אלימות ב"קוונה" תחילה – עבירות מחשב, סייבר ורשת האינטרנט

המאה ה – 21 תיזכר לעד כמאה שהכניסה לחיי האנושות את מהפיכת המידע והרשתות החברתיות וטשטשה לחלוטין את גבולות הכפר הגלובלי. זהו עידן בו נראה שהכל נמצא במרחק נגיעה ואין דבר שלא ניתן להשיג בלחיצת כפתור, ללמוד מקצוע, למצוא זוגיות, לרכוש טובין, לעקוץ אנשים ולהתעשר.

רשת האינטרנט הפורחת הצליחה לקצר תהליכים ומרחקים כמעט בכל תחומי החיים, זה חוצה יבשות, מגדרים, דתות ואמונות ומוביל להרבה הישגים ויתרונות. אך במקביל לאפשרויות הרבות הגלומות ברשת, מתבררות גם הסכנות הפוטנציאליות להן נחשף הגולש. היקום המקביל שנוצר, העיר את שדי הסייבר הרדומים והזניק את רמות האלימות והפשע המקוון לשיאים חדשים.

עבירות אלימות באינטרנט מוגדרת כפעילות תוקפנית, מכוונת וגלויה שמטרתה לפגוע באדם אחר באמצעים מקוונים ו/או באמצעי תקשורת נוספים. זה נע במדרג שבין אלימות מילולית "סמויה" ועד לאיומים גלויים ופגיעה ממשית במחשבים עצמם או בנכסים דיגיטליים, על רצף שבין אלימות, עבריינות, פשע ועד לטרור. המלחמה באלימות המקוונת חייבת להתייחס לכל אקט ברצינות מכיוון שההסלמה אף היא נמצאת במרחק של קליק על העכבר.

האלימות הוירטואלית מרשה לעצמה להרים ראש בשל כמה פרמטרים מרכזיים עמם רשויות האכיפה והחוק מתמודדות בשגרה. בראש ובראשונה ריבוי אתרי אינטרנט המהווים מנוף לפעילות פלילית מגוונת, בין היתר אתרי מכירה הפומבית ואתרים פיקטיביים, אשר נועדו לגנוב, בצורה מתוחכמת, פרטים אישיים ופיננסיים. הטכנולוגיה המתפתחת ומתעדכנת במהירות שיא ומאפשרת ביצוע עברות בקלות יחסית וטשטוש זהות המבצעים, האפשרות להישאר אנונימיים וחשאיים מעניק אומץ לעבריינים.

כאשר בא המחוקק לעסוק בסוגיות של עבירות מחשב ואינטרנט הוא מפריד בין היות המחשב מטרה ובין היותו כלי לביצוע עברה. ההפרדה הזו נדרשת על מנת לכסות את כלל הסכנות והעברות האפשריות ולייצר מדרג ענישה שמסתנכרן עם חוקי העונשין האחרים.

הדרך להתמודד עם היות המחשב מטרה לתקיפה פלילית, היא באמצעות חוק המחשבים, התשנ"ה-1995 אשר קובע ענישה פלילית של בין 3-5 שנות מאסר לאדם המבצע אחת מן העברות:

• משבש את פעולתו התקינה של מחשב או מפריע לשימוש בו.
• מוחק חומר מחשב, גורם לשינוי בו, משבשו בכל דרך אחרת או מפריע לשימוש בו.
• עושה פעולה לגבי מידע כדי שתוצאתה תהיה מידע כוזב או פלט כוזב.
• שימוש במחשב בהיעדר הסכמת בעליו.
• יוצרוירוס, מחדיר תוכנת ריגול, תולעת וכד' או מפיץ אותם בזדון.

חוק המחשבים מסדיר את כל הקשור לפגיעה במחשבים, אך יש להבין כי הוא מתלווה למס' חוקים אחרים היוצרים הגנה על המחשב ומה שבתוכו. חוקים כגון: חוק זכויות יוצרים המגן על מידע, יצירות, פטנטים ועוד מגוון מסמכים ורשומות השמורים במחשב. חוק חתימה אלקטרונית המחייב חתימה אלקטרונית על מסר אלקטרוני כגון הודעת מייל כחתימה לכל דבר.

כאשר מדברים על המחשב והאינטרנט כאמצעי לביצוע עברות, מתייחסים בעיקר לטכנולוגית המידע והתקשורת המאפשרות שימוש בתשתיות טכנולוגיות לשם ביצוע עבירות. רוב מעשי האלימות המקוונת נכללים בקטגוריה של עברות פליליות וחוק הענישה חל עליהם:

חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 –

החוק עוסק בזכותו של כל אדם לפרטיות, גם במרחב המקוון. איסור מוחלט על פגיעה בפרטיות ומגדיר מהי פגיעה כזו, אשר התעלמות ממנה גוררת ענישה פלילית. החוק אף אוסר על שימוש בראיות שהושגו תוך הפרת פרטיות. העונש המקסימלי על פגיעה בפרטיות שנעשתה במזיד הינו 5 שנות מאסר.

על פי הגדרת החוק, פגיעה בפרטיות משמעותה:

• בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו.
• האזנת סתר האסורה על פי חוק
• צילום אדם כשהוא ברשות היחיד באופן אינטימי
• פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו
• העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, (בסייג כי אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו)
• שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לצורך הפקת רווח ללא אישורו
• הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם
• שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה
• פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד ללא אישורו

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 –

החוק מגדיר מה מוגדר כלשון הרע ואוסר על השימוש בה. זאת תוך הסתייגות ממקרים בהם החוק  מתיר לפרסם את אותם פרטים העשויים להיחשב כלשון הרע. באופן עקרוני, לשון הרע היא כל דבר שפרסומו עלול להוביל להשפלתו של אדם או תאגיד, הפיכתו ללעג, לבוז או למטרה לשנאה. לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו, לפגוע בפרנסה של אדם או במשרתו בין אם ציבורית או פרטית. לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.

האצבע הקלה על המקלדת, הטוקבקים החסויים והאפשרות לבצע שיימינג בלחיצת כפתור בהחלט דורשים מעורבות המחוקק ודיוק הגדרות לשון הרע במרחב הוירטואלי.

החוק מגדיר כי פרסום לשון הרע יכול להוות עוולה אזרחית בנזיקין, שיכולה לזכות את האדם הנפגע בפיצויים ולעתים אף להיחשב כעברה פלילית, שיכולה להביא להטלת עונש של עד שנת מאסר על האדם הפוגע.

חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001

"מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו".  הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

החוק מתייחס להיבטים הפיזיים והוירטואליים של האיום, לרבות: סטוקינג, בילוש, מארב או התחקות אחר תנועותיו ומעשיו, פגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת, נקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו

יצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר, פגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו וכד'

החוק הפלילי רואה בחומרה פשעים אשר בוצעו באמצעות מחשב. רשויות האכיפה כולן יוצאות בתקיפות נגד תופעות כגון: פרסום והצגת תועבה, כאמור בסעיף 214 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 בנוגע להחזקה, פרסום והצגת תועבה. ברוב המקרים מדובר על חשד לפדופיליה, חומרים פורנוגרפיים הנוגעים לקטינים. באמצעות צו שיפוטי, מקבלת משטרת ישראל מספק האינטרנט הרלוונטי את פרטיו של החשוד. בהמשך, על בסיס צו חיפוש, עורכת המשטרה חיפוש במחשבו האישי, בין אם בבית או במקום העבודה, הצו כולל תקליטורים, דיסקים קשיחים ואמצעי אחסון אחרים של מדיה דיגיטלית, בהתאם לראיות שנאספו.

תיקון מס' 52 לחוק העונשין תשנ"ח-1998 מדייק את העברה ואת העונשים בגינה. (ב)  המפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין, דינו – מאסר חמש שנים.  (ב1) המשתמש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או המשתמש בקטין בהצגת תועבה, דינו – מאסר שבע שנים. (ב2) נעברה העבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1) בידי האחראי על הקטין כהגדרתו בסעיף 368א, או בהסכמתו של אחראי כאמור, דינו של האחראי – מאסר עשר שנים.

עבירות רבות מבוצעות באמצעות רשת האינטרנט ביניהן שימוש למטרות מרמה, זיוף והונאה. הרשת הוירטואלית מקלה על עבריינים להתחזות לאדם אחר, לזייף מידע ולהונות אנשים בדרכים שונות. מי שעובר על סעיף 441 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 דהיינו, מתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו – מאסר שלוש שנים;   המזייף מסמך, דינו – מאסר שנה; זייף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, דינו – מאסר שלוש שנים; ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים (סעיף 418 לחוק).

המחוקק מבין כי האלימות באינטרנט אינה בועה, זה לא נשאר רק בעולם הוירטואלי אלא גולש לאלימות בכל הרבדים ויש למצות את הדין עם העבריינים. פנייה למשרד עו"ד דניאל כפיר ועו"ד מורן לוי מבטיחה ליווי ושירות מקצועי ע"י צוות עורכי דין המכירים היטב את תחום הסייבר והאינטרנט בכללותו. בקיאים בניואנסים ובדרישות החוק.