חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982

 

 

בתי משפט וסדרי דין – סדר דין פלילי

עונשין ומשפט פלילי – סדר דין פלילי

תוכן ענינים

	פרק א': הוראות כלליות	Go	8
סעיף 1	הגדרות	Go	13
סעיף 2	תחילה	Go	13
סעיף 3	סדרי דין באין הוראות	Go	13
סעיף 4	אי צירוף תביעה אזרחית	Go	13
סעיף 5	אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד	Go	13
סעיף 6	סמכות מקומית	Go	13
סעיף 7	סמכות בצירוף אישומים או נאשמים	Go	13
סעיף 8	סמכות באין אחיזה בשום מקום	Go	13
סעיף 9	התיישנות עבירות [7]	Go	13
סעיף 10	התיישנות ענשים [8]	Go	16
	פרק ב': בעלי הדין וייצוגם	Go	16
סעיף 11	המאשים   המדינה	Go	16
סעיף 12	התובעים	Go	16
סעיף 13	העמדת סניגור	Go	17
סעיף 14	סייג לבחירת סניגור	Go	17
סעיף 15	מינוי סניגור מטעם בית המשפט	Go	17
סעיף 15א	הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל	Go	17
סעיף 15ב	איסור הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג	Go	18
סעיף 16	תפקידי סניגור שמינהו בית המשפט	Go	18
סעיף 17	הפסקת ייצוג של סניגור	Go	18
סעיף 18	חילוף סניגורים	Go	18
סעיף 19	הוצאות ההגנה	Go	18
סעיף 20	איסור קבלת שכר	Go	18
	פרק ג': מעצר הנאשם ושחרורו	Go	18
	סימן א': מעצר	Go	18
סעיף 26	דרכי הביצוע	Go	19
סעיף 27	תיקון	Go	19
	סימן ג': שחרור מלא	Go	20
	פרק ד': הליכים שלפני המשפט	Go	20
	סימן א': תלונה, חקירה והעמדה לדין	Go	20
סעיף 57א	משך הליכי חקירה והעמדה לדין	Go	20
סעיף 58	תלונה	Go	20
סעיף 59	חקירת המשטרה [53]	Go	21
סעיף 59א	החלטה שלא לחקור בעבירות מין או אלימות כלפי בן זוג	Go	21
סעיף 60	העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי	Go	21
סעיף 60א	יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע	Go	23
סעיף 61	המשך החקירה [56]	Go	23
סעיף 62	העמדה לדין וסגירת תיק	Go	23
סעיף 62א	סגירת תיק בעבירת מין או אלימות כלפי בן זוג	Go	24
סעיף 63	הודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין	Go	24
סעיף 64	ערר	Go	25
סעיף 65	מועד לערר [59]	Go	25
סעיף 65א	מתן החלטה בערר	Go	25
סעיף 65ב	הודעה על החלטה בערר	Go	25
סעיף 67	כתב אישום	Go	25
	סימן א'1: סגירת תיק בהסדר	Go	25
סעיף 67א	סגירת תיק בהסדר	Go	25
סעיף 67ב	הוראות לעניין עריכת הסדר	Go	26
סעיף 67ג	תנאי ההסדר	Go	27
סעיף 67ד	עיון בחומר חקירה לפני חתימה על הסדר	Go	27
סעיף 67ה	תוכן ההסדר	Go	27
סעיף 67ו	עילת סגירת תיק בהסדר	Go	28
סעיף 67ז	סירוב להסדר או הפרת תנאיו	Go	28
סעיף 67ח	פרסום בדבר הסדרים	Go	28
סעיף 67ט	הכללת עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום בהסדר	Go	28
סעיף 67י	הנחיות לעניין תחולה	Go	28
סעיף 67יא	שינוי התוספת הרביעית, התוספת החמישית והתוספת השישית	Go	29
סעיף 67יב	דיווח לכנסת	Go	29
	סימן ב': קובלנה	Go	29
סעיף 68	קובלנה	Go	29
סעיף 69	קובלנות על עובדי המדינה	Go	29
סעיף 70	דין קובלנה	Go	29
סעיף 71	התביעה בקובלנה	Go	29
סעיף 72	החלפת קובלנה בכתב אישום	Go	29
סעיף 73	העמדת הדיון בקובלנה	Go	29
	סימן ג': עיון בראיות התביעה	Go	29
סעיף 74	עיון בחומר החקירה [67]	Go	29
סעיף 75	דרכי העיון וההעתקה	Go	30
סעיף 76	עונשין	Go	30
סעיף 77	סייג להבאת ראיות	Go	30
סעיף 78	חומר סודי	Go	30
סעיף 79	המצאת ראיות שבידי קובל	Go	30
סעיף 80	סייג לזכות העיון בחומר הראיות	Go	30
סעיף 81	שמירת דין	Go	30
	סימן ד': עיון בעדויות מומחים של ההגנה	Go	31
סעיף 82	הגדרות	Go	31
סעיף 83	עיון בעדויות מומחים של הסניגוריה	Go	31
סעיף 84	סייג להבאת ראיות	Go	31
	סימן ה': אישום	Go	31
סעיף 85	תוכן כתב האישום	Go	31
סעיף 86	צירוף אישומים	Go	31
סעיף 87	צירוף נאשמים	Go	31
סעיף 88	הפרדת המשפט	Go	31
סעיף 89	כתב אישום חדש בהפרדת המשפט	Go	31
סעיף 90	איחוד משפטים	Go	31
סעיף 91	תיקון כתב אישום בידי התובע	Go	31
סעיף 92	תיקון כתב אישום בידי בית המשפט	Go	32
סעיף 93	חזרה מאישום	Go	32
סעיף 94	תוצאות חזרה מאישום	Go	32
סעיף 94א	התליית הליכים	Go	32
	סימן ו': זימון למשפט	Go	32
סעיף 95	הזמנה למשפט [85]	Go	32
סעיף 96	תוכן ההזמנה	Go	32
סעיף 97	הודעה על דחיית מועד	Go	33
סעיף 98	צורת ההזמנה [88]	Go	33
סעיף 99	צו הבאה	Go	33
סעיף 100	תחולת סעיפים אחרים	Go	33
סעיף 101	מסירה עם מעצר	Go	33
סעיף 102	שחרור בערובה	Go	33
סעיף 103	הבאה לבית המשפט	Go	33
סעיף 104	תפיסת נכסי נאשם שנמלט	Go	33
	סימן ז': הזמנת עדים והמצאת מסמכים	Go	33
סעיף 105	פירושים	Go	33
סעיף 106	הזמנת עד	Go	33
סעיף 107	צורת ההזמנה ותכנה [97]	Go	33
סעיף 108	צו להמצאת מסמכים ומוצגים	Go	33
סעיף 109	הזמנת עד על אתר	Go	34
סעיף 110	עד שנבצר ממנו לבוא לבית המשפט	Go	34
סעיף 111	מומחה מטעם בית המשפט	Go	34
	סימן ח': שמירת ראיות	Go	34
סעיף 116	הגדרות	Go	34
סעיף 117	גביה מוקדמת של עדות [106]	Go	34
סעיף 117א	גביה מוקדמת של עדות של ילד	Go	34
סעיף 117ב	עדות מוקדמת של אדם עם מוגבלות	Go	34
סעיף 118	נוכחות בעלי דין  [107]	Go	34
סעיף 119	סדרי גביית העדות	Go	35
סעיף 120	חתימת הפרוטוקול  [109]	Go	35
סעיף 120א	תיעוד חזותי של עדות מוקדמת	Go	35
סעיף 121	העדות כראיה במשפט [110]	Go	35
סעיף 122	עדות שנגבתה שלא בפני בעל דין	Go	35
	סימן ט': הודיה בכתב	Go	35
סעיף 123	הודיה בכתב	Go	35
סעיף 124	הודיה בכתב אינה מונעת טענות מקדמיות	Go	35
	פרק ה': הליכי המשפט	Go	36
	סימן א': מועד המשפט	Go	36
סעיף 125	רציפות המשפט	Go	36
	סימן ב': נוכחות בעלי הדין	Go	36
סעיף 126	נוכחות הנאשם	Go	36
סעיף 127	נוכחות מורשים של תאגיד	Go	36
סעיף 128	שפיטה לא בפני הנאשם בתחילת המשפט	Go	36
סעיף 129	אין לגזור מאסר לא בפני הנאשם [119]	Go	36
סעיף 129א	דרכי הטלת מאסר במקום קנס	Go	36
סעיף 130	שפיטת נאשם שלא התייצב בהמשך המשפט	Go	36
סעיף 131	הודעת ההליכים לנידון שלא בפניו	Go	37
סעיף 132	שפיטה שלא בפני הנאשם מטעמי בריאות	Go	37
סעיף 133	העדר תובע	Go	37
	סימן ג': פרוטוקול ותרגום	Go	37
סעיף 134	ניהול פרוטוקול [122]	Go	37
סעיף 135	רישום הפרוטוקול	Go	38
סעיף 136	צירוף מסמכים לפרוטוקול	Go	38
סעיף 137	תיקון פרוטוקול	Go	38
סעיף 138	רישום תיקון	Go	38
סעיף 139	הפרוטוקול   ראיה לכאורה	Go	38
סעיף 140	מתרגם לנאשם	Go	38
סעיף 141	ראיה שלא בעברית	Go	38
סעיף 142	שכרו של מתרגם	Go	38
	סימן ד': פתיחת המשפט	Go	38
סעיף 143	תחילת המשפט	Go	38
סעיף 143א	דיון מקדמי	Go	38
סעיף 144	הסכמה בדבר עובדות וראיות	Go	39
סעיף 145	הסברת זכויות הנאשם להגנתו	Go	39
סעיף 146	מועד לטענת פסלות  [132א]	Go	39
סעיף 147	ערעור על החלטה בטענת פסלות	Go	39
סעיף 148	סייג לטענת פסלות	Go	39
סעיף 149	טענות מקדמיות	Go	40
סעיף 150	דיון בטענה מקדמית  [134]	Go	40
סעיף 151	טענות מקדמיות בשלב אחר של המשפט	Go	40
סעיף 152	תשובת הנאשם לאישום	Go	40
סעיף 153	חזרה מהודיה	Go	40
סעיף 154	דין עובדה שהודו בה	Go	40
סעיף 155	פסק דין של נאשם שהודה	Go	41
	סימן ה': בירור האשמה	Go	41
סעיף 156	פרשת התביעה	Go	41
סעיף 157	סיום פרשת התביעה	Go	41
סעיף 158	זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה	Go	41
סעיף 159	פרשת ההגנה	Go	41
סעיף 160	סדר הפתיחה והבאת ראיות של נאשמים אחדים	Go	41
סעיף 161	דבר הנאשם	Go	41
סעיף 162	שתיקת הנאשם   [145א]	Go	41
סעיף 163	סייג לחקירת נאשם	Go	41
סעיף 164	סיום פרשת ההגנה	Go	41
סעיף 165	ראיות נוספות מטעם התובע	Go	41
סעיף 166	סתירת ראיות נוספות	Go	42
סעיף 167	ראיות מטעם בית המשפט	Go	42
סעיף 168	סתירת ראיות מטעם בית המשפט	Go	42
סעיף 169	סיכומים לענין האשמה	Go	42
סעיף 170	נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין [152א	Go	42
סעיף 171	נאשם ששב להיות מסוגל לעמוד בדין	Go	42
	סימן ו': סדר חקירת עדים	Go	42
סעיף 172	עדים יעידו זה שלא בפני זה	Go	42
סעיף 173	אזהרת עד	Go	42
סעיף 174	חקירת עד בידי בעלי הדין	Go	42
סעיף 175	חקירה בידי בית המשפט	Go	42
סעיף 176	חקירה נוספת בידי בעלי הדין	Go	42
סעיף 177	עדים במשפט של נאשמים אחדים	Go	42
סעיף 178	עד תביעה שלא נקרא להעיד	Go	43
סעיף 179	עד עויין	Go	43
סעיף 180	זכות חקירה שכנגד במקרים מסויימים	Go	43
סעיף 181	עדות מטעם בית המשפט	Go	43
סעיף 181א	מועד למתן הכרעת דין	Go	43
	סימן ז': פסק הדין	Go	43
סעיף 182	הכרעת הדין	Go	43
סעיף 183	נימוקים בזיכוי	Go	43
סעיף 184	הרשעה בעבירה על פי עובדות שלא נטענו בכתב האישום	Go	43
סעיף 185	הרשעה בעבירה שאינה בתחום הסמכות	Go	43
סעיף 186	הרשעה בעבירות אחדות	Go	43
סעיף 187	ראיות לקביעת העונש	Go	43
סעיף 188	דרכי הוכחה [170]	Go	44
סעיף 189	דברי הנאשם וראיותיו	Go	44
סעיף 190	ראיות נוספות לקביעת העונש	Go	44
סעיף 191	גילוי תסקיר ותוצאות בדיקות וחקירות	Go	45
סעיף 191א	גילוי תסקיר לפי סעיף 187	Go	45
סעיף 192	סיכומים לענין העונש	Go	45
סעיף 192א	ביטול הרשעה	Go	45
סעיף 193	גזר הדין	Go	45
סעיף 194	שמירת דינים	Go	45
סעיף 195	פסק הדין	Go	45
סעיף 196	הסברה על זכות ערעור	Go	45
	פרק ו': ערעור	Go	45
סעיף 197	פירושים	Go	45
סעיף 198	הגשת ערעור [179]	Go	45
סעיף 199	תקופת ערעור	Go	45
סעיף 200	תקופת ערעור כשפסק הדין ניתן שלא בפני הנאשם	Go	45
סעיף 201	הארכת מועדים [182]	Go	45
סעיף 202	ערעור אוטומטי	Go	45
סעיף 203	נימוקי ערעור [184]	Go	46
סעיף 204	תיקון הודעת ערעור ונימוקיו	Go	46
סעיף 205	דיון לפי בקשת רשות	Go	46
סעיף 206	חזרה מערעור	Go	46
סעיף 207	איחוד ערעורים	Go	46
סעיף 208	דיון בפני בעלי הדין [189]	Go	46
סעיף 208א	ביטול דחיית הערעור	Go	46
סעיף 209	טענת פסלות שופט בערעור	Go	46
סעיף 210	סדר הטענות בערעור	Go	46
סעיף 211	גביית ראיות	Go	46
סעיף 212	שינוי במסקנות	Go	46
סעיף 213	סמכות בית המשפט שלערעור	Go	46
סעיף 214	ראיות במשפט שהוחזר	Go	47
סעיף 215	דחיית ערעור על אף טענה שנתקבלה	Go	47
סעיף 216	הרשעה בעבירה שונה	Go	47
סעיף 217	תנאי להגדלת העונש	Go	47
סעיף 218	קריאת פסק דין בערעור	Go	47
סעיף 219	הסברת זכות הערעור	Go	47
סעיף 220	מתן הוראות אחרות	Go	47
	פרק ז': סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס	Go	47
סעיף 221	קביעת עבירות קנס	Go	47
סעיף 222א	עבירת קנס נמשכת	Go	47
סעיף 225א	מועדי המצאה בעבירות קנס	Go	48
סעיף 226	אי תחולת חוק הנוער	Go	48
סעיף 227	תחולה [201ז]	Go	48
סעיף 228	ברירת משפט	Go	48
סעיף 229	תשלום הקנס	Go	49
סעיף 229א	ייעוד קנסות לרשות מקומית	Go	50
סעיף 230	הזמנה למשפט  [201ח	Go	50
	פרק ז'1: סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס מיוחדות – הוראת שעה	Go	50
סעיף 230א	הגדרות   פרק ז'1	Go	50
סעיף 230ב	תחולה   עבירת קנס מיוחדת	Go	50
סעיף 230ג	הודעת תשלום קנס בעבירת קנס מיוחדת	Go	50
סעיף 230ד	בקשה לביטול קנס	Go	51
סעיף 230ה	בקשה להישפט	Go	51
סעיף 230ו	החלטה על השמדת סם מסוכן לאחר ביטול הודעת תשלום קנס	Go	51
סעיף 230ז	תוצאות אי תשלום קנס	Go	51
סעיף 230ח	גביית הקנס או החזרתו	Go	52
סעיף 230ט	הוצאות משפט	Go	52
סעיף 230י	מרשם משטרתי מיוחד של עבירות קנס מיוחדות	Go	52
	פרק ח': הוראות שונות	Go	53
סעיף 231	עיכוב הליכים	Go	53
סעיף 232	חידוש הליכים	Go	53
סעיף 233	המשך משפט בפני שופט אחר	Go	53
סעיף 234	שינוי בהרכב חבר השופטים	Go	53
סעיף 235	סמכות שופט ואב בית דין [206]	Go	54
סעיף 236	מות הנאשם	Go	54
סעיף 237	המצאת מסמכים	Go	54
סעיף 238	פגמים שאינם פוגמים בדין	Go	54
סעיף 239	סדרי הזמנה בעבירות קלות [213] ת"ט	Go	54
סעיף 239א	מסירת הודעה בעבירות תעבורה	Go	54
סעיף 239ב	חזקת מסירה לעניין נהיגה בזמן פסילה	Go	54
סעיף 240	סדרי דין מיוחדים בעבירות קלות	Go	55
סעיף 241	חוקרים ותובעים לפי חיקוק אחר	Go	55
סעיף 242	סמכות פרקליט מחוז	Go	55
סעיף 242א	אצילת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה	Go	55
סעיף 243	שמירת דינים	Go	55
סעיף 244	ביצוע ותקנות	Go	56
סעיף 245	תחילה	Go	56
	תוספת ראשונה	Go	56
	תוספת ראשונה א'	Go	56
	תוספת ראשונה ב'	Go	60
	תוספת ראשונה ג'	Go	60
	תוספת ראשונה ד'	Go	61
	תוספת שניה	Go	61
	תוספת שלישית	Go	62
	תוספת רביעית	Go	63
	תוספת חמישית	Go	64
	תוספת שישית	Go	65
	תוספת שביעית	Go	65

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982*

פרק א': הוראות כלליות

הגדרות [218]

1. בחוק זה –

(תיקון מס' 47) תשס"ו-2005

"חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות" – חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005;

"מעשה" – לרבות נסיון ומחדל;

"אזהרה" – אזהרה בדרך הקבועה בסעיף 2 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש"ם-1980.

תחילה [1]

2. סדר הדין הפלילי יהיה לפי חוק זה, זולת אם נקבע בחוק אחר או על פיו סדר דין שונה לענין הנדון.

סדרי דין באין הוראות [210]

3. בכל ענין של סדר הדין שאין עליו הוראה בחיקוק, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק.

אי צירוף תביעה אזרחית [208]

4. אין מצרפים תביעה אזרחית למשפט פלילי.

אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד [2, 218]

5. אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו; אולם אם גרם המעשה למותו של אדם, דנים אותו על כך אף אם הורשע קודם לכן בשל עבירה אחרת שבאותו מעשה; "הרשעה", לענין סעיף זה – לרבות העמדה למבחן ללא הרשעה תחילה.

סמכות מקומית [3, 4]

6. (א)  דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם.

(ב)  בעבירות מן המנויות בתוספת הראשונה שנעברו במצרכי מזון ובעבירות לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, גם בית המשפט אשר באזור שיפוטו שווק או נמכר המצרך מוסמך לדון את הנאשם, ואם הוא היצרן – גם בית המשפט אשר באזור שיפוטו מתגורר המתלונן.

(תיקון מס' 60) תש"ע-2010

(ב1) בעבירת חוץ כהגדרתה בסעיף 7 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), שחלים עליה דיני העונשין של ישראל לפי סעיפים 13 ו-14 לחוק האמור, אם מקום מגוריו של הנאשם אינו בישראל או אינו ידוע, יידון הנאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה.

(תיקון מס' 60) תש"ע-2010

(ג)   אם המקום בו נעברה העבירה ומקום מגוריו של הנאשם אינם ידועים, יידון הנאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נתפס.

(תיקון מס' 16)  תשנ"ד-1994 (תיקון מס' 73) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 88) תשע"ט-2019

(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי חוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988 ובעבירה לפי פרק ב' או לפי סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014, יידון הנאשם בבית משפט מחוזי שקבע שר המשפטים בצו, ורשאי השר להסמיך בצו את מנהל בתי המשפט להורות שתיקים תלויים ועומדים בבית משפט ביום תחילתו של הצו, ולא החל הדיון בהם, יועברו לדיון בבית המשפט שנקבע בצו.

(ד)  שר המשפטים רשאי בצו, באישר ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחליף את התוספת הראשונה או להוסיף עליה או לגרוע ממנה.

סמכות בצירוף אישומים או נאשמים [5] ת"ט (מס' 2)  תשמ"ב-1982

7. צורפו אישומים בכמה עבירות או הואשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, מוסמך לדון בענין כל בית משפט אשר לו השיפוט, לפי סעיף 6 באחת העבירות או על אחד הנאשמים.

 

סמכות באין אחיזה בשום מקום [6] ת"ט (מס' 2)  תשמ"ב-1982

8. קבע היועץ המשפטי לממשלה[1] במקרה פלוני כי לפי סעיפים 6 ו-7 אין בית משפט אשר לו סמכות מקומית, יידון הנאשם בבית משפט בירושלים.

התיישנות עבירות [7] (תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

9. (א)  באין הוראה אחרת לענין זה בחוק אחר, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה –

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

(1)   בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם – שלושים שנים;

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

(1א) בפשע שדינו שבע שנות מאסר ומעלה, והוא עבירה המנויה בתוספת הראשונה ב' – 15 שנים;

(2)   בפשע אחר – עשר שנים;

(3)   בעוון – חמש שנים;

(4)   בחטא – שנה אחת.

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

(א1) (1)   על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן להעמיד אדם לדין בשל עבירה כאמור בפסקה (1א) של אותו סעיף קטן, אם בחלוף 15 שנים מיום ביצוע העבירה טרם אותר החשוד ובידי הרשות החוקרת יש ראיה המהווה אמצעי זיהוי ביומטרי המפורט בתוספת הראשונה ד', שיש יסוד סביר להניח שיש בה כדי להוכיח את זהות החשוד או את הקשר בין החשוד לביצוע העבירה – ובלבד שלא עברו 23 שנים מיום ביצוע העבירה; בסעיף קטן זה, "ביומטרי" – מאפיין אנושי פיזיולוגי ייחודי, הניתן למדידה ממוחשבת;

(2)   הסמכות להאריך את תקופת ההתיישנות לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) עד (4) יחולו על התקופה האמורה בפסקה (1).

(ב)  בעבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950, ולפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950 – אין התיישנות.

(תיקון מס' 55) תשס"ח-2008 (תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

(ב1) (1)   בעבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 300 ו-301א לחוק העונשין – אין התיישנות;

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

(2)   בעבירת ניסיון לרצח לפי סעיף 305 לחוק העונשין, ובעבירה של קשר לפי סעיף 499 לחוק האמור לעבור עבירה כאמור או עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות כאמור בפסקה (1), שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה – אין התיישנות.

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

(ג)   (1)   בעבירה מסוג פשע או עוון, אשר בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביה חקירה על פי חיקוק, יתחיל מניין התקופות האמורות ביום ההליך האחרון בחקירה, ובלבד שלא תוארך בשל כך תקופת ההתיישנות מעבר לאמור בסעיף קטן (א) בתקופה העולה על המפורט להלן, לפי העניין (בסעיף זה – התקופה הנוספת):

(א)   בעבירה מסוג פשע שדינו מיתה או מאסר עולם – חמש שנים;

(ב)   בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה א' או בתוספת הראשונה ג' – שלוש שנים;

(ג)    בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת הראשונה א' ובתוספת הראשונה ג' – שנתיים;

(2)   ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל (בסעיף זה – ראש אגף החקירות) או מי שממלא תפקיד דומה ברשות חוקרת אחרת רשאי להאריך את התקופה הנוספת בשישה חודשים אם סבר כי קיים אינטרס ציבורי להארכת תקופה זו;

(3)   פרקליט מחוז או מי שממלא תפקיד דומה ברשות תביעה אחרת, ראש ענף חקירות במחוז או מי שממלא תפקיד דומה ברשות חוקרת אחרת, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה הנוספת, לרבות לאחר הארכתה לפי פסקה (2), אם סבר כי קיים אינטרס ציבורי להאריך את התקופה בפרק זמן נוסף הנדרש לשם השלמת חקירה, הוצאת תעודת חיסיון, השלמת הליך שימוע, קבלת החלטה בעניין ערר שהוגש לפי סעיף 64 או לשם המתנה להחלטת המחלקה לחקירת שוטרים בעניין תלונה שהוגשה אליה על ביצוע עבירה הקשורה לאותה פרשה; תקופת ההארכה הנוספת לפי פסקה זו לא תעלה במצטבר על –

(א)   בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה א' או בתוספת הראשונה ג' – שנתיים;

(ב)   בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת הראשונה א' ובתסופת הראשונה ג' – שנה;

(4)   היועץ המשפטי לממשלה, לבקשת פרקליט מחוז, ראש רשות תביעה אחרת, ראש אגף חקירות או ראש רשות חוקרת אחרת, רשאי להאריך את התקופה הנוספת, לרבות לאחר הארכתה לפי פסקאות (2) ו-(3), אם סבר כי בשל קיומן של נסיבות מיוחדות שיירשמו קיים אינטרס ציבורי להאריך תקופה זו, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה כאמור, מעת לעת, ובלבד שכל תקופת הארכה כאמור לא תעלה על המפורט להלן, לפי העניין, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על המפורט להלן, לפי העניין:

(א)   בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה א' או בתוספת הראשונה ג' – כל תקופת הארכה לא תעלה על שנה, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על חמש שנים;

(ב)   בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת הראשונה א' ובתוספת הראשונה ג' – כל תקופת הארכה לא תעלה על שישה חודשים, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על שלוש שנים;

(5)   התנהלה חקירה נגד כמה חשודים באותו תיק חקירה, בעבירות שונות הקשורות לאותה פרשה, תימנה התקופה הנוספת לגבי עבירות אלה שהן מסוג פשע או עוון, לפי העבירה החמורה מהן.

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

(ג1) בעבירה מסוג פשע או עוון אשר בתוך התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (א1), לפי העניין, או בתוך התקופה הנוספת, הוגש לגביהן כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א) ביום הגשת כתב האישום או ביום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, לפי המאוחר.

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

(ג2) במניין התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (א1), לפי העניין, והתקופה הנוספת, לא יובאו בחשבון פרקי הזמן המפורטים להלן:

(1)   פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בהתאמה, בשל אחד מאלה, ובלבד שהרשויות פעלו בשקידה סבירה להשלמת ההליכים בדרכים אחרות:

(א)   החשוד נמצא מחוץ לישראל או שלא ניתן לאתרו אף לאחר שהרשויות פעלו בשקידה סבירה כדי לאתרו;

(ב)   החשוד מתחמק מהליכי החקירה או ההעמדה לדין;

(ג)    מצבו הרפואי או הנפשי של החשוד או של עד מרכזי אינו מאפשר לקיים הליכי חקירה או העמדה לדין;

(ד)   עד מרכזי נמצא מחוץ לישראל או שלא ניתן לאתרו אף לאחר שהרשויות פעלו בשקידה סבירה כדי לאתרו, ומתקיים אחד מאלה:

(1)   יש יסוד להניח שהדבר נובע מפעולות שנקט החשוד או מי מטעמו;

(2)   הליכי החקירה או ההעמדה לדין הם בעבירה המנויה בפרטים (2) או (3) בתוספת הראשונה ב';

(3)   הליכי החקירה או ההעמדה לדין הם בפשע שדינו שבע שנות מאסר ומעלה, ובלבד שפרק הזמן שלא יובא בחשבון לפי פסקת משנה זו לא יעלה על שלוש שנים;

(2)   פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בשל הגשת בקשה לעזרה משפטית או לסיוע משפטי ממדינה אחרת לצורך הליכי החקירה או ההעמדה לדין, לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998, או לפי דין אחר; פרק הזמן לפי פסקה זו לא יעלה על התקופה שממועד הגשת הבקשה ועד לביצועה או דחייתה בידי המדינה האחרת;

(3)   פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בשל הליכים משפטיים שנוקט החשוד;

(4)   פרק הזמן שבו לא ניתן לחקור חשוד או להגיש נגדו כתב אישום, בשל חסינות הנתונה לו לפי כל דין;

(5)   פרק הזמן שמיום חתימת הסדר לפי סימן א'1 לפרק ד' עד תום התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר כאמור באותו סימן או עד לאי-קיום תנאי מתנאי ההסדר על ידי החשוד או עד שהתגלה כי ההסדר הושג במרמה, והכול בכפוף להוראות סעיף 67ז.

(תיקון מס' 31) תשס"א-2001 (תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

(ד)  הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ג2) יחולו על עבירת הסגרה שבשלה הוגשה בקשת הסגרה למדינת ישראל וכל פעולה מהפעולות המפורטות באותם סעיפים קטנים, שנעשתה במדינה המבקשת, תאריך את מנין תקופת ההתיישנות לאותה עבירה לפי סעיף זה, כאילו נעשתה בישראל.

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

(ה)  נחקר אדם בשל עבירות שונות המהוות פרשה אחת, יהיה יום ביצוע העבירה לעניין סעיף זה יום ביצוע העבירה החמורה מהן.

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

(ו)   שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה ב', התוספת הראשונה ג' והתוספת הראשונה ד'.

התיישנות ענשים [8] (תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

10. (א)  עונש שהוטל לא יתחילו בביצועו, ואם נפסק ביצועו לא ימשיכו בו, אם מיום שפסק הדין נעשה לחלוט, או מיום ההפסקה, הכל לפי המאוחר יותר, עברו –

(1)   בפשע – עשרים שנים;

(2)   בעוון – עשר שנים;

(3)   בחטא – שלוש שנים.

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

(ב)  אין התיישנות של העונש בעבירות שאין בהן התיישנות, כאמור בסעיף 9(ב) ו-(ב1).

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

(ג)   במניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א)(1) ו-(2) לא יובאו בחשבון פרק הזמן שבו לא היה ניתן לאתר את מי שהוטל עליו העונש ופרק הזמן שבו שהה מי שהוטל עליו העונש מחוץ לישראל, בשל התחמקותו מריצוי עונשו.

פרק ב': בעלי הדין וייצוגם

המאשים – המדינה  [9]

11. המאשים במשפט פלילי הוא המדינה והיא תיוצג בידי תובע שינהל את התביעה.

התובעים [10]

12. (א)  ואלה התובעים:

(1)   היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו, ואלה הם:

(א)   פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תאריהם בצו שפורסם ברשומות;

(ב)   מי שהיועץ המשפטי לממשלה[2] הסמיכו להיות תובע, דרך כלל, לסוג של משפטים, לבתי משפט מסויימים או למשפט מסויים;

(2)[3]  שוטר שנתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים ונתמנה להיות תובע בידי המפקח הכללי של המשטרה.

(תיקון מס' 62) תשע"א-2010

(ב)  תובע כאמור בסעיף קטן (א)(2) מוסמך לשמש תובע בתיקים שבהם הועבר לו חומר החקירה בהתאם להוראות סעיף 60; אולם רשאי היועץ המשפטי לממשלה להורות שסוג של משפטים, משפט פלוני או הליך פלוני ינוהלו בידי תובע אחר.

(תיקון מס' 41) תשס"ד-2004

(ג)   היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה, דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, את סמכותו להסמיך תובע כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב).

(תיקון מס' 62) תשע"א-2010

(ד)  היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על הסמכת שוטרים לפי סעיף זה; בדיווח כאמור יפורטו מספר ההסמכות של שוטרים לפי סעיף קטן (א)(1)(ב) או סעיף קטן (ב) סיפה, היחידות שהוסמכו והסמכויות שניתנו להן.

העמדת סניגור [11]

13. לא ישמש סניגור אלא מי שמוסמך לכך והנאשם הביע את רצונו בכתב שייצגנו או ייפה את כוחו לכך או שבית המשפט מינהו לכך לפי סעיף 15.

סייג לבחירת סניגור [12]

14. אישר שר הבטחון בכתב כי בטחון המדינה מחייב סייג זה, לא יהיה חשוד או נאשם זכאי להיות מיוצג – אם בהליכי חקירה בעבירה ואם בהליכים לפני שופט או בית משפט – אלא ביד אדם שאושר באישור בלתי מסוייג לשמש סניגור לפי סעיף 318 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.

מינוי סניגור מטעם בית המשפט [13] ת"ט תשמ"ב-1982

15. (א)  נאשם שאין לו סניגור, או חשוד בעבירה אשר לשם בירורה הוחלט לגבות עדות לאלתר לפי סעיף 117 ואין לו סניגור, ימנה לו בית המשפט סניגור אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1)   הוא הואשם ברצח או בעבירה שדינה מיתה או מאסר עולם או שהואשם בבית משפט מחוזי בעבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר, או שהוא חשוד בביצוע עבירה כאמור;

(2)   לא מלאו לו שש עשרה שנים והוא הובא לפני בית משפט שאינו בית משפט לנוער;

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

(3)   הוא אילם, עיוור או חרש, או שיש חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי;

(תיקון מס' 49) תשס"ו-2006

(4)   הוא הואשם בעבירה שנקבע לגביה כי בית משפט יטיל עונש מאסר בפועל, או כי יטיל עונש מאסר שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי;

(תיקון מס' 49) תשס"ו-2006

(5)   התובע מסר הודעה כאמור בסעיף 15א(א) או (ב) לגבי הנאשם, בדבר האפשרות שהתובע יבקש מבית המשפט להטיל עליו עונש מאסר בפועל אם יורשע;

(תיקון מס' 49) תשס"ו-2006

(6)   התובע לא מסר הודעה כאמור בסעיף 15א(א) או (ב) לגבי הנאשם, ובית המשפט סבר, לאחר שהורשע, כי קיימת אפשרות שיוטל עליו עונש מאסר בפועל.

(ב)  בית המשפט שלערעור רשאי לא למנות סניגור אם הנאשם ביקש זאת ובית המשפט ראה שלא ייגרם לו אי-צדק אם לא ייצגנו סניגור.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 22)  תשנ"ו-1995

(ג)   נאשם שהוא מחוסר אמצעים על פי אמות מידה שנקבעו לפי חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995 ואין לו סניגור, רשאי בית המשפט – לבקשת בעל דין או מיוזמתו הוא – למנות לו סניגור.

(ד)  חשוד או עצור שאין חובה למנות לו סניגור ונתקיימו בו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א)(1) עד (3) או (ג), רשאי בית המשפט – לבקשת אותו אדם, לבקשת תובע או מיוזמתו הוא – למנות לו סניגור.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

(ה)  בית המשפט רשאי למנות סניגור לצורך דיון בבית המשפט בבקשה לדיון נוסף או למשפט חוזר, וכן לצורך הדיון הנוסף או המשפט החוזר, אם ראה הצדקה לכך ונתקיימו במבקש התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), או (ג).

(תיקון מס' 22)  תשנ"ו-1995

(ו)   מינוי סניגור לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ג), במחוז שהוקמה בו לשכת סניגוריה ציבורית, יהיה לפי הוראות חוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995.

(תיקון מס' 22)  תשנ"ו-1995

(ז)   ראה בית המשפט במחוז שהוקמה בו לשכת סניגוריה ציבורית שיש למנות סניגור לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), יפנה את החשוד או העצור ללשכת הסניגוריה הציבורית שבאותו מחוז כדי שימונה לו סניגור; סבר בית המשפט שיש למנות סניגור משום שהחשוד או העצור מחוסר אמצעים, רשאי הוא להורות לסניגור הציבורי המחוזי לבדוק את זכאותו.

הודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועל (תיקון מס' 49) תשס"ו-2006 (הוראת שעה) תשס"ז-2006

15א.  (א)  (1)   סבר תובע כי קיימת אפשרות שיבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע, יודיע על כך התובע לבית המשפט במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט.

(2)   מסר התובע לבית משפט הודעה כאמור בפסקה (1), יודיע על כך בית המשפט לנאשם ולסניגוריה הציבורית.

(ב)  על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), לא מסר התובע הודעה כאמור באותו סעיף קטן לפני תחילת המשפט, וסבר התובע, לאחר תחילת המשפט, כי נתגלו נסיבות חדשות או נמצאו טעמים אחרים המצדיקים, לדעתו, לבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל, יודיע על כך התובע לבית המשפט ולנאשם בהזדמנות הראשונה.

(ג)   מסר התובע הודעה לפי הוראות סעיף זה, ימונה לנאשם שאינו מיוצג, סניגור.

(ד)  לענין סעיף זה וסעיפים 15(א)(4) עד (6) ו-15ב, "מאסר בפועל" – למעט כל אחד מאלה:

(1)   מאסר שאת כולו נושא הנאשם בחופף לפי הוראות סעיף 45 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין);

(2)   מאסר במקום קנס כאמור בסעיף 71 לחוק העונשין;

(3)   מאסר על אי-מתן התחייבות לפי סעיף 74 לחוק העונשין.

איסור הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג (תיקון מס' 49) תשס"ו-2006

15ב.  לא יטיל בית משפט עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג; הוראה זו לא תחול על נאשם שייצוגו הופסק ברשות בית המשפט לפי הוראות סעיף 17.

 

תפקידי סניגור שמינהו בית המשפט [14]

16. סניגור שמינהו בית המשפט ייצג את הנאשם בכל הליך לפני שופט או בית משפט, לרבות בערעור, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.

הפסקת ייצוג של סניגור [15, 16]

17. (א)  סניגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או הערעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט; סניגור שמינהו בית המשפט לא יפסיק לייצג את הנאשם אלא ברשות בית המשפט.

(ב)  הרשה בית המשפט לסניגור להפסיק לייצג את הנאשם מחמת שלא שיתף פעולה עם סניגורו, רשאי בית המשפט, על אף האמור בסעיף 15, לא למנות לנאשם סניגור אחר אם ראה שאין בכך להועיל.

חילוף סניגורים [17]

18. העמיד הנאשם סניגור במקום סניגורו שמינה לו בית המשפט, או שהחליף סניגור שהעמיד, לא יסרב בית המשפט ליתן רשות לסניגור הקודם להפסיק לייצג את הנאשם, אלא אם ראה שחילוף הסניגורים מצריך דחיה בלתי סבירה של המשפט.

הוצאות ההגנה [18]

19. (א)  מינה בית המשפט סניגור, יחולו על המדינה הוצאות ההגנה לרבות הוצאותיהם ושכרם של הסניגור והעדים, כפי שייקבע בתקנות.

(ב)  שוכנע בית המשפט שהנאשם מחוסר אמצעים, רשאי הוא  להורות שהוצאות ההגנה לרבות הוצאותיהם ושכרם של עדי הנאשם יחולו על המדינה, גם אם לא נתמנה לנאשם סניגור.

איסור קבלת שכר  [19]

20. סניגור שמינהו בית המשפט לא יקבל מאת הנאשם או מאדם אחר כל שכר, פיצוי, מתנה או טובת הנאה אחרת; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שלושה חדשים.

פרק ג': מעצר הנאשם ושחרורו

סימן א': מעצר

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

21. 21.    (בוטל).

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

21א.  (בוטל).

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

21ב.  (בוטל).

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

21ג.   (בוטל).

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

22. (בוטל).

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

23. (בוטל).

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

24. (בוטל).

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

25. (בוטל).

דרכי הביצוע [25]

26. המבצע צו מעצר רשאי, כשהצו או האישור לפי סעיף 25 בידו –

(1)   להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהעצור נמצא בו;

(2)   להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הצו.

תיקון (מס' 24) תשנ"ו-1996

27. (בוטל).

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

28. (בוטל).

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

29. (בוטל).

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

30. (בוטל).

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

31. (בוטל).

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

32. (בוטל).

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

33. (בוטל).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

34. (בוטל).

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996

35. (בוטל).

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

36. (בוטל).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

37. (בוטל).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

38. (בוטל).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

39. (בוטל).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

40. (בוטל).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

41. (בוטל).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

42. (בוטל).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

43. (בוטל).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

44. (בוטל).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

44א.  (בוטל).

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

45. (בוטל).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

46. (בוטל).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

47. (בוטל).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

48. (בוטל).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

49. (בוטל).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

50. (בוטל).

 

סימן ג': שחרור מלא

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

51. (בוטל).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

52. (בוטל).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

53. (בוטל).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

54. (בוטל).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

55. (בוטל).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

56. (בוטל).

 

(תיקון מס' 24) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 24) (תיקון) תשנ"ז-1997

57. (בוטל).

 

פרק ד': הליכים שלפני המשפט

סימן א': תלונה, חקירה והעמדה לדין

משך הליכי חקירה והעמדה לדין (תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

57א.  (א)  משך הליכי חקירה והעמדה לדין יהיה בהתאם לתקופות שייקבעו בנוהלי רשויות החקירה באישור היועץ המשפטי לממשלה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין; לא יוגש כתב אישום אם חלפו התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

(ב)  שר המשפטים והשר לביטחון הפנים ידווחו לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על שיעור המקרים שבהם משך הליכי החקירה וההעמדה לדין תואם את התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור בסעיף קטן (א) ועל מספר המקרים שבהם נדרשה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום; הדיווח יימסר אחת לשנתיים לגבי השנתיים שקדמו למועד הדיווח.

תלונה [52]

58. כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על שבוצעה עבירה.

חקירת המשטרה [53] (תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

59. נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה.

החלטה שלא לחקור בעבירות מין או אלימות כלפי בן זוג (תיקון מס' 36) תשס"ב-2002

59א.  (א)  בסעיף זה –

"בן זוג" – מי שמקיים או שקיים מערכת יחסים זוגית;

"המרכז" – המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה שברשות המקומית שבה הוגשה התלונה, ואם לא היה ברשות המקומית מרכז כאמור – המחלקה לשירותים חברתיים שברשות המקומית האמורה

"המתלונן" – בן הזוג המתלונן;

"עבירת מין או אלימות" – עבירה מסוג עוון לפי סעיפים 192, 334, 336 שלא בנסיבות מחמירות, 337, 346(ב), 347(א1), 348(ג) ו-(ה), 376, 377 שלא בנסיבות מחמירות, 379, 380 ו-381(א), לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

(ב)  בקשת המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי סעיף 59 שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה.

(ג)   ביקש המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו, והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות להחלטה שלא לחקור, יחולו, על אף האמור בסעיף 59, ההוראות האלה:

(1)   ההחלטה שלא לחקור תהיה באישור קצין משטרה המכהן כקצין אגף חקירות מרחבי (בסעיף זה – קצין אגף חקירות מרחבי);

(2)   בטרם יקבל קצין כאמור בסעיף 59 החלטה שלא לחקור או בטרם יאשר קצין אגף חקירות מרחבי את ההחלטה רשאי כל אחד מהם להפנות את המתלונן, בן זוגו או שניהם, בהסכמתו של כל אחד מהם, לפי הענין, למרכז;

(3)   פנה המתלונן או בן זוגו, או פנו שניהם למרכז, יעביר המרכז דיווח לקצין המשטרה שהפנה אותם למרכז; הדיווח יתייחס למסוכנות בן זוגו של המתלונן כלפי המתלונן, ויתבסס על המידע שבידי המרכז;

(4)   לא פנו הן המתלונן והן בן זוגו למרכז, יחליט קצין המשטרה כאמור בפסקה (2) בענין פתיחה בחקירה גם בלא דיווח כאמור בפסקה (3);

(5)   קצין המשטרה שהפנה מתלונן או בן זוגו או שניהם למרכז כאמור בפסקה (2), יודיע למרכז על ההפניה של כל אחד שהסכים שפרטיו האישיים יימסרו למרכז, לצורך מעקב אם פנה אחד מהם או פנו שניהם למרכז, ואם להמתין לדיווח כאמור בפסקה (3) לפני מתן ההחלטה;

(6)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות קצין משטרה או קצין אגף חקירות מרחבי, להחליט לפי סעיף 59.

העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתי (תיקון מס' 62) תשע"א-2010

60. (א)  בסעיף זה –

"פרקליט" – פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א);

"ראש יחידת תביעות" – קצין משטרה שהוסמך לתובע משטרתי ומונה לראש יחידת תביעות במשטרה;

"תובע משטרתי" – שוטר שהתמנה כאמור בסעיף 12(א)(2).

(ב)  חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), או בעבירת עוון המנויה בחלק א' לתוספת הראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט.

(ג)   (1)   חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה בחלק א' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לטיפולו של תובע משטרתי;

(2)   חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה בחלק ב' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.

(תיקון מס' 62) (תיקון) תשע"ד-2013

(ד)  חומר שהושג בחקירה בעבירה המנויה בחלק ג' לתוספת ראשונה א', תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי-מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.

(ה)  על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) –

(1)   פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור – יועבר לטיפולו של פרקליט;

(2)   פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי.

(תיקון מס' 62) (תיקון) תשע"ד-2013

(ו)   טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או בידי תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, ובלבד שלא נגרם לנאשם אי-צדק.

(ז)   תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב), לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט המחוזי בתיק שחומר החקירה בו הועבר אליו לפי סעיף זה, אלא בעניין המנוי ברשימת העניינים שבחלק ד' לתוספת ראשונה א'; תובע משטרתי או שוטר כאמור לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט העליון.

(ח)  שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה א', ובלבד שלא יקבע בחלק ב' שבה עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי.

(תיקון מס' 62) (תיקון) תשע"ד-2013

(ט)  הוראות סעיף זה לא יחולו על תובע שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב).

(תיקון מס' 62) (תיקון) תשע"ד-2013

(י)   היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:

(1)   מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג' לתוספת ראשונה א' ולפי מחוזות;

(2)   מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם;

(3)   מספר התיקים שהועברו לטיפול תובע משטרתי לפי סעיף קטן (ד), ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם.

(תיקון מס' 81) תשע"ח-2018

(יא) (1)   העבירה המשטרה חומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה בכתב לעניין הגשת כתב אישום;

(2)   המשטרה תצרף לחומר שהעבירה כאמור בפסקה (1) את עמדתה בכתב לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד החשודים בחקירה, אלא אם כן נימקה בכתב מדוע אין באפשרותה לעשות כן;

(3)   על אף האמור בפסקה (2), ניהלה המשטרה חקירה בליווי פרקליט מלווה והעבירה את החומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה בכתב לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד החשודים בחקירה; ואולם היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה רשאי לבקש כי המשטרה תעביר את עמדתה כאמור אם ראה כי הדבר דרוש לשם קבלת החלטה בתיק; בסעיף זה, "פרקליט מלווה" – פרקליט שהיועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, משנה לפרקליט המדינה, פרקליט מחוז או מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה קבע כי ילווה את החקירה;

(4)   על אף האמור בפסקה (1), ניהלה המשטרה חקירה בלא פרקליט מלווה וסברה כי יש לסגור את תיק החקירה, רשאית היא להעביר לפרקליט מחוז את עמדתה בכתב בדבר סגירת התיק;

(5)   הוראות סעיף 117 לחוק העונשין יחולו על עובד הציבור שמסר, בלא סמכות כדין, עמדה בכתב לעניין הגשת כתב אישום או לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד חשודים בחקירה, כאמור בסעיף קטן זה, שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה.

יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע (תיקון מס' 28)  תש"ס-2000  (תיקון מס' 28) (תיקון) תשס"א-2001  (תיקון מס' 28) (תיקון מס' 2) תשס"ב-2002

60א.  (א)  רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך[5].

(ב)  בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.

(ג)   נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.

(ד)  חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.

(ה)  החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).

(ו)   אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.

(ז)   הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.

(ח)  הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.

(ט)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).

המשך החקירה [56]  (תיקון מס' 33) תשס"א-2001

61. הועבר חומר החקירה כאמור בסעיף 60, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או תובע להורות למשטרה להוסיף לחקור, אם מצא שיש צורך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט.

.

העמדה לדין וסגירת תיק (תיקון מס' 33) תשס"א-2001 (תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

62. (א)  ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל עילה זו תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן:

(תיקון מס' 62) תשע"א-2010

(1)   פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך – בעבירות פשע או עוון, שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף 60;

(2)   קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לכך – בעבירות פשע שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי לפי סעיף 60, וכן בעבירות עוון שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי על ידי פרקליט מחוז לפי סעיף 60;

(תיקון מס' 62) תשע"א-2010

(3)   קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לכך – בעבירות שאינן פשע, למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות (1) או (2);

(תיקון מס' 45) תשס"ה-2005

(4)   קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות לפי סעיף 19מח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, או פרק ה'1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

(תיקון מס' 83) תשע"ח-2018

(ב)  (1)   על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי החשוד רשאי לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה;

(2)   על אף האמור בפסקה (1), לחשוד בעבירת מין או אלימות, כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, תימסר הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק;

(3)   בעת מסירת העילה לסגירת התיק לפי הוראות פסקה (1) או (2), שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, תימסר העילה בנוסח שבחלק א' לתוספת השביעית;

(תיקון מס' 89) תשע"ט-2019

(4)   החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה.

סגירת תיק בעבירת מין או אלימות כלפי בן זוג (תיקון מס' 36) תשס"ב-2002 (תיקון מס' 50) תשס"ז-2006 (תיקון מס' 86) תשע"ט-2019

62א.  (א)  בסעיף זה –

"בן זוג", "המרכז", "המתלונן" – כהגדרתם בסעיף 59א(א);

"עבירת מין או אלימות" – כהגדרתה בסעיף 59א(א) וכן עבירה מסוג פשע לפי סעיפים 203, 305, 327, 329, 330, 332, 333, 335, 336 בנסיבות מחמירות, 345, 346(א), 347(א) ו-(ג), 348(א), (ב) ו-(ד), 368ב, 368ג, 369, 370, 371, 372, 373, 374, 375, 377 בנסיבות מחמירות, עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א(א)(5), 381(א), 382(ב) בצירוף ל-379, 382(ג) בצירוף ל-380, 402, 404, 427, 428, לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

(ב)  בקשת המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו, לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי סעיף 62(א) שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.

(ג)   ביקש המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות שלא להעמיד לדין, רשאי תובע, בטרם יחליט כאמור בסעיף 62(א), להפנות את המתלונן, בן זוגו או שניהם, בהסכמת כל אחד מהם למרכז, ויחולו, לענין קבלת ההחלטה, הוראות סעיף 59א(ג)(3) עד (5), בשינויים המחויבים.

(ד)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות תובע להחליט לפי סעיף 62(א).

הודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין (תיקון מס' 83) תשע"ח-2018

63. (א)  (1)   על החלטה שלא לחקור תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון עילת סגירת התיק;

(2)   על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי המתלונן רשאי לברר את העילה כאמור באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה; במקרים חריגים, שבהם לא ניתן לקבל את העילה לסגירת התיק כאמור בכל תחנת משטרה, המתלונן יהיה רשאי לברר אותה באחת הדרכים שפורטו בהודעה בלבד.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), לעניין עבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגע עבירה, התשס"א-2001, תימסר למתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק.

(ג)   בעת מסירת העילה לסגירת התיק לפי הוראות סעיף קטן (א) או (ב), שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, תימסר העילה לפי הנוסח שבחלק ב' בתוספת השביעית, לפי העניין.

ערר (תיקון מס' 33) תשס"א-2001 (תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

64. (א)  על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמידה לדין, לפי העניין, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:

(תיקון מס' 33) (תיקון) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 33) (תיקון מס' 2) תשס"ד-2004

(1)   על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) – לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א' לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;

(2)   על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני פרקליט המדינה;

(תיקון מס' 33) (תיקון) תשס"ד-2004 (תיקון מס' 60) תש"ע-2010 (תיקון מס' 82)  תשע"ח-2018

(3)   על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (2), וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני היועץ המשפטי לממשלה.

(תיקון מס' 41) תשס"ד-2004

(ב)  היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(3) למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו; פרקליט המדינה רשאי לאצול למשנהו את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) ופרקליט מחוז רשאי, באישור פרקליט המדינה, לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(1) לפרקליט בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר לפרקליט המחוז.

מועד לערר [59] (תיקון מס' 33) תשס"א-2001 (תיקון מס' 83) תשע"ח-2018

65. הערר יוגש באמצעות המשטרה או התובע, הכל לפי הענין, בתוך שישים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה לפי סעיף 63, אולם רשאי בעל הסמכות להחליט בערר כאמור בסעיף 64 להאריך את המועד להגשת הערר.

מתן החלטה בערר (תיקון מס' 29) תשס"א-2001 (תיקון מס' 33) תשס"א-2001 (תיקון מס' 53) תשס"ח-2007

65א.  החלטה בערר לפי סעיף 64 תינתן ותימסר למתלונן על ידי בעל הסמכות להחליט בערר; החלטה כאמור, לענין עבירת מין או אלימות, מסוג פשע, תינתן ותימסר למתלונן עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר, ואולם בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר; לענין זה, "עבירת מין או אלימות" – כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001.

הודעה על החלטה בערר (תיקון מס' 53) תשס"ח-2007

65ב.  (א)  (1)   בטרם תתקבל החלטה להעמיד לדין חשוד, בעקבות הגשת ערר לפי סעיף 64 בעבירה מסוג פשע או עוון, יודיע לו הגורם המוסמך לקבל החלטה כאמור או הממונה על החקירה, על הערר שהוגש ועל האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, או בעל הסמכות להחליט בערר, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך.

(2)   הוראות פסקה (1) לא יחולו על סוגי פשעים שקבע שר המשפטים לפי הוראות סעיף 60א(ט), וכן על מי שבעת שניתנה ההחלטה בערר היה נתון במעצר בעקבות הערר שהוגש.

(ב)  התקבלה החלטה על שינוי העילה לסגירת התיק, בעקבות הגשת ערר לפי סעיף 64, תימסר לחשוד הודעה על הערר שהוגש ועל שינוי עילת הסגירה, והחשוד יהיה רשאי לפנות לבעל הסמכות להחליט בערר בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה.

(ג)   אין בהוראות סעיף זה כדי להוסיף על הוראות סעיף 60א או לגרוע מהן.

(תיקון מס' 33) תשס"א-2001

66. (בוטל).

כתב אישום [61]

67. אדם שיש להעמידו לדין יגיש עליו תובע כתב אישום לבית המשפט.

(תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

סימן א'1: סגירת תיק בהסדר

סגירת תיק בהסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67א.  (א)  בסימן זה –

"תובע" – כל אחד מאלה:

(1)   פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א);

(2)   תובע שהוא קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לעניין זה (בסימן זה – תובע משטרתי);

(3)   תובע אחר המנוי בתוספת הרביעית;

"תובע בכיר" –

(1)   בתיק המנוהל על ידי פרקליט – היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או משנהו, מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה או סגנו, או פרקליט מחוז, משנהו או מנהל מחלקה בפרקליטות המחוז;

(2)   בתיק המנוהל על ידי תובע משטרתי – תובע משטרתי;

(3)   בתיק המנוהל על ידי תובע המנוי בפסקה (3) להגדרה "תובע" – תובע שהוא עובד המדינה ומנוי בתוספת הרביעית.

(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

(ב)  ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה, רשאי הוא, על אף האמור בסעיף 62(א), שלא להעמיד חשוד לדין, ולהציע לו הסדר (בסימן זה – הסדר), אם ראה כי נסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.

(ג)   לא ייערך הסדר אלא בעבירה מסוג חטא או עוון, או בעבירה מסוג פשע המנויה בתוספת השישית, שאינה אחת מאלה:

(1)   עבירה המנויה בסעיף 240 לחוק זה;

(2)   עבירה שהיסוד העובדתי בה מהווה הפרה שבשלה ניתן להטיל עיצום כספי לפי חיקוק או עבירה עם יסוד עובדתי דומה למעשה המהווה הפרה כאמור;

(3)   עבירה שניתן להטיל בשלה כופר כסף.

(ד)  תובע רשאי לסגור תיק בהסדר בהתקיים שני אלה:

(1)   העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, לפי הוראות סימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין, אינו כולל מאסר בפועל;

(2)   אין פרט רישום כהגדרתו בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 (בסימן זה – חוק המרשם הפלילי), שנרשם בעניינו של החשוד, בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, לרבות הסדר שנערך בעבר, ואין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו במשטרה או באותה רשות, לפי העניין, שאינם חלק מההסדר.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

(ה)  תובע לא יסגור תיק בהסדר, או בהליך דומה שלפיו אם החשוד יקיים תנאים מסוימים לא יוגש נגדו כתב אישום, בין ביוזמת התובע ובין ביוזמת החשוד, אלא לפי הוראות סימן זה או לפי חוק אחר המסמיך תובע לסגור תיק בתנאים.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

(ו)   הוראות סימן זה לא יחולו על חשוד שהוא קטין כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971.

הוראות לעניין עריכת הסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67ב.  (א)  התובע יתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד ולסגור את תיק החקירה נגדו אם יודה החשוד בעובדות המהוות את העבירה המפורטות בהסדר ויקיים את התנאים שיפורטו בו.

(ב)  לפני שידון התובע עם החשוד בתנאי ההסדר –

(1)   יפרט את העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום (בסימן זה – טיוטת כתב אישום);

(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

(2)   יציין בהחלטה מנומקת את הנסיבות לכך שהעונש המתאים לחשוד אינו כולל מאסר בפועל ולכך שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי-העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.

(ג)   טיוטת כתב האישום וההחלטה המנומקת יישמרו בתיק.

תנאי ההסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67ג.   (א)  תובע יהיה רשאי לכלול בהסדר תנאים אלה:

 

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

(1)   תשלום לאוצר המדינה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, אף אם ההסדר כולל יותר מעבירה אחת, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; נקבעה בחוק הוראה ולפיה ישולמו קנסות בשל עבירה לגורם אחר, יציין זאת התובע, והתשלום ישולם לאותו גורם; בוצעה עבירה בבניין לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, על ידי בני זוג שהם בעלי הבניין ומנהלים משק בית משותף, לא יוטל על בני הזוג יחד סכום העולה על הסכום האמור;

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

(2)   תשלום פיצוי לנפגע עבירה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; התשלום יועבר לנפגע לאחר שהתובע סגר את התיק לפי סעיף 67ו;

(3)   התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה;

(4)   עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום שיקבע קצין מבחן, לרבות ביצוע שירות לציבור כהגדרתו בסעיף 71א(1) לחוק העונשין, והימצאות בפיקוח קצין מבחן לתקופה שיקבע קצין המבחן, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 71ו לחוק העונשין, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים, בהמלצת קצין המבחן – שלא תעלה על 18 חודשים;

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

(5)   נקיטת אמצעים המנויים בתוספת החמישית לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה, לשם השבת המצב לקדמותו ולמניעת ביצוע עבירה שבהסדר, ובלבד שיש זיקה עניינית בין התנאי ובין העבירה שבוצעה, והכול לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים כמפורט בתוספת החמישית – לתקופה שלא תעלה על שנתיים.

(ב)  לשם קביעת תנאי ההסדר יתחשב התובע בעיקרון המנחה בענישה, בשיקולי הענישה, ובנסיבות, הקבועים בסימן א'1 לפרק ו' לחוק העונשין.

(ג)   בטרם ייחתם הסדר, יאשר תובע בכיר את תנאיו, אלא אם כן ההסדר הוצע לפי תנאים מפורטים שפורטו בהנחיות ופורסמו.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014 (תיקון מס' 79) תשע"ז-2017

(ד)  תשלום או פיצוי ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה, ויועבר על ידה לאוצר המדינה או לגורם אחר שנקבע בחוק, או לנפגע העבירה, ואולם אם הגורם האחר הוא ועדה מקומית לתכנון ולבנייה כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה כהגדרתה בפרק י' לחוק האמור, ישולם התשלום ישירות לקופת הוועדה המקומית או הרשות המקומית כאמור, לפי העניין.

עיון בחומר חקירה לפני חתימה על הסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67ד.  בטרם ייחתם הסדר, רשאי החשוד לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום אם אינה זהה למתואר בהסדר.

תוכן ההסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67ה.  הסדר ייערך בכתב, ייחתם בידי התובע והחשוד, ויכיל את –

(1)  תיאור העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום;

(2)  הודאת החשוד בעובדות המהוות עבירה;

(3)  התנאים שעל החשוד למלא;

(4)  התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, והיא תהיה חלק מתנאי ההסדר, וכן הדרך והמועד שבהם יוכיח החשוד כי מילא אחר תנאי ההסדר בתקופות שנקבעו לקיומם;

(5)  הצהרת החשוד כי הוא מבין שהפרת תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, תביא להעמדתו לדין לפי טיוטת כתב האישום, וכי יירשם שהתיק נסגר בעילה של סגירת תיק בהסדר, ברישום לפי חוק המרשם הפלילי.

עילת סגירת תיק בהסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67ו.   (א)  התובע יסגור את התיק בעילה של "סגירה בהסדר" לאחר שווידא כי מולאו תנאי ההסדר וערך על כך רישום בתיק בכתב; התובע ישלח דיווח על סגירת התיק למשטרת ישראל ויודיע על כך לחשוד.

(ב)  הוראות סעיפים 63 ו-64 לא יחולו לעניין תיק שנסגר בהסדר.

סירוב להסדר או הפרת תנאיו (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

67ז.   (א)  לא הסכים החשוד להסדר כולו או לתנאי מתנאיו, יעמידו התובע לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר סירובו של החשוד להסדר המוצע, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב.

(ב)  התובע לא יעמיד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירה שהוא הודה בהן במסגרת הסדר, אלא אם כן החשוד לא מילא את תנאי ההסדר או אם מצא התובע שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בשל מרמה כאמור יוגש באישור תובע בכיר.

(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

(ג)   (1)   נוכח התובע כי החשוד לא מילא את תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בכלל או בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, יעמידו לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר שהחשוד לא מילא את התנאים, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב;

(2)   לעניין סעיף 67ג(א)(3), יראו הגשה של כתב אישום על עבירה שהחשוד התחייב במסגרת ההסדר להימנע ממנה, כהפרה של ההתחייבות; הוגש כתב אישום אחרי התקופה שנקבעה לקיום התנאי בשל עבירה שבוצעה בניגוד להתחייבות ובתוך תקופת ההתחייבות, יהיה התובע רשאי להעמיד את החשוד לדין ויחולו הוראות סעיף זה, ובלבד שהתובע טרם סגר את התיק והודיע על כך לחשוד.

(ד)  הועמד חשוד לדין לאחר שנחתם עמו הסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב למלא אחר תנאי ההסדר שטרם מילא; מילא החשוד חלק מתנאי ההסדר, יתחשב בכך בית משפט בבואו לגזור את דינו; זוכה החשוד לאחר ששילם תשלום לפי פסקה (1) שבסעיף 67ג(א), יוחזר לו הסכום ששילם בדרך שבה מוחזרים פיקדונות וקנסות לפי חוק זה.

(ה)  הועמד חשוד לדין לאחר שהוצע לו הסדר או לאחר שנחתם עמו הסדר, לא יבקש התובע להטיל עליו עונש של מאסר בפועל, אלא אם כן הובא לידיעת התובע מידע חדש; בקשה כאמור תהיה באישור של תובע בכיר.

(ו)   הודיית חשוד בעובדות המהוות עבירה, במסגרת הסדר, לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי בשל עובדות אלה.

פרסום בדבר הסדרים (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67ח.  הפרטים שלהלן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות התביעה הנוגעת בדבר, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה לסגור תיק בהסדר, אך לא תזהה את החשוד או את נפגע העבירה:

(1)  דבר סגירת תיק בהסדר;

(2)  מהות העבירה ונסיבותיה, תיאור העובדות שבהן הודה החשוד וציון הוראות החיקוק שפורטו בהסדר;

(3)  תנאי ההסדר.

הכללת עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום בהסדר (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

67ט.  תנאי לפי סעיף 67ג(א)(4), לא ייכלל בהסדרים אלא לאחר ששירות המבחן, כמשמעותו בפרק ד' לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, באישור שר הרווחה והשירותים החברתיים, הודיע לרשות התביעה כי ממסירת ההודעה ואילך ניתן לכללו כאמור; שירות המבחן רשאי להודיע כאמור לעניין סוג מסוים של תיקים ולתקופה מסוימת.

הנחיות לעניין תחולה (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67י.   רשות תביעה רשאית להחיל את הוראות סימן זה לעניין סוגי עבירות ובתנאים, כפי שתקבע בהנחיות באישור היועץ המשפטי לממשלה; הנחיות כאמור יפורסמו לציבור.

שינוי התוספת הרביעית, התוספת החמישית והתוספת השישית (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67יא. שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את התוספת הרביעית ואת התוספת החמישית, ובהסכמת השר לביטחון הפנים – את התוספת השישית.

דיווח לכנסת (תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

67יב. מדי שנה, ב-1 במרס, ידווחו השר לביטחון הפנים, לעניין המשטרה, ושר המשפטים, לעניין רשויות התביעה האחרות, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, על כל אלה:

(1)  מספר התיקים שבהם נעשה הסדר לפי סעיף זה, לפי סעיפי עבירה ולפי רשות התביעה, ושיעורם הכולל מסך התיקים שנסגרו באותה שנה;

(2)  מספר התיקים שבהם הוגשו כתבי אישום באותה שנה, לפי רשות התביעה.

סימן ב': קובלנה

קובלנה [62] ת"ט (מס' 2) תשמ"ב-1982

68. על אף האמור בסעיף 11 רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השניה על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט.

קובלנות על עובדי המדינה [63]

69. לא תוגש קובלנה לפי סימן זה על עובד המדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

דין קובלנה [64]

70. הוראות חוק זה הנוגעות לכתב אישום יחולו על קובלנה, בשינויים לפי הענין; בכל מקום שמדובר בכתב אישום גם קובלנה במשמע, ובכל מקום שמדובר בתובע גם קובל במשמע, אם אין כוונה אחרת משתמעת.

התביעה בקובלנה  [65] ת"ט (מס' 2)  תשמ"ב-1982

71. הוגשה קובלנה, יעביר בית המשפט העתק ממנה לפרקליט המחוז; התביעה תנוהל, על אף האמור בסעיף 11, בידי הקובל או בא-כוחו, זולת אם פרקליט המחוז הגיש לבית המשפט, תוך חמישה עשר ימים לאחר שקיבל העתק הקובלנה, הודעה שפרקליט מפרקליטות המדינה ינהל את התביעה.

החלפת קובלנה בכתב אישום [66]

72. הוגשה הודעה כאמור סעיף 71, תוחלף הקובלנה בכתב אישום מטעם תובע.

העמדת הדיון בקובלנה [66א]

73. נוכח בית המשפט שקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את ענינו בבית המשפט, או שהוא מנהל את ענינו באופן טורדני, רשאי בית המשפט להפסיק את הדיון בקובלנה עד שימנה לו הקובל עורך דין תוך תקופה שיקבע; לא עשה כן הקובל תוך התקופה שנקבעה, רשאי בית המשפט לראותו כאילו לא התייצב ויחול האמור בסעיף 133.

סימן ג': עיון בראיות התביעה

עיון בחומר החקירה [67] (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 75) תשע"ו-2016

74. (א)  (1)   הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו; בסעיף זה, "רשימת כל החומר" – לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנרשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנרשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובלבד שאין בפירוט האמור לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה;

(תיקון מס' 75) תשע"ו-2016 (תיקון מס' 88) תשע"ט-2019

(2)   לעניין פסקה (1), חומר מודיעין שיש זכות עיון בו כאמור באותה פסקה יהיה רק חומר שמתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום, לתוכן עדות שאמורה להישמע בשלב בירור האשמה, לראיה שאמורה להיות מוגשת כאמור או למהימנות של עד מרכזי, ואולם חומר מודיעין שנאסף או שנרשם בתיק ייכלל ברשימת כל החומר כאמור בפסקה (1); בסעיף זה –

"חומר מודיעין" – חומר חקירה שנאסף או שנרשם בידי רשות מודיעין;

"רשות מודיעין" – מערך המודיעין של כל אחד מאלה: משטרת ישראל, המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, צבא ההגנה לישראל, המשטרה הצבאית החוקרת, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, רשות המסים בישראל, רשות ניירות ערך, רשות התחרות.

(תיקון מס' 75) תשע"ו-2016

(א1) תובע יקבל לעיונו מרשות חוקרת או מרשות מודיעין את כל החומר שנאסף או שנרשם כאמור בסעיף קטן (א), לרבות חומר מודיעין, ויוודא שחומר החקירה ורשימת כל החומר עומדים, בעת הגשת כתב האישום או בסמוך לכך, לרשות הנאשם וסניגורו או אדם אחר כאמור באותו סעיף קטן; היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יקבע הנחיות לביצוע סעיף זה, לרבות לעניין פיקוח על הליך סיווג החומר.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

(ב)  נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 75) תשע"ו-2016

(ג)   בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר היא תובא בפני שופט שאינו דן באישום, ואולם בקשה לעיין בחומר מודיעין תידון לפני בית המשפט הדן באישום, שיהיה רשאי להעביר את הדיון בבקשה לשופט יחיד שאינו דן באישום, ואם היה בית המשפט הרכב – לשופט יחיד שהוא אחד משופטי ההרכב או שאינו דן באישום; נאסף או נרשם חומר המודיעין בידי רשות מודיעין שהיא מערך המודיעין של שירות הביטחון הכללי, של המוסד לתפקידים מיוחדים או של צבא ההגנה לישראל, תידון הבקשה בפני שופט של בית המשפט העליון.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

(ד)  בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית המשפט בלבד.

(תיקון מס' 75) תשע"ו-2016

(ד1) על דיון בבקשה לפי סעיף קטן (ב) לעניין חומר מודיעין יחולו הוראות סעיף 46(א) עד (א2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, בשינויים המחויבים.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 60)  תש"ע-2010

(ה)  על החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתן לערור לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד; הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת הערר מטעמים שיירשמו.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

(ו)   אין בסעיף זה כדי לפגוע בהוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.

דרכי העיון וההעתקה [68]

75. עיון בחומר החקירה או העתקה ממנו יהיו במשרד תובע או במקום אחר שתובע הועיד לכך, ובמעמד אדם שתובע מינה, דרך כלל או לענין פלוני, להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו בהתאם לחוק ולהוראות התובע.

עונשין [69]

76. המפריע או המכשיל אדם שנתמנה על פי סעיף 75 במילוי תפקידו, דינו – מאסר שלושה חדשים; המוציא מתוך החומר שנמסר לו לעיון או להעתקה מסמך או מוצג בלי שקיבל לכך רשות בכתב מאת תובע, דינו – מאסר שנה.

סייג להבאת ראיות [70]

77. (א)  לא יגיש תובע לבית המשפט ראיה ולא ישמיע עד אם לנאשם או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד בחקירה, וכן להעתיקם, אלא אם ויתרו על כך.

(ב)  הודעה של עד בענינים פורמליים שאינם מהותיים לבירור  האשמה, אין חובה שתהא בכתב, אולם התובע ימסור לנאשם או לסניגורו – זמן סביר מראש – את שם העד, ואת עיקר התוכן של עדותו לפי הידוע לתביעה, זולת אם ויתרו על כך.

חומר סודי [71]

78. הוראות סעיף 74 אינן חלות על חומר שאי-גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין, אולם הוראות סעיף 77 חלות עליו.

המצאת ראיות שבידי קובל [72]

79. לא יגיש קובל לבית המשפט ראיה שבכתב שהיתה בידיו, אלא אם המציא לנאשם העתק ממנה.

סייג לזכות העיון בחומר הראיות [73]

80. הוראות סימן זה אינן חלות על ראיות הבאות לסתור טענת הנאשם שהתובע לא יכול היה לצפותה מראש, ועל ראיות להסברת העדרו של עד או לענינים פורמליים אחרים שאינם מהותיים לבירור האשמה.

שמירת דין [74]

81. הוראות סימן זה אינן גורעות מהוראות סעיף 128 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

סימן ד': עיון בעדויות מומחים של ההגנה

הגדרות [74א]

82. בסימן זה, "חוות דעת" ו"תעודת רופא" – כמשמעותן בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.

עיון בעדויות מומחים של הסניגוריה [74ב]

83. (א)  בית המשפט שהוגש לפניו כתב אישום בפשע או בעוון, רשאי – לפי בקשת התובע – לצוות על הנאשם או על סניגורו –

(1)   לאפשר לתובע לעיין בכל זמן סביר בכל חוות דעת בכתב או בתעודת רופא, שהנאשם מתכוון להביאן לפני בית המשפט כראיה;

(2)   לערוך בכתב את עיקר תכנה של עדות מומחה, שהנאשם מתכוון להשמיע, ולאפשר לתובע בכל זמן סביר לעיין בו;

(3)   לאפשר לתובע להעתיק מסמכים כאמור.

(ב)  העיון יהיה במעמד אדם שהנאשם או סניגורו ימנה לצורך זה או בכל דרך אחרת שיקבע בית המשפט.

(ג)   מועד העיון ומקומו יהיו כפי שיקבע בית המשפט, ובלבד שמועד העיון יהיה לאחר שניתנה לנאשם או לסניגורו – לפי בקשתם – האפשרות לעיין בחומר החקירה לפי סימן ג'.

סייג להבאת ראיות [74ג]

84. לא יגיש נאשם לבית המשפט חוות דעת בכתב או תעודת רופא ולא ישמיע עדות מומחה שלא קויים לגביהן צו שניתן לפי סעיף 83, אלא בהסכמת התובע או ברשות בית המשפט.

סימן ה': אישום

תוכן כתב האישום [75]

85. כתב אישום יכיל –

(1)   שם בית המשפט שאליו הוא מוגש;

(2)   ציון מדינת ישראל כמאשים או שם הקובל ומענו;

(3)   שם הנאשם ומענו;

(4)   תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם;

(5)   ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם;

(6)   שמות עדי התביעה.

צירוף אישומים [76]

86. מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת; בצירוף אישומים כאמור מותר, על אף כל דין אחר, לצרף לאישום בבית משפט מחוזי גם אישום בעבירה שאינה פשע.

צירוף נאשמים [77]

87. מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה שהם מהווים פרשה אחת; אולם אין באי-צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר.

הפרדת המשפט [78]

88. בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת המשפט באישום פלוני שנכלל בכתב האישום, או על הפרדת משפטו של נאשם פלוני שהואשם עם אחרים.

כתב אישום חדש בהפרדת המשפט [79]

89. ניתן צו להפרדת המשפט, יוגש כתב אישום אחר בשל האישום שהמשפט עליו הופרד או נגד הנאשם שמשפטו הופרד; ורשאי בית המשפט, אם הוא סבור שלא ייגרם על-ידי עיוות-דין, להמשיך במשפט שהופרד מן השלב שאליו הגיע לפני ההפרדה.

איחוד משפטים [80]

90. בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית משפט, אם מותר לצרפם בהתאם להוראות סעיפים 86 או 87 ובית המשפט סבור שהצירוף לא יגרום לעיוות דין.

תיקון כתב אישום בידי התובע [81]

91. תובע רשאי, בכל עת עד לתחילת המשפט, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, במסירת הודעה לבית המשפט המפרטת את השינוי; בית המשפט ימציא העתק מן ההודעה לנאשם.

תיקון כתב אישום בידי בית המשפט  [82]

92. (א)  בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול.

 

(ב)  בית המשפט רשאי לתקן כתב אישום אף אם העבירה שלפי התיקון היא בגדר הסמכות של בית משפט אחר או של הרכב אחר, ואם עשה כן יעביר את הענין לאותו בית משפט או הרכב, אולם אם העבירה היא בסמכותו של בית משפט בעל סמכות שיפוט מצומצמת יותר, רשאי בית המשפט גם להמשיך לדון בה.

(ג)   בית משפט שהועבר אליו ענין לפי סעיף קטן (ב) רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע קודמו, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו הוא עצמו גבה אותן, או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.

חזרה מאישום [83]

93. תובע רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לחזור בו מאישום שבכתב האישום, נגד נאשם אחד או יותר; אולם לא יעשה כן אם הודה הנאשם, בין בכתב על-פי סעיף 123 ובין בתשובתו לאישום, בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באותו אישום; לא היה בעובדות שהודה בהן כדי הרשעתו, רשאי התובע לחזור בו מן האישום ברשות בית המשפט.

תוצאות חזרה מאישום [84]

94. (א)  חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

(ב)  בהסכמת התובע והנאשם רשאי בית המשפט לבטל אישום, בכל עת עד להכרעת הדין, ודין הביטול יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנאשם.

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

(ג)   אישום שבוטל, לפי סעיף קטן (ב), לא יוגש מחדש אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה ומטעמים שיירשמו.

התליית הליכים (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

94א.  (א)  בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, רשאי בית המשפט להתלות את ההליכים, בין מיוזמתו ובין לבקשת תובע, אם נוכח כי לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו.

(ב)  הותלו ההליכים, לפי סעיף קטן (א) ולאחר מכן ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו, רשאי תובע להודיע בכתב לבית המשפט על רצונו לחדש את ההליכים, ומשעשה כן יחדש בית המשפט את ההליכים, ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני התלייתם.

(ג)   על אף הוראות סעיף 9 ניתן לחדש את ההליכים באישור היועץ המשפטי לממשלה, מטעמים שיירשמו, אף אם עברו בין מועד התליית ההליכים לבין המועד שבו ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו התקופות האמורות בסעיף 9; ובלבד שההליכים הותלו מהטעם שהנאשם מתחמק מן הדין.

סימן ו': זימון למשפט

הזמנה למשפט [85] (תיקון מס' 48) תשס"ו-2006

95. 95.    (א)  משהוגש כתב אישום יקבע בית המשפט מועד למשפט; בית המשפט יודיע על המועד בכתב לתובע וימציא לנאשם הזמנה בכתב למשפט בצירוף העתק מכתב האישום; הגיש סניגורו לבית המשפט לפני קביעת המועד יפוי כוח לייצג את הנאשם במשפט, יודיע בית המשפט על המועד בכתב גם לסניגור.

(תיקון מס' 48) תשס"ו-2006

(ב)  סבר בית המשפט, לאור אופי העבירה שבכתב האישום ונסיבותיה, כי הדיון בכתב האישום מתאים לניהול במסגרת דיון מקדמי לפי הוראות סעיף 143א, תצורף להזמנה למשפט כאמור בסעיף קטן (א) הודעה, בנוסח שיקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי ובדבר מטרות הדיון המקדמי כאמור בסעיף
143א(ב), ותנאיו כאמור בסעיף 143א(ג).

תוכן ההזמנה [86]

96. הזמנה למשפט תכיל –

(1)   שם בית המשפט;

(2)   ציון המאשים;

(3)   שם הנאשם ומענו;

(4)   תמצית האישום נגדו;

(5)   המקום והמועד שבהם עליו להתייצב;

(6)   תמצית הוראות סעיפים 123 ו-128.

הודעה על דחיית מועד [87]

97. נדחה המועד לתחילת המשפט או להמשכו, יודיע בית המשפט בכתב לתובע על המועד שקבע, וימציא לנאשם ולסניגורו הודעה בכתב עליו, אם לא הודיע להם על כך בעל-פה בשעת דיון.

צורת ההזמנה [88] (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

98. הודעה בכתב והזמנה לפי סימן זה תיחתם בידי שופט, רשם או פקיד בית המשפט ובחותמת בית המשפט. אולם הודעה או הזמנה כאמור, לנאשם בעבירה שכתב האישום נגדו הוגש בידי תובע, כמשמעותו בסעיף 12(א)(2), יכול שתיחתם בידי שוטר בלבד.

צו הבאה [89]

99. בית המשפט רשאי לתת בכל עת צו הבאה נגד הנאשם, אם ראה שיש צורך בכך כדי לכפות את התייצבותו למשפט במועד שנקבע.

תחולת סעיפים אחרים [90]

100. על צו הבאה יחולו הוראות סעיפים 22 עד 26, בשינויים לפי הענין.

מסירה עם מעצר [91]

101. העוצר אדם לפי צו הבאה ימסור לו עם העתק הצו גם הזמנה, או הודעה לפי סעיף 97, או העתק מהן.

שחרור בערובה [92]

102. בצו הבאה רשאי בית המשפט להורות לקצין משטרה לשחרר את הנאשם בערובה, כפי שיפורש בצו; כתב ערובה שניתן בפני הקצין יועבר לבית המשפט שנתן את הצו; על הערובה יחולו הוראות סעיפים 43 עד 49 בשינויים לפי הענין.

הבאה לבית המשפט [93]

103. מי שנעצר על-פי צו הבאה ולא שוחרר לפי סעיף 102, יובא בלא דיחוי לפני בית המשפט, והוא יצווה על מעצרו או ישחררו בערובה.

תפיסת נכסי נאשם שנמלט [94]

104. (א)  נאשם שנמלט או מסתתר ואין אפשרות למצאו, רשאי בית המשפט, לבקשת פרקליט מפרקליטות המדינה, ואם הוא סבור שהדבר עשוי להביא להתייצבותו של הנאשם, לצוות על תפיסת כל נכס מנכסיו של הנאשם, מיטלטלין או מקרקעין, על רישום עיקול עליהם בפנקסי המקרקעין או על מינוי כונס נכסים עליהם, ולהורות מה ייעשה בנכס ובפירותיו כל עוד הצו בתקפו.

(ב)  צו לפי סעיף זה לא יפגע בזכותו של נושה לרדת לאותם נכסים.

(ג)   ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל מי שתלוי בנאשם ותפיסת הנכס עשויה לפגוע בפרנסתו, לבקש מבית המשפט לבטל את הצו או לשנותו.

סימן ז': הזמנת עדים והמצאת מסמכים

פירושים [98 סוגריים]

105. בסימן זה, "מסמכים" – לרבות מוצגים אחרים.

הזמנת עד [95, 96]

106. (א)  בית המשפט יזמין, לבקשת בעל דין, כל אדם להעיד במשפט, זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט, וכן רשאי בית המשפט להזמין עד מטעמו.

(ב)  הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד או בהודעה בעל-פה לעד על ידי בית המשפט בשעת דיון.

צורת ההזמנה ותכנה [97] (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

107. הזמנה בכתב לעד תיחתם ביד שופט, רשם או פקיד בית המשפט ובחותמת בית המשפט, אולם רשאי שוטר להזמין עד מטעם תובע בחתימתו בלבד; ההזמנה תכיל –

(1)   שם בית המשפט;

(2)   ציון בעלי הדין;

(3)   שם המוזמן ומענו;

(4)   המקום והמועד שבהם עליו להתייצב;

(תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

(5)   (נמחקה).

צו להמצאת מסמכים ומוצגים [98]

108. בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו.

הזמנת עד על אתר  [99]

109. בית המשפט רשאי לצוות על אדם הנוכח לפניו להעיד או להמציא לו מסמכים במועד שיקבע; ודין אדם כזה כדין מי שהומצאו לו הזמנה או צו להמצאת מסמכים.

עד שנבצר ממנו לבוא לבית המשפט [100]

110. נוכח בית המשפט כי נבצר מעד לבוא לבית המשפט, רשאי הוא לגבות את עדותו במקום אחר.

מומחה מטעם בית המשפט (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

111. (א)  בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, למנות מיוזמתו מומחה בענין שבחשבונאות או בנושא אחר הדורש בדיקה טכנית או חישוב, לצורך הבהרת חומר הראיות שבפניו.

(ב)  מומחה כאמור בסעיף קטן (א) יעיין בחומר הראיות שהפנה אליו בית המשפט ויערוך את ממצאיו על פי שאלות שהוצגו לו על ידי בית המשפט; המומחה יגיש חוות דעתו בכתב וייחקר עליה בבית המשפט לבקשת מי מבעלי הדין; הוגשה חוות דעת לפי סעיף זה, רשאים בעלי הדין, להביא ראיות לסתור אותה.

(תיקון מס' 6) תשמ"ה-1985

112. (בוטל).

(תיקון מס' 2) תשמ"ב-1982

113. 113. עד 115. (בוטלו).

סימן ח': שמירת ראיות

הגדרות (תיקון מס' 42) תשס"ד-2004

116. בסימן זה –

"גביית עדות" – לרבות קבלת מסמכים ומוצגים אחרים;

"עדות מוקדמת" – עדות כאמור בסעיף 117 או בסעיף 117א;

"תיעוד חזותי" – כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002.

גביה מוקדמת של עדות [106] (תיקון מס' 39) תשס"ג-2003

117. 117.  (א)  הוגש כתב אישום לבית משפט, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לגבות עדותו של אדם לאלתר, אם ראה שהעדות חשובה לבירור האשמה וכי יש יסוד סביר להניח שאי אפשר יהיה לגבותה במהלך המשפט או אם מצא שיש חשש שאמצעי לחץ, איום, הפחדה, כוח או הבטחת טובת הנאה יניאו את העד מלמסור עדות אמת במהלך המשפט; נפתחה חקירה בעבירה ועדיין לא הוגש עליה כתב אישום, רשאי לעשות כן בית משפט השלום או בית משפט מחוזי לבקשת תובע או לבקשת אדם העשוי להיות נאשם בעבירה.

(תיקון מס' 50) תשס"ז-2006

(ב)  הוגשה בקשה לגביית עדות מוקדמת, כאמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977, יחליט בית המשפט בבקשה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה; העדות תיגבה בתוך חודשיים מיום ההחלטה, אלא אם כן האריך בית המשפט את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

גביה מוקדמת של עדות של ילד (תיקון מס' 19)  תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 42) תשס"ד-2004

117א. (א) הוגש כתב אישום לבית משפט או נפתחה חקירה בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955 (להלן – חוק הגנת ילדים), רשאי בית המשפט לגבות לאלתר עדותו של ילד כמשמעותו בחוק האמור, על פי בקשתו של תובע או מי שעשוי להיות נאשם בעבירה, ובהרשאתו של חוקר ילדים.

(ב)  על עדות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סימן זה, בשינויים המחוייבים, וכן יחולו הוראות סעיפים 2(ב), (ג), 2א ו-10 לחוק הגנת ילדים.

עדות מוקדמת של אדם עם מוגבלות (תיקון מס' 47) תשס"ו-2005

117ב. (א) הוגש כתב אישום לבית משפט בעבירה שבה מתלונן או עד הוא אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, רשאי בית המשפט לגבות לאלתר את עדותו של אותו אדם, על פי בקשתו של התובע או של הנאשם.

(ב)  גביית עדות לאלתר כאמור בסעיף קטן (א) תתועד בהתאם להוראות סעיף 10 לחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות.

נוכחות בעלי דין  [107] (תיקון מס' 19)  תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 42) תשס"ד-2004

118. עדות מוקדמת תיגבה בפני תובע ובפני הנאשם או אדם העשוי להיות נאשם בעבירה, זולת אם החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לגבותה שלא בפניו של הנאשם או של מי שעשוי להיות נאשם; החליט בית המשפט כאמור תתועד העדות בתיעוד חזותי והוראות סעיף 120א(ב) ו-(ג) יחולו לענין זה.

סדרי גביית העדות  [108]

119. (א)  בהזמנת עדים ובסדרי גביית העדויות ינהגו ככל האפשר כדרך שנוהגים במהלך המשפט, ועל הפורטוקול יחולו הוראות סעיפים 135 עד 139, בשינויים לפי הענין.

(ב)  התנגדות לשאלה וטענות אחרות שהושמעו בשעת גביית  העדות יירשמו בפרוטוקול, ויחליט בהן בית המשפט שהעדות מוגשת לו כראיה.

חתימת הפרוטוקול  [109] (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

120. הפרוטוקול בהליכי גביית העדות ייקרא באזני העד, ולאחר שיאשרנו יחתום עליו וכן יחתום עליו השופט; סירב העד לאשר או לחתום, יירשם הדבר בפרוטוקול. הוראות סעיף זה לא יחולו על עדות שהוקלטה במלואה.

תיעוד חזותי של עדות מוקדמת (תיקון מס' 42) תשס"ד-2004

120א. (א) (1)   עדות מוקדמת תתועד בתיעוד חזותי.

(2)   נקבע המותב שידון במשפט שבו תוגש העדות כראיה והעדות המוקדמת נגבית בפני כל שופטי המותב, רשאי בית המשפט להורות כי העדות המוקדמת לא תתועד בתיעוד חזותי; שינוי במותב לאחר גביית העדות לא יהיה בו כדי לפסול את העדות.

(3)   בסעיף זה, "מותב" – לרבות דן יחיד.

(ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א) בית משפט הגובה עדות מוקדמת רשאי להורות כי העדות תיגבה, כולה או חלקה, בלא תיעוד חזותי, אם השתכנע כי ננקטו אמצעים סבירים לקיים את התיעוד, אך ביצוע התיעוד החזותי יעכב את גביית העדות והעיכוב עלול לסכל את גבייתה; החליט בית המשפט כאמור, לא יהיה בהעדר תיעוד חזותי כדי לפסול את העדות המוקדמת.

(ג)   בית משפט רשאי לקבל כראיה עדות מוקדמת שאין לה תיעוד חזותי אם השתכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי יש לכך הצדקה בנסיבות הענין.

העדות כראיה במשפט [110] (תיקון מס' 19)  תשנ"ה-1995  (תיקון מס' 42) תשס"ד-2004

121. (א) עדות מוקדמת, דינה כדין עדות שנגבתה במהלך המשפט, אך בית המשפט ירשה להזמין את העד לעדות נוספת אם ניתן להביא את העד לבית המשפט ונתקיים אחד מאלה –

(1)   לא היתה לנאשם הזדמנות לחקור את העד;

(2)   לא ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה למנות לעצמו סניגור כדי שיהיה נוכח בעת גביית העדות ויחקור את העד, או לא מונה לו סניגור שהיתה חובה למנותו;

(3)   בית המשפט סבור, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת או לעשיית צדק.

(תיקון מס' 19)  תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 47) תשס"ו-2005

(ב)  ילד שנתן עדות מוקדמת לפי סעיפים 117א או 117ב לא יזומן למתן עדות נוספת אלא באישור חוקר ילדים; על עדותו יחולו הוראות סימן זה, בשינויים המחוייבים, וכן יחולו הוראות סעיפים 2(ב), (ג), 2א ו-10 לחוק הגנת ילדים; לא אישר חוקר הילדים את עדותו של הילד לפי סעיף זה והעדות המוקדמת נגבתה לפני שהוגש האישום, לא ירשיע בית המשפט על סמך עדות זו אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.

עדות שנגבתה שלא בפני בעל דין [111]

122. נתקבלה עדות שנגבתה לפי סימן זה ולא היתה לבעל דין הזדמנות לחקור את העד, יביא בית המשפט עובדה זו בחשבון בשקלו את העדות.

סימן ט': הודיה בכתב

הודיה בכתב [113]

123. עד לתחילת המשפט רשאי הנאשם, בהודעה בכתב לבית המשפט, להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, וכן לטעון עובדות נוספות; העתק מכתב ההודיה יומצא על ידי בית המשפט לתובע.

הודיה בכתב אינה מונעת טענות מקדמיות [114]

124. הודיה שבכתב אינה מונעת את הנאשם מטעון טענות מקדמיות או מהודות בעובדות או מטעון עובדות נוספות במהלך המשפט.

פרק ה': הליכי המשפט

סימן א': מועד המשפט

רציפות המשפט [115]

125. כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית המשפט מזמן לזמן לדחות את מועד תחילת המשפט או המשכו כפי הצורך; הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך.

סימן ב': נוכחות בעלי הדין

נוכחות הנאשם [116]

126. באין הוראה אחרת בחוק זה לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו.

נוכחות מורשים של תאגיד [117]

127. הואשם תאגיד או חבר בני-אדם, לא ינוהל המשפט אלא בפני אדם המורשה כדין לייצג את התאגיד או חבר בני-האדם; אולם מותר לדון תאגיד או חבר בני-אדם שלא בפני מורשה אם נתקיימו התנאים האמורים בסעיף 128; מורשה כאמור דינו לענין סעיפים 99, 140, 161, 189, ו-192 כדין נאשם, והמצאת מסמך לתאגיד או לחבר בני-אדם – היא המצאה למורשה.

שפיטה לא בפני הנאשם בתחילת המשפט [118]

128. נאשם שהוזמן לתחילת המשפט ולא התייצב, מותר לדונו לא בפניו –

(1)   אם הוא נאשם בחטא או בעוון והודה בהודיה שבכתב בכל העובדות הנטענות בכתב האישום, ולא טען בה עובדות נוספות שיש בהן לכאורה כדי לשנות את תוצאות המשפט;

(2)   אם ביקש שמשפטו יתנהל שלא בפניו והוא מיוצג בו על ידי סניגור, ובית המשפט סבור שלא יהיה בשפיטתו שלא בפניו משום עיוות דין לנאשם,

אולם רשאי בית המשפט, בכל שלב של המשפט, לצוות על התייצבות הנאשם.

אין לגזור מאסר לא בפני הנאשם [119] (הוראת שעה)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 46) תשס"ו-2005

129. נידון נאשם לא בפניו על פי סעיף 128(1), לא יגזור עליו בית המשפט עונש מאסר אלא אם ניתנה לו תחילה הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין העונש בהתאם לסעיף 192. אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס, ובלבד שבהזמנה למשפט צוין שניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות סעיף 129א(ג).

דרכי הטלת מאסר במקום קנס (תיקון מס' 46) תשס"ו-2005

129א. (א) לא הוטל מאסר במקום קנס כאמור בסעיף 71 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בעת מתן גזר הדין, רשאי בית המשפט להטילו בצו מיוחד, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, שהוגשה לאחר שהקנס לא שולם במועדו; הוראות סימן ג' לפרק ו' לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לא יחולו על מאסר לפי סעיף זה.

(ב)  לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס, או צו מיוחד כאמור בסעיף קטן (א), אלא בנוכחות הנידון או סניגורו או אם בהזמנה למשפט או לדיון למתן הצו המיוחד צוין כי ניתן להטיל מאסר במקום קנס על נידון שלא יתייצב.

(ג) צו מאסר כאמור בסעיף קטן (ב) שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו, לא יבוצע בטרם הומצאה לנידון התראה בכתב על כך לפחות 14 ימים מראש; בהתראה תצוין מזכירות בית המשפט שאליה ניתן לפנות לבירורים וכן האפשרות לבקש פריסה או דחיה של תשלום הקנס ופטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות סעיפים 66 ו-69 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וסעיפים 5ב ו-5ג לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, לפי הענין; דרכי ההמצאה הקבועות בסעיף 237(ד) לא יחולו על התראה לפי סעיף קטן זה.

(ד)  הוטל על נידון מאסר במקום קנס, בצו מיוחד כאמור בסעיף קטן (א), שלא בנוכחות הנידון או סניגורו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הצו האמור, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בתוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנידון הצו המיוחד, ואולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע; הוראות סעיף 130(ט) יחולו, בשינויים המחויבים, לענין החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן זה.

שפיטת נאשם שלא התייצב בהמשך המשפט (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

130. (א)  נאשם שהוזמן להמשך משפטו ולא התייצב, מותר לדונו שלא בפניו אם ההזמנה למועד ההמשך נמסרה לו בהודעה של בית המשפט בשעת דיון, ובית המשפט הזהירו במהלך המשפט שיהיה רשאי לדונו שלא בפניו אם לא התייצב, או אם הזמנה בכתב הומצאה לו, שלא באמצעות סניגורו, וכן לסניגורו, אם יש לו סניגור, וצויינה בה האזהרה האמורה.

(ב)  סעיף קטן (א) יחול על נאשם בפשע רק אם הדיון במשפטו מתקיים בבית משפט שלום והוא היה מיוצג על ידי סניגור באותה ישיבה.

(הוראת שעה)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 46) תשס"ו-2005

(ג)   הורשע נאשם שלא בפניו לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט לגזור את דינו שלא בפניו ובלבד שבית המשפט לא יטיל עליו עונש מאסר; בהזמנה לדיון בגזר הדין יפורט דבר הרשעתו שלא בפניו, מועדה ומועד הדיון בגזר הדין; אין באמור בסעיף קטן זה כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס, ובלבד שבהזמנה לדיון צוין שניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות סעיף 129א(ג).

(הוראת שעה)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 46) תשס"ו-2005

(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יגזור בית המשפט את דינו של נאשם בפשע אלא בפניו ולאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין העונש, כאמור בסעיף 192.

(ד)  בית המשפט לא ידון נאשם ולא יגזור את דינו שלא בפניו אם שוכנע, כי נבצר מן הנאשם להתייצב מסיבה מוצדקת או אם הוא סבור כי ייגרם לו בכך עיוות הדין.

(ה)  התנהל דיון שלא בפני הנאשם ושלא בפני סניגורו, לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט, על-פי בקשת הנאשם, אף בשעת הדיון, לבטל את הדיון שנערך בהעדרם, לרבות הכרעת הדין, כל עוד לא ניתן גזר הדין, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

(ו)   התנהל דיון לפי סעיף זה שלא בפני הנאשם, אך בנוכחות סניגורו, רשאי בית המשפט, על-פי בקשת הנאשם, לצוות על שמיעתו מחדש של עד אשר העיד בדיון כאמור, וכן רשאי הוא לצוות על ביטול הכרעת הדין כל עוד לא נגזר הדין, אם שוכנע כי בשל העדרות הנאשם באותו דיון לא מוצתה חקירת העד, לא ניתן היה לנהל את הגנתו כראוי או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

(ז)   משהתייצב הנאשם למשפט, יסביר לו בית המשפט את זכותו לפי סעיפים קטנים (ה) ו-(ו); התייצב לאחר הכרעת הדין, יקרא בית המשפט לנאשם את הכרעת הדין לפני שיסביר לו את זכותו.

(ח)  נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע.

(ט)  בית המשפט שנעתר לבקשת נאשם או נידון לפי סעיפים קטנים (ה), (ו) או (ח) רשאי להטיל על הנאשם או על הנידון תשלום ההוצאות בפועל שנגרמו בשל אי התייצבותם.

הודעת ההליכים לנידון שלא בפניו [120]

131. אין בהוראות סעיפים 126 עד 130 כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להרחיק מאולם בית המשפט נאשם המפריע לדיוני בית המשפט, אולם ההליכים שהתנהלו לא בפניו יובאו לידיעתו בדרך שיקבע בית המשפט.

שפיטה שלא בפני הנאשם מטעמי בריאות [120א]

132. (א)  בית המשפט מוסמך להורות שהדיון, כולו או מקצתו, יהיה לא בפני נאשם, אם ביקש זאת סניגורו של הנאשם ובית המשפט סבור שהדיון בפני הנאשם עלול להזיק לבריאות גופו או נפשו.

(ב)  דיון לצורך החלטה לפי סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט לקיימו לא בפני הנאשם ורשאי הוא לקיימו בדלתיים סגורות.

העדר תובע [121]

133. לא התייצב התובע במועד שנקבע למשפט אף על פי שהודע לו המועד, ובית המשפט לא ראה לדחות את המשפט למועד אחר, ינהג בית המשפט כאמור בסעיף 94 כאילו חזר בו התובע מהאישום, אולם רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה המתגלית מן העובדות שהודה בהן או שהוכחו, ולגזור את דינו.

סימן ג': פרוטוקול ותרגום

ניהול פרוטוקול [122]  (תיקון מס' 57) תשס"ח-2008

134. 134.  (א)  במשפט פלילי ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו והנוגע למשפט לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בדיון מקדמי רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון.

(תיקון מס' 57) תשס"ח-2008

(ב)  בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטוקול.

(תיקון מס' 57) תשס"ח-2008

(ג)   בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול.

רישום הפרוטוקול  [123]

135. הפרוטוקול יירשם ביד השופט, ביד רושם שקבע בית המשפט, במכשיר הקלטה, באמצעי מיכני אחר או ביד עובד בית המשפט אשר נשיאו או שופט ראשי של בית משפט שלום, לפי הענין, אישרו כקצרן – הכל כפי שיקבע בית המשפט; ורשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, להרשות רישום הפרוטוקול ביד קצרן אחר.

צירוף מסמכים לפרוטוקול [124]

136. כתב האישום, מסמכים שהוגשו ושקיבל אותם בית המשפט וכל תעודה הנוגעת למשפט יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו.

תיקון פרוטוקול [125]

137. בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן ליתר בעלי הדין הזדמנות להשמיע את דבריהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בית המשפט ייזקק לבקשת תיקון כאמור גם אם הוגשה לאחר מתן פסק הדין וכל עוד לא עברה התקופה לערעור עליו.

רישום תיקון [126]

138. בקשה לתיקון של פרוטוקול וכל החלטה על בקשה כזאת יירשמו בפרוטוקול וההחלטה תיחתם בידי בית המשפט.

הפרוטוקול – ראיה לכאורה [127]

139. פרוטוקול ישמש ראיה לכאורה למהלך המשפט, אולם בערעור  באותו ענין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול ואין להביא ראיות לטעות בו, אלא ברשות בית המשפט שלערעור.

מתרגם לנאשם [128]

140. הוברר לבית המשפט שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה לו מתרגם או יתרגם לו בעצמו.

ראיה שלא בעברית [129]

141. ראיה הנמסרת ברשות בית המשפט לא בעברית, או לא בלשון אחרת השגורה בפי בית המשפט ובעלי הדין, תתורגם בידי מתרגם, ועדות שנמסרה כאמור תירשם בפרוטוקול תוך תרגומה לעברית, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; רישום התרגום בפרוטוקול ישמש ראיה לכאורה לדברים שתורגמו.

שכרו של מתרגם  [130]

142. שכרו של מתרגם ישולם מאוצר המדינה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

סימן ד': פתיחת המשפט

תחילת המשפט [131]

143. בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תכנו, אולם רשאי בית המשפט לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסניגורו יירשמו בפרוטוקול.

דיון מקדמי (תיקון מס' 48) תשס"ו-2006

143א. (א) בסעיף זה –

"חוק זכויות נפגעי עבירה" – חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001;

"סיום הדיון" – לרבות מתן פסק דין;

"עבירת מין או אלימות חמורה" – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק זכויות נפגעי עבירה.

(ב)  על אף הוראות סעיף 143, רשאי בית המשפט, בתחילת המשפט ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג), לנהל דיון מקדמי בכתב אישום, שמטרתו אחד מאלה:

(1)   בירור עמדת הנאשם לענין הודיה או כפירה בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן;

(2)   בחינת האפשרות לצמצום המחלוקת העובדתית או המשפטית, כולה או מקצתה;

(3)   ייתור הצורך בשמיעת ראיות;

(4)   סיום הדיון במסגרת הדיון המקדמי.

(ג)   בית המשפט ינהל דיון מקדמי לפי סעיף זה, רק אם התקיימו כל אלה:

(1)   הנאשם קיבל הודעה לפי סעיף 95(ב) בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי ובית המשפט נוכח כי הנאשם הבין את מהות הדיון המקדמי והביע את הסכמתו לניהולו;

(2)   הנאשם מיוצג בידי סניגור;

(3)   התובע הסכים לניהול הדיון המקדמי.

(ד)  בדיון מקדמי לפי סעיף זה רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לעיין בחומר החקירה וברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום, וכן בחומר וברשימה כאמור שנאספו או שנרשמו בידי ההגנה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות.

(ה)  לא הסתיים הדיון בכתב האישום במסגרת דיון מקדמי לפי סעיף זה, יעביר בית המשפט את הדיון בכתב האישום לשופט אחר שימשיך לדון בו לפי הוראות סימנים ה' עד ז' לפרק זה.

(ו)   פרוטוקול הדיון המקדמי –

(1)   לא יועבר לעיון השופט שימשיך לדון בכתב האישום לפי הוראות סעיף קטן (ה);

(2)   לא ישמש ראיה בכל הליך משפטי אחר, למעט בערעור על פסק הדין שניתן בדיון המקדמי, אלא בהסכמת בעלי הדין.

(ז)   בית המשפט יברר, בדיון מקדמי לפי סעיף זה בכתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, האם קוימו הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה לענין זכותו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה בענין הסדר טיעון עם הנאשם.

(ח)  הוראות סעיף זה לא יחולו על דיון בכל אחת מאלה:

(1)   עבירה שהיא בסמכותו של בית המשפט המחוזי בדונו בהרכב;

(2)   עבירה מהעבירות המפורטות בסעיף 240(א) רישה.

הסכמה בדבר עובדות וראיות [131א]

144. לאחר תחילת המשפט ובכל שלב של הדיון, רשאי בית המשפט – אם הנאשם מיוצג על ידי סניגור – לזמן את הנאשם וסניגורו ואת התובע כדי לברר הסכמתם לשאלות שבעובדה ולקבילות מסמכים ומוצגים, לרבות הגשתם לא באמצעות עדים.

הסברת זכויות הנאשם להגנתו [132]

145. במהלך המשפט יסביר בית המשפט לנאשם, אם ראה צורך בכך, את הזכויות הנתונות לו להגנתו.

מועד לטענת פסלות  [132א] (תיקון מס' 14) תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 40) תשס"ד-2004

146. (א)  לאחר תחילת המשפט, ובערעור – בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות נגד שופט פלוני לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (בחוק זה – חוק בתי המשפט); הוחלף שופט כאמור בסעיף 233, רשאי בעל דין לעורר טענת פסלות נגד השופט האחר בתחילת הישיבה הראשונה שלאחר החילופין.

(תיקון מס' 14) תשנ"ב-1992

(ב)  (בוטל).

(ג)   לא היה באפשרותו של בעל דין לטעון טענת פסלות בשלב האמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לטענה בשלב שלאחר מכן ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות.

ערעור על החלטה בטענת פסלות (תיקון מס' 14)  תשנ"ב-1992 (תיקון מס' 40) תשס"ד-2004

147. (א)  בעל דין שבדעתו לערער על החלטת שופט לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט יודיע על כך לבית המשפט, ומשהודיע יופסק המשפט ולא יימשך עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט השופט, ובמותב – אב-בית-הדין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך במשפט.

(ב)  הערעור יוגש בכתב, בפירוט נימוקיו, תוך חמישה ימים מהיום שבו הודעה לבעלי הדין החלטת השופט.

(ג)   הוחלט להמשיך במשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי נשיא בית המשפט העליון או השופט שדן בערעור, ובמותב – אב-בית-הדין, להורות על הפסקת המשפט עד להחלטה בערעור.

(ד)  מי שדן בערעור יתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון טענותיהם, ורשאי הוא לבקש מהשופט, אשר על החלטתו הוגש הערעור, להעיר את הערותיו.

סייג לטענת פסלות [132ג]

148. טענת פסלות לא תישמע ולא תשמש נימוק לערעור, אלא בהתאם להוראות סעיפים 146 ו-147.

טענות מקדמיות [133]

149. לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן –

(1)   חוסר סמכות מקומית;

(2)   חוסר סמכות ענינית;

(3)   פגם או פסול בכתב האישום;

(4)   העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;

(5)   זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;

(6)   משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;

(7)   חסינות;

(8)   התיישנות;

(9)   חנינה;

(תיקון מס' 51) תשס"ז-2007

(10)  הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

דיון בטענה מקדמית  [134] (תיקון מס' 40) תשס"ד-2004

150. נטענה טענה מקדמית, יתן בית המשפט לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחותה גם אם לא עשה כן; בית המשפט יחליט בטענה לאלתר, זולת אם ראה להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של המשפט; נתקבלה טענה מקדמית, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום, ובמקרה של חוסר סמכות – להעביר את הענין לבית משפט אחר כאמור בסעיף 79 לחוק בתי המשפט.

טענות מקדמיות בשלב אחר של המשפט [135]

151. לא טען הנאשם טענה מקדמית בשלב זה, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בשלב אחר של המשפט, אולם לגבי הטענות המפורטות בפסקאות (1) ו-(3) לסעיף 149 אין הוא רשאי לעשות כן אלא ברשות בית המשפט.

תשובת הנאשם לאישום [136]

152. (א)  לא בוטל האישום מכוח טענה מקדמית, ישאל בית המשפט את הנאשם מה תשובתו לאישום; הנאשם רשאי שלא להשיב, ואם השיב, רשאי הוא בתשובתו להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, או לכפור בהן, וכן לטעון עובדות נוספות בין אם הודה כאמור ובין אם לאו; השיב הנאשם באחת הדרכים האמורות, רשאי בית המשפט לשאול אותו שאלות, ובלבד שהשאלות לא יחרגו מהדרוש להבהרת תשובת הנאשם; תגובת הנאשם יכול שתיעשה על ידי סניגורו.

(ב)  הימנעות הנאשם להשיב לאישום או לשאלות בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; בית המשפט יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו.

ת"ט תשמ"ה-1984

(ג)   בית המשפט יסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענת "במקום אחר הייתי" – כטענה יחידה או בנוסף לאחרות – עליו לעשות כן מיד, ויסביר לו את תוצאות הימנעותו מעשות כן, כאמור בסעיף קטן (ד), הכל זולת אם ראה בית המשפט שאין מקום לטענה האמורה.

(ד)  משלא טען הנאשם מיד "במקום אחר הייתי", או שטען ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות – בין עדות עצמו ובין ראיות אחרות – כדי להוכיח טענה כאמור אלא ברשות בית המשפט.

(ה)  אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הנאשם לפי סעיף 153 לחזור בו מהודיה בנוכחותו במקום ביצוע העבירה, או לשנות מחובת הראיה שעל התביעה.

חזרה מהודיה [137]

153. (א)  הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

(ב)  התיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין במידה שיסודה בהודיית הנאשם ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות.

דין עובדה שהודו בה [138]

154. עובדה שנאשם הודה בה יראוה כמוכחת כלפיו זולת אם ראה בית המשפט שלא לקבל את ההודיה כראיה או שהנאשם חזר בו מן ההודיה לפי סעיף 153.

פסק דין של נאשם שהודה [139]

155. (א)  נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד ומהם הודו בעובדות שיש בהן כדי הרשעתם ומהם שלא הודו בכך, לא יגזור בית המשפט את דינם של הנאשמים שהודו לפני שנסתיים בירור המשפט של הנאשמים שלא הודו; ואולם –

(1)   נאשם שהודה כך, והתובע או הסניגור מודיעים שהוא ייקרא להעיד במשפטם של יתר הנאשמים, לא יעיד אלא לאחר שנגזר דינו;

(2)   בנסיבות מיוחדות שירשום בית המשפט רשאי הוא לגזור את דינו של הנאשם שהודה לפני סיום משפטם של האחרים.

(ב)  לענין סעיף זה, גזירת דין – לרבות מתן צו מבחן ללא הרשעה או צו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה.

סימן ה': בירור האשמה

פרשת התביעה [140]

156. לא הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באישום או באחד האישומים שבכתב האישום, או שהודה ובית המשפט לא קיבל את הודייתו, תביא התביעה לפני בית המשפט את ראיותיה לעובדות שלא נתקבלה עליהן הודיה, ורשאית היא להקדים להן דברי פתיחה.

סיום פרשת התביעה [141]

157. בגמר ראיותיו יודיע התובע שפרשת התביעה הסתיימה.

זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה [142]

158. נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין; הוראות סעיפים 182 ו-183 יחולו גם על זיכוי לפי סעיף זה.

פרשת ההגנה [143]

159. לא זוכה הנאשם לפי סעיף 158, רשאי הוא להביא לפני בית המשפט את ראיות ההגנה ורשאי הוא להקדים להן דברי פתיחה.

סדר הפתיחה והבאת ראיות של נאשמים אחדים [144]

160. נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, ישאו תחילה את דברי פתיחתם, לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום, ולאחר מכן יביאו ראיותיהם, לפי אותו סדר, והכל אם לא הורה בית המשפט, לבקשת בעל דין, על סדר אחר.

דבר הנאשם [145]

161. (א)  הנאשם רשאי לנהוג באחת מאלה:

(1)   להעיד כעד ההגנה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד;

(2)   להימנע מהעיד.

(ב)  בית המשפט יסביר לנאשם כי הוא רשאי לנהוג כאמור בסעיף קטן (א) ואת תוצאות הימנעותו מהעיד כאמור בסעיף 162.

(ג)   נאשם שבחר להעיד, יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה; אולם רשאי בית המשפט, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה.

שתיקת הנאשם   [145א] (תיקון מס' 47) תשס"ו-2005

162. 162.  (א)  הימנעות הנאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע, אך לא תשמש סיוע לצורך סעיף 11 לחוק לתיקון הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955 או לצורך סעיף 20(ד) לחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות.

(ב)  הימנעות הנאשם מהעיד לא תשמש ראיה לחובתו, אם התקבלה חוות דעת מומחה שלפיה הנאשם הוא אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, ובשל מוגבלותו כאמור הוא נמנע מהעיד.

סייג לחקירת נאשם [146]

163. נאשם שבחר להעיד, לא יישאל בחקירה שכנגד שאלות בענין הנוגע להרשעותיו הקודמות, מלבד אם העיד על אופיו הטוב או הביא ראיה אחרת לכך, בין בראיותיו ובין בחקירה שכנגד של עדי התביעה.

סיום פרשת ההגנה [147]

164. בגמר ראיותיו יודיע הנאשם שפרשת ההגנה הסתיימה.

ראיות נוספות מטעם התובע [148]

165. בית המשפט רשאי להרשות לתובע להביא ראיות לסתור טענות העולות מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן מראש, או להוכיח עובדות שהנאשם חזר בו מהודייתו בהן לאחר סיום פרשת התביעה.

סתירת ראיות נוספות [149]

166. הביא התובע ראיות נוספות, רשאי הנאשם להביא ראיות לסתור אותן.

ראיות מטעם בית המשפט [150]

167. סיימו בעלי הדין הבאת ראיותיהם, רשאי בית המשפט, אם ראה צורך בכך, להורות על הזמנת עד – ואפילו כבר נשמעה עדותו בפני בית המשפט – ועל הבאת ראיות אחרות, אם לבקשת בעלי דין ואם מיזמת בית המשפט.

סתירת ראיות מטעם בית-המשפט [151]

168. הובאו ראיות לפי סעיף 167, רשאים בעלי הדין, ברשות בית המשפט, להביא ראיות לסתור אותן.

סיכומים לענין האשמה [152]

169. בתום הבאת הראיות, או משנתקבלה הודיה בעובדות ולא הובאו ראיות, רשאים התובע ואחריו הנאשם להשמיע את סיכומיהם לענין האשמה.

נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין [152א(א)-(ג)] (תיקון מס' 76) תשע"ז-2017

170. (א)  קבע בית המשפט, לפי סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, תשט"ו-1955, או לפי סעיף 19ב(1) לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), תשכ"ט-1969, שנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין, יפסיק את ההליכים נגדו; אולם אם ביקש הסניגור לברר את אשמתו של הנאשם, יברר בית המשפט את האשמה, ורשאי הוא לעשות כן אף מיזמתו מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ב)  מצא בית המשפט בתום בירור האשמה, כי לא הוכח שהנאשם ביצע את העבירה, או מצא שהנאשם אינו אשם – שלא מחמת היותו חולה נפש לאו-בר-עונשין – יזכה את הנאשם; לא מצא בית המשפט לזכות את הנאשם, יפסיק את ההליכים נגדו, ורשאי הוא להפסיקם גם לפני תום בירור האשמה.

(ג)   החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (ב) ניתנת לערעור.

נאשם ששב להיות מסוגל לעמוד בדין [152א(ד)]

171. הועמד נאשם לדין לפי סעיף 17(ב) לחוק לטיפול בחולי נפש, תשט"ו-1955, רשאי בית המשפט לקבל עדות שניתנה בבירור לפי סעיף 170 בלי לשמוע אותה שנית, אולם בעל דין רשאי לחקור עד חקירה נגדית או חקירה נגדית נוספת והנאשם רשאי לדרוש שעדיו יישמעו שנית; לא ניתן הדבר להיעשות, יביא בית המשפט עובדה זו בחשבון בשקלו את העדות.

סימן ו': סדר חקירת עדים

עדים יעידו זה שלא בפני זה [153]

172. עד שטרם העיד – פרט לנאשם – לא יהא נוכח בגביית עדותו של עד אחר, אולם עד ששמע עדותו של עד אחר, אינו נפסל לעדות בשל כך בלבד.

אזהרת עד [154]

173. בית המשפט יזהיר את העד לפני גביית עדותו, וסעיפים 4 ו-5 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש"ם-1980, יחולו.

חקירת עד בידי בעלי הדין [156]

174. עד נחקר תחילה בידי בעל הדין שביקש את שמיעת עדותו; אחריו רשאי בעל הדין שכנגד לחקור את העד חקירה שכנגד, ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת; בית המשפט רשאי להרשות לבעל הדין להציג לעד שאלה נוספת גם בתום חקירתו כאמור.

חקירה בידי בית המשפט [157]

175. סיימו בעלי הדין את חקירתם, רשאי בית המשפט לחקור את העד; ורשאי הוא לשאול עד שאלה גם במהלך חקירתו בידי בעלי הדין להבהרת ענין שנתעורר בה.

חקירה נוספת בידי בעלי הדין [158]

176. חקר בית המשפט עד, רשאים בעלי הדין לחקור את העד חקירה נוספת להבהרת ענין שנתעורר בחקירתו של בית המשפט.

עדים במשפט של נאשמים אחדים [159]

177. נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד ולא הורה בית המשפט, לבקשת בעל דין, על סדר אחר, יהא סדר חקירת העדים כזה:

(1)   היה העד עד תביעה – יחקרוהו הנאשמים חקירה שכנגד לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום;

(2)   היה העד עד סניגוריה – יחקרוהו חקירה ראשית תחילה הנאשם שביקש שמיעת עדותו ואחר כך יתר הנאשמים לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום, ובחקירה חוזרת – בהיפוך הסדר האמור.

עד תביעה שלא נקרא להעיד [160]

178. 178.  לא קרא התובע לעד שצויין כעד התביעה בכתב האישום, והנאשם קרא לעד להעיד, רשאי בית המשפט להרשות לנאשם לחקור את העד בחקירה ראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים.

עד עויין [161]

179. קבע בית המשפט כי עד שקרא לו בעל דין הוא עד עויין לאותו בעל דין – בין מפני שמסר בבית המשפט עדות הסותרת את עדותו בחקירת המשטרה ובין מטעם אחר – רשאי הוא להרשות לבעל הדין לחקור את העד בחקירה הראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים.

זכות חקירה שכנגד במקרים מסויימים [162]

180. היה לבית המשפט יסוד להניח כי עדו של אחד הנאשמים יעיד לרעת נאשם אחר, רשאי הוא להרשות לנאשם האחר, אם לא חקר את העד חקירה ראשית, לחקרו חקירה שכנגד לפני התובע.

עדות מטעם בית המשפט [163]

181. נקרא עד להעיד מיזמת בית המשפט לפי סעיף 167 יתן בית המשפט לבעלי הדין הזדמנות לחקרו חקירה שכנגד בסדר שיקבע.

מועד למתן הכרעת דין (תיקון מס' 37) תשס"ג-2002

181א. בתום בירור האשמה יקבע בית המשפט מועד למתן הכרעת דין; המועד יהיה בתוך 30 ימים מיום שמיעת הסיכומים לענין האשמה או מיום הגשתם; נשיא או סגן נשיא של בית המשפט רשאים להאריך את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו; על הארכה כאמור ידווח נשיא או סגן נשיא של בית המשפט לנשיא בית המשפט העליון.

סימן ז': פסק הדין

הכרעת הדין [164]

182. בתום בירור האשמה יחליט בית המשפט בהחלטה מנומקת בכתב (להלן – הכרעת הדין) על זיכוי הנאשם או, אם מצא אותו אשם, על הרשעתו; בית המשפט יקרא את הכרעת הדין על נימוקיה בפומבי, יחתום עליה ויסמנה בתאריך הקריאה; בית המשפט רשאי – במקום לקרוא את הכרעת הדין – למסור לנאשם העתק ממנה ולהסביר בפומבי את עיקרי תכנה; זיכה בית המשפט את הנאשם, יודיע דבר הזיכוי בתחילה.

נימוקים בזיכוי [165]

183. על אף האמור בסעיף 182, אם הודיע בית המשפט על זיכוי הנאשם, רשאי הוא –

(1)   לפרש נימוקיו מיד או תוך שלושים ימים מיום ההודעה;

(2)   לקרוא את הנימוקים בפומבי או, בהסכמת בעלי הדין, להמציאם להם בכתב, תוך שלושים ימים לאחר קריאת פסק הדין.

הרשעה בעבירה על פי עובדות שלא נטענו בכתב האישום [166]

184. בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל עליו בשל כך עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום.

הרשעה בעבירה שאינה בתחום הסמכות [167]

185. לענין סעיף 184 אין נפקא מינה שהעבירה שנתגלתה אינה בתחום סמכותו הענינית של בית המשפט, אולם אם נתגלתה עבירה שהיא פשע בבית משפט שאינו מוסמך לדון בו, יעביר את הענין לבית משפט מחוזי, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.

הרשעה בעבירות אחדות [168]

186. בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה.

ראיות לקביעת העונש (תיקון מס' 8) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 26)  תש"ס-2000

187. (א)  הרשיע בית המשפט את הנאשם, יביא התובע לענין העונש ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם, ובדבר החלטות בית המשפט ובית דין לענין ביצוע עבירה על ידו, אף בלא הרשעה, ורשאי הוא גם להביא ראיות אחרות לענין זה.

(תיקון מס' 18) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 52) תשס"ז-2007

(ב)  הרשיע בית המשפט נאשם בעבירת מין או בעבירת אלימות, רשאי הוא להורות לעובד ציבור, שמינה לענין זה שר הרווחה והשירותים החברתיים, לערוך ולהגיש לו תסקיר על מצבו של הנפגע בעבירה (להלן – הנפגע), ועל הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מן העבירה.

(תיקון מס' 52) תשס"ז-2007

(ב1) הרשיע בית משפט נאשם בעבירת אלימות שגרמה למותו של אדם, רשאי הוא להורות לעובד ציבור, שמינה לעניין זה שר הרווחה והשירותים החברתיים, לערוך ולהגיש לו תסקיר; תסקיר כאמור יתייחס למצבו של אחד או יותר מבני משפחתו של מי שהעבירה גרמה למותו ולנזק שנגרם לו כתוצאה מן העבירה, או למצבה של משפחתו כיחידה ולנזק שנגרם לה כתוצאה מן העבירה, הכל לפי שיקול דעתו של עובד הציבור.

(תיקון מס' 18) תשנ"ה-1995

(ג)   תסקיר לפי סעיף זה ייערך רק אם עורך התסקיר קיבל את הסכמתו של הנפגע לעריכתו.

(תיקון מס' 18) תשנ"ה-1995

(ד)  הסכמתם של נפגע שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים ושל פסול דין המסוגל לתת את הסכמתו, אינן טעונות אישור של אפוטרופסם.

(תיקון מס' 18) תשנ"ה-1995

(ה)  בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים או בפסול דין שאינו מסוגל לתת את הסכמתו, ההסכמה לעריכת התסקיר תהיה של אפוטרופסם; היה האפוטרופוס הנאשם או בן זוגו של הנאשם, או סירב האפוטרופוס לתת את הסכמתו וסבר בית המשפט שהסירוב נבע מטעמים שאינם מטובת הקטין או פסול הדין, רשאי בית המשפט לאשר את עריכת התסקיר.

(תיקון מס' 18) תשנ"ה-1995

(ו)   שר העבודה והרווחה ימנה לענין סעיף זה, עובד ציבור המיומן לערוך תסקיר כאמור בסעיף קטן (א); בתקופת המינוי לא יערוך עובד הציבור תסקיר לפי סעיפים 37 ו-38 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

(תיקון מס' 18) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 52) תשס"ז-2007 (תיקון מס' 86) תשע"ט-2019

(ז)   בסעיף זה –

"עבירת אלימות" – עבירה לפי סעיפים 201, 202, 203, 203ב, 214(ב1), 305, 327, 329, 333, 335, 336 סיפה, 367, 368ב, 368ג, 369, 370, 371, 372, 374, 374א, 375א, 376, 376ב, 377א, 382(א), 402, 403, 404, 427 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בסעיף זה – חוק העונשין);

"עבירת אלימות שגרמה למותו של אדם" – עבירה לפי סעיפים 300, 301א, 301ב, 301ג ו-302 לחוק העונשין;

"עבירת מין" – עבירה לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין, למעט עבירה לפי סעיף 352;

"עובד ציבור" – עובד מדינה או עובד רשות מקומית.

דרכי הוכחה [170] (תיקון מס' 4) תשמ"ג-1983

188. (א)  מותר לקבל כראיה לענין סעיף 187, בנוסף לכל דרך אחרת של הוכחה כדין, העתק מהמרשם הפלילי המתנהל בידי המשטרה על החלטות של בית משפט או בית דין הדן בפלילים הנוגעות לנאשם, למעט זיכוי –

(1)   כשהדיון מתנהל בפני הנאשם – אם העתק המרשם הפלילי הוגש לבית המשפט והנאשם לא הכחיש את תכנו;

(תיקון מס' 26)  תש"ס-2000

(2)   כשהדיון מתנהל שלא בפני הנאשם – אם נתקיימו שני אלה:

(א)   לנאשם או לסניגורו ניתנה הזדמנות סבירה לפני מועד הדיון לעיין במרשם הפלילי ולהעתיקו;

(ב)   בהזמנה למשפט צוין כי אם לא יתייצב הנאשם למשפטו, ניתן יהיה לנהוג כאמור בסעיף זה, וכן צוין בהזמנה כי הנאשם וסניגורו זכאים לעיין במרשם הפלילי ולהעתיקו וצוינו המקום והמועדים לעיון;

על העיון במרשם הפלילי לפי סעיף זה לא יחולו הוראות סימן ב' לתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"ו-1986.

(ב)  בעבירות מהמנויות בתוספת הראשונה, מותר לקבל כראיה, בתנאים האמורים בסעיף קטן (א), גם העתק מרשימה המתנהלת במשרדו של השר הממונה על ביצוע החוק הקובע את העבירה.

(תיקון מס' 7) תשמ"ז-1987

(ג)   שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בתקנות לקבוע שינויים בתוספת הראשונה.

דברי הנאשם וראיותיו [171]

189. סיים התובע הבאת ראיותיו לענין העונש, או שלא הביא ראיות כאלה, רשאי הנאשם לנהוג, לענין העונש, כאמור בסעיף 161 או למסור הודעה בלי להיחקר, וכן רשאי הוא להביא ראיות להקלת העונש.

ראיות נוספות לקביעת העונש [172]

190. לפני מתן גזר הדין רשאי בית המשפט, לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע טענותיו בענין, לצוות על בדיקת הנאשם בידי רופא או מומחה אחר; ורשאי בית המשפט לצוות על חקירות אחרות הנראות לו מועילות לקביעת העונש.

גילוי תסקיר ותוצאות בדיקות וחקירות [173]

191. העתק התסקיר של קצין מבחן שנתקבל לפי סעיפים 37 ו-38 לחוק העונשין, תשל"ז–1977, ושל תוצאות הבדיקות והחקירות האחרות יימסרו לתובע ולסניגורו של הנאשם, אם יש לו סניגור, ובית המשפט ישמע כל טענה לכתוב בהם; אולם רשאי בית המשפט לצוות שהעתק כאמור יימסר גם לנאשם, ורשאי בית המשפט, על פי הצעה מנומקת של קצין המבחן או על פי יזמתו הוא, לצוות מטעמים מיוחדים שאין לגלות את תכנם, כולו או מקצתו, לבעלי הדין.

גילוי תסקיר לפי סעיף 187 (תיקון מס' 18) תשנ"ה-1995

191א. (א) העתק של תסקיר לפי סעיף 187(ב) יימסר לבעלי הדין, ובית המשפט ישמע כל טענה באשר לכתוב בו. בית המשפט רשאי להחליט, מטעמים שבטובת הנפגע, שלא למסור לנאשם את התסקיר או חלק ממנו, ובלבד שהנאשם קיבל תמצית מן המידע העובדתי הכלול בתסקיר, אם לדעת בית המשפט המידע חיוני לניהול ההגנה.

(ב)  בית המשפט רשאי לבקש, ממי שערך את התסקיר, הסבר או השלמה לאמור בו; נוכח בית המשפט שיש מחלוקת על עובדות שבתסקיר, רשאי הוא להרשות לבעלי הדין להציג שאלות למי שערך את התסקיר, לשם הבהרת העובדה שבמחלוקת.

(ג)   נפגע, שלגביו הוכן תסקיר לפי סעיף 187(ב), לא ייקרא להעיד בקשר אליו.

(ד)  המגלה מידע מתסקיר שנערך לפי סעיף 187(ב), או המגלה מידע שהגיע אליו עקב עריכת תסקיר כאמור שלא לצורך ההליך המשפטי שבקשר אליו הוא נמסר, או בניגוד להחלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (א), דינו – מאסר ששה חודשים.

סיכומים לענין העונש [174]

192. נסתיימו ההליכים האמורים בסעיפים 187 עד 191, רשאים התובע ואחריו הסניגור והנאשם להשמיע את טענותיהם לענין העונש.

ביטול הרשעה (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 69) תשע"ה-2014

192א. הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, או לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה, כאמור בסעיף 72(ב) לחוק העונשין, בלא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור.

גזר הדין [175]

193. בתום הטענות לענין העונש יגזור בית המשפט את דינו של הנאשם; בית המשפט יקרא את גזר הדין בפומבי, יחתום עליו ויסמנו בתאריך קריאתו.

שמירת דינים [176]

194. אין בהוראות סימן זה כדי למעט מהוראות כל דין המתיר שלא להרשיע נאשם אף אם הוכחה אשמתו, או שלא להטיל עליו עונש אף אם הורשע.

פסק הדין [177]

195. הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחד את פסק הדין.

הסברה על זכות ערעור [178]

196. בתום קריאת גזר הדין יסביר בית המשפט לנאשם את זכותו לערער על פסק הדין ויודיע לו על המועד להגשת הערעור.

פרק ו': ערעור

פירושים [201]

197. בפרק זה, לגבי ערעור נוסף, "הערכאה הקודמת" – לרבות הערכאה שעליה היה הערעור הראשון.

הגשת ערעור [179] (תיקון מס' 7) תשמ"ז-1987

198. ערעור, בין של הנאשם ובין של התובע, יהיה בהגשת הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלפניו מערערים (בפרק זה – בית המשפט), אם במישרין ואם באמצעות בית המשפט שעל פסק דינו מוגש הערעור.

תקופת ערעור [180]

199. התקופה להגשת הערעור היא ארבעים וחמישה ימים מיום מתן פסק הדין, ואם ניתנה הכרעת הדין ללא נימוקים – מיום מתן הנימוקים; היתה דרושה רשות לערער, תוגש בקשת הרשות תוך אותה תקופה, והודעת הערעור תוגש תוך שלושים ימים מיום מתן הרשות.

תקופת ערעור כשפסק הדין ניתן שלא בפני הנאשם [181]

200. ניתנו פסק הדין, נימוקיו או הרשות לערעור לא בפני הנאשם, יתחילו התקופות האמורות בסעיף 199 לגבי הנאשם, מיום שהומצאו לו.

הארכת מועדים [182] (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

201. בית המשפט רשאי, לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות בסעיפים 199 ו-200.

ערעור אוטומטי [183]

202. פסק דין המטיל עונש מוות יהא נדון בערעור אף אם הנאשם לא ערער עליו.

נימוקי ערעור [184] (תיקון מס' 7) תשמ"ז-1987

203. הודעת ערעור תפרט את נימוקיו, ואולם, לא ניתנו בהודעה נימוקים או לא פורטו במידה מספקת, רשאי רשם בית המשפט להורות למערער להגיש נימוקים, או נימוקים מפורטים יותר, במועד שיקבע; לא מילא המערער אחר הוראת הרשם, רשאי בית המשפט, בתחילת הדיון בערעור, לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.

תיקון הודעת ערעור ונימוקיו [185]

204. המערער רשאי בכל שלב של הערעור, ברשות בית המשפט, לתקן את הודעת הערעור או את נימוקיו.

דיון לפי בקשת רשות [186]

205. בית המשפט רשאי לדון בבקשת רשות לערער כאילו היתה הודעת ערעור.

חזרה מערעור [187]

206. מערער רשאי לחזור בו מערעורו, אולם משנסתיימו טענות בעלי הדין לא יחזור בו אלא ברשות בית המשפט.

איחוד ערעורים [188]

207. ערעורים על פסק דין שהגישו יותר מבעל דין אחד, יאוחדו ויידונו כאחד, אולם רשאי בית המשפט לדון בהם בנפרד.

דיון בפני בעלי הדין [189] (תיקון מס' 7) תשמ"ז-1987

208. הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין; אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב, רשאי בית המשפט לדון בערעור לא בפניו, או, אם המערער הוא שלא התייצב – לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.

ביטול דחיית הערעור (תיקון מס' 7) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

208א. (א) נדחה ערעורו של נאשם בשל אי-התייצבותו יבטל בית המשפט את ההחלטה על דחיית הערעור וישמע את הערעור אם נוכח, על פי בקשת המערער, כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

(ב)  בקשה לפי סעיף זה תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום שהחלטת הדחיה הודעה למערער או תוך מועד מאוחר יותר שהסכים לו בית המשפט.

טענת פסלות שופט בערעור [189א]

209. בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת רשאי בעל דין לבקש ששופט פלוני יפסול עצמו מלישב בדין; הוראות סעיפים 146 עד 148 יחולו, בשינויים המחוייבים, על טענת פסלות לפי סעיף זה.

סדר הטענות בערעור [190]

210. (א)  בערעור יטען תחילה המערער ואחריו המשיב, ואחריו רשאי המערער לטעון בתשובה לטענות המשיב.

(ב)  באיחוד ערעורים של נאשם ושל תובע יטען תחילה הנאשם, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת; באיחוד ערעוריהם של נאשמים אחדים יקבע בית המשפט את סדר הטענות ביניהם.

(ג)   יכול בית המשפט להרשות לכל אחד מבעלי הדין להוסיף לטעון או להשיב על טענות בעל דין אחר.

(ד)  נתבקש בית המשפט להחליט בענין ענשו של נאשם, רשאים לעולם סניגורו ואחריו הנאשם לטעון אחרונה לפני סיום הדיון.

גביית ראיות [191]

211. בית המשפט רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק, לגבות ראיות או להורות לערכאה הקודמת לגבות ראיות שיורה.

שינוי במסקנות [192]

212. בית המשפט רשאי להסיק מחומר הראיות שהיה לפני הערכאה הקודמת או לפניו מסקנות שונות משהסיקה הערכאה הקודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה.

סמכות בית המשפט שלערעור [193]

213. 213.  בית המשפט רשאי, בפסק דינו, לעשות אחת מאלה:

(תיקון מס' 77) תשע"ז-2017

(1)  לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות את פסק הדין של הערכאה הקודמת או לבטלו וליתן אחר במקומו, או להחזיר את המשפט עם הוראות לערכאה הקודמת; קיבל בית המשפט את הערעור כאמור, רשאי הוא להטיל על הנאשם כל עונש הערכאה הקודמת היתה מוסמכת להטיל, בין אם הנאשם החל לשאת את העונש שהטילה עליו הערכאה הקודמת או סיים לשאתו, ובין אם לאו;

(2)  לדחות את הערעור;

(3)  ליתן בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שהערכאה הקודמת היתה מוסמכת לתתה.

ראיות במשפט שהוחזר [194]

214. הוחזר המשפט לערכאה הקודמת, רשאית היא, בכפוף להוראות בית המשפט שלערעור, להיזקק לראיות שגבתה מלכתחילה בלי לגבותן שנית.

דחיית ערעור על אף טענה שנתקבלה [195]

215. בית המשפט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין.

הרשעה בעבירה שונה [196]

216. בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו, אף אם היא שונה מזו שהורשע בה בערכאה הקודמת, ואף אם אותן עובדות לא נטענו בערכאה הקודמת, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל עליו עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום.

תנאי להגדלת העונש [197]

217. בית המשפט לא יגדיל עונש שהוטל על נאשם, אלא אם הוגש ערעור על קולת העונש.

קריאת פסק דין בערעור [198] ת"ט תשמ"ב-1982

218. בית המשפט יקרא את פסק הדין על נימוקיו בפומבי, יחתום עליו ויסמן תאריך קריאתו; בית המשפט רשאי, במקום לקרוא את פסק הדין, למסור לנאשם העתק ממנו ולהסביר בפומבי את עיקרי תכנו; זיכה בית המשפט את הנאשם או דחה ערעור על זיכויו, יודיע על כך בתחילת פסק דינו, ורשאי הוא –

(1)   לפרש נימוקיו מיד או תוך שלושים ימים מיום קריאתו;

(2)   לקרוא את הנימוקים בפומבי או, בהסכמת בעלי הדין, להמציאם להם בכתב, תוך שלושים ימים לאחר קריאת פסק הדין.

הסברת זכות הערעור [199]

219. בתום קריאת פסק דין בערעור שיש עליו ערעור נוסף, יסביר בית המשפט לנאשם את זכותו לערעור הנוסף ויודיע לו על המועדים הקבועים לכך.

מתן הוראות אחרות [200] [תשל"ה 218]

220. נוסף על האמור בפרק זה רשאי בית המשפט לתת כל הוראה שהערכאה הקודמת מוסמכת לתתה על פי כל דין, בתיאומים לפי הענין.

פרק ז': סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס

קביעת עבירות קנס [201א]

221. (א)  שר המשפטים רשאי לקבוע שעבירה על הוראה פלונית, שאיננה פשע, היא עבירת קנס, דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע; היתה העבירה קבועה בחוק, או על פי חוק, ששר אחר ממונה על ביצועו, תהיה קביעת שר המשפטים טעונה הסכמת אותו שר (להלן – השר הממונה).

ת"ט תשמ"ב-1982 (תיקון מס' 60)  תש"ע-2010 צו תש"ע-2010

(ב)  קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס, יקבע את שיעור הקנס, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה חוזרת או נוספת או לעבירה נמשכת שעבר אותו אדם או בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 730 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 1,400 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר.

(תיקון מס' 60)  תש"ע-2010

(ב1) אין בקביעת עבירה כעבירת קנס או בקביעת גובה הקנס על עבירה כאמור, כדי לשנות את סיווג העבירה כאמור בסעיף 24 לחוק העונשין.

(תיקון מס' 11)  תש"ן-1990 (תיקון מס' 60)  תש"ע-2010

(ג)   הוסמך שר בחוק אחר לקבוע עבירה כעבירת קנס, טעונה קביעתו הסכמת שר המשפטים והסמכויות הנתונות לשר המשפטים לקבוע תנאים וסייגים כאמור בסעיף קטן (א), ושיעורי קנס שונים כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו נתונות לאותו שר.

(תיקון מס' 11)  תש"ן-1990 (תיקון מס' 60)  תש"ע-2010

(ד)  קביעת עבירה כעבירת קנס וכן קביעת תנאים וסייגים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) טעונה אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

 

(תיקון מס' 78) תשע"ז-2017

222. (בוטל).

עבירת קנס נמשכת (תיקון מס' 60) תש"ע-2010 (תיקון מס' 78) תשע"ז-2017

222א. נקבע לעבירת קנס, קנס בשל עבירה נמשכת, לא יוטל הקנס, אלא אם כן צורפה להודעת תשלום הקנס לפי סעיף 228, התראה ולפיה אם לא תתוקן ההפרה עד המועד שנקבע בה, יוטל על הנקנס קנס בשל עבירה נמשכת; בהתראה יצוין גובה הקנס הצפוי בשל עבירה נמשכת; לא יוטל קנס בשל עבירת קנס נמשכת, אלא בשל תקופה המאוחרת למועד הקבוע בהתראה.

(תיקון מס' 78) תשע"ז-2017

223. (בוטל).

(תיקון מס' 78) תשע"ז-2017

224. (בוטל).

(תיקון מס' 78) תשע"ז-2017

225. (בוטל).

מועדי המצאה בעבירות קנס (תיקון מס' 11)  תש"ן-1990 (תיקון מס' 23) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 43) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 78) תשע"ז-2017

225א. (א) עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניינה הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב); ואולם, בעבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, ובעל הרכב הוכיח כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודה האמורה, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה למשפט או הודעת תשלום קנס, למי שנהג ברכב אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

 

(תיקון מס' 43) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 71) תשע"ה-2015

(א1) היתה העבירה עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף 27א או 27א1 לפקודה האמורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו לבעל הרכב בענינה הזמנה או הודעת תשלום קנס, אם כתב האישום, ההזמנה או הודעת תשלום הקנס טרם נשלחו ועברה תקופה כמפורט להלן:

(1)   ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה, למעט רכב כאמור בפסקה (2);

(2)   שישה חודשים ממועד ביצוע העבירה, אם היה הרכב רכב חדש או רכב מסוג שקבע שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(תיקון מס' 43) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 60) תש"ע-2010

(א2) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) שבסעיף קטן (א1), הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות פלילית לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה או הודעת תשלום קנס אם לא עברה שנה מיום ביצוע העבירה או אם לא חלפו שלושה חודשים מהמועד שבו הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות כאמור, לפי המאוחר, ובלבד שלא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

(תיקון מס' 43) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 60) תש"ע-2010

(א3) בסעיף זה,

"רכב חדש" – רכב שרישיון הרכב ניתן עליו לראשונה בידי מי שרשות הרישוי, כהגדרתה בפקודת התעבורה, הסמיכה אותו לכך, ולא חלפו 30 ימים ממועד ביצוע עסקה המחייבת לרשום את הרכב ואת פרטי בעליו ברשות הרישוי;

"בעל הרכב" – לרבות מחזיק כמשמעותו בסעיף 27ב לפקודת התעבורה.

(תיקון מס' 23) תשנ"ו-1996

(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי סעיף 229, אף אם עברו המועדים הקבועים בסעיף קטן (א).

אי תחולת חוק הנוער [201ו]

226. בהליכים לפי פרק זה לא יחול חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971, למעט פרק ה' שבו.

תחולה [201ז] (תיקון מס' 7) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995

227. הסמכות לפי סעיף 221(א) לא תחול לגבי עבירות שחוק אחר מסמיך לקבען כעבירות קנס, אולם שאר הוראות פרק ז' יחולו על עבירות כאלה.

 

ברירת משפט (תיקון מס' 11) תש"ן-1990 (תיקון מס' 78) תשע"ז-2017

228. 228.  (א)  עבירת קנס היא עבירה של ברירת משפט ויחולו עליה הוראות סעיף זה וסעיפים 229 עד 230.

 

(תיקון מס' 78) תשע"ז-2017

(ב)  היה לשוטר או למי שהשר לביטחון הפנים או השר הממונה הסמיכו לכך, או לעובד רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיכו לכך, לפי העניין, יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירה של ברירת משפט, רשאי הוא למסור לו הודעת תשלום קנס; ההודעה תהיה בטופס שנקבע ויפורטו בה העבירה ושיעור הקנס שנקבע לה.

(ג)   היה למי שרשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (ב) יסוד להניח שהעבירה נעברה בנסיבות שתובע הודיע כי הן מחייבות בירור המשפט, לא ימסור הודעת תשלום קנס, אלא הזמנה למשפט.

היתה העבירה עבירת תעבורה והיה למי שהוסמך למסור הודעת תשלום קנס יסוד להניח שהעבירה נעברה בנסיבות מחמירות כאמור בסעיף 29 לפקודת התעבורה, לא ימסור הודעת תשלום קנס אלא הזמנה למשפט.

(תיקון מס' 78) תשע"ז-2017

(ד)  קביעת עבירה כעבירת קנס, אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשל אותה עבירה כתב אישום, אם הוא סבור שנסיבות העבירה מחייבות את בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרה הודעת תשלום קנס לפי סעיף קטן (ב).

תשלום הקנס (תיקון מס' 11) תש"ן-1990 (תיקון מס' 23) תשנ"ו-1996

229. (א)  מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:

 

(תיקון מס' 60) תש"ע-2010

(1)   הגיש לתובע, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (ג), ולעניין בקשה לביטול כאמור לגבי עבירת תעבורה מהטעם שהעבירה בוצעה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, ובעל הרכב מבקש להוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו, בעת ביצוע העבירה, או למי מסר את החזקה ברכב, כאמור בסעיף 27ב לפקודת התעבורה – אם הגיש לתובע את הבקשה לביטול בתוך תשעים ימים מיום ההמצאה; החלטת התובע בבקשה לפי פסקה זו סופית, ואולם רשאי הנקנס להודיע על רצונו להישפט;

(2)   הודיע, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, בדרך שנקבעה בתקנות, שיש ברצונו להישפט על העבירה.

מי שהגיש בקשה לביטול כאמור בפסקה (1) לא יהיה רשאי להודיע על רצונו להישפט כאמור בפסקה (2), אלא תוך שלושים ימים מיום המצאת ההודעה על החלטת התובע בענין הביטול.

(תיקון מס' 32) תשס"א-2001

(ב)  לא שילם אדם את הקנס במועד ולא הודיע שיש ברצונו להישפט על העבירה, תיווסף על הקנס תוספת פיגור בשיעור האמור בסעיף 67 לחוק העונשין, תשל"ז-1977; גביית הקנס תיעשה כאמור בסעיפים 68 ו-70 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וסעיף 69 לאותו חוק לא יחול.

(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

(ג)   תובע רשאי לבטל הודעת תשלום קנס אם נוכח כי לא נעברה עבירה או כי היא נעברה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, או אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להמשך קיום ההליכים; התובע יערוך רישום של הודעת תשלום קנס שביטל וינמק את החלטתו; לענין סעיף קטן זה, "תובע" – כמשמעותו בסעיף 12, אם הוסמך במיוחד לענין זה בידי היועץ המשפטי לממשלה.

(תיקון מס' 23)  תשנ"ו-1996

(ד)  החליט התובע שלא לבטל את הודעת תשלום הקנס, ימציא למבקש הודעה על כך ואולם הוראות סעיף קטן (ב) יחולו כאילו לא הוגשה הבקשה לביטול לתובע.

(תיקון מס' 60) תש"ע-2010

(ה)  תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.

(תיקון מס' 23) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 32) תשס"א-2001

(ו)   מי שלא הודיע כאמור בסעיף קטן (א) שברצונו להישפט ולא שילם במועד את הקנס, רשאי תובע לפטור אותו, על פי בקשתו, מתשלום תוספת הפיגור כאמור בסעיף קטן (ב), כולה או מקצתה, אם נוכח התובע שהעילה לאי-התשלום במועד היא אחת מאלה:

(תיקון מס' 23) תשנ"ו-1996

(1)   (נמחקה);

(תיקון מס' 23) תשנ"ו-1996

(2)   נבצר מהמבקש לשלם את הקנס במועד בשל סיבה שאינה תלויה בו;

(תיקון מס' 23) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 32) תשס"א-2001

(3)   הסיבה לחיוב בתוספת הפיגור יסודה בתקלה של רשויות המדינה.

(ז)   בקשה לפי סעיף קטן (ו), תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה. התובע רשאי להחליט בבקשה על יסוד התצהיר בלבד או במעמד המבקש בלבד והחלטתו אינה ניתנת לערעור.

(תיקון מס' 23) תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 60)  תש"ע-2010

(ח)  שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו. אולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם ששילם את הקנס ותובע ביטל את הודעת תשלום הקנס לפי סעיף קטן (ג) או על אדם שבית המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור בסעיף 230.

(תיקון מס' 23) תשנ"ו-1996

(ח1)        בוטלה הודעת תשלום קנס לאחר שהקנס שולם, יוחזר סכום הקנס ששולם.

(תיקון מס' 32) תשס"א-2001 (תיקון מס' 60)  תש"ע-2010

(ח2)        לא שילם אדם את הקנס, חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הודעת תשלום קנס או להודעה על בקשה להישפט לפי סעיף קטן (א), ולא הוגשו בקשות כאמור או הוגשה בזמן בקשה לביטול הודעת תשלום קנס ונדחתה, יראו אותו, בתום המועדים הקבועים בסעיף קטן (א) להגשת בקשות אלה, כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס, ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם שבקשתו לביטול הודעת תשלום קנס הוגשה שלא במועד אך התובע דן בה מכוח סמכותו לפי סעיף קטן (ה) וביטל את הודעת תשלום הקנס, או על אדם שבית המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור בסעיף 230.

(ט)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה.

ייעוד קנסות לרשות מקומית (תיקון מס' 60)  תש"ע-2010

229א. קנס בשל עבירת קנס, שהטיל מפקח שהוא עובד רשות מקומית או שהוטל בבית משפט לעניינים מקומיים או בבית משפט אחר עקב הפעלת סמכותו של עובד הרשות המקומית, ישולם לקופת הרשות המקומית.

הזמנה למשפט  [201ח (ו)] (תיקון מס' 7) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 11)  תש"ן-1990 (תיקון מס' 60)  תש"ע-2010

230. הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו. הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו.

(תיקון מס' 84 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

פרק ז'1: סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס מיוחדות – הוראת שעה

 

הגדרות – פרק ז'1 (תיקון מס' 84 – הוראת שעה)  תשע"ח-2018

230א. בפרק זה –

"בקשה לביטול קנס" – בקשה לביטול הודעת תשלום קנס לפי הוראות סעיף 230ד;

"חוק המרכז לגביית קנסות" – חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995;

"חוק המרשם הפלילי" – חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981;

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977;

"הנקנס" – מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס לפי הוראות סעיף 230ג;

"סם מסוכן" – כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים, מסוג קנבוס או שרף של קנבוס, כמשמעותם בפרטים 1 ו-2 בסימן א' בחלק א' לתוספת הראשונה לאותה פקודה;

"עבירת קנס מיוחדת" – עבירה שרואים אותה כעבירת קנס מיוחדת כאמור בסעיף 7(ג1) לפקודת הסמים המסוכנים;

"פקודת הסמים המסוכנים" – פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

תחולה – עבירת קנס מיוחדת (תיקון מס' 84 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

230ב. על אף ההוראות לפי פרק ז', על עבירת קנס מיוחדת יחולו סדרי הדין הקבועים בפרק זה.

 

הודעת תשלום קנס בעבירת קנס מיוחדת (תיקון מס' 84 – הוראת שעה)  תשע"ח-2018

230ג. (א) היה לשוטר יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירת קנס מיוחדת והוא תפס את הסם, רשאי הוא למסור לאותו אדם הודעת תשלום קנס.

(ב)  בהודעת תשלום קנס יפורטו שם האדם ומענו, תיאור תמציתי של העובדות המהוות את העבירה, ציון המקום והזמן שבהם נעברה העבירה במידה שאפשר לבררם, ציון הוראות החיקוק שבהן נקבעה העבירה, ושיעור הקנס שנקבע לעבירת הקנס המיוחדת.

(ג)   הנקנס ישלם, בתוך 60 ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצוין בה, אלא אם כן הודיע לתובע, לפי הוראות סעיף 230ה, שברצונו להישפט על העבירה.

(ד)  שילם הנקנס את הקנס, רואים אותו כאילו הודה באשמה לפני בית המשפט, הורשע, הסכים להשמדת הסם המסוכן שלגביו נעברה העבירה, ונשא את עונשו; ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על נקנס ששילם את הקנס והתקיים אחד מאלה:

(1)   תובע ביטל את הודעת תשלום הקנס לפי הוראות סעיף 230ד(ג);

(2)   הנקנס הגיש במועד בקשה להישפט לפי הוראות סעיף 230ד(ד) או 230ה(א), לפי העניין.

(ה)  שילם הנקנס את הקנס, יחולט הסם המסוכן שלגביו נעברה העבירה ויושמד, אלא אם כן ביקשה המשטרה מבית המשפט שייעשה בו שימוש בדרך אחרת; הסם המסוכן לא יושמד לפני תום התקופה להגשת בקשה להישפט לפי הוראות סעיף 230ד(ד) או 230ה(א); הוראות סעיף 36 לפקודת הסמים המסוכנים לא יחולו על חילוט והשמדת סם מסוכן לפי הוראות סעיף קטן זה.

בקשה לביטול קנס (תיקון מס' 84 – הוראת שעה)  תשע"ח-2018

230ד. (א) הנקנס רשאי להגיש לתובע, בתוך 30 ימים מיום ההמצאה של הודעת תשלום קנס, בקשה לביטול קנס בנימוק שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין.

(ב)  הגשת בקשה לביטול קנס אינה דוחה את המועד לתשלום הקנס.

(ג)   תובע רשאי לבטל הודעת תשלום קנס אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין; תובע לא יבטל הודעת תשלום קנס אם הבקשה לביטול הקנס הוגשה בנימוק שלא נעברה עבירה או שהעבירה נעברה שלא בידי הנקנס, אלא אם כן שוכנע שאפשר לבטל את ההודעה בלא חקירה בנסיבות העניין.

(ד)  הוגשה בקשה לביטול קנס ודחה התובע את הבקשה, רשאי הנקנס להודיע על רצונו להישפט, בתוך 14 ימים מיום שהומצאה לו החלטת התובע, או עד תום התקופה להגשת בקשה להישפט כאמור בסעיף 230ה(א), לפי המאוחר, אף אם שילם את הקנס לפני שהומצאה לו החלטת התובע, ובלבד שלא יודיע כאמור לפני שהומצאה לו אותה החלטה; על בקשה להישפט לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 230ה(ג) עד (ו).

(ה)  על אף האמור בסעיף קטן (א), תובע רשאי לדון בבקשה לביטול קנס שהוגשה בחלוף המועד להגשתה כאמור באותו סעיף קטן, אם שוכנע כי הבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות בנקנס ושמנעו ממנו להגישה במועד, וכי היא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה; ואולם לא ידון תובע בבקשה לביטול קנס שהוגשה באיחור כאמור הכוללת טענה שבירורה דורש ביצוע פעולות חקירה, לרבות בדיקת הסם המסוכן או שמירתו.

בקשה להישפט (תיקון מס' 84 – הוראת שעה)  תשע"ח-2018

230ה. (א) נקנס רשאי להודיע כי ברצונו להישפט על העבירה, במקום לשלם את הקנס (בפרק זה – בקשה להישפט); בקשה להישפט תוגש לתובע, בכתב, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לנקנס הודעת תשלום הקנס, ויפורטו בה נימוקי הבקשה.

(ב)  נקנס שהגיש בקשה להישפט לפי סעיף זה לא יהיה רשאי להגיש בקשה לביטול קנס.

(ג)   הגיש נקנס בקשה להישפט, תמשיך המשטרה בחקירה פלילית לגבי העבירה שעבר הנקנס; ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה בעבירת קנס מיוחדת, שהראיות מספיקות לאישום, יעמיד לדין את הנקנס, אלא אם כן החליט על ביטול הודעת תשלום הקנס בשל כך שהיה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.

(ד)  על הליך של העמדה לדין לפי סעיף זה יחולו הוראות לפי סעיפים 239 ו-240, בשינויים המחויבים.

(ה)  הגיש נקנס בקשה להישפט ובית המשפט הרשיעו בעבירת קנס מיוחדת, יטיל עליו בית המשפט קנס בסכום שלא יפחת מפי שלושה מסכום הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס, ולא יחולו הוראות סעיף 35א לחוק העונשין; לעניין זה, "הורשע" – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה.

(ו)   הגיש נקנס בקשה להישפט לאחר ששילם את הקנס, ובית המשפט זיכה אותו מהעבירה, ייתן בית המשפט הוראות לעניין החזרת סכום הקנס ששולם, לנקנס, לפי הוראות חוק המרכז לגביית קנסות.

החלטה על השמדת סם מסוכן לאחר ביטול הודעת תשלום קנס (תיקון מס' 84 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

230ו. בוטלה הודעת תשלום קנס לפי הוראות סעיף 230ד(ג) או 230ה(ג), רשאי קצין משטרה להורות על השמדת הסם המסוכן שנתפס.

 

תוצאות אי-תשלום קנס (תיקון מס' 84 – הוראת שעה)  תשע"ח-2018

230ז. לא שילם הנקנס את הקנס ולא הגיש בקשה להישפט, וחלף המועד לתשלום הקנס כאמור בסעיף 230ג(ג) והמועד להגשת בקשה להישפט כאמור בסעיף 230ד(ד) או 230ה(א), יחולו ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן הודעת תשלום הקנס בוטלה לפי הוראות סעיף 230ד(ג):

(1)  יראו את הנקנס כאילו הורשע בבית המשפט, ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס;

(2)  המשטרה תהיה רשאית לחלט ולהשמיד את הסם המסוכן, לא יהיה ניתן עוד לטעון כל טענה הדורשת חקירה או את בדיקת הסם או שמירתו והוראות סעיף 36 לפקודת הסמים המסוכנים לא יחולו;

(3)  תיווסף על הקנס תוספת פיגור בשיעור האמור בסעיף 67 לחוק העונשין; גביית הקנס והתוספת האמורה תיעשה לפי הוראות סעיפים 58 ו-70 לחוק האמור והוראות סעיף 69 לאותו חוק לא יחולו.

גביית הקנס או החזרתו (תיקון מס' 84 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

230ח. (א) על גביית קנסות לפי פרק זה יחולו הוראות חוק המרכז לגביית קנסות.

(ב)  שולם הקנס ולאחר מכן בוטלה הודעת תשלום הקנס או נסגר תיק החקירה לאחר שהנקנס הגיש בקשה להישפט, יוחזר לנקנס סכום הקנס ששולם, בהתאם להוראות לפי חוק המרכז לגביית קנסות.

הוצאות משפט (תיקון מס' 84 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

230ט. נקנס שניהל את הליכי המשפט בעניינו לפי פרק זה בחוסר תום לב או תוך הכבדה שלא לצורך על ההליכים בבית המשפט, רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום הוצאות המשפט, לרבות הוצאות העדים, בסכום שקבע בית המשפט, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 79 סיפה לחוק העונשין, בשינויים המחויבים.

מרשם משטרתי מיוחד של עבירות קנס מיוחדות (תיקון מס' 84 – הוראת שעה) תשע"ח-2018

230י. (א)  לשם יישום הוראות פרק זה, תנהל משטרת ישראל מאגר מידע שיכלול רישומים כמפורט בסעיף קטן (ב) לגבי כל נקנס בגיר שעבר עבירת קנס מיוחדת, למעט אם התיק נסגר מחוסר אשמה (בסעיף זה – מרשם משטרתי מיוחד).

(ב)  המרשם המשטרתי המיוחד יכלול פרטי מידע בדבר קנס, הרשעה או החלטה אחרת כאמור בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי, לגבי כל עבירת קנס מיוחדת, ובכלל זה –

(1)   תיאור העבירה ומועד ביצועה;

(2)   סכום הקנס שהוטל והמועד לתשלומו;

(3)   פרטים מזהים על הנקנס וכן מידע נוסף על ההליכים הנוגעים לעבירה, ובכלל זה מועדי קבלת החלטות שיפוטיות והחלטות אחרות על פי דין.

(ג)   (1)   נוסף על האמור בסעיף קטן (א), במרשם המשטרתי המיוחד ייכללו רישומים לגבי קטין שעבר עבירה של החזקה או שימוש בקנבוס לצריכה עצמית כהגדרתה בסעיף 7(ג1) לפקודת הסמים המסוכנים; הכללת רישומים כאמור תיעשה רק בהתקיים תנאים ונסיבות שיקבעו משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים ומשרד המשפטים, בנוהל שיפורסם באתר משטרת ישראל;

(2)   פרטי המידע במרשם המשטרתי המיוחד לגבי קטין כאמור בפסקה (1) יכללו מידע כמפורט בסעיף קטן (ב)(1) ו-(3), וכן פרטי רישום כאמור בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי, ובכלל זה מידע בדבר החלטות בית משפט לנוער לפי סעיף 24 לחוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, וצווים שנתן בית משפט לנוער לפלי סעיף 26 לחוק האמור.

(ד)  מידע כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) לא ייכלל במרשם הפלילי לפי חוק המרשם הפלילי.

(ה)  המרשם המשטרתי המיוחד יהיה חסוי ולא יימסר מידע ממנו, אלא אם כן מסירתו מותרת לפי הוראות סעיף קטן (ו).

(ו)   על אף הוראות פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, והוראות חוק המרשם הפלילי, משטרת ישראל לא תגלהמידע מהמרשם המשטרתי המיוחד אלא בנסיבות המפורטות להלן ובמידה הנדרשת:

(1)   המידע מועבר לגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק המרשם הפלילי;

(2)   העברת המידע נדרשת לשם ניהול הליכים לפי פרק זה, לרבות בהליכים שעניינם תחולת הוראות פרק זה או בהליכים שיזם הנקנס לעניין החלטות שניתנו לפי הוראות פרק זה, ובלבד שגילוי המידע מהותי לנושא הנדון באותם הליכים;

(3)   המידע מועבר לבית המשפט בהליך פלילי אחר מהאמור בפסקה (2), ובלבד שגילוי המידע מהותי לנושא הנדון באותו הליך;

(4)   המידע מועמד לעיונושל מי שהמידע עליו נמצא במרשם המשטרתי המיוחד, ואולם הוא יהיה רשאי לקבל מידע מהמרשם רק בדרך של עיון בתחנת המשטרה.

(ז)   מי שנמסר לו מידע מהמרשם המשטרתי המיוחד לפי הוראות סעיף זה רואים אותו כמי שנמסר לו המידע בתנאי מפורש שעליו לשומרו בסוד ויחולו עליו הוראות סעיף 119 לחוק העונשין.

פרק ח': הוראות שונות

עיכוב הליכים [202]

231. (א)[6] בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט; הוגשה הודעה כאמור יפסיק בית המשפט את ההליכים באותו משפט.

(תיקון מס' 41) תשס"ד-2004

(ב)  היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול את סמכותו לעכב הליכי המשפט כאמור בסעיף קטן (א), דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, כמפורט להלן:

(1)   למשנה ליועץ המשפטי לממשלה;

(2)   לכל אחד מבעלי התפקידים המנויים להלן, למעט באישום שהוגש בידי תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(א):

(א)   פרקליט המדינה או משנה לפרקליט המדינה;

(ב)   פרקליט שמונה כמנהל התחום לעיכובי הליכים בפרקליטות המדינה – באישום בעבירת עוון או חטא;

(ג)    פרקליט שמונה כמנהל היחידה האחראית על אכיפת דיני התכנון, הבניה והמקרקעין בפרקליטות המדינה או פרקליט בדרגת ממונה לפחות – באישום בעבירה בתחום דיני התכנון, הבניה והמקרקעין;

(ד)   מנהל המחלקה הפיסקלית בפרקליטות המדינה – באישום בעבירת מס, לרבות אישום בעבירה הנלווית לעבירת מס; לענין זה –

"עבירת מס" – עבירה לפי פקודת המכס; פקודת מס הכנסה; חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952; חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961; חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963; חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; חוק היטלי סחר, התשנ"א-1991;

"עבירה נלווית" – עבירה מסוג חטא או עוון, שנעברה במהלך ביצוע עבירת המס או בקשר אליה.

חידוש הליכים [203]

232. עוכבו הליכים לפי סעיף 231 רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה בכתב לבית המשפט, לחדשם כל עוד לא עברו מיום עיכובם, בפשע – חמש שנים, ובעוון – שנה; הוגשה הודעה כאמור, יחדש בית המשפט את ההליכים, ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני ההפסקה; עוכבו ההליכים בשניה לא יחודשו עוד.

המשך משפט בפני שופט אחר [204]

233. כל עוד לא הוחל בגביית ראיות רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו; הוחל בגביית ראיות ונבצר משופט מסיבה כלשהי לסיים את המשפט, רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.

שינוי בהרכב חבר השופטים [205]

234. הוראות סעיף 233 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם כשהורכב בית המשפט משלושה שופטים או יותר.

סמכות שופט ואב בית דין [206] (תיקון מס' 61)  תש"ע-2010

235. מקום שבית המשפט דן בשלושה שופטים או יותר, כל סמכות הנתונה לפי חוק זה לבית המשפט – לרבות סמכות לעשות פעולה שבית המשפט נדרש לעשותה – תהיה, כל עוד לא הורכב בית המשפט, בידי כל שופט של אותו בית משפט, ומשהורכב, בשעה שבית המשפט אינו יושב בדין, בידי אב בית הדין או בידי שופט מבין שופטי ההרכב שאב בית הדין קבע לכך, פעולה לפי סעיפים 15, 83, 105(א), 135, 140, 143, 145, 196 ו-219 תיעשה בידי אב בית הדין או בידי שופט מבין שופטי ההרכב שאב בית הדין קבע לכך גם כשבית המשפט יושב בדין.

מות הנאשם [207]

236. נפטר אדם ייפסק כל הליך פלילי נגדו.

המצאת מסמכים  [209]

237. (א)  מסמך שיש להמציאו לאדם לפי חוק זה, המצאתו תהיה באחת מאלה:

(1)   במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני-אדם – במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;

(2)   במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם, עם אישור מסירה; בית המשפט רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.

(ב)  מסירת המסמך לידי סניגור הנאשם, או מסירתו במשרד הסניגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסניגור לבית המשפט, תוך חמישה ימים, כי אין ביכלתו להביא את המסמך לידיעת הנאשם.

(ג)   נוכח בית המשפט כי המצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב לקבל את המסמך או המכתב, או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית המשפט לראות את המסמך כאילו הומצא כדין.

(ד)  נוכח בית המשפט שאי אפשר להמציא את המסמך כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי הוא להורות על המצאתו באחת הדרכים האלה:

(1)   בהדבקת עותק שלו במקום הנראה לעין בבנין בית המשפט, וכן בבית שבו, כידוע, גר או עסק הנמען לאחרונה;

(2)   בפרסום מודעה ברשומות או בעתון יומי;

(3)   בכל דרך אחרת שתיראה לו.

פגמים שאינם פוגמים בדין [211]

238. ליקוי טכני בעריכתו של מסמך הנערך לפי חוק זה, אין בו כדי לפגום בתקפם של ההליכים על פיו, אולם אם נראה לבית המשפט כי יש בדבר חשש לעיוות דינו של הנאשם, רשאי הוא לדחות את הדיון למועד אחר או להורות הוראה אחרת כדי להסיר את החשש.

סדרי הזמנה בעבירות קלות [213] ת"ט (מס' 2)  תשמ"ב-1982 (תיקון מס' 7) תשמ"ז-1987

239. בעבירות לפי פקודת התעבורה או התקנות לפיה, פקודת העיריות ופקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס, או לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, קבע לכך, רשאי שר המשפטים לקבוע בתקנות סדרי אישום והמצאת מסמכים, אף בסטיה מהוראות חוק זה.

מסירת הודעה בעבירות תעבורה (תיקון מס' 20) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 43) תשס"ה-2005

239א. (א) עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי פקודת התעבורה או לפי התקנות לפיה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניניה הזמנה למשפט לפי תקנה 38 לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974, אלא אם כן, תוך אותה תקופה, הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה, או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה; אולם, אם הוכיח בעל הרכב החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להגיש כתב אישום ולהמציא הזמנה למשפט למי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.

(תיקון מס' 43) תשס"ה-2005

(ב)  היתה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף 27א לפקודת התעבורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בענינה הזמנה למשפט, אלא אם כן הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה בתוך התקופות כמפורט בסעיף 225א(א1)(1) או (2) או התקיים האמור בסעיף קטן (א2).

חזקת מסירה לעניין נהיגה בזמן פסילה (תיקון מס' 59)  תש"ע-2009

239ב. לעניין עבירה של נהיגה בזמן פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה בלבד, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, נשלחה הודעה על גזר דין שבו הוטלה הפסילה או הודעה על ההחלטה בדבר הפסילה עד תום ההליכים בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין, וכאילו הודע לנמען על הפסילה לפי סעיף 67 האמור גם בלא חתימה על אישור מסירה כאמור בסעיף 237, אף אם לא התקיימו הוראות סעיף 237(ג), זולת אם הוכיח הנאשם כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה, ואם התקיימו כל אלה:

(1)  חלפו 15 ימים מיום משלוח ההודעה;

(2)  הנאשם הוזמן לדיון בבית משפט לפי סעיף 237 או בעל-פה לפי סעיף 97;

(3)  ההזמנה לדיון כאמור בפסקה (2) כללה אזהרה, בכתב או בעל-פה, לפי העניין, שבמועד הדיון עשויה להתקבל החלטה בדבר פסילה, וכן הודעה בדבר תחולת החזקה לפי סעיף זה אם הנאשם לא יתייצב לדיון;

(4)  הדיון בעניין כאמור בפסקה (2) הסתיים באותו מועד, או שמועד הדיון שונה לבקשת הנאשם;

(5)  בטופס אישור המסירה של דבר הדואר שהוחזר מולאו פרטי מוסר ההודעה, המען והמועד שבהם היא נמסרה או הטעם לאי-ביצוע המסירה.

סדרי דין מיוחדים בעבירות קלות (תיקון מס' 19)  תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 65) תשע"ב-2012

240. (א)  בעבירות לפי פקודת התעבורה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס או כעבירות מינהליות או בעבירות לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קבע, יחולו סדרי דין אלה:

(1)   על נאשם לפי סעיף זה לא יחולו הוראות סעיף 123, אולם אין בכך כדי למנוע ממנו להודיע לבית המשפט בכתב מה הן טענותיו לענין העונש;

(2)   נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סניגור מטעמו;

(הוראת שעה)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 46) תשס"ו-2005

(3)   בית המשפט רשאי לדון נאשם לפי הוראות פסקה (2), שלא בפניו, אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו משום עיוות דין לנאשם ובלבד שלא יטיל עליו עונש מאסר. אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס ובלבד שבהזמנה למשפט צוין כי ניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות סעיף 129א(ג).

(ב)  על פסק דין מרשיע שניתן לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 130(ח) ו-(ט).

חוקרים ותובעים לפי חיקוק אחר [215]

241. (א)  הוראות חוק זה אינן גורעות מסמכותו של אדם המוסמך על-פי חיקוק אחר לחקור בעבירה או לנהל את התביעה.

(ב)  חוקר כאמור יעביר את חומר החקירה לפרקליט המחוז; אולם אם נקבע בחיקוק אדם אחר המוסמך לנהל את התביעה באותה עבירה, יעביר את חומר החקירה לאדם כאמור.

(תיקון מס' 81) תשע"ח-2018

(ג)   הוראות סעיף קטן (ב) לעניין חומר חקירה המועבר לפרקליט מחוז יחולו בכפוף להוראות סעיף 60(יא), ובכל מקום, במקום "המשטרה" יקראו "רשות אחרת המוסמכת על פי דין לחקור בעבירה"; לעניין סעיף קטן זה, "רשות אחרת המוסמכת על פי דין לחקור בעבירה" – למעט שירות הביטחון הכללי.

סמכות פרקליט מחוז (תיקון מס' 7) תשמ"ז-1987 (תיקון מס' 41) תשס"ד-2004

242. כל סמכות הנתונה לפי חוק לפרקליט מחוז, רשאי להשתמש בה פרקליט המדינה או משנהו וכן רשאי פרקליט המדינה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, להעניק סמכות כאמור, למעט סמכות שנאצלה לפרקליט מחוז לפי כל דין, לפרקליט אחר מפרקליטות המדינה.

אצילת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה (תיקון מס' 41) תשס"ד-2004

242א. (א) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לכל אחד מבעלי התפקידים המנויים בטור א' בתוספת השלישית, דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, את הסמכויות הנתונות לו לפי הוראות החוקים כמפורט לצדם בטור ב' בתוספת האמורה, כולן או מקצתן.

(ב)  שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת השלישית, ובלבד שלא יוסיף הוראות חוק אלא בענין הליכים פליליים.

שמירת דינים [216]

243. הוראות חוק זה אינן גורעות מהוראות חוק בתי-המשפט, תשי"ז– 1957, זולת אם נאמר כן במפורש.

ביצוע ותקנות [227]

244. (א)  שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

(ב)  שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע כללים לתיאום פעולות פרקליטות המדינה והמשטרה.

תחילה (תיקון מס' 1)  תשמ"ב-1982

245. תחילתו של נוסח זה ביום י' בתמוז תשמ"ב (1 ביולי 1982), אולם תחילתם של סעיפים 228 עד 230 ביום ט"ז בטבת תשמ"ג (1 בינואר 1983).

 

ת"ט תשמ"ב-1982

תוספת ראשונה

(סעיף 6(ב) ו-188(ב))

(1)      עבירות לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957, שנעברו במצרכי מזון;

(תיקון מס' 72) תשע"ו-2015

(2)      עבירות לפי חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015;

(3)      עבירות לפי חוק התקנים, תשי"ג-1953, שנעברו במצרכי מזון.

 

(תיקון מס' 62)  תשע"א-2010 (תיקון מס' 62) (תיקון) תשע"ד-2013

תוספת ראשונה א'

(סעיף 60)

חלק א': עבירות עוון בטיפול הפרקליטות

(1)      ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים לפי פרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בתוספת זו – החוק);

(2)      פרסומי המרדה לפי סעיף 134(ג) לחוק;

(3)      אימונים צבאיים אסורים לפי סעיף 143(ב) לחוק;

(4)      עבירות בנשק לפי סעיף 144(ב3) סיפה לחוק;

(5)      הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור לפי סימן א'1 בפרק ח' לחוק;

(6)      מטיף להתאגדות אסורה לפי סעיף 146 לחוק;

(7)      חבר להתאגדות אסורה לפי סעיף 147 לחוק;

(8)      תרומות להתאגדות אסורה לפי סעיף 148 לחוק;

(9)      פרסומי התאגדות אסורה לפי סעיף 149 לחוק;

(תיקון מס' 62) (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

(9א)    התקהלות אסורה לפי סעיף 151 לחוק;

 

(תיקון מס' 62) (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

(9ב)    התפרעות לפי סעיף 152 לחוק;

 

(תיקון מס' 62) (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

(9ג)     מניעת הוראת התפזרות לפי סעיף 156 לחוק;

 

(תיקון מס' 62) (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

(9ד)    מתפרעים הפוגעים בכלי שיט לפי סעיף 158 לחוק;

(10)    הפרעות ביחסי עבודה לפי סעיף 160 לחוק;

(11)    עבירות כלפי קיום שירותים ציבוריים לפי סעיף 161 לחוק;

(12)    הסתה לאיבה כלפי מדינה ידידותית לפי סעיף 166 לחוק;

(13)    פגיעה בדגל או בסמל של מדינה ידידותית לפי סעיף 167 לחוק;

(14)    חילול כבודם של גדולי מדינת חוץ לפי סעיף 168 לחוק;

(15)    פגיעה ברגשי דת ומסורת לפי סימן ז' בפרק ח' לחוק;

(16)    ריבוי נישואין לפי סימן ח' בפרק ח' לחוק;

(17)    זנות ותועבה לפי סימן י' בפרק ח' לחוק;

(18)    מעשה העלול להפיץ מחלה לפי סעיף 218 רישה לחוק;

(19)    מכירת מזון מפוגל לפי סעיף 219 לחוק;

(20)    החזקת מזון לא נקי לפי סעיף 220 לחוק;

(21)    זיהום מים לפי סעיף 221 לחוק;

(22)    זיהום אוויר לפי סעיף 222 לחוק;

(23)    מלאכות פוגעות לפי סעיף 223 לחוק;

(24)    מסייע לאחר מעשה לפי סעיף 261 לחוק (כאשר עבירת המקור בטיפול הפרקליטות);

(25)    אי-מניעת פשע לפי סעיף 262 לחוק;

(26)    העלמת עבירה לפי סימן ב' בפרק ט' לחוק;

(27)    תקיפת שוטר הקשורה למילוי תפקידו לפי סעיף 273 לחוק;

(28)    לחץ של עובד הציבור לפי סעיף 277 לחוק;

(29)    עובד הציבור שיש לו זיקה פרטית לפי סעיף 278 לחוק;

(30)    שימוש לרעה בכוח המשרה לפי סעיף 280 לחוק;

(31)    מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק;

(32)    הפרת חובה חקיקה לפי סעיף 286 לחוק;

(33)    עבירות שוחד לפי סימן ה' בפרק ט' לחוק;

(34)    גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק;

(35)    העלמת לידה לפי סעיף 311 לחוק;

(36)    שימוש ברעל מסוכן לפי סעיף 336 רישה לחוק;

(37)    הפרת חובה של הורה או אחראי לפי סעיף 337 לחוק;

(תיקון מס' 62) (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

(38)    מעשי פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(3) עד (5) ו-(7) עד (9) לחוק;

(39)    חבלה ברשלנות לפי סעיף 341 לחוק;

(תיקון מס' 62) (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014 (תיקון מס' 62) (תיקון מס' 4) תשע"ז-2017

(40)    עבירות מין בפרק י' לחוק;

(41)    עבירות כלפי קטינים ונכים לפי סימן ו' בפרק י' לחוק;

(42)    פגיעה בקטינים ובחסרי ישע לפי סימן ו'1 בפרק י' לחוק;

(43)    עבירות מעין גניבה לפי סימן ב' בפרק י"א לחוק;

(44)    קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 רישה לחוק;

(45)    תחבולה לפי סעיף 416 לחוק;

(46)    כישוף לפי סעיף 417 לחוק;

(47)    זיוף לפי סעיף 418 לחוק, למעט הסיפה;

(48)    זיוף המשפיע על עסקאות לפי סעיף 419 לחוק;

(49)    עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד לפי סעיף 424(2) לחוק;

(50)    אי-גילוי מידע או פרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד לפי סעיף 424א לחוק;

(51)    מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק;

(52)    העלמה במרמה לפי סעיף 426 לחוק;

(53)    עושק לפי סעיף 431 לחוק;

(54)    הונאה לפי סימן ז' בפרק י"א לחוק, למעט סעיף 441 רישה;

(55)    גרימת שריפה ברשלנות לפי סעיף 449 לחוק;

(56)    זיוף כספים ובולים לפי פרק י"ב לחוק;

(57)    הכנת עבירה בחומרים מסוכנים לפי סעיף 497 לחוק;

(58)    מתן אמצעים לביצוע פשע לפי סעיף 498 לחוק (כאשר עבירת המקור בטיפול הפרקליטות);

(59)    קשר לעוון לפי סעיף 499(א)(2) לחוק (כאשר עבירת המקור בטיפול הפרקליטות);

(60)    חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000;

(61)    חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965;

(62)    חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;

(63)    חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח-1998;

(64)    חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998;

(65)    חוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

(תיקון מס' 80) תשע"ז-2017

(66)    (נמחק);

(67)    פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948;

(68)    חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984;

(69)    פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972;

(70)    חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;

(תיקון מס' 64) תשע"ב-2011

(71)    גרימת מוות בנהיגה רשלנית – סעיף 64 לפקודת התעבורה והפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א(א) לאותה פקודה;

(תיקון מס' 63) תשע"א-2011

(72)    הפרת צו פיקוח לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006;

(תיקון מס' 67) תשע"ד-2013

(73)    עבירות לפי חוק גיל הנישואין, התש"י-1950.

חלק ב': עבירות פשע שיועברו לטיפול התביעה המשטרתית

(1)      סחר, ייצור וייבוא סכין לפי סעיף 185 לחוק;

(2)      איסור מכירת אגרופן או סכין לקטין לפי סעיף 185א(א) לחוק;

(3)      החזקת אגרופן או סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק;

(4)      הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(ב) לחוק;

(5)      חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק, למעט עבירה כאמור שנעברה בקטין;

(6)      פציעה לפי סעיף 334 לחוק, בנסיבות מחמירות לפי סעיף 335 לחוק, למעט עבירה כאמור שנעברה בקטין;

(7)      הסעה בכלי תחבורה מסוכן לפי סעיף 343 סיפה לחוק;

(8)      תקיפת זקן לפי סעיף 368ו לחוק, למעט עבירה כאמור בנעברה בחסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק;

(9)      כליאת שווא לפי סעיף 377 לחוק;

(10)    תקיפות בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(א), (ב)(1) ו-(ג) לחוק;

צו תשע"ח-2018

(10א)  תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 382א(ב), (ג) ו-(ד) לחוק;

(11)    גניבה בנסיבות מיוחדות לפי סעיף 384א לחוק;

(12)    גניבה בידי עובד לפי סעיף 391 לחוק, כאשר ערך הגניבה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים;

(13)    גניבה בידי מורשה לפי סעיף 393 לחוק, כאשר ערך הגניבה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים;

(14)    דרישת נכס באיומים לפי סעיף 404 לחוק;

(15)    פריצה והתפרצות לפי סימן ד' בפרק י"א לחוק, למעט סעיף 408 לחוק;

(16)    קבלת נכסים שהושגו בפשע לפי סעיף 411 לחוק;

(17)    עבירות בקשר לרכב לפי סימן ה'1 בפרק י"א לחוק, למעט סעיף 413יא לחוק;

(18)    הסגת גבול כדי לעבור עבירה לפי סעיף 447 לחוק;

(19)    היזקים מיוחדים לפי סעיף 453 לחוק;

(20)    קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, כאשר עבירת הפשע בטיפול תובע משטרתי לפי האמור בתוספת זו;

(תיקון מס' 85) תשע"ט-2019

(21)    הונאה באמצעי תשלום, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 40(ג) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019;

(תיקון מס' 62) (תיקון מס' 4) תשע"ז-2017

(22)    עבירות לפי סימנים א' ו-ב' בפרק ג' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (בפרט זה – פקודת הסמים), שעונשן אינו עולה על שבע שנים, וכן עבירות לפי הסימנים האמורים לגבי כמות סם שאינה עולה, בכל עבירה בנפרד, על כמות הסם המצוינת להלן:

(א)  הרואין, קוקאין – 20 גרם;

(ב)  שרף של קנבוס (חשיש), קנבוס, אופיום – 25 ק"ג;

(ג)   פריט 1 בסימן ב' בחלק א' לתוספת הראשונה אם הסם הוא בתצורה כמפורט להלן:

(1)  תמיסה או נוזל – 60 מ"ל;

(2)  בתצורה אחרת – 100 יחידות צריכה;

(ד)  פריטים 13ב עד 13ח בסימן ב' בחלק א' לתוספת הראשונה וכן החומרים המפורטים בסימן ב' בחלק ב' לתוספת הראשונה – 100 יחידות צריכה, ובלבד שמשקלן אינו עולה על 100 גרם;

(ה)  חומרים המצוינים בתוספת הראשונה לפקודת הסמים, שאינם מפורטים בפרטי משנה (א) עד (ד), אם הסם הוא בתצורה כמפורט להלן:

(1)  אבקה – 20 גרם;

(2)  חומר צמחי – 10 ק"ג;

(3)  תמיסה או נוזל – 200 מ"ל;

(4)  בתצורה שאינה כמפורט בפסקאות (1) עד (3) – 100 יחידות צריכה.

(23)    המנהל או המארגן שירותי הסעה במטרה לאפשר כניסה לישראל או שהייה בה לפי סעיף 12א(ג6) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;

צו תשע"ח-2018

(23א)  הסעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 12א(ג)(1א) לחוק הכניסה לישראל;

(24)    פגיעה בפרטיות לפי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, כאשר העבירה נעברה בין בני זוג;

(תיקון מס' 64) תשע"ב-2011

(25)    עבירות לפי פקודת התעבורה שעונשן אינו עולה על שבע שנים, למעט עבירה של הפקרה אחר פגיעה לפי סעיף 64א לפקודת התעבורה ועבירה של חובת נוסע להתקשר לגופי הצלה לפי סעיף 64א1 לאותה פקודה;

(26)    עבירות לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969, למעט עבירות לפי סעיפים 117(א) ו-122;

(27)    עבירות לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, למעט עבירות לפי סעיפים 85 ו-88;

(תיקון מס' 74) תשע"ו-2016

(28)    עבירות לפי סעיף 12ב2 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, בנסיבות מחמירות לפי סעיף 12ב3 לחוק האמור.

(תיקון מס' 62) (תיקון) תשע"ד-2013

חלק ג': עבירות שפרקליט מחוז רשאי להעבירן לטיפולו של תובע משטרתי
בשל העדר חומרה יתירה בנסיבות ביצוע העבירה ואי-מורכבות הראיות

(1)      עבירות בנשק לפי סעיף 144(א) רישה לחוק;

(תיקון מס' 62) (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

(2)      (נמחקה);

 

(תיקון מס' 62) (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014

(3)      (נמחקה);

(4)      עבירה אחרת שבטיפול פרקליט ואינה בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי, שנחקרה יחד עם עבירה שבטיפול תובע משטרתי והיא כרוכה ושלובה בה, ואשר פרקליט מחוז מצא כי בנסיבות העניין, העבירה שבטיפול התובע המשטרתי היא העבירה המרכזית.

חלק ד': עניינים שבהם רשאי תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה
לפי סעיף 12(א)(1)(ב), לטפל גם בבית המשפט המחוזי

(1)      בקשות ועררים בעניין מעצר, חיפושים ושחרור בערובה;

צו תשע"ח-2018

(2)      עיון חוזר על החלטות בית משפט שלום או שופט תעבורה לפי סעיף 49 לפקודת התעבורה, או ערעור לפי סעיף 57ה או 60 לאותה פקודה;

(3)      ערר על החלטת בית משפט שלום לפי סעיף 74(ה), בהתייחס לחומר חקירה הנוגע לכתב אישום המוגש בידי תובע משטרתי;

(4)      השגה על החלטה בעניין בקשה להישפט באיחור לפי סעיף 230;

(5)      תיקים שנדרשת בהם מומחיות מקצועית טכנית מיוחדת בענייני תעבורה.

 

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

תוספת ראשונה ב'

(סעיף 9(א) ו-(א1))

(1)      עבירות לפי חוק העונשין כמפורט להלן:

(א)  עבירות המתה לפי סעיפים 301ב, 301ג ו-305 לחוק העונשין, עבירות ניסיון, סיוע או שידול לרצח או לרצח בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 300 ו-301א לחוק העונשין, ועבירה של קשר לפי סעיף 499 לחוק האמור לעבור עבירה לפי סעיפים 300 ו-301א לחוק העונשין;

(ב)  עבירות ביטחון לפי פרק ז' לחוק העונשין: עבירות לפי סעיפים 98 רישה, 100, 101, 106, 108(ג) ו-(ד), 109(ד), 111, 112, 113(ג) סיפה, 113א, 114 ו-115(א) סיפה לחוק העונשין;

(ג)   עבירות חמורות כלפי קטינים: עבירות לפי סעיפים 203ב(א)(2) עד (4) ו-(ב), 214(ב2) – לעניין עבירה שנעברה לפי סעיף קטן (ב1) של סעיף 214, 368ב(ב) סיפה, 368ג סיפה, 375א(ב), 376ב(ב) ו-377א(ב) לחוק העונשין;

(ד)  עבירות מין: עבירות לפי סעיפים 345, 347(ב), 348(ב) ו-351(א), (ב) ו-(ג)(1) ו-(2) לחוק העונשין;

(ה)  עבירות הפוגעות בחירות: עבירות לפי סעיפים 370, 371, 372, 373(א), 374, 374א, 375א ו-377א לחוק העונשין;

(2)      עבירות בקשר עם ארגון פשיעה לפי סעיפים 2 ו-4 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003;

(3)      עבירות טרור: עבירות לפי סעיפים 20 רישה, 21, 22(ב) ו-(ג), 27, 28, 29, 30, 31, 32, 37 ו-38 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, ועבירה שהיא מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור, שדינה עשר שנות מאסר ומעלה לאחר החמרת הענישה לפי סעיף 37 לאותו חוק.

 

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

תוספת ראשונה ג'

(סעיף 9(ג))

(1)      עבירות לפי חוק העונשין: עבירות לפי סעיפים 279, 420, 421 לחוק העונשין, עבירות לפי סעיפים 384 ו-452 לחוק העונשין – אם הדבר הנגנב או ההיזק, לפי העניין, הוא בשווי העולה על 10,000 שקלים חדשים, וכן שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין בעבירות מסוג פשע או בעבירות המנויות בתוספת זו או בתוספת הראשונה א', או סיוע או קשירת קשר לביצוע עבירות כאמור, לפי סעיפים 31 או 499 לחוק העונשין;

(2)      עבירות לפי סעיף 47(א) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, וכן עבירה לפי סעיף 48 לחוק האמור שנעברה בקשר לעבירה לפי סעיף 47(א) לאותו חוק;

(3)      עבירות לפי סעיפים 52ג, 52ד, 53(א) ו-(ב) ו-54 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

(4)      עבירות לפי סעיף 39(א) ו-(ב) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995;

(5)      עבירות לפי סעיף 124 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;

(6)      עבירות לפי סעיפים 211(א) ו-212(א) לפקודת המכס;

(7)      עבירה לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה;

(8)      עבירות לפי סעיף 98(ג) ו-(ג1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963.

 

(תיקון מס' 87) תשע"ט-2019

תוספת ראשונה ד'

(סעיף 9(א1))

(1)      טביעת אצבעות;

(2)      דגימה ביולוגית שהופק ממנה DNA של אדם;

(3)      תצלום פנים.

 

(תיקון מס' 33) תשס"א-2001

תוספת שניה

(סעיף 68)

(תיקון מס' 3)  תשמ"ג-1983 (תיקון מס' 19) תשנ"ה-1995 (תיקון מס' 35) תשס"ב-2001

(1)  עבירות לפי סעיפים 189, 190, 192, 194, 196, 223, 334, 336 רישה, 379, 380, 447 זולת אם נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, 452, 494 ו- 496 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, ולמעט עבירות כאמור, שנעברו כלפי בן משפחה; לענין זה, "בן משפחה" –  כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א- 1991;

(תיקון מס' 25) תשנ"ז-1997

(2)  עבירות לפי חוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961, בסייגים האמורים בסעיף 11ה לחוק האמור;

(תיקון מס' 58) תשס"ח-2008

(2)  עבירות לפי סעיף 63 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, בסייגים האמורים בסעיף 70 לחוק האמור;

(תיקון מס' 38) תשס"ג-2002 (תיקון מס' 54) תשס"ח-2007

(3)  עבירות לפי סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;

 

(4)  עבירות לפי סעיף 3 לפקודת סימני סחורות;

(5)  עבירה לפי סעיף 23(1) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א- 1981, מחמת הפרה של סעיפים 17 או 18 לחוק האמור או של צו שניתן לפי סעיף 17 האמור;

(6)  עבירות לפי סעיף 60 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב- 1972;

(7)  עבירות בשל העברת חזקה, סיוע לקבל חזקה וקבלת חזקה, לפי סעיף 108 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב- 1972;

(8)  עבירות לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-  1969;

(9)  עבירות לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-  1965;

(10) עבירות לפי חוק הבחירות לגופים ציבוריים, תשי"ד- 1954;

(11) עבירות לפי פקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונות;

(12) עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981;

(תיקון מס' 5) תשמ"ד-1984 (תיקון מס' 25) תשנ"ז-1997

(13) עבירות לפי חוק שמירת הנקיון, תשמ"ד- 1984, בסייגים האמורים בסעיף 21א לחוק האמור;

 

(תיקון מס' 9) תשמ"ח-1988

(14) עבירה לפי סעיף 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, תשמ"ח-1988, בסייגים האמורים בסעיף 8 לחוק האמור;

(תיקון מס' 13) תשנ"א-1991

(15) עבירה לפי סימן א1 לחוק המים, תשי"ט-1959;

(תיקון מס' 15) תשנ"ג-1993

(16) עבירה לפי חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, תשנ"ג-1993, שנעברה ברשות היחיד של הקובל;

(תיקון מס' 17) תשנ"ד-1994

(17) חוק צער בעלי חיים, תשנ"ד-1994, בסייגים האמורים בסעיף 15 לחוק האמור;

(תיקון מס' 25) תשנ"ז-1997

(18) חוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג-1993, בסייגים האמורים בסעיף 15ב לחוק האמור;

(תיקון מס' 27)  תש"ס-2000 (תיקון מס' 79) תשע"ז-2017

(19) עבירה לפי סעיף 243 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, בנוגע להתקנת צלחת קליטה כמשמעותה בפרק ב'2 סימן ב' לחוק הבזק, תשמ"ב-1982, ובסייגים האמורים בסעיף 266ב;

(תיקון מס' 30) תשס"א-2001

(20) עבירה לפי חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, תשמ"ג-1983, בסייגים האמורים בסעיף 11א;

(תיקון מס' 34) תשס"א-2001 (תיקון מס' 79) תשע"ז-2017

(20)[7] עבירה לפי סעיף 243 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965, בנוגע למיתקן גישה אלחוטית כמשמעותו בפרק ו' סימן ה' לחוק הבזק, תשמ"ב-1982, ובסייגים האמורים בסעיף 266ג לחוק התכנון והבניה.

 

(תיקון מס' 41) תשס"ד-2004

תוספת שלישית

(סעיף 242א)

טור א'                                                                          טור ב'

(1) פרקליט המדינה, משנה לפרקליט     א. סעיפים 94(ג) ו-94א(ג) לחוק זה.

(תיקון מס' 70) תשע"ה-2014

המדינה ומנהל המחלקה הפלילית           ב. סעיפים 21 ו-21א לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991.

בפרקליטות המדינה                             ג. סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (בתוספת זו – חוק הנוער).

(תיקון מס' 44) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 56) תשס"ח-2008

ד. סעיפים 124(א), 291א(ב) ו-354(א) או (ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בתוספת זו – חוק העונשין).

ה. סעיפים 17(ב) ו-35(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (בתוספת זו – חוק המעצרים).

ו. סעיפים 14 ו-15 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.

(2) בעלי התפקידים המנויים בפרט (1)   א. סעיפים 69 ו-229(ג) לחוק זה.

וכן פרקליט מחוז                                 ב. סעיף 4(א) לחוק הנוער.

צו תשס"ח-2007

ג. (נמחק).

ד. סעיף 38(ד) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

צו תשע"ט-2018

ה. סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985 (להלן – חוק העבירות המינהליות).

ו. סעיפים 9(ב) ו-123 לחוק העונשין.

צו תשע"א-2011

ז. סעיף 29 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991

צו תשס"ח-2007

(3) פרקליט המדינה, מנהל המחלקה       א. סעיף 10(א) לחוק העונשין

הבין-לאומית בפרקליטות המדינה          ב. סעיף 20 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954

ג. סעיף 10 לחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז-1996

צו תשס"ח-2007

(4) בעלי התפקידים המנויים בפרט (2)   א. סעיף 58(ב) לחוק המעצרים

וכן מנהל המחלקה הפיסקאלית

בפרקליטות המדינה

צו תשס"ח-2007 צו תשע"ט-2018

(5) פרקליט המדינה ומשנה לפרקליט     א. סעיף 8 לחוק

המדינה                                              ב. סעיף 270 לחוק העונשין.

צו תש"ע-2010 צו תשע"ט-2018

(6) משנה לפרקליט המדינה ומנהל         א. סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק, לעניין הסמכת תובעים

המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי         ב. סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות;

היועץ המשפטי לממשלה                      ג. סעיף 229(ג) לחוק.

בפרקליטות המדינה בכפוף להנחיות

היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט

המדינה, אם הואצלה לו הסמכות

כאמור בסעיף 12(ג)

צו תשע"ט-2018

(7) מנהל המחלקה הפיסקלית                (א) סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק, לעניין הסמכת תובעים

בפרקליטות המדינה בכפוף להנחיות       לעניין עבירת מס ועבירה נלווית לעבירת מס, כהגדרתן

היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט     בסעיף 231(ב)(2)(ד) לחוק ועבירות לפי החיקוקים

המדינה, אם נאצלה לו הסמכות              הבאים ועבירות נלוות להם:

כאמור בסעיף 12(ג)                                  (1) חוק סוכני המכס, התשכ"ה-1964;

(2) פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה) [נוסח חדש];

(3) פקודת הכהילים המפוגלים [נוסח חדש];

(4) פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979;

(5) פקודת הטבק [נוסח חדש];

(6) חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), התש"ט-1949;

(7) חוק הבלו על דלק, התשי"ח-1958;

(8) חוק העבירות המינהליות;

(9) פקודת זכות יוצרים, 1924;

(10) חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;

(11) פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972;

(12) פקודת סימני סחורות;

(13) חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000;

(14) כל התקנות או הצווים שהותקנו לפי הפקודות או החוקים הנזכרים בפרט זה;

(ב) סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות

צו תשע"ט-2018

(8) המפקח הכללי של משטרת              סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק, לעניין הסמכת מתמחים

ישראל                                               בחטיבת התביעות במשטרת ישראל

צו תשע"ט-2018

(9) פרקליטי מחוז                                סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק, לעניין הסמכת מתמחים

בפרקליטות המדינה

צו תשע"ט-2018

(10) המשנה לפרקליט המדינה בכפוף     סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק, לעניין הסמכת תובעים

להנחיות היועץ המשפטי לממשלה או     ביחידת להב 433 במשטרת ישראל

פרקליט המדינה, אם נאצלה לו

הסמכות כאמור בסעיף 12(ג)

 

(תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

תוספת רביעית

(סעיף 67א(א))

תובע לפי פסקה (3)                                                        תובע בכיר לפי פסקה (3)

להגדרה "תובע"                                                             להגדרה "תובע בכיר"

(תיקון מס' 79) תשע"ז-2017 צו תשע"ט-2018

1. מי שהוסמך לפי סעיף 12(א)(1)(ב), להגיש          מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין

כתב אישום בעבירה לפי חוק התכנון והבנייה והוא      בפרקליטות המדינה או פרקליט בכיר

מפוקח בידי המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי          שהוא הסמיך לכך

היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

2. מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך, לפי   התובע הראשי במשרד הכלכלה או תובע

סעיף 12, להגיש כתב אישום לפי חיקוק מהחיקוקים   בכיר במשרד הכלכלה שהוא הסמיך לכך

ששר הכלכלה ממונה על ביצועם

 

(תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

תוספת חמישית

(סעיף 67ג(א)(5))

1. פסילת רישיון נהיגה; הפקיד אדם רישיון שנפסל, יקבל אישור קבלה על הרישיון שהפקיד.
2. הפקדת כלי ירייה המוחזק בידי אדם למשמרת בתחנת משטרה הקרובה למקום מגוריו או למקום עסקיו; הפקיד אדם כלי ירייה למשמרת יקבל אישור קבלה על כלי הירייה שהפקיד.
3. התחייבות שלא להיכנס למקום או שלא להיות בקשר עם אדם מסוים.
4. כתיבת מכתב התנצלות לנפגע העבירה.
5. הסכמה להשמדה או לחילוט של חפץ הקשור לעבירה, האסור בהחזקה לפי כל דין.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

6. השבת חפץ בעין לנפגע העבירה או תיקון חפץ שניזוק בעבירה.

(תיקון מס' 79) תשע"ז-2017

7. לעניין עבירות לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, בתיקים המנוהלים על ידי תובע המנוי בפרט 1 בתוספת הרביעית –

(1)  הריסה, פירוק או סילוק של הבניין או של חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר;

(2)  הריסה פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין, אם יש בביצוע פעולה כאמור לגבי חלק אחר, בלבד, מאותו בניין שנבנה שלא כדין, כדי לסכן את שלום הציבור או את בטיחותו אם לא ייהרס, יפורק או יסולק גם החלק שנבנה כדין, והכל למעט לגבי חלק מבניין בבעלותו או בהחזקתו של צד שלישי;

(3)  הפסקת עבודה במקרקעין הנעשית בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר, או הפסקת שימוש במקרקעין הנעשה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר או הנעשה בניגוד לתכנית;

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

(4)  התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר, להיתר או לתכנית; פעל החשוד ביעילות לביצוע ההתאמה והימשכות ההליכים לא היתה בשליטתו, רשאי התובע להאריך את התקופה לקיום התנאי, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנתיים.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

8. הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים, בהליך משמעתי על פי דין, ואולם אם כלל העונש קנס או שלילת משכורת, לא יעלה העונש האמור על הסכום האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; תנאי כאמור לא ייקבע בהסדר אלא בהסכמת הגורם המוסמך לפתוח בהליך המשמעתי.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

9. התפטרות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

10. אימוץ נהלים פנימיים מחייבים בכתב, לרבות לעניין מנגנוני פיקוח ובקרה, שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות; התובע יאשר נהלים כאמור לאחר התייעצות עם גורמים מקצועיים הנוגעים בדבר.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

11. בעסק הפועל לפי רישיון לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (בתוספת זו – חוק רישוי עסקים) –

(1)  התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים, ובלבד שאם העסק נסגר בצו מינהלי או שיפוטי בשל העבירה לכאורה, לא תעלה התקופה הכוללת של הפסקת העיסוק על 30 ימים;

(2)  התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים;

לא ייקבע תנאי לפי פרט זה אלא בהסדר שייערך בתוך שישה חודשים מיום גילוי העבירה; העתק מההסדר יועבר לרשות הרישוי לפי חוק רישוי עסקים.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

12. התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין כמשמעותם בחוק רישוי עסקים, או בניגוד לתנאי הרישיון, והכול בין עסק שבשלו נחשד האדם בעבירה ובין עסק אחר, ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול עסק זה; העתק מההסדר יועבר לרשות הרישוי לפי חוק רישוי עסקים.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

13. פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה, שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.

(תיקון מס' 68) תשע"ד-2014

14. לעניין עבירות בתיקים המנוהלים על ידי תובע המנוי בפרט 2 בתוספת הרביעית –

(1)  תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה;

(2)  היה החשוד תאגיד או ארגון – נקיטת הליכים משמעתיים על פי דין כלפי נושא משרה שהיה אחראי לביצוע העבירות;

(3)  התחייבות להעביר ליחידת האכיפה המופקדת על התחום במשרד הכלכלה, באופן ובמועדים שתורה היחידה, דיווח בהתאם לסמכויות משרד הכלכלה באשר למילוי אחר הוראות החוקים הנוגעים לעבירות שבוצעו, והמצאת אישור רואה חשבון או עורך דין בדבר עמידה בתנאי החוק;

(4)  החזקה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.

 

(תיקון מס' 66) תשע"ב-2012

תוספת שישית

(סעיף 67א(ג))

 

(תיקון מס' 82) תשע"ח-2018

תוספת שביעית

הודעה בדבר סגירת תיק משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין

חלק א': הודעה לחשוד

(סעיף 62(ב))

לאחר החקירה הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדתך לדין, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו.

חלק ב': הודעה למתלונן

(סעיף 63)

הודעה לעניין אי-פתיחה בחקירה: לאחר בדיקת תלונתך הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו.

הודעה לעניין אי-העמדה לדין: לאחר החקירה בעקבות תלונתך הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו.

 

 

משה נסים

שר המשפטים

 

לוח השוואה

 

 

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

 

 

הודעה למנויים על עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

 

* פורסם ס"ח תשמ"ב מס' 1043 מיום 1.3.1982 עמ' 43. ת"ט דפוס ס"ח תשמ"ב מס' 1052 מיום 1.6.1982 עמ' 170 – פריט 2. ס"ח תשמ"ב מס' 1054 מיום 22.7.1982 עמ' 176. ת"ט ס"ח תשמ"ה מס' 1128 מיום 31.12.1984 עמ' 14.

הנוסח המשולב בא במקום חוק סדר הדין הפלילי תשכ"ה-1965 ובמקום חוק ביטול התיישנות בפשעים נגד האנושות, תשכ"ו-1966. תחילתו ביום 1.7.1982.

תוקן ס"ח תשמ"ב מס' 1048 מיום 30.3.1982, עמ' 96 (ה"ח תשמ"ב מס' 1575 עמ' 120) – תיקון מס' 1 בסעיף 2 לחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 14) (תיקון), תשמ"ב-1982; תחילתו ביום 24.3.1982.

ס"ח תשמ"ב מס' 1057 מיום 4.8.1982 עמ' 195 (ה"ח תשמ"ב מס' 1578 עמ' 180) – תיקון מס' 2 בסעיף 12 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 15), תשמ"ב-1982; תחילתו ביום 1.9.1982.

ק"ת תשמ"ג מס' 4501 מיום 7.6.1983 עמ' 1503 – צו תשמ"ג-1983 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ג-1983.

ס"ח תשמ"ג מס' 1088 מיום 28.7.1983 עמ' 130 (ה"ח תשמ"ג מס' 1606 עמ' 36) – תיקון מס' 3 בסעיף 2 לחוק העונשין (תיקון מס' 18), תשמ"ג-1983.

ס"ח תשמ"ג מס' 1090 מיום 4.8.1983 עמ' 145 (ה"ח תשמ"ג מס' 1630 עמ' 186) – תיקון מס' 4 בסעיף 9 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון), תשמ"ג-1983.

ק"ת תשמ"ד: מס' 4594 מיום 12.2.1984 עמ' 948 – צו תשמ"ד-1984 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ד-1984; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו. מס' 4674 מיום 29.7.1984 עמ' 2065 – צו (מס' 2) תשמ"ד-1984 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (מס' 2), תשמ"ד-1984; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשמ"ד מס' 1118 מיום 7.6.1984 עמ' 145 (ה"ח תשמ"ד מס' 1665 עמ' 164) – תיקון מס' 5 בסעיף 21 לחוק שמירת הנקיון, תשמ"ד-1984; תחילתו 60 ימים מיום פרסומו.

ק"ת תשמ"ה מס' 4786 מיום 31.3.1985 עמ' 999 – צו תשמ"ה-1985 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ה-1985; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 140 (ה"ח תשמ"ה מס' 1709 עמ' 72) – תיקון מס' 6 בסעיף 13 לחוק בתי המשפט (תיקון), תשמ"ה-1985.

ק"ת תשמ"ו מס' 4885 מיום 20.12.1985 עמ' 299 – צו תשמ"ו-1985 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ו-1985; תחילתו ביום 1.1.1986.

ק"ת תשמ"ז מס' 5001 מיום 29.1.1987 עמ' 358 – צו תשמ"ז-1987 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ז-1987; תחילתו ביום 1.2.1987.

ס"ח תשמ"ז מס' 1213 מיום 9.4.1987 עמ' 112 (ה"ח תשמ"ה מס' 1703 עמ' 30) – תיקון מס' 7.

ס"ח תשמ"ח מס' 1246 מיום 31.3.1988 עמ' 66 (ה"ח תשמ"ז מס' 1814 עמ' 114, ה"ח תשמ"ח מס' 1872 עמ' 133) – תיקון מס' 8 בסעיף 22 לחוק העונשין (תיקון מס' 23), תשמ"ח-1988.

ס"ח תשמ"ח מס' 1256 מיום 21.7.1988 עמ' 121 (ה"ח תשמ"ח מס' 1884 עמ' 190) – תיקון מס' 9 בסעיף 15 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, תשמ"ח-1988; תחילתו ביום 1.1.1990.

ס"ח תשמ"ח מס' 1261 מיום 27.7.1988 עמ' 184 (ה"ח תשמ"ז מס' 1836 עמ' 263) – תיקון מס' 10 [במקור מס' 9].

ק"ת תשמ"ט מס' 5209 מיום 8.8.1989 עמ' 1234 – צו תשמ"ט-1989 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשמ"ט-1989; תחילתו ביום 1.9.1989.

ס"ח תש"ן מס' 1311 מיום 22.3.1990 עמ' 110 (ה"ח תשמ"ט מס' 1937 עמ' 102) – תיקון מס' 11; תחילתו 90 ימים מיום פרסומו ור' סעיף 7 לענין הוראות מעבר.

ס"ח תשנ"א מס' 1352 מיום 28.3.1991 עמ' 140 (ה"ח תש"ן מס' 2002 עמ' 232) – תיקון מס' 12 בסעיף 15 בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991; תחילתו 90 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשנ"א מס' 1361 מיום 26.6.1991 עמ' 182 (ה"ח תשנ"א מס' 2030 עמ' 120) – תיקון מס' 13 בסעיף 5 לחוק המים (תיקון מס' 7), תשנ"א-1991; תחילתו ביום 1.7.1991.

ס"ח תשנ"ב מס' 1383 מיום 13.2.1992 עמ' 70 (ה"ח תשנ"א מס' 2070 עמ' 319) – תיקון מס' 14 בסעיף 16 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 15), תשנ"ב-1992.

ק"ת תשנ"ג מס' 5506 מיום 4.3.1993 עמ' 486 – צו תשנ"ג-1983 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשנ"ג-1993; תחילתו ביום 15.4.1993.

ס"ח תשנ"ג מס' 1422 מיום 11.6.1993 עמ' 118 – (ה"ח תשנ"א מס' 2068 עמ' 312) – תיקון מס' 15 בסעיף 17 לחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, תשנ"ג-1993; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשנ"ד מס' 1445 מיום 9.1.1994 עמ' 49 (ה"ח תשנ"ד מס' 2212 עמ' 16) – תיקון מס' 16 בסעיף 15 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ד-1994.

ס"ח תשנ"ד מס' 1447 מיום 18.1.1994 עמ' 59 (ה"ח תשנ"ב מס' 2127 עמ' 298) – תיקון מס' 17 בסעיף 20 לחוק צער בעלי חיים, תשנ"ד-1994.

ס"ח תשנ"ה מס' 1511 מיום 23.3.1995 עמ' 152 (ה"ח תשנ"ד מס' 2290 עמ' 534) – תיקון מס' 18 בסעיף 3 בחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 2), תשנ"ה-1995; תחילתו ביום 1.1.1997 ור' סעיף 4 לענין שמירת דינים.

ס"ח תשנ"ה מס' 1514 מיום 31.3.1995 עמ' 164 (ה"ח תשנ"ג מס' 2194 עמ' 274) – תיקון מס' 19; ר' סעיף 26 לענין הוראת שעה.

ס"ח תשנ"ה מס' 1519 מיום 11.4.1995 עמ' 198 (ה"ח תשנ"ד מס' 2285 עמ' 515, 516) – תיקון מס' 20 בסעיף 3 לחוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 36), תשנ"ה-1995; תחילתו 90 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשנ"ה מס' 1535 מיום 3.8.1995 עמ' 374 (ה"ח תשנ"ה מס' 2339 עמ' 188) – תיקון מס' 21 בסעיף 3 לחוק העונשין (תיקון מס' 42), תשנ"ה-1995.

ס"ח תשנ"ו מס' 1551 מיום 30.11.1995 עמ' 12 (ה"ח תשנ"ה מס' 2410 עמ' 502, ה"ח תשנ"ה מס' 2414 עמ' 522) – תיקון מס' 22 בסעיף 24 לחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995.

ס"ח תשנ"ו מס' 1583 מיום 21.3.1996 עמ' 240 (ה"ח תשנ"ה מס' 2425 עמ' 574, ה"ח תשנ"ו מס' 2484 עמ' 444) – תיקון מס' 23; ר' סעיפים 3, 4 לענין תחילה והוראת מעבר.

ק"ת תשנ"ו מס' 5760 מיום 11.6.1996 עמ' 994 – צו תשנ"ו-1996 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשנ"ו-1996; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשנ"ו מס' 1592 מיום 12.5.1996 עמ' 350 (ה"ח תשנ"ה מס' 2366 עמ' 306) – תיקון מס' 24 בסעיף 41 [הוחלף בתיקון לסעיף 76] לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996; תחילתו שנה מיום פרסומו. תוקן ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 125 (ה"ח תשנ"ה מס' 2366 עמ' 306) – (תיקון מס' 24) (תיקון) בסעיפים 13, 14 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון), תשנ"ז-1997; ר' סעיף 23 לענין תחילה.

ס"ח תשנ"ז מס' 1622 מיום 10.4.1997 עמ' 149 (ה"ח תשנ"ו מס' 2537 עמ' 697) – תיקון מס' 25 בסעיף 7 לחוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה), תשנ"ז-1997; תחילתו 60 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תש"ס מס' 1742 מיום 25.6.2000 עמ' 213 (ה"ח תשנ"ח מס' 2674 עמ' 174) – תיקון מס' 26 והוראת שעה; תחילתו 3 חודשים מיום פרסומו. תוקן ס"ח תשס"ג מס' 1899 מיום 6.8.2003 עמ' 534 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 39 עמ' 523) – הוראת שעה (תיקון).

ס"ח תש"ס מס' 1743 מיום 29.6.2000 עמ' 220 (ה"ח תש"ס מס' 2869 עמ' 362) – תיקון מס' 27 בסעיף 4 לחוק הבזק (תיקון מס' 23), תש"ס-2000.

ס"ח תש"ס מס' 1747 מיום 28.7.2000 עמ' 242 (ה"ח תשנ"ט מס' 2802 עמ' 376) – תיקון מס' 28; ר' סעיף 2, כפי שתוקן, לענין תחילה. תוקן ס"ח תשס"א מס' 1801 מיום 26.7.2001 עמ' 452 (ה"ח תשס"א מס' 3017 עמ' 730) – תיקון מס' 28 (תיקון מס' 1). ס"ח תשס"ב מס' 1831 מיום 17.2.2002 עמ' 173 (ה"ח תשס"ב מס' 3043 עמ' 16, ה"ח תשס"ב מס' 3065 עמ' 205, ה"ח תשס"ב מס' 3072 עמ' 224) – תיקון מס' 28 (תיקון מס' 2) בסעיף 55 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), תשס"ב-2002. ס"ח תשס"ב מס' 1850 מיום 16.6.2002 עמ' 445 (ה"ח תשס"ב מס' 3115 עמ' 534) – תיקון מס' 28 (תיקון מס' 3) בסעיף 38 לחוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003), תשס"ב-2002. ס"ח תשס"ג מס' 1892 מיום 1.6.2003 עמ' 395 (ה"ח הממשלה תשס"ג מס' 25 עמ' 262) – תיקון מס' 28 (תיקון מס' 4) בסעיף 24 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תשס"ג-2003.

ס"ח תשס"א מס' 1782 מיום 21.3.2001 עמ' 187 (ה"ח תשס"א מס' 2978 עמ' 506) – תיקון מס' 29 בסעיף 25 לחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001; תחילתו שנה מיום פרסומו.

ס"ח תשס"א מס' 1785 מיום 4.4.2001 עמ' 224 (ה"ח תשנ"ט מס' 2769 עמ' 180) – תיקון מס' 30 בסעיף 10 לחוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון (תיקון מס' 2), תשס"א-2001; תחילתו 90 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשס"א מס' 1790 מיום 24.5.2001 עמ' 389 (ה"ח תשס"א מס' 2940 עמ' 154) – תיקון מס' 31 [במקור מס'
30] בסעיף 22 לחוק ההסגרה (תיקון מס' 7), תשס"א-2001.

ס"ח תשס"א מס' 1800 מיום 26.7.2001 עמ' 448 (ה"ח תשס"א מס' 2997 עמ' 606) – תיקון מס' 32; תחילתו 4 חודשים מיום פרסומו ור' סעיפים 3, 5 לענין תחולה והוראת מעבר.

ס"ח תשס"א מס' 1804 מיום 7.8.2001 עמ' 499 (ה"ח תשס"א מס' 2997 עמ' 607) – תיקון מס' 33 והוראת שעה; תוקף הוראת השעה עד יום 16.11.2010. תוקן ס"ח תשס"ד מס' 1947 מיום 30.6.2004 עמ' 432 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 62 עמ' 46) – תיקון מס' 33 (תיקון מס' 1). ס"ח תשס"ד מס' 1954 מיום 4.8.2004 עמ' 490 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 114 עמ' 534) – תיקון מס' 33 (תיקון מס' 2). ס"ח תשס"ה מס' 2001 מיום 24.5.2005 עמ' 462 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 168 עמ' 580) – תיקון מס' 33 (תיקון מס' 3). תוקף הוראת השעה הוארך י"פ תשס"ו מס' 5458 מיום 17.11.2005 עמ' 492. י"פ תשס"ז מס' 5596 מיום 16.11.2006 עמ' 546. י"פ תשס"ח מס' 5820 מיום 19.6.2008 עמ' 3490. י"פ תשס"ט מס' 5962 מיום 11.6.2009 עמ' 4281. י"פ תש"ע מס' 6046 מיום 11.1.2010 עמ' 1374.

ס"ח תשס"א מס' 1807 מיום 9.8.2001 עמ' 561 (ה"ח תשס"א מס' 2945 עמ' 184, ה"ח תשס"א מס' 2973 עמ' 430) – תיקון מס' 34 בסעיף 99 לחוק הבזק (תיקון מס' 25), תשס"א-2001.

ס"ח תשס"ב מס' 1810 מיום 14.11.2001 עמ' 15 (ה"ח תשס"א מס' 3023 עמ' 746) – תיקון מס' 35 (ערר בעבירות אלימות בתוך המשפחה), תשס"ב-2001.

ס"ח תשס"ב מס' 1851 מיום 19.6.2002 עמ' 448 (ה"ח תשס"ב מס' 3107 עמ' 454) – תיקון מס' 36.

ס"ח תשס"ג מס' 1866 מיום 28.10.2002 עמ' 2 (ה"ח תשס"ב מס' 3163 עמ' 858) – תיקון מס' 37; ר' סעיפים 2, 3 לענין תחולה והוראת מעבר.

ק"ת תשס"ג מס' 6205 מיום 31.10.2002 עמ' 123 – צו תשס"ג-2002 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תשס"ג-2002; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשס"ג מס' 1867 מיום 3.11.2002 עמ' 5 (ה"ח תשס"ב מס' 3093 עמ' 370) – תיקון מס' 38 בסעיף 4 לחוק לתיקון פקודת זכות יוצרים (תיקון מס' 8), תשס"ג-2002.

ס"ח תשס"ג מס' 1900 מיום 6.8.2003 עמ' 536 (ה"ח תשס"ב מס' 3147 עמ' 717) – תיקון מס' 39 בסעיף 2 לחוק למניעת סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), תשס"ג-2003.

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 328 (ה"ח תשס"ב מס' 3150 עמ' 747) – תיקון מס' 40 בסעיף 7 לחוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה), תשס"ד-2004.

ס"ח תשס"ד מס' 1932 מיום 21.3.2004 עמ' 329 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 86 עמ' 354) – תיקון מס' 41.

ס"ח תשס"ד מס' 1956 מיום 11.8.2004 עמ' 519 (ה"ח הכנסת תשס"ד מס' 42 עמ' 86) – תיקון מס' 42; תחילתו ביום 2.1.2005 ור' סעיף 6 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ה מס' 1974 מיום 17.1.2005 עמ' 92 (ה"ח תשס"ב מס' 3165 עמ' 865) – תיקון מס' 43; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשס"ה מס' 1976 מיום 26.1.2005 עמ' 104 (ה"ח הכנסת תשס"ה מס' 59 עמ' 39) – תיקון מס' 44 בסעיף 2 לחוק העונשין (תיקון מס' 84), תשס"ה-2005.

ס"ח תשס"ה מס' 1995 מיום 7.4.2005 עמ' 332 (ה"ח הכנסת תשס"א מס' 2951 עמ' 326) – תיקון מס' 45 בסעיף 11 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), תשס"ה-2005; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשס"ו מס' 2035 מיום 22.11.2005 עמ' 10 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 189 עמ' 1030) – תיקון מס' 46.

ס"ח תשס"ו מס' 2038 מיום 8.12.2005 עמ' 51 (ה"ח הממשלה תשס"ד מס' 101 עמ' 417) – תיקון מס' 47 בסעיף 28 לחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), תשס"ו-2005; ר' סעיף 31 לענין תחילה ותחולה.

ס"ח תשס"ו מס' 2063 מיום 27.7.2006 עמ' 390 (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 158 עמ' 548) – תיקון מס' 48; תחילתו ביום 1.1.2007.

ס"ח תשס"ו מס' 2063 מיום 27.7.2006 עמ' 391 (ה"ח הכנסת תשס"ו מס' 98 עמ' 10) – תיקון מס' 49; תחילתו ביום 31.12.2006 והוא יחול על הליך פלילי שכתב האישום בו הוגש לאחר יום זה.

ס"ח תשס"ז מס' 2067 מיום 29.10.2006 עמ' 5 (ה"ח הממשלה תשס"ו מס' 231 עמ' 236) – תיקון מס' 50 בסעיף 5 לחוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), תשס"ז-2006.

ס"ח תשס"ז מס' 2074 מיום 28.12.2006 עמ' 30 (ה"ח הממשלה תשס"ז מס' 271 עמ' 175) – הוראת שעה; תוקפה מיום 31.12.2006 עד יום 30.9.2007.

ס"ח תשס"ז מס' 2095 מיום 21.5.2007 עמ' 308 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 143 עמ' 138) – תיקון מס' 51.

ס"ח תשס"ז מס' 2109 מיום 8.8.2007 עמ' 456 (ה"ח הכנסת תשס"ז מס' 157 עמ' 210) – תיקון מס' 52; ר' סעיף 2 לענין תחילה.

ס"ח תשס"ח מס' 2118 מיום 25.11.2007 עמ' 34 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 176 עמ' 14) – תיקון מס' 53.

ס"ח תשס"ח מס' 2119 מיום 25.11.2007 עמ' 48ג (ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 196 עמ' 1116) – תיקון מס' 54 בסעיף 72 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007; תחילתו ששה חודשים מיום פרסומו. ת"ט ס"ח תשס"ח מס' 2122 מיום 27.12.2007 עמ' 82.

ק"ת תשס"ח מס' 6632 מיום 26.12.2007 עמ' 254 – צו תשס"ח-2007; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תשס"ח מס' 2145 מיום 3.4.2008 עמ' 415 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 195 עמ' 110) – תיקון מס' 55; ר' סעיף 2 לענין תחולה.

ס"ח תשס"ח מס' 2168 מיום 21.7.2008 עמ' 662 (ה"ח הממשלה תשס"ח מס' 389 עמ' 618) – תיקון מס' 56 בסעיף 3 לחוק העונשין (תיקון מס' 99), תשס"ח-2008.

ס"ח תשס"ח מס' 2168 מיום 21.7.2008 עמ' 665 (ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 216 עמ' 232) – תיקון מס' 57 בסעיף 4 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 51), תשס"ח-2008.

ס"ח תשס"ח מס' 2174 מיום 31.7.2008 עמ' 784 (ה"ח הכנסת תשס"ו מס' 111 עמ' 126, ה"ח הכנסת תשס"ח מס' 210 עמ' 209) – תיקון מס' 58 בסעיף 86 לחוק אוויר נקי, תשס"ח-2008; תחילתו ביום 1.1.2011.

ס"ח תש"ע מס' 2219 מיום 23.12.2009 עמ' 284 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 283 עמ' 24) – תיקון מס' 59.

ס"ח תש"ע מס' 2223 מיום 17.1.2010 עמ' 308 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 456 עמ' 16) – תיקון מס' 60.

ק"ת תש"ע: מס' 6870 מיום 22.2.2010 עמ' 877 – צו תש"ע-2010; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו. מס' 6877 מיום 14.3.2010 עמ' 948 – צו (מס' 2) תש"ע-2010 בסעיף 2 לצו העונשין (שינוי שיעורי קנסות), תש"ע-2010; תחילתו 30 ימים מיום פרסומו.

ס"ח תש"ע מס' 2256 מיום 29.7.2010 עמ' 652 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 410 עמ' 32) – תיקון מס' 61 בסעיף 4 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 60), תש"ע-2010.

ס"ח תשע"א מס' 2261 מיום 17.11.2010 עמ' 30 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 500 עמ' 976) – תיקון מס' 62; ר' סעיף 2 לענין הוראת מעבר. תוקן ס"ח תשע"ד מס' 2413 מיום 14.11.2013 עמ' 38 (ה"ח הממשלה תשע"ד מס' 800 עמ' 14) – תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון), תשע"ד-2013. ס"ח תשע"ה מס' 2475 מיום 18.11.2014 עמ' 30 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 895 עמ' 106) – תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשע"ה-2014; תחילתו ביום 18.11.2014. ס"ח תשע"ו מס' 2517 מיום 28.12.2015 עמ' 309 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 955 עמ' 62) – תיקון מס' 62 – הוראת שעה (תיקון מס' 3) תשע"ו-2015. ס"ח תשע"ז מס' 2594 מיום 1.1.2017 עמ' 324 (ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1097 עמ' 684) – תיקון מס' 62 (תיקון מס' 4) תשע"ז-2017.

ק"ת תשע"א מס' 6963 מיום 9.1.2011 עמ' 484 – צו תשע"א-2011.

ס"ח תשע"א מס' 2317 מיום 17.8.2011 עמ' 1169 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 475 עמ' 164) – תיקון מס' 63 בסעיף 27 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון מס' 3), תשע"א-2011.

ס"ח תשע"ב מס' 2319 מיום 9.11.2011 עמ' 3 (ה"ח הכנסת תשע"א מס' 394 עמ' 198) – תיקון מס' 64 בסעיף 4 לחוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 101), תשע"ב-2011.

ס"ח תשע"ב מס' 2367 מיום 12.7.2012 עמ' 487 (ה"ח הממשלה תש"ע מס' 481 עמ' 236) – תיקון מס' 65 בסעיף 5 לחוק עובדים זרים (תיקון מס' 15), תשע"ב-2012.

ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 599 (ה"ח הממשלה תשס"ט מס' 416 עמ' 210) – תיקון מס' 66; תחילתו תשעה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ד מס' 2416 מיום 2.12.2013 עמ' 60 (ה"ח הכנסת תשע"ב מס' 470 עמ' 208) – תיקון מס' 67 בסעיף 5 לחוק גיל הנישואין (תיקון מס' 6), תשע"ד-2013.

ס"ח תשע"ד מס' 2457 מיום 3.7.2014 עמ' 582 (ה"ח הממשלה תשע"ג מס' 770 עמ' 880) – תיקון מס' 68; ר' סעיף 7 לענין הוראות מעבר.

7. (א) נוהל שנקבע לעניין הליך אחר שאינו הליך חלופי לפני תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), אינו טעון התייעצות עם משרד המשפטים.

(ב) נוהל זמני שנקבע בשלוש השנים שלפני יום התחילה יפורסם בתוך שנה מיום התחילה.

ס"ח תשע"ה מס' 2484 מיום 17.12.2014 עמ' 114 (ה"ח הממשלה תשע"ד מס' 822 עמ' 158) – תיקון מס' 69.

ס"ח תשע"ה מס' 2486 מיום 21.12.2014 עמ' 134 (ה"ח הממשלה תשע"ב מס' 673 עמ' 668) – תיקון מס' 70 בסעיף 11 לחוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 8), תשע"ה-2014; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ה מס' 2499 מיום 5.8.2015 עמ' 240 (ה"ח הממשלה תשע"ג מס' 771 עמ' 930) – תיקון מס' 71 בסעיף 6 לחוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 113), תשע"ה-2015; תחילתו ביום תחילתן של תקנות לפי סעיף 27א1(יד) לפקודת התעבורה.

ס"ח תשע"ו מס' 2510 מיום 30.11.2015 עמ' 176 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 951 עמ' 1352) – תיקון מס' 72 בסעיף 300 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015; תחילתו ביום 30.9.2016. תוקן ק"ת תשע"ו מס' 7664 מיום 30.5.2016 עמ' 1184 – צו תשע"ו-2016..

ס"ח תשע"ו מס' 2525 מיום 28.1.2016 עמ' 358 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 976 עמ' 254) – תיקון מס' 73 בסעיף 2 לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 82), תשע"ו-2016.

ס"ח תשע"ו מס' 2538 מיום 20.3.2016 עמ' 635 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1020 עמ' 528, ה"ח הכנסת תשע"ד מס' 565 עמ' 142) – תיקון מס' 74 בסעיף 9 לחוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 26), תשע"ו-2016.

ס"ח תשע"ו מס' 2571 מיום 4.8.2016 עמ' 1140 (ה"ח הממשלה תשע"ד מס' 848 עמ' 396) – תיקון מס' 75.

ס"ח תשע"ז מס' 2596 מיום 10.1.2017 עמ' 331 (ה"ח הכנסת תשע"ז מס' 665 עמ' 12) – תיקון מס' 76 בסעיף 10 לחוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה), תשע"ז-2017.

ס"ח תשע"ז מס' 2598 מיום 16.1.2017 עמ' 338 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1069 עמ' 1276) – תיקון מס' 77.

ס"ח תשע"ז מס' 2614 מיום 28.3.2017 עמ' 500 (ה"ח הממשלה תשע"ז מס' 1096 עמ' 676) – תיקון מס' 78; ר' סעיף 17 לענין תחילה, תחולה והוראת מעבר.

17. (א) תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 9 שבו 120 ימים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה) והוא יחול על הודעת תשלום קנס שנמסרה לפי סעיף 228(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, ביום התחילה ואילך.

(ב) הוראות סעיף 228(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, יחולו גם על עבירה שנקבעה כעבירת קנס בצו לפי כל דין ושהיה בתוקף ערב יום התחילה.

(ג) מי שהוסמך, ערב יום התחילה, למסור הזמנה לפי סעיף 222 לחוק העיקרי, כנוסחו ערב ביטולו בסעיף 1 לחוק זה, יראו אותו כאילו הוסמך למסור הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה.

ס"ח תשע"ז מס' 2635 מיום 25.4.2017 עמ' 921 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1074 עמ' 1426) – תיקון מס' 79 בסעיף 11 לחוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116), תשע"ז-2017; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ז מס' 2662 מיום 7.8.2017 עמ' 1200 (ה"ח הממשלה תשע"ה מס' 928 עמ' 696) – תיקון מס' 80 בסעיף 121 לחוק העיצובים, תשע"ז-2017; תחילתו שנה מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ח מס' 2679 מיום 3.1.2018 עמ' 92 (ה"ח הכנסת תשע"ח מס' 744 עמ' 42) – תיקון מס' 81; ר' סעיפים 3, 4 לענין תחולה והוראת מעבר.

3. הוראות חוק זה לא יחולו על חקירה שנפתחה לפני תחילתו של חוק זה.

ס"ח תשע"ח מס' 2694 מיום 22.2.2018 עמ' 192 (ה"ח הכנסת תשע"ח מס' 748 עמ' 56) – תיקון מס' 82.

ק"ת תשע"ח מס' 8031 מיום 2.7.2018 עמ' 2262 – צו תשע"ח-2018.

ס"ח תשע"ח מס' 2745 מיום 26.7.2018 עמ' 908 (ה"ח הכנסת תשע"ח מס' 755 עמ' 86) – תיקון מס' 83; תחילתו ביום 1.1.2019.

ס"ח תשע"ח מס' 2746 מיום 26.7.2018 עמ' 918 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1211 עמ' 754) – תיקון מס' 84 – הוראת שעה בסעיף 2 לחוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת – הוראת שעה), תשע"ח-2018; תוקפה מיום 1.4.2019 עד יום 31.3.2022 ור' סעיף 4 לענין תחולה.

4. (ב) על אף האמור בכל דין, הוראות סעיף 7(ג1) לפקודת הסמים המסוכנים ופרק ז'1 לחוק סדר הדין הפלילי, כנוסחן בחוק זה (בסעיף זה – ההסדר שבהוראת השעה), יחולו לעניין עבירה של החזקה או שימוש בקנבוס לצריכה עצמית כהגדרתה בסעיף 7(ג1) האמור (בסעיף זה – עבירה), שנעברה בתקופת הוראת השעה בלבד.

(ג) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), עבר אדם עבירה לפני יום התחילה, וביום התחילה תיק החקירה שנפתח בשל אותה עבירה היה תלוי ועומד וטרם הוגש בשלה כתב אישום, רשאי אותו אדם להודיע לתובע כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי (להלן – תובע) או ליחידה החוקרת, לפי העניין, כי הוא מבקש לשלם בשל העבירה קנס בהתאם להסדר שבהוראת השעה, וכן כי הוא מבקש שתיק החקירה שנפתח בשל העבירה ייסדר והרישום הפלילי לגביו יימחק;

(2) הודיע אדם כאמור בפסקה (1), ומצא תובע כי העבירה שעבר אותו אדם היא עבירה ראשונה או עבירה שנייה, כמשמעותן בסעיף 7(ג1) לפקודת הסמים המסוכנים, כנוסחו בחוק זה, וכי לא מתקיים לגביו האמור בפסקה (4) של הסעיף האמור, תימסר לו הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף 230ג לחוק סדר הדין הפלילי, כנוסחו בחוק זה, ויחולו לגביו, בשינויים המחויבים, הוראות ההסדר שבהוראת השעה, למעט הוראות סעיפים 230ד ו-230ה לחוק סדר הדין הפלילי שבו.

ק"ת תשע"ט מס' 8110 מיום 22.11.2018 עמ' 1350 – צו תשע"ט-2018.

ס"ח תשע"ט מס' 2778 מיום 9.1.2019 עמ' 223 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1246 עמ' 1154) – תיקון מס' 85 בסעיף 62 לחוק שירותי תשלום, תשע"ט-2019; תחילתו ביום 14.10.2020. תוקן ס"ח תש"ף מס' 2790 מיום 18.2.2020 עמ' 14 (ה"ח הממשלה תש"ף מס' 1291 עמ' 2) – תיקון מס' 85 (תיקון) תש"ף-2020 בחוק שירותי תשלום (תיקון), תש"ף-2020; תחילתו ביום 9.1.2020.

ס"ח תשע"ט מס' 2779 מיום 10.1.2019 עמ' 233 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 972 עמ' 166) – תיקון מס' 86 בסעיף 17 לחוק העונשין (תיקון מס' 137), תשע"ט-2019; תחילתו שישה חודשים מיום פרסומו.

ס"ח תשע"ט מס' 2780 מיום 10.1.2019 עמ' 238 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1183 עמ' 192) – תיקון מס' 87; ר' סעיף 8 לענין תחילה, תחולה והוראת מעבר.

8. (א) תחילתו של חוק זה תשעה חודשים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה).

(ב) סעיף 9, תוספת ראשונה ב', תוספת ראשונה ג' ותוספת ראשונה ד' לחוק העיקרי, סעיף 41 לחוק השיפוט הצבאי וסעיף 354 לחוק העונשין, כנוסחם בחוק זה, יחולו על עבירה שביום התחילה טרם התיישנה לפי הוראות החוק העיקרי, חוק השיפוט הצבאי או חוק העונשין, לפי העניין, כנוסחו ערב היום האמור.

(ג) בעבירה מסוג פשע או עוון שמתקיימים בה כל אלה, תחל התקופה הנוספת כאמור בסעיף 9(ג)(1) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, ביום התחילה:

(1) החקירה על פי דין באותה עבירה החלה לפני יום התחילה;

(2) ביום התחילה טרם הוגש לגביה כתב אישום;

(3) ביום התחילה חלפו מיום ביצוע העבירה התקופות המנויות בסעיף 9(א) או (א1) לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה.

(ד) בסעיף זה, "עבירה" – לרבות עבירה צבאית ועבירה שאינה צבאית כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי.

ס"ח תשע"ט מס' 2781 מיום 10.1.2019 עמ' 250 (ה"ח הממשלה תשע"ח מס' 1221 עמ' 890) – תיקון מס' 88 בסעיף 34 לחוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), תשע"ט-2019.

ס"ח תשע"ט מס' 2783 מיום 16.1.2019 עמ' 319 (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1071 עמ' 1282) – תיקון מס' 89 בסעיף 52 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019; תחילתו ביום 16.1.2022. תוקן ס"ח תשפ"א מס' 2899 מיום 13.1.2021 עמ' 296 (ה"ח הממשלה תשפ"א מס' 1384 עמ' 176) – תיקון מס' 89 (תיקון) תשע"ט-2019.

[1] סמכותו הואצלה לפרקליט המדינה ולמשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים): י"פ תשס"ח מס' 5786 מיום 16.3.2008 עמ' 2356.

[2] סמכות היועץ המשפטי לממשלה הואצלה לפרקליט במדינה בי"פ תשס"ה מס' 5442 מיום 29.9.2005 עמ' 4336.

[3] סמכות היועץ המשפטי לעכב הליכי משפט בעבירות עוון המוגשות עפ"י סעיף משנה זה הואצלו לפרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עיכובי הליכים מיום 1.10.2003 עד יום 30.9.2004 כאמור בי"פ תשס"ד מס' 5232 מיום 27.10.2003 עמ' 146.

[4] ר' י"פ תשס"ו מס' 5532 מיום 28.5.2006 עמ' 3347.

[5] ר' תקנות סדר הדין הפלילי (קביעת סוגי פשעים שלגביהם לא תחול חובת היידוע לפי סעיף 60א(א) לחוק), תשס"ה-2005.

[6] ר' י"פ תשס"ה מס' 5355 מיום 30.12.2004 עמ' 954. י"פ תשס"ו מס' 5512 מיום 30.3.2006 עמ' 2417. י"פ תשס"ח מס' 5724 מיום 9.10.2007 עמ' 96.

[7] הכפילות במקור.