נהיגה בשכרות שאלות ותשובת של עו"ד

מהם סעיפי החוק הרלוונטים?

הסעיפים הם בין היתר סעיף 62(3)  בקשר עם סעיף 64ב(א)(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 ובהתאם עם תקנה 169 ג לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

 

מהי כמות האלכוהול המותרת?

נהג "רגיל"- שיעור של 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, בפועל השוטרים  בודקים שיעור של 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

נהגי רכב כבד– של יותר מ-3,500 ק"ג בדרגות רישיון C1 ו-C שיעור של 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

נהג חדש– שיעור של 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

 

האם ניתן לפסול רשיון נהיגה לפני משפט?

התשובה לכך היא כן, הכלל מלמד כי עבירה של נהיגה בשיכרות מהוה לבדה עילה לפסילת רישיון נהיגה והפקעת רכב, אף לפני קיום המשפט  וההרשעה וזאת בשל המסוכנות הטבועה בעבירה והצורך להרתיע נהגים מלנהוג תחת השפעת אלכוהול.

 

 האם ניתן לעצור נהג בגין נהיגה בשכרות?

התשובה לכך תלויה במספר מאפיינים, החוק והפסיקה קובעים כי עבירה של נהיגה בשכרות יכולה להוות עילה למעצר, אולם על המשטרה להוכיח כי קיימת מסוכנות מהנהג וכי לא ניתן לאיין אותה ומתקיימות ראיות לאורה כי הנהג ביצע עבירה של נהיגה בשכרות.

 

מהו העוונש המקסימלי בגין נהיגה בשכרות?

החוק קובע עונש פסילת מינימום של שנתיים וניתן גם לגזור רכיבי קנס.

 

מהי פסילה מינהלית?

פסילה  מנהלית היא סמכות של קצין משטרה לפסול נהג מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 ימים, לאחר שנפס בשטח נוהג לכאורה  בשכרות, החוק הרלוונטי מצוי בתוספת הרביעית של פקודת התעבורה ולגביה קיימת סמכות לפסילה מנהלית בת 30 יום על ידי קצין משטרה כאמור.

 

האם ניתן לבטל פסילה מינהלית?

התשובה לכך היא כן, וניתן להגישה בקשה מתאימה לבית המשפט שיבלן את חוקיות החלטת הפסילה המנהלית וזאת על ידי קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמת הנהג החשוד בעבירה המיוחסת, והאם יש בהמשך הנהיגה כדי להוות סכנה לשלום הציבור, ככל שהתשובה שלילית לשתי שאלות אלו, בית המשפט ייטה לבטל את הפסילה המינהלית.

 

מהן ראיות לכאורה?

מדובר בראיות ברף נמוך מאוד, כמו למשל, דוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות, דו"ח עיכוב, דו"ח על בדיקת שכרות באמצעות מכשיר ינשוף,  פלטים, פרוטוקול חקירה, הודעת הנהג בחקירה, ראיות כאמור שיש בהן התקיימות גולמית של  פוטנציאל לקשור את הנהג לעבירה של נהיגה בשכרות.

 

כיצד נלמדת מסוכנות?

נהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה בעיני המחוקק ובתי המשפט, הטומנת בחובה סכנה רבה, שיש בה כדי לסכן את הנהג עצמו ואת ציבור המשתמשים בדרך ומכך נלמדת מסוכנות סטטוטורית.

 

האם ניתן לקחת דגימת שתן?

כן, אולם רק אם קדם חשד סביר להיות הנאשם במצב שכרות, שלולא כך, אסור לשוטרים לדרוש מנהג דגימת שתן, ואם רצו לקבל את הסכמתו החופשית למתן דגימה, חובה עליהם בנסיבות העניין להסביר לנהג  כי סירוב לתת דגימה לא יחשב כעבירה מצדו ולא יקים את "חזקת השכרות" כתוצאה מהסירוב כאמור.

 

מהו חשד סביר?

מבחן החשד הסביר על פי פסיקת בית המשפט העליון הוא בעיקרו מבחן אובייקטיבי שבו נדרש בית המשפט להעריך את סבירות שיקול דעתו של השוטר בשטח  שערך את החיפוש, בהתאם למכלול הנסיבות והעובדות והראיות שהתגבשו בתיק וזאת  לשם הכרעה בשאלת חוקיות החיפוש- ושאלת החשד הסביר.

 

האם כדאי לסרב לבדיקת ינשוף?

התשובה לכל היא שלא מומלץ, בישראל קבע המחוקק חזקת שכרות, היינו נהג המסרב לדרישת שוטר מלבצע בדיקת ינשוף, ייחשב כשיכור על פי חזקה זו.

 

למה לפנות לעו"ד תעבורה?

זיכרו, ישנם דרכים רבים  וכלים משפטיים להתמודד עם חשדות של נהיגה בשכרות תחת השפעת אלכוהול, או סמים, וגם אם נראה שהכל אבוד לפעמים וכי "הלך עליכם", עו"ד מנוסה יכול למצוא כשלים  לא מעטים באיסוף הראיות על ידי צוות החקירה ולנתח באופן משפטי ועובדתי את ביצוע הבדיקה, אופן התנהלות השוטרים בשטח, את אופן ביצוע החקירה  ועוד ובכך להביא להפחתה של חודשי השלילה הצפויה למינימום ועד כדי זיכוי מעבירת נהיגה בשכרות-אלכוהול או תחת השפעת סמים.

 

עורך דין לתעבורה מורן לוי, צבר לזכותו הצלחות רבות בייצוג נאשמים, וחשודים, מומחה לדיני תעבורה, בעל תואר ראשון במשפטיים  (.LL.B) ותואר שני במשפט פלילי (.LL.M) מאוניברסיטת בר אילן.

יצירת קשר