ייצוג חיילים בסדיר ובמילואים בבתי דין צבאיים

בבתי הדין הצבאיים מוגשים מדי יום ,כתבי אישום כנגד חיילים בסדיר ובמילואים בגין עבירות צבאיות ועבירות פליליות, על מנת לשמור על הסדר והביטחון בצה"ל.
התביעה הצבאית נוקטת במדיניות נוקשה ומחמירה כלפי חיילים שחשודים ו/או מואשמים בביצוע עבירות פליליות בצבא ,מדיניות זו הנה נוקשה ומחמירה ואינה צודקת במרבית המקרים כאשר מדובר בחיילים וחיילות צעירים שהתגייסו לא מכבר לשרות צבאי והסתבכו בעבירות אשר באזרחות נחשבות קלות,בבסיס המדיניות חשיבותו של צה"ל בהגנה על ביטחונה של מדינת ישראל , המצדיקה לטענת המערכת הצבאית ,נקיטת יד קשה עם מי שפוגע בערכי צה"ל ובחוקיו ובכך פוגע בביטחון ישראל.

חלק גדול מהעבירות בגינם מוגשים כתבי אישום ,הנם בגין עריקות מהשרות ו/או השתמטות מהגיוס הצבאי רובם של חיילים שלא השתלבו בשרות ,חלק אחר של חיילים אשר באים מרקע קשה וסובלים למרבה הצער בבית מבעיות כלכליות ,בעיות רפואיות ,בעיות נפשיות ובעיות חברתיות.
תחום נוסף של עבירות הנם עבירות סמים ,במרבית המקרים של חיילים שנתפסו ומואשמים בשימוש בסמים במסגרת הצבאית או בבית במהלך סופי שבוע והחופשות.
גישה מחמירה זו של המערכת הצבאית דורשת מנגד ייצוג הנאשם או הנאשמת ע"י סניגור פלילי עו"ד צבאי ,בעל מיומנות ,מקצועיות,רוח לחימה ומאבק חסר פשרות,על מנת להביא את הנאשם או הנאשמת לתוצאה הטובה ביותר האפשרית במסגרת ההליכים המשפטיים.

כך למשל,משרדנו ייצג חיילת שהואשמה בסרוב לתת בדיקת שתן לאור חשדות בשימוש בסמים עמדת התביעה הייתה למאסר בפועל ולאחר מאבק משפטי ממושך הסתיים ההליך בעונש של עבודות צבאיות. במקרה אחר של חייל שהואשם בעבירות סמים והיה קרוב לשחרורו מצה"ל במועד המתאים פנינו לפרקליט הצבאי הראשי ,כתב האישום בוטל והחייל השתחרר מהשרות ללא הכתם של הרשעה פלילית ברשום הפלילי ,במהלך שרותו מצה"ל.
במקרים רבים ,שחררנו חיילים או חיילות מהשרות הצבאי ,בסיוע אנשי מקצוע ללא שננקטו נגדם הליכים פליליים.
בשני מקרים אחרים ,בניגוד לכל הסיכויים ייצגנו חיילות אשר הואשמו בעבירה של היעדר מהשרות למשך תקופה ארוכה ביותר ונשלחו למאסר בפועל ,בהליך ערעור לבית הדין הצבאי הערעור התקבל ,החיילות השתחררו ממאסרם ושוחררו מהצבא בוועדת אי התאמה.

עורך דין דניאל כפיר ועורך דין מורן לוי מייצגים כסנגורים צבאיים והנם בעלי אשור בלתי מסוייג לשמש כסניגור בבתי הדין הצבאיים, עו"ד דניאל כפיר מכהן בשרות המילואים כשופט צבאי בעל דרגת רב סרן ,בבתי המשפט הצבאים בשטחים.

לדוגמא מצורפות שתי החלטות של בית הדין הצבאי לערעורים:


בלמ"ס

ערעור (מחוזי) 127/13

בבית הדין הצבאי לערעורים
בפני:
תא"ל דורון פיילס – המשנה לנשיא
אל"ם ארז פורת – שופט
אל"ם רונית לב – שופטת
בעניין:
טוראי – המערערת (ע"י ב"כ, עו"ד אליהו ארביב; עו"ד דניאל כפיר)
נ ג ד
התובע הצבאי הראשי – המשיב (ע"י ב"כ, סרן רועי בלוך)
ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי המטכ"ל שניתן בתיק מטכ"ל (מחוזי) 1050/13 (אל"ם אורלי מרקמן – הנשיאה) ביום 17.10.2013. הערעור (חומרת העונש) התקבל.
פ ס ק – ד י ן
1. המערערת, טור', הורשעה בבית הדין המחוזי, על פי הודאתה, בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. עניינה של העבירה בכך שהמערערת נמנעה מלהתייצב לגיוס במועד שאליו זומנה, במשך 960 ימים, עד שהתייצבה. בית הדין קמא גזר על המערערת חמישה חודשי מאסר לריצוי בפועל ומאסר מותנה. המערערת משיגה על חומרת העונש.
2. בפני בית הדין קמא הובאו מסמכים שהעידו כי הורי המערערת התגרשו. הוגש מסמך תמציתי (ועל כך להלן) מטעם הקב"ן שלפיו למערערת מצוקה נפשית מתונה. הוגש מסמך מטעם מפקד בסיס הכליאה שלפיו בירר את תלונת המערערת כי אחת ממדריכות הכלואים נהגה בה אלימות ומצא כי אותה מדריכת כלואים אחזה בחוזקה, אולי בחוזקה יתירה, בזרועה של המערערת, בתגובה להתנהגותה של המערערת. הוצגו תמונות שבהן נראית המטומה על זרועה. המערערת לא העידה בפני בית הדין קמא. בסיום המשפט מסרה בקצרה כי הייתה נתונה לאלימות של אביה, כי עברה התעללות מינית וכן "זה לא שלא רציתי להתגייס החיים הובילו אותי לזה… זה לא שבחרתי לא להתגייס פשוט לא יכולתי אני ברחוב כל חיי…".
3. בית הדין קמא מצא, בנסיבות העניין, לקבוע מתחם עונש הולם שבין ארבעה לשמונה חודשי מאסר בפועל – לאחר שמצא ליתן משקל לפגיעה בערך החברתי של החובה לשרת בצבא ולרמת הענישה המקובלת ומנגד, לנסיבותיה האישיות של המערערת, להודאתה ולמצבה הנפשי. באיזון הדברים, מצא בית הדין קמא להשית עונשים כמפורט לעיל.
4. המערערת סבורה כי בית הדין החמיר עימה יתר על המידה, כי קבע מתחם ענישה צר מדי וכי, כפי שיפורט להלן, לא איפשר להניח בפניו תמונה רחבה יותר על אודות מצבה הנפשי של המערערת.
5. נדרש תחילה להיבט הליכי, בערכאה קמא וגם בערעור, שיש לו, כפי שיבואר להלן, השלכה גם על גוף הדברים: בבית הדין המחוזי, לאחר שהודתה המערערת באשמה, טען סנגורה כי ביקש כי תיבדק על ידי גורמי בריאות הנפש והדבר לא נעשה וכן כי המערערת התלוננה על כי הותקפה בידי מדריכת כלואים ולא ניתנה בידיו התייחסות בעניין. הנשיאה הנכבדה מצאה, על כן, לדחות את המשך הדיון והורתה כי עד למועד הנדחה תומצא התייחסות מפקד בסיס הכליאה לטענה בדבר האלימות וכי המערערת תיבדק, כמבוקש. בישיבה שהתקיימה כמה ימים מאוחר יותר התברר כי המערערת נבדקה כבר במתקן הכליאה על ידי קב"ן ונמסר מסמך תמציתי מטעם הקב"ן, שכל שנאמר בו הוא כי למערערת מצוקה נפשית מתונה, כי אין מקום להתערבות קב"ן נוספת וכי נדרשת מעורבות תומכת של מפקדים. עוד נמסר מסמך אשר עוסק בבירור התלונה בדבר האלימות שנטען כי הופעלה כלפי המערערת. בפרוטוקול הדיון נכתב כי המסמכים נמסרו לבא כוח המערערת ובהמשך טענו הצדדים לעניין העונש ונמסר גזר הדין. בהודעת הערעור מלינים באי כוחה של המערערת על כי, על אף שבית הדין המחוזי הורה לקבל חוות דעת נפשית עדכנית לגבי המערערת, גזר את דינה מבלי שהומצאה לו חוות דעת כזו. צורפה להודעת הערעור בקשה להורות כי המערערת תיבדק על ידי קב"ן עובר לדיון בערעור, בשל הידרדרות מצבה הנפשי. בית הדין לערעורים הורה כאמור. בבוקר הדיון בערעור התברר כי לסנגורים הועבר שוב מסמך תמציתי, דומה מאוד למסמך שבא בפני בית הדין המחוזי. הם הלינו על כי אין מדובר בבדיקה של ממש. בירור העלה כי המסמך הוא תמצית שמועברת למפקד הבס"כ בפורמט כזה, מטעמי חיסיון רפואי. בהסכמת המערערת הועבר מסמך הבדיקה כולו, שאותו ביקשו הסנגורים להביא בפנינו. התובע, בהגינותו, הסכים לכך, אולם ביקש לא להסתמך על העובדות שבאו מפי המערערת בפני הקב"ן, משאין להן כל תימוכין אחרים.
6. נדגיש, בהקשר זה, כי לא מצאנו ממש בטענות באי כוחה של המערערת לגבי מסמך הקב"ן – בית הדין קמא ביקש מסמך עדכני, לאחר שהסנגורים טענו שהמערערת לא נבדקה, אולם משהתברר כי המערערת נבדקה על ידי קב"ן התבקש להגיש את מסמך הבדיקה. המסמך התמציתי הוגש לבית הדין קמא על דעת הסנגורים, וללא הסתייגות. לא צוין כי ישנו מסמך מפורט יותר.
7. יחד עם זאת סברנו כי ראוי כי תובא תמונת הבדיקה מלוא רוחבה. ואכן, בפני הקב"ן, בחוות הדעת המלאה שהוגשה לנו, נפרש סיפור חיים קשה מאוד – של אלימות, התעללות, שימוש בסמים ובאלכוהול והעדר מסגרת תומכת. אמנם לא הוצגו בפנינו תימוכין אחרים לכך (פרט למסמכים על גירושי ההורים) והמערערת לא העידה ומסרה בפני בית הדין רק את מקצת הדברים, אולם הקב"ן קבעה על בסיס דברים אלה ממצאים, שלא הובאו במסמך התמציתי שהוצג בפני בית הדין קמא – כי המערערת הגיעה מרקע סוציו אקונומי מורכב וקשה, וכי "לאורך חייה התמודדה עם מהמורות רבות… עושה רושם כי לחיילת כוחות ונכונות לסייע לעצמה אולם חסרה מערכות תמיכה וסביבה מאפשרת לצורך כך". הקב"ן לא התרשמה מקיומה של פסיכופתולוגיה מאג'ורית אולם, "נראה כי בציר 2 ישנם קווים מעט גבוליים וכן ניכר כי ישנה תגובה של החיילת לרקע ממנו היא באה".
8. ממצאים אלה לא הובאו, כאמור, בפני בית הדין קמא ודומה כי הם שופכים אור מלא יותר על רקעה של המערערת ועל הרקע להיעדרות, כמו גם על סיכויי השתלבותה במסגרת הצבאית. נראה כי לו היו באים ממצאים אלה בפני בית הדין קמא, היה נקבע מתחם ענישה שקצהו האחד נמוך יותר, בהתחשב בסיבות שהביאו את המערערת לבצע את העבירה ובתוך המתחם ניתן היה משקל רב יותר לנסיבות חייה.

9. משכך אנו מוצאים להקל במידת עונש המאסר בפועל ולהעמידו על מאה ימים, שימנו מיום מעצרה. אין שינוי ברכיב המאסר המותנה.
ניתן והודע היום, כ"ד בחשוון התשע"ד, 28 באוקטובר 2013, בפומבי ובמעמד הצדדים.9371 ______________ ______________ ______________
54678313 המשנה לנשיא שופט שופטת


בלמ"ס
ערעור (מחוזי) 139/13

בבית הדין הצבאי לערעורים
בפני:
תא"ל דורון פיילס – המשנה לנשיא
אל"ם ארז פורת – שופט
אל"ם יהודה נתנאל – שופט
בעניין:
טור' – המערערת (ע"י ב"כ, עו"ד אליהו ארביב; עו"ד דניאל כפיר)
נ ג ד
התובע הצבאי הראשי – המשיב (ע"י ב"כ, סרן רעות מתוק-רחמן)

ערעור על פסק דין של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי מטכ"ל שניתן בתיק מטכ"ל (מחוזי) 1154/13 (אל"ם מאיה הלר – שופטת) ביום 19.11.2013. הערעור (חומרת העונש) התקבל.
חקיקה שאוזכרה:
חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955: סע' 94

פ ס ק – ד י ן
10. המערערת, הורשעה בבית הדין המחוזי, על פי הודאתה, בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. עניינה של העבירה בהיעדרותה של המערערת מיחידתה במשך 816 ימים, שבסיומה נעצרה. בית הדין קמא השית על המערערת שלושה חודשי מאסר לריצוי בפועל ומאסר מותנה. המערערת משיגה על חומרת העונש.
11. ממכלול הראיות שבאו בפני בית הדין קמא עולה כי המערערת נמנית עם מערך מקא"ם. תחילה השתמטה משירות ולאחר שהתגייסה נעדרה למשך 15 ימים, נדונה בדין משמעתי ולאחר זמן קצר החלה בהיעדרותה זו. למעשה לא שירתה המערערת שירות של ממש. מן המסמכים שבאו בפני בית הדין קמא ומעדותה של המערערת בבית הדין עלה סיפור חיים טראגי – אביה מכור לסמים והוא ניתק את הקשר עם בני המשפחה לפני שנים רבות. אימה של המערערת לוקה בנפשה. בשנת 2001, כשרשויות הרווחה ביקשו להוציא את הילדים מחזקתה, ניסתה האם להתאבד בקפיצה מחלון של מבנה. בעקבות מעשה זה נפצעה האם באורח קשה ושהתה זמן ממושך בבית חולים שיקומי ונותרה נכה. המערערת גדלה מחוץ לבית במשך מספר שנים (ב-"משפחתון" כהגדרת העובדת הסוציאלית; ב-"בית יתומים", כתיאורה של המערערת) ואחר כך הוחזרה לחזקת אימה. שניים מאחיה הקטינים של המערערת מתגוררים באומנה אצל סבתם. אחד מאחיה נאסר לאחרונה בשל עבירות אלימות ורכוש. בבית האם מתגוררים שני אחים נוספים שאינם עובדים. העובדת הסוציאלית מוסרת כי המשפחה מתגוררת בדירת עמידר, והאם מצויה בתוכנית שבמסגרתה היא מלווה על ידי עובדת סוציאלית ומדריכה שיקומית ועובדת במרכז תעסוקה שיקומי. העובדת הסוציאלית מוסיפה כי המערערת מהווה עבור אימה גורם תמיכה עיקרי "…הן ברמה הנפשית והן ברמת הסיוע בבית והתמיכה הכלכלית בזמנים בהם מתקשה לתפקד". העובדת הסוציאלית מציינת כי אימה של המערערת "…משקיעה מאמצים משמעותיים בשמירה על איזון פסיכיאטרי, איזון כלכלי ועל תפקוד תקין בבית ונזקקת להרבה חיזוק ותמיכה של גורמים מקצועיים ושל בני משפחה". מאסרו של בנה גרם לאם משבר. העובדת הסוציאלית מעריכה כי היעדרות ממושכת של המערערת מן הבית עלולה להוביל להחמרה במצבה של האם, אשר רגילה להישען על המערערת במצבי משבר. בעת מעצרה נבדקה המערערת על ידי קב"ן. בפניו תיארה המערערת שני עניינים קשים וטראומטיים שחוותה, שלא נציינם כאן, מחמת צנעתם, וציינה כי בעקבות אחד מהם ניסתה לפגוע בעצמה. הקב"ן קבע כי למערערת "מצוקה הסתגלותית בעלת מאפיינים חרדתיים ודכאוניים עקב נסיבות אישיות", ללא כוונות פגיעה עצמית וללא פסיכופתולוגיה מאג'ורית. בעדותה מסרה המערערת כי בשעתה התביישה לספר לרשויות הצבא על מצבה של אימה.
12. בבית הדין המחוזי ביקשה התביעה הצבאית להשית על המערערת שלושה חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה. בא כוחה ביקש, בשים לב לנסיבות הקונקרטיות, לכך שהמערערת, בנסיבותיה, לא התאימה לכתחילה לשירות צבאי, ומטעמי שיקום, לגזור עליה עונש מאסר כימי מעצרה.
13. בית הדין קמא ציין כי ברגיל נגזרים, בשל היעדרות כהיעדרותה של המערערת, חודשי מאסר ממושכים. עם זאת, בשל הנסיבות האישיות החריגות ניתן ליתן משקל משמעותי לשיקולי השיקום אולם "…עתירת התביעה בעניין העונש די בה כדי לשקף את אינטרס השיקום בענישה במקרה זה". עוד קבע בית הדין הנכבד –
"אכן נסיבותיה האישיות של הנאשמת חריגות ואולם אין לכחד כי…לא פעלה על מנת להסדיר מעמדה בשום שלב החל מהליכי גיוסה ועד למעצרה בגין היעדרותה הנוכחית. זאת ועוד יש לזכור כי לעת הזו…אינה פטורה משירות ביטחון, על אף שנבדקה על ידי גורמי ברה"ן, כך שקשה לטעון כי מלכתחילה לא התאימה לשירות צבאי".

בית הדין המחוזי הטיל על המערערת, כאמור, שלושה חודשי מאסר לריצוי בפועל ומאסר מותנה.
14. המערערת מבקשת להקל בדינה – להסתפק בהטלת עונש מותנה או, למצער, בעונש מאסר כימי מעצרה. להשקפתה בית הדין קמא לא נתן משקל ראוי לנסיבות חייה הקשות, למסקנה המתבקשת כי המערערת לא הייתה מתאימה לכתחילה לשירות צבאי ולשיקולי השיקום ולמעשה קיבל את עמדת התביעה במלואה.
15. כמפורט לעיל, בעת הדיון בבית הדין קמא ואף בעת הדיון בערעור טרם נבחנה התאמתה לשירות של המערערת. דחינו את מתן פסק הדין, כדי להמתין לתוצאת הדיון בוועדת ההתאמה לשירות שבפניה הייתה אמורה המערערת לבוא. ואכן, היום נדון עניינה של המערערת בוועדת ההתאמה. במכתב סיכום הדיון בוועדה נקבע:
"הוועדה ממליצה לפטור את החיילת משירות בגין התנהגות רעה וחמורה. עם זאת, מדובר בחיילת בעלת מורכבות רבה מאוד. ניכר קושי נפשי רב ומצב משפחתי קשה מאוד, ועל כן המלצת הוועדה היא לקצר עד כמה שניתן את שהותה בכלא".

עוד צוין באותו הסיכום כי בשל ימי התב"ן הרבים נאלצת הוועדה להמליץ על שחרור בשל התנהגות רעה ולא בשל אי התאמה ומוסיפה "נראה שאם הייתה החיילת מנהלת את תהליכי טרום גיוסה בצורה נכונה, הייתה מקבלת פטור משירות".
16. אין חולק כי היעדרותה של המערערת משירות ארוכה והייתה ראויה, ברגיל, לענישה משמעותית, בת חודשי מאסר ממושכים. עם זאת, למערערת סיפור חיים קשה מאוד ודומה, כהתרשמות וועדת ההתאמה, כי אם הייתה מציגה אותו בפני רשויות הגיוס הייתה, לכתחילה, מקבלת פטור. ואף זאת, התרשמנו, כי מאסרה של המערערת מחמיר את מצבה של האם, שגם כך קשייה מרובים והיא נאבקת לשקם את חייה.
17. אף התביעה התרשמה כך, ובהגינות רבה הסכימה לקבלת הערעור, באופן שעונש המאסר יועמד על ימי מעצרה של המערערת.
18. משכך, בנסיבות יוצאות הדופן שהוצגו לפנינו, ולפנים משורת הדין (על ענישה לפנים משורת הדין, ראו ע/116/06 התובע הצבאי הראשי נ' טור' ויצמן (2008); ע/139/07 התובע הצבאי הראשי נ' רב"ט בנימין (2008); ע/87/11 התובע הצבאי הראשי נ' טור' מלכה (2011), מתקבל הערעור באופן שעונש המאסר בפועל מועמד על 59 ימים, שהם כימי מעצרה עד היום. אין שינוי ברכיב המאסר המותנה שהטיל בית הדין קמא.

ניתן והודע היום, כ"ד בכסלו התשע"ד, 27 בנובמבר 2013, בפומבי ובמעמד הצדדים.
5129371
54678313 ______________ ______________ ______________
המשנה לנשיא שופט שופט

5129371