עיכוב הליכים פליליים ע"י היוהמ"ש

אחת הדרכים המיוחדות, העומדת לנאשם בפלילי לעכב את ההליך

כנגדו, הנו בפנייה ליועץ המשפטי לממשלה המוסמך להורות על עיכוב ההליך הפלילי.

ליועמ"ש סמכות בדין לעכב את ההליך הפלילי מרגע הגשת כתב האישום ועד הכרעת הדין.

וכך מורה סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982:

"(א) בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט; הוגשה הודעה כאמור יפסיק בית המשפט את ההליכים באותו משפט."

בסעיף 232 נקבע כי: " עוכבו הליכים לפי סעיף 231 רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה בכתב לבית המשפט, לחדשם כל עוד לא עברו מיום עיכובם, בפשע – חמש שנים, ובעוון – שנה; הוגשה הודעה כאמור, יחדש בית המשפט את ההליכים, ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני ההפסקה; עוכבו ההליכים בשניה לא יחודשו עוד."

השקולים המנחים של היוהמ"ש:

השיקולים של היוהמ"ש הנם רבים ומבוססים על טעמים יוצאי דופן הנוגעים למהות העושה ו/או המעשה.

חשוב לציין, כי טענות לגבי טיב הראיות או חולשה בראיות לא יובילו בדרך כלל לעיכוב ההליכים.

שקולים לגבי העבירה: טענות עובדתיות  או משפטיות בנוגע לעבירה ונסיבותיה, חומרת העבירה ואופייה, האם העבירה הושלמה או מדובר רק בניסיון, דרגת האשם, מעורבות המבקש בעבירה, התקרבות לסייגים של האחריות הפלילית, מניע, רמת התחכום והתכנון, משך זמן ביצוע הפעילות, שכיחותה של ההתנהגות הפלילית, היקף הנזק, שקולי הרתעה, רגישות ציבורית למקרה, העניין הציבורי.

שיקולים לגבי נסיבות מיוחדות של המבקש: מצב בריאותי, אסון במשפחה, מצב כלכלי קשה, ההשפעה על בני המשפחה, העבירה פגעה במבקש עצמו, נזקים שנגרמו למבקש, מידת שתוף הפעולה עם הרשויות ונסיונות שיקום, העדר מסוכנות ומוקדי חיכוך, הבעת חרטה, רצון או פיצוי של המתלונן או הקרבן, עבר נקי, תרומה לציבור, התפתחויות מהותיות, משך הזמן שחלף ועינוי הדין, מחדלי הרשות החוקרת או התביעה. לעיתים, לצורך גבוש העמדה יפנה היוהמ"ש לקבלת תסקיר שרות המבחן או קבלת חוות דעת פסיכאטרית או התייעצות עם גוף משמעתי. שקולים הקשורים לקרבן העבירה: גודל ועוצמת הפגיעה, מחילה וסליחה, התנהגות פלילית או התנהגות פסולה של הקרבן. במקרים מסויימים היועמ"ש אף יפנה ויבקש את עמדת המתלוננת או קרבן עבירות המין לקבלת עמדתה לבקשה לעיכוב הליכים.

שיקולים הקשורים לאינטרס הציבורי: קיים קושי בהוכחת האישום, ההשלכות על נאשמים נוספים, הנזק מול התועלת בניהול ההליך. חוסר חיכולת לאתר עדי תביעה מרכזיים, עומס המוטל על בימ"ש והתביעה.

עיכוב על תנאי : לעיתים העיכוב יהיה על תנאי, בתנאי של הבעת חרטה או חתימה על התחייבות לא לעבור עבירות בעתיד,תשלום כופר, צורך בהתערבות טיפולית, פיקוח של שרות המבחן, ביצוע עבודות לתועלת הציבור, העמדה חילופית לדין משמעתי.

לסיכום

מדובר בכלי מצויין העשוי להביא לפתרון ההליך באמצעות הגשת בקשה לעיכוב הליכים ליועץ המשפטי לממשלה ובוודאי יכול להתאים למי שזו לו הסתבכותו הראשונה בפליליים.

כותב המאמר: עורך דין דניאל כפיר, מומחה בפליליים, בוגר אוניברסיטת תל אביב ושופט צבאי בדרגת רב סרן במיל". אין בתוכן המאמר משום להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.

יצירת קשר