הוירוס הטורף באמת – עבירות מין באינטרנט

העולם בימי קורונה. הכל סגור ומסוגר, כמעט אין הולך ואין בא ואנשים מכונסים בבתים חוששים מפני הוירוס המשתולל לו בחוץ.

בדיוק באותו הזמן בו אנשים מתלוננים על הסגר הכפוי, על הניתוק מהחיים ועל הריחוק הפיזי ממשפחה וחברים. מלינים על הצורך להיות כל היום באינטרנט ומול המסכים לתקשר מרחוק, באון ליין… בדיוק באותו הזמן, יש אנשים שעבורם זה למעשה התגשמות של חלום. אנשים אלה הם טורפי רשת ועברייני מין המנצלים את המצב והעובדה שכולם נמצאים און ליין ובמיוחד בני נוער וילדים רכים אשר לא זזים מהמסכים.

בשנים האחרונות, בעיקר עם ההתפתחות המאסיבית של רשת האינטרנט והמודולים החברתיים וכניסתם לכל תחומי החיים, חלה עלייה משמעותית גם בשימוש המרחב המקוון והמחשב לביצוע עבירות שונות, התחזות, גניבה, מרמה ועוד. יחד עם הזינוק באלימות הסייבר חלה עלייה גם בעבירות מין המבוצעות ברשת, לרבות הטרדות מיניות, העברת חומר פורנוגראפי, פדופיליה, מעשים מגונים ואף אינוס. "הטורפים" מאתרים את הקורבנות ברשתות חברתיות, חדרי צ'טים, אפליקציות רשת שונות ועוד וברגע שהקורבן נפל ברשת, מתנהלת פגיעה קשה אשר גם רשויות האכיפה והחוק רואות אותה בחומרה.

עבירות המין במרחב המקוון רבות כמו עבירות המין במרחב הפיזי ולמעשה הן אפילו הרבה פחות מרוסנות.

אנשים מרגישים שהאנונימיות מקנה להם אפשרות לעשות דברים שבעולם האמיתי לעולם לא היו מעזים, הם משחררים חסמים ועכבות ובמרחק קליק אחד הופכים לעבריינים המבצעים מעשים פליליים חמורים.

עבירות הרשת הללו כוללות הטרדה מינית בהתאם למפורט בחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 זה כולל ביצוע שיחות בעלות אופי מיני, הצעות בעלות אופי מיני, התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית וכד'

במרחב המקוון מתבצעות גם עבירות של מעשה מגונה ואינוס הנחשבות לעבירות פליליות חמורות והמחוקק מתייחס אליהן בחוק העונשין, תשל"ז-1977. מעשה מגונה במרחב הוירטואלי מתקיים כאשר התוקף חושף עצמו או את אבריו המוצנעים בפני הקורבן, או מבקש שהקרבן יבצע בעצמו מעשים מיניים.  לעיתים העבירה יוצאת מן המרחב הוירטואלי למפגש פיזי בו מתבצעת עבירת מין, אינוס, מעשה סדום או מעשה מגונה אחר.

עבירות המין הרווחות במרחב המקוון הן עבירות התחזות ופדופיליה, מדובר על מגפה של ממש, אשר לא רואים אותה עד שלעיתים מאוחר מידי. גורמי אכיפת החוק רואים את התופעה בחומרה ופועלים ללא לאות להגיע לפדופילים מקוונים, לחשוף ולתפוס כמה שיותר בגירים הפועלים ברשתות החברתיות במסווה של ילדים או בני נוער.

במטרה לפעול נחרצות בגזרת הפדופיליה, הוחמרה החקיקה כנגד עבירות המין המקוונות ונקבע  איסור על צריכת תכנים פדופיליים (תיקון מס' 118 לחוק העונשין משנת 2014); חוקק "חוק הסרטונים" (תיקון מס' 10 לחוק למניעת הטרדה מינית משנת 2014). וקם גם המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת מערך אזרחי-משטרתי שמטרתו להבטיח את ביטחונם של משתמשי הרשת, ובראשם קטינים.

מאחר שבמרחב הוירטואלי עבירת המין אינה מתבצעת בדרך כלל באופן פיזי ועשויה אף לחצות יבשות כי האינטרנט חסר גבולות, המחוקק נדרש להתייחס למדרג הענישה ולענות על שאלות מורכבות, כגון כיצד לנהוג במפגע אשר נמצא מעבר לים, האם להתייחס לפגיעה מינית והטרדה מינית וירטאלית ללא מגע כמו לכזאת עם מגע, האם להקל או להחמיר דווקא, האם מעשה מגונה אותו ביצע הקורבן בעצמו לעצמו נחשב לעבירה, האם יכול להיות אונס גם כאשר הנאשם אינו נמצא באופן פיזי ועוד.

החוק מפרט את מדרגי הענישה לעברייני המין המקוון:

• בגין טרדה מינית העונש המרביהוא 5 שנות מאסר.
• עונש מרבי על מעשה מגונה, גם אם וירטואלי, בקטין מתחת לגיל 14 הוא עד 10 מאסר וקטין מעל הגיל האמור, עונש המאסר יכול להגיע לעד 4 שנים.
• עברייני מין אשר מתחזים ברשת לשם פיתוי הקורבנות, עונשם בהתאם לחוק העונשין סעיף 441 הוא עד 3 שנות מאסר בפועל.
• על החזקה ופרסום של חומרי תועבה והעברתם לקטינים העונש הקבועהוא מאסר של שנה. ואדם שיימצא מפרסם תמונה או סרטון תועבה ובו דמותו של קטין דינו 5-10 שנות מאסר.

בכל מקרה של פגיעה מינית מקוונת הן הנפגע/ת והן הפוגע נדרשים לייצוג וליווי משפטי, פנייה לעו"ד פלילי המתמחה בטיפול בתיקי עבירות מין יסייע לקדם את התיק על הצד הטוב ביותר, כאשר הנפגע או הנפגעת מקבלים את ביטחונם האישי בחזרה והפוגע מקבל את העזרה לה הוא זקוק, משפטית ונפשית.

פנייה למשרד עו"ד דניאל כפיר ועו"ד מורן לוי מבטיחה ליווי ושירות מקצועי ע"י צוות עורכי דין המתמחים בחוק הפלילי ומכירים היטב את תחום עבירות המין באינטרנט ואת ההליכים השונים ומדרגי הענישה. צוות עוה"ד בקיאים בניואנסים ובדרישות החוק ובעלי ניסיון רב בתיקים מגוונים.