ס-2000 (תיקון מס' 84) תשס"ה-2005

(ב)  הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על מעשה שנעשה לפני יום י"ט באב תש"ן (10 באוגוסט 1990) ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1)   המעשה היה עבירה לפי סימן זה כנוסחו בעת עשייתו;

(2)   אילו נעשה המעשה לאחר היום האמור היה מהווה עבירה לפי סעיף 351;

(3)   העבירה טרם התיישנה לפי סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

(תיקון מס' 84) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 129) תשע"ז-2017 (תיקון מס' 139) תשע"ט-2019

(ג)   (1)   בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, בידי מי שמלאו לו חמש עשרה שנים, והוא אינו האחראי על הקטין כאמור בהגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע" שבסעיף קטן (א)(2), בן משפחה כהגדרתה באותו סעיף קטן, או בנם או בתם של דודו או דודתו של הקטין כאמור בסעיף קטן (א)(3), יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לקטין עשרים ושלוש שנים; ואולם אם חלפה מיום ביצוע העבירה, התקופה הנקובה לגביה כאמור בסעיף קטן (א) – לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה[5];

(2)   ואלה העבירות:

(א)   אינוס – לפי סעיף 345;

(ב)   מעשה סדום – לפי סעיף 347(ב);

(ג)    מעשה מגונה – לפי סעיף 348(א), (ב) או (ג1).

(תיקון מס' 84) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 139) תשע"ט-2019

(ד)  הוגש כתב אישום, לפי סעיף קטן (ג), בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה לאחר שחלפה מיום ביצוע העבירה, התקופה הנקובה לגביה כאמור בסעיף קטן (א) או לאחר שמלאו לקטין 18 שנים, לפי המאוחר, לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה של נפגע העבירה אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה; כלל כתב האישום גם עבירה שלא כאמור בסעיף קטן (ג), תחול הוראת סעיף קטן זה רק לענין העבירה כאמור באותו סעיף קטן.

(תיקון מס' 84) תשס"ה-2005

(ה)  הוראות סעיף קטן (ג) יחולו גם על עבירה שביום כניסתו לתוקף של חוק העונשין (תיקון מס' 84), התשס"ה-2005, טרם התיישנה לפי סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לפי הדין שחל עליה ערב המועד האמור.

מיום 19.1.1996

תיקון מס' 47

ס"ח תשנ"ו מס' 1557 מיום 19.1.1996 עמ' 42 (ה"ח 2449)

הוספת סעיף 354

 

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 228 (ה"ח 2639)

354. (א) בעבירות המנויות בסעיף זה, שנעברו בקטין, יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לו שמונה עשרה שנים; ואולם אם חלפו עשר שנים מיום ביצוע העבירה – לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה –

(1) עבירה לפי סעיף 351;

(2) עבירה שעבר באחראי על הקטין כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א והוא אינו בן משפחה כהגדרת "בן משפחה" בסעיף 351(ה) והיא אחת מן העבירות הבאות:

(א) אינוס – לפי סעיף 345;

(ב) בעילה אסורה בהסכמה – לפי סעיף 346(א);

(ג) מעשה סדום – לפי סעיף 347(א) או (ב);

(ד) מעשה מגונה – לפי סעיף 348(א), (ב) או (ד).

(ב) הוראות סעיף זה יחולו גם על מעשה שנעשה לפני יום י"ט באב התש"ן (10 באוגוסט 1990) ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1) המעשה היה עבירה לפי סימן זה כנוסחו בעת עשייתו;

(2) אילו נעשה המעשה לאחר היום האמור היה מהווה עבירה לפי סעיף 351;

(3) העבירה טרם התיישנה לפי סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982.

 

מיום 20.6.2001

תיקון מס' 61

ס"ח תשס"א מס' 1794 מיום 20.6.2001 עמ' 408 (ה"ח 3007)

(א) בעבירות המנויות בסעיף זה, שנעברו בקטין, יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לו שמונה עשרה שנים; ואולם אם חלפו עשר שנים מיום ביצוע העבירה – לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה –

(1) עבירה לפי סעיף 351;

(2) עבירה שעבר באחראי על הקטין כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א והוא אינו בן משפחה כהגדרת "בן משפחה" בסעיף 351(ה) והיא אחת מן העבירות הבאות:

(א) אינוס – לפי סעיף 345;

(ב) בעילה אסורה בהסכמה – לפי סעיף 346(א);

(ג) מעשה סדום – לפי סעיף 347(א) או (ב);

(ד) מעשה מגונה – לפי סעיף 348(א), (ב) או (ד) לפי סעיף 348(א), (ב), (ג1) או (ד).

 

מיום 20.11.2002

תיקון מס' 73

ס"ח תשס"ג מס' 1874 מיום 20.11.2002 עמ' 59 (ה"ח 1)

(א) בעבירות המנויות בסעיף זה, שנעברו בקטין, יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לו שמונה עשרה שנים שמלאו לו עשרים ושמונה שנים; ואולם אם חלפו עשר שנים מיום ביצוע העבירה – לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה –

(1) עבירה לפי סעיף 351;

(2) עבירה שעבר באחראי על הקטין כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א והוא אינו בן משפחה כהגדרת "בן משפחה" בסעיף 351(ה) והיא אחת מן העבירות הבאות:

(א) אינוס – לפי סעיף 345;

(ב) בעילה אסורה בהסכמה – לפי סעיף 346(א);

(ג) מעשה סדום – לפי סעיף 347(א) או (ב);

(ד) מעשה מגונה – לפי סעיף 348(א), (ב), (ג1) או (ד).

(א1) הוגש כתב אישום, לפי סעיף קטן (א), בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה לאחר שמלאו לנפגע העבירה עשרים ושמונה שנים, לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה של נפגע העבירה, אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה; כלל כתב האישום גם עבירה שלא כאמור בסעיף קטן (א), תחול הוראת סעיף קטן זה רק לענין עבירה כאמור בסעיף קטן (א).

 

מיום 26.1.2005

תיקון מס' 84

ס"ח תשס"ה מס' 1976 מיום 26.1.2005 עמ' 104 (ה"ח 59)

(א) בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לו עשרים ושמונה שנים; ואולם אם חלפו עשר שנים מיום ביצוע העבירה – לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה –

(1) עבירה לפי סעיף 351;

(2) עבירה שעבר באחראי על הקטין כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א והוא אינו בן משפחה כהגדרת "בן משפחה" בסעיף 351(ה) והיא אחת מן העבירות הבאות:

(א) אינוס – לפי סעיף 345;

(ב) בעילה אסורה בהסכמה – לפי סעיף 346(א);

(ג) מעשה סדום – לפי סעיף 347(א) או (ב);

(ד) מעשה מגונה – לפי סעיף 348(א), (ב), (ג1) או (ד).

(א1) הוגש כתב אישום, לפי סעיף קטן (א), בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה לאחר שמלאו לנפגע העבירה עשרים ושמונה שנים, לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה של נפגע העבירה, אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה; כלל כתב האישום גם עבירה שלא כאמור בסעיף קטן (א), תחול הוראת סעיף קטן זה רק לענין עבירה כאמור בסעיף קטן (א).

(ב) הוראות סעיף זה סעיף קטן (א) יחולו גם על מעשה שנעשה לפני יום י"ט באב התש"ן (10 באוגוסט 1990) ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1) המעשה היה עבירה לפי סימן זה כנוסחו בעת עשייתו;

(2) אילו נעשה המעשה לאחר היום האמור היה מהווה עבירה לפי סעיף 351;

(3) העבירה טרם התיישנה לפי סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

(ג) (1) בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, בידי מי שמלאו לו חמש עשרה שנים, והוא אינו האחראי על הקטין כאמור בהגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע" שבסעיף קטן (א)(2), או בן משפחה בהגדרתו באותו סעיף קטן, יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לקטין שמונה עשרה שנים; ואולם אם חלפו עשר שנים מיום ביצוע העבירה – לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה.

(2) ואלה העבירות:

(א) אינוס – לפי סעיף 345;

(ב) מעשה סדום – לפי סעיף 347(ב);

(ג) מעשה מגונה – לפי סעיף 348(א), (ב) או (ג1).

(ד) הוגש כתב אישום, לפי סעיף קטן (ג), בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה לאחר שחלפו עשר שנים ממועד ביצוע העבירה או לאחר שמלאו לקטין 18 שנים, לפי המאוחר, לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה של נפגע העבירה אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה; כלל כתב האישום גם עבירה שלא כאמור בסעיף קטן (ג), תחול הוראת סעיף קטן זה רק לענין העבירה כאמור באותו סעיף קטן.

(ה) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו גם על עבירה שביום כניסתו לתוקף של חוק העונשין (תיקון מס' 84), התשס"ה-2005, טרם התיישנה לפי סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לפי הדין שחל עליה ערב המועד האמור.

 

מיום 14.3.2017

תיקון מס' 129

ס"ח תשע"ז מס' 2610 מיום 14.3.2017 עמ' 458 (ה"ח 683)

(א) בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לו עשרים ושמונה שנים; ואולם אם חלפו עשר שנים מיום ביצוע העבירה – לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה –

(1) עבירה לפי סעיף 351;

(2) עבירה שעבר באחראי על הקטין כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א והוא אינו בן משפחה כהגדרת "בן משפחה" בסעיף 351(ה) והיא אחת מן העבירות הבאות:

(א) אינוס – לפי סעיף 345;

(ב) בעילה אסורה בהסכמה – לפי סעיף 346(א);

(ג) מעשה סדום – לפי סעיף 347(א) או (ב);

(ד) מעשה מגונה – לפי סעיף 348(א), (ב), (ג1) או (ד);

(3) עבירה מן העבירות המנויות בפסקה (2) שנעברה בקטין בידי בנם או בתם של דודו או דודתו שמלאו להם 15 שנים.

(א1) הוגש כתב אישום, לפי סעיף קטן (א), בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה לאחר שמלאו לנפגע העבירה עשרים ושמונה שנים, לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה של נפגע העבירה, אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה; כלל כתב האישום גם עבירה שלא כאמור בסעיף קטן (א), תחול הוראת סעיף קטן זה רק לענין עבירה כאמור בסעיף קטן (א).

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על מעשה שנעשה לפני יום י"ט באב התש"ן (10 באוגוסט 1990) ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1) המעשה היה עבירה לפי סימן זה כנוסחו בעת עשייתו;

(2) אילו נעשה המעשה לאחר היום האמור היה מהווה עבירה לפי סעיף 351;

(3) העבירה טרם התיישנה לפי סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

(ג) (1) בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, בידי מי שמלאו לו חמש עשרה שנים, והוא אינו האחראי על הקטין כאמור בהגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע" שבסעיף קטן (א)(2), או בן משפחה בהגדרתו באותו סעיף קטן בן משפחה כהגדרתה באותו סעיף קטן, או בנם או בתם של דודו או דודתו של הקטין כאמור בסעיף קטן (א)(3), יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לקטין שמונה עשרה שנים; ואולם אם חלפו עשר שנים מיום ביצוע העבירה – לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה.

(2) ואלה העבירות:

(א) אינוס – לפי סעיף 345;

(ב) מעשה סדום – לפי סעיף 347(ב);

(ג) מעשה מגונה – לפי סעיף 348(א), (ב) או (ג1).

 

מיום 10.10.2019

תיקון מס' 139

ס"ח תשע"ט מס' 2780 מיום 10.1.2019 עמ' 243 (ה"ח 1183)

(א) בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לו עשרים ושמונה שנים; ואולם אם חלפו עשר שנים מיום ביצוע העבירה ואולם אם חלפה מיום ביצוע העבירה התקופה הנקובה לגביה כאמור בסעיף 9(א) או (א1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לפי העניין – לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה –

(1) עבירה לפי סעיף 351;

(2) עבירה שעבר באחראי על הקטין כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א והוא אינו בן משפחה כהגדרת "בן משפחה" בסעיף 351(ה) והיא אחת מן העבירות הבאות:

(א) אינוס – לפי סעיף 345;

(ב) בעילה אסורה בהסכמה – לפי סעיף 346(א);

(ג) מעשה סדום – לפי סעיף 347(א) או (ב);

(ד) מעשה מגונה – לפי סעיף 348(א), (ב), (ג1) או (ד);

(3) עבירה מן העבירות המנויות בפסקה (2) שנעברה בקטין בידי בנם או בתם של דודו או דודתו שמלאו להם 15 שנים.

(א1) הוגש כתב אישום, לפי סעיף קטן (א), בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה לאחר שמלאו לנפגע העבירה עשרים ושמונה שנים, לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה של נפגע העבירה, אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה; כלל כתב האישום גם עבירה שלא כאמור בסעיף קטן (א), תחול הוראת סעיף קטן זה רק לענין עבירה כאמור בסעיף קטן (א).

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על מעשה שנעשה לפני יום י"ט באב התש"ן (10 באוגוסט 1990) ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1) המעשה היה עבירה לפי סימן זה כנוסחו בעת עשייתו;

(2) אילו נעשה המעשה לאחר היום האמור היה מהווה עבירה לפי סעיף 351;

(3) העבירה טרם התיישנה לפי סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

(ג) (1) בעבירות המנויות בסעיף קטן זה, שנעברו בקטין, בידי מי שמלאו לו חמש עשרה שנים, והוא אינו האחראי על הקטין כאמור בהגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע" שבסעיף קטן (א)(2), בן משפחה כהגדרתה באותו סעיף קטן, או בנם או בתם של דודו או דודתו של הקטין כאמור בסעיף קטן (א)(3), יחל מנין תקופת ההתיישנות ביום שמלאו לקטין שמונה עשרה עשרים ושלוש שנים; ואולם אם חלפו עשר שנים מיום ביצוע העבירה ואולם אם חלפה מיום ביצוע העבירה, התקופה הנקובה לגביה כאמור בסעיף קטן (א) – לא יוגש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה.

(2) ואלה העבירות:

(א) אינוס – לפי סעיף 345;

(ב) מעשה סדום – לפי סעיף 347(ב);

(ג) מעשה מגונה – לפי סעיף 348(א), (ב) או (ג1).

(ד) הוגש כתב אישום, לפי סעיף קטן (ג), בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה לאחר שחלפו עשר שנים ממועד ביצוע העבירה לאחר שחלפה מיום ביצוע העבירה, התקופה הנקובה לגביה כאמור בסעיף קטן (א) או לאחר שמלאו לקטין 18 שנים, לפי המאוחר, לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה של נפגע העבירה אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה; כלל כתב האישום גם עבירה שלא כאמור בסעיף קטן (ג), תחול הוראת סעיף קטן זה רק לענין העבירה כאמור באותו סעיף קטן.

עונש מזערי (תיקון מס' 51) תשנ"ח-1998 (תיקון מס' 61) תשס"א-2001 (תיקון מס' 68) תשס"ב-2002

355. (א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 345, 348(א), (ב) או (ג1), או 351(א), (ב) או (ג)(1) או (2), לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.

 

(תיקון מס' 68) תשס"ב-2002

(ב)  עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

מיום 22.7.1998

תיקון מס' 51

ס"ח תשנ"ח מס' 1676 מיום 22.7.1998 עמ' 270 (ה"ח 2522)

הוספת סעיף 355

 

מיום 20.6.2001

תיקון מס' 61

ס"ח תשס"א מס' 1794 מיום 20.6.2001 עמ' 408 (ה"ח 3007)

 

355. הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 345, 348(א) או (ב) לפי סעיפים 345, 348(א), (ב) או (ג1), או 351(א), (ב) או (ג)(1) או (2), לא יפחת עונשו מרבע העונש המירבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.

 

מיום 13.6.2002

תיקון מס' 68

ס"ח תשס"ב מס' 1849 מיום 13.6.2002 עמ' 422 (ה"ח 3075)

355. (א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 345, 348(א), (ב) או (ג1), או 351(א), (ב) או (ג)(1) או (2), לא יפחת עונשו מרבע העונש המירבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.

(ב) עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

 

סימן ו': עבירות כלפי קטינים ונכים

השארת ילד בלא השגחה או במטרה לנטשו (תיקון מס' 59) תשס"א-2001

361. המשאיר ילד שטרם מלאו לו שש שנים בלא השגחה ראויה, ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה ממשית בשלומו או בבריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כן ברשלנות, דינו – מאסר שנה; עשה כן במטרה לנטוש את הילד, דינו – מאסר חמש שנים.

מיום 29.3.2001

תיקון מס' 59

ס"ח תשס"א מס' 1784 מיום 29.3.2001עמ' 206 (ה"ח 2969)

החלפת סעיף 361

הנוסח הקודם:

נטישת ילד

361. הנוטש או משאיר, ילד שלא מלאו לו שנתיים, ובכך מסכן את חיי הילד או פוגע או עלול לפגוע פגיעה מתמדת בבריאותו, דינו – מאסר חמש שנים.

הזנחת ילדים ומושגחים אחרים [א/185] [תשכ"ה] (תיקון מס' 110) תשע"א-2011

362. (א) בסעיף זה ובסעיף 363, "מושגח" –

(1)   קטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים;

(2)   קטין שמלאו לו שש עשרה שנים או בגיר שאינם מסוגלים לדאוג לצורכי חייהם.

(ב)  הורה של מושגח, אשר אינו מספק מזון, לבוש, צורכי לינה וצורכי חיים חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים, זולת אם הוכיח שנקט אמצעים סבירים לפי הנסיבות להשגת הדרוש כדי לספק את הצרכים ואין בידו לספקם.

(ג)   המחויב על פי דין או הסכם לדאוג לצורכי חייו של קטין או של מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו, הנתון להשגחתו, למעט הורה, אשר אינו מספק מזון, לבוש, צורכי לינה וצורכי חיים חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים, זולת אם הוכיח שנקט אמצעים סבירים לפי הנסיבות להשגת הדרוש כדי לספק את הצרכים ואין בידו לספקם.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 114 (ה"ח 1400)

הזנחת ילדים ונכים ומושגחים אחרים

362. הורו של ילד שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים או של נכה מי שאינו מסוגל לדאוג לצרכי חייו (בסעיף זה ובסעיף הבא – מושגחים), וכל המחוייב על פי דין או הסכם לדאוג לצרכי חייו של מושגח הנתון להשגחתו, והוא אינו מספק מזון, לבוש, צרכי לינה וצרכי חיים חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים, זולת אם הוכיח שנקט אמצעים סבירים לפי הנסיבות להשגת הדרוש כדי לספק את הצרכים ואין בידו לספקם.

 

מיום 30.6.2011

תיקון מס' 110

ס"ח תשע"א מס' 2302 מיום 30.6.2011 עמ' 950 (ה"ח 376)

החלפת סעיף 362

הנוסח הקודם:

הזנחת ילדים ומושגחים אחרים

362. הורו של ילד שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים או של מי שאינו מסוגל לדאוג לצרכי חייו (בסעיף זה ובסעיף הבא – מושגחים), וכל המחוייב על פי דין או הסכם לדאוג לצרכי חייו של מושגח הנתון להשגחתו, והוא אינו מספק מזון, לבוש, צרכי לינה וצרכי חיים חיוניים אחרים במידה הדרושה לשמירת שלומו ובריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים, זולת אם הוכיח שנקט אמצעים סבירים לפי הנסיבות להשגת הדרוש כדי לספק את הצרכים ואין בידו לספקם.

נטישת מושגחים [א/186] [תשכ"ה] (תיקון מס' 110) תשע"א-2011

363. (א) הורה של מושגח, שסירב לקבלו מידי מי שאינו מחויב לדאוג לצורכי חייו, או שהשאיר אותו בידי אדם שלא הסכים לדאוג לצורכי חייו, דינו – מאסר שישה חודשים; נטש את המושגח, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב)  המחויב על פי דין או הסכם לדאוג לצורכי חייו של קטין או של מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו, שסירב לקבלו מידי מי שאינו מחויב לדאוג לצורכי חייו, דינו – מאסר שישה חודשים; נטש את הקטין או את מי שאינו מסוגל לדאוג לצורכי חייו, דינו – מאסר שלוש שנים.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 114 (ה"ח 1400)

נטישת ילדים ונכים מושגחים

 

מיום 30.6.2011

תיקון מס' 110

ס"ח תשע"א מס' 2302 מיום 30.6.2011 עמ' 950 (ה"ח 376)

החלפת סעיף 363

הנוסח הקודם:

נטישת מושגחים

363. הורו של מושגח או המחוייב על פי דין או הסכם לדאוג לצרכי חייו של מושגח, שסירב לקבל את המושגח מידי מי שאינו מחוייב לדאוג לצרכי חייו, או שהשאיר אותו בידי אדם שלא הסכים לדאוג לצרכי חייו, דינו – מאסר ששה חדשים; נטש את המושגח, דינו – מאסר שלוש שנים.

מסירת קטין להחזקה בתמורה [א/186א] [תשל"א]

364. המציע או נותן תמורה בעד הרשות להחזיק בקטין שלא מלאו לו ארבע-עשרה שנים, והמבקש או מקבל תמורה בעד מתן רשות להחזיק בקטין כאמור, דינו מאסר שלוש שנים, ואין נפקא מינה אם היתה התמורה בכסף או בשווה כסף.

מסירת הקטין בהתנערות מזכויות וחובות [א/186ב] [תשל"א]

365. (א) הורה או אפוטרופוס של קטין שלא מלאו לו ארבע-עשרה שנים המוסר, או מרשה למסור, את הקטין למי שאינו הורו או אפוטרופסו, ויש במסירה משום התנערות מחובותיו או זכויותיו כלפי הקטין, דינו – מאסר שנתיים.

(ב)  תהיה זאת הגנה טובה באישום לפי סעיף זה אם הוכח אחד מאלה:

(1)   מסירת הקטין היתה למטרת אימוץ לפי חוק אימוץ ילדים, תש"ך-1960;

(תיקון מס' 108) תשע"א-2010

(2)   מסירת הקטין היתה לזמן קצוב ובהסכמתו של עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960;

(תיקון מס' 121) תשע"ו-2016

(3)   (נמחקה);

(תיקון מס' 121) תשע"ו-2016

(4)   מסירת הקטין היתה בהתאם להוראות חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016.

מיום 9.12.2010

תיקון מס' 108

ס"ח תשע"א מס' 2264 מיום 9.12.2010 עמ' 80 (ה"ח 507)

(ב) תהיה זאת הגנה טובה באישום לפי סעיף זה אם הוכח אחד מאלה:

(1) מסירת הקטין היתה למטרת אימוץ לפי חוק אימוץ ילדים, תש"ך-1960;

(2) מסירת הקטין היתה לזמן קצוב ובהסכמתו של פקיד סעד כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, תשי"ח-1958 עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960;

(3) מסירת הקטין היתה להורה הורו, לדודו, לדודתו, לאחיו או לאחותו, והיתה לטובת הקטין.

 

מיום 6.12.2016

תיקון מס' 121

ס"ח תשע"ו מס' 2534 מיום 6.3.2016 עמ' 611 (ה"ח 586)

(ב) תהיה זאת הגנה טובה באישום לפי סעיף זה אם הוכח אחד מאלה:

(1) מסירת הקטין היתה למטרת אימוץ לפי חוק אימוץ ילדים, תש"ך-1960;

(2) מסירת הקטין היתה לזמן קצוב ובהסכמתו של עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960;

(3) מסירת הקטין היתה להורה הורו, לדודו, לדודתו, לאחיו או לאחותו, והיתה לטובת הקטין;

(4) מסירת הקטין היתה בהתאם להוראות חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016.

(תיקון מס' 12) תש"ם-1980

366. (בוטל).

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 114 (ה"ח 1400)

ביטול סעיף 366

הנוסח הקורם:

מעביד הפוגע בעובדו או בחניכו

366. מעביד שחב לפי הדין לספק לחניך או לעובד מזון, מלבוש או מעון כדרוש לו, והוא מסרב או נמנע לספקם, במזיד וללא הצדק כדין, או שהוא חובל בגופו או גורם לו חבלה בזדון ושלא כדין עד כדי סכנה לחייו או כדי פגיעה מתמדת בבריאותו, דינו – מאסר שלוש שנים.

גניבת קטין [א/188] (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

367. המוציא או מעכב במרמה, בכוח או בפיתויים קטין שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים, או מקבלו או מסתירו ביודעין שהוא הוצא או עוכב כאמור, הכל בכוונה לשלול את החזקת הקטין מהורו, מאפוטרופסו או ממי שחייב לפי הדין לטפל בו או להשגיח עליו ולקחתה לעצמו או לאחר, דינו – מאסר שבע שנים, והוא אם לא הוכיח שיש לו תביעה בתום לב לזכות ההחזקה כאמור.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 114 (ה"ח 1400)

החלפת סעיף 367

הנוסח הקודם:

גניבת ילד

367. (א) המוציא או מעכב במרמה, בכוח או בפיתויים ילד שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים, והמקבלו או מסתירו ביודעין שהוא הוצא כאמור, והכל בכוונה להוציא את הילד מרשות הורו, אפוטרופסו או מי שחייב לפי הדין לטפל בו או להשגיח עליו, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) בעבירה לפי סעיף קטן (א) תהא לנאשם הגנה שיש לו תביעה בתום לב לזכות החזקת הילד, ובילד שלא מנישואין – שהנאשמת היא אמו או שהנאשם טוען שהוא אבין.

המרת דתו של קטין [א/88א] [תשכ"ה]

368. (א) העורך טקס המרת דתו של קטין או עושה פעולה אחרת המביאה לידי המרת דתו של קטין, בניגוד להוראות סעיף 13א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, דינו – מאסר ששה חדשים.

(ב)  המשדל קטין, בפניה ישירה אליו, להמיר דתו, דינו – מאסר ששה חדשים.

(תיקון מס' 26) תש"ן-1989

סימן ו'1: פגיעה בקטינים ובחסרי ישע

מיום 7.12.1989

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ן מס' 1290 מיום 7.12.1989 עמ' 10 (ה"ח 1947)

הוספת סימן ו'1

הגדרות (תיקון מס' 26) תש"ן-1989

368א. בסימן זה –

 

(תיקון מס' 94) תשס"ז-2007

"אומן" – אחד מאלה:

ת"ט תשס"ז-2007 (תיקון מס' 121) תשע"ו-2016

(1)   אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016;

(2)   אחראי על קטין לפי פסקה (3) להגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע";

"אחראי על קטין או חסר ישע" – כל אחד מאלה:

(1)   הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;

(תיקון מס' 94) תשס"ז-2007

(2)   בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;

(3)   מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.

"חסר ישע" – מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו;

"מעשה" – לרבות מחדל;

(תיקון מס' 108) תשע"א-2010

"עובד סוציאלי שמונה לפי חוק" – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין:

(1)   חוק גיל הנישואין, התש"י-1950;

(2)   חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955;

(3)   חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958;

(4)   חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960;

(5)   חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966;

(תיקון מס' 128) תשע"ז-2017

(6)   חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969;

(7)   חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981;

(8)   חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996;

 

(תיקון מס' 56) תש"ס-2000

"קטין" – (נמחקה).

מיום 7.12.1989

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ן מס' 1290 מיום 7.12.1989 עמ' 10 (ה"ח 1947)

הוספת סעיף 368א

 

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 228 (ה"ח 2639)

מחיקת הגדרת "קטין"

הנוסח הקודם:

"קטין" – כהגדרתו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.

 

מיום 30.5.2007

תיקון מס' 94

ס"ח תשס"ז מס' 2096 מיום 30.5.2007 עמ' 316 (ה"ח 141)

"אומן" – אחד מאלה:

(1) אב או אם במשפחת אומנה שאישר משרד הרווחה, למעט אומנה יומית;

(2) אחראי על קטין לפי פסקה (3) להגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע";

"אחראי על קטין או חסר ישע" – כל אחד מאלה:

(1) הורה או מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין או לחסר ישע מחמת מעשה כשר או אסור שלו;

(2) בן משפחה של קטין או של חסר ישע, שמלאו לו שמונה עשרה שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הורו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, וכן הורהו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;

(3) מי שהקטין או חסר הישע מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו שמונה עשרה שנים; ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.

 

מיום 30.5.2007

ת"ט תשס"ז-2007

ס"ח תשס"ז מס' 2109 מיום 8.8.2007 עמ' 464

"אומן" – אחד מאלה:

(1) אב או אם במשפחת אומנה שאישר משרד הרווחה, למעט אומנה יומית;

(2) אחראי על קטין לפי פסקה (3) להגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע";

 

מיום 9.12.2010

תיקון מס' 108

ס"ח תשע"א מס' 2264 מיום 9.12.2010 עמ' 80 (ה"ח 507)

החלפת הגדרת "פקיד סעד" בהגדרת "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק"

הנוסח הקודם:

"פקיד סעד" – מי שמונה לכך לפי חוק;

 

מיום 6.12.2016

תיקון מס' 121

ס"ח תשע"ו מס' 2534 מיום 6.3.2016 עמ' 611 (ה"ח 586)

"אומן" – אחד מאלה:

(1) אב או אם במשפחת אומנה שאישר משרד הרווחה במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016;

(2) אחראי על קטין לפי פסקה (3) להגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע";

 

מיום 10.1.2017

תיקון מס' 128

ס"ח תשע"ז מס' 2596 מיום 10.1.2017 עמ' 331 (ה"ח 665)

"עובד סוציאלי שמונה לפי חוק" – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין:

(1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950;

(2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955;

(3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958;

(4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960;

(5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966;

(6) חוק הסעד (טיפול במפגרים באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969;

(7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981;

(8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996;

תקיפת קטין או חסר ישע (תיקון מס' 26) תש"ן-1989

368ב. (א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב)  נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף – מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו – מאסר תשע שנים.

(ג)   לענין סעיף זה, "חבלה" – בין גופנית בין נפשית.

מיום 7.12.1989

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ן מס' 1290 מיום 7.12.1989 עמ' 10 (ה"ח 1947)

הוספת סעיף 368ב

התעללות בקטין או בחסר ישע (תיקון מס' 26) תש"ן-1989

368ג. העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית, דינו – מאסר שבע שנים; היה העושה אחראי על קטין או תסר ישע, דינו – מאסר תשע שנים.

מיום 7.12.1989

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ן מס' 1290 מיום 7.12.1989 עמ' 11 (ה"ח 1947)

הוספת סעיף 368ג

חובת דיווח (תיקון מס' 26) תש"ן-1989 (תיקון מס' 108) תשע"א-2010

368ד. (א) היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שלושה חדשים.

(תיקון מס' 108) תשע"א-2010

(ב)  רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע – שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר ששה חדשים.

(תיקון מס' 108) תשע"א-2010

(ג)   היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר ששה חדשים.

(תיקון מס' 94) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 108) תשע"א-2010

(ג1) היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי סעיפים 345 עד 347, 348 ו-351, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שלושה חודשים; בסעיף זה, "בן משפחה" – כמשמעותו בפסקה (2) להגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א.

(תיקון מס' 94) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 108) תשע"א-2010

(ג2) בעל מקצוע מהמנויים בסעיף קטן (ב), שעקב עיסוקו במקצועו או בתפקידו היה לו יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי סעיפים 345 עד 347, 348 ו-351, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שישה חודשים.

(תיקון מס' 94) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 108) תשע"א-2010

(ג3) היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי סעיפים 345 עד 347, 348 ו-351, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שישה חודשים.

(תיקון מס' 108) תשע"א-2010

(ד)  נעברה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת, עבירת מין לפי סעיפים 345 עד 348, או עבירה של גרימת חבלה חמורה לפי סעיף 368ב(ב) או עבירת התעללות לפי סעיף 368ג, חובה על מנהל או איש צוות במקום כאמור, לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שישה חדשים.

(ה)  חובת דיווח לפי סעיף זה לא תחול על קטין.

(תיקון מס' 108) תשע"א-2010

(ו)   עובד סוציאלי שמונה לפי חוק שקיבל דיווח לפי סעיף זה יעבירנו למשטרה בצירוף המלצתו לפעול או להימנע מלפעול בקשר לדיווח, אלא אם כן קיבל אישור שלא להעביר את הדיווח למשטרה מאת אחת הועדות שהקים שר המשפטים לענין זה; חברי ועדה כאמור יהיו נציג פרקליט מחוז והוא יהיה היושב-ראש, קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה ועובד סוציאלי שמונה לפי חוק לאותו מחוז.

(תיקון מס' 30) תש"ן-1990 (תיקון מס' 108) תשע"א-2010

(ז)   הגיע למשטרה מידע לפי סעיף זה, תעביר אותו לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק, ולא תפעל לפני שתיוועץ בו אלא אם כן נדרשת פעולה מיידית שאינה סובלת דיחוי; אין בפעולה מיידית כאמור כדי לשלול את חובת העברת המידע לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק וההתייעצות עמו לאחר מכן.

(תיקון מס' 35) תשנ"א-1991 (תיקון מס' 56) תש"ס-2000 (תיקון מס' 91) תשס"ז-2006

(ח)  בסעיף זה, למעט בסעיף קטן (ד), "עבירה" – אחת מאלה:

(1)   עבירת זנות ותועבה לפי סעיפים 199, 201, 202, 203, 203ב, 203ג, 205א
ו-214(ב1);

(2)   עבירה של סיכון החיים והבריאות לפי סעיף 337;

(3)   עבירת מין לפי סעיפים 345, 346, 347, 347א, 348 ו-351;

(4)   עבירה של נטישה או הזנחה לפי סעיפים 361 ו-362;

(5)   עבירה של תקיפה או התעללות לפי סעיפים 368ב ו-368ג;

(6)   עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א.

מיום 7.12.1989

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ן מס' 1290 מיום 7.12.1989 עמ' 11 (ה"ח 1947)

הוספת סעיף 368ד

 

מיום 10.8.1990

תיקון מס' 30

ס"ח תש"ן מס' 1329 מיום 10.8.1990 עמ' 197 (ה"ח 2001)

(ז) הגיע למשטרה מידע לפי סעיף זה, תעביר אותו לפקיד סעד, ולא תפעל לפני שתיוועץ בפקיד הסעד אלא אם כן נדרשת פעולה מיידית שאינה סובלת דיחוי; אין בפעולה מיידית כאמור כדי לשלול את חובת העברת המידע לפקיד סעד וההתייעצות עמו לאחר מכן.

 

מיום 31.7.1991

תיקון מס' 35

ס"ח תשנ"א מס' 1366 מיום 31.7.1991 עמ' 209 (ה"ח 2061)

(ח) בסעיף זה, למעט בסעיף קטן (ד), "עבירה" – עבירה של סיכון החיים והבריאות לפי סעיף 337, עבירת מין לפי סעיפים 345 עד 348 ו-351, עבירה של נטישה או הזנחה לפי סעיפים 361 ו-362 ועבירה של תקיפה או התעללות לפי סעיפים 368ב ו-368ג.

 

מיום 21.7.2000

תיקון מס' 56

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 228 (ה"ח 2639)

(ח) בסעיף זה, למעט בסעיף קטן (ד), "עבירה" – עבירות זנות לפי סעיפים 199, 201, 202, 203, 203א, 203ב, 203ג ו-205א, עבירה של פרסום והצגת תועבה לפי סעיף 214(ב1), עבירה של סיכון החיים והבריאות לפי סעיף 337, עבירת מין לפי סעיפים 345 עד 348 ו-351, עבירה של נטישה או הזנחה לפי סעיפים 361 ו-362 ועבירה של תקיפה או התעללות לפי סעיפים 368ב ו-368ג.

 

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 91

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 2 (ה"ח 231)

(ח) בסעיף זה, למעט בסעיף קטן (ד), "עבירה" – עבירות זנות לפי סעיפים 199, 201, 202, 203, 203א, 203ב, 203ג ו-205א, עבירה של פרסום והצגת תועבה לפי סעיף 214(ב1), עבירה של סיכון החיים והבריאות לפי סעיף 337, עבירת מין לפי סעיפים 345 עד 348 ו-351, עבירה של נטישה או הזנחה לפי סעיפים 361 ו-362 ועבירה של תקיפה או התעללות לפי סעיפים 368ב ו-368ג. "עבירה" – אחת מאלה:

(1) עבירת זנות ותועבה לפי סעיפים 199, 201, 202, 203, 203ב, 203ג, 205א ו-214(ב1);

(2) עבירה של סיכון החיים והבריאות לפי סעיף 337;

(3) עבירת מין לפי סעיפים 345, 346, 347, 347א, 348 ו-351;

(4) עבירה של נטישה או הזנחה לפי סעיפים 361 ו-362;

(5) עבירה של תקיפה או התעללות לפי סעיפים 368ב ו-368ג;

(6) עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א.

 

מיום 30.5.2007

תיקון מס' 94

ס"ח תשס"ז מס' 2096 מיום 30.5.2007 עמ' 317 (ה"ח 141)

הוספת סעיפים קטנים 368ד(ג1), 368ד(ג2), 368ד(ג3)

 

מיום 9.12.2010

תיקון מס' 108

ס"ח תשע"א מס' 2264 מיום 9.12.2010 עמ' 80 (ה"ח 507)

(א) היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שלושה חדשים.

(ב) רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע – שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר ששה חדשים.

(ג) היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או חסר ישע עבר בו עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר ששה חדשים.

(ג1) היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי סעיפים 345 עד 347, 348 ו-351, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שלושה חודשים; בסעיף זה, "בן משפחה" – כמשמעותו בפסקה (2) להגדרה "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א.

(ג2) בעל מקצוע מהמנויים בסעיף קטן (ב), שעקב עיסוקו במקצועו או בתפקידו היה לו יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי סעיפים 345 עד 347, 348 ו-351, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שישה חודשים.

(ג3) היה לאחראי על קטין או חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין או בחסר ישע עבירת מין לפי סעיפים 345 עד 347, 348 ו-351, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנים, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שישה חודשים.

(ד) נעברה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת, עבירת מין לפי סעיפים 345 עד 348, או עבירה של גרימת חבלה חמורה לפי סעיף 368ב(ב) או עבירת התעללות לפי סעיף 368ג, חובה על מנהל או איש צוות במקום כאמור, לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שישה חדשים.

(ה) חובת דיווח לפי סעיף זה לא תחול על קטין.

(ו) פקיד סעד עובד סוציאלי שמונה לפי חוק שקיבל דיווח לפי סעיף זה יעבירנו למשטרה בצירוף המלצתו לפעול או להימנע מלפעול בקשר לדיווח, אלא אם כן קיבל אישור שלא להעביר את הדיווח למשטרה מאת אחת הועדות שהקים שר המשפטים לענין זה; חברי ועדה כאמור יהיו נציג פרקליט מחוז והוא יהיה היושב-ראש, קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה ופקיד סעד מחוזי ועובד סוציאלי שמונה לפי חוק לאותו מחוז.

(ז) הגיע למשטרה מידע לפי סעיף זה, תעביר אותו לפקיד סעד לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק, ולא תפעל לפני שתיוועץ בפקיד הסעד בו אלא אם כן נדרשת פעולה מיידית שאינה סובלת דיחוי; אין בפעולה מיידית כאמור כדי לשלול את חובת העברת המידע לפקיד סעד לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק וההתייעצות עמו לאחר מכן.

תקנות (תיקון מס' 26) תש"ן-1989

368ה. שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע סימן זה.

מיום 7.12.1989

תיקון מס' 26

ס"ח תש"ן מס' 1290 מיום 7.12.1989 עמ' 11 (ה"ח 1947)

הוספת סעיף 368ה

(תיקון מס' 97) תשס"ח-2008

סימן ו'2: תקיפת זקנים

מיום 27.2.2008

תיקון מס' 97

ס"ח תשס"ח מס' 2135 מיום 27.2.2008 עמ' 217 (ה"ח 188, ה"ח 194)

הוספת סימן ו'2

תקיפת זקן (תיקון מס' 97) תשס"ח-2008

368ו. (א)  התוקף זקן וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)  התוקף זקן וגורם לו חבלה חמורה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג)   בסעיף זה, "זקן" – אדם שמלאו לו 65 שנים.

(ד)  הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יוטל עליו עונש מאסר, שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על-תנאי.

מיום 27.2.2008

תיקון מס' 97

ס"ח תשס"ח מס' 2135 מיום 27.2.2008 עמ' 217 (ה"ח 188, ה"ח 194)

הוספת סעיף 368ו

סימן ז': פגיעה בחירות

חטיפה (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

369. הכופה אדם בכוח או באיומים או מפתהו באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, הרי זו חטיפה, ודינו – מאסר עשר שנים.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 114 (ה"ח 1400)

החלפת סעיף 369

הנוסח הקודם:

חטיפה מהארץ או ממשמורת

369. העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:

(1) מוציא אדם אל מעבר לגבולות המדינה בלי הסכמתו שלו עצמו או של המורשה בחוק להסכים בשבילו;

(2) מוציא, במעשה או בפיתוי, קטין שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים או קטינה שלא מלאו לה שש עשרה שנים, או אדם שאינו שפוי בדעתו, ממשמורתו של אפוטרופסם על פי דין בלי הסכמת האפוטרופוס.

הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה (תיקון מס' 12) תש"ם-1980 (תיקון מס' 91) תשס"ז-2006

370. המוציא אדם אל מעבר לגבולות המדינה שבה שוהה אותו אדם בלי הסכמתו שלו עצמו או של המורשה כחוק להסכים בשבילו, דינו – מאסר עשר שנים.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 114 (ה"ח 1400)

החלפת סעיף 370

הנוסח הקודם:

חטיפה – מהי

370. העושה מעשה כמתואר בסעיף 369, או כופה אדם בכוח או מפתהו באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, הרי זו חטיפה.

 

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 91

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 2 (ה"ח 231)

חטיפה מהארץ הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה

370. המוציא אדם אל מעבר לגבולות המדינה שבה שוהה אותו אדם בלי הסכמתו שלו עצמו או של המורשה כחוק להסכים בשבילו, דינו – מאסר עשרים שנים מאסר עשר שנים.

 

 

חטיפה לשם כליאה (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

371. החוטף אדם בכוונה שייכלא שלא כחוק, דינו – מאסר עשרים שנים.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 114 (ה"ח 1400)

החלפת סעיף 371

הנוסח הקודם:

חטיפה לשם רצח

371. החוטף אדם כדי שיירצח או כדי להעמידו בסכנה שיירצח, דינו – מאסר עשר שנים.

 

חטיפה לשם רצח או סחיטה (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

372. החוטף אדם כדי לרצחו או כדי להעמידו בסכנת רצח, או חוטף אדם כדי לסחוט או לאיים, דינו – מאסר עשרים שנים.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 115 (ה"ח 1400)

החלפת סעיף 372

הנוסח הקודם:

חטיפה לשם כליאה סודית

372. החוטף אדם בכוונה שייכלא בחשאי ובאיסור, דינו – מאסר שבע שנים.

חטיפה ממשמורת (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

373. (א) המוציא, במעשה או בפיתוי, קטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים או אדם שאינו שפוי בדעתו, ממשמורתו של אפוטרופוסם על פי דין בלי הסכמת האפוטרופוס, דינו – מאסר עשרים שנים.

(ב)  העושה כאמור בסעיף קטן (א) כדי לרצוח או להעמיד בסכנת רצח, דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 115 (ה"ח 1400)

החלפת סעיף 373

הנוסח הקודם:

חטיפת ילד כדי לגנוב מעליו

373. החוטף ילד שלא מלאו לו ארבע עשרה שנים, בכוונה ליטול מעליו חפץ שלא ביושר, דינו – מאסר שבע שנים.

חטיפה לשם חבלה חמורה [א/258] [1944] (תיקון מס' 12) תש"ם-1980 (תיקון מס' 91) תשס"ז-2006

374. החוטף אדם כדי שיהיה נתון לחבלה חמורה והחוטף אדם בידיעה שהנחטף יהיה נתון במצב כאמור, דינם – מאסר עשרים שנים.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 115 (ה"ח 1400)

החלפת סעיף 374

הנוסח הקודם:

חטיפה לשם חבלה או עבירת מין

374. החוטף אדם כדי שיהיה נתון לחבלה חמורה, למגע מיני אסור, לחיי זנות או לתאוה לא טבעית של אדם, או כדי להעמידו במצב של סכנה להיות נתון להם כאמור, והחוטף אדם בידיעה כי ייתכן שהנחטף יהיה נתון או מועמד במצב כאמור, דינם – מאסר עשר שנים.

 

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 91

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 2 (ה"ח 231)

חטיפה לשם חבלה או עבירת מין חמורה

374. החוטף אדם כדי שיהיה נתון לחבלה חמורה, למגע מיני אסור או לחיי זנות חמורה והחוטף אדם בידיעה שהנחטף יהיה נתון במצב כאמור, דינם – מאסר עשרים שנים.

 

 

חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם (תיקון מס' 91) תשס"ז-2006

374א. החוטף אדם לשם מטרה מהמטרות המנויות בסעיף 377א(א) או כדי להעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות באותו סעיף, דינו – מאסר עשרים שנים.

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 91

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 2 (ה"ח 231)

הוספת סעיף 374א

הסתרת חטוף [א/259]

375. המסתיר או כולא אדם באיסור בידיעה שהוא נחטף, דינו כאילו חטף את האדם באותה כוונה, ידיעה או מטרה שהיו לו בהסתרת האדם או בכליאתו.

החזקה בתנאי עבדות (תיקון מס' 91) תשס"ז-2006

375א. (א) המחזיק אדם בתנאי עבדות לצורכי עבודה או שירותים לרבות שירותי מין, דינו – מאסר שש עשרה שנים.

(ב)  נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה – מאסר עשרים שנים.

(ג)   בסימן זה, "עבדות" – מצב שבו מופעלות כלפי אדם סמכויות המופעלות ככלל כלפי קניינו של אדם; לענין זה, יראו שליטה ממשית בחייו של אדם או שלילת חירותו כהפעלת סמכויות כאמור.

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 91

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 3 (ה"ח 231)

הוספת סעיף 375א

עבודת כפיה (תיקון מס' 91) תשס"ז-2006

376. הכופה שלא כדין אדם לעבוד, תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחר או תוך איום באחד מאלה, או בהסכמה שהושגה בתרמית, והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה – דינו מאסר שבע שנים.

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 91

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 3 (ה"ח 231)

החלפת סעיף 376

הנוסח הקודם:

376. הכופה שלא כדין אדם לעבוד שלא מרצונו, דינו – מאסר שנה.

עיכוב דרכון (תיקון מס' 45) תשנ"ה-1995

376א. המעכב תחת ידו, שלא כדין, דרכון, תעודת מסע, או תעודת זהות של אדם אחר, דינו – מאסר שלוש שנים; העושה כן לשם מטרה מהמטרות המנויות בסעיף 377א(א) או המעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות באותו סעיף – דינו מאסר חמש שנים.

מיום 7.8.1995

תיקון מס' 45

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 392 (ה"ח 2415)

הוספת סעיף 376א

 

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 91

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 3 (ה"ח 231)

376א. המעכב תחת ידו, שלא כדין, דרכון, תעודת מסע, או תעודת זהות של אדם אחר, דינו – מאסר שנה מאסר שלוש שנים; העושה כן לשם מטרה מהמטרות המנויות בסעיף 377א(א) או המעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות באותו סעיף – דינו מאסר חמש שנים.

גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות (תיקון מס' 91) תשס"ז-2006

376ב. (א) הגורם לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר לשם העסקתו בזנות או החזקתו בתנאי עבדות, דינו – מאסר עשר שנים.

(ב)  נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה – מאסר חמש עשרה שנים.

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 91

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 3 (ה"ח 231)

הוספת סעיף 376ב

כליאת שוא [א/262] (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

377. העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים; עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או מתיימר שיש לו צו, דינו – מאסר חמש שנים.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 115 (ה"ח 1400)

377. העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו – מאסר שנה שלוש שנים; עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או מתיימר שיש לו צו, דינו – מאסר שלוש שנים חמש שנים.

סחר בבני אדם (תיקון מס' 91) תשס"ז-2006

377א. (א) הסוחר באדם לשם אחד מאלה או הסוחר באדם ומעמידו בכך בסכנה לאחד מאלה, דינו – מאסר שש עשרה שנים:

(1)   נטילת איבר מאיברי גופו;

(2)   הולדת ילד ונטילתו;

(3)   הבאתו לידי עבדות;

(4)   הבאתו לידי עבודת כפיה;

(5)   הבאתו לידי מעשה זנות;

(6)   הבאתו לידי השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה;

(7)   ביצוע עבירת מין בו.

(ב)  נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה – מאסר עשרים שנים.

(ג)   המתווך לסחר באדם כאמור בסעיף קטן (א), בין בתמורה ובין שלא בתמורה, דינו כדין הסוחר באותו אדם.

(ד)  בסעיף זה, "סחר באדם" – מכירה או קניה של אדם או עשיית עסקה אחרת באדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 91

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 3 (ה"ח 231)

הוספת סעיף 377א

עונש מזערי לעבירת החזקה בתנאי עבדות ועבירת סחר בבני אדם (תיקון מס' 91) תשס"ז-2006

377ב. (א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 375א או 377א, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.

(ב)  עונש מאסר לפי סעיף קטן (א) לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 91

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 4 (ה"ח 231)

הוספת סעיף 377ב

אי-פסיקת פיצוי – חובת הנמקה (תיקון מס' 91) תשס"ז-2006

377ג. הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 375א או 377א, ולא פסק בית המשפט פיצויים לניזוק לפי סעיף 77, יפרט בית המשפט בגזר הדין את נימוקיו לאי-פסיקת פיצויים כאמור.

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 91

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 4 (ה"ח 231)

הוספת סעיף 377ג

חילוט (תיקון מס' 91) תשס"ז-2006

377ד. (א) בסעיף זה ובסעיף 377ה –

"חוק מאבק בארגוני פשיעה" – חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;

"נפגע עבירה" – מי שנפגע במישרין מהעבירה וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו;

"עבירה" – עבירת החזקה בתנאי עבדות לפי סעיף 375 ועבירת סחר בבני אדם לפי סעיף 377א;

"רכוש" ו"רכוש הקשור לעבירה" – כהגדרתם בחוק מאבק בארגוני פשיעה.

(ב)  הוראות סעיפים 5 עד 33 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, למעט סעיפים 8, 14(2) ו-31 לחוק האמור, יחולו על חילוט רכוש הקשור לעבירה, לפי הענין ובשינויים המחויבים.

(ג)   בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), רכוש שניתן לחלט לפי הוראות סימן זה וכן לפי הוראות חוק מאבק בארגוני פשיעה או חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, יחולט לפי הוראות חוק זה, אלא אם כן קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את חילוט הרכוש שלא לפי הוראות סימן זה.

(ד)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר סדרי דין בענין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי או אזרחי, הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, סעדים זמניים, עיון חוזר, ערעור, וכן הוראות בדבר הדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לטוענים לזכות ברכוש.

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 91

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 4 (ה"ח 231)

הוספת סעיף 377ד

קרן ייעודית (תיקון מס' 91) תשס"ז-2006

377ה. (א) החלטת בית המשפט על חילוט לפי סעיף 377ד תהיה אסמכתא בידי האפוטרופוס הכללי לתפוש את הרכוש המחולט; רכוש שחולט, או תמורתו, יועבר לאפוטרופוס הכללי ויופקד על ידיו בקרן ייעודית שינהל בכפוף לתקנות שיותקנו לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – הקרן).

(ב)  קנס שהטיל בית המשפט על עבירה יופקד בקרן.

(ג)   הציג נפגע עבירה פסק דין לפיצויו לפני גורם שקבע לענין זה שר המשפטים, והראה כי אין באפשרותו הסבירה לממש את פסק הדין, כולו או חלקו, לפי כל דין, ישולם לנפגע העבירה מהקרן סכום הפיצוי שנקבע בפסק הדין ושטרם מומש, כולו או חלקו; לענין סעיף זה, "פסק דין" – פסק דין שאין עליו ערעור עוד.

(ד)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות את דרכי הנהלת הקרן, את השימוש שייעשה בנכסי הקרן ואת דרכי חלוקתם למטרות אלה:

(1)   שיקום של נפגעי עבירה, טיפול בהם והגנה עליהם; למטרה זו יוקצה בכל שנה סכום שלא יפחת ממחצית מנכסי הקרן בשנה אחת;

(2)   תשלום פיצוי שנקבע בפסק דין לנפגע עבירה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג);

(3)   מניעה של ביצוע עבירה;

(4)   ביצוע תפקידיהן של רשויות אכיפת החוק כדי לאכוף הוראות חוק זה לענין עבירה.

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 91

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 4 (ה"ח 231)

הוספת סעיף 377ה

סימן ח': תקיפה

תקיפה – מהי [א/248]

378. המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.

דין תקיפה סתם [א/249]

379. התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה.

תקיפה הגורמת חבלה ממשית [א/250]

380. התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים.

תקיפות שונות [א/251, 289] [תשי"ב] [תשל"ג] (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

381. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1)   תוקף חברו כדי לבצע פשע;

(2)   תוקף חברו כדי לגנוב דבר;

(3)   תוקף חברו כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, שלו עצמו או של זולתו, בשל כל עבירה, או למנוע לכידה או מעצר כאמור.

(תיקון מס' 105) תש"ע-2010

(ב)  (בוטל).

(תיקון מס' 105) תש"ע-2010

(ג)   העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כאשר התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים, דינו – מאסר חמש שנים.

מיום 2.4.1978

ת"ט תשל"ז-1977

ס"ח תשל"ז עמ' XVI

תקיפות שונות [א/251, 389] [תשי"ב] [תשל"ג]

 

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 115 (ה"ח 1400)

381. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1) תוקף חברו כדי לבצע פשע;

(2) תוקף חברו כדי לגנוב דבר;

(3) תוקף חברו כדי להתנגד למעצר או ללכידה כדין, שלו עצמו או של זולתו, בשל כל עבירה, או למנוע לכידה או מעצר כאמור;

(4) תוקף אדם העוסק כדין בהליך של הוצאה לפועל או בהטלת עיקול, או מתנגד או מפריע לו, כדי למנוע את ההוצאה לפועל או להבריח נכס שנלקח כדין בהליך של הוצאה לפועל או עיקול;

(5) תוקף אדם בגלל מעשה שעשה תוך ביצוע חובה שהוטלה עליו לפיו דין.

(ב) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על-פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר חמש שנים.

 

מיום 16.2.2010

תיקון מס' 105

ס"ח תש"ע מס' 2229 מיום 16.2.2010 עמ' 385 (ה"ח 265)

(ב) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר חמש שנים.

(ג) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כאשר התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים, דינו – מאסר חמש שנים.

תקיפות בנסיבות מחמירות [א/251א] [תשל"ג] (תיקון מס' 17) תשמ"ג-1983 (תיקון מס' 105) תש"ע-2010

382. (א) נעברה עבירה לפי סעיפים 379 או 380 כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם – כפל העונש הקבוע לעבירה.

 

 

(תיקון מס' 49) תשנ"ו-1996

(ב)  העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, "בן משפחתו" – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

(1)   בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;

(2)   קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א.

(תיקון מס' 49) תשנ"ו-1996

(ג)   העובר עבירה לפי סעיף 380 כלפי בן זוגו, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה.

מיום 30.3.1983

תיקון מס' 17

ס"ח תשמ"ג מס' 1079 מיום 30.3.1983 עמ' 58 (ה"ח 1554)

382. נעברה עבירה לפי סעיפים 379, 380 או 381(1) או (3) עד (5) 381(א)(1) או (3) כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם דינו של כל אחד מהם – כפל העונש הקבוע לעבירה.

 

מיום 21.3.1996

תיקון מס' 49

ס"ח תשנ"ו מס' 1583 מיום 21.3.1996 עמ' 242 (ה"ח 2496)

382. (א) נעברה עבירה לפי סעיפים 379, 380 או 381(א)(1) או (3) כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם דינו של כל אחד מהם – כפל העונש הקבוע לעבירה.

(ב) העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, "בן משפחתו" – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר והוא אחד מאלה:

(1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;

(2) קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א.

(ג) העובר עבירה לפי סעיף 380 כלפי בן זוגו, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה.

 

מיום 16.2.2010

תיקון מס' 105

ס"ח תש"ע מס' 2229 מיום 16.2.2010 עמ' 385 (ה"ח 265)

(א) נעברה עבירה לפי סעיפים 379, 380 או 381(א)(1) או (3) או 380 כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם דינו של כל אחד מהם – כפל העונש הקבוע לעבירה.

תקיפת עובד ציבור (תיקון מס' 105) תש"ע-2010

382א. (א) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב)  העובר עבירה לפי סעיף קטן (א), ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:

(1)   התכוון להכשיל את הנתקף בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;

(2)   היה מזוין בנשק חם או קר;

(3)   התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים.

(ג)   התוקף עובד חירום כאשר הוא מטפל באדם שמצוי בסכנת חיים או בסכנה חמורה לשלמות הגוף, או כאשר הוא עובד בחדר מיון, דינו – מאסר חמש שנים; בסעיף זה –

"עובד חירום" – רופא, סטז'ר, אח, מיילד, חובש, מי שממלא תפקיד במד"א או אדם אחר הממלא תפקיד בחדר מיון;

"רופא", "סטז'ר", "מיילד" ו"חדר מיון" – כהגדרתם בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996;

"מד"א" – אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה בחוק מגן דוד אדום, התש"י-1950.

(תיקון מס' 131) תשע"ח-2018

(ד)  העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) והנתקף הוא עובד חינוך, דינו – מאסר חמש שנים; בסעיף זה, "עובד חינוך" – מי שעוסק בהוראה או בחינוך במוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, וכן מי שעוסק בפיקוח על הוראה או חינוך במוסד חינוך כאמור.

מיום 16.2.2010

תיקון מס' 105

ס"ח תש"ע מס' 2229 מיום 16.2.2010 עמ' 385 (ה"ח 265)

הוספת סעיף 382א

 

מיום 11.3.2018

תיקון מס' 131

ס"ח תשע"ח מס' 2698 מיום 11.3.2018 עמ' 229 (ה"ח 759)

הוספת סעיף קטן 382א(ד)

פרק י"א: פגיעות ברכוש

סימן א': גניבה

גניבה – מהי [א/263]

383. (א) אדם גונב דבר אם הוא –

(1)   נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;

(2)   בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.

[א/268]

(ב)  לענין גניבה לפי סעיף קטן (א) אין נפקא מינה שהנוטל או השולח יד הוא חבר דירקטוריון או נושא משרה בתאגיד שהדבר שייך לו, ובלבד ששאר הנסיבות מצטרפות כדי גניבה.

(ג)   לענין גניבה –

(1)   "נטילה" – לרבות השגת החזקה –

(א)   בתחבולה;

(ב)   בהפחדה;

(ג)    בטעות הבעל ובידיעת הנוטל שההחזקה הושגה כך;

(ד)    במציאה, אם בזמן המציאה מניח המוצא שאפשר באמצעים סבירים לגלות את הבעל;

(2)   "נשיאה" – לרבות הסרת דבר ממקומו, ובדבר המחובר – הסרתו לאחר ניתוקו הגמור;

(3)   "בעלות" – לרבות בעלות חלקית, החזקה, זכות החזקה או שליטה;

(4)   "דבר הניתן להיגנב" – דבר בעל ערך שהוא נכסו של אדם, ובמחובר למקרקעין – לאחר ניתוקו מהם.

דין הגונב [א/270] [תשכ"ו]

384. הגונב, דינו – מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע לגניבה עונש אחר מחמת נסיבותיה או מחמת טיבו של הדבר שנגנב.

גניבה בנסיבות מיוחדות (תיקון מס' 101) תש"ע-2009

384א. (א) הגונב דבר כמפורט להלן, דינו – מאסר ארבע שנים:

(1)   דבר המשמש חלק מקווי תשתיות, מיתקני תשתיות או חיבור אליהם, או דבר שמטרתו הבטחת בטיחות הציבור;

(2)   דבר המשמש כלי עבודה או אמצעי להפקת פרנסתו של אדם, ובכלל זה כלים חקלאיים, תוצרת חקלאית, בקר או מקנה, ובלבד שערכו של הדבר הנגנב עולה על 1,000 שקלים חדשים;

(3)   דבר בעל ערך תרבותי, מדעי, היסטורי, דתי או אומנותי.

(ב)  הגונב דבר שערכו עולה על 500,000 שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים.

(תיקון מס' 135) תשע"ט-2018

(ג)   הגונב נשק, דינו – מאסר עשר שנים; בסעיף קטן זה, "נשק" – כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "נשק" שבסעיף 144(ג), למעט חלק, אבזר או תחמושת כאמור באותה פסקה.

מיום 1.12.2009

תיקון מס' 101

ס"ח תש"ע מס' 2213 מיום 3.11.2009 עמ' 236 (ה"ח 372, ה"ח 188)

הוספת סעיף 384א

 

מיום 12.12.2018

תיקון מס' 135

ס"ח תשע"ט מס' 2762 מיום 12.12.2018 עמ' 74 (ה"ח 811)

הוספת סעיף קטן 384א(ג)

נטילה שאינה גניבה [א/264]

385. (א) עמיל או שלוח המשעבד טובין או שטר בעלות עליהם שהופקדו בידו לשם מכירה או למטרה אחרת, והשעבוד הוא להבטחת סכום כסף שאינו עולה על הסכום שהגיע לו מאת שולחו בזמן עשיית השעבוד ובכלל זה סכום של שטר חליפין שקיבל עליו, או שטר חוב שעשה, על חשבון שולחו – אין זו גניבה.

(ב)  עובד הנוטל מזון שבהחזקת מעבידו, בניגוד להוראותיו, כדי לתתו לבעל חיים השייך למעבידו או שבהחזקתו – אין זו גניבה.

כספים המוחזקים לפי הוראה [א/265]

386. המקבל, לבדו או עם אחר, כסף או נייר ערך, או יפוי כוח למכירת נכס, למישכונו או לשעבודו או לעשיה בו בדרך אחרת, בין שהוא ניתן להיגנב ובין שאינו ניתן, והכל בהוראה שהכסף או הנכס או תמורתם או פירותיהם ישמשו כולם או חלקם למטרה פלונית או ישולמו לאדם פלוני כפי שפורשו בהוראה – יראו את הכסף או התמורה כנכסו של האדם שבשבילו נתקבל הכסף, נייר הערך או יפוי הכוח, עד שנתמלאה ההוראה.

קבלת כסף בשביל אחר [א/267]

387. המקבל, לבדו או עם אחר, כסף בשביל פלוני – יראו את הכסף כנכסו של האדם שבשבילו נתקבל, זולת אם ניתן הכסף על מנת שיהיה פריט בחשבון חייב וזכאי ושלגביו יהיו בין הצדדים יחסי חייב וזכאי בלבד.

כספים שקיבל מורשה [א/266]

388. המקבל, לבדו או עם אחר, נכס מזולתו בהרשאה למכור אותו או לעשות בו בדרך אחרת, ולשלם לנותן הנכס או לאדם אחר את דמי הנכס או מקצתם או למסור להם את חילוף הנכס או ליתן עליהם חשבון – יראו את דמי הנכס ואת חילופו כנכסו של האדם שממנו נתקבל הנכס עד שייעשה בנכס לפי תנאי קבלתו, זולת אם ההרשאה כללה הוראה, שלפיה יהיו דמי הנכס פריט בחשבון חייב וזכאי שבין המורשה כאמור לבין האדם אשר לו הוא חייב לשלם אותם או ליתן עליהם חשבון, ושלגבי תמורה זו יהיו ביניהם יחסי חייב וזכאי בלבד.

(תיקון מס' 12) תש"ם-1980

389. (בוטל).

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 115 (ה"ח 1400)

ביטול סעיף 389

הנוסח הקודם:

שידול לגניבה מבן זוג

389. המשדל אחד מבני זוג החיים יחד לעשות בדבר שהוא, לידיעת המשדל, נכסו של בן הזוג האחר, בדרך שהיה בה משום גניבה לולא היו נשואים, יראו את המשדל כמי שגנב את הדבר.

גניבה בידי עובד הציבור [א/274] [תשכ"ד] (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988

390. עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר עשר שנים.

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 66 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

390. עובד הציבור הגונב דבר שהוא נכס המדינה או דבר שהגיע לידיו מכוח עבודתו, וערכו עולה על חמש מאות לירות אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר עשר שנים.

 

גניבה בידי עובד [א/275 רישה] [תשכ"ד] (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988

391. עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים.

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 66 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

391. עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על חמש מאות לירות אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים.

 

גניבה בידי המנהל [א/275 סיפה]

392. חבר דירקטוריון או נושא משרה של תאגיד הגונב דבר שהוא נכס התאגיד, דינו – מאסר שבע שנים.

גניבה בידי מורשה [א/276]

393. העושה אחת מאלה, דינו מאסר שבע שנים:

(1)   גונב נכס שקיבל עם יפוי כוח לעשיה בו;

(2)   גונב נכס שהופקד אצלו, לבדו או עם אדם אחר, על מנת שישמרנו שמירה מעולה או ישתמש בו או בתמורתו, כולם או מקצתם, למטרה פלונית או ימסור כולם או מקצתם לאדם פלוני;

(3)   גונב נכס שקיבל, לבדו או עם אדם אחר, בשביל אדם אחר או לזכותו;

(4)   גונב מן התמורה של נייר ערך, או של עשיה בנכס על פי יפוי כוח, כשקיבל הוראה שתשמש למטרה פלונית או תשולם לאדם פלוני.

(תיקון מס' 101) תש"ע-2009

393א. (בוטל).

מיום 18.12.1995

תיקון מס' 46

ס"ח תשנ"ו מס' 1552 מיום 18.12.1995 עמ' 16 (ה"ח 2437)

הוספת סעיף 393א

 

מיום 1.12.2009

תיקון מס' 101

ס"ח תש"ע מס' 2213 מיום 3.11.2009 עמ' 236 (ה"ח 372, ה"ח 188)

ביטול סעיף 393א

הנוסח הקודם:

גניבת בקר ומקנה

393א. הגונב בקר או מקנה, דינו – מאסר ארבע שנים.

סימן ב': עבירות מעין גניבה

הסתרת פנקס [א/279] [תשכ"ו]

394. פנקס שיש על פי דין רשות או חובה לנהלו כדי לאמת או לרשום קנין בנכס או כדי לרשום לידות, הטבלות, נישואין, פטירות או קבורות, או העתק של חלק מפנקס כאמור שעל פי הדין יש לשלחו למשרד ציבורי – כל המסתירו או נוטלו ממקום הפקדתו, בכוונה להונות, דינו – מאסר חמש שנים.

הסתרת צוואה [א/280]

395. המסתיר כתב צוואה בכוונה להונות, בין שהמצווה חי ובין שהוא מת, דינו – מאסר חמש שנים.

הסתרת שטר קנין [א/281]

396. המסתיר, בכוונה להונות, מסמך או חלק ממנו שהם ראיה לקנין או לזכות קנין במקרקעין, דינו – מאסר שלוש שנים.

הריגת חיה כדי לגנבה [א/282]

397. ההורג חיה הניתנת להיגנב בכוונה לגנוב את העור או את הגופה או חלק מהם, דינו כאילו גנב את החיה.

ניתוק בכוונה לגנוב [א/283]

398. המנתק כליל דבר שהיה מחובר למקרקעין, בכוונה לגנבו, דינו כאילו גנב את הדבר אחרי שנותק.

הונאה במחצבים [א/284] [תשכ"ו]

399. הנוטל או מסתיר עפרות, מתכת או מחצב במכרה או בסביבתו, או עושה שם מעשה אחר בהם, בכוונה להונות אדם, דינו – מאסר שלוש שנים.

נטילת חשמל או מים או גז (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

400. מי שבמזיד או במרמה נוטל או צורך חשמל או מים או גז שאינו זכאי להם, או משתמש בהם או גורם להטייתם או לבזבוזם, דינו – מאסר שלוש שנים.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 115 (ה"ח 1400)

החלפת סעיף 400

הנוסח הקודם:

הטיית חשמל ומים

400. (א) מי שבזדון או במרמה נוטל חשמל או גורם לבזבוזו או להטייתו או משתמש בו, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) מי שבמרמה נוטל או מטה, לשימוש או לשימוש זולתו, מים זורמים השייכים לאחר, דינו – מאסר שלוש שנים.

גניבת כלי שיט או כלי טיס (תיקון מס' 28) תש"ן-1990

401. המשתמש בכלי שיט או בכלי טיס בלי נטילת רשות מבעליו או ממי שמחזיק בו כדין, דינו – מאסר שלוש שנים; בסעיף זה –

"כלי שיט" – כלי העשוי לשוט, למעט כלי המונע על ידי משוטים בלבד;

"כלי טיס" – כלי או מיתקן ממונעים המיועדים או המשמשים לטיסה באוויר.

מיום 12.1.1990

תיקון מס' 28

ס"ח תש"ן מס' 1300 מיום 12.1.1990 עמ' 45 (ה"ח 1959)

החלפת סעיף 410

הנוסח הקודם:

שימוש ברכב בלי רשות

401. (א) המשתמש ברכב לנסיעה בלי נטילת רשות מבעל הרכב או ממי שהחזיק בו כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) "רכב", לענין סעיף זה – רכב מנועי כמשמעותו בפקודת התעבורה, לרבות ספינה או סירה המונעים בכוח מיכני ועגלה הרתומה לבהמה.

סימן ג': שוד

שוד [א/287, 288(1)] [תשכ"ו]

402. (א) הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, הרי זה שוד, ודינו של השודד – מאסר ארבע-עשרה שנים.

(ב)  היה השודד מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או שהיה בחבורה, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו הוא פצע אדם, הכהו או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו, דינו – מאסר עשרים שנים.

נסיון שוד [א/288(2)] [תשכ"ו]

403. התוקף אדם לשם שוד, דינו – מאסר שבע שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות כאמור בסעיף 402(ב), דינו – מאסר עשרים שנים.

דרישת נכס באיומים [א/293] [תשל"ג]

404. הדורש מאדם דבר ערך בכוונה לגנבו, תוך שימוש באיומים או בכוח, דינו – מאסר חמש שנים; נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – מאסר עשר שנים.

סימן ד': פריצה והתפרצות

פריצה, כניסה והתפרצות [א/294]

405. (א) השובר חלק חיצוני או פנימי של בנין, או פותח – במפתח, במשיכה, בדחיפה, בהרמה או בכל דרך אחרת – דלת, חלון, תריס או כל דבר שנועד לסגור או לכסות פתח בבנין או פתח הנותן מעבר מחלק לחלק בבנין, נקרא פורץ.

(ב)  המכניס לבנין חלק מגופו או מן הכלי שהוא משתמש בו, נקרא נכנס.

(ג)   הפורץ ונכנס או פורץ ויוצא, נקרא מתפרץ.

(ד)  הנכנס לבנין באיום, בתחבולה, או בקנוניה עם אדם שבבנין, או נכנס לארובה או לפתח אחר של הבנין העומד פתוח דרך קבע לצורך מסויים וכרגיל אינו נועד לשמש לכניסה, רואים אותו כאילו פרץ ונכנס.

כניסה והתפרצות למקום מגורים או תפילה או ממנו [א295/, 296] [תשכ"ו]

406. (א) הנכנס למקום המשמש למגורי אדם או לתפילה, או הנמצא בהם, בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)  המתפרץ למקום כאמור בסעיף קטן (א) בכוונה לבצע גניבה או פשע, או המתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע או נכנס אליו לשם כך, דינו – מאסר שבע שנים.

התפרצות לבנין או מבנין, שאינו מקום מגורים או תפילה [א/297, 298] [תשכ"ו]

407. (א) המתפרץ לבנין שאינו משמש בית מגורים ולא מקום תפילה, או לבנין שהוא אמנם סמוך לבית מגורים ומוחזק יחד עמו אך איננו חלק ממנו, בכוונה לבצע בהם גניבה או פשע, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)  המתפרץ לבנין כאמור בסעיף קטן (א) ומבצע בו גניבה או פשע, או מתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע, דינו – מאסר שבע שנים.

כניסה והתפרצות בנסיבות מחמירות [א/295-298] [תשל"ג]

408. נעברה עבירה לפי סעיפים 406 או 407 כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה.

 

החזקת מכשירי פריצה [א/299(2)] [תשכ"ו] (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

409. מי שנמצא ברשותו מכשיר המשמש לשם פריצה לבנין, ואין לו הסבר סביר לכך, דינו – מאסר שלוש שנים.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 115 (ה"ח 1400)

409. מי שנמצא ברשותו מכשיר המשמש לשם פריצה לבנין, ואין בידו להוכיח הצדק כדין ואין לו הסבר סביר לכך, דינו – מאסר שלוש שנים.

 

נסיבות מחשידות בכוונת פריצה [א/299(1)] [תשכ"ו]

410. מי שנמצא באחת מנסיבות אלה, דינו – מאסר חמש שנים:

(1)   הוא מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם לסכן או לפגוע, בכוונה לפרוץ או להיכנס לבנין ולבצע בו גניבה או פשע;

(2)   הוא מחזיק מכשיר המשמש לשם פריצה לבנין, בכוונה לבצע פשע;

(3)   פניו רעולים או מושחרים או הוא מוסווה בדרך אחרת, בכוונה לבצע גניבה או פשע;

(4)   הוא נמצא בבנין בכוונה לבצע בו גניבה או פשע, ונקט אמצעים להסתיר את נוכחותו.

סימן ה': נכסים גנובים

קבלת נכסים שהושגו בפשע [א/309] [תשכ"ו] ת"ט תשל"ח-1978

411. המקבל במזיד, בעצמו או על ידי שלוח, דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר, כשהוא יודע כי בפשע נגנב, נסחט, הושג או נעשה בו, והנוטל עליו בעצמו או על ידי שלוח, לבדו או ביחד עם אחר, את השליטה או העשיה בנכס כאמור, דינם – מאסר שבע שנים, אולם יכולים הם להיות נידונים בבית משפט המוסמך לשפוט את מבצע הפשע ויהיו צפויים לעונש שהוא צפוי לו.

מיום 30.3.1978

ת"ט תשל"ח-1978

ס"ח תשל"ח מס' 891 מיום 30.3.1978 עמ' 113

411. המקבל במזיד, בעצמו או על ידי שלוח, דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר, כשהוא יודע כי בפשע נגנב, נסחט, הושג או נעשה בו, והנוטל עליו בעצמו או על ידי שלוח, לבדו או ביחד עם אחר, את השליטה או העשיה בנכס כאמור, דינם – מאסר שבע שנים, אולם יכולים הם להיות נידונים כמו בבית המשפט המוסמך לשפוט את מבצע הפשע ודינם יהיה כדינו ויהיו צפויים לעונש שהוא צפוי לו.

קבלת נכסים שהושגו בעוון [א/310]

412. המקבל, בעצמו או על ידי שלוח, דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר, כשהוא יודע כי בעוון נלקח, הושג, נשלחה בו יד או נעשה בו, והנוטל עליו בעצמו או על ידי שלוח, לבדו או ביחד עם אחר, את השליטה או העשיה בנכס כאמור, דינם כדין מבצע אותו עוון.

החזקת נכס חשוד [א/311]

413. המחזיק דבר, כסף, נייר ערך או כל נכס אחר שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים, ואין בידו להניח את דעתו של בית משפט שרכש את ההחזקה בהם כדין, דינו – מאסר ששה חדשים.

(תיקון מס' 28) תש"ן-1990

סימן ה'1: עבירות בקשר לרכב

מיום 12.1.1990

תיקון מס' 28

ס"ח תש"ן מס' 1300 מיום 12.1.1990 עמ' 44 (ה"ח 1959)

הוספת סימן ה'1

הגדרות (תיקון מס' 28) תש"ן-1990

413א. בסימן זה –

"בעל רכב" – לרבות מי שמחזיק בו כדין;

"פורץ" ו"מתפרץ" – כמשמעותם בסעיף 405, כאשר במקום "בנין" יבוא "רכב";

"רכב" – רכב הנע מכוח מכני מכל צורה שהיא או הנגרר על ידי רכב, וכן מכונה או מיתקן הנעים או הנגררים כאמור, ולרבות אופנוע עם רכב צדי או גרור או בלעדיהם, תלת-אופנוע וכן אופניים או תלת-אופן, אם יש להם מנוע-עזר;

"זיוף" ו"מסמך" – כהגדרתם בסעיף 414 לחוק.

מיום 12.1.1990

תיקון מס' 28

ס"ח תש"ן מס' 1300 מיום 12.1.1990 עמ' 44 (ה"ח 1959)

הוספת סעיף 413א

גניבת רכב (תיקון מס' 28) תש"ן-1990

413ב. (א) הגונב רכב, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב)  הנוטל רכב ללא רשות מבעליו, והוא מעבירו למקום אחר או לאדם אחר בנסיבות המצביעות על כוונה שלא להחזירו לבעליו, אף אם עשה כל אחד מאלה על-ידי אחר, דינו כדין גונב רכב.

מיום 12.1.1990

תיקון מס' 28

ס"ח תש"ן מס' 1300 מיום 12.1.1990 עמ' 44 (ה"ח 1959)

הוספת סעיף 413ב

שימוש ברכב ללא רשות (תיקון מס' 28) תש"ן-1990

413ג. הנוהג, משתמש או מעביר ממקום למקום, רכב ללא רשות מבעליו, ונוטש אותו במקום ממנו נלקח או בסמוך אליו, דינו – מאסר שלוש שנים; עושה כן ונוטש את הרכב בכל מקום אחר, דינו – מאסר חמש שנים.

מיום 12.1.1990

תיקון מס' 28

ס"ח תש"ן מס' 1300 מיום 12.1.1990 עמ' 44 (ה"ח 1959)

הוספת סעיף 413ג

גניבה מרכב או פירוק רכב (תיקון מס' 28) תש"ן-1990

413ד. (א)  הגונב דבר מתוך רכב, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב)  המפרק חלק מרכב ללא רשות מבעליו, בין אם החלק מחובר לרכב דרך קבע בין אם לאו, דינו – מאסר חמש שנים.

(ג)   העושה כאמור בסעיף קטן (ב) ביודעו שהרכב גנוב, דינו – מאסר שבע שנים.

מיום 12.1.1990

תיקון מס' 28

ס"ח תש"ן מס' 1300 מיום 12.1.1990 עמ' 44 (ה"ח 1959)

הוספת סעיף 413ד

חבלה במזיד (תיקון מס' 28) תש"ן-1990

413ה. ההורס או פוגע במזיד ברכב או בחלק ממנו, דינו – מאסר חמש שנים.

מיום 12.1.1990

תיקון מס' 28

ס"ח תש"ן מס' 1300 מיום 12.1.1990 עמ' 44 (ה"ח 1959)

הוספת סעיף 413ה

 

פריצה לרכב (תיקון מס' 28) תש"ן-1990

413ו. הפורץ רכב או מתפרץ לרכב, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כן בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו – מאסר שבע שנים.

מיום 12.1.1990

תיקון מס' 28

ס"ח תש"ן מס' 1300 מיום 12.1.1990 עמ' 44 (ה"ח 1959)

הוספת סעיף 413ו

החזקת מכשירי פריצה (תיקון מס' 28) תש"ן-1990

413ז. מי שנמצא ברשותו מכשיר המשמש לשם פריצה לרכב ואין לו הסבר סביר לכך, דינו – מאסר שלוש שנים.

מיום 12.1.1990

תיקון מס' 28

ס"ח תש"ן מס' 1300 מיום 12.1.1990 עמ' 44 (ה"ח 1959)

הוספת סעיף 413ז

 

גניבה או זיוף של מסמך (תיקון מס' 28) תש"ן-1990

413ח. הגונב או מזייף מסמך או משתמש במסמך במרמה, כאשר –

(1)   המסמך קשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב; או

(2)   המעשה נעשה כדי לבצע או להקל על ביצוע עבירה לפי סימן זה, דינו – מאסר חמש שנים.

מיום 12.1.1990

תיקון מס' 28

ס"ח תש"ן מס' 1300 מיום 12.1.1990 עמ' 44 (ה"ח 1959)

הוספת סעיף 413ח

שינוי זהות של רכב או של חלק של רכב (תיקון מס' 28) תש"ן-1990

413ט. המזייף או מטשטש סימני זיהוי של רכב, או של חלק של רכב, או עושה מעשה המקשה על זיהוים, דינו – מאסר שבע שנים.

מיום 12.1.1990

תיקון מס' 28

ס"ח תש"ן מס' 1300 מיום 12.1.1990 עמ' 45 (ה"ח 1959)

הוספת סעיף 413ט

 

קבלת רכב או חלק גנובים (תיקון מס' 28) תש"ן-1990

413י. המקבל בעצמו או על-ידי אחר רכב או חלק של רכב ביודעו שהרכב או החלק הושגו בעבירה לפי סימן זה, או הנוטל עליו, בעצמו, על-ידי אחר, או ביחד עם אחר, את השליטה ברכב או בחלק כאמור, דינו – מאסר שבע שנים.

מיום 12.1.1990

תיקון מס' 28

ס"ח תש"ן מס' 1300 מיום 12.1.1990 עמ' 45 (ה"ח 1959)

הוספת סעיף 413י

מסחר ברכב או בחלק גנובים (תיקון מס' 28) תש"ן-1990

413יא. העוסק ביודעין במכירה, בקניה, בפירוק או בהרכבה של רכב גנוב, או של חלק גנוב של רכב, דינו – מאסר עשר שנים.

מיום 12.1.1990

תיקון מס' 28

ס"ח תש"ן מס' 1300 מיום 12.1.1990 עמ' 45 (ה"ח 1959)

הוספת סעיף 413יא

 

פסילה מהחזקת רשיון (תיקון מס' 28) תש"ן-1990

413יב. הורשע אדם בעבירה לפי סימן זה, רשאי בית-המשפט, בנוסף על כל עונש אחר, ובנוסף לסמכותו לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה, לפסול אותו מהחזיק ברשיון נהיגה או ברשיון רכב לתקופה שיקבע.

מיום 12.1.1990

תיקון מס' 28

ס"ח תש"ן מס' 1300 מיום 12.1.1990 עמ' 45 (ה"ח 1959)

הוספת סעיף 413יב

שמירת דינים (תיקון מס' 28) תש"ן-1990

413יג. הוראות סימן זה באות להוסיף על הוראות חוק זה וכל דין אחר, ולא לגרוע מהן.

מיום 12.1.1990

תיקון מס' 28

ס"ח תש"ן מס' 1300 מיום 12.1.1990 עמ' 45 (ה"ח 1959)

הוספת סעיף 413יג

 

סימן ו': עבירות מרמה, סחיטה ועושק

הגדרות [ח/1]

414. בסימן זה –

"דבר" – מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה;

"מרמה" – טענת עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת; ו"לרמות" – להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל;

"מסמך" – תעודה שבכתב, וכל אמצעי אחר, בין בכתב ובין בצורה אחרת, העשוי לשמש ראיה;

"זיוף" – אחת מאלה:

(1)   עשיית מסמך הנחזה להיות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות;

(2)   שינוי מסמך – לרבות הוספת פרט או השמטת פרט – בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין;

(3)   חתימת מסמך בשם פלוני ללא סמכות כדין, או בשם מדומה, באופן העשוי להיחזות כאילו נחתם המסמך בידי פלוני;

"שיק" – כמשמעותו בפקודת השטרות, לרבות שטר חליפין משוך על אגודה שיתופית לאשראי שהוא בר פרעון עם דרישה;

"בנקאי" – האדם שעליו משוך השיק.

קבלת דבר במרמה [ח/2]

415. המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים.

תחבולה [ח/3]

416. המקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה, דינו – מאסר שנתיים.

כישוף [ח/4]

417. (א) המתחזה לעשות מעשה כישוף בכוונה לקבל דבר, דינו – מאסר שנתיים; קיבל דבר בעד מעשה הכישוף או על פיו, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין סעיף זה, "כישוף" – לרבות מעשה קוסם והגדת עתידות.

(ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מעשה קוסם או הגדת עתידות שאינם חורגים מגדר שעשוע או בידור, והשעשוע או הבידור ניתנים ללא תמורה, או שתמורתם היא מחיר הכניסה בלבד למקום עריכתם.

זיוף [ח/5]

418. המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים.

זיוף המשפיע על עסקאות [ח/6]

419. המזייף מסמך שיש בו ידיעה על אדם או על תאגיד בכוונה לרמות, דינו – מאסר שלוש שנים; אין נפקא מינה, לענין זה, אם האדם או התאגיד היו קיימים או לא ואם התאגיד עמד להיווסד אך לא נוסד.

שימוש במסמך מזוייף [ח/7]

420. המגיש או מנפק מסמך מזוייף או משתמש בו בדרך אחרת, בידעו שהוא מזוייף, דינו כדין מזייף המסמך.

זיוף בידי עובד הציבור [ח/8]

421. עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או על שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו, דינו – מאסר שלוש שנים עם או בלי קנס; עשה כן בכוונה לקבל דבר, דינו – מאסר חמש שנים עם או בלי קנס; קיבל דבר באמצעות מסמך מזוייף כאמור, דינו – מאסר שבע שנים עם או בלי קנס.

שידולי מרמה [ח/9]

422. המשדל אדם במרמה לעשות מסמך או לחתום עליו או להשיג חתימת אדם אחר או חותמת על מסמך, דינו כדין מזייף ודין המסמך כדין מסמך מזוייף; המשדל אדם במרמה להשמיד מסמך ויש בכך כדי לגרום לו הפסד דבר, דינו כדין המקבל דבר במרמה; אין הוראות אלה באות לגרוע מהוראות כל דין אחר בענין שידול.

רישום כוזב במסמכי תאגיד [ח/9א] [תש"ל, תשל"ה]

423. מייסד, מנהל, חבר או פקיד של תאגיד, הרושם, או גורם לרישום, פרט כוזב במסמך של התאגיד, בכוונה לרמות, או נמנע מלרשום בו פרט אשר היה עליו לרשמו, בכוונה לרמות, דינו – מאסר חמש שנים; לענין סעיף זה, וסעיפים 424 ו-425, "תאגיד" – לרבות תאגיד העומד להיווסד.

עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד [ח/9ב] [תשל"ח]

424. מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד –

(1)   שעשה ביודעין, בעסקי התאגיד או בנכסיו, דבר הפוגע ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו, דינו – מאסר חמש שנים או קנס מאה אלף לירות;

(2)   שעשה ביודעין בעסקי התאגיד דבר בדרך הפוגעת בניהול תקין של עסקיו, דינו – מאסר שנה או קנס עשרים אלף לירות.

אי גילוי מידע ופרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד (תיקון מס' 32) תשנ"א-1991

424א. (א) נושא משרה בכיר בתאגיד שלציבור עניין בו, שעשה אחת מאלה:

(1)   לא מסר לממונה הודעה נכונה על עסקה או אירוע שפרטיהם הגיעו לידיעתו בתוקף תפקידו בתאגיד, במטרה להטעותו וביודעו שהדבר עלול לפגוע פגיעה של ממש ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו;

(2)   לא מסר לממונה, לפי דרישה כדין, מידע חיוני, או שמסר מידע מטעה בדבר עסקיו של התאגיד, נכסיו או התחייבויותיו, במטרה להטעותו, ביודעו שהמידע, או אי מסירתו, או מסירת המידע המטעה כאמור, יכולים לפגוע פגיעה של ממש ביכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו או להשפיע השפעה של ממש לרעה על מצבו העסקי של התאגיד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס.

(ב)  אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לפגוע בזכותו של נושא משרה בכיר שלא למסור מידע לפי כל דין.

(ג)   דירקטור או נושא משרה בכיר בתאגיד שלציבור ענין בו המפרסם, בכוונה לרמות, הודעה שיש בה מידע או פרט מהותי לא נכון בדבר יכולתו של התאגיד לקיים את התחייבויותיו או הודעה כאמור שיש בה הטעיה משמעותית בדבר מצבו העסקי של התאגיד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס, אלא אם כן הוכיח שההודעה נמסרה שלא מיוזמתו ובמטרה להגן על ענייניו של התאגיד או על ענייניהם של לקוחותיו, ולא היה בה כדי להטעות משקיע סביר.

(ד)  הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה ונוכח בית המשפט כי עקב ביצוע העבירה נגרם נזק לתאגיד, רשאי הוא, בנוסף לכל עונש אחר, לחייב את הנידון לפצות את התאגיד בשל הנזק שנגרם לו על ידי העבירה ובלבד שסכום הפיצוי לא יעלה על פי ארבעה מהסכום האמור בסעיף 77.

(ה)  החיוב בפיצוי כאמור בסעיף קטן (ד) הוא, לכל דבר וענין, כפסק דין שניתן בתובענה אזרחית; בערעור על הרשעה שהביאה לידי החיוב כאמור מותר לכלול אף ערעור על אותו חיוב.

(ו)   בסעיף זה –

"נושא משרה בכיר" – מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, חשב, מבקר פנימי, מזכיר התאגיד וכל מי שממלא תפקיד כאמור, יהא תואר משרתו אשר יהא;

"ממונה" – מי שנושא משרה בכיר כפוף להוראותיו במישרין, ובמנהל כללי – הדירקטוריון של החברה או מי שהוא קבע כממונה לענין סעיף זה; לא היה בתאגיד דירקטוריון, יהיה הממונה גוף או אדם הממלאים תפקידים דומים לשל דירקטוריון של חברה, או מי שהם קבעו;

"מפרסם" – לרבות המוסר מידע לגוף ציבורי;

"תאגיד שלציבור ענין בו" – אחד מאלה:

(1)   תאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור;

(2)   תאגיד שניירות ערך שלו נסחרים בבורסה או רשומים בה למסחר;

(3)   תאגיד אשר בהתאם לדו"חותיו הכספיים ליום 31 בדצמבר שקדם ליום ביצוע העבירה, סכום המכירות והשירותים שסיפק בשנה שאליה מתייחסים הדו"חות, עולה על מאה מיליון שקלים חדשים או שהונו העצמי עולה על עשרים מיליון שקלים חדשים או שהוא מעסיק מעל מאתיים עובדים; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הנתונים הנקובים בפסקה זו, כולם או מקצתם;

(4)   חברה ממשלתית – כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975.

מיום 6.3.1991

תיקון מס' 32

ס"ח תשנ"א מס' 1348 מיום 6.3.1991 עמ' 104 (ה"ח 2016)

הוספת סעיף 424א

מרמה והפרת אמונים בתאגיד [ח/9ג] [תשל"ה]

425. מנהל, מנהל עסקים או עובד אחר של תאגיד, או כונס נכסים, מפרק עסקים, מפרק עסקים זמני, מנהל נכסים או מנהל מיוחד של תאגיד, אשר נהג אגב מילוי תפקידו במרמה או בהפרת אמונים הפוגעת בתאגיד, דינו – מאסר שלוש שנים.

העלמה במרמה [ח/10]

426. המעלים או משמיד או מוציא מרשותו מסמך או נכס בכוונה לרמות, דינו – מאסר שלוש שנים.

סחיטה בכוח [ח/11] [תשל"ג]

427. (א) המשתמש שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; הביא השימוש בכוח לידי עשיית המעשה או המחדל, דינו – מאסר תשע שנים.

(ב)  לענין סעיף זה, דין המאכיל או המשקה סמים או משקאות משכרים כדין המשתמש בכוח.

סחיטה באיומים [ח/12] [תשל"ג] (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

428. המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 115 (ה"ח 1400)

החלפת סעיף 428

הנוסח הקודם:

428. (א) המאיים על אדם, בכתב או בעל פה, בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, ברכושו, בשמו הטוב או בפרנסתו שלו או של אדם אחר, אם לא יעשה מעשה, או אם לא יימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שלוש שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום כאמור או תוך כדי האיום, דינו – מאסר תשע שנים.

(ב) לענין סעיף זה, דין הכותב, החותם, המדפיס, השולח או המביא כתב איום כשהוא יודע תכנו – כדין המאיים.

(תיקון מס' 12) תש"ם-1980

429. (בוטל).

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 116 (ה"ח 1400)

ביטול סעיף 429

הנוסח הקודם:

סחיטה בכוח פרסום או מניעת פרסום

429. המפרסם או מאיים לפרסם לשון הרע על זולתו, או מאיים במישרין או בעקיפין להדפיס או לפרסם משהו הנוגע לזולתו, או מציע במישרין או בעקיפין להימנע מהדפיס או מפרסם משהו הנוגע לזולתו, והכל בכוונה לסחוט ממנו או ממישהו אחר כסף או ערובה לכסף או דבר ערך, או בכוונה לשדל אותו או מישהו אחר ליתן או להשיג למישהו מינוי או משרה שיש עמם ריווח או יחסי אמון, דינו – מאסר שלוש שנים.

נטילת נכסים לשם סחיטה [ח/12א] [תש"ל]

430. הנוטל נכס של זולתו שלא כדין כדי להניעו לתת דבר או לעשות מסמך או לחתום עליו, דינו – מאסר שנה.

עושק [ח/13] (תיקון מס' 91) תשס"ז-2006

431. המנצל את המצוקה, החולשה הגופנית או השכלית, חוסר הנסיון או קלות הדעת של הזולת לאחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1)   דורש או מקבל דבר שאינו מגיע לו כדין;

(2)   דורש או מקבל בעד מצרך או בעד שירות תמורה העולה במידה בלתי סבירה על התמורה המקובלת;

(3)   נותן בעד מצרך או בעד שירות תמורה הנופלת במידה בלתי סבירה מן התמורה המקובלת.

מיום 29.10.2006

תיקון מס' 91

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 5 (ה"ח 231)

431. המנצל את המצוקה, החולשה הגופנית או השכלית, חוסר הנסיון או קלות הדעת של הזולת לאחת מאלה, דינו – מאסר שנה מאסר שלוש שנים:

הוצאת שיק ללא כיסוי (תיקון מס' 10) תש"ם-1980

432. (א) המוציא שיק שמשך והוא יודע שאין חובה על הבנקאי לפרוע את השיק מן התאריך הנקוב בו עד 30 יום לאחריו, או אין לו יסוד סביר להניח שיש חובה כאמור על הבנקאי, והשיק הוצג לפרעון תוך התקופה האמורה וחולל, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61 או פי ארבעה מהסכום הנקוב בשיק, לפי הסכום הגדול יותר.

(ב)  בשיק שלא נקוב בו תאריך, יראו לענין סעיף זה כאילו נקוב בו יום ההוצאה.

(ג)   הוצג שיק לפרעון תוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) וחולל, והמוציא לא פרעו תוך עשרה ימים מיום שדרש זאת האוחז ממנו, חזקה שהוציא את השיק בידיעה או באין לו יסוד סביר להנחה כאמור בסעיף קטן (א), ועליו הראיה לסתור.

מיום 8.2.1980

תיקון מס' 10

ס"ח תש"ם מס' 959 מיום 8.2.1980 עמ' 61 (ה"ח 1414)

החלפת סעיף 432

הנוסח הקודם:

משיכת שיק ללא כיסוי

432. המושך שיק בידיעה שבמועד הנקוב בו כמועד משיכתו אין חובה על הבנקאי לפרעו, דינו – מאסר שנה.

(תיקון מס' 10) תש"ם-1980

433. (בוטל).

מיום 8.2.1980

תיקון מס' 10

ס"ח תש"ם מס' 959 מיום 8.2.1980 עמ' 61 (ה"ח 1414)

ביטול סעיף 433

הנוסח הקודם:

ידיעת חוסר כיסוי

433. (א) לענין סעיף 432 חזקה על המושך שהוא יודע שבמועד הנקוב בשיק כמועד משיכתו אין חובה על הבנקאי לפרעו, אם נתקיימה אחת מאלה:

(1) לא היה למושך אותו זמן חשבון עם הבנקאי;

(2) השיק הוצג תוך ששים יום מהמועד הנקוב בו כמועד משיכתו והבנקאי לא פרעו, אם מפני שלא היה כיסוי לשיק או מסיבה אחרת, והמושך לא פרע את השיק תוך עשרה ימים מיום שנדרש לכך מטעם המחזיק בשיק;

(3) לאחר שנערך השיק, עשה המושך, שלא כדין, מעשה בכוונה למנוע פרעון השיק.

(ב) אין הוראות סעיף קטן (א) מונעות להוכיח בדרכים אחרות שהמושך ידע כי במועד הנקוב בשיק כמועד משיכתו אין חובה על הבנקאי לפרעו.

(תיקון מס' 10) תש"ם-1980

434. (בוטל).

מיום 8.2.1980

תיקון מס' 10

ס"ח תש"ם מס' 959 מיום 8.2.1980 עמ' 61 (ה"ח 1414)

ביטול סעיף 434

הנוסח הקודם:

הגנה

434. תהא הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה לפי סעיף 432, אם יוכיח כי במועד הנקוב בשיק כמועד משיכתו היו, בנסיבות הענין, נתונים סבירים להניח שהבנקאי יהא חייב לגבי המושך לפרוע את השיק.

שמירת אחריות פלילית לפי חוקים אחרים [ח/17]

435. אחריות פלילית לפי סעיף 432 אינה גורעת מאחריות פלילית לפי חיקוק אחר.

 

הגבלה במשיכת שיקים (תיקון מס' 36) תשנ"ב-1992

436. בעבירה לפי סימן זה שכרוכים בה שיקים, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, להגביל את הנאשם במשיכת שיקים ולהשתמש בשאר הסמכויות שבסעיף 19 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981.

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 66 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

ביטול סעיף 436

הנוסח הקודם:

הרשעות קודמות

436. העובר עבירה לפי סעיפים 415, 416 או 418 למעט הרישה, לאחר שהורשע קודם לכן בעבירה לפיהם, דינו – מאסר שבע שנים.

 

מיום 1.7.1992

תיקון מס' 36

ס"ח תשנ"ב מס' 1384 מיום 21.2.1992 עמ' 78 (ה"ח 2060)

הוספת סעיף 436

מקרים מיוחדים [ח/19]

437. לענין סימן זה –

(1)   רואים אדם המזמין מצרכים או שירותים בבית אוכל, בבית מלון או בכיוצא באלה, כאילו הוא טוען שיש בידו כסף כדי תשלום מחיר המצרכים או השירותים;

(2)   רואים אדם המשלם בשיק כאילו הוא טוען שמן התאריך הנקוב בשיק עד למועד הסביר להצגתו לפרעון, עומדים לפקודת מוסר השיק, בבנק אשר עליו הוא משוך, כסף כדי כיסויו.

קבלה ונתינה [ח/20]

438. לענין סימן זה, קבלת דבר – בין שעברה הבעלות בדבר אל המקבל ובין שלא עברה, בין שהדבר נתקבל בשביל עושה המעשה ובין בשביל אחר, בין בידי עושה המעשה ובין על ידי אחר; ונתינת דבר – בין לעושה המעשה ובין לאחר.

סימן ז': הונאה

הונאת נושים [א/304] [תשכ"ג]

439. (א) הנותן מתנה או מוסר או מעביר או משעבד נכס מנכסיו או גורם לאחת מאלה, בכוונה להונות נושה מנושיו, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב)  המוכר או מסלק חלק מנכסיו אחרי התאריך שבו ניתן נגדו פסק דין או צו לתשלום כסף שלא קיימם, או תוך חדשיים לפני התאריך האמור, והכל בכוונה להונות נושיו, דינו – מאסר שלוש שנים.

קשר להונות [א/305]

440. הקושר קשר עם זולתו להשפיע במרמה או בהונאה על מחיר השוק של דבר הנמכר בפומבי או להונות את הציבור או כל אדם, או לסחוט נכס מאדם, דינו – מאסר שלוש שנים.

התחזות כאדם אחר [א/374] [תשכ"ו]

441. המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו – מאסר שלוש שנים; התייצג כאדם הזכאי על פי צוואה או על פי דין לנכס פלוני והוא עושה זאת כדי להשיג את הנכס או את החזקתו, דינו – מאסר חמש שנים.

הודיה כוזבת בהתחייבות [א/375]

442. המודה בשמו של אדם אחר בחבות או בכל מסמך בבית משפט או בפני אדם המוסמך כדין לקבל הודיה כאמור ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

התחזות כבעל תעודה [א/376]

443. תעודה שניתנה מאת רשות מוסמכת לאדם אחר ומעידה על אותו אדם שיש לו כשירות מוכרת בחוק לענין פלוני, או שהוא נושא משרה פלונית, או שהוא זכאי לעסוק במקצוע, במלאכה או בעסק מסויימים או שהוא זכאי לזכות, לזכות יתר, לדרגה או למעמד פלוני – כל המנפק את התעודה ומתייצג בכזב כאדם ששמו נקוב בה, דינו כאילו זייף אותה.

העברת תעודה לשם התחזות [א/377]

444. מי שניתנה לו מאת רשות מוסמכת תעודה המעידה עליו ככל האמור בסעיף 443, והוא מוכר או נותן או משאיל את התעודה לאחר בכוונה שהלה יוכל להתייצג כמי ששמו נקוב בתעודה, דינו – מאסר שלוש שנים.

התחזות כבעל תעודת אופי לא שלו [א/378]

445. המנפק תעודת אופי של אדם אחר כדי להשיג עבודה, דינו – מאסר שנה אחת.

 

העברת תעודת אופי [א/379]

446. מי שניתנה לו תעודת אופי, והוא מוכר או נותן או משאיל אותה לאחר בכוונה שהלה יוכל לנפק את התעודה כדי להשיג עבודה, דינו – מאסר שלוש שנים.

סימן ח': הסגת גבול

הסגת גבול כדי לעבור עבירה [א/286] [תשל"ג]

447. (א) העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה, דינו – מאסר שנתיים:

(1)   נכנס לנכס או על פניו;

(2)   לאחר שנכנס כדין לנכס נשאר שם שלא כדין.

(ב)  נעברה עבירה לפי סעיף זה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – מאסר ארבע שנים.

סימן ט': היזק

הצתה (תיקון מס' 24) תשמ"ח-1988

448. (א) המשלח אש במזיד בדבר לא לו, דינו – מאסר חמש עשרה שנים; עשה כן במטרה לפגוע בנכס של המדינה, בנכס המשמש את הציבור, באתר טבע, בצמחיה או בבטחת דרי הסביבה או במטרה לפגוע בבני אדם, דינו – מאסר עשרים שנים.

(תיקון מס' 43) תשנ"ה-1995

(ב)  (בוטל).

מיום 27.7.1988

תיקון מס' 24

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 185 (ה"ח 1889)

החלפת סעיף 448

הנוסח הקודם:

448. המשלח אש במזיד ושלא עדין באחד מאלה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים:

(1) בנין וכל מבנה, בין שהושלמו ובין שלא הושלמו;

(2) כלי שיט, בין שהושלם ובין שלא הושלם;

(3) מצבור של צמחי תרבות או מאדר של דלק מינרלי או צמחי;

(4) מכרה, מיתקניו, אבזריו או ציודו;

(5) רכב מנועי;

(6) כלי טיס;

(7) יבול צמחי תרבות, בין מחובר ובין תלוש;

(8) עצי תרבות עומדים, ובכלל זה שתילים ושיחים;

(9) חומר או כל דבר המצויים בבנין או מתחתיו או שעונים עליו, בין שהבנין הוצת ובין שלא הוצת.

 

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 43

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 390 (ה"ח 2421)

ביטול סעיף קטן 448(ב)

הנוסח הקודם:

(ב) המנסה לעבור עבירה כאמור בסעיף קטן (א) או המשלח אש במזיד ברכושו הוא בנסיבות שבהן עלולה האשם להתפשט מעבר לרכושו, דינו – מאסר עשר שנים.

גרימת שריפה ברשלנות (תיקון מס' 24) תשמ"ח-1988

449. הגורם ברשלנות לשריפת דבר לא לו, או הגורם ברשלנות סכנת שריפה לדבר לא לו, דינו – מאסר שלוש שנים.

מיום 2.4.1978

ת"ט תשל"ז-1977

ס"ח תשל"ז עמ' XVI

(1) מנסה שלא כדין לשלח אש בדבר מן הדברים המפורטים בסעיף 448.;

 

מיום 27.7.1988

תיקון מס' 24

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 185 (ה"ח 1889)

החלפת סעיף 449

הנוסח הקודם:

נסיון להצית

449. העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשר שנים:

(1) מנסה שלא כדין לשלח אש בדבר מן הדברים ה מפורטים בסעיף 448;

(2) משלח אש במזיד ושלא כדין בדבר הנמצא במקום שממנו עלולה האש לאחוז בדבר מן הדברים המפורטים בסעיף 448(1) עד (8).

האבדת כלי שיט או כלי טיס [323, 324] [תשכ"ו] (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

450. העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים:

(1)   מאביד או הורס, במזיד ושלא כדין, כלי שיט או כלי טיס, בין שהושלם ובין שלא הושלם;

(2)   עושה במזיד או שלא כדין מעשה שיש בו כדי להביא מיד לאבדנו של כלי שיט או כלי טיס שבמצוקה או להריסתו;

(3)   משבש אור, משואה, מצוף, סימן או אות המשמשים לשיט, או לטיס או מציג אור או אות כוזבים, בכוונה להביא כלי שיט או כלי טיס לידי סכנה.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 116 (ה"ח 1400)

האבדת כלי שיט או כלי טיס

450. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש עשרה שנים:

(1) מאביד או הורס, במזיד ושלא כדין, כלי שיט או כלי טיס, בין שהושלם ובין שלא הושלם;

(2) עושה במזיד או שלא כדין מעשה שיש בו כדי להביא מיד לאבדנו של כלי שיט או כלי טיס שבמצוקה או להריסתו;

(3) משבש אור, משואה, מצוף, סימן או אות המשמשים לשיט או לטיס, או מציג אור או אות כוזבים, בכוונה להביא כלי שיט או כלי טיס לידי סכנה.

(ב) המנסה שלא כדין לעשות מעשה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), דינו – מאסר עשר שנים.

היזק לבעל חיים [א/325] [תשכ"ו]

451. ההורג חיה הניתנת להיגנב או חובל בה, פוצעה או מפעיל עליה רעל, במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

היזק בזדון [א/326(1)]

452. ההורס נכס או פוגע במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר.

היזקים מיוחדים [א/326(2)] [תשכ"ו] (תיקון מס' 101) תש"ע-2009

453. (א) העובר עבירה כאמור בסעיף 452 בבאר מים, בקידוח למים, בסכר, בגדה, בקיר או בשער הצפה של בריכה או של בריכת טחנה, בעצי תרבות, בגשר, במוביל מים או במאגר מים, דינו – מאסר חמש שנים.

(תיקון מס' 101) תש"ע-2009

(ב)  העובר עבירה כאמור בסעיף 452, בנסיבות שלהלן, דינו – מאסר ארבע שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר מחמת נסיבותיו או טיבו של הנכס הניזוק:

(1)   הנזק נגרם לדבר המשמש חלק מקווי תשתיות, מיתקני תשתיות או חיבור אליהם, או לדבר שמטרתו הבטחת בטיחות הציבור;

(2)   הנזק נגרם לדבר בעל ערך תרבותי, מדעי, היסטורי, דתי או אומנותי.

(תיקון מס' 101) תש"ע-2009

(ג)   העובר עבירה כאמור בסעיף 452 וערכו של הנזק שנגרם עולה על 500,000 שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים.

(תיקון מס' 123) תשע"ו-2016

(ד)  העובר עבירה כאמור בסעיף 452 לגבי רכוש שהוא מיתקן רגיש כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, דינו – מאסר עשר שנים.

מיום 1.12.2009

תיקון מס' 101

ס"ח תש"ע מס' 2213 מיום 3.11.2009 עמ' 236 (ה"ח 372, ה"ח 188)

453. (א) העובר עבירה כאמור בסעיף 452 בבאר מים, בקידוח למים, בסכר, בגדה, בקיר או בשער הצפה של בריכה או של בריכת טחנה, בעצי תרבות, בגשר, במוביל מים או במאגר מים, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב) העובר עבירה כאמור בסעיף 452, בנסיבות שלהלן, דינו – מאסר ארבע שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר מחמת נסיבותיו או טיבו של הנכס הניזוק:

(1) הנזק נגרם לדבר המשמש חלק מקווי תשתיות, מיתקני תשתיות או חיבור אליהם, או לדבר שמטרתו הבטחת בטיחות הציבור;

(2) הנזק נגרם לדבר בעל ערך תרבותי, מדעי, היסטורי, דתי או אומנותי.

(ג) העובר עבירה כאמור בסעיף 452 וערכו של הנזק שנגרם עולה על 500,000 שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים.

 

מיום 1.11.2016

תיקון מס' 123

ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 925 (ה"ח 949, ה"ח 967, ה"ח 782)

הוספת סעיף קטן 453(ד)

היזק בחומר נפץ [א/326(3)] [תשכ"ו] (תיקון מס' 12) תש"ם-1980

454. העובר עבירה כאמור בסעיף 452 על ידי חומר נפץ, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים, והוא אם היה אדם במקום המעשה או אם ההרס או הפגיעה סיכנו חיי אדם ממש.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 116 (ה"ח 1400)

454. העובר עבירה כאמור בסעיף 452 בבית מגורים או בכלי שיט על ידי חומר נפיץ, דינו – מאסר חמש עשרה שנים, והוא אם היה אדם בבית או בכלי השיט במקום המעשה או אם ההרס או הפגיעה סיכנו חיי אדם ממש.

היזק לצוואה או לפנקס [א/326(4)]

455. העובר עבירה כאמור בסעיף 452 בכתב צוואה, בין שהמצווה חי ובין שהוא מת, או בפנקס שיש על פי דין רשות או חובה לנהלו כדי לאמת או לרשום קנין בנכס, או כדי לרשום לידות, הטבלות, נישואין, פטירות או קבורות, או בהעתק של חלק מפנקס כאמור שעל פי הדין יש לשלחו למשרד ציבורי, דינו – מאסר חמש שנים.

נסיון להרוס נכס בחומר נפיץ [א/327] [תשכ"ו]

456. המניח שלא כדין חומר נפיץ במקום כלשהו, בכוונה להרוס נכס או להזיק לו, דינו – מאסר חמש-עשרה שנים.

הדבקת בעל חיים במחלה מידבקת [א/328]

457. הגורם במזיד ושלא כדין שחיה הניתנת להיגנב תידבק במחלה מידבקת, דינו – מאסר חמש שנים.

פגיעה בסימן גבול בכוונה להונות [א/329]

458. המסיר או מטשטש, במזיד, שלא כדין ובכוונה להונות, עצם או סימן שהוצגו כדין לציון גבול מקרקעין, דינו – מאסר שלוש שנים.

פגיעה בסימנים מסויימים [א/330]

459. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלושה חדשים:

(1)   מסיר או מטשטש, במזיד, סימן מדידות או סימן גבול שהוצג בידי משרד ממשלתי או לפי הוראותיו או לצרכי מדידה ממשלתית או פוגע בסימן כאמור;

(2)   בהיותו מחוייב לקיים כתקנו סימן גבול שהוצג כאמור, נמנע או מסרב לתקנו;

(3)   מסיר או מטשטש, במזיד, סימן שהקים אדם המתכוון לבקש זכות חכירה, רשיון או זכות אחרת לפי דיני מכרות או מחצבים.

(ב)  בעבירה לפי סעיף זה רשאי בית המשפט גם לצוות על העבריין לשלם את דמי תיקונו או החלפתו של סימן המדידות או סימן הגבול ואת הוצאות המדידה שיש צורך לעשותה בגלל מעשהו או מחדלו.

איום לשרוף או  הרוס [א/331] [תשי"ד, תשכ"ו]

460. השולח מכתב או פתק שיש בו, לפי ידיעתו, איום לשרוף או להרוס בית, מתבן או בנין אחר, או תוצרת חקלאית, או כלי שיט, רכב מנועי או כלי טיס, או איום להרוג בעל חיים או לפגוע בו, דינו – מאסר שלוש שנים, והמוסר או מנפק מכתב או פתק כאמור או גורם במישרין או בעקיפין שיתקבלו – דינו כדין שולחם.

פרק י"ב: זיוף כספים ובולים

סימן א': שטרי כסף

הגדרה [א/348] [תשכ"ה]

461. "שטר כסף", לענין סימן זה – כל שטר או שטר חליפין שהוציא אותם בנק בישראל, לרבות בנק ישראל, או אדם או תאגיד המנהלים עסקי בנק בכל מקום שהוא בעולם, ושטר כסף ושטר חליפין חלק וכל שטר מטבע שהם הילך חוקי בישראל או בארץ שבה הוצאו.

זיוף שטר כסף [א/349] [תשכ"ו]

462. העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:

(1)   בכוונה להונות, מזייף או משנה שטר כסף או מנפק שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהוא זוייף או שונה;

(2)   מביא או מקבל מחוץ לישראל או רוכש או מקבל בישראל או מחזיק או שומר שטר הנחזה כשטר כסף בידעו שהשטר זוייף או שונה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין.

חיקוי שטר כסף [א/350] [תשכ"ו]

463. (א) העושה או גורם שייעשה מסמך הנחזה כשטר כסף או כחלק משטר כסף, או הדומה להם מבחינה כלשהי, או דומה להם במידה שיש בה כדי להטעות, והמשתמש לכל צורך שהוא במסמך כאמור או מנפק אותו, דינם – מאסר שלושה חדשים, ובית המשפט יצווה על חילוט המסמך והעתקיו וכל מכשיר או דבר אחר שהוא בהחזקת העבריין ושימש או יכול לשמש להדפסתו או לשכפולו של מסמך כאמור.

(ב)  מי ששמו נקוב במסמך שעשייתו היא עבירה לפי סעיף זה והוא יודע את שמו ומענו של האדם שהדפיס או עשה את המסמך, ומסרב לגלותם לשוטר, דינו – מאסר שלושה חדשים.

(ג)   מי ששמו נקוב במסמך שעליו הואשם אדם בעבירה לפי סעיף זה, או במסמך אחר ששימש או שנופק לענין המסמך הנדון, תהיה זו ראיה לכאורה שגרם לעשיית המסמך.

החזקת חומר לזיוף שטרי כסף [א/351]

464. העושה אחת מאלה ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר חמש שנים:

(1)   עושה, מוכר או מציג למכירה נייר הדומה לנייר מיוחד המשמש לעשיית שטרי כסף והעשוי להתקבל כמוהו, או משתמש בו, או שומר או מחזיק נייר כאמור ביודעין;

 

(2)   עושה מסגרת, תבנית או מכשיר המשמשים לעשיית נייר כאמור בפסקה (1) או לצור על גבי הנייר או בתוכו מלים, ספרות, ציון או כל סימן אחר שנתייחדו לו ומופיעים בו, או משתמש בכלים כאמור או שומר או מחזיק אותם ביודעין;

(3)   גורם, בערמה או בתחבולה, כי מלים, ציון או סימן כאמורים בפסקה (2) או המכוונים להיות דומים להם והעשויים להתקבל כמוהם, יופיעו בגופו של נייר כשהם נראים לעין;

(4)   חורת או עושה בדרך אחרת, על לוח או על כל חומר, שטר הנחזה כשטר כסף או כחלק ממנו, או שם, מלה, מספר, ספרה, סימן, אות או קישוט הדומים לחתימה שעל שטר כסף או המכוונים כנראה להיות דומים לחתימה כאמור;

(5)   משתמש בלוח, חומר, מכשיר או ציון כאמור בסעיף זה לעשיית שטרי כסף או להדפסתם, או שומר או מחזיק אותם ביודעין;

(6)   מנפק ביודעין נייר שנעשה בו או שהודפס עליו דבר כאמור, או שומר או מחזיק נייר כאמור ביודעין.

הנפקת שטרי כסף שלא כדין [א/352]

465. המנפיק שטר כסף בלי סמכות כדין, דינו – מאסר חמש שנים.

קלקול שטר מטבע [א/353] [תשכ"ה]

466. מי שביודעין מטשטש, קורע, חותך או מקלקל בדרך אחרת שטר מטבע שהוא הילך חוקי בישראל, דינו – מאסר שלושה חדשים.

חיקוי שטר מטבע [א/353א] [תשכ"ה]

467. העושה או מנפק דבר שאינו שטר מטבע והוא דומה בעיקרו לשטר מטבע שהוא הילך חוקי בישראל, דינו – קנס חמש מאות לירות.

חילוט שטרי כסף מזוייפים [א/354(1)] [1945, תשכ"ה] ת"ט תשל"ח-1978

468. כל שטר כסף מזוייף או מחוקה, וכל דבר כאמור בסעיף 467 שנמצא ברשותו של מי שהורשע בעשייתו או בניפוקו, יצווה בית המשפט על חילוטו, ללא פיצוי למחזיק, ומשחולט יושמד או ייעשה בו בדרך אחרת, הכל כפי שיורה שר המשפטים.

מיום 30.3.1978

ת"ט תשל"ח-1978

ס"ח תשל"ח מס' 891 מיום 30.3.1978 עמ' 114

468. כל שטר כסף מזוייף או מחוקה, וכל דבר כאמור בסעיף 467 שנמצא ברשותו של מי שהורשע בעשייתו או בניפוקו, יצווה בית המשפט על חילוטו, ללא פיצוי למחזיק, ומשחולט יושמד או ייעשה בו בדרך אחרת, הכל כפי שיורה שר המשפטים.

חיפוש וחילוט של ציוד לזיוף [א/354(2)] [1945]

469. (א) ראה שופט בית משפט שלום, על יסוד תצהיר, שיש יסוד סביר להניח כי בידו של אדם או בהחזקתו ישנו או היה, ללא רשות או הצדק כדין, אחד הדברים המנויים להלן, רשאי הוא ליתן צו חיפוש:

(1)   שטר כסף מזוייף או מחוקה;

(2)   מכשיר לעשיית נייר המשמש לשטרי כסף או חיקויו;

(3)   חומר שיש עליו מלים, צורות, ציונים או אותיות המסוגלים או מכוונים ליצור רושם של שטר כסף.

(ב)  נמצא המחופש, ייתפס ויחולט בצו בית המשפט הדן את העבריין, ואם לא היה משפט – בצו שופט בית משפט שלום, ומשחולט יושמד או ייעשה בו בדרך אחרת, הכל לפי שיורה שר המשפטים.

סימן ב': מטבעות

הגדרות [א/355]

470. בסימן זה –

"מטבע" – מטבע של מתכת, מכל סוג וערך, הנמצאת במחזור כדין בישראל או במדינה אחרת;

"מתכת" – לרבות כל תערובת או נתך של מתכות;

"מטבע מזוייפת" – מטבע שאינה אמיתית אבל דומה למטבע אמיתית, או שיש בה כדי לדמות לה או להתקבל במקומה, לרבות מטבע אמיתית שנעשה בה שינוי עד שהיא דומה למטבע בת ערך גבוה יותר, או שיש בה כדי לדמות לה או להתקבל במקומה, ולרבות מטבע אמיתית קצוצת שפה, משוייפת או פחותת מידה או משקל באופן אחר, שנעשה בה שינוי כדי להסתיר את הקיצוץ, השיוף או ההפחתה, והכל ללא הבדל אם המטבע היתה במצב ראוי לניפוק או לא ואם תהליך השינוי גמור או לא;

"מטבע מעולה" – מטבע של זהב או של כסף;

"מטבע פשוטה" – מטבע שאינה מעולה;

"מזהיב" ו-"מכסיף", לענין מטבע – לרבות נותן מראה של זהב או כסף בכל דרך אחרת;

"מתקין" – עושה, מתקן, מתחיל לעשות או לתקן או מכין לעשיה או לתיקון;

"מכשיר" – לרבות מכונה.

זיוף מטבע מעולה [א/356] [תשכ"ו]

471. העושה או מתחיל לעשות מטבע מעולה מזוייפת, דינו – מאסר שבע שנים.

הכנת מתכת לזיוף מטבע מעולה [א/357(א), (ב)] [תשכ"ו]

472. המזהיב או מכסיף פיסת מתכת המתאימה לפי גדלה או צורתה לטביעה, בכוונה שתיטבע למטבע מעולה מזוייפת, או נותן לפיסת מתכת גודל וצורה המתאימים להקלת טביעתה של מטבע כאמור בכוונה שתיטבע, דינו – מאסר שבע שנים.

הכנת מכשירים לזיוף מטבע מעולה [א/357(ג) (3), (4), (5)] [תשכ"ו] ת"ט תשל"ח-1978

473. העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח סמכות או הצדק כדין, דינו – מאסר שבע שנים:

(1)   מתקין, מחזיק או מעביר חותם או תבנית המותאמים ליצור דמות שלמה, או חלקית, לצד אחד של מטבע מעולה או לשניהם, בידעו שהם מותאמים כאמור;

(2)   מתקין, מחזיק או מעביר מכשיר המותאם או מכוון לשימוש מסימון קצות מטבעות בסימנים או בספרות הנחזים כדומים לאלה שבקצות מטבע מעולה, בידעו שהוא מותאם או מכוון כאמור;

(3)   מתקין, מחזיק או מעביר מדפס לטביעה או מכשיר שהותאם לחיתוך אסימונים עגולים של זהב או של כסף או של מתכת אחרת, בידעו כי המדפס או המכשיר שימשו או היו מכוונים לשמש בעשיית מטבע מעולה מזוייפת.

מיום 30.3.1978

ת"ט תשל"ח-1978

ס"ח תשל"ח מס' 891 מיום 30.3.1978 עמ' 114

(1) מתקין, מחזיק או מעביר חותם או תכנית תבנית המותאמים ליצור דמות שלמה, או חלקית, לצד אחד של מטבע מעולה או לשניהם, בידעו שהם מותאמים כאמור;

קיצוץ מטבע מעולה [א/358] [תשכ"ו]

474. העושה מעשה במטבע מעולה בדרך שיש בו להפחית את משקלה, בכוונה שלאחר המעשה תתקבל המטבע כמטבע מעולה, או מחזיק או מעביר שלא כדין גרודת או גזורת של זהב או של כסף, או זהב או כסף בצורת מטיל, אבק או תמיסה או בצורה אחרת, שהושגו במעשה כאמור במטבע מעולה, בידעו שהושגו כך, דינו – מאסר שבע שנים.

מסחר במטבע מעולה מזוייפת [א/357(ג)(1)] [תשכ"ו]

475. הקונה או מוכר או מקבל מטבע מעולה מזוייפת או משלם בה או מעביר אותה, לפי ערך נמוך מהערך שהיא מביעה או שנתכוונו כנראה שתביע, או מציע לעשות כן, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שבע שנים.

הבאת מטבע מעולה מזוייפת [א/357(ג)(2)]

476. המביא לישראל או מקבל מן החוץ מטבע מעולה מזוייפת בידעו שהיא מזוייפת, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שבע שנים.

זיוף מטבע פשוטה [א/362]

477. העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שבע שנים:

(1)   עושה או מתחיל לעשות מטבע פשוטה מזוייפת;

(2)   מתקין, מחזיק או מעביר ביודעין מכשיר מותאם ומכוון לעשות בו מטבע פשוטה מזוייפת ואין בידו להוכיח סמכות או הצדק כדין;

(3)   קונה, מוכר, מקבל, משלם או מעביר מטבע פשוטה מזוייפת במחיר נמוך מהערך שהיא מביעה או שכנראה נתכוונו שתביע, או מציע לעשות אחד המעשים האלה.

הוצאת מכשירים וחמרים ממטבעה של המדינה [א/357(ג)(6)] [תשכ"ו]

478. המוציא ביודעין ממטבעה של המדינה חותם, תבנית, מכשיר או מדפס המשמשים בטביעה, או חלק מהם הראוי לשימוש, או מטבע, מטיל או מתכת, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שבע שנים.

ניפוק מטבע מזוייפת [א/359, 360, 363] ת"ט תשל"ח-1978

479. העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1)   מנפק ביודעין מטבע מזוייפת;

(2)   מחזיק ביודעין לא פחות משלוש מטבעות מזוייפות כדי לנפק מהן.

מיום 30.3.1978

ת"ט תשל"ח-1978

ס"ח תשל"ח מס' 891 מיום 30.3.1978 עמ' 113

ניפוק מטבע מזוייפת וחילופי מטבע

השחתת מטבע [א/364] (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988

480. המטשטש צורת מטבע על ידי שהוא מטביע בה שם או מלה, או במזיד מתיך מטבע, דינו – מאסר שנה אחת.

מיום 31.1.1988

תיקון מס' 23

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 66 (ה"ח 1814, ה"ח 1872)

טשטוש מטבע השחתת מטבע

480. המטשטש צורת מטבע על ידי שהוא מטביע בה שם או מילה או במזיד מתיך מטבע, דינו – מאסר שנה אחת.

ניפוק תחליפי מטבע [א/365] [תשכ"ו]

481. המנפק אחת מאלה בחזקת מטבע מעולה, בכוונה להונות, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1)   מטבע שאינה מטבע כמשמעה בסימן זה;

(2)   מתכת שערכה פחות מערך המטבע שבחזקתה היא מנופקת, בין שהיא מטבע ובין שאינה מטבע.

ייצוא מטבע מזוייפת [א/366] [תשכ"ו]

482. המייצא ביודעין מטבע מזוייפת או מניח אותה ביודעין בכלי שיט או בכלי רכב כדי שתיוצא ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

חיפוש וחילוט של מטבע מזוייפת [א/368]

483. (א) ראה שופט בית משפט שלום, על יסוד תצהיר, שיש יסוד סביר להניח כי בידו של אדם או בהחזקתו ישנו או היה, ללא רשות או הצדק כדין, אחד הדברים המנויים להלן, רשאי הוא ליתן צו חיפוש:

(1)   מטבע מזוייפת;

(2)   מכשיר המותאם ומכוון לזיוף מטבע;

(3)   מטילי זהב או כסף, או גרודת, גזורת, אבקה, תמיסה או כל צורה אחרת של זהב או כסף, שהופקדו או הושגו בהקטנת מטבע מעולה או בהפחתת משקלה.

(ב)  נמצא המחופש, ייתפס ויחולט בצו בית המשפט הדן את העבריין, ואם לא היה משפט – בצו שופט בית משפט שלום.

סמכות לתפוס שטר מטבע ומטבע מזוייף (תיקון מס' 13) תש"ם-1980

484. עובד המדינה, עובד בנק ישראל או עובד בנק המקבל שטר מטבע או מטבע שיש לו יסוד סביר להניח שהם מזוייפים, יתפסם וימסרם מיד למשטרה, והמשטרה, לאחר שתעשה בהם כל פעולה או חקירה שתראה למועיל, תעביר אותם לבנק ישראל; החליט נגיד בנק ישראל ששטר המטבע או המטבע מזוייפים, רשאי הוא לחתכם, לטשטשם או להשמידם, בין בתשלום פיצויים ובין בלי פיצויים.

מיום 22.2.1980

תיקון מס' 13

ס"ח תש"ם מס' 970 מיום 23.5.1980 עמ' 129 (ה"ח 1437)

החלפת סעיף 484

הנוסח הקודם:

סמכות לתפוס מטבע מזוייפת

484. עובד המדינה או מנהל בנק המקבל מטבע שיש לו יסוד סביר להניח שהיא מזוייפת, יתפסנה וימסרנה מיד לתחנת המשטרה, והמשטרה, לאחר שתעשה בה כל פעולה או חקירה שתראה למועיל, תעביר את המטבע לשר האוצר; החליט השר שהמטבע מזוייפת, רשאי הוא לחתכה, לטשטשה או להשמידה, בין בתשלום פיצויים ובין בלי פיצויים, ואין אחרי מעשהו ולא כלום.

סימן ג': בולים

הגדרות

485. בסימן זה, "מתקין" – עושה, מתקן, מתחיל לעשות, לתקן או להשתמש או מכין לעשיה או לתיקון.

התקנת מכשיר לעשיית בולים [א/371]

486. העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שבע שנים:

(1)  ביודעין מחזיק או מעביר או מתקין מטבעת או מכשיר אחר, או מכינם לשימוש, וניתן להפיק בהם הטבעה הדומה להטבעה המופקת בכלים כאלה בהדפסתם או בהטבעתם של בולי הכנסה או בולי דואר מודבקים או מוטבעים המשמשים לצרכי מדינת ישראל או לצרכי מדינת חוץ, או שניתן להפיק בהם מלים, ספרות, אותיות, סימנים או קווים הדומים למצויים בנייר מיוחד לצרכים האמורים המסופק מאת הרשות שנועדה לכך;

(2)  ביודעין מחזיק או מעביר נייר או חומר אחר שיש בהם הטבעה של מטבעת או של מכשיר כאמור בפסקה (1), או נייר שיש בו מלים, ספרות, אותיות, סימנים או קווים כאמור שם.

עשייה והכנה בזיוף בולי דואר [א/372]

487. (א) העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שנה אחת:

(1)   עושה או מתחיל או מתכונן לעשות, על נייר או על חומר אחר, חיקוי או דמות של בול המשמש בול דואר במדינת ישראל או במדינת חוץ או מחזיק או מעביר חיקוי או דמות כאמור או משתמש בהם לצרכי דואר;

(2)   מתקין, מחזיק או מעביר מכשיר או חומר לעשיית חיקוי או דמות כאמור בפסקה (1).

(ב)  כל דבר מן הדברים האמורים בסעיף קטן (א) שנמצא ברשותו של העבריין – יחולט.

(ג)   בול המציין שיעורם של דמי דואר בארץ פלונית יראו, לענין סעיף זה, כבול המשמש לצרכי דואר באותה ארץ, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.

מכשיר לעשיית חותמים [א/373]

488. העושה אחת מאלה ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שנה אחת:

(1)   ביודעין מחזיק או מעביר או מתקין מכשיר שניתן להפיק בו הטבעה הדומה להטבעה המופקת במכשיר שעושה בו חותם מוטבע או מודבק המשמש לצרכי שירות ציבורי או לצרכי אדם שהוסמך על פי דין להשתמש בחותם, או שניתן להפיק בו על גבי נייר מלים, ספרות, אותיות, סימנים או קווים הדומים לאלה המצויים בנייר מיוחד לצרכים האמורים המסופק מאת הרשות שנועדה לכך;

(2)   ביודעין מחזיק או מעביר נייר או חומר אחר שיש בו הטבעה של מכשיר כאמור בפסקה (1), או נייר שיש בו הפקה כאמור בפסקה (1).

פרק י"ג: עבירות קלות

סירוב לקבל מטבע בשווי הנקוב [א/370] [תשכ"ו]

489. מטבע או שטר שהם הילך חוקי בישראל, כל המסרב לקבלם בשווים הנקוב, דינו – מאסר שלושה חדשים.

עבירות רחוב [א/380] [תשכ"ו]

490. העושה אחת מאלה בלי עילה כשרה, דינו – מאסר חודש ימים, ובעבירות לפי פסקאות (1), (4), (5) או (9) – גם תשלום ההוצאות הכרוכות בהסרת המכשול או בתיקון הנזק:

(1)   חוסם את המעבר החפשי בדרך ציבורית, על ידי שהוא מניח או משאיר שם כל דבר, או שם או מרשה לשים כל דבר הבולט מעליה ומפריע לבטיחות ולחופש המעבר, או חופר בה חפירות או פולש אליה באופן אחר;

(2)   לאחר שחפר חפירות או הקים מבנים או הניח כל דבר בדרך ציבורית כדין – איננו מציג מנורה או מאור על גל עפר או אבנים או חומר אחר או על תעלה או על צינור או חפירה, או אינו עושה באופן אחר להגן על עוברים ושבים או להזהירם;

(3)   מכבה מנורה או פנס המשמשים להארת דרך ציבורית או מסיר או מכבה מאור שהוצג כדי להראות על מציאותם של חפירה או כל דבר אחר בדרך ציבורית;

(4)   מניח או משאיר בדרך ציבורית זוהמה, אשפה, פסולת או כל דבר פוגעני אחר;

(5)   מוציא לדרך ציבורית אשפה או דברים אחרים באופן שיש בו כדי לגרום פגיעה או אי נוחות לעובר ושב;

(6)   עוזב או קושר חיה באופן שיש בו כדי לגרום הפרעה בדרך ציבורית, או מניח לחיה המשמשת למשיכה, למשא או לרכיבה שתתעה בדרך ציבורית, או נותן לרכב שיימצא באופן שיש בו כדי לגרום הפרעה בדרך ציבורית שעה ארוכה מן הדרוש לשם טעינה או פריקה או לשם העלאה או הורדה של נוסעים;

(7)   אינו מתקין או אינו הורס בנין או מבנה הנמצא במצב של סכנה או התמוטטות, לאחר שקיבל מן הרשות המקומית הוראה בכתב לעשות כן;

(8)   אינו מנקה או אינו מתקן תנור או ארובת עשן של בית, סדנה או בית חרושת;

(תיקון מס' 12) תש"ם-1980

(9)   מפעיל זיקוקים בדרך ציבורית כשהם עלולים לגרום נזק או אי נוחות;

(10)  מקים שאון או מהומה המפריעים את מנוחת הציבור.

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 116 (ה"ח 1400)

(9) מפעיל נשק חם בתחומי עיר או מקום ישוב אחר, או מפעיל זיקוקים בדרך ציבורית כשהם עלולים לגרום נזק או אי נוחות;

סירוב להגיש עזרה [א/381] [תשכ"ו]

491. המסרב להגיש עזרה, שיש ביכלתו להגיש, כשהוא נדרש לכך מאת עובד הציבור לנוכח עבירה בעיצומה או ספינה נטרפת או דליקה, שטפון, רעש או כל אסון אחר לציבור, דינו – מאסר חודש ימים.

עבירות בעלי מלונות [א/383] [תשכ"ו]

492. בעל מלון או אכסניה שאינו מציג בלילות פנס או מאור בחצריו, בהתאם לתקנות הקיימות אותה שעה, או אינו מקיים פנקס האורחים או הלנים, או אינו מראה את הפנקס לשוטר לשם בקורת לפי דרישתו, דינו – מאסר חודש ימים.

עיבוד אדמה בסמוך לדרך ציבורית [א/384] [תשכ"ו]

493. הזורע, נוטע או מעבד אדמה הנמצאת בתוך מירווח של שבעים וחמישה סנטימטרים מן השפה החיצונית של דרך ציבורית, ואין לו הרשאה, דינו – מאסר חודש ימים; לענין סעיף זה רואים תחום דרך ציבורית כמתפשט עד לשפה החיצונית של תעלה, ביב או סוללה שעל ידה.

כניסה לשטח חקלאי [א/385, 385א] [1944, תשכ"ח] (תיקון מס' 117) תשע"ד-2014

494. (א) העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2):

(1)   נכנס לגן, או לקרקע זרועה או מוכנה לזריעה או שיש בה קמה או עשב שנזרע למרעה, או שוהה בגן או בקרקע כאמור;

(2)   גורם שחיה תיכנס לגן או לקרקע כאמור בפסקה (1) או לקרקע שהיתה מעובדת תוך שנים-עשר החדשים שקדמו לכניסה, או שתשהה שם, או מניח שחיה שלו או שברשותו תיכנס או תשהה כאמור.

(תיקון מס' 117) תשע"ד-2014

(ב)  בהמה שנכנסה לקרקע מוכנה לגידולים או שיש בה גידולים, וגרמה נזק לקרקע, לגידולים או לדבר מוכן לצרכי גידולים, או שנכנסה לשטח המוחזק למרעה, ורעתה בו – בעל הבהמה או המחזיק בה, דינו – מאסר שלושה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2), זולת אם הוכיח להנחת דעתו של בית המשפט שנקט אמצעים סבירים למניעת כניסתה כאמור.

מיום 24.3.2014

תיקון מס' 117

ס"ח תשע"ד מס' 2444 מיום 24.3.2014 עמ' 402 (ה"ח 529)

494. (א) העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שלושה חדשים מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2):

(1) נכנס לגן, או לקרקע זרועה או מוכנה לזריעה או שיש בה קמה או עשב שנזרע למרעה, או שוהה בגן או בקרקע כאמור;

(2) גורם שחיה תיכנס לגן או לקרקע כאמור בפסקה (1) או לקרקע שהיתה מעובדת תוך שנים-עשר החדשים שקדמו לכניסה, או שתשהה שם, או מניח שחיה שלו או שברשותו תיכנס או תשהה כאמור.

(ב) בהמה שנכנסה לקרקע מוכנה לגידולים או שיש בה גידולים, וגרמה נזק לקרקע, לגידולים או לדבר מוכן לצרכי גידולים, או שנכנסה לשטח המוחזק למרעה, ורעתה בו – בעל הבהמה או המחזיק בה, דינו – מאסר חודש ימים מאסר שלושה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2), זולת אם הוכיח להנחת דעתו של בית המשפט שנקט אמצעים סבירים למניעת כניסתה כאמור.

(תיקון מס' 38) תשנ"ד-1994

495. (בוטל).

מיום 30.6.1978

ת"ט תשל"ח-1978

ס"ח תשל"ח מס' 899 מיום 30.6.1978 עמ' 146

הוספת סעיף קטן 495(ג)

 

מיום 18.1.1994

תיקון מס' 38

ס"ח תשנ"ד מס' 1447 מיום 18.1.1994 עמ' 59 (ה"ח 2127)

ביטול סעיף 495

הנוסח הקודם:

צער בעלי חיים

495. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חודש ימים:

(1) מכה באכזריות, מטעין ביתר, מענה, או מתעמר באופן אחר בחיית בית או בחיה מבוייתת או בחיית בר שניתן ממנה חופשה, או גורם להתעמרות כאמור, או מניח שיתעמרו בה כשהוא בעל החיה;

(2) מעביד במזיד חיה שמחמת גילה, מחלתה, פצעיה או מום שבה אינה מסוגלת לעבודה, או גורם שיעבידוה כך, או מניח שיעבידוה כך כשהוא בעל החיה;

(3) כולא, קושר, מוביל או מוליך חיה באופן הגורם לה סבל ללא צורך, או מניח שיגרמו לה סבל כאמור כשהוא בעל החיה.

(ב) חיה שנעברה בה עבירה לפי סעיף זה, רשאי שוטר או אדם מוסמך אחר לתפסה ולעכבה ולקחתה לבית חולים וטרינארי מורשה, והממונה על בית החולים רשאי לעכבה שם עד שתכשר לעבודה, או להימתה לאחר שקיבל על כך תעודה מרופא וטרינארי ממשלתי או רשוי; הוצאות ההזנה והטיפול בחיה ייגבו מבעל החיה, ואם לא שילם ניתן למכרה על פי צו בית משפט, ואם הומתה על פי תעודה כאמור לא ישולמו פיצויים בשל כך.

(ג) לענין סעיף זה, "חיה" – לרבות עופות, דגים וזוחלים.

גילוי סוד מקצועי [א/387] [תשכ"ו]

496. המגלה מידע סודי שנמסר לו אגב מקצועו או מלאכתו, שאינו סוד רשמי כמשמעו בסימן ה' לפרק ז', ואינו נדרש לגלותו מכוח הדין, דינו – מאסר ששה חדשים.

פרק י"ד: עבירות הכנה וקשר

הכנת עבירה בחמרים מסוכנים [א/32]

497. העושה, או מחזיק ביודעין, חומר נפץ, או מכונה, מכשיר או כל דבר שהם מסוכנים או מזיקים, בכוונה לעשות בהם פשע או עוון או כדי לאפשר לאחר שיעשה בהם פשע או עוון, דינו – מאסר שלוש שנים.

מתן אמצעים לביצוע פשע [א/33א] [תשל"ג]

498. (א) הנותן לאדם כלים, חמרים, כסף, מידע או כל אמצעי אחר כשהוא יודע שהדבר עלול לשמש, במישרין או בעקיפין, לביצוע פשע או להקלת ביצועו, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב)  לענין סעיף זה אין נפקא מינה אם הדבר ניתן לצמיתות או לשעה, בתמורה או שלא בתמורה, ואם בוצע פשע ואם לאו.

(ג)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות יתר סעיפי פרק זה ומהוראות פרקים ד' ו-ה' וסעיפים 260 עד 262, אלא להוסיף עליהן.

קשר לפשע או לעוון [א/34, 35]

499. (א) הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או עוון, או לעשות במקום שמחוץ לישראל מעשה שהיה בגדר פשע או עוון אילו נעשה בישראל והוא עבירה גם לפי דיני אותו מקום, דינו –

(1)   אם העבירה היא פשע – מאסר שבע שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר;

(2)   אם העבירה היא עוון – מאסר שנתיים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר.

(תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994

(ב)  הקושר קשר יישא באחריות פלילית גם על עבירה שלשמה נקשר הקשר או שנעברה לשם קידום מטרתו, רק אם היה צד לעשייתה לפי סימן ב' לפרק ה'.

מיום 23.8.1995

תיקון מס' 39

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 358 (ה"ח 2098)

499. (א) הקושר קשר עם אדם לעשות פשע או עוון, או לעשות במקום שמחוץ לישראל מעשה שהיה בגדר פשע או עוון אילו נעשה בישראל והוא עבירה גם לפי דיני אותו מקום, דינו –

(1) אם העבירה היא פשע – מאסר שבע שנים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר;

(2) אם העבירה היא עוון – מאסר שנתיים או העונש שנקבע לאותה עבירה, הכל לפי העונש הקל יותר.

(ב) הקושר קשר יישא באחריות פלילית גם על עבירה שלשמה נקשר הקשר או שנעברה לשם קידום מטרתו, רק אם היה צד לעשייתה לפי סימן ב' לפרק ה'.

קשר למעשים אחרים [א/36]

500. הקושר קשר עם חברו לאחת המטרות האלה, דינו – מאסר שנתיים:

(1)   למנוע או להכשיל ביצועו של דין או אכיפתו;

(2)   לגרום נזק לגופו של אדם או לשמו הטוב;

(3)   להביא לירידה בערך נכסו של אדם;

(4)   למנוע או להפריע אדם מהעביר באופן חפשי וכדין נכס שלו בערכו הראוי;

(5)   להזיק לאדם במשלח ידו או במקצועו;

(6)   למנוע או להפריע אדם מעסוק באופן חפשי וכדין במשלוח ידו, במקצועו או בעבודתו, ובלבד שהיה במעשה משום עבירה אילו עשאו יחיד;

(7)   להשיג מטרה אסורה;

(8)   להשיג מטרה כשרה באמצעים אסורים.

פרק ט"ו: הוראות שונות

(תיקון מס' 15) תשמ"ב-1982

501. (בוטל).

מיום 30.3.1978

ת"ט תשל"ח-1978

ס"ח תשל"ח מס' 891 מיום 30.3.1978 עמ' 113

501. בית המשפט המחוזי הדן בעבירה לפי אחד הסעיפים המפורטים להלן יכול לדון בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט המחוזי הוראה אחרת; ואלה הסעיפים: 144, 333 בנסיבות המתוארות בסעיף 335, 347(ב), 350(א)(2) 350(א)(2) ו-(3), 354(ב), 402(א), 404 עד 408 ו-414 עד 438.

 

מיום 13.4.1980

תיקון מס' 12

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 116 (ה"ח 1400)

501. בית המשפט המחוזי הדן בעבירה לפי אחד הסעיפים המפורטים להלן יכול לדון בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט המחוזי הוראה אחרת; ואלה הסעיפים: 144 245 או 246 בנסיבות המתוארות בסעיף 249א, 333 בנסיבות המתוארות בסעיף 335, 347(ב), 350(א)(2) ו-(3), 354(ב), 390, 391, 402(א), 404 עד 408 ו-414 עד 438.

 

מיום 1.9.1982

תיקון מס' 15

ס"ח תשמ"ב מס' 1057 מיום 4.8.1982 עמ' 196 (ה"ח 1578)

ביטול סעיף 501

הנוסח הקודם:

סמכות לדון בשופט יחיד

501. בית המשפט המחוזי הדן בעבירה לפי אחד הסעיפים המפורטים להלן יכול לדון בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט המחוזי הוראה אחרת; ואלה הסעיפים: 144 245 או 246 בנסיבות המתוארות בסעיף 249א, 333 בנסיבות המתוארות בסעיף 335, 347(ב), 350(א)(2) ו-(3), 354(ב), 390, 391, 402(א), 404 עד 408 ו-414 עד 438.

צו בדבר החזקת מקרקעין [א/388א] [1946]

502. (א) הורשע אדם על פי סעיפים 189 או 447 וראה בית המשפט כי במעשה העבירה נושל אדם מנכסי מקרקעין, רשאי הוא ליתן צו להוציא את העבריין מאותם מקרקעין, או צו להחזיר את החזקת המקרקעין לידי האדם שנושל מהם או לאדם אחר שבית המשפט רואה אותו זכאי לכך, או את שני הצווים כאחד; צו כאמור יבוצע כדרך שמבצעים פסק דין שניתן במשפט אזרחי.

(ב)  לענין סעיף קטן (א) –

ת"ט תשל"ח-1978

(1)   יראו כהרשעה גם קביעה שאדם אינו נושא באחריות פלילית מחמת אי-שפיותו או ליקוי בכשרו השכלי לפי סעיף 19;

(2)   אין ערעור על צו אלא אגב ערעור על ההרשעה אם היתה ובמצורף אליו, והוא יידון בבית המשפט הדן בערעור על ההרשעה; על סירוב ליתן צו – אין כל ערעור;

(3)   הגשת ערעור על צו לא תעכב את ביצוע הצו, אלא אם הורה בית המשפט שעליו מערערים או בית המשפט שלערעור הוראה אחרת; בקשה לעכב את ביצוע הצו תוגש תחילה לבית המשפט שעליו מערערים;

(4)   צו לא יפגע בכל זכות או זיקה במקרקעין הנדונים הניתנות למימוש בתובענה אזרחית.

מיום 30.3.1978

ת"ט תשל"ח-1978

ס"ח תשל"ח מס' 891 מיום 30.3.1978 עמ' 113

(1) יראו כהרשעה גם קביעה שאדם אינו בר עונשין מחמת שהיה חולה נפש בשעת המעשה אינו נושא באחריות פלילית מחמת אי-שפיותו או ליקוי בכשרו השכלי לפי סעיף 19;

השגחה על ילד שאפוטרופסו הורשע או הואשם [א/389] ת"ט תשל"ח-1978

503. (א) מי שבהשגחתו ילד שלא מלאו לו שש עשרה שנים, והוא הורשע או הועמד לדין על עבירה לגבי הילד לפי סימנים ח' או י' של פרק ח' או סימנים ב', ה' או ו' של פרק י' או לפי סעיף 2 לחוק גיל הנישואין, תש"י-1950, רשאי בית המשפט שהרשיעו או שלפניו הועמד לדין, אם ראה שמן המועיל לעשות כך, לצוות שהילד יימסר להשגחתו של קרוב משפחה או של אדם או מוסד ראוי, שיפורש בצו והמסכים, להנחת דעתו של בית המשפט, לקבל עליו אותה השגחה, עד שיימלאו לילד שש-עשרה שנים או לתקופה קצרה מזו, והכל בהתחשב עם דתם של הורי הילד.

[תש"ך]

(ב)  אם יש לילד הורה או אפוטרופוס חוקי, לא יינתן הצו לפי סעיף קטן (א) אלא אם ההורה או האפוטרופוס הורשע או הועמד לדין על עבירה לפי ההוראות שאוזכרו בסעיף קטן (א) או שהוכח להנחת דעתו של בית המשפט שהיה שותף לעבירה במעשה או במחשבה, או שאי אפשר למצוא אותו.

(ג)   זוכה אדם מן האשמה שמחמתה ניתן הצו, או שהאישום בטל משום שלא המשיכו בתביעה, הצו בטל מיד לכל דבר חוץ ממה שכבר נעשה על פיו כדין.

(ד)  לענין חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, דין צו לפי סעיף זה כדין החלטה לפי החוק האמור; ראה בית המשפט כי מתן צו לפי סעיף זה סובל דיחוי, יעביר את הענין לבית המשפט המוסמך לפי אותו חוק.

מיום 30.3.1978

ת"ט תשל"ח-1978

ס"ח תשל"ח מס' 891 מיום 30.3.1978 עמ' 113

(א) מי שבהשגחתו ילד שלא מלאו לו שש עשרה שנים, והוא הורשע או הועמד לדין על עבירה לגבי הילד לפי סימנים ח' או י' של פרק ח' או סימנים ב', ה' או ו' של פרק י' או לפי סעיף 2 לחוק גיל הנישואין, תש"י-1950, רשאי בית המשפט שהרשיעו או שלפניו הועמד לדין, אם רשא שמן המועיל לעשות כך, לצוות שהילד יימסר להשגחתו של קרוב משפחה או של אדם או מוסד ראוי, שיפורש בצו והמסכים, להנחת דעתו של בית המשפט, לקבל עליו אותה השגחה, עד שיימלאו לילד שש עשרה שנים או לתקופה קצרה מזו, והכל בהתחשב עם דתם של הורי הילד.

תחילה

504. תחילתו של נוסח זה ביום ב' בחשון תשל"ח (14 באוקטובר 1977).

מיום 5.9.1977

תיקון תחילת תוקף

ס"ח תשל"ז מס' 869 מיום 12.9.1977 עמ' 322

תחילת תוקף החוק נדחתה ליום 2.4.1978 על פי החלטת ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת מיום 5.9.1977.

הוראה מיוחדת [יג/12] [תשל"ז]

505. על אף האמור בסעיף 504, תחילתו של סימן ב' לפרק י' ביום ב' באדר א' תשל"ח (9 בפברואר 1978) או במועד מוקדם יותר שקבע שר הבריאות בהודעה ברשומות, ועד לתחילתו יוסיפו לחול הוראות סעיפים 175 ו-177 לפקודת החוק הפלילי, 1936.

 

(תיקון מס' 62) תשס"א-2000

תוספת ראשונה

(סעיף 49(ו))

(בוטלה)

מיום 28.2.2001

תיקון מס' 58

ס"ח תשס"א מס' 1775 מיום 15.2.2001עמ' 138 (ה"ח 2734)

הוספת התוספת הראשונה

 

מיום 3.5.2001

צו תשס"א-2001

ק"ת תשס"א מס' 6103 מיום 3.5.2001 עמ' 769

1. בפרק י' –

(1) בסימן א': גרימת מוות, עבירות לפי סעיפים 298, 300, 300א, 302, 304, 305 ו – 307;

(2) בסימן ד': סיכון החיים והבריאות, עבירות לפי סעיפים 327, 329, 330, 333, 335, 336 ו – 337;

(3) בסימן ה': עבירות מין, עבירות לפי סעיפים 345, 346, 347, 348(א), 348(ב), 348(ד) ו – 351;

(4) בסימן ו' 1: פגיעה בקטינים ובחסרי ישע, עבירות לפי סעיפים 368ב ו – 368ג;

(5) בסימן ז': פגיעה בחירות, עבירות לפי סעיפים 369, 370, 371, 372, 373 ו – 347;

(6) בסימן ח': תקיפה, עבירות לפי סעיף 382.

2. עבירות שעונשן מאסר עשר שנים ומעלה לפי –

(1) חוק זה, למעט עבירות לפי סעיפים 157, 411 ו – 450;

(2) תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;

(3) פקודת מניעת טרור, התש"ח – 1948;

(4) חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד – 1954;

(5) פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973;

(6) חוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל"א – 1971;

(7) חוק איסור הלסנת הון, התש"ס – 2000;

(8) חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש"י – 1950;

(9) חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש"י – 1950.

3. עבירות שעונשן מאסר עשר שנים ומעלה לפי תחיקת הביטחון ביהודה ושומרון וחבל עזה, כתחולתה מזמן לזמן.
4. עבירות שנעברו מחוץ לישראל, ושאילו נעברו בישראל היו עבירות מבין המפורטות בפרטים 1 או 2, שעונשן מאסר עשר שנים ומעלה.

 

מיום 1.1.2002

תיקון מס' 62

ס"ח תשס"א מס' 1795 מיום 20.6.2001 עמ' 420 (ה"ח 2979)

ביטול התוספת הראשונה

הנוסח הקודם:

תוספת ראשונה

(סעיף 49(ו))

1. בפרק י' –

(1) בסימן א': גרימת מוות, עבירות לפי סעיפים 298, 300, 300א, 302, 304, 305 ו – 307;

(2) בסימן ד': סיכון החיים והבריאות, עבירות לפי סעיפים 327, 329, 330, 333, 335, 336 ו – 337;

(3) בסימן ה': עבירות מין, עבירות לפי סעיפים 345, 346, 347, 348(א), 348(ב), 348(ד) ו – 351;

(4) בסימן ו' 1: פגיעה בקטינים ובחסרי ישע, עבירות לפי סעיפים 368ב ו – 368ג;

(5) בסימן ז': פגיעה בחירות, עבירות לפי סעיפים 369, 370, 371, 372, 373 ו – 347;

(6) בסימן ח': תקיפה, עבירות לפי סעיף 382. 

2. עבירות שעונשן מאסר עשר שנים ומעלה לפי –

(1) חוק זה, למעט עבירות לפי סעיפים 157, 411 ו – 450;

(2) תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;

(3) פקודת מניעת טרור, התש"ח – 1948;

(4) חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד – 1954;

(5) פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973;

(6) חוק הטיס (עבירות ושיפוט), התשל"א – 1971;

(7) חוק איסור הלסנת הון, התש"ס – 2000;

(8) חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש"י – 1950;

(9) חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש"י – 1950.

3. עבירות שעונשן מאסר עשר שנים ומעלה לפי תחיקת הביטחון ביהודה ושומרון וחבל עזה, כתחולתה מזמן לזמן.
4. עבירות שנעברו מחוץ לישראל, ושאילו נעברו בישראל היו עבירות מבין המפורטות בפרטים 1 או 2, שעונשן מאסר עשר שנים ומעלה.

 

(תיקון מס' 53) תש"ס-2000 (תיקון מס' 58) תשס"א-2001

תוספת שניה

(סעיף 186(ב) ו-(ג))

1. מוסדות חינוך: גן ילדים, בית ספר יסודי, תלמוד תורה, חטיבת ביניים, בית ספר על-יסודי, מוסד חינוך משלים, מפעל קיט לילדים, מרכז תרבות נוער וספורט, פנימיה, מוסד להשכלה גבוהה וכל מוסד אחר שבו ניתן חינוך.
2. בית אוכל: מסעדה, בית קפה, פאב וכל מקום כיוצא באלה.
3. מועדון או דיסקוטק.
4. מקום שבו נערכים משחקים באמצעות מכונות, משחקי ביליארד, קלפים, קוביות וכיוצא באלה.
5. מגרשי ספורט, אצטדיונים וכל מקום אחר שבו נערכות תחרויות ספורט.
6. מקום שבו נערכים מופעי תאטרון, קולנוע, מוסיקה, מחול וכיוצא באלה.

מיום 7.4.2000

תיקון מס' 53

ס"ח תש"ס מס' 1734 מיום 7.4.2000 עמ' 157 (ה"ח 2833)

החלפת התוספת

הנוסח הקודם:

תוספת

(סעיף 6)

ההסתדרות הציונית העולמית.

הסוכנות היהודית לארץ ישראל.

קרן קיימת לישראל.

קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל.

גוף מבוקר, כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, תשי"ח – 1958 [נוסח משולב].

 

מיום 28.2.2001

תיקון מס' 58

ס"ח תשס"א מס' 1775 מיום 15.2.2001עמ' 138 (ה"ח 2734)

תוספת תוספת שניה

 

 

מנחם בגין

שר המשפטים

 

 

 

לוח השוואה

א.        פקודת החוק הפלילי, 1936:

 

 

הסעיף

הקודם

 

הסעיף

החדש

 

הסעיף

הקודם

 

הסעיף

החדש

 

הסעיף

הקודם

 

הסעיף

החדש

 

1

2

3

3א

4

5

6

7

8

9

10

11(1),(2)

11(3)

12

13

14

15

16

17

18

19

20

22

23(1)

23(2),(3)

23(4)

24

25(1),(2)רישה

25(2)סייג

26(1)

26(2)

27

28

29

30

31

32

33

33א

35,34

36

38

59(1)(א)

59(1)(ב),(ג)

59(2)

הושמט

הושמט

הושמט

1

הושמט

2

3רישה

3סיפה

12

13

14

15

16

17

18

19

20

23

21

22

24

הושמט

25

26

הושמט

27

28

29

30

260(א)

261

260(ב)

31

32

33

34

497

262

498

499

500

לא נכלל

133

134(א),(ב)

134(ג)

59(3)–(5)

60(1)

60(2)

60(3)

60(4)

60(5)

61

62

63

64

65

66

66א(א)–(ה),(ז)

66א(ו)

67(1)

67(2)

68

69

70

71

72

73

74

75

76

77

78

79(1),(2)

79(3)

80

81

82

83

84

85

86

87

88

90

91

92

93

94

95רישה

95

135

136

הושמט

הושמט

137

138

139

159

140

141

142

143

144

501

165

166

167

145

147

146

148

149

160

161

162,150

168

169

151רישה

152רישה

151סיפה

152סיפה

153

154

155

156

157רישה

157סיפה

158

185

186

187

184סיפה

188

לפי הענין

184

96

97

98

100

101

102

103

103א

104

105

109ב

110

111

112

113

114

115

116

118,177

119

120

120א

120ב

122

123

124

124א(א),(ב)

124א(ג),(ד)

124א(ה)

124א(ו)רישה

124א(ו)סיפה

125

127

128

129

130

131

131א

132

133

134

135

136

137

138

189

190

191

192

193

194

195

196

197

198

277

278

279

280

281

282

283

236

237

238

239

240

241

242

243

244

245

246

249

247

248

250

251

252

253

254

255

256

259

257

258

263

264

265

26

 

 

 

 

 

הסעיף

הקודם

הסעיף

החדש

הסעיף

הקודם

הסעיף

החדש

הסעיף

הקודם

הסעיף

החדש

 

 

 

 

139

140

141

142

143

144

145

146

147

148

149

150

152(1)(א)

152(1)(ב)

152(1)(ג)

 

152(1)תנאי

152(2)

152(3)

153

154

154א

155

156

157

158

159

160

161

165

167

168

169

171

172

174

178

179

180

184

185

186

186א

186ב

187

188

188א

267

284

285

286

287

288

289

170

171

172

173

174

345

350(א)(1)

350(א)(2),

347(ב)רישה

347(ב)סיפה,(ג)

351

347(א),(ג)

346

352

353

348

349

354(א)

355

356

357

350(ב)

208

209

210

211

212

213

360

358

214

359

361

362

363

364

365

366

367

368

189

193

194

195

196

197

198

199

200

204

210

211

213,212

215,214

216

217

218

219

220

221

222

223

224

225

226(1),(2)

226(3)

227

228

229

230

231

232

233

234

235

236

237

238

239

240

241(א)

241(ב)

242

243

243א

243ב

244

215

216

217

218

219

220

221

222

223

429

164(ב)

164,163(א)

298

300(א)

301

299

304

309

308

310

305

306

307

302

303

הושמט

311

322

323

324

325

326

327

328

329

331

332

333

330

336סיפה

334

336רישה

337

338

339

340

341

245

246

247

248

249

250

251

251א

252

253

254

255

256

257

258

259

260

261

262

263

264

265

266

267

268

269

270

274

275רישה

275סיפה

276

279

280

281

282

283

284

285

286

287

288(1)רישה

288(1)סיפה

288(2)

289

293

294

296,295

342

343

344

378

379

380

381

354,335(ב),382

369

369

370

369רישה

371

372

374

375

373

376

377

383(א),(ג)

385

386

388

387

383(ב)

389

384

390

391

392

393

394

395

396

397

398

399

400

447

402(א)רישה

402(א)סיפה

402(ב)

403

381(2)

404

405

408,406

 

 

 

 

 

 

 

הסעיף

הקודם

הסעיף

החדש

הסעיף

הקודם

הסעיף

החדש

הסעיף

הקודם

הסעיף

החדש

 

 

 

298,297

299(1)

299(2)

304

305

309

310

311

317

318

319

320

321

322

323

324

325

326(1)

326(2)

326(3)

326(4)

327

328

329

330

408,407

410

409

439

440

411

412

413

448(1)–(6)

449

448(7),(8)

449

448(9)

449

450(א)

450(ב)

451

452

453

454

455

456

457

458

459

331

348

349

350

351

352

353

353א

354(1)

354(2)

355

356

357(א),(ב)

357(ג)(1)

357(ג)(2)

357(ג)(3)–(5)

357(ג)(6)

358

359

360

362

363

364

365

366

460

461

462

463

464

465

466

467

468

469

470

471

472

475

476

473

478

474

479(1)

479(2)

477

479

480

481

482

368

369

370

371

372

373

374

375

376

377

378

379

380

381

383

384

385

385א

386

387

388א

389

390

391

התוספת

483

484

409

486,485

487

488,485

441

442

443

444

445

446

490

491

492

493

494(א)

494(ב)

495

496

502

503

הושמט

הושמט

הושמטה

 

 

 

 

 

 

א1.      חוק לתיקון פקודת החוק הפלילי (מס' 35), תשל"ג-1973:

 

הסעיף הקודם  הסעיף החדש

 

21 ………………. 501

ב.        חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות שוחד), תשי"ב-1952:

 

הסעיף הקודם  הסעיף החדש

 

1 ………………… 290

3 ………………… 291

3א ………………. 292

4 ………………… 293

5 ………………… 294

6 ………………… 295

7 ………………… 296

8 ………………… 297

10 ………………. הושמט

ג.         חוק לתיקון דיני העונשין (תקיפת שוטרים), תשי"ב-1952:

 

הסעיף הקודם  הסעיף החדש

 

1                      273

2                      274

3                      275

4                      276

5                      הושמט

ד.        חוק דיני עונשין (בטחון המדינה,יחסי חוץ וסודות רשמיים) תשי"ז-1957:

 

הסעיף הקודם      הסעיף החדש

הסעיף הקודם      הסעיף החדש

 

1                               91

2                               92

3                               93

4                               94

5                               95

6                               96

7                               97

8                               98

9                               99

10                             100

11                             101

12                             102

13                             103

14                             104

15                             105

16                             106

17                             107

18                             108

19                             109

20                             110

21                             111

22                             112

23                            113

24                             114

25                             115

26                             116

27                             117

28                             118

29                             119

30                             120

31                             121

32                             122

33                             123

34                             124

35                             125

36                             126

37                             127

38                             128

39                             129

40                             130

41                             131

42                             הושמט

43                             132

 

ה.        חוק לתיקון דיני העונשין (ריבוי נישואין), תשי"ט-1959:

 

הסעיף הקודם      הסעיף החדש

הסעיף הקודם      הסעיף החדש

 

1                       175

2                       176

3                       177

4                       178

5                       179

6                       180

7                       181

8                       182

9                       183

10                     הושמט

 

 

 

ו.          חוק לתיקון דיני העונשין (העלמת עבירות), תשי"ט-1959:

 

הסעיף הקודם       הסעיף החדש

 

1                      269,268

2                      270

3                      271

4                      272

תוספת               268

ז.          חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות זנות), תשכ"ב-1962:

 

הסעיף הקודם     הסעיף החדש

הסעיף הקודם     הסעיף החדש

 

1(א),(ב)             199

1(ג)                   200

2                      201

3                      202

4                      203

5                      204

6                      205

7                      205,204

8                      206

10                     207

11                     הושמט

12                     הושמט

 

 

ח.         חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק), תשכ"ג-1963:

 

הסעיף הקודם     הסעיף החדש

הסעיף הקודם     הסעיף החדש

 

 

 

1                      414

2                      415

3                      416

4                      417

5                      418

6                      419

7                      420

8                      421

9                      422

9א                    423

9ב                    424

9ג                     425

10                     426

11                     427

12                     428

12א                   430

13                     431

14                     432

15                     433

16                     434

17                     435

18                     436

19                     437

20                     438

20א                   501

21                     הושמט

 

 

ט.         חוק לתיקון דיני העונשין (משחקים אסורים, הגרלות והימורים),  תשכ"ד-1964:

 

הסעיף הקודם     הסעיף החדש

הסעיף הקודם     הסעיף החדש

 

1                      224

2                      225

3                      226

4                      227

5                      228

5א                    229

6                      230

7                      231

8                      232

9                      233

10                     234

10א                   235

11                     הושמט

12                     הושמט

 

 

 

י.          חוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), תשכ"ד-1964:

 

הסעיף הקודם     הסעיף החדש

הסעיף הקודם     הסעיף החדש

 

 

 

1                      401

2                      הושמט

 

 

יא.        חוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב], תש"ל-1970:

 

הסעיף הקודם     הסעיף החדש

הסעיף הקודם     הסעיף החדש

 

 

 

1                      35

2                      36

3                      37

4                      38

5                      39

6                      40

7                      41

8                      42

9                      43

10                     44

11                     45

12                     46

13                     47

14                     48

15                     49

16                     50

17                     51

18                     52

19                     53

20                     54

21                     55

22                     56

23                     57

24                     58

25                     59

26                     60

27                     61

28                     62

29                     63

30                     64

31                     65

32                     66

32א                   67

32ב                   68

32ג                   69

33                     70

34                     71

35                     72

36                     73

37                     74

38                     75

39                     76

40                     77

41                     78

42                     79

43                     80

44                     81

45                     82

46                     83

47                     84

48                     85

49                     86

50                     87

51                     88

52                     הושמט

53                     89

54                     90

55                     הושמט

 

 

יב.        חוק דיני עונשין (עבירות חוץ) [נוסח משולב], תשל"ג-1973:

 

הסעיף הקודם     הסעיף החדש

הסעיף הקודם     הסעיף החדש

 

 

 

1                      4

2                      5

3                      6(א)

4                      7

5                      8

6                      9

7                      10

8                      11

9                      6(ב)

תוספת               תוספת

 

 

יג.         חוק לתיקון דיני העונשין (הפסקת הריון), תשל"ז-1977:

 

 

הסעיף הקודם     הסעיף החדש

הסעיף הקודם     הסעיף החדש

 

1                      312

2                      313

3                      314

4                      315

5                      316

6                      317

7                      318

8                      319

9                      320

10                     הושמט

11                     321

12                     505

 

 

 

54678313

ת"ט תשל"ז-1977

יד.        חוקים מתמצים:

1. חוק לתיקון דיני העונשין (ביטול עונש מוות על רצח), תשי"ד-1954; בסעיף 300;

 

5129371                 2.     חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור), תשי"ז-1957: בהגדרת "עובד הציבור" שבסעיף 2.

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

 

* נוסח מאוחד זה נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום 7 ביוני 1977 לפי סעיף 16(ו) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, והוא בא במקום:

א. פקודת החוק הפלילי, 1936, למעט סעיף 38; ע"ר תוס' 1, 1936, עמ' 263; 1937, עמ' 251; 1939, עמ' 151; 1944, עמ' 32, 126; 1945, עמ' 116; 1946, עמ' 199; 1947, עמ' 1; ס"ח תש"י, עמ' 287; תשי"א עמ' 248; תשי"ב, עמ' 127, 144; תשי"ד, עמ' 47, 51, 238; תשט"ו, עמ' 71; תשי"ז, עמ' 44, 88, 178; תשי"ט, עמ' 145; תש"ך, עמ' 54; תשכ"ב, עמ' 36, 79; תשכ"ג, עמ' 84, 132; תשכ"ד, עמ' 46, 55; תשכ"ה, עמ' 11, 114, 181, 183, 245; תשכ"ו, עמ' 64; תשכ"ח, עמ' 194; תשכ"ט, עמ' 31; תשל"א עמ' 81, 82; תשל"ב, עמ' 28, 138; תשל"ג, עמ' 143; תשל"ה, עמ' 78, 122; תשל"ז, עמ' 71;

הצעות נוסח חדש להוראות אלה של הפקודה פורסמו בהנ"ח 27, עמ' 546, ובהנ"ח 37, עמ' 847;

ב. חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות שוחד), תשי"ב-1952; ס"ח תשי"ב, עמ' 126; תשי"ז, עמ' 88; תשכ"ג, עמ' 26; תשכ"ד, עמ' 90; תש"ל, עמ' 149; תשל"א, עמ' 164;

ג. חוק לתיקון דיני העונשין (תקיפת שוטרים), תשי"ב-1952; ס"ח תשי"ב עמ' 144;

ד. חוק דיני העונשין (בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים), תשי"ז-1957; ס"ח תשי"ז, עמ' 172; תשכ"ז, עמ' 42;

ה. חוק לתיקון דיני העונשין (ריבוי נישואין), תשי"ט-1959; ס"ח תשי"ט, עמ' 144;

ו. חוק לתיקון דיני העונשין (העלמת עבירות), תשי"ט-1959; ס"ח תשי"ט, עמ' 207 (תש"ך, עמ' 24);

ז. חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות זנות), תשכ"ב-1962; ס"ח תשכ"ב, עמ' 78; תשל"ג, עמ' 146;

ח. חוק לתיקון דיני העונשין (עבירות מרמה, סחיטה ועושק), תשכ"ג-1963; ס"ח תשכ"ג, עמ' 130; תש"ל, עמ' 22; תשל"ג, עמ' 145; תשל"ה, עמ' 97;

ט. חוק לתיקון דיני העונשין (משחקים אסורים, הגרלות והימורים), תשכ"ד-1964; ס"ח תשכ"ד, עמ' 44; תשכ"ז, עמ' 143; תשל"ה, עמ' 222;

י. חוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב בלי רשות), תשכ"ד-1964; ס"ח תשכ"ד, עמ' 78;

יא. חוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב], תש"ל-1970; ס"ח תש"ל, עמ' 109; תשל"א, עמ' 122; תשל"ג, עמ' 44; תשל"ה, עמ' 11;

יב. חוק דיני עונשין (עבירות חוץ) [נוסח משולב], תשל"ג-1973; ס"ח תשל"ג, עמ' 36, 360; תשל"ז, עמ' 36, 132;

יג. חוק לתיקון דיני העונשין (הפסקת הריון), תשל"ז-1977; ס"ח תשל"ז, עמ' 70.

סעיפי הנוסח הישן ניתנים בשוליים בצירוף אות המסמנת את החוק לפי רשימה זו. מכוח נוסח זה יתמצו חוקים אלה של הכנסת:

(1) חוק לתיקון דיני העונשין (ביטול עונש מוות על רצח), תשי"ד-1954; ס"ח תשי"ד, עמ' 74;

(2) חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור), תשי"ז-1957; ס"ח תשי"ז, עמ' 88; תשל"ה, עמ' 145.

 

פורסם ס"ח תשל"ז מס' 864 מיום 4.8.1977 עמ' 226. תחילתו ביום 2.4.1978 כקבוע בס"ח תשל"ז מס' 869 מיום 12.9.1977 עמ' 322. ת"ט דפוס בסוף מפתח ס"ח תשל"ז XVI.

תוקן ס"ח תשל"ח מס' 880 מיום 5.1.1978 עמ' 50 (ה"ח תשל"ח מס' 1313 עמ' 40) – תיקון מס' 1 בסעיף 3 לחוק לתיקון דיני העונשין (פיתוי להמרת דת), תשל"ח-1978; תחילתו ביום 2.4.1978.

ס"ח תשל"ח מס' 881 מיום 12.1.1978 עמ' 52 (ה"ח תשל"ז מס' 1306 עמ' 258) – תיקון מס' 2 בסעיף 4 לחוק לתיקון דיני עבירות חוץ, תשל"ח-1978; תחילתו ביום 2.4.1978.

ס"ח תשל"ח מס' 891 מיום 30.3.1978 עמ' 111 (ה"ח תשל"ח מס' 1325 עמ' 92) – תיקון מס' 3 בסעיף 19 לחוק הפיקוח על המטבע, תשל"ח-1978; תחילתו ביום 2.4.1978.

ת"ט ס"ח תשל"ח מס' 891 מיום 30.3.1978 עמ' 113. ת"ט דפוס עמ' 114.

ת"ט ס"ח תשל"ח מס' 899 עמ' 146.

ס"ח תשל"ח מס' 900 מיום 6.7.1978 עמ' 148 (ה"ח תשל"ח מס' 1334 עמ' 147) – תיקון מס' 4 [במקור מס' 3].

ס"ח תשל"ט מס' 923 מיום 18.1.1979 עמ' 38 (ה"ח תשל"ח מס' 1352 עמ' 264) – תיקון מס' 5.

ס"ח תשל"ט מס' 924 מיום 1.2.1979 עמ' 43 (ה"ח תשל"ח מס' 1357 עמ' 284) – תיקון מס' 6; ר' סעיף 3 לענין תחילה והוראות מעבר. תחילתו לענין עיריות מסוימות ביום 2.10.1979 כאמור בצו תש"ם-1979, ביום 17.5.1987 כאמור בצו תשמ"ז-1987, ביום 1.11.1987 כאמור בצו תשמ"ח-1987 וביום 1.3.1991 כאמור בצו תשנ"א-1991; תחולתו על כל המדינה ביום 1.4.1994 כאמור בצו תשנ"ד-1994, שביטל את הצווים הקודמים.

ת"ט ס"ח תשל"ט מס' 943 מיום 10.8.1979 עמ' 150.

ק"ת תש"ם מס' 4030 מיום 30.9.1979 עמ' 18 – צו תש"ם-1979 (שירות לתועלת הציבור); תחילתו ביום 2.10.1979.

ס"ח תש"ם מס' 944 מיום 1.11.1979 עמ' 2 (ה"ח תשל"ח מס' 1323 עמ' 86) – תיקון מס' 7 בסעיף 6 לחוק שירות הציבור (מתנות), תש"ם-1979; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו. ת"ט ס"ח תש"ם מס' 947 מיום 22.11.1979 עמ' 12.

ס"ח תש"ם מס' 954 מיום 3.1.1980 עמ' 40 (ה"ח תש"ם מס' 1426 עמ' 66) – תיקון מס' 8.

ס"ח תש"ם מס' 959 מיום 8.2.1980 עמ' 60 (ה"ח תשל"ט מס' 1414 עמ' 265) – תיקון מס' 9; ר' סעיפים 20, 21 לענין תחילה ותחולה. ר' ת"ט ס"ח תש"ם מס' 972 עמ' 136.

ס"ח תש"ם מס' 959 מיום 8.2.1980 עמ' 62 (ה"ח תשל"ט מס' 1414 עמ' 273) – תיקון מס' 10.

ס"ח תש"ם מס' 965 מיום 28.3.1980 עמ' 95 (ה"ח תשל"ט מס' 1405 עמ' 214) – תיקון מס' 11 בסעיף 27 לחוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם-1980; ר' סעיף 30 לענין הוראות מעבר.

ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 112 (ה"ח תשל"ט מס' 1400 עמ' 180) – תיקון מס' 12.

ס"ח תש"ם מס' 970 מיום 23.5.1980 עמ' 129 (ה"ח תש"ם מס' 1437 עמ' 120) – תיקון מס' 13 בסעיף 9 לחוק מטבע השקל, תש"ם-1980; תחילתו ביום 22.2.1980.

ס"ח תשמ"ב מס' 1033 מיום 30.11.1981 עמ' 4 (ה"ח תשמ"א מס' 1541 עמ' 389) – תיקון מס' 13א בסעיף 5 לחוק לתיקון פקודת הטלגרף האלחוטי, תשמ"ב-1981.

ס"ח תשמ"ב מס' 1053 מיום 21.6.1982 עמ' 172 (ה"ח תשמ"ב מס' 1580 עמ' 196) – תיקון מס' 14; ר' סעיף 11 לענין תחילה.

ס"ח תשמ"ב מס' 1057 מיום 4.8.1982 עמ' 196 (ה"ח תשמ"ב מס' 1578 עמ' 180) – תיקון מס' 15 בסעיף 13 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 15), תשמ"ב-1982; תחילתו ביום 1.9.1982.

ס"ח תשמ"ב מס' 1057 מיום 4.8.1982 עמ' 197 (ה"ח תש"ם מס' 1477 עמ' 376) – תיקון מס' 16 בסעיף 3 לחוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 6), תשמ"ב-1982.

ס"ח תשמ"ג מס' 1079 מיום 30.3.1983 עמ' 58 (ה"ח תשמ"ב מס' 1554 עמ' 14) – תיקון מס' 17.

ק"ת תשמ"ג מס' 4501 מיום 7.6.1983 עמ' 1502 – צו תשמ"ג-1983 בסעיף 1 לצו עונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ג-1983; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשמ"ג מס' 1088 מיום 28.7.1983 עמ' 130 (ה"ח תשמ"ג מס' 1606 עמ' 36) – תיקון מס' 18.

ק"ת תשמ"ד: מס' 4594 מיום 12.2.1984 עמ' 948 – צו תשמ"ד-1984 בסעיף 1 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ד-1984; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו. מס' 4674 מיום 29.7.1984 עמ' 2065 – צו (מס' 2) תשמ"ד-1984 בסעיף 1 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (מס' 2), תשמ"ד-1984; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשמ"ד מס' 1119 מיום 20.6.1984 עמ' 156 (ה"ח תשמ"ג מס' 1627 עמ' 174) – תיקון מס' 19.

ק"ת תשמ"ה מס' 4786 מיום 31.3.1985 עמ' 999 – צו תשמ"ה-1985 בסעיף 1 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ה-1985; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ק"ת תשמ"ו מס' 4885 מיום 20.12.1985 עמ' 298 – צו תשמ"ו-1985 בסעיף 1 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ו-1985; תחילתו ביום 1.1.1986.

ס"ח תשמ"ו מס' 1191 מיום 13.8.1986 עמ' 219 (ה"ח תשמ"ה מס' 1728 עמ' 195) – תיקון מס' 20.

ק"ת תשמ"ז: מס' 5001 מיום 29.1.1987 עמ' 358 – צו תשמ"ז-1987 בסעיף 1 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ז-1987; תחילתו ביום 1.2.1987. מס' 5031 מיום 14.5.1987 עמ' 940 – צו (מס' 2) תשמ"ז-1987 (שירות לתועלת הציבור); תחילתו ביום 17.5.1987.

ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 80 (ה"ח תשמ"ו מס' 1766 עמ' 78) – תיקון מס' 21; תחילתו ביום 1.7.1987 ור' סעיף 8 לענין הוראות מעבר. תוקן ס"ח תשמ"ז מס' 1223 מיום 13.8.1987 עמ' 160 (ה"ח תשמ"ז מס' 1841 עמ' 276) – תיקון מס' 21 (תיקון); תחילתו ביום 1.7.1987. ת"ט ס"ח תשמ"ח מס' 1229 מיום 26.11.1987 עמ' 10.

ק"ת תשמ"ח מס' 5063 מיום 8.11.1987 עמ' 107 – צו תשמ"ח-1987 (שירות לתועלת הציבור); תחילתו ביום 1.11.1987.

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 62 (ה"ח תשמ"ו מס' 1797 עמ' 303) – תיקון מס' 22.

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 64 (ה"ח תשמ"ז מס' 1814 עמ' 114, ה"ח תשמ"ח מס' 1872 עמ' 133) – תיקון מס' 23; ר' סעיף 25 לענין הוראות מעבר.

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 185 (ה"ח תשמ"ח מס' 1889 עמ' 226) – תיקון מס' 24.

ס"ח תשמ"ט מס' 1283 מיום 3.8.1989 עמ' 87 (ה"ח תשמ"ח מס' 1893 עמ' 242) – תיקון מס' 25 בסעיף 19 לחוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (מס' 3), תשמ"ט-1989; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ק"ת תשמ"ט מס' 5209 מיום 8.8.1989 עמ' 1234 – צו תשמ"ט-1989 בסעיף 1 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ט-1989; תחילתו ביום 1.9.1989.

ס"ח תש"ן מס' 1290 מיום 7.12.1989 עמ' 10 (ה"ח תשמ"ט מס' 1947 עמ' 146) – תיקון מס' 26.

ס"ח תש"ן מס' 1305 מיום 14.2.1990 עמ' 90 (ה"ח תשמ"ט מס' 1944 עמ' 134) – תיקון מס' 27.

ס"ח תש"ן מס' 1300 מיום 12.1.1990 עמ' 44 (ה"ח תש"ן מס' 1959 עמ' 24) – תיקון מס' 28.

ס"ח תש"ן מס' 1311 מיום 22.3.1990 עמ' 112 (ה"ח תשמ"ט מס' 1937 עמ' 102) – תיקון מס' 29 בסעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 11), תש"ן-1990; תחילתו 90 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תש"ן מס' 1329 מיום 10.8.1990 עמ' 196 (ה"ח תש"ן מס' 2001 עמ' 223 ו 229) – תיקון מס' 30.

ס"ח תשנ"א מס' 1336 מיום 26.12.1990 עמ' 34 (ה"ח תשנ"א מס' 2019 עמ' 16) – תיקון מס' 31; תחילתו שישים ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשנ"א מס' 1348 מיום 6.3.1991 עמ' 104 (ה"ח תשנ"א מס' 2016 עמ' 2) – תיקון מס' 32.

ק"ת תשנ"א מס' 5340 מיום 12.3.1991 עמ' 726 – צו תשנ"א-1991 (שירות לתועלת הציבור); תחילתו ביום 1.3.1991.

ס"ח תשנ"א מס' 1361 מיום 26.6.1991 עמ' 176 (ה"ח תשנ"א מס' 2050 עמ' 194) – תיקון מס' 33.

ס"ח תשנ"א מס' 1365 מיום 25.7.1991 עמ' 206 (ה"ח תשמ"ז מס' 1839 עמ' 270) – תיקון מס' 34.

ס"ח תשנ"א מס' 1366 מיום 31.7.1991 עמ' 208 (ה"ח תשנ"א  מס' 2061 עמ' 253) – תיקון מס' 35.

ס"ח תשנ"ב מס' 1384 מיום 21.2.1992 עמ' 78 (ה"ח תשנ"א מס' 2060 עמ' 239) – תיקון מס' 36 בסעיף 24 לחוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 2), תשנ"ב-1992; תחילתו ביום 1.7.1992.

ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 142 (ה"ח תשנ"א מס' 2057 עמ' 232, ה"ח תשנ"א מס' 2060 עמ' 248) – תיקון מס' 37.

ק"ת תשנ"ג מס' 5506 מיום 4.3.1993 עמ' 486 – צו תשנ"ג-1993 בסעיף 1 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), התשנ"ג-1993; תחילתו ביום 15.4.1993.

ס"ח תשנ"ד מס' 1447 מיום 18.1.1994 עמ' 59 (ה"ח תשנ"ב מס' 2127 עמ' 298) – תיקון מס' 38 בסעיף 21 לחוק צער בעלי חיים, תשנ"ד-1994.

ק"ת תשנ"ד מס' 5587 מיום 21.3.1994 עמ' 727 – צו תשנ"ד-1994 (שירות לתועלת הציבור).

ס"ח תשנ"ד מס' 1481 מיום 23.8.1994 עמ' 348 (ה"ח תשנ"ב מס' 2098 עמ' 115) – תיקון מס' 39 (חלק מקדמי וחלק כללי), תשנ"ד-1994; תחילתו שנה מיום פרסומו ור' סעיף 13 לענין תיקון ביניים. ת"ט ס"ח תשנ"ד מס' 1482 מיום 5.9.1994 עמ' 365; תחילתו ביום 23.8.1995. תוקן ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 390 (ה"ח תשנ"ה מס' 2421 עמ' 562) – תיקון מס' 39 (תיקון מס' 1) בסעיף 6 לחוק העונשין (תיקון מס' 43) (התאמת דיני העונשין לחלק המקדמי ולחלק הכללי), תשנ"ה-1995. ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 391 (ה"ח תשנ"ה מס' 2403 עמ' 475) – תיקון מס' 39 (תיקון מס' 2) בסעיף 3 לחוק העונשין (תיקון מס' 44), תשנ"ה-1995. ת"ט דפוס ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 400.

ס"ח תשנ"ד מס' 1476 מיום 4.8.1994 עמ' 264 (ה"ח תשנ"ד מס' 2267 עמ' 418, ה"ח תשנ"ד מס' 2270 עמ' 450) – תיקון מס' 40.

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 168 (ה"ח תשנ"ג מס' 2194 עמ' 274) – תיקון מס' 41 בסעיף 25 לחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 19), תשנ"ה-1995.

ס"ח תשנ"ה מס' 1535 מיום 3.8.1995 עמ' 374 (ה"ח תשנ"ה  מס' 2339 עמ' 188) – תיקון מס' 42.

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 390 (ה"ח תשנ"ה מס' 2421 עמ' 562) – תיקון מס' 43 (התאמת דיני העונשין לחלק המקדמי ולחלק הכללי), תשנ"ה-1995; תחילתו ביום 23.8.1995.

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 391 (ה"ח תשנ"ה מס' 2403 עמ' 475) – תיקון מס' 44; תחילתו ביום 23.8.1995. ת"ט ס"ח תשנ"ו מס' 1600 מיום 10.9.1996 עמ' 384; תחילתו ביום 23.8.1995.

ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 392 (ה"ח תשנ"ה מס' 2415 עמ' 530) – תיקון מס' 45.

ס"ח תשנ"ו מס' 1552 מיום 18.12.1995 עמ' 16 (ה"ח תשנ"ו מס' 2437 עמ' 156) – תיקון מס' 46.

ס"ח תשנ"ו מס' 1557 מיום 19.1.1996 עמ' 42 (ה"ח תשנ"ו מס' 2449 עמ' 238) – תיקון מס' 47.

ס"ח תשנ"ו מס' 1583 מיום 21.3.1996 עמ' 241 (ה"ח תשנ"ו מס' 2505 עמ' 554) – תיקון מס' 48.

ס"ח תשנ"ו מס' 1583 מיום 21.3.1996 עמ' 241 (ה"ח תשנ"ו מס' 2496 עמ' 524) – תיקון מס' 49.

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 351 (ה"ח תשנ"ה מס' 2366 עמ' 306) – תיקון מס' 50 בסעיף 78 [במקור סעיף 43] לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996; תחילתו שנה מיום פרסומו.

ק"ת תשנ"ו מס' 5760 מיום 11.6.1996 עמ' 993 – צו תשנ"ו-1996 בסעיף 1 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשנ"ו-1996; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשנ"ח מס' 1676 מיום 22.7.1998 עמ' 270 (ה"ח תשנ"ו מס' 2522 עמ' 606) – תיקון מס' 51.

ס"ח תשנ"ח מס' 1683 מיום 5.8.1998 עמ' 316 (ה"ח תשנ"ז מס' 2639 עמ' 464, 477) – תיקון מס' 52; ר' סעיף 7 לענין תחילה.

ס"ח תש"ס מס' 1734 מיום 7.4.2000 עמ' 157 (ה"ח תש"ס מס' 2833 עמ' 153) – תיקון מס' 53.

ס"ח תש"ס מס' 1739 מיום 11.6.2000 עמ' 194 (ה"ח תש"ס מס' 2821 עמ' 2) – תיקון מס' 54 בסעיף 24 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000; תחילתו ביום 11.12.2000.

ס"ח תש"ס מס' 1742 מיום 25.6.2000 עמ' 215 (ה"ח תשנ"ח מס' 2674 עמ' 174) – הוראת שעה בסעיף 3(5) לחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 26 והוראת שעה), תש"ס-2000; תוקפה מיום 25.9.2000 עד יום 1.9.2003.

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 226 (ה"ח תש"ס מס' 2839 עמ' 187, ה"ח תש"ס מס' 2852 עמ' 302) – תיקון מס' 55.

ס"ח תש"ס מס' 1746 מיום 21.7.2000 עמ' 226 (ה"ח תשנ"ז מס' 2639 עמ' 464) – תיקון מס' 56.

ס"ח תשס"א מס' 1769 מיום 27.12.2000 עמ' 98 (ה"ח תשס"א מס' 2948 עמ' 316) – תיקון מס' 57 בסעיף 4 לחוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס' 41), תשס"א-2000.

ס"ח תשס"א מס' 1775 מיום 15.2.2001 עמ' 138 (ה"ח תשנ"ח מס' 2734 עמ' 448) – תיקון מס' 58 בסעיף 1 לחוק לשחרור מוקדם של אסירים (תיקוני חקיקה), תשס"א-2001; תחילתו 14 ימים מיום פרסומו ור' סעיף 5 לענין תחולה.

ס"ח תשס"א מס' 1784 מיום 29.3.2001 עמ' 206 (ה"ח תשס"א מס' 2969 עמ' 40) – תיקון מס' 59.

ק"ת תשס"א מס' 6103 מיום 3.5.2001 עמ' 769 – צו תשס"א-2001.

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 388 (ה"ח תשס"א מס' 2940 עמ' 154) – תיקון מס' 60 בסעיף 21 לחוק ההסגרה (תיקון מס' 7), תשס"א-2001.

ס"ח תשס"א מס' 1794 מיום 2.6.2001 עמ' 408 (ה"ח תשס"א מס' 3007 עמ' 640) – תיקון מס' 61.

ס"ח תשס"א מס' 1795 מיום 20.6.2001 עמ' 420 (ה"ח תשס"א מס' 2979 עמ' 518) – תיקון מס' 62 בסעיף 38 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א-2001; תחילתו ביום 1.1.2002 ור' סעיף 47 לענין הוראות מיוחדות לתקופת הביניים.

ס"ח תשס"א מס' 1800 מיום 26.7.2001 עמ' 449 (ה"ח תשס"א מס' 2997 עמ' 606) – תיקון מס' 63 בסעיף 2 לחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 32), תשס"א-2001; תחילתו ארבעה חודשים מיום פרסומו ור' סעיפים 3, 5 לענין תחולה והוראת מעבר.

ס"ח תשס"ב מס' 1810 מיום 14.11.2001 עמ' 15 (ה"ח תשס"א מס' 3023 עמ' 746) – תיקון מס' 64.

ס"ח תשס"ב מס' 1814 מיום 18.12.2001 עמ' 32 (ה"ח תשס"א מס' 3031 עמ' 779) – תיקון מס' 65.

ס"ח תשס"ב מס' 1845 מיום 22.5.2002 עמ' 411 (ה"ח תשס"ב מס' 3082 עמ' 286) – תיקון מס' 66.

ס"ח תשס"ב מס' 1849 מיום 13.6.2002 עמ' 422 (ה"ח תשס"ב מס' 3093 עמ' 374) – תיקון מס' 67.

ס"ח תשס"ב מס' 1849 מיום 13.6.2002 עמ' 422 (ה"ח תשס"ב מס' 3075 עמ' 230) – תיקון מס' 68.

ס"ח תשס"ב מס' 1851 מיום 19.6.2002 עמ' 448 (ה"ח תשס"ב מס' 3107 עמ' 455) – תיקון מס' 69.

ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 487 (ה"ח תשס"ב מס' 3140 עמ' 689) – תיקון מס' 70.

ק"ת תשס"ג מס' 6205 מיום 31.10.2002 עמ' 123 – צו תשס"ג-2002 בסעיף 1 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשס"ג-2002; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשס"ג מס' 1874 מיום 20.11.2002 עמ' 58 (ה"ח תשס"ב מס' 3141 עמ' 694) – תיקון מס' 71 [במקור מס' 70].

ס"ח תשס"ג מס' 1874 מיום 20.11.2002 עמ' 58 (ה"ח תשס"ב מס' 3166 עמ' 869) – תיקון מס' 72 [במקור מס' 71].

ס"ח תשס"ג מס' 1874 מיום 20.11.2002 עמ' 59 (ה"ח הכנסת תשס"ג מס' 1 עמ' 2) – תיקון מס' 73 [במקור מס' 72].

ס"ח תשס"ג מס' 1896 מיום 16.7.2003 עמ' 514 (ה"ח תשס"ב מס' 3169 עמ' 878) – תיקון מס' 74.

ס"ח תשס"ג מס' 1900 מיום 6.8.2003 עמ' 536 (ה"ח תשס"ב מס' 3147 עמ' 717) – תיקון מס' 75 בסעיף 1 לחוק למניעת סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), תשס"ג-2003.

ס"ח תשס"ג מס' 1903 מיום 19.8.2003 עמ' 570 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 28 עמ' 470) – תיקון מס' 76 בסעיף 7 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 2), תשס"ג-2003.

ס"ח תשס"ד מס' 1911 מיום 23.11.2003 עמ' 18 (ה"ח תשס"ב מס' 3166 עמ' 868) – תיקון מס' 77.

ס"ח תשס"ד מס' 1941 מיום 9.6.2004 עמ' 390 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 32 עמ' 25) – תיקון מס' 78.

ס"ח תשס"ד מס' 1950 מיום 19.7.2004 עמ' 452 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 33 עמ' 28) – תיקון מס' 79; תחילתו שלושה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשס"ד מס' 1956 מיום 11.8.2004 עמ' 521 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 44 עמ' 112) – תיקון מס' 80.

ס"ח תשס"ד מס' 1957 מיום 12.8.2004 עמ' 532 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 44 עמ' 109) – תיקון מס' 81 בסעיף 12 לחוק לתיקון פקודת המבחן (מס' 4), תשס"ד-2004.

ס"ח תשס"ה מס' 1961 מיום 17.11.2004 עמ' 14 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 52 עמ' 173) – תיקון מס' 82.

ס"ח תשס"ה מס' 1964 מיום 13.12.2004 עמ' 34 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 50 עמ' 159) – תיקון מס' 83.

ס"ח תשס"ה מס' 1976 מיום 26.1.2005 עמ' 104 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 59 עמ' 39) – תיקון מס' 84.

ס"ח תשס"ה מס' 2017 מיום 1.8.2005 עמ' 715 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 82 עמ' 164) – תיקון מס' 85.

ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 750 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 77 עמ' 298) – תיקון מס' 86 בסעיף 30 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים (תיקון מס' 15), תשס"ה-2005.

ס"ח תשס"ו מס' 2035 מיום 22.11.2005 עמ' 11 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 189 עמ' 1030) – תיקון מס' 87 בסעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 46), תשס"ו-2005.

ס"ח תשס"ו מס' 2036 מיום 28.11.2006 עמ' 22 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 92 עמ' 227) – תיקון מס' 88.

ס"ח תשס"ו מס' 2038 מיום 8.12.2005 עמ' 54 (ה"ח הכנסת תשס"ו מס' 97 עמ' 6) – תיקון מס' 89.

ס"ח תשס"ו מס' 2049 מיום 3.1.2006 עמ' 230 (ה"ח הכנסת תשס"ו מס' 100 עמ' 30) – תיקון מס' 90.

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 2 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 231 עמ' 236) – תיקון מס' 91 בסעיף 1 לחוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), תשס"ז-2006.

ס"ח תשס"ז מס' 2075 מיום 1.1.2007 עמ' 38 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 246 עמ' 510) – תיקון מס' 92 בסעיף 14 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 8), תשס"ז-2007.

ס"ח תשס"ז מס' 2078 מיום 18.1.2007 עמ' 84 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 258 עמ' 12) – תיקון מס' 93; ר' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ז מס' 2096 מיום 30.5.2007 עמ' 316 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 141 עמ' 128) – תיקון מס' 94. ת"ט ס"ח תשס"ז מס' 2109 מיום 8.8.2007 עמ' 464; תחילתו ביום 30.5.2007.

ס"ח תשס"ח מס' 2113 מיום 15.10.2007 עמ' 7 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 164 עמ' 252) – תיקון מס' 95 בסעיף 1 לחוק איסור מכירה של כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים (תיקוני חקיקה), תשס"ח-2007; ר' סעיף 3 לענין תחילה.

ס"ח תשס"ח מס' 2135 מיום 27.2.2008 עמ' 216 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 174 עמ' 8) – תיקון מס' 96.

ס"ח תשס"ח מס' 2135 מיום 27.2.2008 עמ' 217 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 188 עמ' 69, ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 194 עמ' 102) – תיקון מס' 97.

ס"ח תשס"ח מס' 2161 מיום 3.7.2008 עמ' 608 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 208 עמ' 196) – תיקון מס' 98.

רשומות – ספר חוקים#ס"ח תשס"ח מס' 2168 מיום 21.7.2008 עמ' 662 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 389 עמ' 618) – תיקון מס' 99.

ס"ח תשס"ח מס' 2176 מיום 6.8.2008 עמ' 812 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 240 עמ' 357) – תיקון מס' 100; ר' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תש"ע מס' 2213 מיום 3.11.2009 עמ' 236 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 372 עמ' 432, ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 188 עמ' 70) – תיקון מס' 101; תחילתו ביום 1.12.2009 ור' סעיף 6 לענין תחולה.

ס"ח תש"ע מס' 2214 מיום 11.11.2009 עמ' 240 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 384 עמ' 582) – תיקון מס' 102.

ס"ח תש"ע מס' 2225 מיום 4.2.2010 עמ' 325 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 465 עמ' 104) – תיקון מס' 103.

ס"ח תש"ע מס' 2229 מיום 16.2.2010 עמ' 384 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 463 עמ' 96) – תיקון מס' 104.

ס"ח תש"ע מס' 2229 מיום 16.2.2010 עמ' 385 (ה"ח הכנסת תשס"ט מס' 265 עמ' 54, 56) – תיקון מס' 105.

ס"ח תש"ע מס' 2231 מיום 25.2.2010 עמ' 403 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 473 עמ' 154) – תיקון מס' 106.

ק"ת תש"ע מס' 6877 מיום 14.3.2010 עמ' 948 – צו תש"ע-2010 בסעיף 1 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תש"ע-2010; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 505 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 469 עמ' 116, ה"ח הכנסת תש"ע מס' 311 עמ' 119) – תיקון מס' 107 בסעיף 4 לחוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), תש"ע-2010; תחילתו 14 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"א מס' 2264 מיום 9.12.2010 עמ' 80 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 507 עמ' 1058) – תיקון מס' 108 בסעיף 14 לחוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה), תשע"א-2010.

ס"ח תשע"א מס' 2289 מיום 4.4.2011 עמ' 733 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 366 עמ' 73) – תיקון מס' 109.

ס"ח תשע"א מס' 2302 מיום 30.6.2011 עמ' 950 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 376 עמ' 120) – תיקון מס' 110.

ס"ח תשע"א מס' 2310 מיום 11.8.2011 עמ' 1026 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 377 עמ' 126) – תיקון מס' 111.

ס"ח תשע"א מס' 2317 מיום 17.8.2011 עמ' 1169 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 475 עמ' 164) – תיקון מס' 112 בסעיף 25 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון מס' 3), תשע"א-2011.

ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.1.2012 עמ' 102 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 241 עמ' 446) – תיקון מס' 113; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו ור' סעיף 3 לענין תחולה.

ס"ח תשע"ב מס' 2337 מיום 16.2.2012 עמ' 170 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 400 עמ' 218) – תיקון מס' 114 בסעיף 2 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס' 14), תשע"ב-2012; תחילתו ביום 1.1.2013.

ס"ח תשע"ב מס' 2362 מיום 4.6.2012 עמ' 446 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 442 עמ' 106) – תיקון מס' 115.

ס"ח תשע"ב מס' 2369 מיום 17.7.2012 עמ' 510 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 677 עמ' 754) – תיקון מס' 116.

ס"ח תשע"ד מס' 2444 מיום 24.3.2014 עמ' 402 (ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 529 עמ' 26) – תיקון מס' 117.

ס"ח תשע"ה מס' 2476 מיום 25.11.2014 עמ' 32 (ה"ח הממשלה תשע"ד מס' 845 עמ' 384) – תיקון מס' 118.

ס"ח תשע"ה מס' 2496 מיום 29.7.2015 עמ' 200 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 897 עמ' 122) – תיקון מס' 119.

ס"ח תשע"ו מס' 2506 מיום 5.11.2015 עמ' 12 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 958 עמ' 84) – תיקון מס' 120 והוראת שעה; תוקפה של הוראת השעה לשלוש שנים.

ס"ח תשע"ו מס' 2534 מיום 6.3.2016 עמ' 611 (ה"ח הכנסת תשע"ה מס' 586 עמ' 38) – תיקון מס' 121 בסעיף 76 לחוק אומנה לילדים, תשע"ו-2016; תחילתו תשעה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ו מס' 2546 מיום 7.4.2016 עמ' 718 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 628 עמ' 81) – תיקון מס' 122.

ס"ח תשע"ו מס' 2556 מיום 23.6.2016 עמ' 925 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 949 עמ' 1067, ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 967 עמ' 126, ה"ח הממשלה תשע"ג מס' 782 עמ' 992) – תיקון מס' 123 בסעיף 81 לחוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016; תחילתו ביום 1.11.2016.

ס"ח תשע"ו מס' 2559 מיום 28.6.2016 עמ' 946 (ה"ח הממשלה תשע"ד מס' 839 עמ' 338) – תיקון מס' 124 בסעיף 14 לחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות (תיקון מס' 2), תשע"ו-2016.

ס"ח תשע"ו מס' 2561 מיום 14.7.2016 עמ' 966 (ה"ח הכנסת תשע"ו מס' 642 עמ' 130) – תיקון מס' 125.

ס"ח תשע"ו מס' 2571 מיום 4.8.2016 עמ' 1140 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 972 עמ' 166) – תיקון מס' 126.

ס"ח תשע"ז מס' 2586 מיום 11.12.2016 עמ' 29 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1079 עמ' 1510) – תיקון מס' 127.

ס"ח תשע"ז מס' 2596 מיום 10.1.2017 עמ' 331 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 665 עמ' 12) – תיקון מס' 128 בסעיף 7 לחוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה), תשע"ז-2017.

ס"ח תשע"ז מס' 2610 מיום 14.3.2017 עמ' 458 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 683 עמ' 84) – תיקון מס' 129.

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 193 (ה"ח הכנסת תשע"ח מס' 748 עמ' 56) – תיקון מס' 130 בסעיף 15 לחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 82), תשע"ח-2018.

ס"ח תשע"ח מס' 2698 מיום 11.3.2018 עמ' 229 (ה"ח הכנסת תשע"ח מס' 759 עמ' 98) – תיקון מס' 131.

ס"ח תשע"ח מס' 2725 מיום 21.6.2018 עמ' 698 (ה"ח הכנסת תשע"ח מס' 780 עמ' 170) – תיקון מס' 132.

ס"ח תשע"ח מס' 2742 מיום 26.7.2018 עמ' 886 (ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1091 עמ' 654) – תיקון מס' 133 – הוראת שעה; תחילתו ביום 1.4.2019 ותוקפו לארבע שנים. תוקן ס"ח תשפ"א מס' 2912 מיום 6.7.2021 עמ' 364 (ה"ח הממשלה תשפ"א מס' 1409 עמ' 464) – תיקון מס' 133 – הוראת שעה (תיקון) תשפ"א-2021.

ס"ח תשע"ח מס' 2742 מיום 26.7.2018 עמ' 887 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1223 עמ' 914) – תיקון מס' 134.

ס"ח תשע"ט מס' 2762 מיום 12.12.2018 עמ' 74 (ה"ח הכנסת תשע"ט מס' 811 עמ' 887) – תיקון מס' 135.

ס"ח תשע"ט מס' 2762 מיום 12.12.2018 עמ' 74 (ה"ח הממשלה תשע"ט מס' 1262 עמ' 70) – תיקון מס' 136.

ס"ח תשע"ט מס' 2779 מיום 10.1.2019 עמ' 230 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 972 עמ' 166) – תיקון מס' 137; ר' סעיף 25 לענין תחילה, תחולה והוראות מעבר.

25. (א) תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול על עבירות שבוצעו מיום התחילה ואילך.

(ב) על עבירה שבוצעה לפני יום התחילה וטרם ניתן פסק דין חלוט בעניינה יחולו הוראות סעיף 5(א) לחוק העיקרי; לעניין זה, בבואו לקבוע מהו הדין המקל על העושה, יבחן בית המשפט את מלוא ההסדר הקבוע בחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה לעומת ההסדר שהיה קבוע בחוק העיקרי לעניין גרימת מוות ערב יום התחילה (להלן – הדין הישן).

(ג) על עבירה שבוצעה לפני יום התחילה וניתן פסק דין חלוט בעניינה, יחול הדין הישן; ואולם לעניין מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 300א לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה, יראו אותו כמי שהורשע בעבירה לפי סעיף 301ב(א) או (ב)(2) או (3) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, ועונשו המרבי יהיה העונש שנקבע באותו סעיף, לפי העניין, כאמור בסעיף 5(ב) לחוק העיקרי.

ס"ח תשע"ט מס' 2779 מיום 10.1.2019 עמ' 235 (ה"ח הממשלה תשע"ט מס' 1258 עמ' 58) – תיקון מס' 138 בסעיף 6 לחוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), תשע"ט-2019; תחילתו 18 חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ט מס' 2780 מיום 10.1.2019 עמ' 243 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1183 עמ' 192) – תיקון מס' 139 בסעיף 6 לחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 87), תשע"ט-2019; ר' סעיף 8 לענין תחילה, תחולה והוראת מעבר.

8. (א) תחילתו של חוק זה תשעה חודשים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה).

(ב) סעיף 9, תוספת ראשונה ב', תוספת ראשונה ג' ותוספת ראשונה ד' לחוק העיקרי, סעיף 41 לחוק השיפוט הצבאי וסעיף 354 לחוק העונשין, כנוסחם בחוק זה, יחולו על עבירה שביום התחילה טרם התיישנה לפי הוראות החוק העיקרי, חוק השיפוט הצבאי או חוק העונשין, לפי העניין, כנוסחו ערב היום האמור.

(ג) בעבירה מסוג פשע או עוון שמתקיימים בה כל אלה, תחל התקופה הנוספת כאמור בסעיף 9(ג)(1) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, ביום התחילה:

(1) החקירה על פי דין באותה עבירה החלה לפני יום התחילה;

(2) ביום התחילה טרם הוגש לגביה כתב אישום;

(3) ביום התחילה חלפו מיום ביצוע העבירה התקופות המנויות בסעיף 9(א) או (א1) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה.

(ד) בסעיף זה, "עבירה" – לרבות עבירה צבאית ועבירה שאינה צבאית כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי.

[1] סעיף זה לא יחול על ביטול סעיף 198 בתיקון מס' 100.

[2] סמכויותיו לפי סעיף זה הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים: י"פ תשע"ז מס' 7394 מיום 7.12.2016 עמ' 1313.

[3] תחילת הסימן על כל המדינה ביום 1.4.1994 כאמור בצו תשנ"ד-1994. צו זה ביטל את תחילת הסימן לענין עיריות מסוימות: ביום 2.10.1979 כאמור בצו תש"ם-1979, ביום 17.5.1987 כאמור בצו תשמ"ז-1987, ביום 1.11.1987 כאמור בצו תשמ"ח-1987 וביום 1.3.1991 כאמור בצו תשנ"א-1991.

[4] הוסמך המנהל הכללי במשרד האוצר: י"פ תשע"ו מס' 7227 מיום 13.3.2016 עמ' 4348.

[5] סמכותו הואצלה לפרקליט המדינה ולמשנהו: י"פ תשע"ו מס' 7236 מיום 29.3.2016 עמ' 4689.