ישנם מספר סוגי מעצרים בהם נדון וזאת על פי על פי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996
מעצר ימים –גורמי האכיפה מבצעים מעצר על מנת להשלים את חקירת העצור, להימנע משיבוש הליכי החקירה ולאפשר למשטרה לגבש את תיק החקירה על שלל הראיות הקיימות בידיהם ונאספות בזמן המעצר. עילות המעצר הן שהחשוד לא יוכל להימלט, שעה שקיים יסוד סביר לחשד שינסה לעשות כן. העילה השנייה היא כי מתקיים יסוד סביר לחשד שהחשוד מהווה סכנה לאדם או לציבור. עילה נוספת היא כאשר קיים הצורך להפעיל עליו פעולות חקירה מיוחדות הדורשות את מעצרו.
- מעצר עד להחלטה אחרת – מצב בו חשוד נותר עצור עד שתתקבל החלטה שיפוטית המורה על שחרורו.
- מעצר עד תום ההליכים – מעצר עד תום ההליכים זהו ההליך שנפתח לאחר תום החקירה המשטרתית ובמקביל לשלב הגשת כתב אישום כנגד הנאשם. בקשת מעצר עד תום ההלכים תוגש ע”י התביעה וזאת על מנת להותיר במעצר את הנאשם במעצר עד לסיום הדיון בתיק העיקרי. מעצר עד תום ההליכים ניתן לבקש בעבירות מסוימות או בנסיבות מסוימות וזאת עלי פי חקיקה או פסיקה .
על פי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996
מעצר עד תום ההליכים, לפי סעיף 21. לשון החוק:
.21. (א) הוגש כתב אישום, רשאי בית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום לצוות על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים, ובכלל זה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני, אם נתקיים אחד מאלה:
(1) בית המשפט סבור, על סמך חומר שהוגש לו, כי נתקיים אחד מאלה:
(א) קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת;
(ב) קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, או את בטחון המדינה;
(ג) הואשם הנאשם באחד מאלה:
(1) עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם;
(2) עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב);
(3) עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי;
(4) עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם;
(5) עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991,
חזקה כי מתקיימת העילה האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת.
(2) בית משפט ציווה על מתן ערובה והערובה לא ניתנה להנחת דעתו של בית המשפט או שהופר תנאי מתנאי הערובה, או שנתקיימה עילה לביטול השחרור בערובה.
(ב) בית המשפט לא יתן צו מעצר לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן נוכח, לאחר ששמע את הצדדים, שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה, ולענין סעיף קטן (א)(1), לא יצווה בית המשפט כאמור, אלא אם כן נתקיימו גם אלה:
(1) לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור, שפגיעתם בחירותו של הנאשם, פחותה;
(2) לנאשם יש סניגור, או שהנאשם הודיע שברצונו שלא להיות מיוצג בידי סניגור.
(ג) לא היה לנאשם סניגור והוא לא הודיע כאמור בסעיף קטן (ב)(2), ימנה לו בית המשפט סניגור ויחולו לענין זה הוראות פרק ב' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב–1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), או הוראות חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו–1995 (להלן – חוק הסניגוריה הציבורית), לפי הענין; כל עוד לא נתמנה סניגור, רשאי בית המשפט לצוות על מעצרו של הנאשם לתקופות שלא יעלו על 7 ימים כל פעם, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 30 ימים.
כמו בכל התנהלות מול רשויות המשטרה ואכיפת חוק, לדיון מעצר, דיון מעצר עד תום ההליכים, קיימת חשיבות עצומה לליווי עו"ד המומחים בהליכי מעצר.
משרדנו מתמחה במתן ייעוץ וליווי משפטי בתחום הפלילי, מייצג ומלווה חשודים ונאשמים לאורך כל ההליך .
אנו מספקים שירות וליווי משפטי 24/7.
פנייה למשרד עו"ד דניאל כפיר ועו"ד מורן לוי מבטיחה ייעוץ מקצועי וליווי אישי ע"י צוות עורכי דין, הבקיאים בניואנסים ובדרישות החוק בכלל ובדיני המעצרים בפרט.
המשרד ייצג ומייצג מס' רב של תיקים מורכבים בהצלחה יתרה בפני הליכים פליליים, בחקירות משטרה ובבתי המשפט הפליליים.